כללי

 

חידוש מאבק הכוח בהנהגת איראן בין מחנה ח'אמנאי לבין מחנה

רפסנג'אני (2): היערכות המשטר נגד "הפתנה החדשה" (המחנה הפרגמטי בראשות רפסנג'אני) ונגד ארה"ב

 

הקדמה

לקראת בחירות פברואר 2016 באיראן – למג'לס ולמועצת המומחים – מתחדש ביתר שאת מאבק הכוח בין המחנה האידיאולוגי בראשות המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, לבין המחנה הפרגמטי, בראשות האשמי רפסנג'אני, נוכח הודעת רפסנג'אני (25.11.15) כי יתמודד בבחירות למועצת המומחים. מאבק כוח זה נסוב סביב שני צירים מרכזיים:

1. ציר ההתנהלות האיראנית מול הסכם הגרעין (ה-JCPOA)
   ראו דוח ממרי וכן דוח ממרי
2. ציר היערכות המשטר כנגד "האויב: אמריקה" וכנגד "פתנה חדשה" בתוך איראן – המכונה "החדירה" – שחבריה הם אנשי המחנה הפרגמטי בראשות רפסנג'אני, הקוראים לפתיחות מול ארה"ב וליישום הסכם הגרעין. הזרם האידאולוגי מגדיר את הפתיחות למערב ולארה"ב כאמצעי המאפשר את חדירת הפגיון המערבי/אמריקאי שמטרתו לרצוח את המהפכה[1] מפקד הבסיג' נקדי ואחרים הצביעו על  רפסנג'אני ואנשיו כמי שממשיכים לפעול מבית כסוכני הפתנה של ארה"ב ובריטניה, פחדנים המקדמים באיראן את מדיניות האויב ומושחתים מוסרית וכספית.

 

פעילות המשטר נגד אמריקה ונגד "הפתנה החדשה" מהווה מנוף לחיזוק כוחו של המחנה האידיאולוגי נגד המחנה הפרגמטי במאבק הבחירות. המחנה האידאולוגי רומז לכך שתוצאות הבחירות האחרונות לנשיאות (2013) היו תקלה חמורה שיש למנוע את הישנותה. היומון כיהאן אף נערך לאפשרות שהמחנה הפרגמטי של רפסנג'אני ישוב ויזכה בבחירות וקבע שהתפתחות כזו מנוגדת לטובת המהפכה האסלאמית ולערכיה, ויש למנעה.

 

מסמך זה ייוחד להיערכות הזרם האידאולוגי נגד ארה"ב ו"הפתנה החדשה" המיוצגת ע"י האשמי רפסנג'אני לקראת הבחירות בעוד 3 ימים:

 

ח'אמנאי: יש אנשים המקבלים הנחיות מאמריקה ומשתדלים ליפות את פניה

נאום המנהיג ביום 3.11.15 מול סטודנטים ערב ה-4.11 לציון ההשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהראן: "[גם] לאחר המהפכה, היתה לארה"ב שגרירות באיראן לזמן רב והיו לה קשרים עם הממשלה האיראנית, אך האמריקאים לא הפסיקו את עוינותם ולו ליום אחד. ניסיון היסטורי זה צריך לשמש לקח לחלק מהאנשים כי קשרים, ידידות ואהבה לא מביאים לסוף עוינותה ומזימותיה של אמריקה... האמריקאים לא יכולים לנתח את המציאות באיראן, הם מבינים אותה בצורה שגויה. ב-37 שנים האחרונות אמריקה ניסתה להשמיד את המהפכה מיסודה אך בעזרת האל הם נכשלו וגם בעתיד לא יצליחו.

 

בשנים האחרונות, יש אנשים [ברמיזה לרפסנג'אני ולבכירי חוגו] המקבלים הנחיות מאמריקה, או שהם קלי דעת, משתדלים בעיקשות... ליפות את פניה ולטעון שאם היו האמריקאים אויבי איראן [בעבר], היום הם [כבר] משכו ידם מאותן מזימות. מטרת מאמצים אלה היא להשכיח [מן העם] את זיכרון פרצופו האמתי של האויב כדי שהאמריקאים יצליחו להמשיך בעוינותם בסתר, ובהזדמנות המתאימה יתקעו את הסכין בגב. למעשה, מטרות אמריקה ביחס לאיראן לא השתנו ואם יהיה ביכולתם להשמיד את הרפובליקה האסלאמית, לא יתמהמהו לרגע, אך הם לא יכולים... ומטרה זו תישאר עקרה גם בעתיד...

