המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
משה"מ – הגורם לאי שילוב איראן בכלכלת המערב לאחר ה-JCPOA
20/5/2016

 

משה"מ – הגורם לאי שילוב איראן בכלכלת המערב לאחר ה-JCPOA

 

מאת: א. סביון וי. כרמון

 

כמו במצרים ובפקיסטן גם באיראן שולטת האליטה הצבאית בכלכלת המדינה, זאת באמצעות  משה"מ (משמרות המהפכה) – הכוח הנאמן למנהיג העליון ח'אמנאי, העומד בראש המחנה האידיאולוגי – המקיים את שליטת מנגנוני המהפכה האסלאמית באיראן מבחינה צבאית ושולט בכלכלתה. לרשימה חלקית ביותר של הנכסים הכלכליים של משה"מ ראה מאמר בוול סטריט ג'ורנל מה-19.5.2016.[1] שליטה זו בכלכלה מאפשרת למשה"מ שליטה פוליטית, הגם שאינו גוף פוליטי נבחר ולמעשה עפ"י הוראות מייסד משטר המהפכה, איתאללה ח'ומיני, פעילותו הפוליטית אסורה מלכתחילה.

 

משה"מ מופיע ברשימות משרד האוצר האמריקאי כגוף שמוטלות עליו סנקציות בשל "פעולות תמיכה בטרור והפצת נשק".[2] לפיכך כל יוזמה כלכלית מערבית באיראן או עם גורם איראני, נתקלת במחסום הזיקה הישירה או העקיפה למשה"מ, דבר המונע מהגורמים המערביים לקיים יחסים כלכליים עם איראן.

 

ח'אמנאי אשר קלט את עומק הבעיה לאחר הצגת ההסכם ביולי 2015, תובע שלא לראות ב-JCPOA שום פתרון לבעיותיה הכלכליות של איראן משום שהוא מבין ששילובה מחדש של איראן בכלכלה העולמית כרוך בשינויים מבניים באיראן ובנישול משה"מ ממעמדו הכלכלי. לפיכך, הוא תובע שלא להתבסס על שת"פ כלכלי והשקעות מן המערב אלא להשתית את התפתחות איראן על "כלכלת ההתנגדות", לאמור: המשך שליטת משה"מ – עמוד התווך של שלטונו – בכלכלה האיראנית.

 

המחנה האידיאולוגי רואה בגישה הכלכלית של  ממשלת רוחאני בגידה במהפכה האסלאמית ואת תומכי ה-JCPOA כסוכני ארה"ב הפועלים כדי למוטט את יסודות המשטר ובהם את הגוף המהפכני העיקרי – משה"מ.

 

על מאפייני המאבק בין שני המחנות, האידיאולוגי והפרגמטי, לגבי תפקידו ומעמדו של משה"מ להלן בנספח זה דוח ממרי .

 

ראש המחנה הפרגמטי, האשמי רפסנג'אני, המייצג את המגזר הפרטי החופשי בכלכלת איראן ולצדו הנשיא רוחאני, תובעים מזה שנים להפוך את המגזר הכלכלי הפרטי למרכזי בכלכלת איראן שעליו יושתתו הרפורמות.  הם תובעים לאפשר את קצירת פירות ההסכם הגרעיני בדמות השקעות זרות באיראן ולשם כך הם תובעים להפוך את משה"מ לגוף כלכלי שקוף ומשלם מיסים, שאינו מועדף ע"י המשטר ואינו זוכה ליתרונות על פני אחרים.

 

בהופעתו בכנס בשם "כלכלת איראן" ב-4.1.2015, אמר הנשיא רוחאני: "כלכלתנו היא פוליטית יותר מאשר כלכלה נטו ובכל פעם כשאומרים שגם ארגון כזה או אחר [הכוונה: משה"מ] צריך לשלם מיסים, הם עושים מהומה. אך הממשלה הזאת לא מפחדת [מצעקותיהם] וממשיכה בעבודתה. הכלכלה לא תתקדם [כשיש למשה"מ] מונופול. יש להציל את הכלכלה ממונופול [משה"מ] ולהפכה לתחרותית. כלל המנגנונים צריכים להצהיר בשקיפות על התנהלותם הכלכלית ועל כל העם להיות מודע לנתונים ולמספרים. האם ניתן להתקדם כלכלית כשיש שחיתות? יש להילחם בשחיתות."[3]

 

העימות בין שני המחנות על דמותה הכלכלית של איראן הינו למעשה מאבק קיומי פוליטי על השליטה באיראן.

