המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עמיתי עיתונאי מצרי שהצדיק את מעשיו של היטלר נגד היהודים, יוצאים נגדו בחריפות
11/12/2016


עמיתי עיתונאי מצרי שהצדיק את מעשיו של היטלר נגד היהודים, יוצאים נגדו בחריפות

 

צלאח מונתצר, סופר ועיתונאי מצרי הכותב ביומון הממסדי אל-אהראם וביומונים מצריים נוספים, פרסם לאחרונה ביומון "אל-מצרי אל-יום" מאמר שכותרתו "השאלה ממנה מתעלמים כולם: מדוע רצח היטלר את היהודים?". במאמרו טען מונתצר כי "התעמולה היהודית הצליחה להשריש" בתודעת העולם שהיטלר רצח שישה מיליון יהודים "אף שמדובר במספר עצום שנראה בלתי אפשרי". במאמר הוא הביא, לדבריו, תמליל של הקלטה של "חבר גרמני", המסביר, תוך שימוש בטיעונים אנטישמיים, את הסיבות לשנאה שרחש היטלר ליהודים. מונתצר ציטט מדברי חברו הגרמני שאמר כי היהודים בגרמניה, חרף היותם 2% מהאוכלוסייה בלבד, השתלטו על התקשורת, על מערכת המשפט, על העיתונות, על הקולנוע, על התיאטרון ועל הספרות, הפיצו ניוון מוסרי, הומוסקסואליות ופורנוגרפיה והיו אחראים לקריסתם של הבנקים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. מונתצר המשיך וציטט את חברו שאמר כי בפועל נרצחו בשואה בין 100 ל-600 אלף יהודים ולא שישה מיליון, וכי מספר היהודים שהרגו הנאצים קטן לאין ערוך ממספר האלג'ירים שנהרגו במלחמת העצמאות נגד הצרפתים וממספר הפלסטינים שהיהודים עצמם הרגו לאורך העימות בין שני העמים.   

   

מאמרו של מונתצר עורר את תגובתם של שניים מעמיתיו העיתונאים שטענו כי דבריו אינם נכונים ואף עלולים לעורר תגובות קשות. עבד אל-מונעם סעיד, יו"ר מועצת המנהלים של היומון "אל-מצרי אל-יום", טען במאמר שפרסם תחת הכותרת "הגנה על האמת", כי מאמרו של מונתצר עלול להתפרש כהצדקה למה שעשה היטלר ליהודים ולעורר מחדש מיתוסים גזעניים מן העבר. הוא מתח ביקורת על הגישה הסטריאוטיפית המכלילה באשר היא, ובפרט כלפי היהודים, וטען כי יש לדון כל אדם לגופו. אשר להתכחשות למספר שישה מיליון קורבנות יהודים, בטענה שמספרם של יהודי גרמניה לא הגיע לכדי רבע ממספר זה, טען סעיד כי זו הולכת שולל מכיוון שמדובר בהשמדת היהודים בכל המדינות שהמשטר הנאצי כבש ולא בגרמניה לבדה. הוא פסל גם את ההשוואה למספר ההרוגים במלחמת השחרור של אלג'יריה בטענה שלהבדיל מהאלג'ירים, נגד יהודי גרמניה  בוצע טיהור אתני שיטתי אכזרי ששום טיעון לא יכול להצדיקו. לבסוף הדגיש סעיד, כי היטלר לא רצח באופן שיטתי רק את היהודים אלא גם צוענים וקומוניסטים וכי בכל מקרה כל זה אינו מקנה לגיטימיות לתוקפנותה של ישראל נגד הפלסטינים.

 

גם אוסאמה אל-ר'זאלי חרב, עיתונאי מצרי ולשעבר יו"ר מועצת הנאמנים של מפלגת "אל-מצריון אל-אחראר", התייחס למאמרו של צלאח מונתצר וטען כי נחרד לקרוא אותו והביע חשש מהתגובות הקשות שהוא עלול לעורר. אל-ר'אזלי בירך על תגובתו של ד"ר עבד אל-מונעם סעיד ש"העמידה את הדברים על מקומם" ושיבח את הדיון התרבותי שניהל הלה עם צלאח מונתצר בעניין זה.

