המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בשלב זה, ממשל טראמפ חותר להבנות עם איראן ומשלים, לפי שעה, עם התפשטותה באזור
30/6/2017

 

בשלב הנוכחי, ממשל טראמפ חותר להבנות ומחליף מסרים עם איראן, תוך השלמה לפי שעה עם התפשטותה באזור; משבר קטר והחרפת העימות בין איראן וציר ההתנגדות לבין סעודיה והמחנה הסוני-מפרצי הם תולדה של מדיניות זו

 

מאת: א. סביון וי. כרמון

 

הקדמה

לאחרונה חלו התפתחויות משמעותיות בהתמודדות בין סעודיה והציר הסוני שהקימה, לבין איראן וציר ההתנגדות. התפתחויות אלה נוגעות לא רק לכוחות האזוריים אלא גם לארה"ב ולרוסיה. שני המחנות מתחרים על תמיכת ארה"ב, החותרת בשלב זה להבנות ולמו"מ עם איראן ועפ"י מקורות איראניים, כבר מנהלת מגעים חשאיים עמה, זאת, תוך השלמה, לפי שעה, עם התפשטותה האזורית.  להתפתחויות אלה השפעה על עיצובו מחדש של המזה"ת ועל יחסי הכוחות בין הגורמים המובילים בתוכו. משבר קטר מהווה ביטוי חדש למאבק הדורות הגיאו-פוליטי הסוני-שיעי, הסעודי-איראני והוא תולדה של המדיניות הממשל שבו ניתן להבחין בשני מחנות מדיניים: מצד אחד הנשיא טראמפ ויועציו הקרובים התומכים בסעודיה ובציר הסוני ומצד שני, מזכיר המדינה טילרסון ומזכיר ההגנה מאטיס המגלים אהדה לקטר ופועלים לשימור הסטטוס קוו הפרו-איראני מתקופת אובמה.  במסמך זה ייסקרו התפתחויות אלה והשלכותיהן:


ההתפתחויות האחרונות במאבק הכוח בין סעודיה לאיראן

מאז עליית טראמפ לשלטון ישנן כמה התפתחויות מרכזיות:

 

א.     יוזמה סעודית להקים גוש מדינות סוני בהנהגתה נגד איראן בוועידת ריאד ב-20-21.5.2017, תוך ניסיון שלא צלח לגיוס ארה"ב למהלך זה. זאת, לאחר שנים בהן ממשל אובמה, תמך באיראן וניסה לכפות על סעודיה "יחסים מאוזנים" מול איראן השיעית ולקבל את התפשטותה האזורית במסגרת "יצוא המהפכה" שלה.

 

ב.      מהלך דיפלומטי איראני נגדי, שמטרתו ניהול מו"מ עם ארה"ב להסרת הסנקציות שנותרו (על תמיכה בטרור והפרת ז"א). יצוין כי מתוך הצהרות בכירים איראנים, נראה כי כבר מתנהל מו"מ חשאי בין ממשל טראמפ לאיראן (ראו בפירוט בהמשך). לכך יש גם אינדיקציות נוספות, למשל:

 

1.     חבר הוועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ במג׳לס, ג׳ואד כרימי קדוסי, חשף ב-28.2.17, כי  שר החוץ ג׳ואד זריף שלח מכתב למזכיר המדינה רקס טילרסון ובו ארבע בקשות: שהממשל האמריקאי לא יפעל לביטול ה- JCPOA, ש"משרד החוץ האמריקאי ימנה נציג מיוחד לענייני ה-JCPOA." צוין במכתב זה ש"יש לבחור בג׳ון קרי לעניין זה כי לו יש קשרים טובים וברורים עם צוות המו״מ"; בקשה לפתיחת ערוץ הדברות בילטראלי חשאי, ובקשה לפגישה חשאית באיסטנבול.[1]

 

2.     ציר המג'לס לשעבר מן המחנה האידיאולוגי, מחמוד נבויאן, ששימש מזכיר הוועדה המיוחדת לבחינת JCPOA וחבר במטה ראיסי (יריבו של רוחאני) בבחירות לנשיאות, טען ב-29.5.17, כי אמריקה התנתה את יישום ה-FATF -(Financial Action Task Force on Money Laundering) וקיום קשרים בנקאיים עם איראן במסירת מפקד כוח קודס של משה"מ, קאסם סולימאני, ועוד גנרלים רבים לידיה, וכי שה"ח זריף אף התחייב לכך במגעיו עם האמריקאים.[2]

 

הדלפתו של נבויאן מקבלת אישוש מן העובדה שכמה בכירים איראניים מרבים להתבטא    לאחרונה שעל ארה"ב לסגת מתביעותיה בעניין משה"מ: למשל, שופר המשטר כיהאן הסביר במאמר המערכת שלו מה-28.6.17 כי "המערב רוצה לשגר מסר לממשלה ולעם באיראן 'אם אתם רוצים ליהנות מקשר עם העולם ולא להיתקל באיומים חדשים, עליכם להתרחק ממשה"מ," והבהיר באיום ב-20.6.17 כי אם תפעל ארה"ב להגדיר את משה"מ כארגון טרור ותפגע ביכולותיו הכלכליות ע"י סנקציות, האזור לא יהיה בטוח גם עבורה ועבור בעלות בריתה: "תקיפת הטילים של משה"מ [בסוריה ב-18.6], מעבירה מפורשות מסר לאמריקה ולבעלות בריתה באירופה ובאזור שאם האזור לא יהיה בטוח לפעילות הכלכלית והמסחרית של איראן [הכוונה לפעילות באמצעות משה"מ], אין שום סיבה והיגיון שהאזור יהיה בטוח עבור אויבי איראן המובהקים: המערביים, הערביים והעבריים, וברור שיש לכפות את מחיר חוסר ביטחון זה גם על אויבי איראן."[3]


