המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סוריה: טיהורים דמוגרפיים ע"י המשטר ובעלי בריתו, כאמצעי למאבק ביריביו
17/11/2016


סוריה: טיהורים דמוגרפיים ע"י המשטר ובעלי בריתו, כאמצעי למאבק ביריביו


מאת א.ב פיקאלי


הקדמה

במהלך חמש וחצי שנות מלחמת האזרחים בסוריה ובמקביל לפעילות הצבאית נגד המורדים במדינה, נקטו המשטר הסורי, איראן, חזבאללה ויתר המליציות התומכות במשטר אסד, צעדים שונים כדי לחולל שינויים דמוגרפיים נגד האוכלוסייה התומכת במורדים, שרובה ככולה סונית, ולטובת המיעוטים, ובראשם העלווים והשיעים.

 

נראה כי שינויים אלה נועדו ליצור רצועה גיאוגרפית-דמוגרפית, הנקראת בפי רבים בשם 'סוריה המועילה' ובה רוב שיעי ועלווי במטרה להבטיח את שרידות המשטר הסורי ואת העומק האסטרטגי שלו עם ארגון חזבאללה בלבנון ועם איראן. שינוי זה עשוי להועיל מאוד למשטר במקרה של חלוקה כלשהי של סוריה לכמה יישויות.

 

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, היטיב לתאר מדיניות זו בנאום שנשא ב-26 ביולי 2015, באמרו: "המולדת אינה שייכת למי שגר בה ולא למי שיש לו דרכון שלה או אזרחות שלה. המולדת שייכת למי שמגן ושומר עליה." באותו נאום הסביר אסד כי הנסיבות בשטח מחייבות את הצבא הסורי לסגת מאזורים שונים "על מנת שיוכל לשמור על אזורים אחרים יותר חשובים" וכי צבא המשטר "אינו יכול להילחם בכל החזיתות מחשש לאיבוד שליטה באזורים אחרים [ולכן] אנו מוותרים על אזורים [מסוימים] למען אזורים חשובים שבהם אנו שולטים". גורמים באופוזיציה הסורית פירשו את דברי אסד הללו כעדות לקיומה של התכנית ליצירת "סוריה המועילה".[1]

 

נראה כי על מנת ליצור את הרצועה הגיאוגרפית הזו המכונה" סוריה המועילה" נוקט משטר אסד בכמה אמצעים ובהם גירוש האוכלוסייה הלא שיעית המתגוררת באזורים אלה ואשר אינה נאמנה לו ויישוב אוכלוסייה שיעית או עלווית הנאמנה לו באזורים אלה, הרג אזרחים והפחדת הנותרים, הרס בתים ושריפת אדמות חקלאיות, מצור, הרעבה, הסכמי טרנספר, אילוץ תושבים למכור נכסי דלא ניידי תמורת מזון, שריפת משרדי רישום המקרקעין,  שיעיזציה, קניית קרקעות ובתים על ידי סוכנים איראנים ועוד. 

 

חלק מצעדים אלה ובעיקר הסכמי העברת אוכלוסייה נעשו בחסות האו"ם וגררו אחריהם ביקורות חריפות נגד המשטר ונגד האו"ם מצד גורמים שונים באופוזיציה הסורית ומתנגדי המשטר הסורי בלבנון.

 

דו"ח זה יסקור את המטרות העומדות מאחורי טיהורים דמוגרפיים אלה, את האמצעים בהם נוקטים המשטר ובעלי בריתו כדי ליישם מדיניות זו ואת הביקורות על מהלכים אלה ועל האו"ם. דו"ח זה נשען ברובו על מקורות המתנגדים למשטר הסורי, לאיראן ולחזבאללה.

 

המטרה: רצף גיאוגרפי-דמוגרפי במערב המדינה ועד לבנון להבטחת שרידות משטר אסד

כאמור, במקביל לפעילות הצבאית נגד המורדים בסוריה, פועלים צבא המשטר, איראן, חזבאללה ויתר המליציות התומכות במשטר, כדי לחולל שינויים דמוגרפיים לטובת המשטר ונגד האוכלוסייה התומכת במורדים, ובכלל זאת, האוכלוסייה הפלסטינית. זאת בעיקר בבירה דמשק וסביבתה, באזורים המערביים הגובלים עם הבוקאע הצפוני והמרכזי של לבנון ובאזורים שלאורך כביש דמשק-בירות.  

 

שינויים דמוגרפיים אלה, המתבצעים תוך פגיעה באוכלוסייה המקומית, נועדו ליצור רצועת שטח הכוללת רצף דמוגרפי של שיעים ועלווים תומכי משטר אסד, שמתפרסת  מטרטוס ואל-לאד'קיה שלחוף הים התיכון, נמשכת מזרחה עד חומס ומשם דרומה לדמשק, ואולי אף דרומה יותר עד לקוניטרה. חבל ארץ זה נקרא בפי רבים בכינוי "סוריה המועילה" והוא משמש לתיאור האזור הגיאוגרפי, שבו מנסה המשטר הסורי ליצור רצף דמוגרפי של אוכלוסייה בעלת זהות ברורה שתשרת אותו ואת איראן, למקרה בה תחולק סוריה בצורה כלשה

 

המונח 'סוריה המועילה' (la Syrie utile) נטבע לאחר מלחמת העולם הראשונה על ידי המנדט הצרפתי והתייחס לגבולותיה של סוריה רבתי ללא ירדן ופלסטין. המונח הגדיר את אזורי הלבנט שנחשבו אז לחשובים ולמרכזיים יותר מבחינה כלכלית ודמוגרפית. כאז גם היום, חבל ארץ זה, שבו מנסים המשטר הסורי ובעלי בריתו ליצור רצף דמוגרפי אוהד משטר, כולל כמעט את כל האזורים החשובים בסוריה מבחינה כלכלית, מנהלית ודמוגרפית.

 

כאמור אנשי אופוזיציה סורים רבים מצאו סימוכין לתכנית זו של אסד בנאום שנשא ב-26 ביולי 2015 בפני בכירים באיגודים המקצועיים בארמון העם בדמשק. אסד אז אמר שהנסיבות בשטח מחייבות את המשטר לסגת מאזורים שונים "על מנת שיוכל לשמור על אזורים אחרים יותר חשובים" וכי צבא המשטר "אינו יכול להילחם בכל החזיתות מחשש לאיבוד שליטה באזורים אחרים [ולכן] אנו מוותרים על אזורים [מסוימים] למען אזורים חשובים שבהם אנו שולטים".[2]

 

רצועת "סוריה המועילה"[3]

 

 

רצף גיאוגרפי זה בשטח סוריה מדמשק ועד חומס, גובל עם העומק האסטרטגי של המשטר הסורי בלבנון, כלומר עם אזורים הלבנונים שבשליטת חזבאללה ובעלי בריתו, כמו: הבוקאע הצפוני, בו יש רוב מוחלט לשיעים, חלק מהבוקאע המרכזי, שגבולו עם סוריה נשלט על ידי הארגון הפלסטיני הפרו סורי החזית העממית-המפקדה הכללית, וכן כביש דמשק-בירות. כך נוצר מרחב אחד גדול בין אזוריה המערביים של סוריה לחלקים במזרח לבנון שכולו בשליטת המשטר הסורי ובעלי בריתו וכולל אוכלוסייה הנאמנה להם, מרחב שבו לגבולות הפיזיים בין המדינות כמעט ואין משמעות.