 

בתגובה לקריאת 'מוות לאמריקה' מצד הנוכחים, המשיך ח'אמנאי: "לסיסמא ולקריאה 'מוות לאמריקה' של האומה האיראנית יש תמיכה רציונלית והגיון מוצק. סיסמא זו נובעת מהחוקה ומן ההגות העקרונית שלא מקבלת פשע ודיכוי. כוונת סיסמא זו היא מוות למדיניותה ויהירותה של אמריקה ואם נסביר את ההיגיון הזה לכל אומה [בעולם], היא תסכים עמה".[2]

 

בנאום מול מפקדי הבסיג' לרגל יום הבסיג' ב-25.11, אמר המנהיג ח'אמנאי: "היום, הממשל האמריקני הוא סמל של עוינותה של היהירות [ארה"ב] כלפי האומה האיראנית. המאבק העיקרי כיום במישור העולמי הוא בין חזית תנועת היהירות בראשות אמריקה ובין התנועה הערכית והעצמאות הלאומית והמהותית שמנהיגה הרפובליקה האסלאמית של איראן. בנוסף לארגונים ולמנגנונים פוליטיים, היהירות [ארה"ב] נהנית מכוח פיננסי ומתמיכת חברות ציוניות גדולות. למעשה, חזית היהירות מתכננת תכניות באופן מתמיד תוך כדי שימוש במשולש הכסף, הכוח והתדמית. מנגנוני המדיניות והדיפלומטיה של היהירות [ארה"ב] משתמשים בתדמית בכך שמחייכים אלייך ומחבקים אותך ותוך כדי תוקעים את פגיונם בליבך".[3]

 

כרזה באתר המנהיג ח'אמנאי ב-15.11.2015:[4]

"יש המתעקשים לייפות את 'השטן הגדול' [אמריקה] ... ולהציגו כמלאך. למה? פרט לדת ולמהפכנות, מה עם נאמנות לאינטרסים של המדינה? מה עם השכל? איזו חוכמה ואיזה מצפון מרשים לאדם להתייחס למעצמה כמו אמריקה כאל ידידה? כמי שניתן לסמוך עליה וכמלאך הגואל?" דברי ח'אמנאי, 9.9.15

 

מפקד משה"מ, ג'עפרי: הפתנה הרביעית היא 'פתנת החדירה'; חלק מבכירינו נוטה למערב

מפקד משה"מ, עלי ג'עפרי, אמר בכנס אנטי אמריקאי שהתקיים ב-2.11.15,  כי "בכל עשור במהפכה, הייתה לנו פתנה אחת  שנועדה לחסל את המהפכה. האומה האיראנית יצאה בראש מורם מכל הפתנות וכעת אנו נמצאים בפתנה הרביעית.

הפתנה הראשונה הייתה המלחמה הכפויה [מלחמת איראן – עיראק], הפתנה השניה הייתה פתנה תרבותית או מדינית – ביטחונית... בעשור השני של המהפכה [ככל הנראה הכוונה למהומות הסטודנטים ב-1999] ... הפתנה השלישית היא הפתנה של 2009 שהייתה הרבה יותר מסוכנת ממלחמת איראן עיראק...

הפתנה הרביעית החלה באמתלה גרעינית ונכפו על העם לחצים כלכליים וסנקציות. הנושא הגרעיני הוא רק תרוץ ואינו מטרת האויב. מה שהיה חשוב עבורם הוא הבאת איראן לשולחן המו"מ. כמו שהמנהיג [העליון ח'אמנאי] אמר, מו"מ עם אמריקה יסב לנו רק נזק, הם מנסים לחדור באמצעות השיחות.

