כללי

 

 

הוויכוח בתוך אש"פ בעקבות ההחלטה על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל

 מאת ב. שני*

הקדמה

הקשרים השוטפים בין הרש"פ לבין ישראל ובראשם התיאום הביטחוני נמצאים במוקד דיון פנימי בחוגים הפוליטיים הפלסטינים ובציבור הפלסטיני. קריאות להפסקת התיאום הביטחוני ולניתוק הקשרים עם ישראל עולות מפעם לפעם מצד בכירים במפלגות הפלסטיניות השונות החברות באש"פ.

 

הדיון בשאלת התיאום הביטחוני קיבל מפנה בתאריך 5.3.2015, עת החליטה המועצה המרכזית של אש"פ על "הפסקת כל סוגי התיאום הביטחוני עם שלטון הכיבוש הישראלי", בנימוק שישראל אינה דבקה בהסכמים החתומים בין הצדדים.[1] בעקבות החלטת המועצה המרכזית המשיכו לעלות קריאות לניתוק הקשרים עם ישראל, בין היתר גם מצד בכירים בשורות פת"ח כגון מרואן אל-ברגותי, עבאס זכי ותופיק אל-טיראוי. עם זאת, יו"ר פת"ח מחמוד עבאס, המשמש גם יו"ר הוועד הפועל באש"פ ויו"ר הרש"פ, נמנע עד כה מלנקוט כל פעולה שתביא להפסקת התיאום הביטחוני בפועל, ואף הבהיר כי התיאום הביטחוני עם ישראל נמשך כסדרו.[2] מדיניותה של פת"ח היא שמהווה תנאי ובסיס למדיניות אש"פ, בהיותה התנועה הגדולה ביותר בארגון. לכן, בהיעדר חתירה ליישום החלטת המועצה המרכזית מצד ראשות פת"ח, כמו גם מצד הרש"פ, המהווה הזרוע השלטונית הפלסטינית המבצעת, החלטת המועצה המרכזית של אש"פ נותרה ללא משמעות מעשית.

 

לאחרונה הודיע גם הוועד הפועל של אש"פ כי החליט בישיבתו מיום 4.5.2016 "להתחיל מיד בביצוע החלטות המועצה המרכזית הפלסטינית בעניין הגבלת היחסים המדיניים, הכלכליים והביטחוניים עם שלטון הכיבוש [ישראל]". בהודעה צוין כי החלטה זו באה "על רקע התנכרות ישראל להסכמים החתומים והתעקשותה על הרס פתרון שתי המדינות".[3]

 

נראה כי מקורה של החלטת הוועד הפועל בשינוי במדיניות פת"ח, אשר נקבע בישיבת הוועדה המרכזית של פת"ח מיום 2.5.2016. על פי בכיר פת"ח סאיב עריקאת, המשמש גם כמזכ"ל אש"פ, הוועדה המרכזית של פת"ח החליטה בישיבתה על מתן המלצות לוועד הפועל של אש"פ, אשר תואמות את החלטת המועצה המרכזית של אש"פ בדבר הפסקת היחסים הכלכליים והביטחוניים עם ישראל. עריקאת הציג את החלטת הוועדה המרכזית של פת"ח כתגובה לצעדים בהם נקטה ישראל לאחרונה, אשר מאיימים על חזון המדינה הפלסטינית, בהם: הודעת ישראל מיום 28.4.2016 על דחייתה את היוזמה הצרפתית לעריכת ועידת שלום בינלאומית בנושא הישראלי-פלסטיני; הסתייגויות ישראליות סביב הסגת כוחות צה"ל משטחי A, וכן פרסום יוזמות להחלת חוקי מדינת ישראל על חלקים משטחי C.[4]

 

