המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
"ציר ההתנגדות" לאמריקאים: אנו על סף מלחמה בגבול סוריה-עיראק
15/6/2017


כוחות "ציר ההתנגדות" באיומים ישירים על ארה"ב: אנחנו על סף מלחמה בגבול סוריה-עיראק; ארה"ב תשלם מחיר יקר אם תפעל נגדנו בסוריה


מאת נ. מוזס


הקדמה

ב-9.6.17 הגיעו כוחות "ציר ההתנגדות" בראשות איראן והמשטר הסורי, לגבול סוריה-עיראק. מדובר בהישג חשוב של כוחות אלה מול ארה"ב ובעלי בריתה, גם בהיבט המורלי וגם מבחינת המשך הלחימה על עתידה של סוריה ומאזני הכוחות באזור. נוכחות של ציר ההתנגדות, על הגבול תאפשר לו רצף טריטוריאלי יבשתי  מאיראן ועד לבנון והים התיכון דרך עיראק ודרך סוריה, ותחזק ציר זה וכן תמנע מעורבות אמריקאית וביסוס נוכחותה בשטח.

 

המערכה על הגבול מתנהלת משני צדיו והיא מכוונת בעיקרה ע"י איראן ומנוהלת בשטח על ידי קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה [להלן משה"מ]. מהצד הסורי – התקדמו לעבר הגבול והגיעו אליו כוחות של המשטר ובעלי בריתו – משה"מ, חזבאללה מיליציות שיעיות עיראקיות ועוד. במקביל התקדמו כוחות החשד השעבי, הנאמנים ברובם לאיראן, מהצד העיראקי של הגבול והגיעו לגבול.

 

האזור בו התנהלה המערכה מהצד הסורי הוא בעיקרו מדברי וריק מאדם. דאעש שולט בו בכמה מוקדים: אל-בוכמאל, דיר אל-זור ותדמור, אולם בדרך אל גבול סוריה-עיראק ניתן  להימנע מכל חיכוך אתו. המכשול היחיד שיכול היה לעמוד בפני כוחות אלה להגיע לגבול, היתה ארה"ב. עפ"י דיווחים בעיתונות הערבית, בעיקר זו המקורבת לציר ההתנגדות, לאחרונה פעלה ארה"ב כדי למנוע מציר ההתנגדות להשיג רצף טריטוריאלי זה ולהשתלט על גבול עיראק-סוריה-ירדן, וניסתה ליצור אזורי ביטחון בדרום סוריה בגבולה עם ירדן ובאזור אל-תנף שבמשולש הגבולות עיראק-סוריה-ירדן, שם מרוכזים כוחות אמריקאים וכן כוחות של האופוזיציה הסורית הנתמכים על ידם. מאמצים אלו מבטאים שינוי מהותי שחל במדיניות ארה"ב ביחס למשבר הסורי מאז כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן.

 

על רקע האמור לעיל נשמעו, בשבועות האחרונים, באמצעי תקשורת של ציר ההתנגדות איומים מפורשים וישירים נגד ארה"ב וכוחותיה הפועלים בסוריה ובאזור. יודגש כי למעט שלוש הפצצות נגד שיירות של כוחות ציר ההתנגדות  באזור אל-תנף ואיומים שככל הנראה הועברו לאיראן מפני תגובה אמריקאית קשה אם ייפגעו חיילים אמריקאים, לא עשתה ארה"ב הרבה על מנת למנוע הגעת כוחות ציר ההתנגדות לגבול סוריה-עיראק.


למרות שארה"ב בחרה עד כה לנקוט פעולה מוגבלת יחסית נגד התקדמות כוחות ציר ההתנגדות, שלא מנעה את הגעתם לגבול סוריה-עיראק, בקרב כוחות ציר ההתנגדות ישנו חשש כבד כי ארה"ב תפעל למנוע את ביסוס שליטתם בגבול עיראק-סוריה ולכן הם מאיימים כי אם ארה"ב תבצע "הפצצות גדולות" יותר ממה שביצעה עד כה, הדבר "ידמה להכרזת מלחמה."[1]

 

במקביל למאמצי כוחות המשטר ובעלי בריתם לשלוט על גבול עיראק-סוריה, פועל ציר זה גם לבסס נוכחותו בגבול ירדן-סוריה. הדבר עורר חששות כבדים בירדן וגרם לה לסטות ממדיניות העמימות שנקטה עד כה ביחס למשבר הסורי ולאיים בפעילות צבאית בתוך שטח סוריה.

 

מסמך זה יסקור את ההתפתחויות בגבול סוריה-עיראק-ירדן:

 

כלי תקשורת המקורבים לכוחות ציר ההתנגדות: סבירות גבוהה לעימות ישיר בין ארה"ב לכוחות ההתנגדות

כוחות ציר ההתנגדות מייחסים חשיבות רבה למערכה על השליטה על גבול עיראק-סוריה ולהשלכותיה על המשבר בסוריה ועל מאזן הכוחות באזור, מאחר ששליטה על גבול זה תאפשר להם רצף טריטוריאלי מאיראן, דרך עיראק וסוריה ועד לבנון וגבול ישראל. עבורם, המערכה העיקרית אינה מול דאעש אלא מול ארה"ב, היחידה שיכולה היתה לעצרם בהתקדמותם לעבר הגבול. לכן, בדרכם לגבול, בחרו כוחות המשטר בדרך המהירה ביותר, שלא חייבה היתקלות עם כוחות דאעש המרוכזים בדיר אל-זור ואל-בוכמאל.

