מאמר במגזין ג'בהת פתח אל-שאם בסוריה: לאמץ את שיטת המנהרות מעזה
במאמר שפורסם לאחרונה במגזין המזוהה עם ג'בהת פתח אל-שאם בסוריה (לשעבר ג'בהת אל-נוצרה, שלוחת אל-קאעדה בסוריה), שיבח כותב בשם אבו אל-זוביר אל-ר'זי, את המנהרות של חמאס בעזה וקרא לארגוני הג'יהאד הפועלים בסוריה להעתיק את השימוש בהן.
ניכר שאל-ר'זי, כעזתי, גאה מאד בשימוש של חמאס במנהרות ככלי במלחמה מול ישראל ורואה בהן סיפור הצלחה ודגם לחיקוי. הוא מציין במאמר, שכותרתו "המנהרות – בין סוריה לעזה", את היתרונות הצבאיים של שימוש במנהרות, כמו האפשרות להסתיר רקטות ואת היכולת לנוע ממקום למקום בעת הצורך להתגונן מפני פלישת אויב. לדבריו, לזירה הסורית יתרונות על-פני עזה בחפירת מנהרות – הימצאות כוח אדם זמין בדמות שבויים עלווים (מצבא המשטר) והימצאותם של כלי חפירה כבדים.
המאמר משקף את אהדת החוגים המקורבים לאל-קאעדה לחמאס, ובפרט לזרועו הצבאית, זאת בניגוד לתומכי המדינה האסלאמית (דאעש), שיחסם לחמאס עוין, לפחות כלפי חוץ.
אבו אל-זוביר אל-ר'זי (בדרך כלל כותב את שמו רק אל-זוביר אל-ר'זי) הוא איש דת עזתי במוצאו הנמצא כעת בסוריה, שם הוא משמש איש דת ומטיף בשורות ג'בהת פתח אל-שאם. הוא פעיל מאד ברשתות חברתיות, מפעיל ערוץ טלגראם וחשבונות טוויטר בהם הוא מפרסם מאמרים ופרסומים שונים בשבח אל-קאעדה וג'בהת פתח אל-שאם. אל-ר'זי נמנה על אנשי הדת הפועלים במסגרת "מרכז מטיפי הג'יהאד" (מרכז דעאת אל-ג'יהאד), האמון על הפצת האידיאולוגיה הסלפית-ג'יהאדית בקרב האוכלוסייה בסוריה, ודרשותיו משודרות בערוץ הרדיו "דעאת אל-ג'יהאד". אל-ר'זי גם ההדיר את אוסף כתביו של בכיר אל-קאעדה עטית אללה אל-ליבי.
תמונת השער למאמר כפי שהופיע במגזין איחא'את ג'יהאדיה
להלן קטעים מן המאמר:
"המנהרות הן הטקטיקה הכי נפוצה בעזה, שכן כל הארגונים הפועלים בעזה נותנים עדיפות גדולה לחפירת מנהרות במסגרת בניית [הכוח] הצבאי של הארגון, וכל התחומים נשענים עליהן. כך למשל, במה שנוגע לתחום הארטילריה: חופרים מנהרות חיבור קצרות מתחת לאדמה, נאמר באורך 60 מטר, ובונים חדר מתחת לאדמה המשמש לירי רקטות ומרגמות, כדי שהאח לוחם הג'יהאד יוכל להיכנס אליו ולירות רקטות מבלי שיתגלה לאויב ובפרט לא מטוסי הריגול בהם הצבא הציוני משתמש בצורה נמרצת ודיוק רב. המנהרות תפקדו בצורה מעולה במלחמות האחרונות - בפרט במלחמות 2011 ו2014 – בבלימת התקדמות היהודים ובעשיית שפטים גדולים באויב. תקצר היריעה מלמנות את הצלחות הג'יהאד הודות לשימוש בנשק המנהרות. באמצעות המנהרות נלקח בשבי חייל האויב הציוני גלעד שליט, הושמדו הטנקים של האויב, ונורו רקטות רבות, שלפני כן היו מוגבלות, לטווחים ארוכים שהגיעו עד 160 ק"מ מבלי שניזוקו מן ההפצצה האווירית והימית הכבדה...
משום כך כתבנו את המאמר הזה – על-מנת להסב את תשומת לב המג'אהדין בסוריה לחשיבות מלחמת המנהרות כטקטיקה צבאית לטווח הקצר, הבינוני והארוך, ומשום יעילותן בשטח. אני אומר, יעזרני אללה: יש לגבש תכנית לחפירת מנהרות בהתבסס על תפיסת השטח הצבאית ועל האסטרטגיה המתאימה [לזירה הסורית], משום שלכל אזור התכונות האופייניות לו, ולכל מנהרה המטרות המיוחדות לה. אולם באופן כללי [ניתן לומר], כי קבוצה מצליחה שרוצה להרוג באויביה ולשמור על חייליה ועל המוסלמים שהיא מגנה עליהם, אינה יכולה לוותר על הטקטיקה הזאת, בין אם כאופציה הגנתית, כאופציה התקפית או כאופציה אסטרטגית.
כאשר [בעזה] נשענו על טקטיקת המנהרות כנשק ראשי, הדבר נעשה בשל הקושי לפעול מעל פני האדמה בגין מטוסי הריגול וסוכני [האויב]. אין ספק שזה אינו דבר קל. הוא מכלה אנרגיות רבות, ובמקצת המקרים גם נפשות. אולם סוריה נבדלת מעזה בחפירת מנהרות בשני עניינים חשובים: הראשון, הימצאות אסירים מקרב העלווים או המוסלמים שכפרו, שניתן לנצלם לחפירה, דבר שיחסוך מעמסה ומאמץ גדולים מהצעירים לוחמי הג'יהאד. השני, הימצאות חומרים וכלים המיועדים לחפירה בכמות גדולה יותר, מה שמאפשר לחפור יותר מאשר בעזה הנצורה.
כיצד תחפור מנהרה? יסוד הקמת המנהרה על ביצור [החלל] הפנימי, כלומר שמירתה מפני נפילה בעזרת אללה. בין אם חפרת ביד או באמצעות מכונה – החשוב הוא שהמנהרה תיחפר, וההבדל הוא רק בגורם הזמן ואולי ברמת הדיוק."
אבו אל-זוביר מספק כמה הנחיות כלליות לחפירת מנהרות, כמו העומק הרצוי, הצורך להתחשב בסוג האדמה בה חופרים, הצורך לשמור על דממה במהלך החפירה כדי לא להסגיר את דבר החפירה לאויב, שימוש במצפן כדי לחפור מרחק קצר ככל האפשר וכדומה.
הוא חותם בכותבו "המאמר הזה נועד לשפוך מעט אור על הנושא. מי שרוצה להתחיל [בחפירת מנהרה] – כל שעליו לעשות הוא להסתייע באללה, לעזוב את העצלנות והרפיון, ותוך חודשים ספורים יראה תוצאות מדהימות שלא ניתן להשיגן אלא באמצעות הטקטיקה הצבאית האפקיטיבית הזאת."[1]