 

יישומן של דרישות רפסנג'אני ורוחאני ידחק את משה"מ מן הזירה הפוליטית ובכך יזכה המחנה הפרגמטי לניצחון נוסף בדמות ערעור כוחו של המחנה האידיאולוגי.

 

במאמר שפרסמה ברברה סלאבין ב-16.5.2016 ב- .atlanticcouncil.org היא הבהירה כי ישנה דרישה מערבית מאיראן "לנקות את הסקטור הבנקאי שלה, לעקור את משה"מ מכלכלת איראן, ולהפסיק לממן קבוצות טרור."

 

נוכח דרישות אלה שנועדו לסייע למחנה הפרגמטי ולשנות את פני איראן מן היסוד, מציעה סלאבין כמה דרכים בהם יוכל הממשל האמריקאי לעקוף אותן, ובכך לסייע למחנה האידיאולוגי להמשיך לקיים את שלטון המנהיג העליון ח'אמנאי ומחנהו.

 

גם מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, ניסה בשיחות שכנוע עם בנקים אירופאים לעקוף את הדרישות האמריקאיות ואת החוק האמריקאי, ללא הצלחה.[4]

 

נספח:

דו"ח ממרי מה-2.6.2014

 

רפסנג'אני מול ח'אמנאי (י'): הסלמת המאבק בין המחנות:

העימות סביב תפקיד משה"מ במשטר (1)

רוחני: להרחיק את משה"מ מהפוליטיקה; מפקד משה"מ: תפקידנו לעמוד מול איומים מבית

 

מאת י. מנשרוף, א. ח'ראזי, י. להט וא. סביון

 

הקדמה

בנאום לרגל יום הצבא ב-18 באפריל 2014, פתח נשיא איראן, חסן רוחאני, במתקפה על משמרות המהפכה - משה"מ וקרא להם שלא להתערב בפוליטיקה. נאומו גרר תגובות מבכירי קציני משה"מ ואחרים שהדגישו את חשיבות משה"מ ודנו במעמדו בחברה האיראנית ובמשטר האסלאמי. לדבריהם, משה"מ עומד כנגד כל מי שמבקש להצית פתנה (מחאה ציבורית נגד המשטר).

מאמר זה הוא הראשון בסדרה הדנה בהסלמת מאבק הכוח בין שני המחנות הפוליטיים העיקריים באיראן.[1]

להלן עיקרי דברי הנשיא רוחאני והתגובות לו מצד בכירי משה"מ:

 

רוחאני ביום הצבא: אל למשה"מ להתערב בפוליטיקה

בנאום לרגל יום הצבא ב-18 באפריל 2014, קרא נשיא איראן חסן רוחאני, תיגר הן על משה"מ כשקרא להם לדבוק בצוואת מייסד המשטר ח'ומיני ולהישאר מחוץ לזירה הפוליטית, והן על המנהיג ח'אמנאי על שאפשר  להם להתערב בפוליטיקה ולהוות כוח פוליטי בעל עוצמה כלכלית בנוסף לעוצמתם הצבאית. רוחאני אף רמז שאם תהיה באיראן מהפכה או התקוממות אזרחית משה"מ אינם צריכים לדכאה. רוחאני המשיך במסורת פטרונו הפוליטי, האשמי רפסנג'אני, והדגיש כי חוזקו של המשטר נובע בראש ובראשונה מקולות העם, קרי הערך הדמוקרטי של ריבונות העם עומד מעל שלטון חכם ההלכה ומעל העוצמה הצבאית. בתגובה לטענת משה"מ כי הוא מגן המשטר והוא עוגן היציבות האזורי ציין רוחאני, כי הצבא הוא זה הממלא תפקידים אלה. 