 

סוכנות הידיעות האיראנית פארס הבהירה את חשיבות המערכה על גבול עיראק-סוריה-ירדן מבחינתה של איראן. בדיווח של הסוכנות נכתב כי המערכה נועדה לסכל את תכניתה של ארה"ב לחלק את סוריה, שמסכנת את ביטחונה של איראן. בדיווח נכתב כי המצב כיום הוא שסוריה מחולקת בין הכורדים, הנתמכים ע"י ארה"ב, ופועלים להרחיב את שליטתם בצפון סוריה, לבין תורכיה השולטת על חלקים נרחבים מצפון סוריה והמשטר הסורי ובעלי בריתו החולשים על החוף הסורי ודמשק. לדיווח לוותה מפה שפירטה את התקדמות כוחות ציר ההתנגדות בשטח לעבר גבול סוריה-עיראק.

 

הדיווח התייחס באריכות להתפתחויות בשטח: "אמריקה רוצה לחבר את החלק הצפון מזרחי [של סוריה שבשליטת הכורדים] לחלק הדרום מזרחי ולכן הגבירה את הפעילות באל-תנף. צבא סוריה וכוחות ההתנגדות התחילו להתקדם מזרחה מכמה כיוונים. .. [אחד מהם] היה אל-תנף (מספר 2 במפה)... שם קבעה אמריקה קו אדום של 50 ק"מ מול כוחות סוריה וההתנגדות. כדי להשלים את תכנית [כוחות ציר] ההתנגדות, יש לחבר את גבול סוריה ועיראק ולכן החשד השעבי הגיע מנינווה לגבול סוריה (מספר 7 במפה).

 

ציר ההתנגדות לא התייחס לקו האדום האמריקאי ולמרות תקיפה אמריקאית, הגיעו [כוחות ציר ההתנגדות מעיראק] 50 ק"מ צפונית [מזרחית] לאל-תנף [על גבול עיראק-סוריה. מספר 3 במפה).

 

ההערכה היא שאמריקה לא תתקוף את כוחות ההתנגדות כי מטרתה אינה בהכרח לשלוט על הגבול. [אמריקה] גם מעריכה שבתגובה לכך יותקף מקום ריכוז [הכוחות] האמריקאים [בסוריה] על ידי צבא סוריה או בעלות בריתה באמצעות טילי קרקע-קרקע.

 

ציר ההתנגדות רוצה להשמיד את דאעש בגבול סוריה ועיראק ולנטרל את התכנית האמריקאית לפירוקה של סוריה. התשתית לכך הוא יצירת מסדרון."

 

עוד הוסיף הדיווח כי "איראן רואה בפירוק סוריה דבר המאיים על ביטחונה, לכן היא לוחמת ואמריקה יודעת שאיראן תגשים את רצונה ותשלוט בגבול. אמריקה וסעודיה לא יכולות לייצר קואליציה נגד איראן ולצפות מאיראן לשבת בשקט. רק עתה התחילה ההסתבכות במזרח סוריה וימים סוערים נמצאים בפנינו."[2]


 

אבראהים אל-אמין, יו"ר מועצת המנהלים של היומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחזבאללה, כתב כי המערכה על הגבול נועדה ליצור "רצף [טריטוריאלי] בטוח מטהראן לפלסטין" והגדיר את "הכיבוש וההשפעה האמריקאית באזור" כמטרה החדשה של ציר ההתנגדות. כך כתב: "בבחינת המשבר הגדול בסוריה ובעיראק, רבים בארצנו וכן מקרב הגורמים המעורבים במערכה, מתעלמים מההיבט המהותי של האירועים הנוגע לממד החדש של תנועת ההתנגדות נגד הכיבוש וההשפעה האמריקאית באזור ונגד הכיבוש הישראלי של אדמות ערביות..." לדברי אל-אמין המערכה אינה רק על קביעת עתיד המזה"ת אלא על "קביעת כללים חדשים להשפעת [הכוחות] העולמיים באזורנו."[3]

 

על מנת להבטיח שליטה באזור הגבול, פעלו כוחות ציר ההתנגדות בשבועות האחרונים בתנועת מלקחיים משני צדי הגבול הסורי-עיראקי, בהנחייתו ובפיקודו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס במשה"מ האיראניים. כוחות של הצבא הסורי ובעלי בריתו מקרב חזבאללה והמיליציות השיעיות העיראקיות והאפגאניות הלוחמות לצד משטר אסד כמעט מתחילת המשבר במדינה, התקדמו לעבר הגבול, במקביל להתקדמות כוחות מאל-חשד אל-שעבי הנאמנים לאיראן, מהצד העיראקי.