 

הפתנה הרביעית היא 'פתנת החדירה'. אמריקאים רצו את ה- JCPOA יותר מאתנו, כי הם רצו את [שלב] הפוסט JCPOA. זו תהיה סכנה ופתנה אם תיווצר בעם האמונה שבזכות ההגעה להסכם בסוגיית הגרעין [עמם], ניתן להגיע [אתם] להסכם גם בסוגיות אחרות. באווירה החדשה, ראייתם ונטייתם של חלק מהבכירים [אצלנו] היא בכיוון של אמון במערב ובליברליזם, ראייה הקיימת מראשית המהפכה. [בעלי נטייה] זו מאמינים שיש לקיים מו"מ עם אמריקה גם בשאר הנושאים, ומר [ח'אמנאי] רואה בכך כאיום הגדול ביותר [עלינו]. ישנם אלה שלא זו בלבד שמתעלמים מאמירותיהם ומעמדתם ביחס לחדירת אמריקה [לאיראן] אלא שגם מצדדים בכך. למרות שהמנהיג מכיר במו"מ עם אמריקה כחדירה... נראה שהפתנה שתתחיל אחרי JCPOA, תהיה ארוכה וייתכן שתמשך כמה שנים."[5]

 

היומון כיהאן: על ממשלת רוחאני לעמוד איתן נגד החדירה האמריקאית לאיראן

מאמר המערכת של כיהאן מה-10.11.15, הזהיר מפני משתפי הפעולה עם 'היהירות' [ארה"ב] ודרש מממשלת רוחאני להתייחס ברצינות לאזהרות המנהיג ח'אמנאי מפני חדירת ארה"ב לאיראן: "אין צורך שגורמי החדירה ישתילו פצצה... מטרתם אינה רק טרור, מטרותיהם עמוקות יותר כגון שיבוש [תהליך] קבלת ההחלטות [של בכירי המשטר], החלפת ידידים באויבים ומתן עצה הפוכה בסוגיות רגישות, החלפת ערכי [המהפכה] בערכים נגדיים ... וכן לשלוט במחשבה וברצון הפוליטיקאים עד לרמה שהם ישנו אותם. יש להם דרך שכנוע שונה עבור כל אחד... אחת הדאגות והחששות החשובות של המנהיג [ח'אמנאי] היא סוגיית חדירת האויב אל התרבות, המדיניות, הכלכלה והביטחון [שלנו] במיוחד בחודשים האחרונים. המנהיג הדגיש שאל למנגנוני [המשטר] לשמש כלי משחק בידי האויב, עליהם לגלות עמדה מהפכנית ברורה מול האויב ולא לאפשר ל'שטן הגדול' [ארה"ב] שהעם הוציאו מן הדלת, לחזור דרך החלון, או לשבש את אמונות החברה דרך חדירה למרכזי מקבלי ההחלטות ...

 

[הנשיא] רוחאני אמר כי אין צורך לשחק במונח 'החדירה' או לעשות בו שימוש מפלגתי. [מזכיר המועצה לאבטחת האינטרס] שמח'אני, אמר כי למעשה, מעצר [העיתונאים שביקרו את המשטר] הוא חיסול חשבון פוליטי... אנשי ממשלת [רוחאני] לא עשו דבר בעניין מלבד לדבר בצורה זו ולהטיל בו ספק. האם זה לא מציב את הממשלה בעמדת הנאשמים? מדוע מיניסטריון ההכוונה [האסלאמית] או משרדים אחרים צריכים לתמוך באלה המייפים את דמותו של 'השטן הגדול' [ארה"ב] ?... האם מיניסטריונים כגון ההכוונה [האסלאמית], המודיעין, הפנים, המדע והחוץ [אינם] צריכים להיות קו החזית נוכח חדירת [האויב] ולחדור אליו לעומק [בתגובה], או שעליהם להישאר פסיביים ולהיות לפעמים העמדה והמטרה של האויב? האם הפסיביות וההזנחה [מצד הממשלה] היא מקרית או שהיא מגמה?..."

 

