המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
המאבק הפלסטיני להנצחת זכרו של מתכנן הפיגוע בביה"ס במעלות
5/7/2017


המאבק הפלסטיני להנצחת זכרו של מתכנן הפיגוע בביה"ס במעלות

 

ניסיונותיה של הרשות הפלסטינית לטפח את מורשת המאבק המזויין בישראל ולהאדרת האסירים והשהידים, בא לידי ביטוי גם בפעילותה להנצחת זכרם של מבצעי פיגועים נגד אזרחים ישראלים, במיוחד משורות אש"פ. פעילות זו כוללת אירועים ציבוריים לזכר מבצעי פיגועים וחנוכת מוסדות ציבוריים אנדרטאות ואתרים עירוניים על שמם.  

 

לאחרונה נחנכה בג'נין אנדרטה להנצחתו של ח'אלד נזאל, ראש הזרוע הצבאית של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין שתכנן פיגועים קשים, החמור שבהם היה הטבח במעלות במאי 1974, בו נרצחו 27 ישראלים, רובם ילדים.

 

כעבור שבוע, לאחר לחצים מצד ארה"ב וישראל, הוסרה האנדרטה על ידי עריית ג'נין אך הוקמה שוב על ידי פעילים של תנועת הפת"ח. לאחר מכן האנדרטה הוסרה על ידי כוחות צה"ל, הוקמה שוב במקום אחר על ידי פעילים מג'נין והוסרה שוב על ידי כוחות צה"ל. כמו כן אנדרטה נוספת להנצחת נזאל הוקמה ברמאללה וטרם הוסרה.

 

החזית הדמוקרטית, הנמנית עם ארגוני אש"פ, מחתה על הדרישות להסרת האנדרטה וקראה למחמוד עבאס "לא להיכנע לתכתיבי ממשלת הכיבוש, במיוחד לא בתחום השהידים, האסירים והפצועים". כמו כן בהודעת סניף פת"ח בג'נין, שפעיליו החזירו את האנדרטה לאחר שהעירייה הורידה אותה וטרם הרס אותה צה"ל, נאמר כי השהידים הם "קו אדום שאי אפשר לחצותו".

 

מחאות השמיעו גם בכירים ופובליציסטים פלסטינים, בהם אלמנתו של נזאל, שהדגישו את חשיבות הנצחתם של נזאל והשהידים.

 

דוח זה יעסוק בנחישותם של הפלסטינים להנציח את זכרם של מחבלים ואת זכרו של נזאל בפרט:

 

השתתפות הרש"פ בטקס קריאת כיכר על שם המחבל ח'אלד נזאל בעיר ג'נין

ב-15 ביוני 2017 חנכו עיריית ג'נין וארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (חז"ד), בטקס בהשתתפות בכירים מטעם הרשות הפלסטינית, כיכר על שם המחבל ח'אלד נזאל בג'נין ומרכזה אנדרטה.[1] סגן מושל מחוז ג'נין, כמאל אבו אל-רב, העלה על נס את "התפקיד הלאומי והמוביל של השהיד ח'אלד נזאל". סגן ראש עיריית ג'נין, מחמוד אבו מויס, אמר כי "היום אנחנו משרישים את ההיסטוריה של השהיד נזאל... נשמות השהידים מרחפות מעלינו בפלסטין... הנהגתנו ועמנו נאמנים לדרכם של השהידים."[2]

 

טקס קריאת  הכיכר על שם השהיד ח'אלד נזאל [3]


 

הסרת האנדרטה מן הכיכר בג'נין בעקבות אולטימטום ישראלי

כעבור שבוע, לאחר לחצים מצד ארה"ב וישראל, ששיאם היה בהצבת אולטימטום מממשלת ישראל לרש"פ שאם לא תוסר האנדרטה באופן מידי, תיהרס הכיכר כולה על ידי דחפורים ישראליים, הסירה עיריית ג'נין את האנדרטה מן הכיכר ואולם ראש העירייה, ד"ר מחמד אבו ר'אלי, הדגיש כי הכיכר תוסיף לשאת את שמו  של השהיד ח'אלד נזאל. לדבריו, "השהידים אינם נכחדים. בדומה לעוף החול הם קמים מן האפר, אם ביום הזיכרון שלהם ואם ברחוב או בכיכר המנציחים את שמם. זו הוכחה ברורה לכך שהם שמורים בלב עמם ולא רק בלב משפחתם."[4]


