המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
חשש ירדני מפני נוכחות כוחות פרו-איראניים סמוך לגבול עם סוריה
16/11/2017


חשש ירדני מפני נוכחות כוחות פרו-איראניים סמוך לגבול עם סוריה

 

לאור הישגי המשטר הסורי ובעלי בריתו בדרום סוריה בחודשים האחרונים, גובר החשש בירדן מפני התבססות גורמים פרו איראנים בגבול סוריה-ירדן. עבדאללה מלך ירדן ביטא חשש זה בחודש ספטמבר 2017, באמרו: "אנו מתעניינים מאד בהתפתחויות בדרום סוריה. וההגנה על גבולנו הצפוני מפני ארגוני הטרור והמיליציות הזרות היא בראש מעיינינו... אנו מוכנים ומסוגלים לפעול במלוא הנחישות מול כל הסלמה, שעשויה להוות איום עלינו מצד דאעש או מצד כל קבוצה זרה הנלחמת בסוריה."[1] החשש הירדני מפני התפשטות איראנית באזור אינו חדש. עוד ב-2004 הזהיר המלך עבדאללה מפני יצירת רצף טריטוריאלי מאיראן ללבנון דרך עיראק וסוריה אותו כינה "הסהר השיעי".

 

בניסיון למנוע התבססות כוחות אלה בגבולה הצפוני, נערכו בחודשים האחרונים דיונים קדחתניים בין ארה"ב וירדן לבין רוסיה, בעלת בריתו של משטר אסד, כדי להגדיר אזור הפחתת מתיחות בדרום סוריה, בדומה למהלך שגובש בשיחות אסטנה בחסות רוסיה, איראן ותורכיה. ביולי 2017 נחתם בעמאן הסכם הפסקת אש בדרום סוריה בחסות ירדן, ארה"ב ורוסיה, שהוביל ב-8.11 לחתימה על מזכר הבנות בין שלוש המדינות, ולפיו יוקם אזור הפחתת מתיחות בדרום סוריה.

 

אולם, נראה כי מזכר זה אינו עונה על חששות ירדן. פרטי המזכר לא נחשפו במלואם[2], וכמה ימים לאחר החתימה עליו, התגלעו מחלוקות חריפות בין החתומות על ההסכם בנוגע לפרטיו, ובמיוחד בנוגע לנוכחות הכוחות הפרו איראניים. על פי דיווח ביומון אל-ר'ד הירדני, "על פי ההסכם החדש, הגורמים הסורים – המשטר והאופוזיציה בדרום סוריה, התחייבו לפנות את האזורים שבשליטתם מנוכחות של מיליציות או ארגונים זרים."[3] אולם, בכירים רוסים, בראשם שר החוץ סרגיי לברוב, טענו כי רוסיה לא חתמה על סעיף המחייב ארגונים הכפופים לאיראן לסגת מסוריה.[4]

 

כמו כן, בימים האחרונים דווח בתקשורת הערבית והזרה, כי איראן אכן מבססת את נוכחותה בדרום המדינה. כך דווח על הקמת חטיבה 313 באזור אזרע, 30 ק"מ מגבול ירדן. על פי הדיווחים מדובר במיליציה המורכבת מסורים הכפופה ישירות למשמרות המהפכה (להלן משה"מ).[5] כמו כן דווח כי איראן הקימה בסיס באזור אל-כיסוה, 13 ק"מ דרומית לדמשק.[6]

בעקבות דיווחים אלה פורסמו בימים האחרונים בעיתונות הירדנית מאמרים שהביעו חשש מהתבססות הנוכחות האיראנית בדרום סוריה ואף קראו למנוע אותה באמצעים צבאיים. כמה מאמרים קראו שלא לסמוך על מזכר ההבנות על הקמת אזור הפחתת מתיחות בדרום סוריה. במאמר ביומון אל-ראי הממסדי אף נמתחה ביקורת חריפה על ארה"ב שאינה פועלת למנוע את התפשטותה של איראן באזור. להלן תרגום קטעים נבחרים ממאמרים אלה:


מפת אזור הגבול בין ירדן לסוריה[7]