כיהאן: נגד קשרים עם ארה"ב ונגד מנהיגים מוסלמים הבוגדים בעמם

במאמר המערכת מה- 8.11.2015 כתב היומון כיהאן, כי "לא נשקר אם נאמר שבשנתיים האחרונות הציר המשותף לכל נאומי המנהיג הוא גינוי לאמריקה ומדיניותה היהירה ולבעלות בריתה... לפני שבוע, לקראת ה-4 בנובמבר, הזכיר המנהיג בנאומו כי לסיסמא 'מוות לאמריקה' יש צד רציונלי ומשפטי... בנוסף, המנהיג הבהיר כי חוקתנו מבטאת את הסיסמא 'מוות לאמריקה'...  בסעיף 150 בחוקה מצוין כי "מדיניות החוץ של הרפובליקה האסלאמית מבוססת על שלילת כל קולוניאליזם ואימפריאליזם, שמירה על עצמאות כלל צדדית ושמירה טריטוריאלית של כלל המדינה, הגנה על זכויות כלל המוסלמים ואי התחייבות למעצמות אימפריאליסטיות ולקשרי שלום הדדיים עם ממשלות תוקפניות... הקוראן מדגיש את כבוד המוסלמים... האמאם ח'ומיני הגדיר זאת כדבר מאוד חשוב וכתב: 'אם קשר מסחרי עם כופרים יגרום לפחד בתחום האסלאם, חובה על כל המוסלמים לעזוב את הקשרים האלה. כאן לא משנה אם מדובר ב[קשר] מדיני, תרבותי או רוחני עם האויב. אם הקשרים המדיניים הנרקמים בין ממשלות אסלאמיות לבין ממשלות זרות, גורמים לשליטת הכופרים על המוסלמים, מדינותיהם או נכסיהם, או שגורמים לשבי מדיני, אסור לקיים את הקשר. הברית שנכרתה, תושבת ותבוטל. על כל המוסלמים להדריך את מנהיגי[הם באותו] זמן ולאלצם לעזוב קשרים מדיניים מעין אלה, אפילו בדרך לוחמה שלילית'."[6]

 

עורך כיהאן:  בניגוד להוראת מדינות המערב יש להצביע עבור האידאולוגים נאמני המשטר

ארבעה ימים לפני הבחירות, ב-22.2.2016, הסביר עורך כיהאן, חוסין שריעתמדארי, מדוע הזרם האידאולוגי חושש גם ממעט המועמדים המתונים שאושרו כבר ע"י מועצת המפקחים למועצת המומחים ולמג'לס:  "במשך שלושים וכמה השנים האחרונות, היינו עדים למקרים רבים בהם מועצת המפקחים אישרה אנשים לנשיאות ולמג'לס ואלה מכרו את המולדת והפכו להיות משרתי זרם היהירות [ארה"ב] ופעלו להשמדת המשטר והאומה, כגון [הנשיא המודח] בני צדר ו[ר"מ לשעבר] מיר חוסין מוסוי [שרץ בבחירות לנשיאות 2009 והואשם שהוא מראשי הפתנה] ורבים מצירי המג'לס השישי שבצורה גלויה ברחו מהמדינה, קיבלו אזרחות ונהרו לחיק שרותי הביון של אמריקה, אירופה והמשטר הציוני...

 

רוב המועמדים שאושרו על ידי מועצת המפקחים חושפים חלק ממה שהם חושבים וממטרותיהם במהלך תעמולת הבחירות כדי שהעם יעריך אותם. דוגמה שכיחה לכך היא מיר חוסין מוסוי שחשף את מהותו האמתית רק לאחר שאושר ובתעמולת הבחירות לא השאיר שום ספק שקיבל משימה מהמשולש הבריטי-האמריקאי-הציוני כדי לבצע מרד [נגד המשטר]...

 

בתעמולת הבחירות בימים אלה ניתן להבחין בבירור בעקבות הזרם הזה... שוב אויבים גלויים זרים עומדים בתור כדי לתמוך בזרם זה וכלי תקשורת ממשלתיים של אמריקה, בריטניה, גרמניה וחלק מהמדינות האירופיות תומכים מפורשות ברשימת הבחירות של זרם זה. הם אפילו אומרים במי לבחור ובמי לא לבחור. ושוב בדומה ל'פתנה' ב-2009, האדונים האלה לא מביעים שום התנגדות כלפיהם [כלפי האויבים זרים וכלי התקשורת שלהם]... אלא תוקפים בכל הכוח את מנגנוני המשטר, ואת מועצת המפקחים המונעת את כניסת הלא ראויים למרכזים לקבלת  ההחלטות [של המשטר] וטופלים האשמות שווא על משה"מ המגן על הביטחון, החיים, הרכוש וכבוד העם... זה זרם שאם ייכנס למג'לס יסכן באופן רציני את עצמאותה, כבודה וביטחונה של המדינה ואת רווחת העם וחירותו...

 

[אולם] רשימת קואליציית השמרנים [של הזרם האידאולוגי] יכולה להיות גשר אמין... אלה אנשים שעברו את המבחן בימי התקריות [נגד המשטר] ולא מעדו... יש הכרח לבחור בכל האנשים ברשימה זו, שהרי אי בחירה באחד מהם יכולה לפתוח דרך לכניסת אנשים מסוימים שאינם ראויים.