החזית הדמוקרטית: הסרת האנדרטה – כניעה של עיריית ג'נין והתעלמות מהנאמנות לשהידים

סניף החזית הדמוקרטית במחוז ג'נין גינה את הכניעה ללחץ הישראלי והודיע כי "הסרת האנדרטה היא התעלמות מוחלטת מן הנאמנות לדם השהידים ומהקרבתם... העם [הפלסטיני] הלוחם לעולם לא יתכחש להיסטוריה הלאומית [שלו] ולעולם לא יתנער מן השהידים והאסירים שלו, אשר השיגו תהילה ובאמצעות קורבנותיהם אילצו את העולם להכיר בעם הפלסטיני ובזכותו להגדרה עצמית." החז"ד דרשה מן הרשות הפלסטינית בראשות מחמוד עבאס "לא להיכנע לתכתיבי ממשלת הכיבוש, במיוחד לא בתחום השהידים, האסירים והפצועים" ולהחזיר את האנדרטה למקומה. "הכניעה לתכתיבים כאלה פותחת את תאבונו של הכיבוש ללחצים נוספים, היום זו האנדרטה של השהיד ח'אלד נזאל ומחר זה יהיה מתחם הקבר של השהיד אבו עמאר [יאסר ערפאת], כיכר השהיד ג'ורג' חבש ברמאללה, [כיכר] השהידה דלאל אל-מגרבי, מוסדות השהיד ח'ליל אל-וזיר ועוד."[5]

 

הזרוע הצבאית של החז"ד, "גדודי ההתנגדות הלאומית", נקטה לשון חריפה יותר. בהודעה לעיתונות היא כינתה את הסרת האנדרטה "בגידה בדמם של השהידים אשר הקריבו את חייהם למען פלסטין. [הגדודים] לעולם לא יאפשרו פעולות מעין אלה אשר מוחקות את ההיסטוריה של השהידים ושל מנהיגי עמנו המכובדים."[6]

 

ההודעה לעיתונות מטעם הזרוע הצבאית של החז"ד, בדף הפייסבוק שלה [7]


 

סוכנות הידיעות הפלסטינית מען פרסמה מאמר של פתחי כליב, האחראי על ההסברה בחז"ד: "נתניהו חשב כי בהסרת האנדרטה הוא מסיר את השהיד מהזיכרון ומהלב של עם שיודע מהי משמעות מסירת הנפש והקרבה ומקדשן מתוך קדושתן ואצילותן של המטרות שלמענן מסרו את הנפש ושהן עדיין קיימות בזיכרון הקולקטיבי של העם שממשיך ללכת באותה דרך שהלכו בה השהידים. אם המו"מ, ההסדר המדיני ומשחק הכיסאות יצרו פילוג בעם הפלסטיני, הרי שמסירת הנפש והשהידים הם המכנה המשותף שסביבו מתאחדים כל הפלסטינים.

אם אנדרטה של שהיד הרגיזה את ראש ממשלת האויב עד כי הוא צייץ פעמיים להסרתה, הרי שהתגובה הפשוטה ביותר של הפטריוטים שוחרי הקדמה הקנאים לשם, למוניטין ולמורשת של השהידים, היא להפוך את האנדרטה של נזאל ושל כל השהידים למגדלור שיקשט את הכניסות לכל ערינו, כפרינו ומחנות הפליטים שלנו בפלסטין ומחוצה לה. אם שמם של נזאל ושל כל השהידים ותמונותיהם משפיעים כל כך על מנהיגי הכיבוש, הרי שהחובה המינימלית היא להפוך את שמו ואת תמונתו של נזאל לסמל של כל אתרי הרשת החברתית וזה דבר שכולנו יכולים לעשותו. אנו צריכים לפעול כולנו תחת כותרת אחת: 'כולנו נזאל. הכיבוש וההתנחלויות צריכים להיעלם'."[8]

       