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, אשר עד כה ממשיך להנהיג מדיניות של המשך התיאום הביטחוני עם ישראל, נמנע מלהתבטא ביחס להחלטת הוועד הפועל, למעט בדברים שנשא לרגל ציון הנכבה, שם התנה את יישום ההחלטה במידת מחויבותה של ישראל להסכמים בינה לרש"פ, עת אמר כי ההנהגה הפלסטינית תמשיך "ביישום הוראות המועצה המרכזית של אש"פ בדבר הגבלת היחסים עם ישראל, בהתאם למידת מחויבותה [של ישראל] להסכמים החתומים".[5] התייחסות נוספת של בכיר ברש"פ לעניין נשמעה מפי ראש ממשלת ההסכמה הפלסטינית ראמי אל-חמדאללה, אשר אמר ב-16.5.2016 כי "החלטת אש"פ מצריכה קביעת מנגנונים ליישומה בשטח, ולכן התיאום הביטחוני עם ישראל עדיין נמשך."[6]

 

פרסום ההחלטה מצד הוועד הפועל של אש"פ על הגבלת היחסים עם מדינת ישראל הצית דיון ציבורי נוקב בחברה הפלסטינית, ובו עלו קולות רבים בעד ונגד החלטה זאת.

 

כך, החלטת הוועד הפועל זכתה לביקורת נוקבת וחריגה מצד ראש עיריית שכם לשעבר, איש פת"ח וחבר הוועד הפועל של אש"פ, ר'סאן אל-שכעה, אשר טען כי לא ניתן ובלתי ראוי לנתק את היחסים עם ישראל בתחומי הכלכלה והביטחון, נוכח השפעתו של צעד כזה על חיי היום יום של התושבים הפלסטיניים. גם פיצל אבו ח'דרא, חבר המועצה הלאומית הפלסטינית, ובכיר פלסטיני נוסף טענו כי החלטת הוועד הפועל של אש"פ אינה ישימה.

 

בעל טור ביומון הרש"פ אל-איאם, טלאל עוכל, אף טען כי הפלסטינים עצמם אינם מאמינים שההחלטה ישימה, ומכאן שאין לצפות מישראל שתאמין להחלטה.

 

דברי ביקורת אלו על החלטת הוועד הפועל של אש"פ, ובפרט דבריו של ר'סאן אל-שכעה, עוררו בעצמם ביקורת נגדית, אשר קראה ליישום ההחלטה ואשר הביעה תרעומת על אל-שכעה ועל הרש"פ.

 

להלן יובאו דברי הביקורת שהתפרסמו בדבר החלטת הוועד הפועל של אש"פ. לאחר מכן יובאו מספר דוגמאות לביקורת הנגד שהתפרסמה בתקשורת הפלסטינית בעקבות דבריו של אל-שכעה.

 

ביקורת על החלטת הוועד הפועל של אש"פ: החלטה בלתי ראויה ובלתי ישימה

ראש עיריית שכם לשעבר: התיאום הביטחוני משרת את האינטרס הפלסטיני

כאמור, החלטת הוועד הפועל זכתה לביקורת נוקבת וחריגה מצד ראש עיריית שכם לשעבר וחבר הוועד הפועל של אש"פ, איש פת"ח ר'סאן אל-שכעה. אל-שכעה טען כי החלטת המועצה המרכזית התקבלה על ידי חברים המנותקים מחיי היומיום בשטחים הפלסטיניים, והסביר כי הפלסטינים תלויים לחלוטין בישראל מבחינה כלכלית, וכי התיאום הביטחוני עמה משרת אינטרסים פלסטיניים, כך שבפועל, בלתי אפשרי וגם לא ראוי לנתק את היחסים עם ישראל בתחומי הכלכלה והביטחון. עוד הבהיר אל-שכעה כי ההנהגה הפלסטינית כלל אינה מסוגלת ליישם החלטה המורה על ניתוק היחסים עם ישראל, וקרא למו"מ בין העם הפלסטיני לישראלי אשר יתחיל מהציבור הרחב.