גם מזכיר המועצה לקביעת האינטרסים, מוחסן רזאא'י, (מפקד משה"מ לשעבר) הבהיר כי אמריקה "נדרשת להסכים לכך שמשה"מ מגן על כבוד העם האיראני ו[לכן] לא ניתן להטיל עליו סנקציות. [לאמריקאים] לא כדאי לבחור בו כדי להפגין כוח מולו, כי התוצאה תביא לחרטה [על כך]." [4]


במקביל, הדגישו בכירים איראניים את התפקיד שממלא משה"מ בלחימה בדאעש כגורם נוסף שבגללו צריכה ארה"ב לסגת מכוונותיה נגדו.

  

3.     דובר משה"ח האיראני, בהראם קאסמי, נשאל ב-29.5.17 לגבי "שיחה של טילרסון עם זריף" והשיב "אין עדיין שום תכנית והחלטה על כך, אך אתם צריכים לשים לב לכך שהדיפלומטיה מאוד רחבה וכל דבר יכול להתרחש ביום מן הימים."[5]

 

4.     שופר המחנה האידיאולוגי, כיהאן, הסביר ב-25.6.17 לממשלת רוחאני ש"המסר של טילי משה"מ נקלט היטב [במערב ולכן] אין צורך שישבו לשולחן המו"מ [מול האמריקאים] בפחד וידאגו להסרת המתיחות. התקווה היא שמעתה ואילך הם יישענו על עוצמת הכוחות המזוינים ויגיעו לכל שולחן מו"מ ביתר עוצמה."[6]

 

ג.      מהלך מדיני סעודי-מפרצי ערבי משותף (עם האמירויות, בחרין ומצרים) ומדינות סוניות נוספות בתחילת יוני 2017, לבידודה של קטר. על הסיבות מדוע התרחש משבר קטר בעיתוי זה ראו בהמשך.

 

ד.      מהלך צבאי איראני כפול: יבשתי וטילי בזירות סוריה ועיראק:

המהלך היבשתי  - המכונה בפי מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, "מהלך אסטרטגי" אשר מנוהל ע"י מפקד כוח קודס של משה"מ, קאסם סולימאני, הניע מיליציות שיעיות בשליטת איראן בעיראק ובסוריה אל הגבול המשותף ויצרו רצף יבשתי בשליטה איראנית מטהראן ועד לים התיכון. זאת תוך דחיקת הכוחות האמריקאים לאזור תנף, בו הם למעשה מכותרים. ראו דוח ממרי "כוחות ציר ההתנגדות באיומים ישירים על ארה"ב: אנחנו על סף מלחמה בגבול סוריה-עיראק; ארה"ב תשלם מחיר יקר אם תפעל נגדנו בסוריה."

המהלך הטילי – שיגור ששה טילים לטווח בינוני אל מטרות דאעש בסוריה –שעפ"י הבכירים האיראנים כוון כלפי ארה"ב (כונה "סטירת לחי" לה)  והוצג כמסר אסטרטגי לממשל טראמפ,[7] יום לאחר שהסנאט אישר סנקציות נוספות על איראן בשל תכנית הטילים שלה. מסר זה יש להבין כהפעלת לחץ צבאי במסגרת המו"מ החשאי בין ארה"ב לאיראן וכתגובה לכוונתה של ארה"ב להכריז על משה"מ כארגון טרור – עניין המהווה סוגיה מרכזית במו"מ.

 

למהלך הצבאי הכפול, היבשתי והטילי, הוסיפה איראן איומים מפורשים בפגיעה באינטרסים אמריקאים ופגיעה באירופה: היומון כיהאן כתב ב-25.6, כי האמריקאים "הבינו שאם יעשו טעות ולו מינורית ביותר, כל האינטרסים של אמריקה בכל העולם ייפגעו ותל אביב וחיפה ישוטחו על הקרקע... על האמריקאים לדעת ובטוח שהם יודעים, ש'סטירה זו' היא רק חלק קטן מעוצמתה של האומה האיראנית. האמריקאים יודעים היטב... [ש]טילי הסג'יל והשהאב יכולים לשאת שני טון חומר נפץ וטווחם מגיע ל-2000 עד 5000 ק"מ ... ולא רק שהם מכסים את כל אדמות פלסטין הכבושה, אלא גם חלקים מאזורים באירופה... [הגורמים הפנימיים באיראן] היו צריכים להבין כבר היטב שזו איראן שיכולה לאיים על כל האינטרסים של אמריקה ואירופה בכל העולם רק על ידי שיגור של כמה טילים."

 

סגן רמטכ"ל צבא איראן, מוחמד רזא פורדסתאן, התייחס גם הוא ליכולת הטילית המאיימת של איראן ואמר ב-19.6.201, כי "על העולם לדעת שאצבענו על ההדק ורגלנו מוכנה ללכת כדי להגן על מטרותינו ועל ערכינו, הגנה שכבר אינה מוגבלת לגבולות הגאוגרפיים של איראן. בכל מקום שיהיה בו איום, זוהי זירת הפעולה שלנו."[8]

 

יודגש כי סיטואציה זו בה איראן וארה"ב קרובות לעימות לא נוצרה מתוך מדיניות אמריקאית המכוונת למנוע את התפשטותה האזורית של איראן. למרות שמיקום כוחותיה בשטח יוצר חסימה חלקית להתפשטות האיראנית, ארה"ב לא התכוונה לכך ומי שיצר את המצב הזה הוא איראן במהלך אסטרטגי שנועד ליצור את המסדרון היבשתי, כפי שנזכר לעיל.

