המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב שיעי כווייתי: על השיעים באזור לצאת נגד המעורבות האיראנית המזיקה במדינותיו
6/7/2017


כותב שיעי כווייתי בפנייה לשיעים במדינות ערב:

המעורבות האיראנית במדינות האזור מזיקה לנו; עלינו לצאת נגדה  

 

הכותב הכווייתי השיעי, ח'ליל עלי חידר, פרסם ב-17 בפברואר 2017 מאמר בו טען כי שיעים רבים בכוויית, בעיראק, בבחריין, בלבנון ובסעודיה חשים כי המדיניות האיראנית במזה"ת והתערבותה בענייני מדינות ערב לא רק שאינה מייצגת אותם, אלא אף פוגעת בהם, ויחד עם זאת הם אינם יוצאים נגדה בגלוי. במאמר שכותרתו "השיעים של כוויית, איראן אינה המקלט הבטוח", פנה חידר אל השיעים החיים במדינות ערב וקרא להם לצאת בגלוי נגד מדיניותה של איראן ובכך גם לחסוך מעצמם שנאה ועוינות מצד האוכלוסיות הסוניות בארצותיהם. לדבריו, "השיעים שילמו עד היום מחיר יקר בשמם הטוב, בביטחונם, בשלומם ובעתיד ילדיהם, בשל שתיקתם הארוכה" על המדיניות האיראנית והגיע הזמן שהם ישמיעו את קולם.

 

להלן תרגום חלקים ממאמרו:[1]

 

"כיצד הצליחו השיעה הפוליטית, חזבאללה והמהפכה האסלאמית [באיראן]  להשתלט בקלות על דעת הקהל ועל רגשותיהם של השיעים באזור המפרץ ובאזור הערבי? מדוע איננו שומעים מהשיעים [החיים] מחוץ לאיראן התנגדות למדיניות החוץ האיראנית, ובפרט לעמדות [האיראניות] שהם משלמים את מחירן... כדי שכולם יבינו שהמדיניות האיראנית אינה מייצגת את דעתם של כל השיעים בעולם הערבי? שיעים רבים בכוויית, בעיראק, בבחריין, בלבנון ובסעודיה סבורים כי המדיניות האיראנית בכללה אינה מייצגת את דעתם של [כל] השיעים, וכי מאז שנת 1979 מדיניותה של איראן מסכנת את האינטרסים הפוליטיים של השיעים בארצות מגוריהם בעולם הערבי ובעולם בכלל וגורמת לבידודם בחברה ואולי אף לאיומים עליהם ולמעשי נקם נגדם. נוכחנו בזאת במקרה שאירע באל-חוסינייה בסעודיה[2], בהרס מסגדי שיעים בפקיסטן[3] וכפי שאנו קוראים ורואים ברשתות הטלוויזיה, האינטרנט והעיתונות וגם בפיגועים בבירות.[4]

 

אולם [חרף זאת] כמעט ואיננו שומעים מהמתנגדים או מהמסתייגים האלה שום קול, מחאה, התנגדות, ביקורת או אפילו אזהרה לכלל הציבור השיעי מפני אלה המובילים [אותו] לקנאות עדתית מסוכנת.

 

כידוע, בקרב קבוצה זו ובפרט בקרב האליטה [השיעית] הדתית, הפוליטית, הכלכלית, החברתית והתרבותית, ישנם אלפי רופאים, מהנדסים, זמרים, אקדמאים, אנשי עסקים, אנשי דת, פוליטיקאים, אנשי תרבות, סופרים ואנשי תקשורת. אולם הם לא מרימים קול, אינם מביעים התנגדות ולא מעבירים ביקורת על המדיניות האיראנית, אלא [רק] לעיתים נדירות, ולא משנה עד כמה מדיניות זו פוגעת באינטרסים שלהם, בתדמיתם הפוליטית, או בקשריהם עם יתר האזרחים והעדות, כפי שניתן להיווכח מזה יותר מעשרים שנה באזור המפרץ, לבנון, סוריה, עיראק ובחריין.

