כללי

 

ארה"ב נותנת לגיטימציה לנוכחותה ולפעילותה של איראן בעיראק

 

מאת: י. כרמון וא. סביון

 

בריאיון ב- Aspen Ideas Festival בקולורדו ב-29.6.2016, אמר מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, בתשובה לשאלה האם השפעת איראן בעיראק היא "יותר מועילה או הרסנית":

 

“Look, we have challenges with Iran as everybody knows, and we’re working on those challenges,” Kerry said. “But I can tell you that Iran in Iraq has been, in certain ways, helpful, and they clearly are focused on ISIL-Daesh, and so we have a common interest, actually.”[1]

 

הצהרה זו מעניקה לגיטימציה אמריקאית לנוכחותה ולפעילותה הצבאית של איראן בשטחי עיראק, בטיעון שיש לאיראן ולארה"ב אינטרסים משותפים במלחמה בארגון המדינה האסלאמית (דאעש) ו"איראן היא [גורם] מסייע". זאת ועוד, לטענתו איראן מתמקדת בעיראק במלחמה בדאעש.

 

בהצהרה זו התעלם קרי מפעילותן של איראן ושל המיליציות השיעיות שהיא מפעילה בעיראק נגד האוכלוסייה הסונית ומן המידע על פעולות טיהור אתני ופגיעה באזרחים שאינם שיעיים.

 

כמו כן, קרי לא הציב תנאים ומגבלות למתן לגיטימציה זו ובכך מעניקה ארה"ב אישור לשאיפתו ההיסטורית של המשטר האיראני להכפיף את עיראק לשלטונו ולפצל את עיראק לחלק שיעי ולחלק סוני.[2]

 

יצוין כי מזה שנתיים מפעילה איראן בעיראק כוחות צבא, באמצעות מיליציות שיעיות שהקימה בפיקוד מפקד כוח קודס של משה"מ, גנרל קאסם סולימאני, ולאחרונה גם כוחות איראניים מצבאה. דו"ח מקיף בנושא זה יפורסם בקרוב.

 

בתמונה: חייל איראני חמוש לצד חייל עיראקי בעיראק [3]

לגיטימציה זו חושפת את מגמתו של הממשל האמריקאי, לתמוך באיראן השיעית נגד העולם הסוני שהתבטאה גם בנכונות לוויתורים מרחיקי לכת לאיראן בעסקה הגרעינית (JCPOA), כחלק מתפישה מדינית-אידאולוגית של הנשיא אובמה לה נתן ביטוי בראיונות בתקשורת, כשדיבר על הצורך ביצירת מאזן כוחות אזורי בין השיעים לבין הסונים.[4] לצורך זה, אף הפציר אובמה בסעודים להשלים עם מעמד גאו-פוליטי משודרג של איראן תוך החלשת המעמד הגאו-פוליטי של העולם הסוני.  יובהר כי המוסלמים השיעיים הינם כעשרה אחוזים מעולם האסלאם בעוד הסונים מהווים רוב מובהק של תשעים אחוז ולפיכך קבלת התכנית האמריקאית, שנועדה לחזק את מעמד השיעים על חשבון הסונים, מעוררת התנגדות עזה במדינות הסוניות המובילות בעולם המוסלמי.

 

עוד יצוין כי תמיכה אמריקאית זו בנוכחות איראן בשטח עיראק מתפרשת ובעצם מהווה תמיכה ב"ציר ההתנגדות" כולו (איראן-סוריה-חזבאללה–תימן–עיראק) ולא רק באיראן גופה, ולפיכך היא מגבירה עוד יותר את התנגדות העולם הסוני למדיניות ארה"ב באזור.