 

מדוע פרץ משבר קטר בעיתוי הנוכחי?

יובהר כי היוזמות הסעודיות – יצירת מחנה סוני אנטי-איראני ובידוד קטר – הוצגו כמכוונות בעיקר למאבק בטרור ולא כמכוונות נגד התפשטותה האזורית של איראן, אולם בהודעת הסיכום של וועידת ריאד, הוקדש לאיראן סעיף מיוחד, מס' 3, בו נאמר:

 

"מנהיגי המדינות דוחים לחלוטין את פעולות המשטר האיראני אשר מערערות את הביטחון והיציבות באזור ובעולם ומגנים את תמיכתו הנמשכת של המשטר האיראני בטרור ובקיצוניות. כמו כן, דחו המנהיגים את עמדותיו העוינות של המשטר האיראני ואת התערבויותיו הנמשכות בעניינים הפנימיים של מדינות האזור, תוך הפרה בוטה של החוק הבינ"ל ושל [עקרונות] השכנות הטובה והדגישו את מחויבותם להתנגד לפעילותה זו של איראן. המנהיגים התחייבו להגביר מאמציהם לשמירה על ביטחון האזור והעולם, ולהתמודד עם פעולותיה ההרסניות של איראן בנחישות בתוך מדינותיהן והן באמצעות תיאום משותף. המנהיגים הדגישו את הסכנה הטמונה בתכנית הטילים הבליסטיים של איראן וכן את ההפרה הנמשכת מצד איראן של אמנת וינה [1961] ליחסים דיפלומטיים."[9]

 

כמו כן ברשימת התביעות שהציג הציר הסוני נדרשה קטר

Curb diplomatic ties with Iran and close its diplomatic missions there. Expel members of Iran’s Revolutionary Guards and cut off any joint military cooperation with Iran. Only trade and commerce with Iran that complies with US and international sanctions will be permitted”[10]

 

יצוין כי עוד לפני ועידת ריאד הצהיר שר ההגנה, מוחמד בן סלמאן, בראיון טלוויזיוני נרחב לערוץ אל-ת'אמנה ו-MBC, ב- 1.5.17, כי אי אפשר להגיע להבנות עם איראן מפני שהיא משטר המושתת על אידיאולוגיה לפיה ייעודו לשלוט על כל מוסלמי העולם ולהפיץ את השיעה התרי-עשרית בכל רחבי העולם המוסלמי. עם רוסיה, סוריה ותימן, אפשר להגיע להבנות על בסיס אינטרסים, אך לא כך עם איראן כל עוד זו האידיאולוגיה שלה. כמעט ואין נקודות מפגש עם משטר כזה שמנהיגיו הקיצונים קידמו את מדיניות ההתפשטות האיראנית. זה נגמר עכשיו. נפגענו פעם אחת, אך לא ניפגע שוב. אנו יודעים שאנו המטרה הראשית עבור המשטר האיראני, אשר מבקש להגיע למכה, הקיבלה של המוסלמים. לא נחכה שהמערכה תתרחש בתוך סעודיה, אלא נפעל כדי שהיא תיערך אצלם, בתוך איראן.[11]

 

שה"ח הסעודי, עאדל אל-ג'ובייר, אמר בפגישה ב-5.6.17 עם עיתונאים בצרפת, כי ההחלטה לנתק את היחסים עם קטר התקבלה משום שהיא לא עמדה בהתחייבויותיה להסכמים שנחתמו עמה לפני כמה שנים בנוגע לאי תמיכה בקבוצות טרור, לאי הסתה נגד מדינות, לאי תמיכה באמצעי תקשורת עוינים ולאי פגיעה ביציבות מדינות האזור. לדבריו, ההחלטה התקבלה לאחר כמה אירועים שהצטברו ולא בשל עמדה אחת או מעשה אחד. עוד אמר, כי קטר תומכת באמצעי תקשורת עוינים ומסיתים. הוא הוסיף, כי למדינות שמחרימות את קטר אין כוונה לגרום נזק לקטר או לאזרחיה, אך על קטר לבחור "אם היא לוקחת את הצד שלנו או את הצד האחר." אל-ג'ובייר הוסיף: "הוגדשה הסאה, קטר צריכה להפסיק לממן ארגונים כמו חמאס והאחים המוסלמים". הוא הדגיש, כי הנזקים שייגרמו לקטר כתוצאה מהצעדים שננקטו נגדה מספיקים כדי לשכנעה לשנות את מדיניותה. "אלה החלטות משמעותיות מאוד שיהיה להן מחיר גבוה, ואנו מאמינים שהקטרים לא רוצים לשאת במחיר זה." על איראן, אמר, שהיא התומכת הראשונה בטרור בעולם, מתערבת בענייני המדינות השכנות לה ותומכת בארגונים קיצוניים, ומארחת בשטחה מנהיגים מאל-קאעדה ומארגוני טרור נוספים. עוד ציין, כי במשך 37 שנים המשטר האיראני תקף יותר מ-12 שגרירויות וכי איראן היא הראשונה ביצור חומרי נפץ שהביאו למותם של אלפי בני אדם. האירועים שהיא אחראית להם מהווים סכנה חמורה לאזור ולביטחונו, ואיראן נושאת באחריות לאירועים באזור ולתוצאותיהם. הוא הוסיף, כי איראן פועלת לחיסול דיפלומטים ומפרה את החוק הבינ"ל והדגיש כי יש הכרח להענישה בגין התערבותה בענייני מדינות האזור ותמיכתה בארגונים קיצוניים ובארגוני טרור.[12]

 

הדגשת נושא הטרור יצרה במערב בלבול, שכן קטר לא נחשבה כמדינה התומכת בטרור וגם לא כמדינה השייכת לציר ההתנגדות האיראני, אולם זאת אינה תמונת המציאות.