 

דבריו של אל-שכעה התפרסמו באתרי חדשות מקומיים, כמו אתר החדשות של העיר שכם nabluslive.net, וכן באתר החדשות kofiapress.net, המקושר לבכיר פת"ח לשעבר ואיש האופוזיציה לעבאס, מוחמד דחלאן.

 

אל-שכעה אמר: "החלטת המועצה המרכזית הפלסטינית בישיבתה האחרונה, לפיה יש לנתק את היחסים עם ישראל, היא סנטימנטלית, מאחר שרוב חברי המועצה המרכזית הגיעו מחו"ל – מצ'ילה, מרומניה, מאוסטרליה, מאמריקה וממדינות אחרות, והם [נוטים] לחשוב בצורה רגשית יותר בנוגע לבעיה הפלסטינית מאשר בצורה ריאלית מעשית, כפי שאנו, החברים [שחיים] בתוך פלסטין, עושים... תפקידו של הוועד הפועל של אש"פ הוא ליישם את ההחלטה של המועצה המרכזית בנושא זה ולא [לדון בה מחדש, קרי] לדחות אותה, לקבלה או להצביע עליה, אך בישיבתנו האחרונה הבענו הסתייגות ממנה ו[הבענו] את דעותינו לגביה...

 

אנו צוחקים על עצמנו באמרנו שביכולתנו להחרים או לבטל את יחסינו עם ישראל, במיוחד בשני הנושאים המרכזיים של ביטחון וכלכלה, נושאים שהם בסיס החיים של העם הפלסטיני והתושבים בגדה המערבית הכבושה... איך נוכל להכניס דלק וקמח ואיך נוכל לספק חשמל וכו'? ישראל הרי שולטת בנו ביבשה, בים ובאוויר. לו החלטנו לנתק את יחסינו הכלכליים עם ישראל ולבטל את הסכם פריז הכלכלי באופן תיאורטי – האם היינו יכולים לחיות בלעדיהם בפועל?! זו השאלה שעלינו להציג בפני אלה הדורשים יומם וליל להפסיק את התיאום הביטחוני והכלכלי ולנתק את היחסים עם ישראל...

 

כשישראל רוצה להיכנס לכפר, עיר או מחנה פליטים, זה לא משנה לה אם הם באזור A, B או C, כי לנו אין ריבונות על האדמה עם תיאום בטחוני או בלעדיו. התיאום הביטחוני משרת את האינטרסים שלנו מאחר שאם הרשות הפלסטינית רוצה לערוך מבצעים ביטחוניים כדי לכפות את הסדר והחוק, כפי שעשתה בשכם כשהביאה [לעיר] 1500 אנשי ביטחון [מרחבי הגדה המערבית], האם היא תצליח לעשות זאת ללא תיאום ביטחוני עם ישראל? בוודאי שלא. [כמו כן] יש כאלף מבוקשים פלסטינים השוהים בבסיסים של מנגנוני הביטחון בכל מחוזות הגדה המערבית. אם נפסיק את התיאום הביטחוני, ישראל ודאי תעצרם מיד, וזה ייפגע בצעירינו...

 

בהחלטת המועצה המרכזית והוועד הפועל לנתק את היחסים עם ישראל אנחנו הגזמנו, מאחר שאיננו יכולים כהנהגה, כממשלה וכרשות, ליישם החלטות כאלה בשלב זה, שכן הדבר יפגע בעמנו, בחיי [היומיום] שלו ובאינטרסים שלו ואנו לא רוצים להקשות עליו עוד יותר...