 

יצירת רצף זה משרתת את התוכנית האיראנית לשלוט בסוריה ובלבנון ואת הקשר של איראן עם חזבאללה. וכך אמר מנהל הארגון "לייף לזכויות אדם", עורך הדין הלבנוני האנטי איראני, נביל אל-חלבי, לאתר האופוזיציה הסורי אוריינט ניוז: "האג'נדה האיראנית בסוריה נועדה ליצור מרחב גדול... שיבלע את כל הגבול [הסורי] עם הבוקאע הצפוני והמזרחי של לבנון ויחברם לאזור בעלבכ-אל-הרמל [כלומר: הבוקאע הצפוני שבלבנון], על מנת להפכם למדינונת איראנית, בת חסות של שלטון חכם ההלכה [באיראן]".[4]  דברים דומים אמר גם מזכ"ל הקואליציה הלאומית של כוחות המהפכה והאופוזיציה, עבד אל-אלה פהד.[5]

 

בהקשר זה יש לציין כי יומונים לבנונים הידועים בתמיכתם בחזבאללה, בסוריה ובציר ההתנגדות, פרסמו כבר לפני יותר משלוש שנים כתבות ומאמרים בדבר חשיבותו של רצף גיאוגרפי זה בתוך סוריה ובצורך לצרף אליו את העומק הלבנוני ולחברם למרחב אחד שיבטיח את שרידות המשטר הסורי, את העומק האסטרטגי של חזבאללה בסוריה ואת הקשר הגיאוגרפי ביניהם.[6]  

 

אנשי אופוזיציה סורים ולבנונים מתנגדי משטר אסד, הזהירו מפני תכנית זו. איש האופוזיציה הסורי אחמד אבאזיד, אמר באוגוסט 2016 ליומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט כי "יישום תכנית השינוי הדמוגרפי בסוריה החל כבר מאז הרבע האחרון של 2012, בשעה שהמשטר החל להשתמש במליציות שיעיות כדי לשנות את הרכב האוכלוסייה סביב דמשק ובקרבת הגבול הלבנוני".[7]

 

מנהיג הדרוזים בלבנון, וליד ג'ונבלאט, שהיה ער להשלכותיו של מהלך זה כלפי לבנון, הזהיר כי "לבנון עלולה להפוך למחוז חדש של 'סוריה המועילה', אותה מנסה הציר הסורי-איראני להקים, הנמשכת מדרעא עד טרטוס ואל-לאד'קיה [[8


השיטות והאמצעים בהם נוקטים המשטר ובעלי בריתו ליצירת מרחב "סוריה המועילה"

מזה כמה שנים זורמים דיווחים בתקשורת הערבית, ובעיקר הסורית והלבנונית העוינת את  ציר ההתנגדות, על גורלה של האוכלוסייה המקומית המתנגדת למשטר הסורי, שברובה סונית, בבירה דמשק ובסביבתה, בעיר חומס הנמצאת בדרך מדמשק לטרטוס, בעיירות אל-קוסייר ובאניאס הנמצאות בין חומס לבוקאע הצפוני של לבנון, באל-זבדאני הנמצאת צפונית לכביש דמשק-בירות ולאחרונה גם במדאיא, הנמצאת לאורך כביש זה ובדאריא הנמצאת דרומית לדמשק, שתי הערים ששמן עלה לכותרות בעקבות הרעבת האוכלוסייה בהן והסדרי עקירת האוכלוסייה מהן.[9]

 

אילוסטרציה על פינוי דאריא[10]

 

הדיווחים חושפים  מגוון רחב של אמצעים אלימים בהם נוקטים המשטר הסורי, איראן וחזבאללה לטיהור השטח מהאוכלוסייה הבלתי רצויה מבחינתם, שהיא ברובה הגדול סונית: הרג אזרחים והפחדת הנותרים, טרנספר, הרעבה, מצור,[11] הרס בתים ושריפת אדמות חקלאיות, הצבת מחסומים, אילוץ תושבים למכור נכסי דלא ניידי, שריפת משרדי רישום המקרקעין, יישוב משפחות שיעיות, עלוויות ואחרות התומכות במשטר הסורי במקום העקורים והפליטים, שיעיזציה ועוד.


להלן דוגמאות לצעדים אלה, המכונים בפני מתנגדי המשטר הסורי "טיהור עדתי".

 

1. גירוש אוכלוסייה לא שיעית משטחי "סוריה המועילה"

אחד האמצעים האלימים בהם נקטו המשטר הסורי ובעלי בריתו כדי להשיג יעד זה של יצירת 'סוריה המועילה' היה גירוש האוכלוסייה הלא שיעית המתנגדת למשטר אסד משטחים אלה מבלי לאפשר להם לחזור. לעיתים  על ידי הפחדת התושבים ושיגור איומים על חייהם על מנת לגרום להם לפחד ולעזוב בעצמם.

 

כך למשל, היומון הלבנוני אל-מסתקבל, הידוע כמתנגד לחזבאללה ולמשטר הסורי, ציטט באוגוסט 2015 את דובר הרשות הכללית של המהפכה הסורית, אחמד אל-קוסייר, שאמר כי מאז כיבוש העיירה אל-קוסייר ביוני 2013 גירש חזבאללה את רוב התושבים הלא שיעים של הכפרים שמסביבה והוא אינו מאפשר להם לחזור לבתיהם.[12]

 

דיווח ביומון לבנוני אחר, אל-ספיר, הידוע בתמיכתו בציר ההתנגדות, מספק סימוכין לטענה שחזבאללה והמשטר הסורי מונעים מתושבי אל-קוסייר לחזור לבתיהם. כתב העיתון, עלי דריג', שסייר באזור אל-קוסייר, דיווח כי הכניסה לעיירה מותרת רק לאזרחים ששמם נמצא ברשימת הצבא הסורי. היומון גם ציטט חייל סורי בלבוש אזרחי שאמר כי התושבים התומכים במורדים לא יוכלו לשוב לעיר אלא "על גופותיהם" של החיילים.[13]

 