 

מי יכול להגן על הטעות העיקרית של איראן - הקמת 'מפלגה שיעית חמושה' [כלומר, חזבאללה] בלבנון בניגוד לרצונם של ממשלת לבנון והעם הלבנוני, אשר שולטת כיום ביציבותה של לבנון ובגורלה, וזאת לאחר שהכניסה את לבנון למלחמה נגד ישראל שפגעה באינטרסים של כל הלבנונים? מי [יכול] למצוא בהלכה השיעית הצדקה לתמיכה במשטר הבעת' [בסוריה] השולט על עמו מזה עשרות שנים, הורג את העם הסורי, הורס את עריו ללא רחמים, מפזר את הנשים, הילדים והזקנים במחנות פליטים בתורכיה, לבנון וירדן? ואם איראן הקימה את חזבאללה בלבנון כדי לעמוד מול ישראל אזי מדוע היא כפתה עליו לפעול ככוח צבאי איראני בסוריה נגד האינטרסים של העמים - הסורי והלבנוני, ובאופן שהביך את שאר השיעים בעולם הערבי, נוכח עשרות שאלות שאין להן תשובה, ובאופן שהוביל לשנאה ועויינות עדתית נגד השיעים, שישלמו את מחירם שנים רבות[?]...

 

מי מבין האיראנים או מכלל השיעים התומכים במדיניות איראן ההרסנית יהיה מרוצה אם הסונים [באיראן] ובהם הכורדים, הבלוצ'ים או חלק מתושבי דרום איראן, יקימו בתוך איראן מפלגה פוליטית חמושה, כמו חזבאללה בתוך לבנון, עם ציוד כבד, משוריינים, טנקים וטילים , שתקבל הוראות ומימון מתורכיה למשל, או ממדינות המפרץ והעולם הערבי?

 

השיעים כבר שילמו מחיר יקר בשמם הטוב, בביטחונם, בשלומם ובעתיד ילדיהם, זאת בשל שתיקתם הארוכה [נוכח המדיניות האיראנית]. יריביהם [הסונים] מאשימים אותם בכל דבר, מתייחסים אליהם כאל קבוצה שאין לה עמדה ברורה ושהאינטרסים של הארצות בהן הם חיים אינם נמצאים בראש מעייניהם. האם מישהו מודע לסכנות הנובעות מהאשמות אלה?

 

לאורך הדורות השיעים הציגו את עצמם כמיעוט הנתון במצור ומשולל זכויות, כנציגי המדוכאים, כמי שמגנים על כל סוגיה צודקת וכלוחמים נגד כל סוג של חוסר לגיטימיות, עריצות והשתלטות. אולם, המדיניות האיראנית הכוללת השגויה והרפתקאותיה - שזכו באהדה שיעית נרחבת בעזרת הטעיה, וניצול הרגשות והחששות השונים [על ידי איראן] – הביאו לבידודם המוחלט של השיעים בלבנון, במדינות המפרץ, בעיראק ובתימן ואולי אף בכל מקום.

 

שכן, כל [הגורמים] הניטרליים סבורים שאיראן מתנהלת כלפי חוץ באופן הפוך להתנהלותה כלפי פנים, שהיא מתערבת בעניינים ערביים ומפרציים שאינם מעניינה, ושהיא מנופפת בסיסמאות כרצונה בכל מקום, מלבנון ועד סוריה, בחרין, תימן ומקומות אחרים, מבלי להתחשב באינטרסים של המיעוטים השיעים [החיים שם] ומבלי לקחת בחשבון את המאזנים הפוליטיים והסכנות העדתיות, וכן מבלי שיש בכך שום תועלת עבור העם האיראני עצמו.

