המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות בכירים פלסטיניים לפיגוע בהר הבית: גינויים רפים לצד ברכות והצדקות
19/7/2017


תגובות בכירים פלסטיניים לפיגוע בהר הבית: גינויים רפים לצד ברכות והצדקות

מאמרים ביומון אל-חיאת אל-ג'דידה: הפיגוע מנוגד לאינטרס הפלסטיני

 

ב-14.7.2017 ביצעו שלושה ערבים ישראלים פיגוע ירי במתחם הר הבית, בעקבותיו סגרה ממשלת ישראל את הכניסות למתחם למשך יומיים.

 

נשיא הרש"פ מחמוד עבאס, הביע במהלך שיחת טלפון עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, "התנגדות נחרצת וגינוי של מה שהתרחש במסגד אל-אקצא וכן התנגדות לכל אירוע אלימות מכל צד במיוחד במקומות פולחן," אולם זולת גינוי זה לא היו גינויים נוספים מצד בכירים ברשות הפלסטינית. עיקר ההתייחסות לאירוע בקרב בכירים ברש"פ ובעיתונות הפלסטינית היה ביקורת חריפה על מדיניות ישראל, מתן צידוקים למעשיהם של מבצעי הפיגוע וכן התמקדות בתגובת ישראל לפיגוע והשלכותיה ולא בפיגוע עצמו.

 

כמה בכירים פלסטינים גילו הבנה למניעי המפגעים שלטענתם נובעים ממדיניות ישראל ומהעדר תקווה לתהליך מדיני. עמאד חמאתו, איש דת פלסטיני, אף שיבח את הפיגוע בערוץ הטלוויזיה הרשמי של הרש"פ. תנועת פת"ח, בראשה עומד אבו מאזן, פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה סרטון וידאו של אבו מאזן מ-2014, בו קרא למנוע ממתנחלים להיכנס להר הבית בכל מחיר. גם העיתונות הפלסטינית הדגישה את התגובה הישראלית, בטענה כי הפיגוע היווה עילה  לישראל להפר את הסטטוס קוו במתחם והגינוי של עבאס סוקר תוך התמקדות בדרישתו "להפסקת הצעדים הישראלים לסגירת אל-אקצא".[1]

 

יומון הרש"פ  אל-חיאת אל-ג'דידה היה היחיד עד כה שפרסם כמה מאמרים בגנות הפיגוע בטענה שהוא מזיק לנושא הפלסטיני ומועיל לישראל. 

שלא במפתיע תנועת חמאס וראש הזרם הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, ראא'ד צלאח, שיבחו את הפיגוע.

 

להלן סיקור התגובות הפלסטיניות הרשמיות לפיגוע והשלכותיו:  

 

אבו מאזן: מתנגד ומגנה את האירוע באל-אקצא

נשיא הרש"פ, מחמוד עבאס, גינה את האירוע. במהלך שיחת טלפון עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו הוא הביע

את "התנגדותו התקיפה ואת גינויו למה שארע באל-אקצא המבורך והדגיש כי הוא מתנגד לכל פעולה אלימה מכל צד שהוא, במיוחד במקומות פולחן."[2] גינוי זה של עבאס אמנם סוקר בכתבות בעיתונות הפלסטינית אך תחת כותרות שהדגישו כי עבאס "דורש להפסיק את הצעדים הישראלים לסגור את אל-אקצא"[3] 


נשיא הרש"פ מחמוד עבאס בווידאו, בדף הפייסבוק של פת"ח בעקבות הפיגוע בכניסה להר הבית

 למרות הגינוי של עבאס, דף הפייסבוק הרשמי של תנועת פת"ח, שעבאס עומד בראשה, העלה סרטון וידאו מ-2014, בו קורא עבאס  למנוע ממתנחלים מלהיכנס למתחם הר הבית ולכנסיית הקבר בכל האמצעים. בסרטון אמר עבאס: "לא די לנו לומר שישנם מראבטון [לוחמים המוצבים בחזית]. על כולנו להיות מראבטון ב[מסגד] אל-אקצא. לא די לנו לומר 'המתנחלים הגיעו.' הם הגיעו, אך אסור להם להם להיכנס למתחם אל-אקצא. עלינו למנוע מהם מלהיכנס למתחם בכל דרך. זהו מתחם החָרָם שלנו, זהו אל-אקצא שלנו, וזוהי כנסיית הקבר שלנו, ואין להם זכות לטמא אותם. עלינו למנוע מהם [מלעשות זאת]. עלינו לעמוד בפניהם בחזה חשוף כדי להגן על המקומות הקדושים שלנו."