מאמר ביומון הממסדי אל-ראי: ארה"ב לא עושה דבר לבלימת ההתפשטות האיראנית באזור

פיצל מלכאוי, בכיר ביומון הממסדי אל-ראי, התריע מפני ההתפשטות האיראנית באזור ויצירת רצף יבשתי מאיראן לחופי הים התיכון, שיעבור דרך עיראק, סוריה ולבנון ומתח ביקורת על אוזלת ידה של ארה"ב בבלימת התפשטות זו. הוא כתב: "מה שמפליא הוא שארה"ב בעידן הנשיא דונלד טראמפ, שמכריזה על אסטרטגיה קיצונית כלפי איראן, תוכניתה הגרעינית והתערבותה [במדינות] האזור, בשטח לא עושה הרבה ביחס להתפשטות האיראנית, במיוחד [נוכח] ההשלמה הקרובה של הדרך היבשתית המשתרעת מטהראן לבירות. דרך זו עוברת באזורי ההשפעה האמריקנית בסמוך לכוחות ובסיסים אמריקניים בצפון מזרח סוריה. כמו כן, מזרחית לדיר אל-זור וכן בבסיס אל-תנף בו יש נוכחות ישירה של כוחות אמריקנים ושל בעלי בריתם, כוחות סוריה הדמוקרטיים, - כוחות משה"מ וכוחות של מיליציית חזבאללה הגיעו לעיר אל-בוכמאל וחגגו שם בפרהסיה במרחק קילומטרים [ספורים] ובטווח ראייתם... מבחינת טהראן, המשמעות של הנוכחות האיראנית בנקודת מפגש הגבולות בין עיראק לסוריה פירושה השלמת הדרך היבשתית והבטחת ההגנה עליה מבחינה צבאית ואסטרטגית כאזור השפעה והתערבות במסגרת פתרון עתידי כלשהו..."[8]

 

שר ההסברה לשעבר: אסור להסכים לנוכחות מיליציה בגבולנו, ולו במחיר של פעילות צבאית נגדה

צאלח אל- קלאב, שר ההסברה לשעבר, טען בטורו ביומון הממסדי אל-ראי, כי למרות החתימה על מזכר ההבנות בנוגע לאזור הפחתת המתיחות בדרום סוריה, יש להמשיך ולהתעקש על הוצאת הכוחות האיראנים מסוריה, אפילו במחיר של פעולה צבאית נגדם: "כיוון ששמענו הצהרות מתגרות מפי עלי אכבר ולאיתי, יועצו של המנהיג הרוחני של איראן במהלך ביקורו אצל כוחות איראנים ומיליציות הכפופות להם בחלב;[9] וכיוון שמי שעוקבים מקרוב אחר הנושא הסורי, חשפו כי יש לאיראן בסיס צבאי מדרום לדמשק בכיוון ירדן ולא בכיוון הכיבוש הישראלי ברמת הגולן הסורית, הרי שעלינו לחשוב היטב בטרם נמהר להריע להחלטה של הרוסים והאמריקנים להקים אזור להפחתת המתיחות בדרום מערב סוריה...

 

אל לנו לעצום עין ולא להתחיל בקריאות הלל וצהלולים נוכח הסכם, שכל פרטיו אינם ידועים ועודנו [רק] דיו על נייר... אל לנו לנוח על זרי הדפנה, שכן כבר שמענו את הצהרותיהם של [נשיא איראן], חסן רוחאני, ו[יועצו של מנהיגה הרוחני], עלי אכבר ולאיתי ו[מזכ"ל חזבאללה], חסן נצראללה. בטרם נקיים מסיבה לחגוג את ההבטחות להקמת חזית [שקטה] בדרום מערב סוריה, עלינו לדבוק בתנאי של הוצאת [הכוחות] האיראנים מ[שטחי] המדינה האחות הזו [קרי, סוריה], החל מהרחקתם מגבולנו הצפוני. אל לנו להסכים [לנוכחות] של אף מיליציה בסמוך לגבול, גם אם ניאלץ [להפעיל את] הצבא הערבי -  הכוחות המזוינים הירדניים. מה שמתחולל בסוריה הוא משחק האומות. [כיוון] שזהו משחק מלוכלך, אסור לנו להאמין ל[הבטחות] של איש [לגבי הרחקת הכוחות האיראנים], עד שנראה זאת במו עינינו."[10]

 

תמונה של הבסיס שמקימה איראן בכיסוה, דרומית לדמשק[11]


 

יו"ר מועצת המנהלים של אל-דוסתור: נוכחות איראן בגבולנו - איום אסטרטגי שאין להשלים עימו

מוחמד דאודיה, שר ירדני לשעבר המשמש כיום יו"ר מועצת המנהלים של היומון הירדני אל-דוסתור, כתב במאמרו תחת הכותרת "סכנת האיומים האיראניים על ירדן: "... מנהיגים איראנים שונים מכריזים שארצם מתפשטת ומתבססת בכמה בירות ערביות: בגדאד, צנעאא' בירות ודמשק, וזאת בנוסף לחיזורים בין איראן לחמאס ולנחישות של איראן להתקרב לגבולנו מצפון. מפקדי צבא בכירים באיראן ונציגי מיליציות איראניות באזור, השמיעו הצהרות פומביות שכוונו נגד ירדן, פעם כדי לאיים ופעם כדי להפעיל [עליה] לחצים. מפקד הבסיג' האיראני [לשעבר], הגנרל מוחמד רזא נקדי, אמר כי לבסיג' שלו תהיה נוכחות בירדן כפי שקרה בלבנון ובפלסטין. הלוחמים השיעים נוהרים באלפיהם לסוריה, מאפגניסטן, מלבנון, מעיראק ומאיראן בפיקודו של הגנרל קאסם סולימאני ובתמיכת משמרות המהפכה וכוח קודס...