 

התקדמות זו לוותה באיומים ישירים ומפורשים כלפי הכוחות האמריקאים - בעיקר מצד אמצעי תקשורת וגורמים ששייכים לציר ההתנגדות ופחות מצד המשטר הסורי - שלא להתערב ישירות בלחימה.  אבראהים אל-אמין, הזהיר: כוחות ציר ההתנגדות לא "ייסוגו מהרחבת [שליטתם במזרח סוריה] וההגנה עליו, יהא המחיר אשר יהא" והתריע מפני "סבירות גדולה לעימות ישיר וממשי בין חזבאללה וכוחות משה"מ, בעלי בריתה של סוריה, לבין הכוחות האמריקאים, אם יחליטו להתערב ישירות במערכה לצד קבוצות [האופוזיציה הסורית] החמושות... יש להתייחס לאפשרות זו ברצינות רבה, דבר המלמד על סוג חדש של עימות בסוריה ואולי אף מחוץ לה."[4]

 

איומים בציר ההתנגדות: האמריקאים ובעלי בריתם ישלמו מחיר יקר אם יכנסו לאדמת סוריה

דברים דומים אמר "מקור בכיר בהתנגדות" ליומון אל-אח'באר: "סוריה ובעלי בריתה נחושים לשלוט במדבר ובגבול ולא נאפשר לאמריקאים לשלוט שם, יהא המחיר אשר יהא... אנו מוכנים ללכת אתכם על פי תהום עד קו העימות האחרון." לדבריו, אם האמריקאים יחליטו להתערב באופן ישיר  "אין לנו כל בעיה להתעמת איתם. נלחמנו בנציגיהם לאורך כל שנות המלחמה. כעת בשלב חשוב ומכריע זה, לא נחסוך במאמצים כדי לנצח. יש לנו אחדות דעים עם הצבא הסורי ובעלי הברית. בראש סדר העדיפויות ניצבת [המשימה] של תפיסת הגבול ומניעה מהאמריקאים השגת מטרתם."[5]


באתר האינטרנט "אל-אעלאם אל-חרבי" של חזבאללה, צוטט "מקור יודע דבר" שהזהיר: "על האמריקאים ובעלי בריתם לדעת שהם ישלמו מחיר יקר והם יהיו מטרות אם יכנסו לאדמת סוריה..."[6]


חוסיין דליריאן, כתב סוכנות הידיעות האיראנית פארס המקורב למשה"מ דיווח ב-14.6 כי כוחות ציר ההתנגדות הציבו משגר טילים מסוג פג'ר משופר ליד אל-תנף.[7]


 

 

ערוץ אל-מנאר של חזבאללה דיווח כי גוף בשם "הפיקוד המשותף של בעלי בריתה של סוריה" הפיץ וידאו של מל"ט איראני העוקב אחר מל"ט אמריקאי שטס מעל המדבר הסורי ומצביע על יכולתו לפגוע בו.[8]


ערוץ אל-מנאר: מל"ט אמריקאי על כוונת מל"ט איראני[9]

 


ההתקדמות של המשטר הסורי ובעלי בריתו לעבר הגבול נתקלה בהתנגדות מוגבלת בלבד מצד ארה"ב ובעלי בריתה, והתמקדה בעיקר באזור אל-תנף. עפ"י דיווחים, ארה"ב הגיעה להבנות עם רוסיה לפיהן באזור אל-תנף יהיה אזור ביטחון ששטחו כ-55 ק"מ, אליו כוחות המשטר לא יתקרבו. על מנת לבסס אזור ביטחון זה הפציצה ארה"ב, באמצעות הקואליציה הבינ"ל למאבק בטרור, עד כה שלוש פעמים, שיירות של כוחות המשטר ובעלי בריתו שנעו לעבר אזור אל-תנף במשולש הגבולות עיראק-סוריה-ירדן.[10]; ארה"ב גם הפיצה כרוזים המתרים בכוחות המשטר לצאת מאזור הביטחון, וכן עפ"י דיווח באתר המקוון  www.raialyoum.com, העבירה מסרי אזהרה  לאיראן כי היא לא תירתע מלהפציץ יעדים איראניים בשטחי סוריה, עיראק ואף איראן אם יפגע חייל אמריקאי אחד.[11]

 

כרוז שהפיצו כוחות הקואליציה הבינ"ל נגד הטרור באל-תנף בקרב ריכוז כוחות "ציר ההתנגדות"

במקום:  "אתם בתוך אזור הביטחון. עזבוהו עתה. שובו לנקודת הביקורת בצומת ט'אט'א[12]



עד כה, נמנעו כוחות ציר ההתנגדות מתגובה מעשית להפצצות האמריקאיות, אך מפקד "חדר המבצעים של כוחות בעלות הברית של סוריה" איים: "לארה"ב ידוע היטב שדם בני סוריה והצבא הערבי הסורי ובעלי בריתו אינו זול ושישנה [בידם] היכולת לתקוף את נקודת ריכוז [הכוחות] האמריקאים בסוריה ובאזור, אם הדבר יהיה הכרחי. [לכוחות ציר ההתנגדות] יש מערכות טילים ומערכות חימוש שונות ויש כוחות אמריקאים המוצבים באזור. אי תגובה מצד בעלי בריתה של סוריה אינו עדות לחולשה... העדר התגובה והאיפוק לא ימשכו זמן רב אם ארה"ב תחרוג מהקווים האדומים."[13]

