המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
התקשורת ומדינאים מצרים: משטר אל-סיסי תחת מתקפה תקשורתית ומדינית בריטית
19/9/2016


התקשורת ומדינאים מצרים: משטר אל-סיסי תחת מתקפה תקשורתית ומדינית בריטית


מאת כ. מיטל*


לאחרונה נמתחת בתקשורת המצרית ביקורת חריפה נגד בריטניה ואמצעי התקשורת שלה על רקע יחסה למשטר המצרי הנוכחי. זאת עקב התחושה כי משטר אל-סיסי מותקף הן על ידי הדרגים המדיניים בבריטניה והן על ידי אמצעי תקשורת בבריטניה ומנגד זוכים מתנגדי המשטר מקרב אנשי האחים המוסלמים (להלן אח"ס) לאמפתיה ולבמה תקשורתית.

 

הסיבה המרכזית למתקפה התקשורתית המצרית נגד בריטניה היא מסמך שפרסם משרד הפנים הבריטי ב-8 באוגוסט 2016 אודות מצבה של תנועת האחים המוסלמים מאז שלטון מוחמד מורסי (יולי 2012-יולי 2013) ועד היום. המשרד פרסם את מדיניות המשרד בשאלת מתן מקלט מדיני לחברי האחים המוסלמים שנמצאים בבריטניה והמליץ כי פעילים פוליטיים חברי אח"ס שיוכיחו כי הם נרדפים על ידי שלטונות מצרים ונמצאים בסכנה, עומדים בפני משפט לא הוגן או צפויים לקבל עונשים לא מידתיים, יוכלו לקבל מקלט מדיני במדינה. במסמך נכתב כי "כל מקרה ייבחן לגופו".[1]

 

מסמך זה של משרד הפנים הבריטי עורר ביקורת מצד משרד החוץ המצרי. שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי אמר כי עמדת בריטניה נשענת על דיווחים שגויים לגבי אנשי האח"ס, ולכן מצרים תיידע את שותפותיה בעולם על מעשי הטרור שלהם המאיימים על ביטחונה הלאומי של מצרים ועל העם המצרי.[2]  בעיתונות המצרית, - ובמיוחד ביומון הממסדי אל-אהראם, המשמש מעין שופר של השלטון -  התפרסמו מאמרי ביקורת חריפים נגד מה שכונה "ההתנהלות הבריטית הצבועה" כלפי מצרים.


ביקורת נמתחה במצרים גם על יחסה "העוין" של התקשורת בבריטניה למשטר אל-סיסי, ובמיוחד שבועון האקונומיסט אשר פרסם בתחילת אוגוסט שתי כתבות על מצבה הכלכלי הקשה והנפיץ של מצרים, תחת הכותרת בעמוד השער “how Sisi is ruining Egypt”.[3]  באחת הכתבות על מצרים אף נאמר שעדיף שאל-סיסי יודיע כי לא יתמודד בבחירות הבאות לנשיאות מצרים ב-2018.[4]

בצעד חריג, פרסם דובר משרד החוץ, אחמד אבו זיד, מאמר  באנגלית ובערבית בדף הפייסבוק של המשרד, שתקף את פרסומי השבועון. מאמרו של אבו זיד פורסם, תחת הכותרת 'חורבן האקונומיסט', משחק מילים עם הכותרת של אחת מכתבות האקונומיסט "'חורבן מצרים". בעיתונות המצרית התפרסמו מאמרי ביקורת נוספים נגד השבועון.   

 

מנגד פעילי זכויות אדם ועיתונאים עצמאיים שאינם נמנים על תומכי משטר אל-סיסי טענו כי סיקור השבועון "קרוב למציאות" וכי על המשטר המצרי להכיר במציאות כדי שיהיה ניתן לתקנה.

 

יצוין כי זו אינה המתקפה התקשורתית הראשונה של מצרים נגד בריטניה מאז היבחרו של אל-סיסי לנשיא. בחודש נובמבר 2015, פורסמו בתקשורת המצרית מאמרים חריפים בגנות בריטניה וראש ממשלת בריטניה דאז, דיוויד קמרון בשל היחס המזלזל לו זכה לטענתם אל-סיסי במהלך ביקורו במדינה. אל-סיסי ביקר בלונדון עת התרסק המטוס הרוסי (מטרוג'ט 9268) בשרם אל-שיח'. במסיבת העיתונאים המשותפת לשני המנהיגים טען קמרון כי סביר להניח שהסיבה להפלת המטוס היא פיגוע טרור, וזאת עוד לפני שפורסמו תוצאות ועדת החקירה הרשמית בנושא. קמרון גם הצדיק את החלטתו להשעות את הטיסות מבריטניה למצרים במידע מודיעיני שיש בידיו.[5] מאמרי הביקורת בתקשורת המצרים שפורסמו בתגובה טענו כי מצרים נתונה תחת מתקפה מצד בריטניה שרוצה לשבור את רוח המצרים וכי היא וארה"ב לא מעוניינות להיאבק בטרור ברצינות[6].