גם פורטל החדשות המצרי 'מצר אל-ערביה' ציטט צעיר הגר בעיר העתיקה של דמשק, שסיפר כי המליציות השיעיות מאיימות על הצעירים הסונים הגרים בעיר העתיקה של דמשק בגיוס לעבודות כפיה כדי לגרום להם לצאת מהעיר וכי משפחות רבות עקרו מבתיהן בשל כך. בנוסף, תושבים בעיר סיפרו כי חזבאללה מונע ממשפחות שעקרו מהבירה לחזור לבתיהן בשכונות אותן הפך הארגון לרובעים ביטחוניים.[14]

 

אתר האופוזיציה הסורי אוריינט ניוז דיווח בינואר 2015, כי כאשר חזבאללה והמליציות השיעיות האחרות כבשו את העיר סידה זינב, הנמצאת דרומית לדמשק, ואת העיירות שבסביבתה, הם הוציאו להורג אזרחים והשאירו את גופותיהם זרוקות ברחוב כדי לזרוע פחד בלב התושבים ולאלצם לעזוב את המקום. את הנותרים הם גירשו  והפכו את האזור למרכז התכנסות של פעילי המליציות השיעיות ובני משפחותיהם. פעיל אופוזיציה בדרום דמשק, אבו נצאר אל-שאמי, סיפר כי התושבים המקוריים של עיירות אלו ניסו כמה פעמים לשוב לבתיהם, אולם נתקלו בסירוב מצד המליציות השיעיות.[15]

 

צעד נוסף שנקט המשטר כדי לרוקן חלק מהאזורים היה הרס שכונות שלמות בדמשק ובחומס במסגרת תכניות מתאר חדשות. האתר סוריה נט ציטט משפטן סורי בשם עבד אל-עזיז, שטען כי צו 66 שיצא על ידי הנשיא הסורי בשאר אל-אסד בשנת 2012 בנוגע להריסת אלפי בתים ומבנים במספר שכונות בדרומה של דמשק, כולל השכונות אל-מזה וכפר סוסה, ובניית בתים אחרים במקום – היא תכנית שנועדה לגרש משם את התושבים המקוריים, שכן מדובר בשני רובעים ביטחוניים ואסטרטגיים עבור המשטר הסורי.[16] חודשיים קודם לכן דיווח היומון אל-קודס אל-ערבי מפי עבאדה, תושב רובע אל-מזה שבדמשק, כי המשטר הוציא הוראה למאות משפחות המתגוררות מזרחית לרובע זה ובסמוך לשגרירות האיראנית לפנות את בתיהן המיועדים להריסה כדי לבנות במקומם 'מגדלים איראניים' כהגדרתו.[17]

 

המשטר גם אישר שתי תכניות מתאר חדשות לשכונת באבא עמרו בחומס ותושבי השכונה טענו כי התכנית שאושרה על ידי מועצת העיר סותמת את הגולל על חזרתם לבתיהם, כעונש על תמיכתם במורדים.[18]

 

היומון הקטרי אל-קודס אל-ערבי היו"ל בלונדון דיווח ב-20 במרץ 2016 מפי פעילים סורים ועדי ראיה על הקמת מתקן צבאי לא קונבנציונלי וחפירת מנהרות בעזרת מומחים איראנים בגבול סוריה-לבנון ובקרבת כביש דמשק-בירות תוך גירוש התושבים המקומיים, הריסת בתיהם ועקירת עצים.[19] למחרת דיווח היומון כי קיים חשש שמדובר במתקן לאחסון נשק כימי או נשק לא קונבנציונלי אחר.[20]

 

יומון זה גם דיווח ב-11 ביוני 2016 מפי העיתונאי הסורי עומר מחמד מהעיירה מדאיא כי פעילי חזבאללה השולטים על המבואות הדרומיים של העיר אילצו 16 משפחות באזור זה לפנות מיד את בתיהם ולהעבירם לידי הארגון. לדברי העיתונאי, פעילי חזבאללה שרפו את הבתים אחרי שבזזו אותם והשתלטו על כל אדמות המגורשים, וזאת במסגרת התוכנית לשנות את המארג הדמוגרפי של כל האזור הסובב את הבירה דמשק.[21]

 

2. יישוב משפחות עלוויות ושיעיות באזורים מהם גורשו ונעקרו התושבים

צעד אחר בו נוקטים המשטר הסורי ובעלי בריתו הוא יישוב משפחות עלוויות ושיעיות באזורים מהם גורשו ונעקרו התושבים הלא שיעים. יישוב זה נעשה פעמים רבות תוך העברת הבעלות על הנדל"ן ללא ידיעת הבעלים, שריפת משרדי הטאבו כדי למחוק כל זכר לבעלים האמיתיים של הנדל"ן וכן שריפת שדות והרס בתים.

 

היומון אל-מסתקבל דיווח באוגוסט 2015 כי אדמות הכפרים שבסביבות העיירה אל-קוסייר, הנמצאות בבעלות פרטית של אזרחים סורים שנאלצו לעזוב את בתיהם, מוצעות למכירה ללבנונים המשתייכים ל"ציבור מסוים"- ככל הנראה הכוונה ללבנונים תומכי חזבאללה - במחירים מפתים ביותר ובתשלומים, וכי חזבאללה הרס את בתי התושבים זה אחר זה.[22]  קודם לכן דיווח היומון כי חזבאללה מיישב משפחות של פעיליו בבתים שנעזבו על ידי האוכלוסייה המקומית. [23]

 

עדות נוספת ליישוב שיעים באל-קוסייר הופיעה בכתבה נוספת מאוגוסט 2015, באתר האופוזיציה הסורי סוריה נט, שדנה בשינוי הדמוגרפי שמבצעים המשטר ובעלי בריתו. הכתבה ציטטה פעיל אופוזיציה סורי בעיר חומס בשם סאמר אל-חומסי, שטען כי חזבאללה מיישב בעיירה אל-קוסייר משפחות של פעיליו.[24]  אל-חומסי גם סיפר כי מועצת המחוז של העיר חומס התומכת, לדבריו, במשטר, הדביקה על דלתות החנויות בשוק העתיק של חומס התראות הדורשות מבעלי החנויות לחזור ולפותחן, אחרת הן יימסרו לאחרים, זאת בעוד המשטר מונע מהם לחזור לעיר. לדברי אל-חומסי, המשטר מעביר נכסים אלה למשפחות עלוויות ושיעיות בעלות אישור בטחוני שהתיישבו לאחרונה בעיר.