ראו סרטון


 

בסרטון הופיעה תמונה של מסגד אל-אקצא מוקף בעיגול אדום וכותרתה: "ירושלים ערבית."

 

הפוסט בחשבון הפייסבוק של תנועת הפת"ח:  "זוהי קריאת האח הנשיא אבו מאזן"[4]



איש הדת עמאד חמאתו בטלוויזיה הרשמית של הרש"פ: הג'יהאד האמיתי - רבאט במסגד אל-אקצא

בתגובה לפיגוע ולצעדים הישראלים, אמר איש הדת שיח' עמאד חמאתו, בערוץ הטלוויזיה הרשמי של הרש"פ ב-15 ביולי 2017: "האומה שלנו לא הגיעה מעבר לים. הם אלו שהגיעו מפה ומשם, [כפי שנאמר:] 'פיזרנו אותם עדות עדות על-פני הארץ.' לאחר מכן הם באו הנה כדי לבטל את ההיסטוריה, את הגיאוגרפיה ואת מוחותינו. כפי שאני אומר תמיד, העניין הפלסטיני הוא עניינם של הערבים והמוסלמים. לעולם לא יהיה שלום, ולעולם לא תהיה מדינה פלסטינית ומשרד חוץ פלסטיני. ירושלים היא הפרס שאללה יעניק לאומה [האסלאמית] ביום שבו האומה כולה תתפייס עם אללה. לפיכך, מכות כאלה מעירות את הגוף הרדום, מעירות את האומה, שטובעת בתאוותיה ובספקותיה; [מכות כאלה] מאפילות על השלטים הגדולים הקוראים לג'יהאד למען אללה [במקומות אחרים], [קריאות] אשר מסיטות את המצפן מהג'יהאד האמיתי של רבאט במסגד אל-אקצא."

 ראו סרטון:


עבאס זכי, חבר הוועד המרכזי של פת"ח: בהעדר אופק מדיני "איש לא יכול למנוע מאנשים לרצות למות"

כאמור, פרט לגינוי של אבו מאזן, לא נשמעו גינויים מצד בכירים אחרים ברש"פ. כמה בכירים אומנם  נזהרו שלא להביע תמיכה בפיגוע, אך גילו הבנה למניעי המפגעים שנבעו, לטענתם, ממדיניות ישראל.

 

חבר הועד המרכזי של פת"ח עבאס זכי, אמר בערוץ אל-מיאדין ביום הפיגוע, ה-14 ביולי 2017: "פעולה זו באה מעומק שטחי 1948, מאום אל-פחם. היא באה מאנשים שברשותם תעודות זהות ישראליות, שמכירים טוב מכולם את השינויים בתוך ישראל. הבחורים הללו, במקום ללכת מאום אל-פחם לירושלים, היו יכולים להרוג 20 ישראלים, אולם העובדה שהם בחרו ביום שישי כיום בו נשמותיהם יעלו [לגן עדן] ממקום עלייתו לגן עדן של הנביא [המעראג'] מצביעה על דברים מסוכנים. אם ישנו ואקום בפעילות הלאומית, והתהליך המדיני נכשל, איש לא יכול לעצור אנשים שרוצים למות... אני מאמין שהמצב עומד בפני פיצוץ גדול. אינך יכול לדעת כיצד בדיוק יתרחש הפיצוץ הזה. אין זה משנה אם אנחנו מגנים [את הפיגוע] או תומכים [בו]. הפעולה בוצעה בידי אנשי מתוך גבולות 48', עם תעודות זהות ישראליות."