 

"צבא איראן [להבדיל ממשה"מ] תמיד הראה שהוא מיישם את צוואתו של האמאם [ח'ומיני] שציווה 'אל לכוחות המזויינים להתערב בעשייה הפוליטית.' לכוחות הצבא [להבדיל ממשה"מ] יש מודעות מלאה לסוגיות פוליטיות וצריך שתהיה להם כזו. ואולם הם לעולם לא יתערבו במחנאות הפוליטית ובמשחקים הפוליטיים. הצבא [להבדיל ממשה"מ] מעולם לא דרש חלק באומה ובממשלה הנבחרת של העם." רוחאני הבהיר למשה"מ כיצד עליהם לנהוג: "הכוחות המזויינים של איראן הם כאלה שתמיד [צריכים] לעמוד לצד העם ככוחות המזויינים העממיים המגנים על הביטחון המדינה במסלול שהעם רוצה. ... בשלושים וכמה השנים שחלפו מאז המהפכה, [הזכיר רוחאני] מעולם לא היתה [באיראן] ממשלה צבאית... העברת הכוח במדינה תמיד בוצעה ללא זעם ואלימות ובמסגרת החוק... הצבא הוא חזק וממושמע בכל התחומים..." רוחאני לא הסתפק בביקורתו על מעמד משה"מ והדגיש כי מי שמקיים כיום את המאבק נגד המעצמות בזירה הבינ"ל ומגן על האינטרסים של  איראן הם "הכוחות הדיפלומטיים וקציני זירת השלום המנהלים את המאבק המדיני במו"מ מול המעצמות" ולא משה"מ." רוחאני אף העלה את נושא השחיתות במשה"מ בהשוואה לצבא "הממושמע בכל התחומים ובעניינים פיננסיים מקיים רישום על הוצאת כל ריאל." [2]

 

בכירי משה"מ לרוחאני: עמידה איתנה נגד השואפים להצית פיתנה -  מחובות משה"מ

הצהרת הנשיא רוחאני נתפסה ע"י בכירי משה"מ כניסיון לערער על מעמדם. בכירי משה"מ, המפקד מוחמד עלי ג'עפרי וקצינים בולטים אחרים הגיבו והדגישו שמשה"מ הוקמו כדי להגן על המשטר ועקרונותיו הדתיים מפני איומים מבית, ולכן, הבהירו, חובתם לפעול נגד כל ממשלה שתסטה מערכי המשטר ומול כל ניסיון של אויבי המשטר, מבית או מחוץ, לשנותו באמצעות מהפכה רכה. הם הדגישו כי משה"מ עומדים תמיד לצד העם ותומכים בו, בניגוד לניסיונו של רוחאני להציגם כפועלים נגד העם. 

 

מפקד משה"מ, מוחמד עלי ג'עפרי הגיב לאחר ימים ספורים במסע"ת ונשא נאום הגנה מקיף שעסק בכל היבטי פעילות משה"מ וגם בהתקפות המחנה הפרגמטי עליו. ג'עפרי אמר כי בכל מקום קורסות מהפכות לאחר עשור או שניים, אולם באיראן המהפכה האסלאמית נכנסת לשנתה ה-36 הודות ל"מוסד המהפכני משמרות המהפכה האסלאמית, [שהוקם] כדי לשמר ולקדם את המהפכה האסלאמית ואת המשטר האסלאמי. משימתם וחובתם [של משה"מ, הדגיש ג'עפרי] הן שימור המהפכה ומשטר הרפובליקה האסלאמית בכל החזיתות." כבר בעבר, טען ג'עפרי, זרעו "כמה חוגים" ספקות בדבר הצורך במשה"מ אולם המנהיג ח'אמנאי נאבק בהם: "כפי שראינו, ב-1999 [ברמיזה לדיכוי הפגנות הסטודנטים הנרחבות בטהראן] המנהיג [ח'אמנאי] יצא בתוקף נגד זריעת הספקות הזאת והדגיש את הצורך בקיומם התמידי של משה"מ לשם המשכיות המשטר וקידומו. גם כיום, הדגיש ג'עפרי, משה"מ עומדים מול מתקפות והתנגדות עיקשת מצד אויבי המהפכה והמשטר, ובזכות פעילותם נשמרים הישגי המהפכה."