 

אולי יהיו כאלה שלא יסכימו לנוכחות חלק מהמועמדים [האידאולוגים] ברשימה זו ויעדיפו אחרים... אך בהתייחס לרגישות המצב, יש לוותר על ההעדפה האישית לטובת  זרם הנאמן לעקרונות המהפכה... אין היום מקום להתעקש על העדפה אישית מסוימת... אלא לוותר כדי לשמור על ערך נעלה יותר".[7]

 

בכיר במועצה לקביעת האינטרס: נמנע ממי שקשורים לזרים להיכנס לממשלה או למג'לס

חבר במועצה לקביעת האינטרס, מוחמד חוסין צפאר-הרנדי אמר ב-5.11.2015, כי "אותם גורמי חדירה שגרמו למות קדושים של [איתאללה] בהשתי ו-72 מידידי המהפכה [ב-1981], משרתים היום את אמריקה ומקבלים ממנה פקודות... מועצת המפקחים לא תאפשר לגורמים הקשורים לזרים להיכנס לממשלה או למג'לס [באמצעות פסילתם]. עלינו להוקיר את המועצה הזו על כך שהיא מונעת חדירה מדינית וביטחונית.

 

... כיום, ישנם אלה המציגים את המצב [כך] שאיננו יכולים להפוך ל[מדינה] מתקדמת אלא אם נהיה משרתי אמריקה והמערב. זה צעד תרבותי - חדירתי. על בעלי הדעה במכונים דתיים ובאוניברסיטאות, על הכותבים ונושאי [הנאומים] מעל הבמות הציבוריות להיות מעודכנים בסוגיות אלה ואל להם לאפשר חדירה. אותם אלה המציגים את המצב באופן שגוי, הפכו להיות סוללי דרך לאמריקה. זו נקודת מבט מסוכנת. אם נצליח למנוע חדירה, אז נעלה את היכולות האמתיות במדינה, כי צעירינו ומדענינו הוכיחו שביכולתם לשפר את היכולות.

 

... יש אנשים מסוימים שהם לא סוכני חדירה, אך הם עלולים להיות תחת השפעה [אמריקאית]. הם מארגנים זרמים מסוימים כדי לבלבל בין משרת נאמן לבין בוגד, בין ידיד לבין אויב וכדי לכנות את אותם אלה העומדים נגד דרישות המערב המוגזמות כקיצוניים. הם מכנים 'קיצוני' כל מי שמאמין שיש לנהל את המדינה באמצעות הידע והיכולת הפנימיים, אך מציגים כרצוי ולגיטימי כל מי שרוצה לקשור את גורל המדינה עם הזרים."[8]

 

סגן הרמטכ"ל: נגד סוכני החדירה המערבית הבוגדים המייפים את פני אמריקה

בטקס ב-12.11.15 לזכר ראש מערך הטילים האיראני, טהראני מוקדם, אמר עלי רשיד, סגן הרמטכ"ל: "יש מי שמנסים לייפות את פרצופה השנוא של אמריקה, לאחר הסכם הגרעין. הם נחלקים לשתי קבוצות, הראשונה: קלי הדעת שאינם בוגדים [והשנייה: הבוגדים]. ייתכן שחלק מבכירי [המשטר] נמנים על קבוצה הראשונה. אבל חלקם הם סוכני חדירה ובוגדים. עלינו לעמוד נגד שתי הקבוצות כי הן רוצות לתת דריסת רגל לאמריקה... עמידתנו נגדן אינה בשל אינטרסים גיאוגרפים, אלא מפני שהיא מיוסדת על עמידת האסלאם נגד הכפירה".[9]

 