 

להלן תרגום קטעים משלושת המאמרים:

 

צלאח מונתצר[1]   


 


העיתונאי המצרי, צלאח אל-מונתצר: היטלר לא רצח שישה מיליון יהודים; מספר זה הוא תעמולה יהודית

במאמר שפרסם ביומון אל-מצרי אל-יום ב- 6.6.16, כתב צלאח מונתצר: "[בניגוד לגרסה] שאותה הפיצו היהודים עד כדי כך שלא ניתן לערער עליה וכל מי שמטיל בה ספק מואשם [באנטישמיות], האמת היא שאויביו הראשונים של המנהיג הגרמני, אדולף היטלר, שעלה לשלטון בגרמניה בשנת 1933, היו הקומוניסטים והוא אכן נפטר מהם. בנוסף, הוא [היטלר] רצח מספר גדול של יהודים, שיש הטוענים שמספרם הגיע לשישה מיליון - מספר עצום שנראה בלתי אפשרי [בעליל], אך התעמולה היהודית הצליחה להפיצו ולהשרישו. אולם, השאלה שאיש אינו שואל ואולי אסור לו לשאול היא: מדוע היטלר עשה ליהודים את אשר עשה?

להלן אציג תמליל של שיחה מוקלטת, ששלח לי חבר גרמני בעל ידע, בה הוא מדבר בשפה האנגלית כדי לפנות לעולם ומשיב על השאלה: מה עשו היהודים בגרמניה כדי שהיטלר ינקום בהם?

 

הדובר אומר [בהקלטה]: כולם מדברים על מה שעשו הגרמנים ליהודים וזה נכון, ואין בכך דופי. בתקופת הרייך השלישי נרצחו בין 100 ל-600 אלף [יהודים] באופן ישיר או עקיף על ידי המפלגה הנאצית. זהו מספר שלמרות גודלו, הוא קטן מאוד בהשוואה למספר הקורבנות האלג'ירים במלחמתם לעצמאות נגד צרפת, ובהשוואה למספר הקורבנות הפלסטינים שנהרגו בידי היהודים [עצמם] ולמיליונים שנהרגו מקרב עמים אחרים בידי העמים האמריקני, האנגלי והרוסי.

 

מה עשו היהודים בגרמניה? כששואלים מה עשו הגרמנים ליהודים, יש לשאול גם מדוע זה קרה. האמת היא שמאז 1850 כשהיהודים השתלטו על המשרות הבכירות ברייך הגרמני הם עשו שלושה דברים דרמטיים נגד גרמניה. ראשית, הם היו מיעוט של לא יותר מ-2% מהגרמנים. כשהיטלר עלה לשלטון בשנת 1933 הם מנו 500 אלף מתוך 60 מיליון גרמנים. אלא, שמיעוט קטן זה הצליח להשתלט על 50% מהתקשורת ולתפוס 70% ממשרות השופטים. הם כפו את נוכחותם על העיתונות, על הקולנוע, על התיאטרון ועל הספרות. קידומם ובולטותם היו מוגזמים. במהלך שליטה זו גרמו היהודים לרבות מהקריסות הכלכליות של הבנקים בשנים 1870-1920... ואין אלה דברי תעמולה נאציים, אלא דברי היהודים עצמם. בתקופה זו איבדו מיליוני בתי אב גרמנים את הכנסתם, את חסכונותיהם ואת אפשרויות ההשקעה שלהם בשל כנופיות הבנקים היהודיות.

 

נקודה נוספת היא השפעתם על הפסיכולוגיה של הגרמנים, וזהו הגורם המסוכן ביותר. הם הפיצו תרבות של  מוסר ירוד בעיתונות, בתקשורת, בתיאטרון ובספרות. התיאטרונים הראשונים של הומוסקסואלים היו בברלין של שנות ה-20. ההקרנות הראשונות [של סרטי] פורנוגרפיה היו ב-1880 וב-1890בידי יוצריהם היהודים [שהציגו את] הזנות, ההומוסקסואליות וכל סוגי האובססיה המינית - אומנות של ניוון מוסרי. זוהי האומנות המטופשת, שמכונה היום אומנות מודרנית - את כל זה הניעו והפיצו היהודים. הדבר עורר זעם והתקוממות בחברה הגרמנית. הם [היהודים] כתבו ספרים, שלעגו לנצרות ולישו, כפי שעשה סלמאן רושדי[2] למוסלמים. כמובן, שהנאצים הפיקו תועלת מהזעם וההתקוממות הללו. כשעלה אדולף היטלר לשלטון הגיע מספר המובטלים בקרב הגרמנים לשישה מיליון. בין השנים 1935-1933 הצליח היטלר לספק לכולם מקומות עבודה. תוך שנתיים הוא יצר שישה מיליון משרות וזה דבר מדהים. היהודים רצו לעוות את ההצלחה של היטלר ואמרו שאם היטלר יצר שישה מיליון משרות, הרי שזה בגלל שהוא רצח שישה מיליון יהודים. התעמולה היהודית לפיה שישה מיליון יהודים היו קורבנותיו של היטלר ניצחה וכיום היא רווחת בכל אמצעי התקשורת. זאת, בשעה שמספרם הכולל של יהודי גרמניה היה פחות מרבע מהמספר הזה."[3]

