כללי

עיתונאי סעודי: על ממשלת סעודיה לבטל לאלתר את החוק האוסר על נשים לנהוג

 

ח'לף אל-חרבי, עיתונאי וסופר סעודי, פרסם מאמר בו קרא לממשלת סעודיה להתיר לנשים בסעודיה לנהוג. לדבריו, נהיגת נשים אינה חטא אלא זכות טבעית ונורמלית המוקנית לאישה, ששלילתה מעכבת את הפיכת  סעודיה לחברה מודרנית.

 

במאמרו העלה אל-חרבי על נס את ההחלטה "האמיצה" של ממשלת סעודיה שהתקבלה ב- 11 באפריל 2016 אשר הסדירה מחדש את פעילותה של "הרשות לצווי על הטוב והאיסור על המגונה", קרי משטרת הדת בסעודיה וצמצמה את סמכויותיה[1]. מהלך זה, לדבריו, חסך גילויים חדשים של פגיעה בזכויות האזרחים הסעודים ושם קץ לביקורת הציבורית בגנות משטרת הדת בסעודיה ובעולם.

 

על רקע הצלחתה של החלטה ממשלתית זו קרא אל-חרבי לממשלת סעודיה שלא להסס להסדיר באופן דומה גם את נושא נהיגת נשים ולהתיר להן לנהוג ברכב. הדבר ישים קץ, לדבריו, למצב "בלתי הגיוני" אשר מרחיק את החברה הסעודית משאר חברות העולם. 

 

ח'לף אל-חרבי

 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:[2]  

 

"חלף מספיק זמן כדי שאפשר יהיה להעריך את תוצאות ההחלטה ההיסטורית להסדיר [מחדש] את פעילותה של "הרשות לצווי על הטוב והאיסור על המגונה" ולומר שהן חיוביות ברוב היבטיהן, שכן [מאז קבלת ההחלטה] נעלמו כמעט התקריות המצערות שהעסיקו את דעת הקהל במשך שבועות והדיהן המבישים הגיעו לכלי התקשורת העולמיים. כמו כן, עוצמת המתח החברתי שהתקריות הרצופות הללו גרמו פחתה. שיתוף הפעולה בין אנשי הרשות לבין אנשי הביטחון עלה יפה והניב שמירה על הסדר הציבורי, ללא גילויים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד האדם. הכול התנהל באופן נורמלי ושום דבר בנוסח המראות המחרידים שעליהם דיברו מתנגדי ההחלטה לא אירע.

 

החלטה חשובה ואמיצה זו פוצצה באחת מחסום דמיוני שמנע במשך עשרות שנים את הפיכתנו לחברה מודרנית נורמלית כמו יתר החברות בעולם כיום. אלה שהפיקו תועלת מ[קיומו של] קיר דמיוני זה הפעילו לחץ פסיכולוגי על הרשויות ועל האנשים באמצעות הטענה כי [די ב]התקרבות אליו כדי להרחיק את החברה מהוראות האסלאם, כאילו שהאסלאם מתנגד לפיתוח, לתכנון ולשמירה על זכויות האדם.

 

כיום המדינה זקוקה להחלטה ממשלתית דומה בדבר מתן היתר לאישה לנהוג ברכב, שכן גם זה הוא מחסום דמיוני שמרחיק את החברה שלנו מכל החברות בעולם, בכך שהוא כופה [עליה] מציאות בלתי הגיונית, שהייתה ועודנה אחת הסיבות לכך שכאשר החברה [הסעודית] בוחנת עניין פעוט  היא מסתובבת סביבו עד אין סוף. מה גם שהיום אנו חיים במצב כלכלי שונה מזה שחיפה בעבר על ליקויינו הידועים לכל, ו[לפיכך] איני יודע כיצד זה שבזמן בו ההתפתחות שלנו מחייבת לעודד את האישה לעבוד במקצועות פשוטים אנו כופים עליה להזמין נהג זר שיביאה אל מקום העבודה. האם ראיתם אי פעם עובדת שנאבקת [למען פרנסתה] מעסיקה נהג שבולע מחצית מהכנסתה?

 

כאשר אנו מהססים לקבל החלטה שתחסל את אחד המחסומים הדמיוניים שחוצצים בין החברה שלנו לבין העולם המודרני, אנו מֵגֵנים בעצם על מצב בלתי הגיוני, שכן הממשלה, האזרחים והאזרחיות משלמים מחירים שונים על ההיסוס הזה. איני סבור שנוכל לצעוד לקראת 'חזון 2030'[3], כל עוד אנחנו כובלים את עצמנו באזיקים שאין להם שום משמעות ושום קשר לדת. אנו [האזרחים], ויותר מאתנו הממשלה, לא יכולים לומר ששלילת זכותה הטבעית של האישה לנהוג ברכב היא דבר נורמלי. נכון שאנו יכולים לדמיין אין סוף בעיות [שעלולות להתעורר עקב מתן היתר לאישה לנהוג ברכב], דוגמת אלו שדמיינּו לעצמנו לפני ההחלטה [בעניין "הרשות לצווי על הטוב והאיסור על המגונה"] אך איננו יכולים לומר שנהיגה של אישה ברכב היא חטא.

 

מתי תתקבל ההחלטה שתסלק מהמדינה ומהחברה את הדעה השגויה העצומה הזו?."