 

מדוע שאיראן או תומכיה בכוויית, בלבנון, בתימן ובבחריין למשל, לא יסבירו לנו מה האינטרס של השיעים במדינות אלה בתמיכתם בחמאס בעזה, בקריאות 'מוות לאמריקה' בכל הזדמנות, או בדרישה להפיל חלק מהמשטרים במפרץ? מדוע שאיראן לא תנקוט במדיניות חוץ מאוזנת ותפסיק את ההתערבות הזו ואת הסיסמאות האלה?, ששן הם בראש ובראשונה פוגעים באינטרסים העליונים של איראן עצמה, של עמה, של כלכלתה... [ופוגעים] במעמדה התרבותי של עמה ובמוניטין הבינלאומי שלה, ומאלצים את העם הזה להמשיך לחיות בעוני הנמשך כ-35 שנים?

 

מדוע שאיראן לא תעבור [להתמקד] בהקמת חברה החיה ברווחה, בהעלאת רמת ההכנסה של עמה ובפתרון בעיות הפיתוח השונות שלה, במקום ההרפתקאות הצבאיות היקרות הללו שהאיראנים והשיעים בכל מקום משלמים את מחירן?

 

השיעים בכוויית ובמדינות המפרץ סבלו, במיוחד מאז שנת 1979, ממדיניות ייצוא המהפכה האיראנית, מהפגנות [שהתקיימו] בעת העלייה לרגל [למכה], מהקמת חוליות של חזבאללה, מניצול הנאיביות והכוונות הטובות של חלק מצעירי המיעוטים [על ידי איראן], וכן מניצול לרעה של החירויות העדתיות והפתיחות הפוליטית המפרצית. לאחר מכן החל השלב השני של גיוס השיעים להרפתקאות של חזבאללה במטרה לנצל את האווירה שנוצרה בעיראק לאחר נפילת המשטר בשנת 2003. בהמשך תומכי מדיניות חזבאללה ואיראן הידרדרו וערכו באחת מהחוסייניות של כוויית אזכרה לזכרו של עימאד מור'ניה [רמטכ"ל חזבאללה לשעבר]  למרות העבר הידוע שלו.[5] ואז הגיע השלב הגלוי והברור של המעורבות [האיראנית] בסוריה, ולאחריו התמיכה באגף הקיצוני באופוזיציה הבחריינית... איש אינו יודע כעת לאיזה מבוך פונים החות'ים בתימן וכיצד יתקיים פיוס בין מדינות המפרץ ואיראן לאחר כל השגיאות וההתערבויות המסוכנות האלה [מצד איראן. היות וכך] לשיעים בכוויית ובמדינות אחרות ובפרט לאנשי הדת והכלכלה, לאישים המפורסמים, ולאנשי אקדמיה, גברים ונשים כאחד, אין מנוס מאשר להרים את קולם, לדבר בהגיון, למתוח ביקורת [גלויה על איראן] ולגבש עמדה לאומית עצמאית נגד ההידרדרות העדתית המסוכנת מאוד הזו."

 



[2] באוקטובר 2015 תקף פעיל דאעש חוסייניה (קומפלקס של מבנים המעניקים שירותי דת, חינוך וחברה לציבור השיעי) באזור אל-קטיף שבמזרח סעודיה וגרם למותם של 5 שיעים ולפציעתם של 9.

[3] בנובמבר 2013 הציתו סונים שני מסגדים שיעים בעיר רוולפינדי הסמוכה לבירה איסאלמאבאד בעקבות עימותים אלימים בין סונים לשיעים. בעימותים נהרגו כ7 סונים ועוד 35 נפצעו.

[4] בשנים 2013-2015 נערכו כמה פיגועים נגד הציבור השיעי בלבנון בדאחיה הדרומית של בירות.

[5] בשנת 1988 חטף עימאד מור'ניה מטוס של חברת התעופה הכווייתית כדי לאלץ את שלטונות כוויית לשחרר של גיסו, מצטפא בדר אל-דין, בכיר בחזבאללה,  שנעצר בכוויית ונשפט לעונש מוות בשל תכנון  שבעה פיגועים בכוויית ב-1983. ב-1990 הצליח לברוח מהכלא עם הפלישה העיראקית לכוויית. בפבוראר 2008 חוסל מור'ניה בדמשק ושיעים בכוויית ערכו טקס לזכרו באחת החוסייניות במדינה.