 

בכתבה נטען עוד כי המשטר הסורי וחזבאללה שרפו את משרדי רישום המקרקעין ורישומי הבעלות על נכסי דלא ניידי אחרים בעיר כדי למחוק כל זכר לבעלותם של אלפי משפחות על נכסיהן.[25] האתר הלבנוני-שיעי ג'נוביה, המתנגד לחזבאללה, ציטט גם הוא מקור שטען כי המשטר העביר נכסים אלה לבעלות שיעים מעיראק ומלבנון וכן לעלווים.[26]

 

התופעה חזרה על עצמה בעיר העתיקה של דמשק, משם דיווח כתב מצר אל-ערביה מפי צעיר כי בבתי העקורים התיישבו מליציות לבנוניות, עיראקיות ואפגניות שמשפחותיהם קיבלו אזרחות סורית וכן עקורים סורים לא סונים, וזאת לפי צו של המשטר, המעניק לו את הזכות להשכיר בתים אלה לאחרים ולשמור על דמי שכירותם לבעלים.[27]  הכתבה גם ציטטה תושבים מהעיר שאמרו כי המשטר הוציא הוראה המתירה לשכור בית בעיר רק באישור הרשויות הביטחוניות וכי רק הלוחמים העיראקים, האיראנים, האפגאנים והלבנונים מקבלים אישורים כאלה.[28]

 

אתר האופוזיציה הסורי כולונא שורכאא, דיווח כי המליציות השיעיות יישבו פליטים שיעים מהעיר בצרה שבעיראק בבתי הפליטים והעקורים בעיר אל-סידה זינב שבמחוז ריף דמשק, והביא עדות של צעיר תושב המקום אבו רדואן אל-שאמי, לפיה אחד מפעילי מליציות אלה השתלט על בית משפחתו ודחה את דרישתו לצאת מהבית. כאשר אל-שאמי התלונן במשטרה אמרו לו השוטרים שמדובר "באורחים שצריך לקבלם ולא ניתן להוציאם", ואף ציטטו את הנשיא אסד, שבאחד מנאומיו אמר כי האדמה שייכת למי שנלחם ומגן עליה.[29]

 

חבר מועצת העיר אל-זבדאני סיפר ליומון אל-ערבי אל-ג'דיד, כי המשטר הרס כ-95 אחוז מהבתים בעיר והאזורים המסחריים שלה; שרף חלק גדול מהאדמות החקלאיות שבדרום ובדרום מערב אל-זבדאני, הקרובים לעיר מדאיא, וסתם בורות מים מהם נהגו החקלאים להשקות את שדותיהם, במטרה לגרום לתושבים להגר מהמקום. עדות דומה על שריפת בוסתנים ומבנים באזורים אלה צוטטה מפיו של איש התקשורת פארס אל-ערבי.  לדברי התושבים, המקום סיפק פרנסה לאלפי אנשים שכעת נותרו ללא מקור הכנסה וכלכלת העיר אל-זבדאני והתשתיות שלה נהרסו והיא אינה ראויה יותר למגורים.[30]

אמצעי זה של שריפת אדמות חקלאיות ננקט על ידי חזבאללה וצבא סוריה גם בסביבות העיר מדאיא, כפי שדיווח אתר האופוזיציה הסורי ענב בלדי ב-11 בספטמבר.[31]

 

ב-6 בספטמבר 2016 דיווח היומון אל-שרק אל-אוסט ממקור מקורב למליציות העיראקיות בסוריה כי מליצית אל-נוג'באא, הנתמכת על ידי איראן, החלה ליישב כ-300 משפחות שיעיות מדרום עיראק בערים דאריא ומעדמית אל-שאם הנמצאות דרומית מערבית לדמשק, ערים מהן יצאו התושבים בהסכמי טרנספר. [32]

 

3. מצור, הרעבה וטרנספר בחסות האו"ם

אמצעי נוסף בו נקטו שלטונות סוריה, חזבאללה ובעלי בריתו האחרים, כדי לגרום לאוכלוסייה בשטחי "סוריה המועילה" לעקור משם היה הענשת האוכלוסייה האזרחית באמצעות הטלת מצור על העיר והרעבת האזרחים.[33]

 

מטרת מדיניות זו היא להתיש את האוכלוסייה האזרחית, לגרום לה להתנגד לאופוזיציה החמושה ולהשתמש בה כמנוף לחץ על כוחות האופוזיציה לחתום על הסכמי הפסקת אש מקומיים. משטר אסד מכנה את ההסכמים הללו "פיוסים לאומיים" או "פיוסים מקומיים" – מילים שנועדו לתאר כניעה של כוחות האופוזיציה'. בפועל מדובר בעקירת אזרחים התומכים במורדים מאדמתם והעברתם לאזורים אחרים שאינם בתחומי "סוריה המועילה". תופעה זו חזרה על עצמה במקומות רבים ובעיקר בעיר חומס, במחנה הפליטים אל-ירמוכ, בעיר אל-זבדאני ובערים מדאיא ודאריא.

 

חלק מהסכמי הסרת המצור נערכו בחסות נציגים של האו"ם, למרות שהושגו לאחר מצור כבד והרעבת האוכלוסייה וכללו הוצאת אזרחים מבתיהם ואף חילופי אוכלוסייה. במהלך השנים 2014-2016 הגיעו המשטר והמורדים להסכמים לפיהם המשטר יסיר את המצור, יפסיק את ההפגזות ויאפשר הכנסת סיוע הומניטרי בתמורה ליציאת המורדים ומשפחותיהם. הסכמים כאלה נעשו בחסות האו"ם לגבי העיר העתיקה של חומס,[34] לגבי חלקים משכונת אל-וער בעיר זו[35]  ולגבי העיירות קזחל ואם אל-קצב בעלות הרוב התורכמני שבריף חומס המערבי, שם הועברו המורדים ומשפחותיהם לריף חומס הצפוני.[36]

 

תושבי העיירות התורכמניות שממערב לחומס מוגלים לצפונה של חומס[37]

  

 

מנהל מוסד לייף לזכויות אדם, עוה"ד הלבנוני נביל אל-חלבי, טען כי בעיר העתיקה של חומס הציע המשטר אוכל לנצורים הרוצים לצאת ממנה בתמורה למכירת אדמותיהם.[38] ב-13 בינואר 2016 דיווח היומון הלבנוני אל-מסתקבל, כי פעילי חזבאללה בעיר בלודאן, הסמוכה לאל-זבדאני ומדאיא איימו על עקורים משתי הערים אל-זבדאני ומדאיא בהחזרתם למדאיא הנצורה, אם לא ימכרו את אדמותיהם ובתיהם תמורת פרוטות. לדברי היומון, חלק מהעקורים נכנעו לסחיטה תמורת מזון או חופן של מטבעות וחלקם הוחזרו למדאיא.[39] המשך המצור על העיר מדאיא, שהיווה הפרה של הסכם קודם בין המשטר ללוחמים בעיר, עלה לכותרות לאחר שתושבים מקומיים וגורמי אופוזיציה הרימו את קולם על כמה מקרי מוות מרעב ועל מחסור חמור במזון ובציוד רפואי שגרמו לתושבים לאכול עשבים, קליפות ביצים ואף בשר חתולים.[40] שבוע קודם לכן דיווח אתר האופוזיציה אוריינט ניוז, מפי פעילים בתוך העיר מדאיא הנצורה, כי חזבאללה מתנה יציאת אזרחים ממנה במכירת בתיהם, אדמותיהם ורכושם, כפי שקרה בחומס העתיקה.[41]

