המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ויכוח על שיחת טלפון בין יורש העצר הסעודי ואמיר קטר כראי לשורשי המחלוקת המפרצית
17/9/2017


דיווחים סותרים בתקשורת המפרצית אודות שיחת טלפון בין יורש העצר הסעודי ואמיר קטר כראי לשורשי המחלוקת המפרצית

 

מאת: י. יהושע ו-ב. שני

 

ב-9.9.2017 הודיעה סעודיה על ניתוק כל דיאלוג עם קטר לפתרון המשבר הפנים מפרצי[1]. הודעה זו באה לאחר שיחת טלפון בין אמיר קטר תמים בן חמד אאל ת'אני לבין יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לגבי יישוב המשבר המפרצי, ופחות מיממה לאחר מסיבת עיתונאים בין נשיא ארה"ב טראמפ לבין אמיר כווית, בה הביע טראמפ נכונות לסייע אישית ביישוב המשבר. סעודיה נימקה את הודעתה בכך שקטר סילפה את שנאמר בשיחה.

 

כלי התקשורת בסעודיה ובקטר דיווחו באופן שונה על שיחת הטלפון שהתקיימה בין אמיר קטר ויורש העצר הסעודי. בחינת ההבדלים בין הדיווחים על תוכן שיחת הטלפון בשתי המדינות, שופכת אור על מחלוקות עקרוניות העומדות בבסיסו של הסכסוך הפנים מפרצי, ומעלה תהיות אודות מידת נכונותם של הצדדים להתעלות מעל מחלוקות אלה, לשם יישובו הענייני והמהיר של הסכסוך המתמשך.

 

דוח זה בוחן את ההבדלים בסיקור התקשורתי, הסעודי והקטרי, אודות תוכן שיחת הטלפון ולדון במשמעותם.

 

יורש העצר הסעודי ואמיר קטר[2]


 

דיווחים שונים בתקשורת הסעודית והקטרית על שיחת אמיר קטר ויורש העצר הסעודי

כאמור, כלי התקשורת בסעודיה ובקטר דיווחו באופן שונה על שיחת הטלפון שהתקיימה בין אמיר קטר ויורש העצר הסעודי ב- 8.9.2017 .על פי הדיווחים בעיתונות הסעודית, אמיר קטר התקשר ליורש העצר הסעודי והביע את רצונו לנהל דיאלוג ולדון בדרישות שהציגו סעודיה, מדינת איחוד האמירויות הערביות (להלן: מאע"מ), בחרין ומצרים, באופן שיבטיח את האינטרסים של כל הצדדים. יורש העצר מוחמד בן סלמאן בירך מצדו על הדברים. העיתונות הסעודית התחייבה להביא פרטים נוספים, לאחר שסעודיה תשוחח עם מאע"מ, בחרין ומצרים בנושא.[3]

 

מנגד, עיתוני קטר דיווחו מפי סוכנות הידיעות הקטרית, על שיחת טלפון שהתקיימה בין אמיר קטר ליורש העצר הסעודי, בעקבות תיאום עם נשיא ארה"ב טראמפ. בדיווח זה לא נמסר כי אמיר קטר הוא זה שהתקשר ליורש העצר בן סלמאן, ונמסר כי בשיחת הטלפון הדגישו שני הצדדים את ההכרח שביישוב המשבר במו"מ, במטרה להבטיח את אחדותן ויציבותן של מדינות . בהמשך דווח, כי אמיר קטר בירך על הצעת מוחמד בן סלמאן למנות שליחים ליישוב העניינים שבמחלוקת, "באופן שלא יפגע בריבונות המדינות".[4]

 

השוואה בין הדיווחים הנ"ל מלמדת על הבדלים בין הגרסאות הסעודית והקטרית בכמה נקודות עיקריות, כאשר כל אחת מנקודות אלו נושאת רגישות מיוחדת בקרב הצדדים למשבר, ונתפשת כסממן למעמדם וליחסי הכוחות ביניהם, במפרץ, בעולם הערבי, ובעולם המוסלמי בכללותו. 

 

1. מי התקשר למי? בדיווחי התקשורת הסעודית והקטרית היו הבדלים משמעותיים בנוגע לשאלה מי יזם את שיחת הטלפון בין אמיר קטר ויורש העצר הסעודי וכן מי העלה את הצעות הפשרה לפתרון הסכסוך בין המדינות.

 

הן ארבע המדינות המחרימות והן קטר סבורות כי הצד היריב הוא שנדרש לבצע את הצעד הראשון בדרך ליישוב המשבר, בעוד שתפקידן הוא להגיב לצעד זה. יוזם הצעד הראשון היוצר את ההתקשרות עם הצד השני כדי לדון בפתרונות ליישוב הסכסוך נתפש כצד החלש, בעוד שמקבל שיחת הטלפון שישקול באם לקבל או לדחות את הצעת הצד שכנגד נתפש כמי שידו על העליונה.