 

כוחות ציר ההתנגדות: ארה"ב הובסה; זהו ניצחון אסטרטגי לבנות בריתה של איראן וההתנגדות

אולם, כאמור, הניסיונות האמריקאים למנוע את התקדמות הכוחות הסורים ובעלי בריתם היו מוגבלים מאוד ונגעו לאזור אל-תנף בלבד. ניסיונות אלה לא מנעו מכוחות המשטר ובעלי בריתו לאגף את אזור הביטחון באל-תנף ולהגיע  לגבול עם עיראק  ב-9.6.2017 וליצור מסדרון שיאפשר להם תנועה חופשית על ציר איראן-עיראק-סוריה ויהווה מעין אזור חיץ שימנע מארה"ב ובעלי בריתה להתקדם צפונה. כך, במקום שארה"ב ובעלי בריתה יאגפו את ציר ההתנגדות וימנעו ממנו רצף טריטוריאלי, נכון להיום, ציר ההתנגדות הוא שאיגף ובודד את ארה"ב באזור ששטחו 55 ק"מ בגבול עיראק-סוריה-ירדן, ומונע ממנה השגת רצף טריטוריאלי עם בעלי בריתה, הכורדים בצפון.  

 

יועץ המנהיג ח'אמנאי לענייני אסטרטגיה, עלי אכבר ולאיתי אמר: "האמריקאים נחלו תבוסה לגבי מטרותיהם בסוריה ובעיראק. נוצר קשר בין הכוחות העממיים, כוחות ממשלת עיראק וצבאה לבין הכוחות המאוחדים בסוריה ולמעשה, זהו ניצחון אסטרטגי לבעלות הברית של איראן ולטבעת ההתנגדות אשר מתחילה בטהראן ומגיעה עד עיראק, סוריה, לבנון ועד מול [פני] הציונים".[14]

 

גם היומון כיהאן, שופר הזרם האידיאולוגי, עמד על חשיבותה של המערכה בגבול עיראק-סוריה ועל תבוסתה של ארה"ב במערכה זו, כהגדרתה. במאמר מערכת של היומון נטען כי ארה"ב ביקשה למנוע את שתוף הפעולה חסר התקדים שנרקם בין סוריה לעיראק, בשל חשש ישראלי מפני גיבושו של ציר מדיני ביטחוני רצוף מטהראן ועד דמשק. לשם כך, חתרה ארה"ב ליישם תכנית של "המשטר הציוני" ליצור אזור ביטחון בגבול עיראק-סוריה שעומקו כ-80 ק"מ וימנע מכוחות ציר ההתנגדות בעיראק ובסוריה מלהיכנס לאזור זה ביבשה ובאוויר. היומון הדגיש: "זה היה ברור שאם חזית ההתנגדות הייתה מתפשרת על דבר שכזה, היו נוצרות בעיות גדולות עבור ההתנגדות ועיראק. הבעיה הראשונה: התמיכה [שלנו] בסוריה הייתה נקטעת בהכרח. מאחר ש[המעבר] היבשתי היה נסגר, וגם [המעבר] האווירי היה נסגר ובאופן טבעי, בשל נוכחות כלי שיט שונים של אמריקה בים התיכון, גם הקשר הימי היה נפסק. לאחר תקופה קצרה אמריקה הייתה יכולה להפיל את המשטר הסורי. התוצאה השנייה הייתה הכשרת קרקע מחודשת לצמיחת קבוצות הטרור התכפירי, דווקא כאשר [מצבו של] דאעש הולך ומדרדר. התוצאה השלישית נוגעת לזירה האזורית - ממשלות תורכיה וסעודיה היו מוצאות הזדמנות לחדש את המדיניות שלהן שנחלה תבוסה. בסופו של דבר התוצאה הייתה מייצרת מצב ביטחוני רצוי למשטר הציוני.

 

חזית ההתנגדות בפיקוד מבצעי של קאסם סולימאני, הבינה את רגישות המצב וחיזקה את רצונה להביס את המדיניות השטנית של אמריקה. לא ניתן לערער על מסקנת חזית ההתנגדות [שיש] לשבש את תכנית ההתערבות של אמריקה. לצבא אמריקה אין רשות לסגור חלק מארץ מסוימת בפני אנשי אותה אומה וליצור לעצמו מקום חניה בארץ אחרת. לכן באמצעות רוסיה שוגר מסר למפקדים האמריקאים שהכוחות הסורים רשאים להתקדם עד גבול עיראק ואם [הכוחות הסורים] סבורים שזה הכרחי, אין סיבה שהם לא יעשו זאת. כמו תמיד, האמריקאים נקטו לשון מאיימת וכדי שהצד שמולם יאמין שמדובר באיומים רציניים, [ארה"ב] תקפה יחידות מסוימות של צבא סוריה באופן מוגבל, אבל חזית ההתנגדות לא התקפלה  מאיום שכזה ועמדה במקומה.