החזרת האנדרטה למקומה ע"י תנועת הפת"ח, סילוקה ע"י צה"ל

ב-24.6.17, יומיים לאחר הסרת האנדרטה, היא הוחזרה למקומה בהתערבות סניף פת"ח באזור ג'נין, ובהסכמת  ראש העיר. בהודעת סניף פת"ח נאמר: "אנחנו בתנועת פת"ח בעיר ג'נין... מדגישים את סירובנו המלא לקבל את האיומים הישראליים להסיר [את האנדרטה] מהכיכר... השהידים שלנו הם קו אדום שאי אפשר לחצותו...".[9] בכיר החז"ד תיסיר ח'אלד הודה לחברי פת"ח בג'נין "על תפקידם בהחזרת האנדרטה אל מקומה בכיכר ח'אלד נזאל בג'נין" ועל הכרוז שפרסמו בנושא זה.[10]

 

למחרת, כתב עמר חלמי אל-ר'ול, בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, ויועצו לשעבר של סלאם פיאד, עת כיהן כראש הממשלה הפלסטינית, כי השהידים הפלסטינים כמו ח'אלד נזאל, הם "סמלים מהוללים בתולדות מאבקנו הלאומי, הם אצילים ונכבדים מכולנו... נכון, ממשלת הקואליציה הימנית הקיצונית [הישראלית] יכולה לפלוש לג'נין ולכל הערים הפלסטיניות, אך אסור לה לפלוש לנרטיב הלאומי ולפגוע במעמדו של שהיד כלשהו מן השהידים של העם הערבי הפלסטיני..."[11]

 

השבת האנדרטה לח'אלד נזאל למקומה[12]


 

בתגובה להחזרת האנדרטה למקומה נכנסו כוחות צה"ל ב-30 ביוני לג'נין והסירו אותה.[13]

 

לאחר הסרת האנדרטה בג'נין[14]                                             

  

 

הקמת האנדרטה במקום אחר בג'נין וסילוקה ע"י כוח צה"ל

ב-30 ביוני הקימו צעירים במקום אחר בג'נין, ברחוב חיפה בכניסה לעיר, אנדרטה לזכרו של נזאל. כוח צה"ל הרס את האנדרטה ב-2 ביולי.[15]


הקמת האנדרטה במקום אחר בג'נין[16]



הקמת אנדרטה נוספת ברמאללה להנצחת זכרו של נזאל

ב-30 ביוני הקימו "פעילים" אנדרטה נוספת לכבוד ח'אלד נזאל ברחוב רכב ברמאללה, בהסבירם כי זו תגובתם להריסת האנדרטה בג'נין, ואף כתבו זאת על האנדרטה עצמה.[17]

 

האנדרטה ברמאללה[18]

 


אלמנתו של נזאל: האם עלינו למחוק את זיכרון השהידים והאסירים מהמוח הפלסטיני?

רימא כתאנה נזאל, אלמנתו של נזאל החברה גם במל"פ, התייחסה בטורה ביומון הרש"פ אל-איאם להתנגדות להסרת האנדרטה של נזאל, כאל "עמדה ציבורית ברורה המתנגדת לגבות כל גורם פוליטי המנסה להתפשר על העקרונות הלאומיים שחלק שורשי שלהם הוא בעיית האסירים, השהידים והפצועים, בייחוד שמציעים בתמורה לכך מו"מ שלא השתנה בהרבה, היות שהוא מתנהל כבר תקופה של רבע מאה ולא הוביל לתוצאה."

 

עוד כתבה נזאל: "השאלה הרווחת בעיר היא אם אנו מודעים לסכנות שלפנינו. העניין גדול יותר מהריסת אנדרטה של השהיד ח'אלד נזאל. הבעיה גדולה מכך. ההריסה ע"י שני הצדדים [ישראל והרש"פ] השיבה את השהידים לחיים כמגזר נרדף ע"י הכיבוש. ח'אלד לא היה חי יותר מהרגע שתכננו שוב לחסלו. הצבת ח'אלד כמטרה והעלאת סמליותו לדרגה הגבוהה ביותר מהווה את אחד התרגילים באימון לקראת קבלת תנאים בלתי אפשריים... היכן קו הסיום כשמקבלים תנאים בלתי אפשריים? מהי הנקודה שאחריה אנו מתחילים מו"מ? האם קצבאות משפחות השהידים והאסירים והאנדרטאות, הכיכרות והרחובות על שמם של השהידים? או שאולי גם הקברים [שלהם] כלולים בנושאי המו"מ. האם אנו צריכים לפרמט את הזיכרון ולמחוק את מסד הנתונים של השהידים והאסירים מן המוח הפלסטיני?"[19]