דוח זה יסקור את הפרסומים הבריטים ואת הביקורת במצרים לפרסומים אלו: 

 

מסמך משרד הפנים הבריטי: לשקול מתן מקלט מדיני לפעילי אח"ס הנרדפים ע"י משטר אל-סיסי

כאמור, מסמך משרד הפנים הבריטי, שפורסם בתאריך 8.8.16, עורר ביקורת מצד המשטר המצרי. המסמך 

סקר בקצרה את האירועים במצרים משנת 2011 ועד היום, כחומר רקע עבור עובדי המשרד, כולל אלה האחראים על הערכת בקשות לקבלת מקלט מדיני בבריטניה בהסתמך על מידע, רובו באנגלית, שפורסם ע"י מכוני מחקר, ארגוני זכויות אדם וגופי תקשורת מובילים, המסמך סקר תחילה את תקופת משטרו של מורסי במצרים ולאחר מכן את מדינויות משטר אל-סיסי כלפי האח"ס.[7]

 

בהתייחסו לתקופת כהונתו של מורסי, ציין המסמך שהוא זכה לביקורת נוקבת בשל צעדים שנקט, שהגדרו כ"דרקוניים" ו"אוטוקראטיים", כגון נסיונו להעניק חסינות משפטית לנשיא ולכמה גופי חקיקה;  מינוים של 17 מושלי מחוז מטעמו , והחוקה שאותה קידם, שעל פי מבקריה ביססה את האיסלאם כמקור לחקיקה, נעדרה הגנה מספקת לחירויות דמוקרטיות, והעניקה סמכויות גורפות לנשיא. המסמך הוסיף כי תקופת שלטונו של מורסי התאפיינה בתסכול הולך וגובר בשל הכלכלה הכושלת וניהול לקוי, תסכול שלבסוף גרם לגופי המדינה להתמרד והוביל את מצרים אל סף קריסה ומלחמת אזרחים.

 

אולם, המסמך גם קבע כי לדרך הדחתו של מורסי היו השלכות חמורות על הדמוקרטיה המצרית, שכן הצבא המצרי הציב את עצמו במאבק הישרדות אל מול האח"ס, שבו הצבא חותר לרסק את האח"ס ואילו האח"ס מצידו חותר להפיל את המשטר הנוכחי ואף קורא בגלוי להתנקש בחייו של אל-סיסי. המסמך ציין כי במסגרת מדיניות יד הברזל שנוקט המשטר כלפי האח"ס הוא פיזר הפגנות של הארגון תוך שימוש בכוח קטלני, מחק את הנהגת הארגון באמצעות גל מעצרים המוני, ושפט את חבריו במשפטים המוניים שהסתיימו בגזרי דין חמורים ואף עונשי מוות. המסמך גם הביא דיווחים אודות מקרי עינויים וחטיפות בידי המשטרה, וציין כי המשטר סגר מאות עמותות המזוהות עם האח"ס ושעיתונאים המזוהים עמו גם הם חשופים לפגיעה.

 

לאור כל זאת, המסמך הסיק כי פעילי אח"ס בולטים, וכן עיתונאים המזוהים כתומכי הארגון, אכן חשופים לרדיפה, כולל מעצר, התעללות משטרתית, משפט מוטה ועונשים לא מידתיים, וכי יש מקום לשקול מתן מקלט מדיני בבריטניה לאנשים שיבקשו זאת, במידה שיוכלו לבסס את טענותיהם. המסמך מוסיף, עם זאת, שכל מקרה ייבחן לגופו.[8]

 

שר החוץ המצרי בתגובה לדוח הבריטי: הנחות חסרות בסיס שאין להן קשר למציאות

מסמך משרד הפנים הבריטי זכה לביקורת מצד שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי. במהלך מסיבת עיתונאים עם עמיתו הקפריסאי דחה שוכרי את תוכן המסמך ואמר: "בפרסום משרד הפנים הבריטי על [מקלט מדיני] לאח"ס יש אינדיקציות שאינן חיוביות ושאין בהן כדי להשפיע באופן חיובי על היחסים בין מצרים לבריטניה... [בריטניה] מניחה דברים חסרי בסיס לפיהם הרשות השופטת במצרים מנהלת מתקפה ממוקדת נגד האח"ס, אולם בפועל אין לכך קשר למציאות... ". שוכרי הדגיש כי המשפטים של פעילי האח"ס מתנהלים על פי עקרונות הצדק וללא שום התערבות פוליטית.[9]