 

ג'עפרי עמד על הזיקה העמוקה בין משה"מ לעם, אותה ניסה הנשיא רוחאני לערער בדבריו: "פילוסופית הקיום של משה"מ היא תמיכה בעם וחבירה לעם ... ואם נמנה 2-3 סגולות ותכונות מיוחדות של משה"מ ללא ספק אחת מהן היא עממיות... הפילוסופיה של עממיות משה"מ היא שלמהפכה האסלאמית עצמה אין כלל משמעות ללא העם, ללא רצונותיו, תמיכתו, ואמונתו. לפיכך, כאשר המהפכה האסלאמית מזוהה כ"כ עם העם ועם תמיכתו וגיבויו כיצד יכולים משה"מ לעמוד נגד העם? זהו פרדוקס להציג את משה"מ כלא עממיים. כל המשימות של משה"מ קשורות לעם ומשה"מ לא יוכלו לבצע את תפקידם המשמעותי ללא העם...

משה"מ תמיד שיתפו פעולה עם ממשלות [איראן] במטרה לסייע בהשגת ביטחון ורווחה. מטרת המהפכה האסלאמית היתה לשמר את האמונות ואת הערכים של העם תוך מתן שרות לעם."

 

 ג'עפרי אף האשים את רוחאני בכך שממשלתו רואה ערכים אלה כמנוגדים לערכים אלה ומאיימים עליהם: "כמה ממשלות [ברמז לממשלת רוחאני] עלולות לראות חלק מהערכים ומהאמונות [של המשטר] כמנוגדים להשקפתן והן שואפות להשיג אך ורק יעדים פוליטיים [כגון המו"מ הגרעיני מול ארה"ב]. במצב כזה, משה"מ רשאים להזהיר ולמלא תפקיד משמעותי כמי שמשימתו לשמר את הערכים ואת התרבות [של המהפכה]."

 

ג'עפרי עמד על תפקיד משה"מ במישור הכלכלי: "התלונה שלנו היתה שבשים לב לדגשי המנהיג [ח'אמנאי] על [הצורך לרכז] מבט פנימה ועל היכולות הפנימיות לטובת המאבק במלחמה הכלכלית מצד האויבים אפשר להסתייע בפוטנציאל וביכולת העצומה של משה"מ והבסיג'. יכולת זו של משה"מ והבסיג' חוזרת לארגון העם והמדינה במוסדות האלה, כיוון שהבסיג', עם יותר מ-20 מיליון חברים, בעל פוטנציאל גדול לסייע לממשלת [רוחאני] במסגרת כלכלת ההתנגדות [שהתווה ח'אמנאי]. ואולם, כניסת משה"מ והבסיג' והסיוע לממשלה תלויה בבקשה ובתמיכה מצד הממשלה עצמה... שעדיין לא נעזרה ביכולתם העצומה...

 

ג'עפרי הדגיש כי היתה זו ממשלת רפסנג'אני שקידמה בברכה את פעולות השיקום שביצע משה"מ לאחר המלחמה ושהיו צו השעה, וטען כי הכלכלה הלאומית האיראנית עודנה חבה למשה"מ כיום וכי טעות היא לכנות פעולות שיקום אלה התערבות בסקטור הכלכלי עד כדי יריבות מול הסקטור הפרטי: "למרבה הצער, עלתה שאלה בכלי התקשורת של האויב מדוע משה"מ נכנסים לזירה הכלכלית, ובאופן בלתי מודע כמה חוגים מתוך [המשטר] קיבלו את העובדה שמשה"מ נכנסים לזירה הכלכלית. זאת בשעה שביטוי כזה הוא שגוי ומשה"מ לא נכנסים לזירה הכלכלית אלא לזירות הקשורות לשיקום [המדינה]. [שהרי] לפני כ-20 שנה, לאחר מלחמת איראן-עיראק, בשים לב לפיגור של התשתיות במדינה כבר מ[התקופה] שקדמה למהפכה, לנזק שהן ספגו בתקופת המלחמה, וליכולת ההנדסית העצומה שהיתה בידיהם, משה"מ נכנסו לזירת השיקום על בסיס משימתם, צעד שהתקבל בברכה ע"י ממשלת [רפסנג'אני] דאז. היום היכולת העצומה הזאת בזירה השיקום מצויה בידי משה"מ. אם משה"מ לא היו נכנסים לזירה בתחום זה, לא היתה לנו כמות [כזו] של תשתיות במדינה שנשענת על היכולת המקומית. בזירת השיקום משה"מ הם ידידים של הסקטור הפרטי ומתחרים של חברות זרות, והם אינם נחשבים למתחרים של הסקטור הפרטי באיראן."