 

אכן, קטר לא השתייכה לציר ההתנגדות האיראני. היא טיפחה לעצמה מעמד עצמאי חזק הן במסגרת ה- GCC והן בעולם הערבי-מוסלמי ובמערב הודות לכספה ולערוץ הטלוויזיה שלה. אולם בפעילותה החתרנית במשך שנים נגד משטרים ערביים שונים, מלוכניים וחילוניים, כולל תמיכתה במהפכות 'האביב הערבי' היא הציבה עצמה בפועל כתומכת בציר ההתנגדות אף בלי שתשתייך לו. בכך היא גם היוותה מוקד התנגדות קשה למאמצי סעודיה לגבש חזית סונית נגד איראן.

לאחר ועידת ריאד הרחיקה קטר לכת בהתנגדותה הגלויה למדיניות הסעודית, דבר שאפשר לסעודיה לצאת לעימות טוטלי וגלוי נגדה (עימות שאולי נערכה אליו מראש לאחר שעימות קודם ב-2014 נגמר בפשרה).[13]

 

התעלמותה המתמשכת של ארה"ב מפעילות קטר לרדיקליזציה של העולם המוסלמי ולעידוד טרור

המהלך הסעודי-סוני נגד קטר חשף בעיקר את ארה"ב שהתעלמה משך שנים מפעילותה החתרנית והאנטי-אמריקאית של קטר. ממרי עוקב משך שנים אחר פעילות קטר באמצעות ערוץ הטלוויזיה הממשלתי שלה "אל-ג'זירה" ואגר מידע רב החושף את פעילותה למען רדיקליזציה של העולם הערבי והמוסלמי ותמיכה בתנועות הטרור למיניהן הפועלות באזור ובמערב. מידע זה יוצג בדוח נרחב נפרד. לשם הדגמה נזכיר למשל תכנית טלוויזיה ששודרה ב-10.7.2001 – חודשיים לפני 11.9 – שכולה שבח ועידוד לאסאמה בן לאדן, כולל פעילותו נגד ארה"ב והסתה גלויה שעל העולם הערבי להפיק תועלת מפעילותו של בן לאדן נגד ארה"ב והמערב. כזכור, ערוץ "אל-ג'זירה" היה ערוץ הטלוויזיה שהיווה פלטפורמה למסריו ונאומיו של בן לאדן לעולם המוסלמי. ראו דוח ממרי וכן את המקור בערבית ב"אל-ג'זירה": "בן לאדן, הייאוש הערבי והפחד האמריקאי" (10.7.01)

 

אחד מכתבי הערוץ, תיסיר עלוני, בעל אזרחות ספרדית  בנוסף לסורית, אף נידון ב-2004 לכמה שנות מאסר בספרד על ששימש בלדר כספים של אל-קאעדה. הוא כיסה את המלחמה באפגניסטן מ-2001 וראיין את אסאמה בן-לאדן באוקטובר 2001. עלוני נכלא ב-2005, אך ישב במעצר בית בשל מצבו הרפואי מ-2006 עד לשחרורו המוקדם ב-2012 וחזר לקטר. ראו למשל קליפ ממרי. וכן ראו ריאיון של עלוני עם ראש ארגון ג'בהת אל-נוצרה, שהתפלג מאל-קאעדה.

 

דוגמא אחרת היא מסיבת יום ההולדת שחגג ערוץ "אל-ג'זירה" לטרוריסט ואיש חזבאללה, סמיר קונטר, לאחר שחרורו מהכלא הישראלי. קונטר רצח בני משפחה ובהם ילדה קטנה בנהריה ב-1979. המסיבה כללה עוגת יום הולדת ענקית, תזמורת וזיקוקין דינור,  ראו לינק קליפ ממרי.

 

כמו כן תמכה קטר באמצעות רשת אל-ג'זירה וע"י מדיניותה שלה בפעילות תנועת הטליבאן, ובתנועת האחים המוסלמים שלאחד ממנהיגיה, יוסף קרדאוי, היא העניקה את תכנית טלוויזיה בפריים טיים הידועה בעולם הערבי כולו – "השריעה והחיים" ותמכה במשטר ה"אחים המוסלמים" במצרים ובחתרנותם לאחר עלייתו לשלטון של גנרל אל-סיסי.

 

במסגרת זו, גם ראוי להזכיר את שידוריה האנטי-אמריקאים לאחר שארה"ב פלשה את עיראק ב-2003 והמשיכה בכך משך שנים.

 

התעלמות הממשלים האמריקאים השונים ממעללי קטר באמצעות אל-ג'זירה להקצנת העולם הערבי-מוסלמי כולו, נעשתה כביכול משום שקטר העניקה לה חינם אין כסף את בסיס האוויר "עודייד" שבו גם שוכנת מפקדת CENTCOM. הממשלים והקונגרס האמריקאים אפילו לא הבינו ואינם מבינים גם כיום שקטר נזקקה ועדיין נזקקת לנוכחות הצבאית האמריקאית בתוכה (להגן על עצמה מפני שכנותיה), יותר משארה"ב זקוקה לקטר. ארה"ב אף לא תבעה ממנה לחדול ממדיניותה האנטי-אמריקאית ומן ההתססה האסלאמיסטית של העולם הערבי-מוסלמי כולו באמצעות אל-ג'זירה והניחה לה במשך שנים לשחק משחק כפול: אחזקת הבסיס האמריקאי בשטחה לצד פעילות הסתה נמרצת נגד ארה"ב באזור.

