המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אינטלקטואל ערבי ישראלי: הכריזה מהמסגדים פוגעת גם באוכלוסייה הערבית והמוסלמית
22/11/2016

 

אינטלקטואל ערבי ישראלי: הכריזה מהמסגדים פוגעת גם באוכלוסייה הערבית והמוסלמית

 

ד"ר סלמאן מצאלחה, אינטלקטואל ערבי-ישראלי בן העדה הדרוזית, פרסם מאמר ביומון הסעודי אל-חיאת היו"ל בלונדון בו התייחס להצעת החוק בישראל שתאסור על בתי תפילה שימוש במערכות כריזה.

בניגוד לתגובה הרווחת בעולם הערבי והאסלאמי כי מדובר בהכרזת מלחמה על האסלאם, טען מצאלחה כי תופעת הרמקולים מטרידה רבים, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי וציין כי במדינות ערב היו קריאות ואף פסקי הלכה שאסרו שימוש ברמקולים במסגדים. מצאלחה קרא שלא לבחון את הצעת החוק באופן פופוליסטי בהקשר של המאבק הערבי-ישראלי, אלא באופן אובייקטיבי מן ההיבט של האינטרס הציבורי.  

 

להלן תרגום עיקרי המאמר:[1]     

 

"מאחר שהמצב בין היהודים לבין הערבים, בין ישראל לפלסטין, אינו טבעי, כל דרישה של אחד הצדדים מעוררת אצל הצד השני ספקות וחששות רבים. אנו רואים זאת לאחרונה בעקבות הניסיון של ממשלת ישראל לקדם את אישור הצעת החוק להנמיך את הווליום של הרמקולים במסגדים, מאחר שזה מטריד את התושבים הגרים בסמוך לרמקולים אלה.

 

הואיל ואופייה של ממשלת ישראל, על הקואליציה הימנית שלה והתנהלותה הגזענית במקרים רבים, גלוי וידוע לכל, הצעת חוק המחייבת להנמיך את הווליום של הרמקולים במסגדים, מעוררת את חששות הצד השני -  התושבים המוסלמים. רבים מהם טוענים שמדובר בחוקים גזענים, אולם איש מהם לא לקח על עצמו לבחון נושא זה מנקודת מבט אובייקטיבית ואת [השפעת] תופעת הרמקולים האלה, לא רק במגזר היהודי אלא גם ובמיוחד בערים ובכפרים הערביים.

 

הערים והכפרים הערבים בתוך ישראל סובלים מתופעת הרמקולים, לא רק מאלה שבמסגדים אלא גם מהרמקולים בערים ובכפרים שלאורך כל היום משמיעים בקול פרסומות שאין להן סוף, החל מאלו של הירקנים וכלה באלו של מוכרי הכפכפים והנעלים. למען האמת, איננו יודעים מהם השורשים התרבותיים עליהם מתבססים כל המרגיזים האלה שממלאים את הסביבה יומם ולילה בכל הרעש וההמולה מחרישי האוזניים האלה. בעשותם כך, הם פוגעים בצורך של החולים, הזקנים, הילדים ושאר האנשים לשקט ולשלווה בבתיהם ובשכונותיהם. קל מאוד, על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני, להגדיר כגזעני כל דבר שעושה היריב הישראלי שנציגתו היא הממשלה השנואה הזו. אולם, לנושא הרעש במרחב הציבורי והשמירה על מרחב נקי מרעש, אין כל קשר למאבק על אדמה זו. הרמקולים במסגדים ו[הרעש] שהם גורמים הם נושא בו מתחבטות כל החברות הערביות, כולל אלה החיות במדינות ערב, הרחק מישראל ופלסטין ומהמאבק שם.

 

וכהוכחה לדבריי, אציג כמה התייחסויות לנושא זה ממדינות ערביות שאיש אינו מטיל ספק במידת הדבקות של תושביהן באסלאם ובמורשתו. יתר על כן, רבים מבעלי הידע בנושאי הדת האלה התייחסו לנושא הבעייתי הזה. בשנות ה-70' [של המאה הקודמת] המטיף [המצרי] המפורסם מוחמד מתולי אל-שעראוי הצהיר: 'לו הדבר היה בידי, הייתי מונע את השימוש ברמקולים במסגדים בקריאה לתפילת שחרית'. הסיבה לכך ברורה לעין – שעות הבוקר האלה הן השעות השקטות ביותר, בהן גוף האדם נמצא בשינה עמוקה לפני היקיצה לעבודה ולחיפוש אחר פרנסה...

 

התושבים בעולם הערבי סובלים מאוד מהתופעה המדאיגה הזו ורבים מחפשים לה פתרון. כמו כן, חכמי ההלכה המוסלמים פועלים לשים לה סוף. לכן ישנם דיונים על נושא זה ומופצים פסקי הלכה בנושא זה. [אתר האינטרנט] 'אסלאם ווב' [http://fatwa.islamweb.net] מציג פסקי הלכה של הוועדה הקבועה [למחקרים מדעיים ופסקי הלכה בסעודיה] לפיהם 'אין להציב מכשיר רדיו ומכשירים דומים כדי לשדר את [קריאת פסוקי] הקוראן בקול גבוה במסגד ביום שישי לפני בואו של האמאם'. כמו כן, 'אין להשתמש ברמקולים [שיש בהם] כדי להפריע לאנשים, במיוחד אלו החולים וקרוביהם.' כמו כן, שימוש ברמקולים ובמיקרופונים צריך 'להיות מוגבל לרמקולים בתוך המסגד כדי שלא לפגוע במי שנמצא מחוץ למסגד. אם קול האמאם מגיע למתפללים, אז אין הצדקה לשימוש ברמקול'...

 

מכאן אנו מסיקים שנושא זה מעורר ויכוח בעולם הערבי והאסלאמי בשל הבעיות הטמונות בו, שהחלו לפגוע ב[איכות] חיי התושבים בעידן זה. לכן, כאשר חברי הכנסת הערבים מהרשימה המשותפת מדברים על נושא זה, עליהם להימנע מהפרחת סיסמאות פופוליסטיות בעד הרמקולים ולבחון את הנושא הרחק מהרגישויות הנובעות מהמאבק על המולדת הזו. הקריאה לשמור על [השקט] במרחב [הציבורי] היא אינטרס של כל התושבים ללא קשר למחלוקות ולרקע הפוליטיים. אין זה מקרי שבהתנגדותם לחוק, חברי הכנסת הערבים הפופוליסטים זוכים לתמיכת המפלגות הדתיות החרדיות היהודיות, היותר קיצוניות מבחינה דתית, מאחר שגם הן חוששות שיגבילו את [טקסי] הדת היהודיים המפריעים [לאחרים]. אולם, כפי שציינתי קודם לכן, מאחר שהמצב הלאומי באזורנו אינו נורמלי, כולם נוטים לפופוליזם אפילו בנושאים שצריך להיות קונצנזוס לגביהם לטובת התושבים. למרות כל זאת, עלינו להדגיש, כי העמדה האופטימלית בנושאים אלה היא לשים קץ ל[כל] הפרעות, יהיה מקורן אשר יהיה ויהיה הרקע של המפריעים אשר יהיה – בין אם הוא יהודי או אסלאמי או נוצרי או בן כל עדה אחרת..."            




[1]  אל-חיאת (לונדון), 19.11.2016

תגיות