 

לפיכך, כלי התקשורת בסעודיה – הרואה בקטר רק "רשות" או "מדינונת" שמנסה למלא תפקיד אזורי שלא משקף את גודלה ומעמדה – הדגישו כי אמיר קטר הוא שיזם את שיחת הטלפון וביקש לשבת לשולחן המו"מ, ומנגד הדיווח הקטרי השמיט פרט זה, תוך הדגשה כי שיחת הטלפון מצד אמיר קטר באה "בתאום" שהוביל נשיא ארה"ב, ולא שיקפה כניעה מצדו, ותוך ציון כי יורש העצר הסעודי הוא שהציע למנות שליחים למו"מ, ואמיר קטר קיבל את הצעתו.

 

ברוח זו, בהודעת משרד החוץ הסעודי על הפסקת הדיאלוג עם קטר, בטענה שקטר סילפה את תוכן שיחת הטלפון עם יורש העצר הסעודי, נאמר במפורש כי "השיחה התקיימה לבקשתה של קטר, ועל סמך בקשתה לקיים דיאלוג עם ארבע המדינות בנושא הדרישות [ממנה]", ולא כפי שהוצג בדיווח הקטרי.[5] כך, לשיטת משרד החוץ הסעודי, די בטשטוש העובדה שאמיר קטר הוא שנקט את הצעד הראשון בבקשתו לקיים מו"מ, כדי ללמד על חוסר רצינותה של קטר וחוסר מחויבותה לפיוס, ולהצדיק את פיצוץ המגעים.

 

יתרה מכך, נראה כי גם מאע"מ טוענת לכתר מנהיגת המפרץ, יחד עם סעודיה וקטר. דיווח ביומון הקטרי אל-ערב, הזכיר שבמאע"מ נרשם כעס על כך שאמיר קטר לא קיים את שיחת הטלפון האמורה עם יורש העצר של אבו ט'בי, מוחמד בן זאיד. הסיבה לכעס זה היא שלדעת מאע"מ, גם היא מהווה גורם כוח משמעותי בסכסוך, אשר אינו נופל בחשיבותו מסעודיה, ולכן היה על קטר לקדם את יישוב המחלוקות דווקא מולה.[6]

 

2. מידת משקלו של התיווך האמריקאי בפתרון המשבר הפנים מפרצי: כאמור, שיחת הטלפון בין אמיר קטר ליורש העצר הסעודי באה בהמשך לצעדים שנקט הנשיא טראמפ לקידום פתרון למשבר המפרצי. על פי דיווחים בעיתונות בסעודיה, בקטר ובמאע"מ, שיחת טלפון זו התקיימה בתום שלוש שיחות טלפון של הנשיא טראמפ עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן, עם אמיר קטר תמים בן חמד, ועם יורש העצר של אבו ט'בי מוחמד בן זאיד, בהן הדגיש טראמפ בפני כל הצדדים את חשיבות שיתוף הפעולה בין מדינות המפרץ ואת חשיבות השמירה על חזית אחידה נגד איראן.[7] מוקדם יותר באותו יום, במסיבת עיתונאים בין טראמפ לבין אמיר כווית, אשר מתווך בין הצדדים למשבר, הביע טראמפ את מוכנותו לתווך באופן אישי בין מדינות המפרץ ולסייע להן ביישוב הסכסוך ביניהן.[8]

 

סעודיה, אשר היתה מעדיפה שלא לבנאם את הסכסוך, אלא ליישבו במסגרת פנים ערבית או מפרצית, הזדעקה מן הרמיזה הקטרית כי צעדיה נובעים מלחץ אמריקאי בפרט, ומלחץ חיצוני בכלל. הטענה כי סעודיה ריבונית בהחלטותיה משקפת את דימויה העצמי כמנהיגת מדינות המפרץ, ונראה כי קיים חשש בסעודיה מפני פגיעה במעמד זה בעקבות הצגתה כמי שנכנעת לתכתיבים אמריקאים. יישובו של הסכסוך באמצעות דיאלוג הוא לכשעצמו פשרה מבחינת סעודיה שהיתה רוצה לפתור את הסכסוך באמצעות כניעתה של קטר לדרישות ארבע המדינות המחרימות, תוך תמיכה מוחלטת של המערב "במלחמתן בטרור הקטרי".

 

בהתאם לכך, כמה מאמרים סעודים טענו כי הדיווח הקטרי, לפיו שיחת הטלפון באה בתיאום עם הנשיא טראמפ, מהווה "סילוף ברור של המציאות, שקר ובדיה, משום שההנהגה הסעודית לא מקבלת תכתיבים מאיש ומסרבת ללחצים, שכן [סעודיה] היא מדינה ריבונית ובעלת דעה [עצמאית] באופן מובהק, והיא פועלת בהתאם לאינטרסים האסטרטגיים שלה." [9]  

 

קטר, אשר מארחת את מפקדת פיקוד מרכז של צבא ארה"ב ואת בסיס האם של כוחות חיל האוויר האמריקאי במזה"ת, רואה בתיווך בינלאומי, ואמריקאי בפרט, הכרה מבורכת בחשיבותה האזורית וגלגל הצלה לחילוצה מן המשבר בו היא נתונה, באופן שמציבה בעמדת כוח מול סעודיה, מאע"מ, בחרין ומצרים, ועל כן אינה נרתעת מלהזכירו.