 

ההתעלמות האמריקאית מקטר כמדינה המעודדת רדיקליזציה וטרור נמשכת גם היום כפי שבא לידי ביטוי מהתייצבותו העקבית והנמשכת של מזכיר המדינה האמריקאי טילרסון להגנה על קטר (למשל הודעת דוברת מחמ"ד האמריקאית שמתייצבת לצד קטר ומפקפקת במניעי סעודיה. וכן דברי מזכיר המדינה טילרסון ב-25.6 שאמר כי רשימת התביעות של המחנה הסוני מקטר בחלקה תהיה קשה לביצוע, כאילו היה דובר קטרי).[14] מצב זה בו מתנגשות שתי גישות מדיניות סותרות בממשל האמריקאי ביחס למשבר הנוכחי מחזק את איראן וציר ההתנגדות שלה וגורם לאי אמון כלפי ארה"ב בקרב המחנה הסעודי-סוני.

 

קטר השכילה ליצור לעצמה במשך השנים מעמד מדיני חזק (ע"י מסע רכישות והשקעות באירופה ובארה"ב כולל נכסים המשפיעים על דעת הקהל כגון רכישת קבוצת כדורגל מפורסמת וניסתה אף למקסם את השפעת "אל-ג'זירה" ע"י הקמת ערוץ באנגלית). באופן זה היא הצליחה לגייס גורמים בינ"ל להגנתה, ובעצם להביא לכך שקורבנות הרדיקליזציה והתמיכה בטרור שלה – ארה"ב ואירופה – הינם הראשונים להתייצב לצדה. היות שסעודיה והמחנה הסוני נותרו ללא תמיכה אירופית ואמריקאית (שכן מכירת הנשק האמריקאי במאות מיליארדי דולרים איננה בגדר תמיכה בסעודיה, אלא תמיכה בכלכלה האמריקאית שהיתה מטרת ביקורו של טראמפ בסעודיה, ולא תמיכה במדיניות סעודיה כלפי איראן) נאלצו סעודיה ובעלות בריתה במחנה הסוני לפעול לבדן כפי שטראמפ אף הנחה אותן לעשות בנאומו בריאד:

 

“This groundbreaking new center represents a clear declaration that Muslim-majority countries must take the lead in combating radicalization, and I want to express our gratitude to King Salman for this strong demonstration of leadership…

America is prepared to stand with you -- in pursuit of shared interests and common security.

But the nations of the Middle East cannot wait for American power to crush this enemy for them. The nations of the Middle East will have to decide what kind of future they want for themselves, for their countries, and for their children.

It is a choice between two futures -- and it is a choice America CANNOT make for you.

A better future is only possible if your nations drive out the terrorists and extremists. Drive.Them. Out.

DRIVE THEM OUT of your places of worship.

DRIVE THEM OUT of your communities.

DRIVE THEM OUT of your holy land, and

DRIVE THEM OUT OF THIS EARTH…

Muslim nations must be willing to take on the burden, if we are going to defeat terrorism and send its wicked ideology into oblivion.

The first task in this joint effort is for your nations to deny all territory to the foot soldiers of evil. Every country in the region has an absolute duty to ensure that terrorists find no sanctuary on their soil…”[15]

 

התפתחויות ביחסי איראן-ארה"ב

כבר ערב הבחירות לנשיאות באיראן, במאי 2017, יכלו האיראנים להבחין כי עמדות הממשל האמריקאי בפועל כלפיהם אינן תואמות את הצהרותיו האנטי-איראניות. כך למשל, במהלך חודש אפריל 2017, הממשל האמריקאי תמך ב- JCPOA בהצהרת הסיכום של ה-7G ועיכב בפועל את חקיקת הסנאט נגד איראן, ועוד, ראו מסמך ממרי: איראן בודקת את ממשל טראמפ.

 

יצוין כי בניגוד לתפישה שרווחה בחוגים רפובליקניים, שממשל טראמפ אמנם השלים עם קיומו ה- JCPOA אך ימקד את מאמציו נגד התפשטותה האזורית של איראן, האמת היא, שהממשל נכנע לעת עתה גם בעניין זה. ממשל טראמפ נכנע גם לתביעה הרוסית-איראנית ממאי 2017 לשתף את הכוחות האיראניים שבסוריה כ"ערב" בתכנית הרוסית ליצירת ארבעה אזורים מופחתי מתח בסוריה, דבר  המהווה מתן לגיטימציה להתפשטות האיראנית. ראה מסמך ממרי.[16]

 

לאחרונה גם הצהיר דובר הקואליציה נגד 'המדינה האסלאמית' הקולונל ריאן דילון, בבגדאד "כי "אין לארה"ב "כל התנגדות שהיא" לכך שממשלת סוריה ובעלות בריתה איראן ורוסיה יילחמו בקיצוניים באזור המדבר הסורי המזרחי:

Army Col. Ryan Dillon, spokesman for the coalition, told reporters at the Pentagon that the U.S. goal is to defeat IS wherever it exists. If others, including the Syrian government and its Iranian and Russian allies, want to fight the extremists as well, then "we absolutely have no problem with that," he said, speaking from Baghdad. [17]

משמעות הצהרה זו היא השלמה ומתן לגיטימציה אמריקאית להתפשטות הצבאית של איראן בסוריה.

