המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב סעודי: על מדינות ערביות להכריז בגלוי על קשריהן עם ישראל
10/8/2017

 

 

 

כותב סעודי: על מדינות ערביות להכריז בגלוי על קשריהן עם ישראל

 

ב-2.8.2017 פרסם הכותב הסעודי מוחמד עריף מאמר בטורו השבועי ביומון הסעודי אל-מדינה, בו מתח ביקורת על כך שישנן מדינות בעולם הערבי המנהלות קשרים עם ישראל, אך מכחישות את קיומם, וקרא להן להכריז בגלוי על קשריהן עימה שכן הניסיון הכושל להסתיר את קשריהן מוביל לתוצאות מביכות.  עריף מבקר במאמרו את הגינוי הרפה מצד מדינות אלה לסגירת מסגד אל-אקצא למתפללים מוסלמים (בעקבות הפיגוע ב-14.7 שהביא למותם של שני חיילים ישראלים) ואת הימנעותן מלנקוט בצעדים ממשיים נגד ישראל.  בנוסף, מתייחס עריף בלגלוג לאיסור על הקרנת הסרט האמריקני "וונדר וומן" בשטחן, משום שהשחקנית הראשית בו היא ישראלית, וטוען כי ספק אם איסור זה יוביל להפסקת הפגיעה הישראלית באל-אקצא. לדבריו, קיום קשרים גלויים לפחות יאפשר לאותן מדינות להטיח את ביקורתן בישראל במישרין.

 

נראה כי עיקר הביקורת של עריף מכוונת כלפי קטר, וזאת על רקע המשבר המתמשך ביחסי סעודיה וקטר, וההאשמות ההדדיות ביניהן  המוטחות באמצעי התקשורת הסעודים והקטריים חדשות לבקרים.[1]


מוחמד עריף



להלן תרגום קטעים נבחרים ממאמרו:

 

"זכור לי כי לפני שנים ארוכות, כשהופיעה [גלולת] הוויאגרה לראשונה והגברים נשבו בקסמיה, סיפר לי אחד החברים, כי כשביקר יחד עם כמה מחבריו במדינה שכנה, הם ראו את הגלולה הכחולה, אך כל אחד מהם התבייש לרכשה בפני חבריו, עד שאמרו זה לזה: 'קח ויאגרה, אל תתבייש ממני', ולמרות זאת איש מהם לא רכשה בפני האחרים. לאחר תקופה קצרה, במהלך פגישות ונסיבות חברתיות שכינסו אותם יחדיו, התברר להם כי כמה מהם החלו להשתמש בוויאגרה ולמרות זאת הללו לא אמרו זאת במפורש.

 

נזכרתי בסיפור הזה בימים אלו שבהם הוכח כי לכמה מהערבים יש קשרים כאלו ואחרים עם ישראל, אולם הם מכחישים זאת [למרות] שלא ניתן להכחיש את הקשרים הללו נוכח קיומם של שגרירויות וביקורים הדדיים קבל עם ועולם. מי שמכחישים את הקשר הזה, חרף קיומו, כמוהם כמי שנוטל ויאגרה בסתר ולא רוצה שאיש יידע על כך מחשש שהדבר יגְרע מגבריותו, ומעדיף להישאר 'גבר' בעיני שכניו וחבריו. אנו ממשיכים לשמוע סיסמאות נבובות וגינויים חלולים [מתוכן] כל אימת שקורה משהו באדמות הכבושות, כמו המתקפה הגלויה לעין שהתרחשה לאחרונה נגד מסגד אל-אקצא, הפגיעה בקדושתו, הרג וגירוש המתפללים והצבת המגנומטרים בכניסות למסגד אשר קדמה להם סגירתו המלאה למשך יומיים, דבר שלא קרה במשך יותר מחצי מאה. ברגע שקורה כל זה, אז נשמעים הקולות הרפים שמגנים ומוקיעים, או נוקטים צעדים מעוררי גיחוך ואף צחוק גדול.

 

שמענו בכמה ערוצי לוויין כי מדינה ערבית [קרי: קטר] מנעה הצגת סרט אמריקאי מפורסם חדש בשם "וונדר וומן" בבתי הקולנוע שלה משום שאחת השחקניות בו היא ישראלית – איזו סטירת לחי לישראל! שתוביל בוודאי להפסקת צעדי הדיכוי שלה ולכך שתפסיק לפגוע במקומות הקדושים לאסלאם ובראשם במסגד אל-אקצא. חי אללה, מה חמור הנזק שנגרם למדינת ציון עקב מניעת הצגת סרט אמריקאי שבו משתתפת שחקנית ישראל – האין החלטות חסרות ערך אלו גורעות מערכן של כל משמעויות הגבריות..?

 

אם הן [מדינות ערב] מגנות את ישראל, הן עושות זאת באופן מינורי, שכן הן מקיימות עמה קשרים, אך הן לא רוצות שאיש יידע עליהם...


לו היו [המדינות] הללו מכריזות על הקשרים האלו, זה היה טוב פי אלף, [שכן אז] היו יכולות לכל הפחות לפנות אל האויב ישירות ולהפנות אליו חיצי ביקורת וגינוי גם אם לא ברצינות... אולם לאור הסתרת הקשרים הללו, אף אחד מהם לא מעז לאיים ולו לצרכים פנימיים, בניתוק היחסים האלה או בהשעייתם".[2]



[1] אודות המשבר בין סעודיה, איחוד האמירויות, בחרין ומצרים לבין קטר ראו דוחות ממרי מיום 14.7.2017, 9.7.2017, 4.7.2017 ו-26.5.2017.

[2] אל-מדינה (סעודיה), 2.8.2017