 

דאליא יוסף, חברת הוועדה לענייני חוץ בפרלמנט המצרי אמרה בהקשר זה כי "מה שעושה בריטניה בעת האחרונה חושף את תמיכתה המלאה באח"ס... למרות ההתקרבות הרשמית בין מצרים לבריטניה... העמדות שנקטה [בריטניה] בתקופה האחרונה הן דבר מוזר המעורר סימני שאלה גדולים."[10]

 

ביקורת חריפה ביומון אל-אהראם נגד מסמך משרד הפנים הבריטי

מערכת אל-אהראם: בריטניה מתכוונת להעניק מקלט מדיני לאנשי אח"ס חרף מעשי הטרור שלהם

ביקורת חריפה על בריטניה נמתחה גם בעיתונות המצרית. כך, במאמר המערכת של היומון המצרי הממסדי אל-אהראם, נטען כי מדינות אירופה נוקטות מדיניות של מוסר כפול ומגנות את מצרים על צעדים שהן עצמן נוקטות נגד פעילי טרור וכי על המערב לכבד את הריבונות הלאומית של האחר. במאמר זה נכתב: "בפריז, בניס, בבריסל, בברלין ובערים נוספות באירופה ממהרים שלטונות הביטחון להכריז על מצב חירום ולעצור את כל החשודים בפעולות חסרות הבחנה הפוגעות בפושעים וגם באנשים חפים מפשע, אולם כשמצרים ממהרת להבטיח את שלומם של אזרחיה מפני פעולות טרור כגון אלה, יוצאות אותן בירות [באירופה] ומגנות את צעדינו.

 

חרף חומרת המצב במצרים, מתכוונת בריטניה... להעניק לכמה ממנהיגי האח"ס המתגוררים שם מקלט מדיני תוך התעלמות ממעשיהם של תומכיהם במצרים, הכוללים פעולות רצח, הטלת אימה וערעור הביטחון והשלום הלאומי ...

כשמדינות אירופה מקבלות החלטות שעלולות להזיק למדינות אחרות, הן תמיד מצטדקות ב[טענה] שמה שהן עושות הוא פעולה ריבונית [שלהן], ואילו כשגורמים או מדינות נפגעות [טרור] נוקטים צעדים דומים, הן פותחות במתקפה נגדם בטיעונים ואמצעים שונים. המערב נדרש אפוא לכבד את הריבונות הלאומית של האחר..."[11]

 

עורך אל-אהראם:  בריטניה נוהגת בצביעות כלפי מצרים; נותנת הכשר לאסלאמיסטים המעורבים ברצח

באותו היום, ובניגוד למנהגו לפרסם מאמרים ביום שישי, פרסם  עורך אל-אהראם, מוחמד עבד אל-האדי עלאם, מאמר חריף שבו מתח ביקורת על "צביעותה של בריטניה כלפי מצרים", שלדבריו, מצד אחד מדברת על אתגרים משותפים בין המדינות, ומצד שני היא מעניקה מקלט מדיני לאנשי האח"ס. הוא כתב:

 

"כמה התפתחויות במדיניות בריטניה כלפי מצרים מעוררות דאגה... בהקשר של היחסים הבילטראליים בין שתי מדינות שנראה כי יש להן דאגות משותפות נוכח התעצמות תופעת הטרור העולמי והאיומים החמורים נגד האינטרסים באזור המזרח התיכון שבריטניה קשורה אליהם בקשר שלא ניתן להתכחש לו...

 

... יש בסיס נרחב של אסלאמיסטים בלונדון ובערים הגדולות בבריטניה והם נהנים שם מחסות מלאה של המדינה. חלקם נמלטו מגזרי דין מוות במצרים לאחר שהוכחה מעורבותם בפשעי רצח, ולאחר מכן הפכו ללוחמי ופעילי זכויות אדם בטלוויזיה הבריטית. הדבר טעון בדיקה כעת, שכן מדובר במדינה ששגרירה בקהיר אומר כי היא מחויבת ליציבותה של מצרים ולביטחונה...

 

בד בבד עם ההודעות הסותרות של ממשלת בריטניה יש גל של ביקורות בוטות בעיתונים ובכתבי עת בריטיים גדולים, שהאחרון שבהם [פורסם] בשבועון המפורסם האקונומיסט, ודן בחורבן מצרים ובתרחישים שסותרים את מאמצי ממשלתה לחזק את הכלכלה המצרית. יש לציין כי הדוח של השבועון הבריטי פורסם בו זמנית עם ציון שנה לחנוכת תעלת סואץ החדשה... שמשלחות של אנשי עסקים ותעשיינים בריטים ביקרו בה והביעו את רצונם להשקיע במיזמיו.

