המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
המפגן הצבאי של חזבאללה באל-קוסייר שבסוריה: משמעויות, השלכות ומסרים
6/1/2017


המפגן הצבאי של חזבאללה באל-קוסייר שבסוריה: משמעויות, השלכות ומסרים


מאת י. יהושע


הקדמה

ב-13 בנובמבר 2016, קיים חזבאללה מפגן צבאי חסר תקדים בעיר הסורית אל-קוסייר שבגבול לבנון, בו השתתפו מאות מחייליו, כשהם לבושים במדי צבא, טנקים, נגמשים מסוג 113M, מתוצרת ארה"ב, תותחים, מקלעים, עוצבת משוריינים וכלי מלחמה נוספים. בנוסף, על פי דיווחים של מקורות המקורבים לחזבאללה, במצעד השתתפה גם דיביזיית אל-רדואן, הכוללת כעשרת אלפים חיילים מ"כוחות ההתערבות" ו"הכוחות המיוחדים" של הארגון הלוחמים בסוריה ומהווים את חוד החנית של הארגון שם.[1]

 

קיום המפגן בעת הזו, ודווקא באל-קוסייר, העיד על כוונתו של חזבאללה לשגר מסרים ליריביו המקומיים והאזוריים- ובכללם השחקנים הפוליטיים בלבנון, המורדים הסורים ותומכיהם הערבים וכן המערב וישראל - בדבר היותו ארגון חוצה גבולות, בעל עוצמה צבאית ויכולת שליטה על שטחים מחוץ לגבולות לבנון. ואכן המפגן זכה להדים רבים בקרב תומכי חזבאללה ומתנגדיו.

 

דוח זה יסקור את משמעויות המפגן ואת המסרים שניסה הארגון לשגר ליריביו באמצעותו.

 

תמונות מהמפגן:[2]       

  

 

הפגנת נוכחותו של חזבאללה בשטחי סוריה

קיום המפגן בשטח סוריה בכלל, ובעיר אל-קוסייר בפרט, הוא אקט סמלי אך משמעותי של הפגנת השליטה של חזבאללה על חלק מאדמת סוריה. אל-קוסייר הפכה לגולת הכותרת של מעורבותו הצבאית של חזבאללה בסוריה והיא צרובה בזיכרונם של המורדים הסורים כזירה בה הובסו מול חזבאללה ב-2013 לאחר קרב קשה שנמשך כמה שבועות ואשר גבה קורבנות רבים גם מצד חזבאללה. כמו כן אל-קוסייר מהווה שער הכניסה של חזבאללה ללבנון: לאחר כיבושה מידי המורדים, העיר רוקנה מתושביה וחזבאללה הפכה למרכז של מפקדותיו ולמקום כינוס לוחמיו המגיעים מלבנון כדי לשלחם לרחבי סוריה

.

בעצם קיום המפגן הצבאי הזה, על אדמת סוריה ולא על אדמת לבנון, ישנו ניסיון ברור מצד חזבאללה להפגין את נוכחותו בסוריה ולהעביר מסר לפיו נוכחות זו הפכה לעניין ידוע, ודאי ומוחלט. יתרה מכך, ייתכן שיש בכך גם להעיד ראיית הארגון לפיה העיר אל-קוסייר וסביבתה הפכו לטריטוריה צבאית מובהקת של חזבאללה, גם אם על חשבון הריבונות  הסורית, זאת ללא כל התחשבות בעמדתה של לבנון כמדינה.[3] רמז לכך ניתן לראות בדבריו של סגן מזכ"ל הארגון, נעים קאסם שאמר ימים בודדים לאחר קיום המפגן: "אנחנו נמצאים בסוריה ואיננו צריכים לתת על כך הסבר או הצדקה. אנחנו עומדים לצד הצבא הסורי והמדינה הסורית."[4]

חיזוק לדברי קאסם, בא מפי הגנרל הצבאי בדימוס המקורב לחזבאללה, אמין חטיט, אשר אמר כי "נוכחות חזבאללה בסוריה היא דבר בסיסי... מבחינתו, אין הבדל בין אל-קוסייר לבין דרום [לבנון]."[5]