החלופה היא מו"מ בין העמים הפלסטיני והישראלי שיחל מלמטה למעלה, כלומר מהעם אל ההנהגה. המו"מ ההפוך [קרי של ההנהגות] נכשל בעבר בין הצדדים מאחר שהאנשים לא האמינו בו... אני מתנגד לפגישות ולמו"מ הבילטראליים מאחר שבסופו של דבר הם ייכשלו..."[7]

 

בכיר פלסטיני וחבר במל"פ: יישום ההחלטה על הפסקת התיאום הביטחוני אינו ריאלי

ביקורת על אי ישימות החלטת הוועד הפועל נשמעה גם מצד גורמים נוספים. בכיר פלסטיני שסירב להזדהות בשמו מסר ליומון אל-חיאת היו"ל בלונדון, כי "הרש"פ אינה מסוגלת בשלב זה להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל" והעריך כי היקף התיאום הביטחוני עם ישראל יצומצם, אך לא יופסק.[8]

 

גם חבר המועצה הלאומית הפלסטינית, פיצל אבו ח'דרא, הכותב ביומון אל-קודס, טען כי החלטת הוועד הפועל אינה ריאלית, וקרא להימנע ממנה ולשוב למתווה אוסלו. לדבריו, "עם כל הכבוד להחלטת המועצה המרכזית על סיום התיאום הביטחוני, זוהי טעות גמורה משום שלא ניתן להשוות את כוחה של המשטרה הפלסטינית לכוחו הצבאי של הכובש, מה גם שביטול התיאום הביטחוני משמעו ביטול הסכם אוסלו, שהוא ההסכם היחיד שהכיר באש"פ. זהו הישג שאין להתכחש לו, וישראל מייחלת לביצוע החלטה זו, כדי שתבטל את הסכם אוסלו. נוכח הפילוג הפלסטיני, הפילוג הערבי והאביב הערבי שהרס את כל מה שנבנה במשך שבעה עשורים, אין לנו ברירה אלא להפעיל את הסכם אוסלו..."[9]

 

בעל טור ביומון הרש"פ: החלטת הוועד הפועל אינה במקומה לאור מצבו הקשה של העם הפלסטיני

ביקורת נוספת על החלטת הוועד הפועל של אש"פ השמיע טלאל עוכל, בעל טור ביומון הרש"פ אל-איאם. עוכל טען כי לאור מצבם הקשה של הפלסטינים, החלטת הוועד הפועל איננה במקומה, וכי אין לצפות מישראל שתאמין להחלטה, שהרי הפלסטינים עצמם לא מאמינים לה. עוכל כתב: "באופן אישי, איני יודע איך אפשר לקבל החלטות כה חשובות וחמורות בצל הימשכות המצב הפלסטיני כפי שהוא. מבחינתי, למרות הסכנה בכך שהרש"פ תמשיך לפעול בהתאם למה שנקבע לה בהסכם אוסלו, איני סבור ששינוי המצב [קרי הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל] יהיה נכון, נוכח המצב הטרגי והקשה בו נמצאים הפלסטינים כעת... השאלה היא כיצד אפשר שההנהגה הפלסטינית תחריף את רמת הסכסוך [באמצעות הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל], שעה שהמבצר הפלסטיני חלש, שברירי ומסוכסך מבית, והפילוג בתוכו פוגע בו קשות?

 

על מי שמחליט להחריף את רמת הסכסוך להחזיר [תחילה] את האחדות הלאומית ואת אחדות קבלת ההחלטות הלאומית, עליו לבנות מחדש את מוסדות ההנהגה הפלסטיניים, מאש"פ ועד הרש"פ, ועליו להחזיר את האמון בחברה הפלסטינית, הסובלת כל הזמן מהתעלמות ומדחיקה לשוליים. על מי שמחליט להחריף את רמת הסכסוך לאפשר לכוחה של האינתיפאדה להתממש, בהיותה אינתיפאדה עממית בדרכי שלום נגד הכיבוש, ולעשות זאת במסגרת אסטרטגיה לאומית כוללת ומוסכמת על כלל [הציבור] הלאומי...