 

למי מהשניים נאמין? לבריטניה שמדברת על פיתוח הקשרים עם מצרים לאחר השינוי הגדול של מהפכת ה-30 ביוני? או לבריטניה שמטפחת את האיסלאמיסטים המסוכנים על אדמתה ומעניקה להם מקלט מדיני...?

מתי יכירו האנגלים בכך שמה שהם עושים הוא מסוכן? זוהי שאלה שרק ממשלת בריטניה יכולה להשיב עליה!..."[12]

 

מערכת אל-אהראם: מצרים ובריטניה מכבדות באופן הדדי את בחירות עמיהן

מערכת אל-אהראם פרסמה ב-26.8 מאמר בנימה מפויסת יותר ביחס ליחסיה של מצרים עם בריטניה. במאמר נכתב:

"ביחסים בין מצרים לבריטניה יש מידה רבה של הבנה הדדית והערכה למקומו של כל צד ברמה האזורית והבינ"ל. וכל צד מכבד את בחירותיו של העם [האחר]. קהיר למשל מכבדת את בחירת העם הבריטי לפרוש מהאיחוד האירופי, שכן זו סוגיה שנוגעת להם קודם כל, ומנגד, בריטניה מבינה היטב ומכבדת את בחירת העם המצרי שהדיח את שלטון תנועת האחים [המוסלמים] הטרוריסטית..."[13]

 

השבועון הבריטי האקונומיסט:  עדיף שאל-סיסי יודיע כי לא יתמודד בבחירות לנשיאות ב-2018

בגיליון השבועון הבריטי האקונומיסט שפורסם ב-6.8.16 פורסמו שתי כתבות בנושא במצרים: הכתבה הראשונה פורסמה במדור הכתבות המובילות של המגזין בכותרת: The ruinning of Egypt ועסקה במצב הכלכלי הקשה במצרים, בקריסת התיירות ובאבטלת הצעירים. היא תלתה את המצב באוזלת ידו  של אל-סיסי וייעצה למערב כיצד לנהוג בו: בשילוב של פרגמטיות, שכנוע והפעלת לחצים, כמו גם להפסיק למכור לו אמצעי לחימה שמצרים לא צריכה ולא יכולה להרשות לעצמה. הכתבה השנייה שעסקה בסיוע הכספי העצום שמקבלת מצרים, פורסמה תחת הכתבות בנושא המזרח התיכון בכותרת: State of denial. כותרת המשנה של הכתבה היא: "מצרים בזבזה מיליונים של דולרים מכספי סיוע. עם סיוע נוסף בדרך- האם היא סוף סוף מוכנה לרפורמה?".[14]

 

שתי הכתבות שפורסמו בגיליון האקונומיסט[15]

 

דובר משרד החוץ המצרי: פרסומי האקונומיסט עולבים בנשיא מצרים אל-סיסי ובעם המצרי

בתגובה לפרסום גליון האקונומיסט פרסם דובר משרד החוץ המצרי, אחמד אבו זיד, מאמר ביקורת חריף בדף הפייסבוק של המשרד, תחת הכותרת 'חורבן האקונומיסט' (משחק מילים עם הכותרת שפורסמה באחת מכתבות האקונומיסט: "'חורבן מצרים").

 

אבו זיד כתב: "נדהמתי והופתעתי לקרוא את הגיליון האחרון של כתב העת האקונומיסט, הכולל סדרת מאמרים על מצרים תחת הכותרת 'חורבן מצרים'. ניתן היה לצפות ששבועון מוביל בניתוח כלכלי ופיננסי כמו האקונומיסט, יגיש ניתוח ענייני ומחכים המתמקד בהערכת [הנסיבות] הייחודיות של המדיניות הכלכלית במצרים במהלך החודשים שחלפו, אך תחת זאת, השבועון נמנע במתכוון מכל ניתוח ענייני ועסק בהטחת עלבונות לנשיא מצרים. מצער ומביש ששבועון מקצועי פונה לדרכים לא ענייניות, פוגעניות ובעלות מניעים פוליטיים כדי לתאר את המדיניות הכלכלית של מצרים וליחסה לאדם אחד, והוא נשיא המדינה [אל-סיסי]...