המפגן שנערך ב"יום השהיד" של חזבאללה, נועד גם להעביר מסר לציבור השיעי בלבנון, התומך בחזבאללה ומהווה את מקור כוחו הפוליטי והעתודה ליחידותיו הלוחמות, כי חרף האבדות הרבות שספג בסוריה, הארגון נותר חזק. לציבור זה, שרבים מבניו נהרגו ונפצעו בארבע שנות הלחימה של הארגון בסוריה ובפרט בעת האחרונה, בקרבות על העיר חלב, היווה המפגן כלי להרמת המורל ומסר שהאבדות לא היו לשווא, אלא חיזקו את חזבאללה ואפשרו לו להפוך לכוח אזורי.


המעבר של חזבאללה מכוח התנגדות לכוח המתקרב בעוצמתו לצבא סדיר

הפגנת כוחו הצבאי של חזבאללה באמצעות השתתפותם של מאות חיילים לצד טנקים, תותחים, מקלעים ועוד, שיקפה גם את רצונו להעביר מסר, לפיו הוא הפך לכוח מאומן ומחומש יותר שיש בו יחידות צבאיות חדשות, והוא מתקרב בעוצמתו לצבא סדיר מנוסה, ואינו עוד מליצית התנגדות המנהלת לוחמת גרילה נגד ישראל.

 

שדרוג זה ביכולותיו הצבאיות של חזבאללה ובכוח הרתעתו, הוא תוצאה של ניסיונו הצבאי בסוריה במסגרת לחימתו נגד המורדים בשלטון בשאר אל-אסד. בהקשר זה ציטטו יומונים לבנונים את נעים קאסם שהתייחס ליכולותיו הצבאיות של חזבאללה. לדברי היומון הלבנוני אל-מודון, אמר קאסם, כי "חזבאללה הוסיף  מומחיות, יכולת לחימה ויכולות צבאיות. כוח זה הולך, מתחזק ומתפתח לכדי משהו שהוא יותר מהתנגדות ופחות מצבא סדיר."[6] כתבה ביומון אל-ספיר הביאה מדברי קאסם, שאמר: "כעת יש לנו צבא מאומן וההתנגדות אינה מתבססת יותר על שיטות של מלחמת גרילה. אנו מחומשים יותר ומאומנים יותר ויש בידינו ידע מקצועי מתקדם."[7] אולם, משפט זה בו הגדיר קאסם את חזבאללה כצבא הוכחש בהודעה רשמית מטעם חזבאללה.[8]   

 

נראה כי חזבאללה בחר להפגין את כוחו דווקא כעת בשל ההישגים בשטח, שלו ושל מחנהו - "ציר ההתנגדות". הישגים אלו באו לידי ביטוי בהתחזקות כוחם בשטח של צבא המשטר הסורי, חזבאללה והמליציות הפועלות לצדו מאז תחילת המעורבות הצבאית הרוסית בסוריה לפני יותר משנה; בהתחזקות מעמדו המדיני של אסד בעולם הערבי והמערבי; בהתחזקות מעמדה האזורי והבינ"ל של איראן בשל הגברת נוכחותה הצבאית בעיראק ובסוריה ובעקבות הסכם הגרעין ובחירתו של מישל עון, בעל ברית של חזבאללה, לנשיאות לבנון.

 

חזבאללה ככוח אזורי חוצה גבולות

לצד המסרים המקומיים, נועד המפגן להעביר מסרים אזוריים, לפיהם הארגון הוא כוח צבאי אזורי חוצה גבולות, שאיננו מגביל עצמו לשטח מסוים ואינו מכיר בגבולות שקבעו הסכמי סייקס פיקו בין לבנון וסוריה וכן בין מדינות אחרות במזה"ת.

 

חזבאללה ופטרוניתו, איראן, החותרת להפצת המהפכה האסלאמית ודוקטרינת שלטון חכם ההלכה, אינם מייחסים משמעות לגבולות הגיאוגרפיים ומעמיקים את חדירתם במדינות רבות באזור. תפיסה זו מתבטאת במעורבות הצבאית של איראן וסוכניה בסוריה, בעיראק ובתימן ובשליטתו הצבאית המלאה של חזבאללה על חלק מאדמת סוריה ואזור אל-קוסייר.