 

בספטמבר 2015, בחסות ובסיוע האו"ם, הגיעו נציגים איראנים להסכם הפסקת אש עם ארגון המורדים אחראר אל-שאם ששלט בעיר אל-זבדאני, שכלל מצד אחד את העיר אל-זבדאני וכמה ערים בסביבתה כולל מדאיא שהיו נצורות על ידי כוחות אסד וחזבאללה, ומצד שני את העיירות השיעיות אל-פועה וכפריא שבצפון המדינה, שהיו נצורות על ידי המורדים. אחד מסעיפי ההסכם כלל חילופי אוכלוסייה: המורדים החמושים מאל-זבדאני והאזרחים שמעוניינים יועברו לעיר הצפונית אידליב, הנמצאת בשליטת המורדים ומחוץ לשטחי "סוריה המועילה", ומנגד עשרת אלפים נשים, ילדים וגברים מעל גיל 50 מהעיירות פועה וכפריא השיעיות יועברו לאל-זבדאני הנמצאת בתחומי "סוריה המועילה".[42]

 

אחת הדוגמאות האחרונות והבולטות הממחישות היטב את מדיניות העקירה שמפעיל המשטר נגד אזרחים המתנגדים לו וזאת לאחר תקופה ארוכה של מצור, הרעבה והפצצות עד היסוד, הוא ההסכם שהושג רק לאחרונה בין המורדים למשטר בעיר דאריא מדרום לדמשק ובתחומי "סוריה המועילה". למעשה העיר דאריא הפכה למעין סמל של מדיניות המצור וההרעבה על ידי משטר אסד לאחר שהיתה נצורה במשך קרוב לארבע שנים.

 

בנובמבר 2012, הטילו צבא המשטר ובעלי בריתו מצור על העיר דאריא ורק בתחילת שנת 2016 הם אפשרו הכנסת סיוע הומניטרי אליה. המצור, ההרעבה וההפגזות עד היסוד, שנמשכו קרוב לארבע שנים ואיומי המשטר לשרוף את העיר על יושביה, כדברי המורדים, גרמו להם, למורדים, להיכנע. ב-25 באוגוסט 2016 הגיעו הצדדים להסכם לפיו החמושים והאזרחים יצאו מהעיר וימסרו את נשקם הבינוני והכבד לצבא המשטר במקביל לכניסת כוחות המשטר אליה.[43] ואכן ב-27 באוגוסט עזבו את העיר 1,650 לוחמי אופוזיציה ואזרחים המתנגדים למשטר ועברו לאידליב שבצפון המדינה, הנמצאת כאמור בשליטת המורדים ומחוץ ל"סוריה המועילה". כמו כן, 850 אזרחים ולוחמים אחרים שהביעו רצון להסדיר את מעמדם, הועברו לאזור אל-חרג'לה הנמצאת בשליטת המשטר ובתחומי "סוריה המועילה".[44] משטר אסד טען כי המצב בעיר אינו מאפשר מגורים בה והבטיח כי לאחר שיקומה תתאפשר חזרת התושבים אליה.[45] אולם ב-27 באוגוסט 2016 דיווח אתר החדשות הכורדי ארא ניוז כי כמה שעות לאחר גירוש תושבי העיר, כבר נכנסו אליה עשרות משפחות עיראקיות.[46]

 

לטענת האופוזיציה, בדאריא החריף המשטר את אמצעי ההכנעה שלו נגד המורדים והאוכלוסייה ואיים לבצע השמדה טוטאלית נגד האוכלוסייה. כך, האופוזיציונרית הסורית, בסמה קודמאני, חברת הרשות העליונה למו"מ, טענה כי כוחות המשטר שינו את שיטותיהם לאחר שנכשלו בהרעבת האזורים הנצורים וכי "האיומים ששמענו במשך ארבע שנים 'היכנעו או תרעבו' הפכו כעת ל'היכנעו, אחרת נשמיד אתכם'".[47]

 

גם במקרה של דאריא נמתחה ביקורת על האו"ם בשל חלקו בהסדר: למרות ששליח מזכ"ל האו"ם לסוריה, סטפן דה מיסתורה, הכחיש כל קשר להסכם בדאריא או ידיעה כשלהי בעניין,[48] טען דובר מועצת העיר, פאדי מוחמד, כי "המועצה מעדכנת את דה מיסתורה על האירועים וההתפתחויות בעיר מיד לאחר התרחשותם, וכי הכחשתו אינה אלא ניסיון להימלט מאחריותו להגן על התושבים שגורשו על ידי משטר אסד". לדבריו, "פקידי האו"ם ומשלחת של הצלב האדום ידעו על המו"מ ואף פיקחו על מבצע הגירוש."[49] לקולות המתנגדים להסכם בדאריא הצטרף מזכ"ל הליגה הערבית, אחמד אבו אל-ר'יט, שהוציא הודעה הקובעת כי מדובר ב"התפתחות מדאיגה, העלולה לסלול את הדרך להסדרים דומים הטומנים בחובם שינוים דמוגרפים בעריה של סוריה ובפרט שההסכמים נעשים בחסות האו"ם" והוסיף כי "גירוש התושבים מהערים תחת איום מנוגד לעקרונות החוק הבינלאומי".[50]

 

מדיווחים שמתפרסמים בחודשים האחרונים עולה כי הדבר עומד לחזור על עצמו בעיר הנצורה מעדמית אל-שאם הנמצאת גם היא דרומית מערבית לדמשק.  ב-1 בספטמבר דיווח היומון הסורי אל-וטן המקורב למשטר אסד, על הסכם שייחתם בקרוב בין המשטר לבין נציגי תושבי העיר, לפיו יצאו ממנה כל החמושים והאזרחים המתנגדים להסדיר את מעמדם מול המשטר.[51] יום קודם לכן, ב-31 באוגוסט, דיווח אתר האופוזיציה הסורי אוריינט ניוז, כי המשטר חותר להשיג במעדמית אל-שאם הסכם דומה לזה שבדאריא וכי במו"מ בין הצדדים, איימה משלחת המשטר על הועדה מטעם תושבי העיר לשרוף אותה על כל תושביה אם המורדים לא ימסרו את נשקם הכבד והבינוני ויצאו ממנה יחד עם התושבים המתנגדים למשטר.[52]

 

נראה כי בנוסף לאו"ם, גם הרוסים נותנים יד ל"הסכמי פיוס" אלה המובילים לטרנספר של אוכלוסייה והמושגים לאחר מצור והרעבת האוכלוסייה. כך למשל, בכירים רוסים שיבחו את ההסכם שהושג בעיר דאריא. ב-1 בספטמבר אמרה דוברת משרד החוץ הרוסי, כי "הניסיון המוצלח" של הוצאת המורדים מדאריא "יעזור להורדת רמת האלימות". היא העריכה כי יהיו עוד הסכמים כאלה, בציינה כי בעיר מעדמית אל-שאם המשטר "הגיע להסכם דומה" לזה של דאריא. היא קראה לקהילה הבינלאומית לתמוך בצעדים אלה ולקיים הסכמים דומים בכל זירות הקרב בסוריה.[53] מדיווח באתר האופוזיציה אוריינט ניוז, עולה כי קצינים רוסים השתתפו גם בשיחות שהתנהלו בין נציגי העיר מעדמית אל-שאם לבין המשטר[54].