 

3. עצמאותה המדינית של קטר לצד מחויבויותיה לארגון משפ"מ: סלע מחלוקת נוסף בין המדינות הוא מידת מחויבותה של קטר לפעול על פי מסגרת מדינית אחידה שמתווה ארגון משפ"מ בו היא חברה, והשאלה אם היא רשאית לנקוט במדיניות עצמאית החורגת מן הקו המפרצי המוסכם אותו מובילה כיום בעיקר סעודיה, הרואה בעצמה מנהיגת מדינות המפרץ.

 

כך, הדגש בדיווח הקטרי על הסכמת הצדדים לנהל את המו"מ ליישוב הסכסוך המפרצי "באופן שלא יפגע בריבונותן של המדינות", משקף את תפישתה של קטר כי זכותה לנקוט במדיניות עצמאית ללא קשר להיותה חברה ב, ולהשפיע באופן ממשי על אירועים ותהליכים במזה"ת ומחוצה לו, לפי דרכה.

לטענת קטר, ההבדלים הלגיטימיים בקווי המדיניות שלה ושל שכנותיה, הם שדחפו את סעודיה, מאע"מ, בחרין ומצרים לבודדה, ומכאן שלבידודה המדיני והכלכלי אין כל הצדקה.

 

קטר רואה את הצעדים בהם נוקטות ארבע המדינות כתגובה בלתי לגיטימית לעצמאות המדינית שהיא מבקשת לשמר וכהפרה של ריבונותה. בין הצעדים בהם נוקטות המדינות, נמנים דרישה להפסקת שידורי רשת אל-ג'זירה וכל אתרי החדשות הנתמכים על ידי קטר, ודרישה לסגירת הבסיס הצבאי התורכי שהוקם לאחרונה בשטח קטר, כתנאי להסרת הסנקציות נגדה. בנוסף, מגעיה האחרונים של סעודיה עם חבר משפחת המלוכה הקטרית עבדאללה בן עלי אאל ת'אני נתפשים בקטר כהכשרת הקרקע להפיכה פוליטית במדינה.[10]

 

מנגד, מדיניותה העצמאית של קטר - ובכלל זה תמיכתה רבת השנים בתנועת האחים המוסלמים, ופתיחותה כלפי איראן - נתפסת בעיני שכנותיה במפרץ כחתרנות המסכנת את יציבותן. מקומו של מושג הריבונות לא נפקד גם מנרטיב המדינות המחרימות, הסבורות כי קטר צריכה לנהוג על פי הקו המפרצי המוסכם במסגרת משפ”מ. אלו טוענות שהצעדים שנקטו נגד קטר, בהם סגירת מרחביהן הימיים והאוויריים בפניה, סגירת הגבול היבשתי בין קטר וסעודיה, וניתוק היחסים הדיפלומטיים עם קטר, הם כולם צעדים "ריבוניים" לגיטימיים שרשאיות המדינות לבצע, ואשר עולים בקנה אחד עם הדין הבינלאומי. בנוסף, אחת הטענות המועלות נגד קטר היא שהיא מתערבת בענייניהן הפנימיים של מדינות המפרץ ומדינות ערביות נוספות, באופן המנוגד לעיקרון ריבונותן.

 

לסיכום, ההבדלים בדיווחים בסעודיה ובקטר אודות שיחת אמיר קטר ויורש העצר הסעודי שופכים אור על מהותו של הסכסוך המפרצי, הנובע ממחלוקות עקרוניות בנוגע למאזן הכוחות בתוך הפוליטיקה הפנים מפרצית. הן סעודיה והן קטר מייחסות חשיבות עליונה למעמדן במארג המפרצי, בין אם בתוך מסגרת  ובין אם מחוצה לו. שימור מעמדה של מדינה אחת בהכרח מחייב פגיעה במדינה השניה – על מעמדה, האינטרסים שלה, והשאיפות ההגמוניות שלה.

 

התבצרות כל אחד מהצדדים בעמדותיו חרף ההזדמנות לתיווך שהונחה לפתחם מעלה תהיות אודות מידת נכונותם של הצדדים להתעלות מעל מחלוקות אלה, לשם יישובו המהיר של הסכסוך שביניהם.


 



[2] www.aljazeera.net, 10.5.2016

[3] אל-ריאד (סעודיה), 9.9.2017

[4] אל-וטן (קטר), 9.9.2017

[5] אל-ריאד (סעודיה), 9.9.2017

[6] אל-ערב (קטר), 10.9.2017

[7] www.wam.org.ae, 10.9.2017; אל-ריאד (סעודיה), 9.9.2017; אל-ראיה (קטר), 8.9.2017

[8] אל-וטן (סעודיה), 8.9.2017

[9] עוכאט' (סעודיה), 10.9.2017; ראו גם עוכאט' (סעודיה), 10.9.2017

[10] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 13.9.2017