 

באשר לנו, הרי שהמיליציות העדתיות [קרי, השיעיות] המצייתות לפקודות איראן, מתקרבות לגבולנו מצפון, תופסות את מקומו של ארגון הטרור דאעש ופועלות למען ביסוס דריסת רגל שלהן בחזית הזאת, ובכך הן יוצרות אתגרים ביטחוניים גדלים והולכים עבורנו. הדבר יכניס אותנו לעימות עם  איראן בגבולנו עם סוריה שאורכו 350 ק"מ... איראן החלה לבנות תשתית תעשייה צבאית בסוריה ובלבנון כולל מפעלי ייצור טילים ארוכי טווח[12]...

 

התנהלותה של איראן דחפה את ארצנו להתייחס ל'שכנה האיראנית' כאל איום אסטרטגי שאין להשלים עמו, ואשר מחייב [אותנו] לנקוט צעדים הכרחיים כדי לשמור על היציבות והביטחון בגבולנו מפני כל איום או נוכחות של המיליציות העדתיות [קרי, השיעיות], המצייתות לפקודות איראן..."[13]

 

חוקר ירדני: הקמת הכוח האיראני והמצב באזור מחייבים בחינה מחדש של עמדתנו והיערכות לבאות

מוחמד אבו רמאן, חוקר במרכז למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטה הירדנית, כתב בטורו ביומון אל-ר'ד:"למרות החתימה, ביום רביעי שעבר [8.11.2017] בעמאן, על ההסכם החדש להפחתת מתיחות בדרום סוריה ... שמאשש את  את הסכם עמאן מיולי [2017] בין ארה"ב לבין רוסיה, נראה כי המצב אינו כה פשוט. זאת לנוכח ההתפתחויות האזוריות וטריפת הקלפים מחדש. ..

 

במהלך הכנת ההסכם החדש לגבי אזורי הפחתת המתיחות בדרום סוריה, התגלתה הפתעה חדשה -  הקמת מיליציות מקומיות בדרעא חטיבה 313 בעלות אופי עדתי לטענת האופוזיציה הסורית וכן מיליציות בעיירה אזרע הנתמכות בידי משה"מ האיראני באופן מלא, ואשר מחקות מודלים קודמים של מיליציות עדתיות מקומיות שהוקמו בעיראק ובסוריה.

צעד זה טומן בחובו עורמה ניכרת מצד האיראנים, שכן המיליציות הן אמנם מקומיות והן נמצאות מרחק מה מהגבול הירדני, אלא שהן הוקמו לצורך משהו חשוב יותר בשלב הבא, קרי העברת הסכסוך העדתי אל האזורים הדרומיים והשגת דריסת רגל לאיראן [בדרום סוריה] ו[יצירת] כלים שניתן יהיה להשתמש בהם כדי  להתעמת עם הגורמים האחרים... קרוב לוודאי שצעד איראני כזה  לא היה קיים בשיקולים ובניתוחי המצב של ירדן ושל ארה"ב...

נכון שהעמדה המאוזנת והרציונלית של ירדן בתוך האווירה האזורית המזוהמת הזו זוכה להסכמה ולשביעות רצון מצד פלח ניכר בדעת הקהל הירדנית, החוששת מהדרדרות לשלב גרוע יותר ברמה האזורית, אך יחד עם זאת עמדה זו עלולה לגבות מחיר גבוה יותר [בעתיד]...