 

בהקשר זה יצוין כי המשטר ובעלי בריתו נקטו צעדים דמוגרפיים גם נגד חלק מהאוכלוסייה הפלסטינית במחנות הפליטים אשר הביע תמיכה במרד נגדו. יו"ר הרשות הכללית לפליטים הפלסטינים בממשלה הסורית הזמנית של הקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה והמהפכה, אימן אבו השאם, טען כי המשטר נוקט מדיניות של חיסול הפלסטינים שלא תומכים בו ומגרשם מסוריה, ללא אבחנה בין מתנגדים לניטרליים, והאשימו בהרעבת התושבים במחנה אל-ירמוכ שבדרום דמשק, ובהרס טוטלי של המחנות כמו מחנה ג'רמאנא שבדרך לשדה התעופה של דמשק ומחנה חנדראת שבצפון-מזרח חלב, כדי למנוע את חזרת האוכלוסייה למקום.[55]

 

ב-8 בנובמבר 2016 דיווח אתר הקואליציה הלאומית של כוחות המרד והאופוזיציה הסורית כי צבא המשטר הפציץ את מחנה הפליטים הפלסטיני ח'אן א-שיח' שבר'וטה המערבית במטרה לאלץ את התושבים לעזוב את המחנה, וזאת לאחר שהם דחו את דרישת המשטר לפנות אותו.[56]


4. שיעיזציה והשתלטות איראנית על נכסים רבים בדמשק וסביבתה

דיווחים רבים עוסקים גם בפעילות איראנית משמעותית המתבטאת ברכישת אדמות ובתים ישירות ובעקיפין, וכן בפעילות דתית עדתית ענפה בקרב האוכלוסייה ובני הנוער, ובהקמת מרכזים שיעיים - דתיים, תרבותיים וחינוכיים.

 

תהלוכה של תנועת הנוער הצופים 'כשאפת אל-אמאם אל-מהדי' בסוריה[57]

 

היומון הלבנוני אל-מסתקבל ציטט מקורות יודעי דבר, שטענו כי המשטר הסורי מעביר לאיראנים בעלות על מבנים ואדמות של המדינה בדמשק, במסגרת החזר חובות של המשטר לטהראן.[58] כשלושה חודשים קודם לכן דיווח היומון הלבנוני אל-אח'באר התומך בחזבאללה ובציר ההתנגדות כי המשטר הסורי משכן נדל"ן של המדינה בתמורה לסיוע הצבאי והכלכלי האיראני.[59]

 

מהנדס בשם סוהיל העובד בדמשק, סיפר לאתר סוריה נט, כי הוא מכר את ביתו בעיר לאיש עסקים מהמפרץ, שמאוחר יותר התברר כסוכן של חברות איראניות וכמוהו עשו סורים רבים. האתר דיווח גם כי בחלק משכונות העיר גרים הרבה יותר שיעים מבעבר.[60]

 

גם היומון אל-שרק אל-אוסט דיווח ממקורות סורים, כי סוחרים וקבלנים איראנים קנו נכסים ואדמות בערים שונות בעידוד ותמיכתה של איראן ובשיתוף פעולה עם המשטר הסורי. היומון ציטט דו"ח שהכינה "הקבוצה האלקטרונית של המרד הסורי", לפיו איראן הקימה רשת של סוחרי נדל"ן וספסרים הקונים עבורה בתים, בתי מלון ואדמות מאזרחים סורים הרוצים לעזוב. לטענת הדו"ח, איראן העבירה על שמה נכסים שונים באמצעות זיוף מסמכים.[61]

 

האתר אוריינט ניוז דיווח כי המועצה הסורית-איראנית העליונה שבראשה עומד הסורי סאמר אל-אסעד, המייצג את איש העסקים האיראני וגנרל לשעבר במשה"מ, רוסתם קאסמי, העניקה למתווכים מורשים מטעמה אפשרות לאלץ תושבים בדמשק למכור את נכסיהם וזאת כחלק מתוכנית איראנית ליצור רצף טריטוריאלי ודמוגרפי "מדאריא ועד למבנה החדש של השגרירות האיראנית בדמשק".[62]

.              

ב-22 ביוני 2015 דיווח היומון אל-קודס אל-ערבי מפי תושב רובע אל-מזה שבדמשק על לחצים המפעלים מצד שיעים איראנים הנלחמים בסוריה על בעלי בתים ואדמות של מתנגדי המשטר – ובכלל זה מכות, רצח והשפלות כדי שימכרו להם את נכסיהם. לדבריו, ברובע כפר סוסה נמכרים נכסים רבים לאיראנים אלה.[63]

 

ב-11 באפריל דיווחה סוכנות הידיעות פארס ניוז על דו"ח שהציג חבר המג'לס האיראני, אמיר חוג'סתה, בפרלמנט האיראני בעקבות ביקורו בלבנון ובסוריה ביחד עם משלחת של המג'לס, בו אמר, כי בשאר אל-אסד הסכים להעניק לעשרת אלפים האזרחים האיראנים הגרים בסוריה אשרות שהיה בחינם.[64]


במקביל עיר הבירה דמשק והעיירה אל-סידה זינב, הנמצאת דרומית לה, ובה נמצא קברה של זינב, אחת מצאצאי הנביא מוחמד, המהווה מוקד משיכה לאלפים רבים של עולי רגל שיעים, עדים בשנים האחרונות לפעילות שיעית-איראנית דתית ותרבותית הולכת ומתרחבת. אזורים שלמים בדמשק ובערים אחרות הפכו לשיעיים לאחר שמשפחות הלוחמים השיעים מחו"ל היגרו לסוריה והשתכנו בבתים שנטשו בעליהם בעקבות המלחמה. עדות להתחזקות השיעה בסוריה ניתן היה לראות בטקסי העשוראא' בשנת 2014 שהתקיימו בדמשק בהיקף חסר תקדים, גם באזורים בבירה שלא היו מוכרים כאזורים שיעים. [65]

 

אתר קברה של אל-סידה זינב דרומית לדמשק[66]

 

אתר האופוזיציה אוריינט ניוז דיווח כי ימים ספורים לאחר שתושבי העיר דאריא יצאו ממנה במסגרת ההסכם עם משטר אסד נכנסו לעיר לוחמי המיליציה השיעית כדי  להתפלל ולקיים טקסים שיעים במבנה קבר  שהפך בשנים האחרונות למוקד עלייה לרגל לשיעים בטענה שמדובר בקברה של סידה סכינה, בתו של חוסין ונכדתו של מחמד.[67]