 

המפגן הצבאי העביר מסר לא רק למורדים בסוריה אלא גם לנותנות חסותם בעולם הערבי והאסלאמי - סעודיה, קטר ותורכיה. מסר זה נועד להדגיש כי ידו של ציר ההתנגדות בסוריה על העליונה וכי חזבאללה לא מהסס להפגין את כוחו בכל מקום שיידרש, כדי להכניע את מתנגדיו. בנושא זה אמר הגנרל הלבנוני בדימוס המקורב לחזבאללה אמין חטיט: "לו רצה חזבאללה לשגר מסר ללבנון כי אז היה עורך את המפגן בה ולא בסוריה, ומה שהוא עשה באל-קוסייר מהווה מסר אזורי."[9]

בריאיון לאתר האיראני תסנים, המקורב למשמרות המהפכה אמר נעים קאסם: "אם רוצים להביט באופן מציאותי, אנו רואים שחזבאללה הפך לכוח אזורי. הדרך בה חזבאללה מתעמת עם האויב הציוני מצד אחד ועם התכפירים [הכוונה לארגוני סלפיה ג'יהאדיה] ... מצד שני, מלמדת שהארגון הוא כוח אזורי והשינויים באזור הם ראיה לכך."[10]


גם העיתונאי הלבנוני המקורב לנשיא אסד, נאצר קנדיל, עורך היומון הלבנוני הפרו-סורי אל-בנאא', טען במאמר שפרסם ב-16 בנובמבר 2016 תחת הכותרת "חזבאללה - צבא המזרח התיכון החדש" כי חזבאללה הוא כוח חוצה גבולות וכי לגבולות בין מדינות אין משמעות לגביו. הוא כתב כי חזבאללה הפך ל"צבא המזרח התיכון", הן מכוח יכולותיו הצבאיות והן מתוקף היותו כוח צבאי חוצה גבולות וכי הוא השיג זאת בזכות הארגונים העממיים באזור המסייעים לו, אשר מונים כמיליון לוחמים הפרושים ברחבי המזה"ת, שותפים למלחמותיו ועמדותיו, ורואים בנצראללה מנהיג "בעל מעמד מיוחד וכמקור הסמכות של המלחמות במזה"ת". קנדיל אף הוסיף, כי בפועל חזבאללה "קרע את הסכם סייקס פיקו" בהפכו את האזורים הסורים הגובלים במזרחה ובצפון מזרחה של לבנון "להמשך ישיר וחיוני של ההתנגדות".

 

עוד כתב קנדיל בהקשר זה, כי בזמן שבו חלה ירידה בכוחה הצבאי של ישראל ובכוחה הכלכלי והמדיני של סעודיה; בזמן שארגון אל-קאעדה נכשל, ובעת שארה"ב עסוקה יותר בענייני פנים ורוסיה דואגת לנטרל כוחות אזוריים אחרים כמו תורכיה, "חזבאללה ורשת בעלי הברית שלו מתפתחים, והופכים להיות כמו  מדינה [בעלת עוצמה] רכה שחיה בחיקן של כמה מדינות. [מדינה זו] לא מתחרה [במדינות שבשטחן היא מתקיימת] אלא משלימה אותן, חיה ומתפתחת בהסכמתן ככוח הרתעה וערך מוסף אסטרטגי. כך, כוח זה הופך להיות העובדה החשובה ביותר שנולדה בתחילת המאה ה-21... ולא קיים כוח שיכול לאיים על הצמיחה של צבא המזרח התיכון החדש המתפרש מלבנון ועד אפגניסטן, ומחלב ועד באב אל-מנדב."[11]

 

חזבאללה ככוח עצמאי הפועל במנותק מחוקי לבנון ומוסדותיה

למפגן הצבאי משמעויות חשובות גם לגבי לבנון. שליטתו של חזבאללה באזור אל-קוסייר, מוחקת את הגבול  בין לבנון לסוריה ויוצרת מרחב טריטוריאלי אחד גדול ורציף מסוריה ועד לבוקאע הצפוני, אחד ממעוזיו בלבנון, בלא שממשלת לבנון הסכימה לכך ובצל ביקורת נוקבת מצד גורמים פוליטיים שונים בלבנון.[12]