מפקד הבסיג': גורמי הפתנה של 2009 חברו גם הפעם לאויב כדי להתנגד למשטר

מפקד מליצית הבסיג', הגנרל מוחמד רזא נקדי, אמר בכנס לניתוח מאורעות 2009 : "האויב החיצוני ועושקי אוצרות המדינה [רפסנג'אני], חברו יחד ב-2009 ויצרו את המאורעות ההם. גם עכשיו, האנשים האלה רוקחים מזימה. העם פתאום פקח את עיניו והבחין שאנשים רבים, בכללם אף אלה שפעם היו בכירים בהנהגת המדינה והחזיקו בתפקידי מפתח, מזמינים את העם להתנגד למשטר. גם אנשים שהיו קשורים למשפחות בולטות ומפורסמות, הזמינו את העם להפגין ברחובות...  לאירועי 2009 היה שורש אחד פנימי ושורש אחד מבחוץ. השורש הפנימי היה מורכב מבעלי הון ועשירים שניסו לשמור על כוחם והיה להם צורך במשענת חיצונית [זרה]. למרות שאמאם ח'ומיני אמר פעמים רבות שבכירי המשטר צריכים לחיות בפשטות, הם ריכזו בידיהם הון רב [מתייחס למשפחות אמידות מאוד כמו רפסנג'אני וכרובי].

.

בראשית המשטר הם באו ברכב 'ז'יאן' [רכב פשוט מאוד] וכעת יש להם בניין פרטי שש קומות ב'ניאוראן' [שכונת יוקרה בטהראן]. אנשים אלה רוצים להישאר ב[דרג] ניהול המדינה בכל מחיר. לכן הם הרכיבו מפלגה, מדברים על זכויות אדם וחופש הביטוי ואומרים שבמאורע כלשהו היו לצד [מייסד המשטר] ח'ומיני.

 

בעניין השורש החיצוני, המהפכה הגביהה קומה מול אמריקה והוציאה אותה מאיראן, עיראק ולבנון... בתחילה, אמריקה התעמתה אתנו פנים אל פנים, אך לא השיגה תוצאות, ולכן רצתה לבחור ידידים מתוך איראן. היא בחרה ידידים שהיום עיסוקם הוא הסתרת פשעי אמריקה. בתקציב 2016, אמריקה אישרה סכום מסוים להשמדת [משטר] הרפובליקה האסלאמית של איראן. אך האנשים האלה שבתוך איראן לא מזכירים זאת. הם אפילו שכחו את שבועת[ם] בעניין השמירה על זכויות העם. למרות שאנו המשטר הדמוקרטי ביותר בעולם, הדמוקרטיה שלנו לא מקובלת על אמריקה והיא רוצה לעשות את איראן דמוקרטית על פי רצונה... 

 

מדוע שותקים נוכח צעדים אלה של אמריקה? מדוע חלק מהעיתונים מפרסמים את הפרצוף המחייך של פושעים אמריקאים? אך אם דמות מהפכנית תדבר והעיתון לא יאהב את דבריה, יפרסמו את פניו בתמונה קודרת, האם אנשים אלה [בעיתונות] לא נחשבים שכירי חרב? התקציב שאושר באמריקה מגיע לעיתונים האלה... אלה הרוקמים מזימות כדי לרמות את האומה, צריכים ללמוד לקח. גם על המתלבטים לחזור אל העם. עינינו צריכות להיות נשואות תמיד למנהיג כדי להינצל מ'פתנה'."[10]

 

מפקד הבסיג': סוכני הפתנה מבית תולים תקוותם במעצמות, לא מציבים לאויב גבולות

נקדי, קבע ב-23.2.2016 כי ראשי הזרם הפרגמטי, רפסנג'אני ורוחאני, ממשיכים לפעול כסוכני בריטניה וארה"ב באיראן, פחדנים המקדמים את מדיניות פחדנית לטובת האינטרס של המעצמות ומושחתים כלכלית ומוסרית. הוא קרא לציבור הרחב לדחות את הקריאה הבריטית, בעקבות פרשנות הבי.בי.סי באשר למועמדי הבחירות באיראן,  להצביע למועמדי הפרגמטים והרפורמיסטים וטען כי זאת דוגמה לפתנת החדירה שרפסנג'אני ואנשיו מקדמים מבית.

 

כך אמר: "אלה הם האנשים המכשירים את הקרקע לחדירה: אנשים שדבקותם בדת חלשה, התולים תקוותם במעצמות ולא מציבים לאויב הזר גבולות.  אלה אנשים בעלי מוניטין ביצירת 'פתנה' שאתגרו בעבר  את העם והמשטר [האשמת רפסנג'אני ואנשיו ביצירת הפתנה של 2009], אלה אנשים פחדנים המפחדים מהאויב, אנשים שנענשו בשל שחיתות כספית ומוסרית [הכוונה לבנו של רפסנג'אני המרצה עונש מאסר של 25 שנה].

