המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מצרים: חשש מהשלכות ביקור נתניהו באפריקה, לצד קריאות לשת"פ עם ישראל
10/7/2016


תגובות במצרים לביקור נתניהו באפריקה:

חבר פרלמנט מצרי: הביקור מהווה איום על הביטחון הלאומי של מצרים;

בעלי היומון אל-מצרי אל-יום: הגיע הזמן לשתף פעולה עם ישראל

 

בתחילת יולי 2016 ביקר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בארבע מדינות אפריקאיות – אוגנדה, רואנדה, קניה, ואתיופיה – ובנוסף נפגש עם ראשי המדינה של דרום סודן, טנזניה, וזמביה. הביקור שהתחיל בציון מלאת 40 שנה למבצע אנטבה, בו נהרג יוני נתניהו, אחיו של ראש הממשלה, נועד בעיקר לחיזוק הקשרים הכלכליים והמדיניים בין ישראל למדינות אפריקה.

 

הביקור עורר תגובות רבות בתקשורת המצרית, כאשר רוב המגיבים הביעו הסתייגות מן הביקור וחשש מפני השלכותיו על מצרים, ובפרט על הנושא הרגיש של מכסת מצרים במי הנילוס. מאידך, בעלי היומון אל-מצרי אל-יום, איש העסקים צלאח דיאב, טען כי תגובות כאלה משקפות "הגיון ילדותי" ו"התנהגות של זמן מלחמה בעתות שלום" וקרא למצרים לשתף פעולה עם ישראל בהשקעות ביבשת אפריקה.

 

להלן סקירה של תגובות במצרים לביקור נתניהו באפריקה: 

 

יו"ר הליגה הערבית אבו אל-ר'יט: אסור שיחסי אפריקה-ישראל יבואו על חשבון הפלסטינים

היו"ר החדש של הליגה הערבית אחמד אבו אל-ר'יט, אמר כי היחסים של הערבים עם מדינות אפריקה טובים ואסור שהם יושפעו לרעה בעקבות ביקורו של נתניהו במדינות אלה. לדבריו, ביקור נתניהו נועד לשבור את בידודה הבינלאומי של ישראל שנובע מהמשך הכיבוש של אדמות ערביות ומפעולותיה הגזעניות. הוא הוסיף כי ישראל מנסה לשווק עצמה כמדינה נורמלית שיכולה לעזור לאחרים בנושאי הביטחון והצמיחה, אך הביע ביטחון שמדינות אפריקה, שנאבקו בעבר למען חירותן, מבינות היטב את משמעות הכיבוש והקולוניאליזם. הוא הזכיר את העמדה העקרונית של האיחוד האפריקאי בעד העניין הפלסטיני, והביע תקווה שהמדינות בהן מבקר נתניהו לא ירשו שיחסיהן עם ישראל יבואו ע"ח תמיכתן הגדולה וההיסטורית בזכויות הפלסטיניות.[1]

 

החוקר במרכז אל-אהראם למחקרים פוליטיים ואסטרטגיים סעיד אל-לאוונדי אמר לערוץ "אל-ר'ד", כי הביקור "מפוקפק ולא רצוי", בציינו כי מצרים הזניחה את היחסים עם מדינות אפריקה עד לשנים האחרונות, בעוד ישראל, "האויב הקלאסי של האומה הערבית בכללותה", פועלת באפריקה כבר זמן רב.[2]  

חבר הפרלמנט חאתם באשאת, יו"ר הוועדה לענייני אפריקה בפרלמנט המצרי ובכיר במפלגת 'המצרים החופשיים' אמר כי הוועדה בראשותו תתכנס ב-17 ביולי במטה הפרלמנט בנוכחות עוזר שר החוץ לענייני אפריקה וצוותו כדי לדון בתגובת המשרד לביקורו של נתניהו במדינות אפריקה והצהרותיו המסוכנות ומעוררות המחלוקת. לטענתו, יש לפעול ברמת דרגי החוץ והפרלמנט ולשקול קיום פגישה עם הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי בנושא. באשאת הוסיף, כי הדיון עם שגרירי אפריקה במצרים בנושא ביקורו של נתניהו איננו מועיל דיו ועל מצרים להדק את קשריה עם מדינות אפריקה נוכח התחרות העולמית שמתרחשת כעת.[3]

 

חשש מהשלכות הביקור על הסכסוך הפנים אפריקאי על מי הנילוס

הדאגה במצרים מביקורו של נתניהו באפריקה, נבעה בעיקר מן החשש כי ביקור זה עלול להשפיע על הנושא הפנים אפריקאי הרגיש בעניין חלוקתם של מי הנילוס. נושא זה מעסיק רבות את מצרים, מאז מאי 2013, עת הודיעה אתיופיה על הטיית מי הנילוס עקב בניית סכר "אל-נהדה" לצורך הפקת אנרגיה, מהלך שפירושו פגיעה במכסת המים המובטחת של מצרים ממי הנילוס. בתקשורת המצרית הופיעו פעמים רבות מאמרים שרמזו כי ישראל היא שעודדה את אתיופיה להקמת הסכר וכי היא המרוויחה הגדולה מכך.[4] בעקבות ביקור נתניהו באפריקה עלו שוב טענות אלה.

