המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שגריר אש"פ באיראן: נשחרר את פלסטין מן הים עד הנהר, בפיגועי דקירה ודריסה ובירי טילים
3/3/2017


שגריר אש"פ באיראן: נשחרר את פלסטין מן הים עד הנהר, החל בפיגועי דקירה ודריסה וכלה בשיגור רקטות

 

היומון הלבנוני אל-אח'באר פרסם, ב-1 במארס 2017, כתבה מאת קאסם ס. קאסם, על שגריר אש"פ באיראן צלאח אל-זואוי, שכללה ראיון עמו, בו התייחס אל-זואוי לקשר בין אש"פ לאיראן והדגיש כי המאבק המזוין בכל האמצעים לגיטימי לשחרור פלסטין מן הים עד הנהר. יצוין כי סוכנות הידיעות הפלסטינית ופא דיווחה ב-19 בפברואר 2017, כי "שגריר מדינת פלסטין באיראן צלאח אל-זואוי" [1] השתתף במשלחת הפלסטינית לוועידת התמיכה באינתיפאדה שנערכה בפברואר באיראן וכי גם באתר משרד החוץ הפלסטיני http://www.mofa.gov.ps הוא רשום כשגריר פלסטין באיראן.[2]

 

צלאח אל-זואוי בוועידה לתמיכה באינתיפאדה הפלסטינית באיראן[3]  


 

להלן קטעים מכתבתו של קאסם:

 

"בפברואר 1981 מינה יו"ר [הרש"פ] המנוח, יאסר ערפאת, את צלאח אל-זואוי לנציג אש"פ בטהראן. לאחר שהשהיד האני אל-חסן פרש מהתפקיד ויצא לבירות. בעקבות חתימת הסכם אוסלו בין אש"פ לבין האויב הציוני, סירבה איראן להכיר ברש"פ שנולדה מהסכם זה וכן סירבה להחלפת אל-זואוי ולמינוי שגריר חדש תחתיו. וכך, אל-זואוי נשאר בתפקידו מאז ובילה 32 שנים מחייו בטהראן.

 

אל-זואוי נזכר בפתיחת השגרירות שהתקיימה בנוכחותם של אבו עמאר והאני אל-חסן, אחמד אל-ח'ומיני ושר החוץ האיראני לשעבר אבראהים יזדי, בה הונף דגל פלסטין מעל בניין השגרירות הישראלית לשעבר ומתגאה בכך שערפאת היה הבכיר הראשון שביקר בטהראן. הוא הוסיף: 'לאחר ניצחון מהפכת האימאם ח'ומיני, אמר ערפאת: מהיום החזית שלי משתרעת מצור עד ח'וראסאן.' הוא הדגיש: 'יחסי פלסטין-איראן הם עמוקים מכל חילוקי הדעות הפוליטיים שפקדו את שני הצדדים וגם לאחר הכרת אש"פ בישראל, נותר הקשר בין שתי המהפכות על כנו ...'

 

אל-זואוי שב והזכיר את הקשר מקדמא דנא [בין אש"פ ואיראן] ואמר: 'הקשר שלנו עם האימאם אל-חו'מיני החל עוד בימי היותו בגולה. המהפכה של האימאם [אל-ח'ומיני, קרי המהפכה האסלאמית באיראן] התבססה על שני יסודות עיקריים והם: האסלאם ופלסטין [ובה ירושלים] שהיא כיוון התפילה הראשון [ובה נמצא] המסגד השלישי במעמדו [כלומר מסגד אל-אקצא]. כאשר ניצחה מהפכת האימאם אל-ח'ומיני הוא אמר: היום איראן ומחר פלסטין'. והוסיף: 'ללא החזרת פלסטין, עצמאות איראן תישאר חסרה. האימאם [אל-ח'ומיני] אימץ  את המהפכה שלנו כשהיה בעיר אל-נג'ף [שבעיראק] הקדושה [לשיעה]  ואז הוא גם הוציא את הפתוא ההיסטורית שלו בדבר הענקת זכאת [צדקה] וחמישית [מרווחיו של כל אדם] ללוחמים הפלסטינים המחרפים את נפשם'.

 

אל-זואוי מדבר על אל-ח'ומיני באהבה ואומר ש'האימאם נהג לראות בעיני רוחו את עתיד פלסטין והוא הכריז על יום השישי האחרון של חודש רמדאן כעל יום ירושלים הבינלאומי וכי הוא היה רואה מה שאנשים [רגילים] אינם רואים. אני מתבונן על הימים השחורים שבהם אנו חיים כעת: האויב הציוני מנסה לבלוע את הגדה המערבית  ולספח את ירושלים ולראות בה את בירת הישות הציונית. זאת בנוסף להגברת הבנייה בהתנחלויות והפגיעה במסגד אל-אקצא.'

 

השגריר הפלסטיני אוהב לחזור על הסיפור על תולדות הקשר [הפלסטיני-איראני] עוד לפני ניצחון המהפכה האסלאמית [באיראן] ולהדגיש כי רוב המפקדים האיראנים התאמנו במחנות פת"ח בלבנון ולספר שכמה מהם נהרגו כשהידים עת לחמו לצד הלוחמים הפלסטינים, והם עודם מופיעים ברשימת משפחות השהידים הפלסטינים, ותנועת [הפת"ח]  ממשיכה לשלם קצבות למשפחותיהם באיראן.