 

השבועון טוען כי הנשיא אל-סיסי הגיע לשלטון באמצעות הפיכה. זוהי טענה שמזלזלת לחלוטין ברצון המצרִים, הן המיליונים שהפגינו כדי להדיח את איש האח"ס מוחמד מורסי והן המיליונים שבחרו ברוב מוחץ בנשיא. המאמר מאשים את [אל-סיסי] בחוסר יכולת לנהל את המדיניות הכלכלית במצרים, ומתעלם מכך שהמדיניות הזו נשענת על ייעוץ של קבוצת מומחים כלכליים בולטים... ועל מוסדות חזקים במדינה. אפשר להבין אי הסכמה או אפילו מחלוקת עזה באשר למהות המדיניות הכלכלית שמיושמת במצרים, ואפילו לברך על כך במסגרת של ביקורת בונה מאירת עיניים... אבל [למרבה] הצער, כתב העת האקונומיסט לא התאמץ להציג ניתוח מעמיק של מדיניות זו או אפילו התייחסות פשוטה אליה, וקפץ למסקנה נמהרת בדבר היעדר יכולת...

 

כאמור, ממשלת מצרים המורכבת מקבוצה של שרים ברמה מקצועית גבוהה, היא זו האמונה על התווית מדיניות שאותה היא רואה כמתאימה ביותר עבור מצרים. נשיא הרפובליקה לא מנהל את מוסדות המדינה בשיטת המיקרו-ניהול והוא לא מאמץ מדיניות כלכלית בחלל ריק. הוא מוקף במוסדות, ביועצים ובבנק מרכזי עצמאי, כמו גם בממשלה מקצועית שמופקדת על קבלת ההחלטות ונושאת בַּאחריות בפני הפרלמנט והעם, שהם אלו המוסמכים לפסוק  אם המדיניות נכונה או מתאפיינת ב'היעדר יכולת'. ההערות השגויות והשחוקות של האקונומיסט משקפות התעלמות טוטאלית מדרך קבלת ההחלטות הכלכליות והפיננסיות במצרים.

 

האקונומיסט בטיפשותו מניח כי הכלכלה המצרית נשענת על תזרימי כספים מהמפרץ ועל סיוע צבאי אמריקני, דבר שהוא רחוק ביותר מן האמת. כתב העת לא שם לב לירידה [בהיקף] הסיוע האמריקני [למצרים] בשנים האחרונות. אנו לא מסתמכים על סיוע מאף גורם, למרות שאנו מודעים להיקף הקושי הכלכלי והאתגרים המבניים העומדים בפני מצרים. כל ניתוח ענייני ואמין צריך לקחת בחשבון את המשבר החמור שפקד את מצרים מאז ינואר 2011 ואת ההשלכות הפיננסיות שבאו בעקבותיו. יצירת מודל כלכלי חדש איננה דבר קל והיא נמשכת זמן רב. יש לציין כי הממשלה התוותה תכנית כוללת לטיפול בליקויים הכלכליים ולהחזרתה של כלכלת מצרים למסלול הנכון... ישנה רשימה ארוכה של הישגים וסיפורי הצלחה במגזרים כלכליים רבים לאורך השנתיים האחרונות שאיש לא יכול להתכחש להם, אולם נראה שכתב העת אקונומיסט לא מכיר בהם...

 

נראה שהאקונומיסט בחר להתייצב לצד אלה שנוקטים עמדה מוטית נגד מצרים, אולם אנו מקווים שכתב העת ישמור על האמינות, המוניטין והיכולת המקצועית שלו ויימנע מניתוחים פשטניים ומוטים [כגון זה] בעתיד. כמו כן, חשוב מאוד ששותפינו יידעו כי המצרים לא מצפים לקבלת מנדט מאיש ולא ישלימו עם זלזול בבחירות שלהם..."[16]

 

חברי פרלמנט מצריים: פרסומי האקונומיסט – הכרזת מלחמה על מצרים

חברי פרלמנט במצרים הגיבו אף הם לפרסום האקונומיסט ומתחו עליו ביקורת חריפה. כך, עמאד גאד אמר ליומון המצרי אל-מצרי אל-יום: "דוח האקונומיסט בא במסגרת קמפיין פוליטי של המערב שמטרתו לפגוע במצרים ואי אפשר להתייחס אליו במנותק מאירוע [הפלת] המטוס הרוסי, מהענקת מקלט מדיני ל[חברי] תנועת האח"ס בבריטניה ומההתעלמות הגדולה מהצעדים הדיקטטוריים שנוקט נשיא תורכיה ארדואן נגד מתנגדיו...מצרים אמנם סובלת ממשבר כלכלי חריף, אולם היא לא מגיעה למידת ההרס והחורבן שאותם מתאר האקונומיסט".[17] מחמוד יחיא אמר כי "מה שקרה הוא הכרזת מלחמה על מצרים וניסיון לפגוע בה, וזאת במסגרת תכנית שיטתית ובעיתוי שמעורר ספק בנוגע לסיבות שגרמו לעיתונים הגדולים הללו לגנות את מצרים ולמתוח עליה ביקורת."[18]

 

בעלי היומון אל-מצרי אל-יום: על אף אמינותו, האקונומיסט מתעלם מהנסיבות הייחודיות של מצרים