עוד אמר: "בעבר אנשים חשבו שיש סיכוי לשלום, אולם בפעם הראשונה מגיע נשיא אמריקאי שעורך טקסים יהודיים בכותל אל-בוראק המכונה הכותל המערבי. למרות שלא התלוותה אליו שום אישיות [רשמית ישראלית] הרי שהוא שם כיפה [על ראשו] ונהג כמו היהודים. זה מסוכן מאוד."

ראן סרטון:


 

יועץ יו"ר הרשות הפלסטינית לענייני דת: הכיבוש הוא הסיבה לפיגוע

גם יועץ יו"ר הרש"פ לענייני דת, מחמוד אל-הבאש, הטיל על ישראל את האחריות לפיגוע והזהיר מפני מלחמת דת. בראיון לטלוויזיה הפלסטינית, הוא אמר: "הסיבה הראשונה לפיגוע היא קיום הכיבוש, שהוא הסרטן שמכרסם ביציבות, בביטחון ובשלום. על נתניהו להפסיקו, כדרך היחידה לעצירת כל מקרי האלימות והמתיחות. הכיבוש קדם להתנגדות ואל לעם הפלסטיני להאמין לשקריו של נתניהו. המשך הכיבוש וההסלמה מצד ישראל מאיימים להפוך את הסכסוך לדתי. מלחמת דת לא תיעצר בגבולות פלסטין והאזור, היא תגיע לעולם כולו. מירושלים יכולה לפרוץ הסכנה, ויכול לפרוץ השלום, על הישראלים לבחור ביניהם."[5]

 

אבו-עלאא': הסכסוך עלול להפוך למלחמת דת; יש להגן על אל-אקצא בכל הדרכים הלגיטימיות

רוב הבכירים ברש"פ בחרו בהצהרותיהם להתמקד בתגובת ישראל לפיגוע ולא בפיגוע עצמו וקראו להגן על מסגד אל-אקצא. אחמד קריע אבו עלאא', האחראי על תיק ירושלים באש"פ, פרסם מאמר ביומון אל-קדס תחת הכותרת "אזהרה, לא רק מסגד אל-אקצא". במאמר כתב: "סגירת העיר העתיקה ומניעת קיום תפילה ברחבת מסגד אל-אקצא, כמו גם הטלת העוצר והפיכת העיר הקדושה למחנה צבאי ... כל הצעדים הללו נראים כסצנות שקרובות ביותר לכיבוש מחדש של ירושלים וכהקדמה לצעד גדול ומסוכן, בסדר גודל של שינוי הסטטוס קוו בכיוון התפילה הראשון של המוסלמים [קרי מסגד אל-אקצא] והצבת מיליוני ערבים ואחיהם בעולם האסלאמי בפני עובדה מקוממת, שיש בה כדי לעורר את תחושת זעם עמוקה ביותר בקרב האומה הזו ולהוביל לכל השנאה הקיימת בתודעה הקולקטיבית שלהם, שעלולה להתבטא בתגובות פוטנציאליות שונות. ישראל משחקת הפעם באש שיש בה כדי לכלות כל מה שסביבה, [היא משחקת] בחבית חומר נפץ שגיציה עלולים לעוף אל מחוץ לפלסטין עצמה, דבר שמחייבנו לומר: 'הו ישראל, היזהרי מלזלזל בכל הגל הגועש הזה של תחושות שיש בהן כדי להפוך את הסכסוך הפוליטי הנוכחי למלחמת דת שלא תותיר שריד ופליט.'

 

בו בזמן, עלינו להיזהר שלא להתעלם משום פעולה של הכיבוש נגד מסגד אל-אקצא, מתוך הנחה שמדובר בפעולה זמנית... שכן ההתגרות הגסה הזו ראויה לקיום בדיקה עצמית דחופה, שבמסגרתה ישליכו הפלסטינים את חילוקי הדעות הקטנים ביניהם, יתעלו מעל חישוביהם הקטניניים ויחושו להתאחד סביב מטרה גורלית משותפת, שהיא הגנה על מסגד אל-אקצא בכל הדרכים הלגיטימיות והאפשריות. זוהי אחת משעות האמת הברורות לעין."[6]

 