 

בקיום המפגן, חזבאללה שב והוכיח ללבנון ולעולם כולו, כי הוא אינו כפוף למדינה הלבנונית ולחוקיה, אלא פועל על פי אינטרסים שלו, של איראן ושל ציר ההתנגדות. לדידו, שאלת נוכחותו בסוריה, תלויה בלעדית בו ולא בהחלטתה של לבנון המדינה. על כך אמר נעים קאסם : "אנו עומדים לצד הצבא הסורי והמדינה הסורית ואלמלא מעורבותנו בסוריה, הטרוריסטים היו נכנסים לכל רחבי לבנון. נושא מעורבותנו בסוריה אינו יותר נושא לדיון כעת בקרב החוגים הלבנונים".[13]

מסר זה צרם למתנגדי חזבאללה בתוך לבנון שיצאו בביקורת חריפה על הפגנת כוחו באל-קוסייר. שר המשפטים בממשלה הזמנית של לבנון, אשרף ריפי, יריב מר של הארגון, טען כי מדובר במסר המאיים על ריבונותה של לבנון. בחשבון הטוויטר שלו צייץ: "חזבאללה הפגין את כוחו הצבאי בסוריה הכבושה בבוטות... מה יגיד 'הנשיא החזק' [עון] על מיליציה חמושה שהפכה לצבא הלוקח חלק בכיבוש סוריה, בחלוקתה ובהרג אנשיה?" ריפי הוסיף כי "לבנון נמצאת בסכנה" וקרא לכל הכוחות המתנגדים לפטרונות האיראנית על לבנון לפעול יחדיו כדי "להציל את לבנון שחזבאללה ניצל אותה בגיבוי שרעי והפכה לפלטפורמה בשירות התכנית של איראן".[14]

 

דברי ביקורת הופיעו גם במאמר של בעל הטור עלי אל-חוסיני ביומון אל-מוסתקבל, שכתב: "מוזר הוא שמפגן זה נערך במקביל להכנות שעורך צבא לבנון לרגל חג העצמאות... המסר ללבנון הוא שחזבאללה הוא כוח עצמאי שאינו כפוף לחוקי המדינה הלבנונית ואינו רוצה בעצמאותה... חזבאללה ביסס עצמו ככובש והכריז שאל-קוסייר ואזורים אחרים [בסוריה] שבשליטתו, יהיו מעתה והלאה תחת חסותו ושהמו"מ עליהם בעתיד יהיה רק מולו ולפי תנאיו." [15]  

 

חזבאללה כגורם מרתיע בפוליטיקה הפנים לבנונית

המפגן הצבאי של חזבאללה, שנערך כמה שבועות לאחר בחירת בעל בריתו של חזבאללה, מישל עון, לנשיאות[16] ובעיצומן של ההתייעצויות להקמת ממשלה חדשה בראשותו של מנהיג זרם אל-מוסתקבל סעד אל-חרירי, היווה גם אמצעי להפגנת שרירים כלפי הגורמים השונים בזירה הפוליטית בלבנון ובפרט כלפי הנשיא מישל עון ומפלגתו, הנחשבים עדיין לבעלי בריתו של חזבאללה. הפגנת כוח זו נועדה להזכיר, כי לארגון יש כוח צבאי ושהוא לא יסכים לשינוי מאזני הכוח הפוליטיים במדינה לרעתו, כמו גם לפגיעה בנשקו.

 

בחירתו של עון לנשיא, נחשבת ניצחון לחזבאללה ולכוחות ה-8 במרץ, שבראשותו. עם זאת, לפי דיווחים בכלי התקשורת בלבנון, בקרב חזבאללה וכוחות ה-8 במרץ יש חשש רב מכך שעון יפסיק לתמוך בהתנגדות באופן גורף, יתמתן יתפשר וייטה יותר לעבר גוש האמצע, תוך הפגנת ניטרליות בין כוחות ה-14 במרץ לבין כוחות ה-8 במרץ.