ביקורת על האקונומיסט נמתחה גם בעיתונות המצרית. בעלי היומון המצרי "אל-מצרי אל-יום" צלאח דיאב, החותם בשם העט "ניוטון", טען כי חרף היות האקונומיסט שבועון מכובד ויוקרתי, הכותרת והתיאורים שיוחסו למצרים ולכלכלתה  מוגזמים, ונכתבו תוך התעלמות ממצבה של מצרים מאז המהפכות. הוא כתב:  

 

"האקונומיסט הוא כתב עת מכובד, הוא כתב העת הראשון שאני מקפיד לקרוא. ניתוחיו מעמיקים והוא ביסודו השבועון הכלכלי החשוב בעולם ... יש בו מחלקה [לענייני] המזרח התיכון, מחלקה לענייני אפריקה, אחרת לאסיה ומחלקה לענייני אמריקה ואירופה. לכתב העת הזה היו כמה ניבויים שרובם התגשמו. ב-2010 הוא צפה כי עומד לחול שינוי של כל בעלי הברית של המערב במדינות ערב. על אחד מעמודי השער שלו הוצג פרצופו של מובארכ על פסלו של הספינקס כשהוא טובע בחול. ב-2011 פורסמה תמונה של צעירים מפגינים תחת הכותרת: 'מצרים מתקוממת'.           ב-2012 הופיעה מעל תמונת השער של השבועון - בה נראה עשן עולה מפסגת הפירמידה - הכותרת : 'מצרים בסכנה'. [אולם], ב-2016 הופיעה הכותרת 'מצרים [בדרך] לחורבן' והוצג גרף שמראה כי כלכלת מצרים מידרדרת לתהום...

 

[זוהי] כותרת מתגרה... עם הגזמה רבה בתיאורים, בהערכות ובמסקנות שאליהן מגיע השבועון יש נתונים שהשבועון התעלם מהם: הוא שכח שנפטרנו משלטון דתי פאשיסטי שעמד להשמיד את הכל מעל אדמת מצרים ולהחזיר אותנו מאות שנים לאחור; הוא שכח שאנו מתמודדים עם דבר גרוע מכיבוש בסיני, שכן לאויב אין זהות ומקום מוגדרים; הוא שכח כי אנו הסתייענו [בעבר] בקרן המטבע הבינ"ל; הוא שכח את דברי אל-סיסי, על כך שהממשלה תנקוט רפורמות קשות... הוא שכח שאנו מכירים בכך שיש בעיה ושאנו עושים מאמצים לפתרה באמצעות מומחים בינ"ל ומקומיים; הוא שכח שידוע לנו קושי מצבנו ולכן פנינו אל הרופא הקשה ביותר המוכר בתרופותיו המרות –  קרן המטבע. לא נירתע בשום אופן מהמרשם שיגיש לנו משום שאנו יודעים כי הזמן אינו פועל לטובתנו, ושאין לנו עוד את הפריבילגיה לבחור...

 

לאקונומיסט יש את האמינות שלו אבל כנראה שהוא לא יודע הרבה על סבלנותם של המצרים ועל כוח הסבל שלהם – איננו פחות [טובים] בכך מהמערב, שהתמודד בזמנו עם המציאות שנכפתה עליו במהלך מלחמת העולם השנייה, אז כל אזרח קיבל ביצה לשבוע ושלוש קוביות סוכר, לא יותר, עד כדי כך שהאנגלים התרגלו לשתות תה ללא סוכר. אנו יכולים להסתגף כמו אירופה שהייתה במצב קשה יותר מזה הפוקד אותנו כעת..."[19]

 

עורך יומון מצרי: בריטניה חלק ממשולש הרוע נגד מצרים

דנדראוי אל-הראוי, העורך בפועל של היומון המצרי העצמאי אל-יום אל-סאבע, פרסם מאמר בו טען כי  

"יש התנגדות אמריקנית-אירופית לכך שאל-סיסי ימשיך בתפקידו, להנהיג את מצרים למקום מבטחים" וכי על רקע זה

"האקונומיסט פתאום מדבר על חורבן מצרים ודורש למנוע מאל-סיסי להתמודד לכהונה נוספת." לטענתו, הדיווח באקונומיסט הוא חלק מ"סימפוניה" אחת אותה מנגנים עיתונים אמריקנים, עיתונים בריטיים ודמויות ציבוריות במצרים התומכות בתנועת האחים המוסלמים וכי לסימפוניה זו "לחן אחד" "הרמוני ללא צרימות" והוא הדרישה שאל-סיסי לא יתמודד לכהונה שנייה. 