 

האמת היא שאם אנחנו, הפלסטינים הלאומיים, לא מאמינים [בהחלטת הוועה"פ של אש"פ] – איך נוכל לצפות מהכיבוש שיאמין למה שהוא שומע, בעוד [שבשטח] הוא רואה דברים העומדים בניגוד [לכך]?"[10]

 

תגובות לדבריו של אל-שכעה בקרב גורמים ברש"פ ובקרב אישי ציבור פלסטינים

כאמור, דברי הביקורת על החלטת הוועד הפועל של אש"פ ובראשם דבריו של של ר'סאן אל-שכעה עוררו תגובות  נגד בתקשורת ובציבור הפלסטינים. הביקורת בתקשורת הפלסטינית, הגיעה משלושה גורמים מרכזיים: תומכים בעבאס וברש"פ, המבקשים להגן על עצם קבלת ההחלטה בהיותה בחירה פוליטית של ההנהגה הפלסטינית; גורמים פלסטינים המזוהים עם פת"ח אשר דוגלים בהפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל ואשר שמחו על החלטת הוועד הפועל; וגורמים בחמאס, הרוצים גם הם בהפסקת התיאום הביטחוני ואשר ראו בדברי אל-שכעה הזדמנות לבקר את מדיניות הרש"פ.

 

 דברי אל-שכעה עוררו תגובות מעורבות גם ברשתות החברתיות: כך למשל בחשבון הפייסבוק של אתר חדשות מקומי העוסק בעיר שכם, www.facebook.com/NablusCity, התפרסמו תגובות חלוקות על דבריו של אל-שכעה בנושא החלטת הוועד הפועל. משתמשים פלסטינים רבים תמכו בהם והציגום כ"דברים מציאותיים שרחוקים מדמיונות" וכ"דברים הגיוניים ומשכנעים", ואילו רבים אחרים יצאו נגד הדברים ונגד אל-שכעה עצמו, ופרסמו תגובות כגון "המו"מ מוביל תמיד לדרך ללא מוצא. דרושה אינתיפאדה אמתית ומכובדת. המולדת זקוקה להקרבה".[11]

 

בעל טור ביומון הרש"פ: החלטת הוועד הפועל צעד אמיץ; הביקורת היא התנגדות לשם התנגדות

עמר אל-ר'ול, יועצו של רה"מ הפלסטיני לשעבר סלאם פיאד, הצדיק בטורו ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה את החלטת הוועד הפועל, וטען כי דברי מבקריה אינם מבוססים. לדבריו, כל פעולות ממשלת ישראל והצהרות שריה מצביעות על כך ש"ההנהגה הישראלית אינה מעוניינת כלל לפתוח צוהר כלשהו לאופציית ההסדר המדיני. לכן, על ההנהגה ובראשה הנשיא [מחמוד] עבאס ליישם את החלטות המועצה המרכזית ולהגביל את היחסים המדיניים, הכלכליים והביטחוניים על המדינה הישראלית הכופרת [בהסכמים]. אמנם, כל פלסטיני יודע מראש שלהחלטה זו יהיו תוצאות הפוכות [כלומר שליליות] על העם הפלסטיני, במיוחד מאחר שהתיאום אינו מתמצה רק בתיאום ביטחוני, אלא כולל את כל היבטי החיים הפלסטינים. [הייתה זו התנהגותם של] נתניהו וקואליציית השלטון הקיצונית שלו... [אשר] הביאה את ההנהגה הפלסטינית לנקוט צעד אמיץ זה. כן, אמיץ, בגלל ההשלכות המסובכות והקשות שיהיו לו שיפגעו בכל הפלסטינים, יהיה אשר יהיה מעמדם הפוליטי, החברתי, הכלכלי, הדתי והתרבותי. ואולם, זהו [צעד] אמיץ מאחר שהוא יכאיב לצד הישראלי שלא חשב לרגע שההנהגה הפלסטינית תעז לעשותו.

