המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
טרור באמריקה (13): איש דת מצרי: הטרר - מחלה מדבקת
27/9/2001
 

טרור באמריקה (13)

סגן יו"ר מועצת השורא במצרים על אחריות 'האחים המוסלמים'

 

סגן יו"ר מועצת השורא המצרית, ת'רות אבאט'ה, שבמשך שנים ארוכות שימש כיו"ר 'אגודת הסופרים המצרית', פרסם מאמר ביומון המצרי, אל-אהראם1, תחת הכותרת "הטרור הוא מגיפה מדבקת", שבו הוא מצביע על תנועת 'האחים המוסלמים' כמי שאחראית להתפתחות הטרור הפונדמנטליסטי האסלאמי. להלן קטעים מן המאמר:

 

"לטרור יש היסטוריה ארוכה במצרים והקבוצה היחידה שארגנה אותו היתה חבורת 'האחים הפושעים'. חבורה זו היא הכופה על מי שמבקש להצטרף אליה להישבע על הקוראן, שהוא ספרו של אללה... ועל האקדח, שהוא כלי לרצח, לתוקפנות, לשפיכות דמים ולקיפוח חיי אדם.


'האחים הפושעים' הם הקבוצה הראשונה שרצחה שופט שגזר על אחד מהם דין שלא היה נראה להם; 'האחים הפושעים' הם רוצחי מחמוד פהמי אל-נקראשי באשא... אדם שהאנגלים כמעט ותלו אותו; אדם שצעק באנגלית בחבר הלאומים: צאו מארצנו, פיראטים; אדם שלאחר שנרצח, נמצאו בכיסו ארבע לירות מצריות [בלבד]. זהו האדם אותו רצחו 'האחים הפושעים'.


'האחים הפושעים' הם שפיצצו פצצות עיוורות בבתי קולנוע, כדי לרצוח אנשים, טובים כרעים, ללא הבחנה; 'האחים הפושעים' הם שהניחו פצצות בבתי משפט, כדי לרצוח ללא הבחנה; 'האחים הפושעים' ויורשיהם ועוזריהם מקרב הטרוריסטים המושחתים, הם שרצחו ילדים בבתי הספר, הם שרצחו עיתונאי מכובד, הם שרצחו את יו"ר מועצת העם [המצרית], הם שניסו לתקוף את ראש ממשלת מצרים, את שר ההסברה, את שר הפנים, וכמה עיתונאים בכירים.


''האחים הפושעים' הם שרצחו את התיירים במצרים עילית, ובמעשה המתועב הזה שלהם, הרסו את הכלכלה המצרית למשך שנים ארוכות. ואולם, מה איכפת להם ממצרים, שהרי הם זרים לה. הם מנותקים לחלוטין מן ההלכה האסלאמית הסובלנית.


יש להם דת פרטית משלהם, שאין לה כל קשר לחוקי האסאלם. יש להם אמירים שופכי דמים משלהם, המתירים דברים שנאסרו על ידי אללה, מתירים את הזנות, את הגניבה, את התוקפנות על הנשים, ואת הפגיעה בכל דבר מכובד בחיינו.


אלו הטרוריסטים שמרשעותם הזהיר נשיאנו החכם, כשקרא למדינות [העולם] להילחם בהם. ואולם, המדינות האלה, ובראשן ארה"ב, לא שתו את ליבן להזהרה הזו והתירו לפושעים לחיות בקרבן ואף העניקו להם [מעמד של] פליטים ואזרחות והתירו להם לחיות חיי ביטחון בשטחן.


רבים מהם חיים בארה"ב, באנגליה, בגרמניה, בצרפת, ובמדינות אירופאיות נוספות. נראה כי אותן מדינות ניסו להבטיח את עצמן מפני [האפשרות] שהם יפשעו ויהרסו כפי שעשו בארצותיהם שלהם. מדינות אלה התירו למגיפת הטרוריסטים להתפתח אצלן. כל עוד הם לא ביצעו את פשעיהם באירופה, [חשבו האירופאים] כי לא נורא אם הם יחיו בארצותיהם.


הטרור החמיר תחת שמי המדינות שהתירו לו לחיות בהן והנה הוא פועל בגדולה שבמדינות העולם. אם ארה"ב התעוררה מאותן אשליות ואם היא רוצה להילחם בטרור ובטרוריסטים, עליה להילחם, קודם כל, בהם בשטחה שלה, ורק אחר כך במדינות [אחרות] המתירות להם לחיות בשטחיהן. אין די בכך שהאמריקאים יתקפו את אפגאניסטן ואת בן לאדן.


על ארה"ב, לאחר מה שקרה לה, לחפש את הטרור בכל הכיוונים ובכל המדינות. הטרור הוא אסון נוראי לכל המדינות והלחימה בו חייבת להיות כוללת. מן ההכרח שהלחימה בטרור תעשה על ידי כל המדינות, כפי שיעץ נשיאנו האדיר, חסני מבארכ.


מדינות [העולם] חייבות לחשוף את הטרוריסטים החיים בקרבה. מה שקרה בארה"ב יכול לקרות בכל מדינה בעולם, אין מדינה הנהנית מביטחון מפני אסונם של אותם טרוריסטים פושעים..."

 

 

1 אל-אהראם (מצרים), 24.9.2001.