 

גם בנושא תימן הבהירה ארה"ב בפי שר ההגנה מאטיס, בביקורו בסעודיה באפריל 2017, שהסכסוך בתימן צריך להיפתר באו"ם, שהיא העמדה האיראנית בנושא פתרון המשבר בתימן.[18]

 

סימנים אלה עודדו את בכירי המשטר האיראני להודיע במהלך חודש מאי ובעיקר לאחר ועידת ריאד, על נכונותם לפתוח במו"מ עם ממשל טראמפ.[19] הנשיא רוחאני אמר בעימות טלוויזיוני לקראת הבחירות לנשיאות ב-12.5.17: "אני מצהיר שאני מוכן להסיר בצורה טובה ובעוצמה, בנוסף לסנקציות הגרעיניות שהסרנו אותן בארבע [שנותיי כנשיא], גם את יתר הסנקציות, ונחזיר לאומה האיראנית את הכבוד והאינטרסים של איראן."[20]

.

ב-21.5.17, במקביל לכינוס ועידת ריאד, רמז שה"ח זריף בראיון ליומון אל-ערבי אל-ג'דיד, על נכונות איראנית לנהל מו"מ עם ארה"ב בתנאי שזו תפעל נגד סעודיה. לדבריו, "איראן מוכנה לגמרי לשתף פעולה עם מעצמות אזוריות וחוץ אזוריות [קרי ארה"ב] בעניין הלחימה בטרור, בקיצוניות והחזרת השלום והשקט לסוריה."[21]

 

ב-22.5.17 הצהיר הנשיא רוחאני במסיבת עיתונאים לציון ניצחונו בבחירות, כי "בנוגע ליתר הסנקציות, אם האומה האיראנית תדרוש זאת ואם נגיע להסכמה לאומית בכל מנגנוני השלטון ואם המנהיג יקבל על עצמו להנחות את העניין הזה, נלך כולנו אחרי המנהיג ונבצע זאת, זו עבודה קשה, אך ניתנת לביצוע".[22]

 

ב-30.5.17 חזר שה"ח זריף בראיון לאיראן דיפלומסי על נכונות איראן לנהל מו"מ עם ארה"ב: "תמיד קיימת האפשרות שעל ידי דיפלומטיה, גם יתר הסנקציות האלה יוסרו. זה כרוך במו"מ על שאר הנושאים [העומדים בין ארה"ב לאיראן]. ב-2015, המנהיג אמר שסוגיית הגרעין היא אבן בוחן עבורנו כדי לקבוע אם לאמריקה, שהיא הצד שמולנו, יש מוכנות לקיים מו"מ באופן רציני, להגיע לתוצאה ולבצע את תוצאות השיחות. למעשה האמריקאים לא השאירו רושם טוב. אך בדיפלומטיה תמיד ישנה האפשרות שנוכל להסיר את הסנקציות ואם איראן תרצה בכך, ניתן לבצע זאת תוך שמירה על הכבוד, האינטרסים והעקרונות של איראן."[23]

 

ב-4.6.17, יום השנה למותו של ח'ומיני, הודיע המנהיג העליון ח'אמנאי, כי הוא מאשר מהלך של מו"מ עם ארה"ב – אותו כינה "אתגר" – שצריך להתנהל בחוכמה ומעמדת כוח, זאת במהלך שנועד להתמודד עם התגבשות הציר הסעודי-סוני- אמריקאי בריאד:  

"בכל הניסיונות שהאומה האיראנית חוותה, היא הפנימה שלא באמת ניתן לסמוך על האמריקאים... אני מותח ביקורת על אותם אלה המדברים בשם ההיגיון ואומרים שאתגר [המו"מ] עם המעצמות כרוך במחיר. אכן, לאתגר יש מחיר, אך גם להתפשרות יש מחיר כבד. הסעודים נקטו יוזמה ושילמו מאות מיליארדי דולרים מכסף האומה שלהם, כדי להגשים את הרצונות ואת המטרות של אמריקה. זה מחיר ההתפשרות עם "השטן הגדול". אם אדם נכנס לאתגר [המו"מ עם ארה"ב] בביטחון עצמי ובהיגיון מהפכני, הרי מחיר[ו של המו"מ] יהיה הרבה פחות מ[דרך] ההתפשרות [עם אמריקה שבה נקטה סעודיה]."[24]

יום לאחר מכן, ב-5.6.17, הודיעו סעודיה, האמירויות, מצרים ובחרין על ניתוק הקשרים עם קטר.

 

הקטליזטור העיקרי לפעולה הסעודית-מפרצית לבידוד קטר בעיתוי הזה היה עמדתה הכפולה של ארה"ב ביחס לאיראן. עמדה אשר נחשפה בבירור דווקא בוועידת ריאד, ועידה שהסעודים ניסו להפוך למנוף אנטי-איראני בתמיכת ארה"ב. שכן, אפילו תוך כדי הניסיון הסעודי ליצור ברית סעודית-אמריקאית נגד איראן, הבהיר מזכיר המדינה טילרסון, בתדרוך לעיתונאים, כאשר שה"ח הסעודי ניצב לצדו, כי ארה"ב אינה שוללת הרמת טלפון לאיראן בעתיד. נוכח מצב זה, נטלה סעודיה יוזמה וגיבשה את הגרעין הסוני-ערבי לפעולה נגד קטר. כלומר, סעודיה פעלה לא משום שקיבלה תמיכה אמריקאית למהלך זה, אלא להיפך, נוכח העובדה שלמרות ביקור טראמפ היא הבינה שאין לה תמיכה אמריקאית נחרצת ולכן ניסתה באמצעות מהלך זה של בידוד קטר לאלץ הן את ארה"ב ואת כל העולם המוסלמי סוני לנקוט עמדה בעימות נגד איראן ונגד ציר ההתנגדות.