מאמרים ביומון הרש"פ מסתייגים מן ה"פעולה באל-אקצא": אינה משרתת את הפלסטינים

בעיתונות הפלסטינית פורסמו מאמרים רבים בנוגע לפיגוע ולתגובת ישראל,  מרביתם תקפו בחריפות את הפעולות הישראליות במתחם הר הבית וטענו כי ממשלת ישראל משתמשת בפיגוע כתירוץ ליישום תוכנית  קיימת להשתלטות על הר הבית ולקבוע במקום עובדות בשטח[7]. כמה כותבים אף גילו הבנה לפעולה שהיתה  "זעקת שבר של אזרחים מוסלמים שאינם יכולים לשאת [עוד] את מעשיה של ישראל בירושלים"[8]

 

מנגד, ביומון אל-חיאת אל-ג'דידה של הרש"פת פורסמו כמה מאמרים בהם נמתחה ביקורת נוקבת על הפיגוע. לטענתם הפיגוע בוצע על ידי שכירי חרב המשרתים אינטרסים זרים וכי עיתויו - במהלך ביקורו של השליח האמריקאי למזרח התיכון,  ג'ייסון גרינבלט - עלול לגרום לממשל האמריקאי לנקוט מדיניות שתפגע בפלסטינים. היה אף מי שטען כי התנגדות מזויינת רק מזיקה למאבק הפלסטינית ועומדת בסתירה למדיניות אש"פ.

 

כותב פלסטיני: הפלסטינים - המפסידים הגדולים מהפעולה; המבצעים - שכירי חרב בשירות אג'נדות אזוריות

הכותב הפלסטיני, באסם ברהום, כתב ביומון אל-חיאת אל-ג'דידה: "איש אינו חולק על העובדה כי הכיבוש הישראלי הוא אם כל הבעיות ושורש האלימות והטרור. מדוע נמצאים כיבוש זה, חייליו, שוטריו והמודיעין שלו ב[מסגד] אל-אקצא ובסביבתו? מדוע הם נמצאים בירושלים ובאדמה הפלסטינית הכבושה בכלל? ... אל לעובדה הנ"ל... לסמא את עינינו או למנוע מאתנו לתהות לגבי מניעי הפעולה הזו שבוצעה ביום שישי מוקדם בבוקר [14.7] ברחבת [מסגד] אל-אקצא, לגבי עיתויה, לגבי זהות העומד מאחוריה ולגבי בחירת [מסגד] אל-אקצא [כיעד] ולא כל מקום אחר בירושלים. זאת, למרות שחיילי הכיבוש, שוטריו ומתנחליו שורצים בסמטאותיה ושביליה [של ירושלים]. 

 

כמו כן, אל למילה 'התנגדות' למנוע מאתנו לחשוב על האסון שפעולה זו עלולה להמיט על אל-אקצא ועלינו, במיוחד בהכירנו את התוכניות הישראליות-ציוניות לפגוע באל-אקצא באמתלה כי מדובר בהר הבית. אל לנו אפוא להימנע או לחשוש מלבקר את המילה 'התנגדות', כאשר היא משרתת את האינטרס של האויב, או של כל גורם אזורי שאינו הפלסטינים, [שהם] בעלי העניין ובעלי האדמה; שכן מדובר בהתנגדות שנויה במחלוקת, המשרתת אינטרסים של אג'נדות לא לאומיות, ופוגעת ישירות באינטרסים של עמנו הפלסטיני.


ראשית, יש לתהות על עיתוי פעולה זו. מדוע היא בוצעה כעת? התהייה מתייחסת הן לעיתוי הכללי שלה והן לבחירה לבצעה ביום שישי מוקדם בבוקר - כדי לספק לשלטונות הכיבוש תירוץ לסגור את מסגד אל-אקצא ואת ירושלים בפני המתפללים מקרב בני עמנו. אין מנוס מליצור זיקה בין תהיה זו בנוגע לעיתוי בהקשרו הכללי,  לבין סברתה של מדינת הכיבוש  שיש לה כעת הזדמנות פז להשלים את תוכניתה לייהד את ירושלים ואת מסגד אל-אקצא בפרט, בצל המשברים המחריפים והולכים באומה הערבית והפיצול הנתעב [בשורותיה].