 

עיתונאים מצרים יוצאים נגד מאמרו של מונתצר

עבד אל-מונעם סעיד: דברי מונתצר עלולים להתפרש כהצדקה למעשיו של היטלר

בתגובה לכך פרסם העיתונאי המצרי עבד אל-מונעם סעיד מאמר ביומון אל-מצרי אל-יום" ב-13.6.16, תחת הכותרת "הגנה על האמת", בו כתב: "יש לי חוב גדול כלפי אדון צלאח מונתצר, כחבר שתמיד עמד לצדי בעתות מצוקה... לפיכך, על הקורא היקר להתייחס אל כל מה שיובא  להלן כאל חילוקי דעות [בינינו ותו לא]... אדון צלאח מונתצר הוא כותב מכובד והדעות שבוטאו במאמרו עלולות להתפרש כהצדקה למה שעשה היטלר לא רק ליהודים, אלא גם לגזעים וקבוצות רבים שאותם ראה כנחותים מגזע הארי, דבר שעלול להביא לחזרתם של מיתוסים גזעניים רבים בנוגע לקבוצות ולגזעים מסוימים, שהיו שכיחים במהלך ההיסטוריה...

 

אני מכיר את צלאח מונתצר כאדם ליברלי, רפורמיסט הקורא לשמירה על [בריאות] הגוף... ועל תבונה רציונלית תוך הסתכלות על הדברים ביושר ובשיקול דעת. באסכולה האידיאולוגית הזו הסתכלות על האנושות כקבוצות מונוליטיות ואמירה שהיהודים עשו כך או אמרו כך, עומדת בניגוד למגוון האנושי הקיים בכל החברות, הנע בין חוכמה לטיפשות ובין קיצוניות לסובלנות. במקרה של היהודים, פיזורם בין ארצות ועמים אף צבע אותם בגוונים תרבותיים שונים. כך, אי אפשר להשוות בין [אלברט] איינשטיין לבין [ר"מ ישראל, בנימין] נתניהו או [שר הביטחון הישראלי, אביגדור] ליברמן, ולא בין שלושתם לבין נועם חומסקי ולא איש מהם ללילא מוראד[4]. הדוגמאות רבות והן חלות [באותה מידה] על המוסלמים, על הנוצרים, על היהודים, על הבודהיסטים ועל ההינדים. אסור להכליל ולדבר על קבוצה של אנשים, שנפוצה ברחבי תבל כעל מכלול אחד ולומר [למשל] שיהודי אחד אמר כך וכך ולראות בו כמי שמייצג אותם [את כלל היהודים], אלא יש לייחס [את הדברים רק] למי שאמרם.

 

באותה מידה אסור להתייחס לדעה [של אדם] כאל אמירה מכרעת, גם אם [היא נאמרה על ידי]  'חבר גרמני', כיוון שגם בקרב הגרמנים יש סוגים [של אנשים], ובגרמניה, כמו במרבית מדינות המערב יש קבוצות ומפלגות נאציות ופאשיסטיות בעלות גישה משלהן להיסטוריה, לקיום ולהסתכלות על קבוצות אחרות: יהודים, מוסלמים, לטינים ואחרים, ודעותיו של דונאלד טראמפ אינן רחוקות מכך. דעותיהם של הללו אינן חפות ממידה רבה של הולכת שולל, כך גם באשר לדבריו של הגרמני לפיהם מספר היהודים בגרמניה לא עלה על 500 אלף ו[תהייתו] כיצד יכול מספר הנרצחים להיות שישה מיליון? [ובכן],  המספר הזה [שישה מיליון]... אינו מייצג את יהודי גרמניה בלבד, אלא את יהודי כל הארצות שכבשה גרמניה בהן יש מאות אלפי [יהודים] ואף מיליונים...

 

בהשוואה [שעורך החבר הגרמני] בין מספר האנשים שנהרגו במחנות המעצר הנאצים לבין השהידים במלחמת שחרור אלג'יריה, יש התעלמות נוראה מן העובדות, שכן יהודי גרמניה ואחרים לא נשאו נשק ולא השתתפו בהתנגדות מסוג זה או אחר לפעולות המעצר שלהם, אלא היה זה חלק מפעולות של טיהור אתני שיטתי של אזרחים, אם באמצעות הרעבה או ברצח ישיר או בתנורי גז... כל זה לא ניתן להצדקה באמצעות הסיבות שעליהן חזרו שוב ושוב היטלר, הנאצים והימין האירופי הקיצוני שייחסו את מעשיו של היטלר להשתלטות היהודים על התקשורת ועל מערכת המשפט ולאחריותם לקריסות הכלכליות שהיו בגרמניה ובאירופה בין השנים 1920-1870. בתקופה זו החלו המאבקים בין מדינות אירופה הראשיות: צרפת, בריטניה, פרוסיה, אוסטריה ורוסיה... והיהודים לא היו אלא מיעוט קטן במדינה מתקדמת השופעת במשכילים בפילוסופים ובמנהיגים פוליטיים מכל הסוגים. לפיכך, העדפת דעתו של 'החבר הגרמני' על פני כל דבריהם וספריהם של ההיסטוריונים מכל הזרמים הרעיוניים מימין ומשמאל לא יכולה להוביל אל האמת.