 

ג'עפרי הרחיב בנושא משימותיו ופעילותו של משה"מ מחוץ לאיראן בתמיכה בעמים מדוכאים: "הציר הכללי והמהות העיקרית של המהפכה האסלאמית היא התנגדות לסדר [רודף] השררה [קרי ארה"ב] ולסדר העולמי החדש שהוקם ע"י אותו סדר [רודף] השררה. לפיכך, משימתם של משה"מ מחוץ לאיראן היא לתמוך בעמים המדוכאים בעולם, ובמיוחד בעם הפלסטיני. כיום, בשים לב לסוגיה הסורית ולהשקעה של הסדר [רודף] השררה לטובת מאבק נגד קו החזית הקדמי הזה של חזית ההתנגדות, על משה"מ למלא תפקיד משמעותי. כשאומה ומדינה תרצה לעמוד איתן נגד הסדר [רודף] השררה, ונגד אמריקה בתור מנהיגת הסדר הזה וכן המשטר הציוני בתור נציג אמריקה באזור, אנו נתמוך בהם בתחום הסייבר ומבחינה רעיונית..."[3]

 

גם נציג ח'אמנאי במשה"מ, עלי סעידי הגיב לנאום רוחאני: "האם יכולים משה"מ להישאר אדישים נוכח הטלטלות הפוקדות את המהפכה כששליחותם היא להגן על המהפכה והמשטר?" סעידי העיר לרוחאני כי עליו להכיר תחילה לאשורן את עקרונות המהפכה, לזהות את הסטיות ולפעול נגדן: "האסטרטגיה של האויבים היא להדיח את המשטר האסלאמי. האיומים והשיטות באמצעותם מנסה חזית היהירות [ארה"ב והמערב] להדיח את המשטר הם שונים ומגוונים... כפי שהיינו עדים ב-2009 באיראן. עמידה איתנה נגד אלו השואפים להצית פיתנה בשם האמאם [ח'ומיני] היא אחת החובות של משה"מ. לכן, על משה"מ להחזיק תמיד בזהות ממסדית, עליהם להיות גמיש באופן המאפשר להם להשתנות בהתאם לתנאים המשתנים, [משה"מ חייבים להיות] עממיים ולהיות בקשר ישיר עם העם. עליהם להחזיק גם ביכולות קשיחות, גם קשיחות למחצה וגם רכות. על משה"מ להיות מסוגלים להתאים עצמם במהירות לתנאים מיד עם שינוי ב[אופי] האיומים [נגד המשטר]..."

 

סעידי התמודד עם טיעוניו של מחנה רפסנג'אני: "המובן של המתינות [סיסמת מחנה רפסנג'אני] הוא רחב מאוד, והשאלה [הנכונה] היא היכן המתינות טובה והיכן היא בלתי ראויה לשימוש. האם [ניתן] לבחור את דרך האמצע וליישם מתינות בין מונותיאיזם לעבודת אלילים? בין כפירה לאמונה? בין אמת לשקר? בין האל לשטן? כלומר האם אנו יכולים לומר "עבודת אלילים מתונה", "כפירה מתונה"?"[4]

 

בדרשת יום שישי באצפהאן ב-2 במאי 2014, המשיך סעידי והסביר כי: "התפקיד של משה"מ בשימור המהפכה ובמאבק נגד הזרמים הסוטים – בלתי ניתן להכחשה. בחלוף 35 שנים מאז המהפכה האסלאמית, אנו עדיין שומעים אמירות מפי אנשים שלא מצופה שיאמרו אותן מכיוון שאינם תואמים את המסגרת שהוגדרה ע"י נביא האסלאם [מוחמד באשר לאופי המשטר הרצוי]... האמאם ח'ומיני אמר 'אם משה"מ לא היו קיימים, גם המדינה לא היתה קיימת'. לאורך 32 שנות שרותי במשה"מ, נוכחתי [בנכונותו של] המשפט הזה בכל רגע ורגע. עלינו להשליט את השיח הדתי הזה ולזהות את הזרמים הסוטים [ממנו] ... מאז ראשית המהפכה היינו עדים לשיח [הסוטה] של בני צדר, לשיח [הסוטה] של הרפורמות, לשיח [הסוטה] של הכארגוזאראן [מפלגתו של רפסנ'גאני ולאחרים.. עלינו לזהות את השיח הזה [גם] בתוך משה"מ."[5] 