 

הוא כתב: "האין זה מעורר תשומת לב רבה שיש סימפוניה עם לחן אחד - והוא הדרישה שאל-סיסי לא יתמודד לכהונה שנייה. [בנגינת סימפוניה זו] משתתפים עיתונים אמריקנים ובריטיים ודמויות [ציבוריות] במצרים מקרב אותם גורמים שאפשרו לאח"ס לשלוט בעבר? למרום שהם נחלקים בין מצרים ומחוצה לה, לסימפוניה זו לחן הרמוני ללא צרימות ...

 

משולש הרוע שבסיסו הוא ארה"ב וצלעותיו הן בריטניה וישראל, מודאג מכוחו  של הצבא המצרי שמחדש את החיוניות שלו ומתקדם בדירוג הצבאות החזקים ביותר בעולם מבחינת  יכולות החימוש והאימון שלו. [הם גם מודאגים] מעצמאות קבלת ההחלטות המצרית ומהיציאה מגדר הציות העיוור, בייחוד בתחום גיוון החימוש של הצבא והפנייה [של מצרים] מזרחה, לאחר שהצטמצם בעבר לארה"ב ולמערב בלבד. זה הדבר העיקרי שהכעיס מאוד את משולש הרשע..."[20]

 

פעילי זכויות אדם מצרים: דוח האקונומיסט איננו מזימה נגד מצרים ועלינו לכבדו

מנגד, פעילי זכויות אדם מצריים ובעלי טורים בעיתונים עצמאיים במצרים טענו כי בפרסומי האקונומיסט יש מן האמת ושאין לתקוף אותו על כך שהוא מציג את מצבה הקשה של מצרים.

 

נאצר אמין, חבר המועצה הלאומית לזכויות אדם אמר כי אי אפשר לומר שהדוח שפורסם על ידי השבועון הוא מזימה, משום שמדובר בשבועון מקצועי מאוד.[21]

 

חאפט' אבו סעדה, גם הוא חבר במועצה הלאומית לזכויות אדם אמר כי "סוגיית זכויות האדם [במצרים] זקוקה לשינויים שורשיים משום שהיא הדרך היחידה לשינוי הגישה השלילית של המערב כלפי מצרים". הוא ציין כי "דוח האקונומיסט נקט עמדה פוליטית ברורה ועלינו לכבד אותו ולהגיב עליו בדרך המתאימה באמצעות הפרכת מה שנכתב בו... [ובאמצעות] צעדים מעשיים שנבצע כדי להיאבק בשחיתות ולתמוך בחירויות [הפרט]..."[22]

 

עמאד אל-דין חסין, עורך היומון העצמאי אל-שורוק כתב: " תומכי ממשלת מצרים והנשיא אל-סיסי שוגים כאשר הם מתייחסים  אל האקונומיסט, כאל כתב עת צהוב וחסר חשיבות. [האקונומיסט] הוא כתב עת רציני ,מכובד ושמרן שזוכה לאמונם של רוב מקבלי ההחלטות באירופה ובמערב, ואף של כל הכלכלנים בעולם. הוא לא ידוע כמי שנוהג באימפולסיביות וללא שיקול דעת, ולכן זה מן החוכמה לסכם את הנושא במילה 'מזימה'"[23]


גם האינטלקטואל המצרי, מאמון פנדי, התייחס לעניין וכתב בטורו ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט": "...האקונומיסט הוא לא [העיתון] היחיד שמתח ביקורת חריפה בשבועיים האחרונים על המתרחש במצרים. הקדימה אותו 'הגברת הזקנה', ה"ניו יורק טיימס" האמריקנית.[24] אני יודע כי בבירוקרטיה שלנו, בין השגרירים לאנשי התקשורת יש מי שמדברים על קמפיין מאורגן ועל מזימה נגד מצרים. ייתכן שיש בכך מקצת מן האמת אבל לא כל האמת...התיאור שהציג האקונומיסט, למרות שהוא מוגבל בידע שלו על מצרים כמדינה וכחברה, קרוב למציאות, וההכרה בבעיות המציאות היא ראשיתו של [כל] פתרון..."[25]



* כ. מיטל חוקרת את זירת מצרים במכון ממרי


[1] "Country Information and Guidance Egypt: Muslim Brotherhood“, Gov.uk, August 2016. על פי דיווחים בתקשורת המצרית משרד הפנים הבריטי סייג את הכתוב במסמך זה. דובר בשם משרד הפנים הבריטי הבהיר כי מדובר בפעילים שנמצאים בתוך בריטניה והדגיש כי בריטניה איננה חייבת להעניק מקלט מדיני לאנשים שאינם נמצאים במדינה. ראה: אל-יום אל-סאבע (מצרים), 8.8.2016  שגרירות בריטניה בקהיר ציטטה את דבריו כי: "כל הבקשות לקבלת מקלט מדיני המוגשות לבריטניה נבחנות באופן אינדיבידואלי על פי המחויבויות הבינ"ל של בריטניה. למרות זאת, אנו מסרבים להעניק הגנה למי שביצעו פשעים חמורים ולמי שמהווים סכנה לביטחוננו הלאומי ולחברה שלנו..." ראה: אל-מצרי אל-יום (מצרים), 7.8.2016, 8.8.2016