 

[לדבריו], 'המצפון האידיאולוגי האיראני קשור לפלסטין, כך שלכל מקום שאליו אתה הולך באיראן תמצא רחוב או אנדרטה על שם פלסטין. במקום הקדוש ביותר לאסלאם [השיעי], כלומר במקום מושבו של האימאם [השיעי השמיני] עלי אל-רידא, במשהד, יש חצר גדולה ששמה חצר אל-קודס ויש בה דגם של כיפת הסלע, ואחרי כל תפילה האיראנים צועקים סיסמאות בגנות ארה"ב ונגד ישראל...'

 

השגריר הפלסטיני הקפיד לדבר על הדברים המשותפים עם איראן באמרו: 'אנו עומדים מול תכנית מערבית בניהול  ארה"ב, אשר לא תיפסק, אלא באמצעות לחימה וג'יהאד בכל הדרכים. המשטר כאן הוקם על בסיס האסלאם והאסכולה השיעית ואנו כתנועה מתחברים אליו במאפייני ההקרבה של כרבלא וחוסין. המרד של האימאם חוסין הוא עניין בסיסי במצפון השיעי, ועקרון ניצחון הדם על החרב מדגיש שגם מעטים יכולים לנצח וגם מי שברשותו מעט נשק יכול לנצח את אלה שברשותם נשק רב...'

 

אחד מוותיקי הדיפלומטים הפלסטיניים [קרי אל-זואוי] אינו מכחיש חילוקי דעות עם איראן, אך [מסביר כי] 'כל צד חייב להבין את מגמות הצד האחר ואנו צריכים להילחם למען שחרור פלסטין. עמנו בשטחי 1948 נדרש לסוג אחר של לחימה מזו שנדרשים אנשי הגדה המערבית, וגם בגדמ"ע צריכים להילחם באופן שונה מהלחימה בעזה. יש [גם את] המאבק הדיפלומטי.' הוא הוסיף: 'ודאי שכל אחד צריך להילחם בדרכו. החל בפעולות דקירה ודריסה וכלה בשיגור רקטות. כך נשחרר את פלסטין מן הים עד הנהר.' לדבריו, 'יש ג'יהאד שהגיאוגרפיה מכתיבה אותו, וכולם צריכים לתרום מהמקום שבו הם נמצאים, ביכולות שברשותם ובתנאים שהם מצויים בהם. כל אמצעי הלחימה לגיטימיים להגשמת הבטחת אללה לשחרור: החל בדבקה וכלה במאבק המזוין.'     

   

אל-זואוי מנתח פוליטית את מה שעובר על הבעיה הפלסטינית כיום באמרו: 'איננו ניצבים מול אויב רגיל או מול תכנית קטנה, אלא אנו נלחמים בתוכנית הבינלאומית המסוכנת ביותר ובייחוד לאחר שארה"ב אימצה את [רעיון] המדינה היהודית. ארה"ב עברה משלב אחד לשלב אחר כשהיא יודעת מה יהיה הצעד הבא, ואותנו רימו.' הוא הוסיף: 'הסכסוכים האתניים והעדתיים שמתרחשים היום מטרתם להשתלט על המשאבים באזור, לפורר אותם ולהצית מלחמות בקרב הערבים כדי להרחיקם מפלסטין, דבר שתורם להקמת ישראל הגדולה.'

 

השגריר הפלסטיני כבר לא מאמין בהסכם אוסלו. יתר על כן, הוא אומר: 'כאשר אש"פ חתם על ההסכם הייתה אמורה לקום מדינה פלסטינית בגדה המערבית ובעזה בשנת 1999, אך זה לא קרה.' שמונה עשרה שנים חלפו מאז ולכן אל-זואוי פוסק שישראל וארה"ב לא יאפשרו הקמת מדינה פלסטינית ואומר בנחרצות: '[הסכם] אוסלו פשט רגל. הנשיא האמריקני דונלד טראמפ הוא הפנים הציוניות של המפעל. כמו כן החל להיחשף חוסר התועלת של הדיאלוג עם האויב.' 

 

מה שהוסיף שמן למדורה מבחינת השגריר הפלסטיני הוא הפילוג הפנימי: 'תארו לעצמכם, אנו מפולגים ולא מצליחים להתאחד. אינני מקבל את התירוצים של כל הפלגים בלי יוצאים מן הכלל.' הוא הוסיף: 'בעת הזאת אין לנו ברירה אלא להתאחד משום שהאויב מנצל את המחלוקות שלנו לייהוד פלסטין ההולכת לאיבוד לנגד עינינו.' אשר לוועידה השישית לתמיכה באינתיפאדה  הפלסטינית, הוא סבור כי היא ביטוי למחויבות איראן כלפי הפלסטינים. 'אמונת האחווה [ביננו לבין האיראנים] ידועה לכל כאן. הם בעלי הדגלים השחורים היוצאים מח'ראסאן לירושלים.' הוא המשיך: 'אם אנו רואים בוועידה תופעה מדינית ותקשורתית, הרי שהיא השיגה את המצופה ממנה בתנאים הקשים שבהם כולם רוצים לחסל את הנושא הפלסטיני. הוועידה העניקה לנו הזדמנות לקיים הידברות בינינו. כמו כן השתתפו בה ראשי פרלמנטים ממדינות ערב ומהעולם  לדון בשלב הבא של המאבק הפלסטיני.'"[4]          

 

 



[1] ו www.wafa.ps, 19.2.2017

[4] אל-אח'באר (לבנון), 1.3.2017