 

מפקד זרוע היבשה במשה"מ, מחמוד פאכפור, הגיב מידית לנאום רוחאני גם הוא: "אם משמעה של פוליטיות [האשמה אותה הטיח רוחאני במשה"מ] היא מחויבות פוליטית, פקחות פוליטית ונוכחות בשורה הראשונה של המאבק נגד אויבי המהפכה והמשטר האסלאמי –  אזי משה"מ הם מאה אחוז פוליטיים [!]. אולם פוליטיות במשמעות של מפלגתיות היא קו אדום עבור משה"מ. משה"מ אף פעם לא הפכו עצמם [כהאשמת רוחאני] ל[מחנה] פוליטי של אישיות או של זרם פוליטי ואך טבעי הוא שמשה"מ יסתייגו מאלו שמתרחקים מהקו של האמאם [ח'ומיני] והמנהיג [ח'אמנאי] ומהזהות המהפכנית [של איראן]. בסוגיות הקשורות למהפכה ולגורל העם משה"מ מעולם לא היו ולעולם לא יהיו סובייקטיביים..."[6]

 

באותו יום השיב גם עבד אל-עלי גוואהי, נציג ח'אמנאי בכוחות משה"מ בטהראן, לרוחאני: "[בניגוד להאשמות רוחאני] כל מה שמשה"מ עשו היה בתמיכת העם...משה"מ לא ירשו לפגוע במהפכה האסלאמית ולכן [אויביו] רוצים להחריבם, ולהפכם לפאסיבי באמצעות איומיהם נגדם, אולם הם לא יודעים שכל העם האיראני מגן על המהפכה וככל שהאויב יאיים, משה"מ יגבירו את נוכחותם בכל החזיתות."[7]

 

בראיון לאתר הבסיג' ב-31 במאי 2014 אמר חבר מועצת המומחים,עלם אל-הודא: "משה"מ הוא הערובה של המשטר ושל המהפכה. משה"מ הוקם כדי לשמור את המהפכה לתמיד מפני חזונות עקומים ומסטיות. כל פעם שכוחות שונים [במדינה] יסטו וירצו להדיח את המשטר, משה"מ יוכל לפעול כשומר. משה"מ, כמוסד מקודש ששליחותו העיקרית היא שמירה על ערכי המהפכה, צריך להיות שומר המהפכה מול סכנה ואיום מצד [חוגים] ראקציונריים, בדיוק כפי שהוא משמר את המשטר מפני האויבים [הזרים]. אם מישהו נוקט עמדה נגד ח'אמנאי, על משה"מ להגן [על ח'אמנאי] אך יישום הציות לח'אמנאי צריך להיעשות תוך התלהבות מצד העם שיבוא לזירה. משה"מ ניצבים בשורה הראשונה של תומכי ח'אמנאי..."[8]

 



[1] ראו דוח ממרי

[2]ו www.dolat.ir, 18.4.2014

[3] תסנים (איראן), 21.4.2014.

[4] פארס (איראן), 28.4.2014.

[5] תסנים (איראן), 2.5.2014. 

[6] תסנים (איראן), 19.4.2014.  

[7] תסנים (איראן), 19.4.2014

[8] וwww.razavi.basij.ir, 31.5.2014.

 

[1] ו  http://www.wsj.com/articles/irans-government-an...

[3] פארס (איראן), 4.1.2015  http://www.farsnews.com/newstext.php?nn=1393101...

[4] ו http://www.state.gov/secretary/remarks/2016/04/..., April 23, 2016

http://www.state.gov/secretary/remarks/2016/05/... May 12,2016

 ראו גם מאמרו של סטוארט לוי, היועץ המשפטי הראשי של בנק HSBC ומי שהיה תת שר האוצר האמריקאי לטרור ומודיעין פיננסי (2004-2011) Kerry’s Peculiar Message About Iran for European Banks, Why is Washington pushing banks like mine to do what is still illegal for American banks? http://www.wsj.com/articles/kerrys-peculiar-mes...