 

חייבים למתוח ביקורת על הפעילות הדיפלומטית של ממשלת [רוחאני] בשנתיים וחצי האחרונות...  איזו מן מדיניות היא זו שבשיא השיחות [מול ארה"ב] אומרים שאמריקה יכולה להשמיד את כל כוחותינו המזוינים  בלחיצת כפתור [הכוונה לדברי הנשיא רוחאני]. במקום שיציגו את עצמם כחזקים, הם מציגים עצמם כחלשים. לו [באמת] אמריקה יכלה, היא הייתה משמידה את לבנון, קל וחומר ש[אינה יכולה להשמיד] את הכוחות המזוינים של איראן...

 

פירושה של חדירה זוחלת [של האויב] היא הרצון לשנות את אופן חשיבתנו, כלומר לשנות את ראיית המבט [שלנו], את המטרה ואת אורח חיינו. כלומר, שנחשוב באופן שבו אמריקה חושבת. אחרי ה- JCPOA הפכה אמריקה להיות פראית יותר ממה שהייתה לפניו.

 

בתוך [איראן] ישנם אלה המשלימים את פרויקט החדירה [מבית]. חלקם מכנים את הדתיים [האידאולוגים] "קיצוניים" רק בגלל ביקורתם [על אמריקה ועל הפרגמטיים] ואמירתם את הדבר הנכון. מר [ח'אמנאי] אמר שלכנות את הבסיג' "קיצוני" פירושו השלמת החדירה [מבית, קרי לשת"פ עם האויב].

 

הציבור בטהראן ובאיראן אינו גוף מת עד כדי כך שהאנגלים ומלכת אנגליה יקבעו לנו רשימת [מועמדים] במי נבחר ובמי לא. עלינו להיות ערניים ולהתנגד לרצונה של אנגליה [התייחסות לפרשנות ה-BBC לגבי  המועמדים]."[11]

 

שר המודיעין לשעבר: האויב בוחן על איזה זרם יוכל לרכוב כדי לפגוע באסלאם ובמהפכה

שר המודיעין לשעבר בממשלת אחמדי-נז'אד, חידר מצלחי, אמר ב-7.1.2016, כי "ה'פתנה' החדשה תתגלה בתשתית החברתית. 'פתנה' זו שמה לה למטרה [לחסל] את יסודות המהפכה ולפגוע בכלכלת המדינה...

לאויב יש תכנונים לבחירות הקרובות והוא רוצה שתכנית החדירה שלו תניב תוצאות. מתכנני תכנית זו רוצים שאיראן תפסיק להוות מודל [לחיקוי]... זרם היהירות [ארה"ב] מתכוון לחדור [לאיראן] וליצור 'פתנה'... [הפעם]

לא יימשכו מיליונים לרחובות בדומה ל'פתנה' ב-2009 ... אלא שב'פתנה' החדשה, חלק יגיעו לרחובות כדי להביע את דרישותיהם וחלק אחר יגיד 'הניחו להם להביע את דרישותיהם'.

 

'פתנה' זו תהיה מסובכת... [שכן] כבר לא יקרעו את תמונת האמאם ח'ומיני כי הם כבר זיהו למה הציבור [קרי המשטר] רגיש... מאפיין נוסף ל'פתנה' החדשה הוא שבהתחלה לא ניתן יהיה לזהותה...

 

היום, האויב עוסק בזיהוי האנשים והזרמים [באיראן] כדי לבחון על איזה זרם הוא יכול לרכוב  כדי לפגוע באסלאם ובמהפכה. במצב זה, אם האומה לא תהיה ערנית, היא תקבל סטירת לחי מהאויב. אל לאומה האיראנית לאבד את דרכו של האמאם ח'ומיני. הדור השלישי והרביעי של המהפכה אשר לא הפנימו את אמאם [ח'ומיני], יכולים לפנות לכתביו, כי בהם מצוינים מאפייני וצירי ההתנגדות ליהירות ומדיניות החוץ. היום, יש כאלה העוסקים רק בסיפור חוויות [רפסנג'אני], ואיננו יודעים אם חוויות אלה הן אמת או שקר? יש שעזבו את כתבי האמאם [ח'ומיני] ומסתמכים על סיפור החוויות וזה גורם לכך שהדור הצעיר יאבד את הדרך [המהפכנית] ... לכן על כולם לדעת שהאמאם רצה באסלאם הטהור של מוחמד וביטולה של אמריקה."[12]