 

בנאום בארוחת אפטאר ב-12.6.17 עם ראשי הרשויות ובכירי המשטר, חזר ח'אמנאי על הנחיותיו לממשלת איראן כיצד לנהל את המו"מ עם ארה"ב. בדבריו, הוא גם קבע את גבולות המו"מ: לא יהיו שיחות על התפשטותה האזורית של איראן אלא רק על הסרת הסנקציות על טרור וזכויות אדם באיראן:

"אין לאפשר שהזרים יכפו עלינו את האינטרסים הלאומיים ... יש להגדיר מרחק ברור מן האויב הזר וגורמיו בתוך איראן... אל לנו לסמוך על האויב... היינו יכולים לא לסמוך על האויב, אבל בחלק מהמקומות התפשרנו, למשל כדי לא לתת תירוץ בידי האמריקאים, אך התירוץ נשאר וגם ספגנו נזק. יש להתנהג במשנה זהירות כאשר מתנהלים עם הזרים. אל לנו לדבר בנימה שנשמעת כאילו אנו סומכים על האויב, כי זה משפיע לרעה גם בתוך איראן, גם על הזרים ... כאשר עומד מולכם אויב חצוף, הוא מחשיב כל התפשרות מצדכם כחוסר אונים ונהיה חצוף יותר...

 

טבעי שאמריקה שונאת את משה"מ ואת כוחות קודס כי היא רוצה לבטל את מנגנוני העוצמה של איראן. לכן היא מציבה תנאים שמשה"מ לא יהיה, שהבסיג' לא יתערב, תנהגו כך וכך בסוגיות האזוריות. בניגוד לאויב, על הבכירים באיראן  לחזק את גורמי העוצמה והכבוד של איראן, בכללם הכוחות המזויינים, משה"מ והבסיג'...

 

יש דברים שכלל לא ניתן לפתור עם אמריקה, כי הבעיה של  אמריקה אינה האנרגיה הגרעינית שלנו או זכויות האדם. בעייתה היא עקרון המהפכה האסלאמית...  המעצמות הגוזלות לא רוצות לוותר על [שליטה] באיראן אך איראן לא תאפשר להן. [נושאי] זכויות אדם, טרור וחוסר יציבות - כל אלה הם תירוצים של אמריקה נגד איראן... לכן לא ניתן להתפשר עם אמריקה.

 

אין לומר הצהרות המשתמעות לשתי פנים כדי שהם לא ינצלו זאת לרעה. יש להציג עמדות ברורות. על אמריקה לדעת שאיראן לא תוותר על העוינות נגד הרשע [נראה שהכוונה לתביעה אמריקאית לחדול מקריאות "מוות לאמריקה"] והגנה על פלסטין [ולחדול מפעילות נגד ישראל] ותשתדל להגשים את זכויות האומה."[25]

 

סיכום

למרות שמשבר קטר יצר את הרושם שמדובר במשבר פנימי במחנה הסוני בין סעודיה לקטר, זוהי הבנה מוטעית שכן הנושא שעליו מתעמתים במחנה הסוני כולו הוא איראן וציר ההתנגדות שלה.  

 

איראן יצרה בהצהרותיה על רצונה במו"מ, הטעיה אסטרטגית כלפי ארה"ב ומניחה לה להבין שהיא תוכל להשיג באמצעות מו"מ ודיפלומטיה את יעדיה. באופן זה, גורמת איראן לממשל האמריקאי להסס כיצד להגיב למהלכי ההתפשטות האיראניים באזור.

 

הדיאלוג האמריקאי-איראני יימשך הן באמצעות מסרים דיפלומטיים והן ע"י צעדים צבאיים שנועדו לחזקם ואין לראות בהפצצות האמריקאיות בסוריה או בשיגור הטילים האיראניים כאילו ארה"ב ואיראן חותרות לעימות צבאי ביניהן. להיפך. שני הצדדים משתמשים בהפצצות אלה ככלי להפעלת לחץ במסגרת מהלך גדול יותר של מו"מ ביניהן.

 

איראן הצליחה להעמיד את ארה"ב בפני דילמה קשה: האם להסתבך במלחמה נגדה ונגד ציר ההתנגדות המגובים ע"י רוסיה או להמשיך במו"מ עמה, תוך השלמה עם ה-JCPOA  ועם התפשטותה האלימה של איראן במזה"ת. כפי שהבהיר היועץ הבכיר של המנהיג, יחיא רחים צפוי ב-14.6.17 כי "אם אמריקה תרצה להתחיל מלחמה נגד איראן, כל הבסיסים הצבאיים שלה באזור יהפכו ללא בטוחים ואיראן יכולה לכסות עד טווח של 2000 ק"מ מגבולותיה על ידי טיליה."[26]  יובהר כי בשלב זה, ארה"ב גם אינה ערוכה מבחינה צבאית להתמודדות בשטח עם הכוחות האיראנים שבגיבוי רוסיה. לאחרונה, התפרסמו ידיעות על תגבור אמריקאי צפוי ועל פעילות ריגול אינטנסיבית בסוריה, אך המדיניות עצמה טרם התבררה.

 

יש להניח שבהתמודדות זו הצד הנחוש יותר להשיג את מטרותיו (איראן) יביס את הצד שאיננו מעוניין בהתמודדות (ארה"ב). זאת כאשר גם בעלי בריתה של ארה"ב, סעודיה וישראל, יודעות שאינן  יכולות לסמוך עליה משום שפניה של ארה"ב  ככל הנראה להבנה עם איראן ולא לעימות אתה.

בשלב זה הממשל האמריקאי איננו מוכן לשאת במחיר הנדרש כדי לשנות את המצב שירש מן הממשל הקודם, והוא מעדיף להתעלם לא רק מתפקידה של קטר בעידוד רדיקליזציה אסלאמיסטית וטרור, אלא גם מהמצב בסוריה ובתימן, מהיותה של עיראק מדינת חסות איראנית ומהתבססותה של איראן ככוח גרעיני וטילי עולמי.