 

מנהיג מליצית לואא' אל-אמאם אל-חוסין העיראקית, אמג'ד

אל-בהאדלי, מתפלל על הריסות קברה של סידה סכינה בדאריא[68]

 
 

אתר האופוזיציה הסורי http://www.enabbaladi.net/ דיווח על קמפיין שעורכת המיליציה העיראקית אבו אל-פד'ל אל-עבאס בקרב שיעים עיראקים הרוצים לבקר במקומות הקדושים לשיעים בסוריה. הביקור, שאמור היה להימשך 8 ימים ולעלות 400 דולר לאיש, כלל את מקום קברה של סידה סכינה.[69]

 

מתנגדי המשטר הסורי: השינויים הדמוגרפיים - פשעי מלחמה בשירות איראן והאו"ם שותף לכך

האופוזיציה הסורית ותומכיה בלבנון יצאו בחריפות נגד תכנית "סוריה המועילה" שמיישמים המשטר הסורי ובעלי בריתו ונגד הצעדים שהם נוקטים לשם כך.[70] היו שטענו כי מדובר באמצעים הגרועים יותר מאלה שנוקטת ישראל נגד הפלסטינים, ויש גם מי שהשווה זאת למדיניות הגזע הנאצית שהתפתחה לתכנית הפתרון הסופי.

ראש הממשלה הזמנית של הקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה והמהפכה, אחמד טועמה, האשים את המשטר בשינוי הרכב האוכלוסייה במחוז חומס תוך אילוץ הסונים לעקור משם ויישוב אזרחים איראנים במקומם.[71]

ראש המועצה הלאומית  הסורית וחבר בקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה והמהפכה ג'ורג' צברא טען כי סוריה המועילה היא תכנית לחלוקת סוריה למדינונות עדתיות אשר משרתת את איראן. לדבריו, המשטר הסורי אינו מתעניין יותר במולדת הסורית או בעם הסורי אלא בהגנה על עצמו ובניסיון להבטיח את שרידותו.[72]

 

חבר הרשות העליונה למו"מ עם המשטר מחמד עלוש, טען כי פינוי התושבים מדאריא ואל-מעדמית אל-שאם "הוא פשע מלחמה שמבצע המשטר הסורי בנוסף לכך שזוהי פעולת גירוש בכפייה".[73] אתר האופוזיציה הסורי אוריינט ניוז התייחס למצור על העיירה מדאיא והרעבתה והאשים את חזבאללה ומזכ"ל הארגון חסן נצראללה בשימוש באמצעים "שאפילו ישראל אינה משתמשת בהם".[74]

 

כאמור, בכירים באופוזיציה הסורית הפנו ביקורת קשה גם כלפי האו"ם בטענה שהוא לוקח חלק בהסדרים אלה המשנים את פניה של האוכלוסייה במדינה. ב-29 באוגוסט שלח בכיר האופוזיציה, ריאד חג'אב, המתאם הכללי של הרשות העליונה למו"מ, אגרת למזכ"ל האו"ם, בה הזהיר את הארגון לבל יעניק גיבוי לצעדים בהם נוקטים המשטר ובעלי בריתו למען שינוי דמוגרפי במדינה. באגרתו טען אל-חג'אב, כי חלב, חומס, ריף דמשק ואזורים אחרים עוברים שינוי דמוגרפי בכפייה וכי משטר אסד ובעלי בריתו מבצעים בחסות האו"ם את השינוי הדמוגרפי במסווה של הסדרים מקומיים של הפסקת אש. אל-חג'אב הציג למזכ"ל האו"ם כמה שאלות רטוריות: "האם אתה סבור שמה שקורה יחסל את הטרור? האם יחסל את הקיצוניות? האם יפסיק את שפיכות הדם הסורי והרג הנשים והילדים? האם יהפוך את העולם ליותר בטוח? האם ישמור על אחדות אדמת סוריה ושלמותה?" אל-חג'אב אף טען כי מתחילת התהליך המדיני לגבי סוריה, "המשטר, איראן והמליציות [התומכות בה] הרגו יותר מחצי מיליון סורים וגירשו מיליונים" ובכך, למעשה, העניק התהליך המדיני "גיבוי למשטר ולבעלי בריתו ביישום השינוי הדמוגרפי".[75]

 

במאמר ביומון הכוויתי אל-קבס האשים מזכ"ל הקואליציה הלאומית של כוחות המהפכה והאופוזיציה, עבד אל-אלה פהד, את האו"ם בכתבו כי "פקידים במשרדי האו"ם בדמשק לחצו על התושבים [של שכונת אל-וער בחומס] בניסיון להשיג הודנה שתוביל לכניעת [המורדים]. משרד [האו"ם] בדמשק קיים דיונים עם תושבי השכונה כדי לשכנעם לקבל הודנה מדומה, דבר המעיד על שותפותו בתכנית הגירוש... ועל כישלונו העלוב בהגנה על אזרחים על פי החוקים הבינלאומיים". פהד גם טען כי המשטר מנהל מדיניות של גירוש, הרג והרס "כדי לשמור על השלטון בכל מחיר בסוברו כי ביצוע פשעים נוספים יאפשרו לו לחסל את הרצון לחופש של העם הסורי המורד". לדבריו, אמצעים אלה הם "אות קין בהיסטוריה של האו"ם והחוק הבינלאומי".[76]

 

היומון הלבנוני אל-מסתקבל, המתנגד למשטר אסד ולמעורבות של חזבאללה בסוריה, הצטרף להאשמות ופרסם מספר מאמרי ביקורת נגד המדיניות הדמוגרפית שמיישמים המשטר הסורי ובעלי בריתו. עלי רבאח, בעל טור ביומון זה, כתב במאמרו ב-7 ביולי 2015 כי "חזבאללה מנסה לשנות את הדמוגרפיה הסורית באמצעות גירוש התושבים המקוריים כדי ליישב במקומם אחרים... כך פועל חזבאללה – אשר הזהיר לאורך עשרות שנים מפני התוכנית הציונית לחלוקת האזור - [וזאת] במטרה לבטל את הסכם סייקס פיקו".[77] במאמר אחר מה-12 באוגוסט 2015, תהה רבאח כיצד נצראללה הזהיר את השיעים בבחריין מפני שינויים דמוגרפים שהמשטר בבחריין עלול לבצע לרעת השיעים, בעוד הוא עצמו עושה זאת בסוריה, ותהה כיצד הוא משתמש בסוריה באותם אמצעים בהם השתמשה ישראל נגד הפלסטינים בשנת 1948. הוא כתב: "יתכן ושטחם של הכפרים [הסורים] שחזבאללה רוצה לרוקן מתושביהם המקומיים עולה על כל שטח פלסטין, או לפחות עולה על שטח האדמות הכבושות משנת 1948. רבים לא שמו לב לכך שמספר הפליטים הסורים שבמחנות בתורכיה ובירדן בלבד הוא פי שלושה מהפלסטינים שישראל גירשה." רבאח גם האשים את חזבאללה בכיבושה של סוריה ובהקמת התנחלויות ומחנות בה.[78]

