יאסר עבד רבה על הסיכויים והתנאים לחידוש התהליך המדיני
שר ההסברה והתרבות ברש"פ, יאסר עבד רבה, העניק ראיון לטלוויזיה הפלסטינית.[1] להלן עיקריו:
כניסת צה"ל לג'נין וההשתלטות על מוסדות אש"ף בירושלים
"[הכניסה לג'נין] היא הסלמה נוספת... אני חושב שמה שקרה בג'נין מהווה מסר לעולם כולו כי אין גבול לטירוף של הממשלה הגזענית הזו... הצעד של אתמול וההשתלטות על האוריינט האוס, הרחיבו את החזית. החזית כעת נמתחת מג'נין ועד לרפיח, דרך ואדי ג'וז. לא נותרה לנו כל אופציה פרט לאופציית המאבק, והמאבק הוא על כל צורותיו מול התוקפנות המתרחבת הזו...
אתמול, לאחר נסיגת כוחות הכיבוש, היה צורך באיחוד השורות ולא במעשים בעלי אופי הפגנתי. נעשה שימוש בכדורי רובה שלא היה בהם צורך בג'נין [הכוונה ליריות באוויר לאחר נסיגת צה"ל], בעיקר לאור העובדה שהכוח שתקף אותנו היה משוריין... אנו צריכים להשתלט על המצב הזה ולא לוותר לעצמנו, משום שאנו לוחמים בכיבוש באמצעות הכוח של החברה הפלסטינית ולא באמצעות חוליות וקבוצות חמושות...
במלוא הרצינות, אנו מודים למר שרון על שביצע את הצעד הזה משום שכל אמצעי התקשורת שהוא גייס - שנשקם, כמובן, הוא השקר והזיוף - מנסים תמיד למחוק את מהות העניין והוא שהסכסוך מתנהל בין כיבוש חמוש, שיש לו אמצעים צבאיים אדירים שהוא עושה בהם שימוש לבין עם הנתון תחת כיבוש. אתמול, ללא כל הזיופים ואמצעי התקשורת הישראלים, הם אמרו לעולם: אנו כוח כיבוש צבאי ונכנסנו לג'נין כדי לכבוש אותה בכוח הנשק... אנו שמחים שהמסר הזה הגיע לעולם. ואמנם, משעות הבוקר המוקדמות... פנינו למועצת הביטחון...
הדיפלומטיה הפלסטינית והקהילייה הבינלאומית
כבר אתמול, לפני כיבוש ג'נין, דיווחנו לשליח האמריקאי [בנוגע לפנייה למועבי"ט], בגלל כיבוש ירושלים המזרחית... אין סיכוי שנסכים לצעד שכזה ואין סיכוי שנאפשר להסתיר את הצעד הזה באמצעות המשחקים של ישראל ושל שמעון פרס המדבר על נכונותו לפתוח במו"מ ובדיאלוג, אבל מו"מ מוגבל משום שישראל רוצה להחליט עם מי היא תנהל מו"מ מן הצד הפלסטיני, והיא פוסלת את ערפאת, או שישראל רוצה לבחור גם את סדר היום של המו"מ ואת התוצאה שלו. ישראל רוצה לנהל מו"מ עם עצמה. הם רוצים שהנושא יהיה אך ורק הפסקת אש...
אפילו שמעון פרס חוצפנותו מושלמת. הוא חתם על מסמך באוסלו שאומר שלישראל אין זכות לפגוע במוסדות הפלסטינים בירושלים והיא צריכה לשמור עליהם ולמנוע כל פגיעה בפעולתם. אתמול הוא אמר שזה לא מה שקרה ושהם הבטיחו רק לשמור על החברה הפלסטינית... כאילו נושא השמירה על החברה הפלסטינית מחייב הבטחות והתחייבויות. דברים כאלה לא מעיז להגיד אף גזען מטורף בעולם... כלומר, כאשר הוא חתם על ההתחייבות, היתה קיימת אפשרות של השמדת החברה עצמה. הדבר מעיד שהחברה הפלסטינית בירושלים ובכלל נתונה בסכנה...
מול הניסיונות של הממשל האמריקאי להגביל את הקהילייה הבינלאומית, עלינו לדפוק על הדלת של מועבי"ט והלגיטימיות הבינלאומית. הדלת הזו פתוחה בפנינו ואסור לנו לאפשר להם לסגור אותה, גם אם הם ישתמשו בוטו מאה פעם...
ארה"ב אחראית לכל ההסכמים שנחתמו. ארה"ב היתה צריכה לנקוט עמדה נחושה יותר בנוגע למה שקרה בירושלים... זוהי הפרה של הסכמי אוסלו. ארה"ב רוצה להגיע להישגים אך ורק בנוגע לאלימות. ואולם, אם תופסק, מה שהם מכנים בשפה האמריקאית אלימות - אינני יודע מה הם יעשו ביום שלאחר מכן. יתכן שהם יחשבו, במקרה זה, שכל תקוותיהם נתגשמו והם יכולים לפנות לעניינים אחרים. האמריקאים אינם אומרים מהי המטרה המדינית שאנו צריכים לשאוף אליה. הדיבורים על דו"ח מיטשל אינם מועילים משום שדו"ח זה אינו מהוות תוכנית מדינית, אלא המלצות לתקופה מוגבלת ותו לא... האמריקאים משאירים את הנושא המדיני למו"מ בין הצדדים, כפי שהם טוענים, ובכך מאפשרים לשרון לומר שאם יחודש המו"מ, אין לו פתרון מלבד פתרון ביניים ארוך טווח, כלומר לעד...