 

סולימאני עם מיליציית פאטמיון בגבול סוריה-עיראק[15]


מהצד השני, כוחות עיראקים השיגו ניצחונות מזהירים במלחמה אמתית מול דאעש ובפיקודו של ראש ממשלת עיראק, חידר אל-עבאדי התחילו להתקדם לכיוון גבולה המערבי של עיראק והשתלטו על חלק גדול מאזורי הגבול ולא ייחסו חשיבות לאיומים של אמריקה לסגת [ולא להתקדם לעבר הגבול]. בפועל, הקואליציה [בין עיראק לסוריה] התגבשה.

בזירה זו, אמריקה נחלה תבוסה ביטחונית והוכיחה שהיא אינה מוכנה לקחת סיכון רציני ולהתעמת עם חזית ההתנגדות ותמנע מכך ככל יכולתה...


יש חשיבות אסטרטגית למה שמתרחש בימים אלה בגבולות עיראק וסוריה... [מדובר] בסיכול תכניתה הביטחונית של אמריקה בגבולה המזרחי של סוריה וזהו אירוע חשוב יותר משחרור חלב. למעשה, חזית ההתנגדות התגברה על טרור הנתמך על ידי המערב, דבר שמביא סכנה רצינית על חיי המשטר הציוני".[16]


אילי חנא בעל טור ביומון אל-אח'באר, כתב לאחר הגעת הכוחות הסורים לגבול סוריה-עיראק: "כל הקווים האדומים האמריקאים לא קיימים עוד בסוריה. החלטת דמשק ובעלות בריתה להגיע לגבול העיראקי יושמה אתמול. שלוש מתקפות [אמריקאיות] לא הרתיעו אותם מלהמשיך בתכניותיהם. [אמנם] נקבע "קו מניעת העימות" בהבנות בין האמריקאים לרוסים באזור אל-תנף, אך התחרות לעבר הגבול אפשרה אתמול [לבסס] מסדרון של עשרות ק"מ שמונע מהאמריקאים ומשתפי הפעולה שלהם [להתקדם] צפונית מאל-תנף... מתחילת המבצע במדבר, התכנית של דמשק ובעלי בריתה היתה ברורה ועיקרה – הגבול המשותף עם עיראק... המערכה האסטרטגית שהחלה במדבר לעבר הגבול, הציבה את מפקד כוח קודס במשה"מ, קאסם סולימאני, בחדר המבצעים הסורי, בין הכוחות המתקדמים בשטח... שלוש הפצצות אמריקאיות שמטרתן לשלוח מסרים של קווים אדומים, לא השפיעו על התכניות. לאחר כל הפצצה, הצבא [הסורי] ובעלי בריתו היו מתפרסים מחדש ומתקדמים לעבר מקום ההפצצה וממשיכים בהתקדמותם לעבר הגבול... כעת, לאחר שנחצו הקווים האדומים מבחינת האמריקאים והישראלים, הכדור במגרש האמריקאי. לארה"ב יש כמה אפשרויות – אחת מהן לקבל את המצב הקיים, כלומר להישאר באזור אל-תנף ששטחו 55 ק"מ, שישמש כאזור בטוח עבור כוחותיה והקבוצות הפועלות איתה.


האפשרות של פגיעה בכוחות הסורים בגבול שרירה וקיימת, אך הפעם כל הפצצה שתדמה לקודמותיה, תהיה חסרת ערך מאחר שהיא לא תשפיע על מאזן הכוחות בשטח. לכן, הבחירה לבצע הפצצות גדולות תדמה להכרזת מלחמה, שאת השלכותיה לא תוכל ארה"ב לשאת באזור לאור מסריה שלמוסקבה, לפיהם דמשק ובעלות בריתה לא יפסיקו את פעילותן.."[17]

 

דברים ברוח דומה כתב מנד'ר עיד, בעל טור ביומון הסורי הממסדי אל-ת'ורה: "במזרח סוריה בגבול עם עיראק ישנן התפתחויות ועובדות שלא ניתן להתכחש להן וששינו את כל המשוואה. [התפתחויות אלו] קברו בחיים את התכניות האמריקאיות לאזורים בטוחים פה ושם. התכניות האמריקאיות לפתוח מסדרון חוצץ מדרום סוריה ועד צפונה הפכו להזדמנות ביד הצבא הסורי להחזיר [לשליטתו] את כל האזורים עליהם שלט דאעש וכך החלום של ארה"ב להגיע, בעצמה או באמצעות סוכנים, לדיר אל-זור הפך לחלום בלתי מושג."[18]

 

החשד השעבי העיראקי מתקדם אל הגבול: "המערכה לא מוגבלת לדאעש בלבד; היא גם נגד האמריקאים"