 

להשלמת [תוכנית ישראלית זו] וחלוקת מסגד אל-אקצא... היה נחוץ מזווית הראיה הישראלית, ניצוץ, וזה מה שהושג בפעולה זו. עלינו לבחון ולנתח פעולה זו, בייחוד מאחר שההיסטוריה הפלסטינית מלאה בפעולות מסוג זה, שנעשו במסווה של התנגדות לכיבוש, כאשר בפועל, הן נועדו לשרתו.

 

בנוסף, באשר לעיתויהפעולה בוצעה כאשר השליח האמריקני [גרינבלט] מבקר באזור והיא מעניקה לו ולממשל האמריקני צידוק להגביר את הלחץ על הצד הפלסטיני ולהתוות תוכניות ופתרונות שיכולים לשרת את מטרות ישראל ללא כל חשש והיא תנסה לכפותם על העם הפלסטיני והנהגתו.

 

 השאלה החשובה ביותר בהקשר זה, היא מי הנשכר האמיתי מהפעולה הזאתודאי שעמנו הפלסטיני והבעיה הפלסטינית הם המפסידים הגדולים ביותר ואחריהם האומות הערבית והאסלאמיתאנו יודעים וזוכרים למשל באילו דרכים ושיטות הפעילו הציונים וארגוני הטרור שלהם להצדקת מדיניות הטיהור האתני נגד עמנו הפלסטיני בשנת 1948, דבר שגרם לנכבה ולהגירה של כמיליון פלסטינים  מאדמותיהם ומנכסיהם ולמחיקת פלסטין ועמה מהמפהואנו יודעים, כיצד תירצה ישראל בהמשך את מלחמותיה שנועדו למטרות התפשטות והתרחבות על חשבון הפלסטינים והערביםבהקשר הזהעדיין גלוי לעין כי [ניסיון] ההתנקשות של ארגונו של אבו נדאל בשגריר ישראל [שלמה ארגוב] בלונדון ערב הפלישה של ישראל ללבנון בשנת 1982, שימש תירוץ לממשלת בגין שרון לצאת למלחמה.  

 

לפני שיהיה מאוחרעלינו להבחין בין התנגדות לגיטימית לכיבוש הקשורה למטרות ולאינטרסים הלאומיים הפלסטיניים לבין התנגדות של שכירי חרב המשרתת אג'נדות אזוריות שכל מטרתן להשתמש בבעיה הפלסטינית ובדם של בני העם הפלסטיני להשגת פשרות לטובתןפעולת אל-אקצא מדליקה שוב נורת אזהרה  ומתריעה בפני מודעותנו הלאומית   להבחין בין מה שמשרת את האינטרסים שלנו למה שמשרת את אלה של אויבנו או גורמים אזוריים."[9]

 

באסם ברהום[10]


בעל טור ביומון הרש"פ: אין תועלת בהתנגדות חמושה

מופק מטר, בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, הדגיש במאמרו, כי הוא שולל פעולות מסוג זה והסביר כי התנגדות עממית בדרכי שלום, מו"מ לשלום ופעילות דיפלומטית הם אלה שיביאו  לייסוד מדינה פלסטינית, בעוד ההתנגדות המזוינת תביא לתוצאות הפוכות. מטר כתב: "[שום] לוחם לא יכול להתכחש לעוצמת הלאומיות בקרב הצעירים הפלסטינים, אלא שללא מסגרת וארגון, תביא הפעילות החמושה לתוצאות הפוכות, שלא ייטיבו עם הציבור והבעיה [הפלסטינית]. זאת, על אחת כמה וכמה כאשר הפעולות האלה מתרחשות בו זמנית עם תוכניות הייהוד של שלטון הכיבוש הישראלי, שבבסיסן ביצוע שינוי דמוגרפי-גיאוגרפי לא רק במציאות של תושבי ירושלים, אלא ... גם נגד בני עמנו בתוך גבולות 48'.


יש לשים לב ולגלות ערנות לניסיון מצד קבוצות שמוכרות כ[ארגוני] טרור לנצל פעולות כגון זו על מנת לבסס את נוכחותן ולהשיג מטרות פוליטיות המועילות להן, אך הרסניות לאינטרסים של העם הפלסטיני...