 

המיומנות של ההנהגה הפלסטינית תבוא לידי ביטוי ביכולתה ליישם בצורה יצירתית את [ההחלטה בנוגע ל]הפסקת התיאום באופן שלא יפגע באינטרסים של העם ככל הניתן... אלה המפקפקים בהחלטת ההנהגה, לא עושים זאת מסיבה מבוססת אלא רק מתוך התנגדות לשם התנגדות. למרבה הצער, חלק מהמטילים ספק [כנראה הכוונה לאל-שכעה, אשר שימש כראש המחלקה ליחסים בינלאומיים באש"פ במהלך תהליך אוסלו] היו חלק מצוות המו"מ באוסלו. למרות  זאת, על ההנהגה להמשיך בדבקות ולבחון מחדש את האינטרסים הלאומיים העליונים של העם ולהשליך את הכדור למגרש של ממשלת נתניהו ומי שעומד מאחוריה."[12]

 

יועצתו לשעבר של ערפאת: מתנגדים להפצת תרבות התבוסתנות במקום תרבות ההתנגדות

בשונה מביקורתו המתונה של אל-ר'ול, חנאן עואד, חברת המועצה הלאומית הפלסטינית ויועצת של יו"ר הרש"פ לשעבר יאסר ערפאת, תקפה בחריפות את דברי אל-שכעה. במאמר אותו הפנתה לאל-שכעה טענה עואד כי הצהרותיו מפיצות תבוסתנות וחולשה, וחושפות תרמית של ההנהגה הפלסטינית נגד העם הפלסטיני, באשר ההנהגה אינה פועלת באמת כדי להתנגד לכיבוש ולהשיג עצמאות לפלסטינים.

 

אשר לטענת אל-שכעה כי נציגי אש"פ בחו"ל מקבלים החלטות בצורה סנטימנטלית ולא רציונאלית, עואד ענתה:  "העם הפלסטיני בתוך [פלסטין] ובחו"ל הוא אחד ונושא את רוח הנושא [הפלסטיני] והמאבק. הפלסטינים שגרים בחו"ל הם במקור מפלסטין. הם אלה שאיבדו את בתיהם והיגרו מכפייה, והם מחכים ל[מימוש] זכותם לשוב... ההיבט הרגשי והמצפוני הוא הבסיס העיקרי של ההיבט המעשי, שכן הזהות הלאומית מורכבת מרגשות סוערים הקושרים את האדם הפלסטיני לאדמתו הלאומית ולתרבותו והם המצפון הקולקטיבי של ההמונים.

 

אשר להיבט הביטחוני ולצורך שלנו בתיאום ביטחוני עם ישראל...: אנו רוצים בהמשך הישגי הנשיא כדי [שנוכל] להכריז על מדינה ולגייס תמיכה בינ"ל בצעד זה. באמצעות הישג זה למדינת פלסטין תהיה שליטה מלאה על הגבולות, המעברים, האוויר והים שלה ולכובש לא תהיה שום זכות לפרוץ לשטחה."

 

עוד כתבה לאל-שכעה: "הצהרותיך בנוגע להגנה על המבוקשים סותרות את הצהרתך הראשונה שישראל יכולה לפלוש לכל השטחים ולעצור ולהרוג כרצונה, כפי שהיא עושה בצורה יומיומית...

אנו יודעים שהמערכה שלנו מול הכיבוש אינה קלה. אנו מתנגדים להפצת תרבות התבוסתנות במקום תרבות ההתנגדות על כל צורותיה...

איזה מו"מ עממי אתה רוצה [שיהיה] לאחר 22 שנים של מלחמת השמדה, אימה, הרג מכוון, מעצר וגירוש? זאת בשעה שממשלת ישראל, הזוכה לתמיכת עמה, פונה לקיצוניות ולהכאת שורשים באדמתנו. כיצד אנו [יכולים] לקרוא ליותר כניעה ונורמליזציה [עם הכיבוש] שעה שתנועת החרם העולמית הצליחה להשפיע על מדינות העולם להחרים את ישראל מבחינה מדינית, תרבותית וכלכלית?

תודה, תודה. אנו מרומים."[13]    

* ב. שני חוקרת את הזירה הפלסטינית במכון ממרי