 

החבירה בין עון - המייצג את הרוב הנוצרי במדינה (לאחר שכרת ברית עם מפלגת הכוחות הלבנונים בראשות סמיר ג'עג'ע) לבין אל-חרירי המייצג את הרוב הסוני במדינה, שהובילה לבחירת עון לנשיאות ולמינוי אל-חרירי להקמת הממשלה העתידית – גם היא מדאיגה את חזבאללה השיעי. עיקר חששו נובע מפני שינויים אפשריים במאזן הכוחות הפוליטי במדינה, מאחר והברית בין מישל עון לבין סמיר ג'עג'ע, ראש מפלגת הכוחות הלבנונים ואויבו המר של חזבאללה, יצרה קבוצה נוצרית חזקה ומלוכדת המחלקת בתוכה את תיקי הממשלה על חשבון מפלגות נוצריות אחרות הנמנות על כוחות ה-8 במרץ, קבוצה שעון עשוי להעדיפה על פני בריתו עם חזבאללה ותמיכתו בהתנגדות.

 

חששות אלה גברו גם עקב ביקורים של שליחים מסעודה ומקטר אצל עון, אשר הבטיח כי סעודיה תהיה התחנה הראשונה בביקוריו במדינות ערב, ולאור דבריו של עון כי לבנון תחת הנהגתו "תאמץ מדיניות עצמאית ולא תהיה כפופה לאף אחד", כחלק מרצונו לבסס את עצמאותה של לבנון.[17]

 

חזבאללה ככוח הרתעה מול ישראל משטחי לבנון וסוריה כאחד

במפגן ביקש חזבאללה לשגר מסרים גם אודות יחסו למלחמה בישראל. לנוכח מעורבותו הצבאית בתוך שטחי סוריה נגד המורדים בשלטון אסד הואשם חזבאללה, על ידי גורמים בתוך לבנון ומחוצה לה, כי זנח את דרך התנגדות בישראל והפך לשותף לתכנית האיראנית לחיסול הנוכחות הסונית בסוריה. במפגן זה ביקש חזבאללה  להבהיר, כי ביסוס כוחו בסוריה, הוא חלק מתכנית ההתנגדות המשרת את מלחמתו בישראל ומעצים את כוח  ההרתעה שלו מולה. בענין זה אמר נעים קאסם, כי בשדרוג יכולותיו של חזבאללה והפיכתו לכוח צבאי ממשי, "די כדי להרתיע את האויב הישראלי."[18]  

 

הניסיון של חזבאללה להפגין את כוחו מול ישראל, התבטא גם בכך שהכוח העיקרי שהשתתף במפגן היה דיביזיית אל-רדואן, אותה חשף חזבאללה לראשונה. דיביזיה זו, שלפי מקורות לבנונים[19], את רעיון הקמתה הגה רמטכ"ל חזבאללה לשעבר, עימאד מור'ניה שחוסל ב-2008, מונה כעשרת אלפים לוחמים שאומנו והוכשרו בבסיסי חזבאללה שנבנו לשם כך באזור אל-קוסייר. מלכתחילה, דיביזיה זו הוקמה במטרה לפלוש לגליל העליון בעימות הבא עם ישראל, אלא שבינתיים היא נלחמת בסוריה מול המורדים, צוברת שם ניסיון קרבי וכבר נחשבת לחוד החנית של חזבאללה במלחמה זו. המסר של חזבאללה לישראל, בהשתתפות חלק מדיביזה זו במפגן, הוא כי הקמתה של דיביזיה זו – שהוא רואה בה כוח הרתעה מול ישראל - הושלמה וכי הארגון מוכן בכל רגע לפעולה נגדה.

 

על כך כתב עבדאללה קמח במאמרו באתר הלבנוני אל-חדת': "בזמן בו לוחמי [דיביזית] אל-רדואן נלחמים וצוברים ניסיון לחימה בסוריה, הם רואים לנגד עיניהם את הגליל כמטרה אסטרטגית. כדי להשיג מטרה זו, יש להכין את היכולות למלחמה [העתידית עם ישראל], שעליה אמר עימאד מור'ניה באחד הימים, ש'היא תהיה שונה מקודמותיה'. השוני הזה פותח את הדרך בפני אימוץ שיטות חדשות [בלחימה], שכן המערכה לא תהיה כמו בעבר, עת התנהלה על פי העיקרון בו האויב פולש וההתנגדות אורבת ומסתערת, או יורה טילים מהחורשות וממשגרים קרקעיים ידניים ממונעים. יתרה מכך, המלחמה הבאה, בהתאם לאופן שהציג חזבאללה אתמול, תהיה בכיוון של מתקפה [מצד חזבאללה] ולא הגנה, וכן כניסת משוריינים לגליל העליון הכבוש."[20] בהקשר זה יצוין, כי בנאום שנשא ביום השנה השלישי לחיסולו של מור'ניה, בפברואר 2011, שיגר מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, איום לעבר ישראל והזהירה כי במלחמה הבאה יורה לאנשיו להשתלט על הגליל.[21]