עיסא קראקע, ראש רשות האסירים והאסירים המשוחררים, ייחד את מאמרו לנושא הריסת האנדרטה: "שלטונות הכיבוש הישראלי הרסו ב-30 ביוני 2017 את האנדרטה של השהיד ח'אלד נזאל, חבר הוועדה המרכזית של חז"ד, במחוז ג'נין. ובכך היא התנקשה בו פעמיים, בחייו ובמותו, והיא עדיין רודפת את הנשמה הפלסטינית ואת שרידיה...

הריסת האנדרטה של השהיד הלוחם ח'אלד נזאל היא התנקשות בכל החיים שנותרו על אדמת פלסטין ורדיפת כל אדם לאומי והומני בעולם הזה ובעולם הבא, במסגרת מתקפת ההסתה הישראלית נגד המאבק של העם הפלסטיני והצבתו במסגרת הטרור והפשע.   

 

הריסת האנדרטה היא עניין גדול יותר מהריסה פיזית בלבד. היא כיבוי התמונה האידיאלית, הקורנת והקדושה לפלסטינים; סילוף של ערכי התרבות, ערעור השייכות וחיסול רצף הזמן הפלסטיני שהיד אחר שהיד, אסיר אחרי אסיר. אין לך קבר בפזורה ואין לך קבר או סימן כאן וגם לא מישהו שיספר את סיפורך בספרי הלימוד.

הישראלים רודפים את הפלסטינים אפילו בתוכניות הלימוד שחייבות להיות [לפי ישראל] חלל ריק ללא מקום וזמן. הם לא רוצים שיהיו שם בני אדם ההולכים על פני האדמה, לא בית ולא גינה וגם לא מישהו שיזכיר מעשה טבח פה ושם; לא מי שישיר או ידקלם למען החירות השלום והשלווה. הם רוצים להסתיר את הקרבן ולקברו, כמו לא היה.    

 

שלטונות הכיבוש סבורים שבהריסתם את האנדרטה של השהיד נזאל, הם מסתירים את עקבות הפשע הראשון שלהם ופשעיהם שלאחר מכן, והם מתנערים מהדם שלנו ומנקים את הזירה מייסורנו וגופותינו, שלא יישארו ראיות [שעלולות להיחשף] באחד הימים.

 

הישראלים פועלים כדי להרוס את המשמעויות ואת המובנים ההומניים והמשפטיים של מאבקו של העם הפלסטיני נגד הכיבוש למען החירות, השיבה והעצמאות. הם תוקפים כל העת את זכויות האסירים, את השהידים ואת הסיוע שניתן להם [או למשפחותיהם]. הם תוקפים כל מי ששולח תנחומים למשפחות שהידים, או מתפלל לנשמתם. הם תוקפים את האדמה ומוחקים את שמות העצים, הציפורים, הסלעים, המעיינות והזיכרונות. אפילו תוקפים שהידים, מחזיקים את גופותיהם בבתי קברות מיוחדים ובמקררים. הם מנהלים מתקפה כוללת על הצער ועל השמחה של הפלסטינים. הם לא רוצים שהפלסטינים יראו את הצבע הלבן מלבד תכריכים לבנים..."[20]

 



 

[2] http://www.wafa.ps,  15.6.2017

[3] http://www.wafa.ps,  15.6.2017

[10] www.amad.ps, 24.6.2017

[13] אל-קודס (ירושלים); www.palinfo.com, 30.6.2017

[14] www.palinfo.com, 30.6.2017

[16] www.palinfo.com, 1.7.2017

[17] www.amad.ps, 1.7.2017

[18] www.amad.ps, 1.7.2017

[19] אל-איאם (רש"פ), 2.7.2017

[20] אל-קודס (ירושלים), 3.7.2017

תגיות