אני נמנה על המאמינים בדרך ההתנגדות העממית בדרכי שלום ובמו"מ לשלום, וסבורים כי הפעילות החמושה היא חסרת תועלת, לא רק בנסיבות הקיימות אלא גם  בכל מצב שהוא בעתיד. הפעולות המזוינות הן בבחינת יוזמות של יחידים ותו לא, המבוצעות בידי צעירים פלסטינים שהלהט גבר עליהם. אני מסכים עם ההיגיון לפיו אש"פ, הנציג הלגיטימי והיחיד [של הפלסטינים], הוא שמחליט על דרכי המאבק, על שיטותיו ואמצעיו ועל עיגונן בתוכניתו המדינית. הסברה הבלתי מעורערת שלנו היא כי אש"פ בחר בפעילות דיפלומטית ומדינית בחוגים הבינלאומיים במטרה ליצור מעמד משפטי חדש עבור פלסטין בחוק הבינלאומי ולבסס את יסודותיה כמדינה על מפת העולם. לפיכך, עלינו להבין את השלכותיה של כל פעולה חמושה כדי לדעת אם היא תואמת תוכנית זו או מנוגדת לה."[11]

 

בעל טור פלסטיני: יש להיזהר מפעולות של שכירי חרב המשרתים את האויב

יחיא רבאח כתב במאמר ביומון אל-חיאת אל-ג'דידה: "מה מטרת הפעולה שבוצעה ברחבת מסגד אל-אקצא בבוקר יום שישי שעבר [1.7.17]? מה מניעיה? האם התנועות והארגונים הקיצוניים ביותר בישראל רחוקים מביצוע פעולה זו?

 

ייתכן שמעט סבלנות וערנות ביטחונית יגלו לנו את התשובה, אף כי ידוע שהמהפכה הפלסטינית המודרנית שאותה השיקה [תנועת] הפת"ח בינואר 1967 [הכוונה לינואר 1965], הזהירה כבר מהרגעים הראשונים מפני סכנת הרובים המושכרים, כלומר רובים שנושאים אנשים או ארגונים שמסתתרים תחת שמות מהפכניים, לובשים מדים של לוחם המחרף את נפשו ועוטפים סביב צווארם כָּפִיָּה מנוקדת בשחור ולבן, אלא שבמהותם אין הם פלסטינים ולא לוחמים המחרפים נפשם, שכן הם הולכים בדרכו של האויב, יהיה אשר יהיה שמו, צבעו או כוונתו, כדי לפגוע בנו. בעבר סבלנו רבות מתופעת הרובים המושכרים, אך דרכנו היא זו שניצחה בעוד שדרכם הנחילה להם תבוסות הרסניות."[12]  

 

חמאס והתנועה האסלאמית משבחים את הפיגוע

בחמאס,  ובזרם הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, מיהרו לשבח את המפגעים וטענו כי מדובר בפעולת גבורה לגיטימית. אנשי חמאס מתחו ביקורת על אבו מאזן שגינה את הפיגוע.

 

כמה שעות לאחר הפיגוע כתב סאמי אבו זהרי, דובר התנועה, בחשבון הטוויטר שלו, כי הפיגוע הוא "תגובה טבעית לטרור הישראלי" שמדגישה שהאינתיפאדה תמשך.[13]

 

מתוך חשבון הטוויטר של סאמי אבו זהרי


 

כמה ימים לאחר מכן בירך אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, את "חללי פעולת אל-אקצא הגיבורים ממשפחת ג'בארין" והבטיח כי "בני חמאס יודעים את דרכם כדי לסייע לאל-אקצא".[14]

 

מחמוד אל-זהאר, חבר הלשכה המדינית של התנועה, שיבח את המפגעים והדגיש כי אום אל-פחם היא חלק מ"המולדת הפלסטינית" ואמר: "האם אום אל-פחם שגיבוריה הגיעו עם נשקם לרחבת מסגד אל-אקצא, אינה חלק מהמולדת? העיר אום אל-פחם היא לב המולדת מאחר שבניה הקריבו את דמם למען שחרור המולדת..."[15]