המסר שלנו לסאטרפילד היה ששרון פתח את המערכה בירושלים. המצב אחרי ירושלים שונה מהמצב לפני ירושלים. כל עוד לא מבוטלים כל הצעדים שננקטו בירושלים, קשה לדון בכל דבר אחר. הם צריכים לסגת מאבו דיס ומכל המוסדות האחרים, וללא זה לא נדון בשום נושא אחר...
יוזמותיו של פרס לחידוש המו"מ
אני מעדיף שלא לדבר על יוזמתו החדשה של פרס, משום שאין לה כל ערך. אני רוצה לחסוך זמן בכך שאמנע מלדבר על רעיונות שווא מיותרים שאין להם כל ערך ומשקל, כמו התוכנית שיוחסה לשמעון פרס. אנו קבלנו את הידיעות בנוגע לכך בחוסר עניין ובזלזול משום שאיך אפשר לדבר על כך שהגדה המערבית זה דבר אחד, עזה דבר אחר וירושלים מנותקת מהגדה. כל אלו הם ניסיונות לפלג את השורות... ניסיונות לרמות את העולם ולהשלותו כאילו ישראל מציעה משהו. מבחינתנו אין כלום פרט להסכמים שנחתמו וביצוע החלטה 242 וסיום הכיבוש משנת 1967 ובכלל זה ירושלים. אין שום פתרון אחר. לתקופת הביניים [אמרנו:] 'ביי ביי'...
מצא חן בעיני הדימוי שעשה בו שימוש אורי אבנרי שאמר כי שני אלה [פרס ושרון] הם כמו החוקר הטוב והחוקר הרע. החוקר הרע בא ומכה את הנאשם ואז בא החוקר הטוב ואומר: זה אדם ברברי מוטב שתודה ותיתן את כל מה שרוצים ממך, כדי להרגיע את הברברי הזה. השפה הגמישה משרתת את המקל המשמש את החוקר הרע... הכל מותר על פי ההגיון של שמעון פרס. לכן, כדי לשמור על הקואליציה, הם נותנים לו מדי פעם קצת חבל, אבל בשרות אותה המדיניות. מול העולם הוא צריך להציג את עצמו כאדם פתוח, אבל הוא עושה זאת בשרות אותה מדיניות [של שרון], כדי לכסות על דרכה הטרוריסטית והגזענית של הממשלה הזו. לכן הוא אומר: 'תנו לי את הסממנים הפורמאליים האלו כדי שאני אוכל לסחור בהם'.
הוא גם רוצה להשתמש בכך בתוך מפלגת העבודה. הוא לא יכול בתוך מפלגת העבודה למלא את אותו התפקיד של עוזי לנדאו. עוזי לנדאו הוא גזען משוגע קיצוני וטיפש המדבר על השמדת הפלסטינים...
אנו נמשיך לתמוך באופציה של המו"מ... אבל מו"מ רציני ואמיתי ולא מו"מ מדומה כמו זה שמדבר עליו שמעון פרס. מו"מ רציני על בסיס מימוש ההסכמים ומקור הסמכות הבינלאומי ועל בסיס זה שאנו בפני הסדר הקבע ואנו לא נכנס למשחקים לחמש עשרה שנה בטענה שמדובר בהסדר ביניים נוסף. הנושאים של מצב הקבע הם ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות, הגבולות, המים, ועצמאותנו. את העצמאות לא ניתן לחלק או לפרוס לתקופת ביניים חדשה. העצמאות שלנו תגיע או שלא תגיע, אין שלב ביניים...
המגעים עם יוסי ביילין
[בתגובה לשאלה בנוגע לפגישותיו עם ביילין:] אנו יודעים שבפנינו ניצבת החברה הישראלית שנכון שהכוח הימני הקיצוני והתעמולה הימנית הקיצונית שולטים עליה כרגע. ואולם, בחברה הזו יש כוחות המתנגדים למדיניות הזו ועלינו לדבר עמם, למרות שהם חלשים. לא צריכה להיות התאמה מוחלטת בינינו לבינם. אין לנו צורך להציע להם להצטרף ל'פתח' או לאש"ף. התנגדותם של כוחות אלה לכיבוש מהווה מכנה משותף שאנו צריכים להתבסס עליו... אנו נמשיך את כל המאמצים. אני פועל בשם הרשות הפלסטינית וההנהגה הפלסטינית. אין המדובר בעניין פרטי. לו היה מדובר בעניין פרטי, הייתי מעדיף לנוח... אנו נמשיך לקיים דיאלוג עם כל כוח בישראל... המוכן להיפגש עמנו על בסיס אחד והוא סיום הכיבוש כדי להביא לשלום... עלינו לפעול יחד עם כוחות אלה ולעודד אותם..."