על מנת להשלים את השליטה על הגבול משני צדיו, במקביל להתקדמות כוחות המשטר ובעלי בריתו לעבר הגבול עם עיראק, נעים לעבר אזור הגבול מצדו העיראקי, כוחות של החשד השעבי העיראקי, בפיקודו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משה"מ. בכירים בכוחות אלה אמנם מצהירים כי מטרתם היא למנוע מדאעש מעבר חופשי בין הגבולות, ולאחר שהגבול יאובטח הם ימסרו את האחריות עליו לידי הצבא והמשטרה העיראקים, אך אין כל ערבות לכך שהדבר אכן ייעשה. בנוסף, אין הסכמה בקרב בכירים בחשד השעבי לגבי השלב שלאחר תפיסת אזור הגבול מהצד העיראקי. היו שטענו כי יסתפקו באבטחת הגבול והיו שטענו כי יכנסו לתוך סוריה, אם הדבר יידרש,  כדברי אבו מהדי אל-מהנדס, סגן ראש החשד השעבי: "כוחות החשד ירדפו אחר הטרור מחוץ לעיראק אם יאיים על שטחי עיראק ועל הביטחון הלאומי... הם יתפסו את כל הגבול העיראקי עד דרומית למעבר אל-וליד."[19] ביומון הלבנוני אל-אח'באר, נכתב כי ההצהרה מלמדת כי בכוונת כוחות החשד להשתלט על משולש הגבולות עיראק-סוריה-ירדן ועל חלק מגבול עיראק-סעודיה.[20]


חמור מכך, בכיר בארגון החשד השעבי הצהיר בעילום שם ליומון הלבנוני אל-אח'באר, כי "המערכה אינה מוגבלת לדאעש בלבד, אלא היא גם נגד האמריקאים. אנו מתנגדים לכך שהם יחזיקו באזור מרכזי בגבול עם סוריה.."[21]

 

סולימאני (במרכז) אצל כוחות החשד השעבי הנעים אל הגבול[22]



ירדן וסוריה מצחצחות חרבות זו נגד זו

עבדאללה מלך ירדן: "יש ניסיון ליצור רצף טריטוריאלי בין איראן, עיראק, סוריה וחזבאללה-לבנון"

במקביל למאמצים לבססנוכחות ושליטה בגבול עיראק-סוריה, פועלים כוחות המשטר ובעלי בריתו לבסס את נוכחותם גם בדרום סוריה, לאורך הגבול עם ירדן. לאור זאת שוררת מתיחות רבה גם בגבול זה וניכרת כוננות גבוהה בשני צדי הגבול. אתרי אופוזיציה סורים דיווחו כי צבא סוריה, חזבאללה והמיליציות השיעיות, שולחים כוחות רבים לדרעא ואל-סוידאא'.[23] כמו כן היו דיווחים רבים בעיתונות הערבית, על ריכוז כוחות צבא אמריקאים, בריטיים, ירדניים ואף סעודים בגבול ירדן, לקראת תמרון "הארי הדרוך" שהתקיים ב-7-18.5. היומון הסורי אל-וטן, דיווח כי חיל האוויר הסורי הגביר את פעילותו בגבול סוריה-ירדן והונחה "לפעול מול כל פגיעה בריבונות הסורית."[24] ב-10.5 הפילה ירדן מל"ט סורי שחג באזור הגבול. דובר ממשלת ירדן, מוחמד אל-מומני הבהיר כי "מי שיתקרב לגבולנו ויאיים עלינו, נחרץ גורלו למיתה ולהשמדה."[25]

 

ירדן מודאגת מאוד מההתפתחויות בגבולה הצפוני ומנוכחות פעילי דאעש באזור שיאיימו על גבולה, ומנוכחות גוברת של חזבאללה, מיליציות  שיעיות ומשה"מ בדרום סוריה. חששות אלה עלו גם בעבר, אך הפעם ירדן מביעה אותם ביתר שאת, וייתכן כי הדבר נובע מן הגיבוי האמריקאי שיש לה לפעול נגד הכוחות הנאמנים לאיראן שיתקרבו לגבולה. מראיון שהעניק המלך עבדאללה לוושינגטון פוסט לפני פגישתו עם הנשיא דונלד טראמפ, עולה כי חל שינוי בעמדת ירדן ביחס למשבר הסורי והשלכותיו וכי כעת היא חותרת למלא תפקיד פעיל יותר בהגנה על גבולותיה. בראיון הגדיר המלך את דאעש ואת איראן כאיומים על ממלכתו והזהיר כי יפעל נגד איומים אלה, אם יגיעו לגבולה. לגבי איראן, חזר המלך על אזהרתו מ-2004 מפני "הסהר השיעי"[26]: "יש ניסיון ליצור רצף טריטוריאלי בין איראן, עיראק, סוריה וחזבאללה-לבנון... הכוונה האסטרטגית של איראן היא להשתלט על האזור." המלך הדגיש: "לא נסבול גורמים לא מדינתיים מבחוץ [קרי: מיליציות שיעיות] שיגיעו לעבר הגבול שלנו." בנוגע לדאעש, הביע המלך דאגה מכך שפעילי הארגון שימלטו מאל-רקה יפנו דרומה, אך הרגיע: "אנו מוכנים לאתגר זה בתיאום עם ארה"ב ובריטניה." שלא כמנהגו לאורך שנות המשבר בסוריה, התייחס המלך גם לגורלו של הנשיא בשאר אל-אסד ואמר: "כולנו יודעים שהרוסים רוצים [שאסד] יישאר בשלטון יותר ממה שאנו רוצים... לפי ההיגיון הפשוט, מי שהוא דמות מפתח בשפיכות דמים כזו נגד עמו, צריך ללכת."[27]