[2] אל-וטן (מצרים), 9.8.2016

[3] אקונומיסט (בריטניה), 6.8.2016

[4] אקונומיסט (בריטניה), 6.8.2016

[5] גארדיין (בריטניה,) 5.11.2015, וול-סטריט ג'ורנל (ארה"ב), 5.11.16

[6] כך למשל פרסם שר התרבות המצרי חלמי אל-נמנם מאמר ובו טען כי ההתנהלות הממשלתית והתקשורתית של בריטניה כלפי מצרים היא למעשה מלחמה פסיכולוגית נגדה. ראו: אל-מצרי אל-יום (מצרים), 10.11.2015. מאמר נוסף שבו נטען כי יש מזימה בריטית נגד מצרים הוא מאמרו של סגן עורך אל-אהראם, חסין אל-זנאתי: ראו אל-אהראם (מצרים), 9.11.2015. על כך שארה"ב ובריטניה לא מעוניינות להיאבק בטרור ברצינות. ראו: אל-אהראם (מצרים), 11.11.2015.

[7] גרסה קודמת של המסמך, דומה מאוד במסקנותיה, פורסמה באוקטובר 2014.

[8] יש לציין כי בדצמבר 2015, פרסמה ממשלת בריטניה את הממצאים העיקריים של תחקיר שהזמינה לגבי האח"ס בכלל ופעילותו בבריטניה בפרט. ראו: 17.12.15 gov.uk. התחקיר מצא כי ארגונים המזוהים עם האח"ס בבריטניה מפיצים חומרים העוינים את הממלכה הבריטית וכי ארגונים אלה אף הביעו הזדהות עם פעילות החמאס, כולל עם פיגועים נגד אזרחים. הוא קבע כי היבטים מסוימים של האידאולוגיה והפעילות של האח"ס אינם מתיישבים עם הערכים של בריטניה ופוגעים באינטרסים שלה ובביטחונה, אך ציין כי לא נמצאו עדויות כי הארגון מעורב בטרור נגד בריטניה. בהתייחסו לממצאי התחקיר, אמר ראש ממשלת בריטניה דאז, דייויד קאמרון, כי חברוּת באח"ס יכולה להיחשב "לסימן המעיד על קיצוניות אפשרית", אך נמנע מלהכריז כי הארגון יוצא אל מחוץ לחוק בבריטניה. ראו: 17.12.15 bbc.com .

ממשלת בריטניה הזמינה את התחקיר באפריל 2014 אך הוא התפרסם רק כעבור כשנה וחצי. הין השערות כי העיכוב נגרם בשל חשש שבעלי בריתה הערבים של בריטניה במזה"ת לא יהיו מרוצים ממסקנותיו. ראו: theguardian.com, 17.12.2015. על פי דיווחים בעיתונות הבריטית, מצרים, סעודיה ואיחוד האמיריות התלוננו בעבר שלונדון מהווה מעוז של האח"ס, ואיחוד האמיריות אף איים לבטל השקעות בבריטניה ועסקת נשק גדולה עמה ולהפסיק את שיתוף הפעולה הבטחוני עמה, אם קמרון לא ינקוט צעדים נגד הארגון. ראו: theguardian.com, 6.11.15, 17.12.15.

[9] אל-וטן (מצרים), 9.8.2016, אל-יום אל-סאבע (מצרים), 9.8.2016

[10] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 10.8.2016

[11] אל-אהראם (מצרים), 9.8.2016

[12] אל-אהראם (מצרים), 9.8.2016

[13] אל-אהראם (מצרים), 26.8.2016

[14] אקונומיסט (בריטניה), 6.8.2016

[15] אקונומיסט (בריטניה), 6.8.2016

[17] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 10.8.2016

[18] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 10.8.2016

[19] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 6.8.2016

 [20]אל-יום אל-סאבע (מצרים), 27.8.2016

[21] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 10.8.2016

[22] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 10.8.2016

[23] אל-שורוק (מצרים), 9.8.2016

[24] הכוונה ככל הנראה לפרסום ב'ניו יורק טיימס' בכותרת: "מצרים הקודרת רואה את ההשפעה הבינ"ל שלה קמלה", וראו http://www.nytimes.com/, 2.8.2016

[25] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 8.8.2016