הוא הדין לגבי הטענה שהיהודים אחראים לניוון המוסרי, ולהפצת רעיונות מופקרים וסטייה מינית... שהיא ביטוי  של אחד הסטריאוטיפים הנפוצים לגבי היהודים בספרות הנאצית והגזענית...

 

כל הדברים הללו אינם מקנים לישראל שום 'רישיון' משום סוג שהוא לפעולות ההתנחלות ולתוקפנותה נגד הפלסטינים והערבים בכלל. אדרבא, הם מוכיחים כי מה שקרה ליהודים תחת כותרת 'אנטישמיות' אינו נוגע ליהודים בלבד אלא שהוא היה גם מנת חלקם של הערבים – שגם הם שֶמִיים – והמוסלמים בין אם בתקופת האימפריאליזם או בזמן המודרני, שבו מתייחסים לכל מוסלמי כאילו היה אוסאמה בן לאדן או אל-בגדאדי [מנהיג דאעש]. הצדק והיושרה המחשבתית הופכים את מה שקרה ליהודים בידי גרמניה הנאצית לאות קלון עצום ששום טענות היסטוריות אינן יכולות להצדיק, אולם זה כשלעצמו אינו מקנה לישראל או לאחרים הצדקה לבצע פשעים מבישים. הזכויות הפלסטיניות הלגיטימיות נדרשות תמיד והן חלק מהאחריות הערבית של מצרים, כפי שהן חלק מרכזי בביטחון הלאומי של מצרים, ובשני המקרים על העקרונות ההומניים של צדק חירות ושוויון להמשיך להוביל ולהנחות את דרך הישר."[5]  

 

ד"ר אוסאמה אל-רזאלי חרב: נחרדתי ממאמרו של מונתצר; שמח שעבד אל-מונעם סעיד העמיד את הדברים על דיוקם

דברים ברוח דומה אמר גם העיתונאי והפוליטיקאי המצרי, ד"ר אוסאמה אל-ר'זאלי חרב, יו"ר מועצת הנאמנים של מפלגת  "אל-מצריון אל-אחראר", המפלגה הגדולה בפרלמנט  המצרי והעורך הראשי של המגזין הפוליטי של אל-אהראם "אל-סיאסה אל-דוליה". הוא כתב: "מאמרו של צלאח מונתצר ב[עיתון] אל-מצרי אל-יום ב-6.6.16, תחת הכותרת 'השאלה שכולם מתעלמים ממנה: מדוע הרג היטלר אל היהודים' עורר בי תדהמה ואולי אף חרדה, בשל התגובות שהוא עלול לעורר, שאין ספק שהאדון הנכבד שלנו [צלאח מונתצר] לא זקוק להן. נושא עמדתם של היטלר והמשטר הנאצי כלפי היהודים ואף כלפי כל הגזעים האחרים שבהם ראה היטלר נחותים מהגזע הארי הוא אחד הנושאים הגדולים שהעסיקו את העולם מאז שנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. הקורבנות של היטלר אינם מקרב היהודים בלבד אלא הם משתייכים לעשרות גזעים ולאומים ולכן אני מברך על המאמר החשוב שכתב ד"ר עבד אל-מונעם סעיד בעיתון 'אל-מצרי אל-יום' ב- 14.6.16 תחת הכותרת 'הגנה על האמת' אשר העמיד את הדברים על מקומם בדיון תרבותי עם מר צלאח מונתצר..." [6] 



[2] סלמאן רושדי הוא סופר בריטי מוסלמי ממוצא הודי, שספרו "פסוקי השטן" עורר את זעמם של מוסלמים רבים בשל אופן הצגת הנביא מוחמד. בשל כתיבתו, הוציא בשנת 1989 מנהיגה הרוחני של איראן ח'ומייני פסק הלכה המתיר את דמו.

[3] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 6.6.2016

[4] לילא מוראד היתה שחקנית וזמרת מצריה, בת למשפחה יהודית אדוקה שהתאסלמה.

[5]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 13.6.2016

[6]  אל-אהראם (מצרים), 16.6.2016