 

גם שה"ח הירדני אימן אל-צפדי, הגדיר את דאעש ואת המיליציות השיעיות כאיום על ביטחונה של ארצו. בשיחת טלפון עם עמיתו הרוסי סרגיי לברוב, אמר אל-צפדי, כי ירדן "אינה רוצה ארגוני טרור או מיליציות עדתיות בגבולה הצפוני שעל ביטחונו שומרים כוחותינו החמושים האמיצים ומנגנוני הביטחון שלנו."[28]

 

נוכח חששות אלה, ירדן אינה פוסלת גם פעילות צבאית, ישירה או עקיפה, בתוך סוריה. המלך עבדאללה וראש המטות המשולבים, מחמוד אל-פריחאת. אמנם הצהירו בשבועות האחרונים כמה פעמים, כי כוחות צבא ירדנים לא יכנסו לשטח סוריה, אך לא הוציאו מכלל אפשרות תגובה בשטחה או פעילות באמצעות כוחות אופוזיציה סורים בתוך עומק השטח הסורי. המלך עבדאללה אמר: "לא נאפשר להתפתחויות בזירה הסורית ובדרום סוריה לאיים על ירדן... אנו ממשיכים להגן [על עצמנו] בעומק [סוריה] ללא צורך בתפקיד של צבא ירדן בתוך סוריה..."[29] אל-פריחאת אמר שהכוחות החמושים לא יכנסו לאף מדינה שכנה "אך יכו ביד ברזל כל מי שינסה לחדור לגבולותינו או יאיים עליהם באופן כלשהו.[30]

 

היומון הסעודי אל-חיאת היו"ל בלונדון, אף דיווח ב-9.4 מפי מקורות ירדניים, כי בקרוב יחל מבצע צבאי ירדני-אמריקאי-בריטי משותף "לחיסול ארגוני הטרור הפועלים בגבול הצפוני עם סוריה".​[31]היומון  הוסיף כי ירדן מודאגת מן "הירידה ביכולת הצבא הסורי [לשמור] על שטחיו ומכך שהוא מעביר את הפעילות הצבאית לידי הכוחות הרוסים ולידי משה"מ וחזבאללה." היומון אף ציין כי יש בידיו מידע לפיו ירדן ביצעה כמה מבצעים קרקעיים ואוויריים נגד טרוריסטים בשטח סוריה "אך אין לה נוכחות קבועה שם."[32]

 

שר החוץ הסורי אל-מועלם: "אם כוחות ירדניים יכנסו לשטחינו ללא תיאום, נתייחס אליהם כאל כוחות עוינים"

הכוננות הירדנית בנוגע להתפתחויות בגבול שבאה לידי ביטוי בדבריהם של בכירים ירדנים בראשם המלך עבדאללה, נתקלו בתגובה חריפה מצד בכירי המשטר הסורי. הנשיא בשאר אל-אסד תקף את ירדן על חלקה בתכנית האמריקאית נגד ארצו מתחילת המלחמה בסוריה "בין אם רצתה בכך ובין אם לאו" והדגיש כי ירדן אינה מדינה עצמאית ולכן "איננו מתייחסים אליה כאל מדינה אלא כאל שטח".[33] שה"ח וליד אל-מועלם איים: "אם כוחות ירדניים יכנסו לשטחינו ללא תיאום, נתייחס אליהם כאל כוחות עוינים."[34] אחמד בדר אל-דין חסון,המופתי של המשטר הסורי אמר כי ריכוזי הכוחות בגבול ירדן-סוריה "לא מפחידים ולא יפחידו אותנו. הם ישובו על עקבותיהם מובסים..."[35]

 

היומון הלבנוני אל-דיאר, הזהיר כי אם ירדן תפעל בשטח סוריה, שתי המדינות יהיו "על סף מלחמה". על פי הדיווח, לסוריה יש עליונות צבאית מאחר שבידה 90 מטוסי קרב, וביכולתה לרכז כוחות כדלהלן: 20 אלף חיילים וקצינים סורים, 6,000 לוחמי חזבאללה ו-10,000 לוחמים מ"בעלי הברית". בידי חזבאללה טילי נ"ט וכן רוסיה תספק לסוריה מערכת הגנ"א מתקדמת להפלת המטוסים הירדנים. זאת מול 20,000 חיילים ירדנים ו-4000 חיילים בריטים.[36]

 

העמדה הרוסית: בין תמיכה צבאית במשטר אסד, להבנות עם יריבותיו - ארה"ב וירדן

עמדת רוסיה בנושא זה אינה ברורה לחלוטין. מחד, הן המשטר והן מקורות רוסים מדווחים כי רוסיה שותפה למהלך של משטר אסד וחזבאללה במזרח סוריה נגד התכנית האמריקאית. כך, היומון הסורי אל-וטן המקורב למשטר דיווח ב-8.5 כי "לאזור המדבר הסורי הגיעו תגבורות עצומות של כוחות צבא סורים ורוסים, בנוסף לכוחות של הידידים",  לקראת מבצע להשתלטות על דיר אל-זור והגבול העיראקי.[37]