 

זאת ועוד, בקיום המפגן על אדמת סוריה דווקא, קרא חזבאללה תיגר על התנגדותה של ישראל לביסוס כוחותיו  בסוריה ובפרט ברמת הגולן. חיזוק נוכחותו של הארגון בגולן הסורי הוא חלק מתכניתו להרחיב את זירת העימות העתידית עם ישראל מהחזית של דרום לבנון לחזית רמת הגולן, ולהפכן לחזית אחת מול ישראל, המתעלמת מהגבולות בין לבנון לסוריה. כבר בינואר 2015 הכריז נצראללה, כי ארגונו אינו מכיר עוד בכללי העימות מול ישראל ולא בהפרדה בין זירת דרום לבנון לזירת הגולן,[22] ובמאי 2015 כתב יו"ר מועצת המנהלים של היומון אל-אח'באר המקורב לארגון, אבראהים אל-אמין, כי חזבאללה הקים ברמת הגולן תשתית התנגדות בעזרת תושבי המקום."[23]

 

גם במאמר מאת העורך המדיני של היומון אל-ספיר ימים ספורים לאחר המפגן, נאמר במשתמע, כי אחת הסיבות לביסוס נוכחותו הצבאית של חזבאללה בסוריה היא פתיחת חזית נוספת מול ישראל ברמת הגולן: "הנשק שהציג חזבאללה [במפגן] הוא נשק שיש לצבאות [סדירים] והדבר מהווה מסר ברור לישראל, לפיו הזירה של כל מערכה עתידית לחלוטין לא תיתחם לגבולות מסוימים של לבנון ולא תוגבל לאוכלוסייה מקומית תומכת או שאינה תומכת [בהתנגדות], אלא היא תהיה זירה נמרצת עמוקה יותר ורחבה יותר מבחינה אסטרטגית, גיאוגרפית וצבאית".[24]




[1] על המפגן הצבאי ראו דוח ממרי. יצוין כי צבא לבנון הכחיש טענות שנשמעו לפיהן הנגמשים מסוג M113 או כלים צבאיים אחרים שהיו במפגן – שייכים לו. אל-נהאר (לבנון), 15.11.2016.

[2] וwww.addiyar.com, 14.11.2016; www.arabipress.org, 13.11.2016.

[3] אל-מודון (לבנון), 16.11.2016.

[4] אל-ספיר (לבנון), 16.11.2016.

[5] אל-נהאר (לבנון), 14.11.2016

[6] אל-מודון (לבנון), 16.11.2016

[7] אל-ספיר (לבנון), 16.11.2016

  16.11.2016 , www.alahednews.comו [8]

[9] אל-נהאר (לבנון), 14.11.2016

[10] תסנים (איראן), 22.11.2016

[11] אל-בנאא' (לבנון), 16.11.2016

[13] אל-ספיר (לבנון), 16.11.2016. 

[15] אל-מסתקבל (לבנון), 15.11.2016

[16] על בחירתו של עון לנשיאות לבנון ראו דוח ממרי

[17]אל-ספיר (לבנון), 12.11.2016 , אל-אח'באר (לבנון), 26.11.2016

[18] אל-מודון (לבנון), 16.11.2016.

[19] ראו למשל אתר www.alhadathnews.net, 15.11.2016

[20] וwww.alhadathnews.net, 15.11.2016

[21] אל-אח'באר (לבנון), 17.2.2011. ראו דוח ממרי: תכנית המלחמה של חזבאללה במערב סוריה תקפה גם לגליל

[24] אל-ספיר (לבנון), 16.11.2016