לסיכום, התפתחויות אלו מחייבות את ירדן לבצע הערכה מעמיקה מחדש, ואולי אף לבחון אופציות של היערכות מוקדמת ותרחישים אפשריים בשלב הבא."[14]


מאמר באל-דוסתור: הקמת חטיבה 313 סמוך לגבול ירדן - ריקוד הטנגו האחרון בין ירדן לאיראן

במאמר תחת הכותרת "הטנגו האחרון בין עמאן לטהראן" כתב עורייב אל-רנתאוי, מנהל מרכז 'אל-קדס' למחקרים מדיניים בעמאן, בטורו ביומון אל-דוסתור: "יחסים בין מדינות הם כמו ריקוד טנגו. הם מצריכים שני צדדים ואינם יכולים להתפתח [במעמד] צד אחד בלבד ... לאורך השנים ואולי במשך ארבעת העשורים האחרונים, נקבעו יחסי ירדן-איראן, לפחות מהצד הירדני, על פי שני קריטריונים עיקריים: הראשון - רמת המשבר או הנורמליזציה ביחסי ירדן ו[מדינות] המפרץ; והשני - ההתפתחות ביחסי טהראן-וושינגטון. מבחינה עקרונית ירדן אינה יכולה להתעלם משתי בעלות בריתה העיקריות- וושינגטון וריאד...

 

בכל פעם כשנראה היה כי ירדן רוצה להעביר מסרים של כוונות טובות לאיראן היא נתקלה בהפניית עורף וחבטה... [ריקוד] הטנגו האחרון בין עמאן לטהראן התרחש אתמול בלילה, כאשר חבר לבנוני שאל אותי על [הדיווחים בתקשורת  אודות] 'חטיבה 313' השייכת למשמרות המהפכה, שמוקמת בדרום סוריה והמטה שלה נמצא בעיירה אזרע שבמחוז דרעא... [הדיווחים] על כך מתפרסמים בעת שטהראן -  אחד משלושת הגורמים העַרֵבים ל[שיחות הסוריות] במסלול אסטנה  - מכירה היטב את העמדה הירדנית התובעת בתוקף ש'המיליציות העדתיות' [קרי, הכוחות האיראנים והמיליציות השיעיות שלהם] ישמרו על מרווח [של רצועת] ביטחון מול גבול ירדן-סוריה. יתרה מכך, עניין זה מתפרסם בעוד האזור עומד על סף תהום ודרושה רק דחיפה קטנה או אולי צירוף מקרים גרוע  כדי להידרדר לתחתית התהום...

 

לא רק איראן רוצה ביחסים טובים עם ירדן, גם ירדן רוצה ביחסים נורמליים עם איראן, אך אסור לשכוח שטהראן, ולא עמאן, היא זו שהופכת את המשימה הזו לבלתי אפשרית בטווח הנראה והישיר לכל הפחות."[15]

 

שר הסברה לשעבר: על כל מדינה להתגונן מול ההתפשטות האיראנית, כפי שעשתה מול דאעש

סמיח אל-מעאיטה, שר הסברה לשעבר, פרסם מאמר ביומון הירדני המקוון ammonnews בו כתב: "ירדן מבינה היטב את המהלכים של איראן, את המנטליות שלה ושהיא משתוקקת לעשות גם בבירות [ערביות] נוספות שאת מה שעשתה בלבנון, בתימן, בבחרין ובעיראק...

ירדן, אשר נוטה להתנגד לתוכנית ההתפשטות האיראנית, מייחלת לקיומה של הרתעה מדינית ערבית לתוכנית זו. מכל מקום, נראה כי הנושא האיראני-ערבי הוא הנושא [החם] הבא לאחר הנסיגה שחלה בנושא דאעש. ייתכן שכל מדינה תצטרך להגן על עצמה כפי שהיה עם דאעש והסכנה שנשקפה ממנו, עד שיהיה מה שיגרום לאיראן להבין שהיא חלק מן האזור ולא הריבון שלו."[16]

 



[1] אל-ר'ד (ירדן), 13.9.2017

[2] יצוין, כי בתקשורת פורסמו כמה מפות של אזור הפחתת המתיחות, אך ככל הנראה הן אינן רשמיות והמפה המקורית נשמרה חסויה.

[3] אל-ר'ד (ירדן), 11.11.2017

[6] http://www.bbc.com, 10.11.2017

[7] אל-ר'ד (ירדן), 11.11.2017

[8] אל-ראי (ירדן), 16.11.2017

[9] עלי אכבר ולאיתי, אמר במהלך ביקור בעיר חלב בסוריה כי קו ההתנגדות יתחיל מאיראן, יעבור בעיראק, סוריה ולבנון ויגיע עד פלסטין www.aksalser.com , 8.11.2017

[10] אל-ראי (ירדן), 14.11.2017

[11] http://www.bbc.com, 10.11.2017

[13] אל-דוסתור (ירדן), 8.11.2017

[14] אל-ר'ד (ירדן), 13.11.2017

[15] אל-דוסתור (ירדן), 10.11.2017

החשש הירדני מפני התפשטות איראנית באזור אינו חדש. עוד ב-2004 הזהיר המלך עבדאללה מפני יצירת רצף טריטוריאלי מאיראן ללבנון דרך עיראק וסוריה אותו כינה "הסהר השיעי".