 

במציאות זו שבה מעדיפה ארה"ב שלא להתעמת עם איראן, הנתמכת ע"י רוסיה, יצטרכו סעודיה ובעלות בריתה בעולם הסוני וכן ישראל לשאת לבדן בנטל ההתמודדות מול האתגר השיעי-איראני האזורי. משבר קטר הוא צעד זהיר ראשון של המחנה הסעודי-סוני בפעילותו נגד איראן וציר ההתנגדות שכן הוא מחייב את כל הגורמים ובראשם ארה"ב להיחשף האם הם מחויבים למחנה הסוני האנטי-איראני או לא. במצב זה גם צפויה התקרבות נוספת בין סעודיה והמחנה הסוני לבין ישראל.



[1] YJC, איראן, 28.2.2017

[2] איסנא (איראן), 29.5.2017; אנתח'אב (איראן), 29.5.2017

[3] כיהאן (איראן), 20.6.2017

[4] תסנים (איראן), 19.6.2017

[5] איסנא (איראן), 29.5.2017

[6] כיהאן (איראן), 25.6.2017   

[7] מזכיר המועצה לקביעת האינטרסים, מוחסן רזאא'י פרסם ציוץ טוויטר שעות ספורות לפני שיגור הטילים ב-18.6: "מר טראמפ, אנו משיבים לחיוך בחיוך ובסטירת לחי לסטירת לחי. היזהר", פארס (איראן), 19.6.2017 ; גם סגן מפקד כוחות המזויינים, ג'זאירי, התייחס ב-18.6 לסנקציות הסנאט על משה"מ ותכנית הטילים של איראן והזהיר כמה שעות לפני השיגור כי אם אמריקה לא תשנה התנהגותה, איראן תאלץ אותה לעשות זאת. תסנים (איראן),18.6.2017

[8] תסנים (איראן), 19.6.2017

[9] אל-חיאת (לונדון), 21.5.2017

[10] איי פי 23.6.2017

[11] אל-ריאד (סעודיה), 2.5.2017  

[12] אל-ערביה (סעודיה), 6.6.2017

[13]  יצוין כי אין זו הפעם הראשונה בה נרשמה מתיחות חריפה בין קטר לבין מדינות משפ"מ, סביב מדיניות החוץ שלה בנושא היחס לאח"ס ולאיראן. במרץ 2014, לאחר מחלוקת של יותר מחצי שנה בין קטר לבין סעודיה, איחוד האמירויות ובחרין, הודיעו האחרונות על החזרת שגריריהן מקטר במחאה על כי זו אינה ממלאת את התחייבויותיה כלפיהן (ראו דוח ממרי). היחסים בין המדינות חודשו כחצי שנה מאוחר יותר, ככל הנראה לאחר שקטר הבטיחה לפעול בהתאם למדיניות משפ"מ (ראו דוח ממרי).

[14] ראו למשל תדרוך דוברת מח' המדינה בעניין ב-20.6.2017:

"Now that it’s been more than two weeks since the embargo started, we are mystified that the Gulf states have not released to the public, nor to the Qataris, the details about the claims that they are making toward Qatar. The more that time goes by, the more doubt is raised about the actions taken by Saudi Arabia and the UAE. At this point, we are left with one simple question: Were the actions really about their concerns regarding Qatar’s alleged support for terrorism, or were they about the long simmering grievances between and among the GCC countries? The Secretary is determined to remain engaged as we monitor the situation. He has been delivering the same message to other diplomats overseas." https://www.state.gov/r/pa/prs/dpb

 ראו דברי טילרסון ב-25.6.2017:

“Qatar has begun its careful review and consideration of a series of requests presented by Bahrain, Egypt, Saudi Arabia and UAE,” ... “While some of the elements will be very difficult for Qatar to meet, there are significant areas which provide a basis for ongoing dialogue leading to resolution.” https://www.state.gov/secretary/remarks/2017/06/

[18] הצהרת שר ההגנה מאטיס בסעודיה ב-18.4.2017: "We will work with our allies, with our partners to try to get it to the U.N.-brokered negotiating table," http://www.reuters.com/   

[19] יובהר כי נשיא איראן רוחאני ומחנהו הפרגמטי משרתים את המשטר המהפכה האיראני הן בייצוגו כלפי ארה"ב והן בתמיכה במדיניות ייצוא המהפכה באזור, והם אינם מחנה אופוזיציוני למשטר כפי שסבורים חוגים שונים במערב.ראו בדוח ממרי "הבחירות באיראן והתפנית המסתמנת של ממשל טראמפ כלפי המשטר האיראני"

על התרמית הכפולה של המשטר האיראני, הן כלפי העם האיראני והן כלפי הממשל האמריקאי והמערב. יצוין עוד כי הסכם הגרעין JCPOA שהושג הודות למחנה רוחאני משרת את המשטר ולא את העם. ראו דוח ממרי:

"איראן לא תבטל את ה-JCPOA, המקנה לה מעמד של מדינה גרעינית ומהווה ערובה מערבית לשרידות המשטר"

[20] אילנא, (איראן), 12.5.2017

[21] פארס, (איראן), 21.5.2017

[22] אתר הנשיאות, (איראן), 22.5.2017

[23] איראן דיפלומסי, (איראן), 30.5.2017

[24] אתר המנהיג, (איראן), 4.6.2017

[25] אתר המנהיג, (איראן), 12.6.2017

[26] פארס, (איראן), 14.6.2017