כותב מצרי: הדמוקרטיה – שיטה הרסנית; המערב מפורר באמצעותה את מדינות ערב
האני עסל, כותב ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם, פרסם ב-29.6.16 מאמר בגנותה של השיטה הדמוקרטית, בו טען כי הדמוקרטיה מסבה נזקים למדינות שמתנהלות על פיה, מפלגת אותן ואף הורסת אותן. לדבריו, הדמוקרטיה הביאה לעולם מנהיגים אובססיביים למלחמות ולדם כהיטלר, מוסוליני וג'ורג' בוש הבן, היא משמשת כנשק בידי מדינות המערב כדי לפורר את מדינות ערב זו אחר זו, והיא מעניקה לפרופסור ולבור מן הרחוב זכות הצבעה שווה. לדברי עסל, אלה המגנים על הדמוקרטיה בחירוף נפש, צריכים קודם כל להיכוות מהאש שלה, ולסבול מפגמיה, בטרם הן משווקים אותה לאחרים.
האני עסל[1]
להלן תרגום קטעים מן המאמר[2]:
"איזו שמחה מסבה לי הדמוקרטיה שהופכת את המדינות ל[כלי] משחק בידי בני עמן[?]
איזו דמוקרטיה היא זו שבה מדינה הולכת לישון כשהיא ריבונית ועצמאית וכשהיא מקיצה, היא מוצאת את עצמה חצי מדינה או רבע מדינה, או מגלה כי נמחקה מעל המפה?
איזו דמוקרטיה היא זו שמחלקת ולא מחברת, שמפלגת ולא מאחדת, שמפזרת, מאיימת על אינטרסים, הורסת מדינות ומשטרים, מסבה לעמים ולעולם כולו הפסדים של מיליארדים בִּן לילה ומציירת עתיד קודר שאין בו לא יתרונות ולא רווחים לאף אחד?
איזו דמוקרטיה היא זו שמפקידה את גורלן של מדינות ואת קיומן בידי קולות בוחרים שמונחים על ידי תחושות, רגשות, נטיות ולעיתים [גם] אינטרסים?
איזו דמוקרטיה היא זו שבקלפיות או שמא נאמר בתיבות ההימורים [שלה] קולו של המשכיל שווה לזה של הבור, קולו של הפרופסור שווה לזה של הפועל ובעל המלאכה, קולו של הרופא שווה לזה של האספסוף או קולם של מבוגרים בעלי ניסיון שווים לקולותיהם של ילדים קטנים?
איזו דמוקרטיה היא זו שלא מתביישת עד עכשיו באנשים שהביאה להיסטוריה כמו היטלר, מוסוליני, יורג היידר, בוש הבן, טוני בלייר, ברק אובמה, 'המודח' [כינוי גנאי לנשיא מצרים המודח, מוחמד מורסי] ודומיהם, האובססיביים למלחמות ולדם, והסוחרים באביב [הערבי], בשינוי, בחירויות ובזכויות האדם?
איזו דמוקרטיה היא זו שמאפשרת שימוש בהפחדה, גיוס אנשים באמצעות האשמה בבגידה ואיומים, ושימוש בסקרי דעת קהל מזויפים או מוּכוַונים ובתקשורת שנשכרה לשרת גישה או זרם מסוימים, כפי שקרה במשאל העם בבריטניה שבו התוצאות [דווקא] קראו תיגר על ניסיונות ההפחדה הללו ו[התבררו] כשונות לחלוטין מתוצאות הסקרים? וזה מה שככל הנראה יחזור על עצמו בבחירות לנשיאות ארה"ב.
איזו דמוקרטיה היא זו שבגינה פילגו אותנו, למענה נלחמים בנו ומטיפים אליה כאילו הייתה דת חדשה או 'הֻבַּל'[3] של העידן הנוכחי שיש לסגוד לו ומי שכופר בו [כמוהו כמי ש]המיר את דתו? הגם שאין הוא אלא פסל אבן חסר ערך...?
איזו דמוקרטיה היא זו שהם [הכוונה למערב] שמחים בה? האין היא נשקם העדין, שנועד לפורר את האזור הערבי כולו, מדינה אחר מדינה, ובראשן את מצרים באופן שאינו נוגד את חוקיה? מה הביאה בעקבותיה הדמוקרטיה בעיראק פרט לחורבן, הרס, פירוד ופיצול עדתי? כמה עיראק יש לנו עכשיו? האם עיראק לא הייתה טובה יותר עם הדיקטטור סדאם [חוסיין]? ומה באשר לסוריה הדמוקרטית, לתימן עם החירויות וללוב עם השינוי? האם שכחנו כי הם ניסו לפורר גם את מצרים באמצעות דמוקרטיית משאלי העם לאחר 2011?
האם שכחנו את ניסיונותיהם של מחברי החוקה של 2012 לכלול סעיף שמאפשר משאלי עם עתידיים שיקבעו את גורלם של המיעוטים במצרים? האם שכחנו את השמות הבולטים שהגנו בחירוף נפש על הרעיון הזה?
האם שכחנו כי היו תכניות להקים מדינה לקופטים בדרום ו[מדינה] אחרת לסונים בצפון? האם שכחנו את הקריאות להסית את הנובים [תושבי אזור דרום מצרים וצפון סודאן] נגד מצרים, או את ההצעות לפצל את סיני? האם שכחנו את מי שסוחרים עד היום בסיסמאות של פינוי וגירוש בכפייה? האם שכחנו את הקריאות לעצמאות של פורט סעיד בעקבות האסון באצטדיון?[4]
לו הייתה הדמוקרטיה באמת המשטר הטוב והדגול ביותר... שאין לו חלופה מלבד הדיקטטורה, היינו מקדמים אותה בברכה. אולם, כל מי שמפיצים אותה ומגנים עליה בחירוף נפש צריכים להיכוות מהאש שלה קודם כל, ללגום מהכוס המרה שלה ולסבול את הפגמים והחסרונות שלה, לפני שהם מציגים אותה לאנשים..."