 

חבר המועצה המחוקקת מטעם חמאס יחיא אל-עבאדסה, אמר: "זוהי פעולה לגיטימית מאחר שהתבצעה באזור כבוש... מסגד אל-אקצא ראוי לקורבן." אל-עבאדסה ניצל את האירוע כדי לתקוף את אבו מאזן, יו"ר הרש"פ ואמר כי גינויו את הפיגוע הוא "פשע נגד ההתנגדות של העם הפלסטיני" וקרא לפטרו.[16] 

 

הפיגוע צוין גם בקייטנות תנועת חמאס "לירושלים צועדים". בקייטנה בצפון עזה קיימו הילדים תהלוכת "שמחה על פעולת הגבורה בירושלים."

 

ילדי קייטנת חמאס עם השלט: "תהלוכת השמחה על פעולת גיבורי ירושלים"


 

ילדי הקייטנה נושאים כרזות עם תמונותיהם של המפגעים[17]


 

בקייטנת חמאס במרכז הרצועה, הוצב דגם של מסגד אל-אקצא עם שלט "מסגד אל-אקצא נסגר"

ועם פוסטר של שלושת המפגעים תחת הכיתוב "ענקי פלסטין, משולש הגבורה ומסירות הנפש"[18]


 

שיח' רא'אד צלאח, מנהיג התנועה האסלאמית בישראל, מתפלל על ה"שהידים", מבצעי הפיגוע בירושלים

בדרשת יום השישי באום אל-פחם לאחר פיגוע הטרור בעיר העתיקה בירושלים ב-14 ביולי, התפלל השיח' רא'אד צלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל וראש העיר לשעבר של אום אל-פחם, לכך שאללה יקבל את מבצעי הפיגוע – "בני אום אל-פחם" – בגן העדן, "ויאחדם עם הנביאים, עם הצדיקים, עם השהידים ועם הטהורים."

צלאח הכריז כי "הכיבוש הישראלי אחראי לכל הדם שנשפך במסגד אל-אקצא, ללא יוצא מן הכלל. הכיבוש הישראלי אחראי לכל הדם שנשפך במסגד אל-אקצא. הוא אחראי לדם של השהידים שלנו מאום אל-פחם, שנשפך הבוקר – מוחמד, מוחמד ומוחמד [שמם הפרטי של שלושת מבצעי הפיגוע, כולם מחמולת ג'בארין, היה מוחמד].

מבימה זו, ברצוני להדגיש את העמדה הזאת: [הכיבוש] אחראי לכל העוול שנגרם לנו במסגד אל-אקצא.

לפיכך, אחיי, אני מתפלל שאללה יקבל את כל השהידים של מסגד אל-אקצא, שיאחד אותם [בגן העדן] עם הנביאים, הצדיקים, השהידים, והטהורים..."

ראו סרטון:


 



[1] אל-חיאת אל-ג'דידה; אל-איאם (רש"פ), 15.7.2017.

[2] סוכנות הידיעות הפלסטינית ופא, (רש"פ), 14.7.2017.

[3] אל-חיאת אל-ג'דידה; אל-איאם (רש"פ), 15.7.2017.

[4] https://www.facebook.com/officialfateh1965 .5.7.2017.  כותרת הפוסט בפייסבוק עם הסרטון היתה "זוהי קריאת האח הנשיא אבו מאזן." והיא לוותה עם הכיתוב: "עלינו להגן על המקומות הקדושים שלנו בחזה חשוף ובכל האמצעים האפשריים. אין די לומר שישנם מתנחלים באל-אקצא. עלינו לגרש אותם ולמנוע מהם מלטמא את אל-אקצא בכל דרך."

[5] הטלוויזיה הפלסטינית, 14/07; https://www.youtube.com/watch?v=TUT6Tr35Uz8

[7] ראה למשל מאמרו של טלטל עוכל (רש"פ), 17.7.2017.

[8] ראה מאמרו של אכרם עטא אללה באל-איאם (רש"פ), 16.7.2017.

[9] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 14.7.2017.

[11] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 16.7.2017

[12] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 17.7.2017

[16] www.amad.ps, 15.7.2017

תגיות