אישוש למעורבות הרוסית נמצא בפוסט בעמוד הפייסבוק של ערוץ התקשורת הלא רשמי של בסיס חיל האוויר הרוסי בחמימים, בו דווח ב-17.5 כי בקרוב יחל "שתוף פעולה ותיאום צבאי בדרג בכיר בין כוחות הממשלה הסורית, כוחות הממשלה העיראקית והיחידות המסייעות להם, כדי לפעול נגד דאעש באזור הגבול בין שתי המדינות. התיאום הצבאי יעשה באמצעות מומחי צבא איראנים ובתיאום עם חיל האוויר הרוסי, כדי לסייע לכוחות היבשה הסורים... מדובר במרוץ מול האופוזיציה החמושה שרוצה להקים אזור חיץ מול רמת הגולן והגבול עם עיראק וירדן ובתמיכה אמריקאית ישירה."[38]


מנגד, דווח כי רוסיה פועלת למנוע חיכוך בין כוחות המשטר ובעלי בריתו לבין הכוחות האמריקאים ופועלת להגיע להבנות עם ארה"ב ועם ירדן בנוגע לאזור ביטחון בדרום סוריה ובעיקר באזור אל-תנף, שם מרוכזים הכוחות האמריקאים וכוחות האופוזיציה הנתמכים על ידם.[39]




[1] אל-אח'באר (לבנון), 10.6.2017

[2] סו"י פארס (איראן), 13.6.2017

[3] אל-אח'באר(לבנון), 1.6.2017

[4] אל-אח'באר(לבנון), 1.6.2017

[5] אל-אח'באר(לבנון), 2.6.2017

[10] ההפצצות בוצעו ב-18.5, ב-4.6 וב-8.6. בהפצצה האחרונה  נהרגו 60 אנשי משה"מ ומיליציית אל-נג'באא' השיעית-עיראקית  אלר'ד (ירדן), 8.6.2017

[11] www.raialyoum.com, 31.5.2017

[14] סו"י תסנים (איראן), 13.6.2017

[16] כיהאן (איראן), 14.6.2017

[17] אל-אח'באר(לבנון), 10.6.2017

[18] אל-ת'ורה (סוריה), 12.6.2017

[19] אל-אח'באר (לבנון), 5.6.2017

[20] אל-אח'באר(לבנון), 5.6.2017

[21] אל-אח'באר(לבנון), 5.6.2017

[23]  www.enabbaladi.net,  11.6.2017

[24] אל-וטן(סוריה), 10.5.2017

[26] מונח אותו טבע המלך עבדאללה עוד ב-2004, לאחר כיבוש עיראק ובעקבות נסיונותיה של איראן להתערב בבחירות במדינה  www.washingtonpost.com, 6.12.2004

[27] www.washingtonpost.com, 9.4.2017. בנובמבר 2011, כמה חודשים לאחר פרוץ המהפכה נגד המשטר הסורי, אמר המלך עבדאללה כי אם סוריה חשובה לאסד, עליו לפרוש. www.bbc.com, 14.11.2011. להוציא הערה זו, הקפידה ירדן לאורך שנות המשבר לשמור על מדיניות עמומה ושקולה כלפי משטר אסד. מחד, ברמה ההצהרתית הקפידו בכיריה לא לדון בגורלו של אסד והדגישו את רצונם בפתרון לא אלים שישמור על אחדותה וריבונותה של סוריה. זאת בניגוד לסעודיה, בעלת בריתה, שהתנתה את פתרון המשבר בסוריה בפרישת אסד ולא שללה פתרון צבאי . מנגד, דווח על קיומם של בסיסי אימונים של האופוזיציה הסורית החמושה וכן של חדר המבצעיםMOC  בשטח ירדן, אך זו דחתה את הטענות כי היא שותפה לפעולה נגד משטר אסד, בציינה כי מטרת האימונים וחדר המבצעים היא לפעול נגד דאעש וארגוני הטרור האחרים. יצוין כי בחודשים דצמבר 2016-פברואר 2017, הופיעו אינדיקציות רבות להתקרבות אפשרית של ירדן לסוריה ולבעלות בריתה, רוסיה ואיראן. בין היתר דווח על התקרבות צבאית וביטחון בין המדינות ועל ביקורי בכירים ביטחוניים סוריים בירדן (http://www.raialyoum.com, 26.1.2017; אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 9.2.2017) ועל ביקור משלחת פרלמנטרית באיראן. (אל-ר'ד (ירדן), 23.2.2017).

[28] אל-דסתור(ירדן), 3.5.2017

[29] אל-ר'ד(ירדן), 26.4.2017

[30] אל-ר'ד(ירדן), 6.6.2017

[31] אל-חיאת(לונדון), 9.4.2017

[32] אל-חיאת(לונדון), 23.4.2017

[33] אל-בעת' (סוריה), 21.4.2017

[34] סו"יסאנא(סוריה), 8.5.2017

[35] סו"יסאנא(סוריה), 13.5.2017

[36] אל-דיאר(לבנון), 16.5.2017

[37] אל-וטן(סוריה), 8.5.2017

[39] אל-אח'באר(לבנון), 29.5.2017