 

המשורר ומבקר הספרות הלבנוני, פול שאול, הכותב ביומון אל-מסתקבל, השווה את חזבאללה לדרקולה המוצץ דמם של הסורים וטען שהארגון מנהל בסוריה מדיניות גזענית, אתנית ועדתית שנועדה לפגוע בדמוגרפיה הסורית ע"י חיסול וגירוש הסונים מהמדינה.[79]

 

מוצטפא עלוש, חבר הלשכה המדינית של זרם אל-מסתקבל ובעל טור ביומון אל-מסתקבל, השווה בין מדיניות זו של המשטר הסורי, חזבאללה ואיראן למדיניות הגזע הנאצית שהתפתחה לתכנית הפתרון הסופי, והוסיף כי "היאוש שאחז בחסידי תוכנית שלטון חכם ההלכה להשיג שליטה על סוריה כולה כחצר אחורית, גרם להם להסתפק במה שנקרא סוריה המועילה. היום נראה כי כניסת חזבאללה לסוריה היא חלק מתכנית 'הפתרון הסופי' הנתמכת על ידי פתוה איראנית שנועדה לערוך טיהור עדתי באזורים הגובלים עם הבוקאע המרכזי והצפוני [של לבנון], יתכן כהכנה לשלב הבא שיהיו בו שינויים גדולים במפות המדיניות והדמוגרפיות".[80]

 



[1] אל-וטן (סוריה), 26.7.2015 , https://www.youtube.com/watch?v=quqjUsgk3-M

[2] אל-וטן (סוריה), 26.7.2015

[4] וwww.orient-news.net, 6.1.2016

[5] וwww.etilaf.org, 21.9.2016

[6] אל-אח'באר (לבנון) 27.5.2013, 29.5.2013 ראו גם דוח ממרי

[7] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 28.8.2016

[8] אל-מסתקבל (לבנון), 4.2.2016

[10] אל-ערב (קטר), 28.8.2016

[11] על מדיניות המצור וההרעבה של המשטר הסורי כאמצעי להשגת הסכמי הפסקת אש מקומיים ראו דוח ממרי:

[12] אל-מסתקבל (לבנון), 12.8.2015

[13] אל-ספיר (לבנון), 4.11.2015

[14] וwww.masralarabia.com, 15.3.2015

[15] וwww.orient-news.net, 19.1.2015

[16] וwww.alsouria.net, 21.8.2015

[17] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 22.6.2015

[18] וwww.alarabiya.net, 27.8.2015

[19] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 20.3.2016

[20] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 21.3.2016

[21] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 11.6.2016

[22] אל-מסתקבל (לבנון), 12.8.2015

[23] אל-מסתקבל (לבנון), 30.7.2015. חבר גוף התיאום של אל-קוסייר, יאסר חידר, אמר ליומון עוכאט' כי הוא ותושבים אחרים גורשו מהעיירה, וכי בחסות חזבאללה היא הפכה מקום מושב לליסטים ולכנופיות מבריחים וחוטפים (עוכא'ט (סעודיה), 7.2.2015. לפי היומון אל-מסתקבל, חזבאללה העביר לסוריה ובפרט לאזורים אל-קוסייר ואל-קלמון הנמצאים מצפון מערב לדמשק עבריינים לבנונים שיעים המבוקשים בלבנון ובראשם העבריין השיעי הנמלט, נוח זועיתר, שפרסם בדף הפייסבוק תמונות שלו עם קציני חזבאללה הנלחמים באזורים אלה בסוריה (אל-מסתקבל (לבנון), 15.9.2015).

[24] וwww.alsouria.net, 21.8.2015

[25] וwww.alsouria.net, 21.8.2015

[26] וwww.janoubia.com, 11.12.2015

[27] אל-בעת' (סוריה), 21.5.2014

[28] וwww.masralarabia.com, 15.3.2015

[29] וwww.all4syria.info, 29.1.2016

[30] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 20.10.2015

[31] וwww.enabbaladi.net, 11.9.2016

[32] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 6.9.2016

[33] על הסכמי הפסקת אש בחסות האו"ם בעקבות מצור והרעבה בדוח ממרי; עוד על ההרעבה בדוח ממרי זה

[34] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 3.5.2015

[35] וwww.alarabiya.net, 5.12.2015

[36] וwww.all4syria.info, 17.7.2016

[37] וwww.all4syria.info, 17.07.2016

[39] אל-מסתקבל (לבנון), 13.1.2016

[42] וwww.orient-news.net, 19.9.2015

[43] וwww.sana.sy, 25.8.2016

[44] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 27.8.2016; www.sana.sy, 27.8.2016

[45] וwww.dp-news.com, 29.8.2016

[46] וwww.aranews.net, 27.8.2016

[47] וwww.aksalser.com, 1.9.2016

[48] וwww.orient-news.net, 27.8.2016

[49] וwww.etilaf.org, 27.8.2016

[50] וwww.alarabiya.net, 28.8.2016

[51] אל-וטן (סוריה), 1.9.2016

[52] וwww.orient-news.net, 31.8.2016

[53] וwww.aksalser.com, 1.9.2016

[54] וwww.orient-news.net, 31.8.2016

[55] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 2.5.2014

[56] וwww.etilaf.org, 8.11.2016

[57]  www.orientnews.net 19.1.2015

[58] אל-מסתקבל (לבנון), 12.8.2015

[59] אל-אח'באר (לבנון), 29.4.2015

[60] וwww.alsouria.net, 21.8.2015

[61] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 26.3.2016

[62] וwww.orient-news.net, 6.11.2016

[63] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 22.6.2015

[64] פארס ניוז (איראן), 11.4.2016

[65] על השיעיזציה בסוריה ראו דוח ממרי

[66] וwww.all4syria.info, 29.1.2016

[68] ןfacebook.com, (31.8.2016)

[69] וwww.enabbaladi.net, 17.9.2016

[70] על ביקורות בלבנון נגד חזבאללה בעקבות המצור על מדאיא והרעבתה ראו דוח ממרי

[71] ו www.dp-news.com, 23.1.2016

[72] וwww.aljazeera.net, 29.9.2015

[73] וwww.alarabiya.net, 1.9.2016

[75] וwww.aksalser.com, 29.8.2016

[76] אל-קבס (כווית), 31.8.2016

[77] אל-מסתקבל (לבנון), 7.7.2015

[78] אל-מסתקבל (לבונן), 12.8.2015

[79] אל-מסתקבל (לבנון), 17.1.2016

[80] אל-מסתקבל (לבנון), 13.1.2016