 

אבראהים יוסרי, לשעבר עוזר שר החוץ המצרי כתב בחשבון הפייסבוק שלו  תחת ההאשתאגים #סכר אל-נהדה, #נתניהו, #מצרים: "ביקורו המתגרה של נתניהו במדינות אגן הנילוס נועד לברך על הצלחת מדיניות ייבושה של מצרים, לה [ישראל] מסיתה. האם אנחנו עדיין בעלי ברית של הציונים?..." [5]



 

על רקע זה קרא חה"פ מוצטפא בכרי לקיים דיון דחוף בפרלמנט בהשתתפות רה"מ ושרי החוץ, המים, והאנרגיה, אודות ביקור נתניהו בארבע מדינות אגן הנילוס ובסכנות הטמונות בו למכסת מצרים ממי הנילוס ולביטחונה הלאומי.[6]

 

במאמר ביומון הרשמי אל-אהראם, ציין הכותב נביל אל-סגיני, כי בארבע המדינות בהן ביקר נתניהו, נמצאים  מקורות הנילוס, "[דבר ה]מאשר כי נושא מי נהר הנילוס יהיה אחד הנושאים המרכזים שיידון בביקורו של ר"מ ישראל באפריקה, במטרה להגשים את חלומה ההיסטורי של ישראל להוביל את מי הנילוס אל מדבר הנגב...

התנועות הישראליות החשודות ביבשת אפריקה מתקיימות בד בבד עם הדיונים האינטנסיביים בין מצרים, סודן, ואתיופיה והצגת עניין סכר אל-נהדה בפסגה האפריקאית... וברור כי [ישראל] פועלת כדי להכשיל כל הסכמה אפשרית" בין שלוש המדינות בעניין הסכר.[7]

 

ד"ר חאזם חסני, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת קהיר, הזהיר כי הביקור הוא חלק מתכנית להרחיב את מדינת ישראל "מהנילוס עד לפרת ... היות והנילוס מתחיל באתיופיה. הביקור הוא ביטוי... לתכנית ציונית מסודרת נגד מצרים [שמטרתה] לשלוט על המים והמזון שלה..."[8]

 

קריקטורה באתר מצרי: "אל-סיסי נתן לנתניהו את הברז" על הסכר רשום: "סכר הנהדה"[9]


בעלי היומון אל-מצרי אל-יום על ההתנגדות לביקור: הגיע הזמן לשת"פ עם ישראל

ב-7 ביולי התפרסם ביומון אל-מצרי אל-יום מאמר מאת "ניוטון" (שם העט של בעלי העיתון צלאח דיאב), שיצא נגד מותחי הביקורת על ביקור נתניהו באפריקה וטען כי הגיע הזמן לשתף פעולה עם ישראל:

 

"[יש האומרים] 'אתן לישראל להשיג בלעדיות באפריקה, היות ויש לנו מחלוקת עימה. אתן לה להשקיע באגן הנילוס היות ואני שונא את ישראל. נביט בה מן הצד בשעה שהיא מרחיבה את הפרויקטים המשותפים שלה עם הממשלות האפריקאיות, אני בכלל מסוכסך עם נתניהו'. כל [האמירות] הללו מבטאות חשיבה ילדותית ותו לא. זו התנהגות חסרת הגיון, התנהגות של זמן מלחמה בעתות שלום. [אלה] קלישאות שאבד עליהן כלח.

 

אף אחד באפריקה אינו רוצה לוותר על מצרים, מצרים אינה יכולה לוותר על אפריקה, והאפריקאים לעולם לא יוותרו על ישראל ולא יוותרו על האינטרסים שלהם [רק] כדי לעשות טוב לערבים. הם רוצים שנעבוד יחד ושנשתף פעולה עם כל מי שמשקיע באפריקה. היבשת השחורה סובלת מבעיות רבות והאפריקאים לא יסרבו לאף יד המושטת להם לעזרה, אף אם זוהי ידו של נתניהו.

 

זוהי האמת שאנו צריכים להשלים עמה. זו המציאות ומחובתנו להכיר בה. מאז ביקורו המפורסם של יצחק שמיר באפריקה ב-1987 [הכוונה כנראה לביקורו בדרום אפריקה], ההשקעות הישראליות זורמות לכל מדינות אפריקה, ואילו אנו חיינו באשליה, ועודנו חיים באשליה, שהאפריקאים ידחו את היד שמשיטה להם ישראל. זה לא קרה ולא יקרה. אין מנוס משיתוף פעולה, כי לא יעלה על הדעת שנוותר על האינטרסים האסטרטגיים שלנו באפריקה ועל הנילוס בראש ובראשונה.

 

אתמול הציג אל-מצרי אל-יום בעמוד השער דיווח של סוכנות הידיעות אנאדולו על דברי רג'פ טאיב ארדואן שאמר: 'כן לנורמליזציה ושותפות עם ישראל, לא לפיוס עם מצרים'. את הדברים אמר אדם שרוצה למנות את עצמו למנהיג המוסלמים הסונים בכל העולם, והוא לא מוצא כל פגם בשותפות עם ישראל. ארדואן יהיה שותף לנתניהו בהשקעה ביבשת השחורה, הוא ייכנס לאפריקה יד ביד עם ישראל..

 

היום, אחרי כחצי מאה של שלום, ואחרי הקריאה של [הנשיא] סיסי לפיוס בין הערבים לבין ישראל, אסור שקריאה זו תחלוף כאילו לא הייתה. ביכולתה לשנות את פני האזור בתחומי הכלכלה, התרבות, והמדע, ובתחומים אחרים... עלינו לדרוש מסיסי להשלים [את היוזמה] עד שהיא תשיג את מטרותיה."[10]

 

 

 



[1] אל-אהראם (מצרים), 7.7.16

[2] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 7.7.16

[3] אל-אהראם (מצרים), 10.7.16

[6] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 7.7.16

[7] אל-אהראם (מצרים), 7.7.16

[8] rassd.com, 7.7.16

[9]ו http://klmty.net/, 8.7.16

[10] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 7.7.16