 

בכיר משה"מ, ג'ואני: מכחישי החדירה הם סוללי הדרך לחדירת האויב לאיראן

היועץ הבכיר לנציג ח'אמנאי במשה"מ, ידאללה ג'ואני אמר ב-10.11.2015, כי "כלל הראיות מצביעות על מזימת האויב לחדור למעגלים הפנימיים של איראן... [ אולם] באיראן, יש זרם [הפרגמטי] המנסה להכחיש סכנה זו... לפני כמה חודשים המנהיג [ח'אמנאי] הזכיר את סכנת חדירת האויב בעצרת העולמית של 'אהל בית' ואמר: 'כוונתם של אלה [ארה"ב] היה להפוך את השיחות והסכם הגרעין לכלי לחדירה. חסמנו את הדרך הזו ולא נאפשר חדירה.

 

בגוף האומה האיראנית יש פצעים גדולים שגרמו האויבים הזרים... זה אומר שלמערב ולאימפריאליסטים יש ניסיון ארוך בחדירה לאיראן... משנות ה-90 ואילך, האומה האיראנית רואה דור חדש של כוחות המשרתים את הזרים ומשתדלים לספק את האינטרסים של האויב... בתקופות שונות כגון 'הרפורמות' [תקופת כהונתו של ח'אתמי] הייתה עלייה בנפח כוחות אלה... הזרים הסתייעו בגורמים שלהם ויצרו את הפתנה ב-2009.

 

עברו 6 שנים מהפתנה של 2009 וכעת אחרי פוסט JCPOA, אמריקה רוצה להיכנס ולחדור לאיראן. לאחר תקופה ארוכה שאמריקה הפסיקה את קשריה עם איראן, היא הגיעה למסקנה שהדרך הטובה ביותר לפגוע באיראן ובאומה האיראנית היא חדירה לתוכה ... אותם עיתונים ורשתות חברתיות שבעבר הכחישו את חדירת האויב ואת הפתנה של 2009 ותמכו בגורמי הפתנה, כעת מכחישים את מזימת חדירת האויב. הם התעסקו, בשנים האחרונות, בקידום ערכים מערביים בכלי תקשורת, באוניברסיטאות, באומנות וכו'. בקלות הם מקבלים כסף מזרים ומאויבים וכותבים בעיתונים שלהם בעד הזרים...

 

על האומה, לכן, להיות ערנית ולדעת כי אותם אלה המכחישים את החדירה וממעיטים בערך סכנתה, הם למעשה סוללי הדרך העיקריים לחדירת האויב. האומה צריכה להפגין את רגישותה כלפי סוללי הדרך לחדירת הזרים ולהיזהר מפניהם. עליהם לדרוש מהגורמים הרלוונטיים בעניין לטפל באופן רציני ומשפטי עם הזרם הזה וגורמיו העיקריים."[13]

 

האשמות בכיר המג'לס זאכאני נגד רפסנג'אני, סוכן הפתנה

בסדרת התבטאויות יצא ציר המג'לס העומד בראש וועדת המג'לס לפיקוח על ה- JCPOA, עלי רזא זאכאני, נגד האשמי רפסנג'אני וטען כי הוא סוכן הפתנה האמריקאי שמעל בערכי המהפכה:

 

זאכאני ברמיזה לרפסנג'אני: יש גיס חמישי הפועל בתוך איראן למען ארה"ב

ציר המג'לס עלי רזא זאכאני, יו"ר וועדת המג'לס לפיקוח על ה- JCPOA אמר ב-12 לנובמבר 2015: "האויב הראשון של איראן היא אמריקה. אמריקה היא 'השטן הגדול' המלא בפשעים ומזימות... איראן בחרה בדרך האמת ועל פי הגות המהפכה האסלאמית היא משקיעה את כל מאמציה כדי לנקות את האזור מגורמים הכפופים למשטר היהירות [כינוי לארה"ב] ... היום, כל השקעת האויב מתמקדת בחדירה [לאיראן] שהרי זוהי השיטה הטובה והזולה ביותר שיש לו כדי לפגוע במהפכה. האויב לא יכול לקדם את פרויקט החדירה שלו ללא הגיס החמישי, כי ללא נוכחות האנשים האלה, פרויקט החדירה יהיה חסר השפעה...

 

המנהיג [ח'אמנאי] מביט במצב הנוכחי ומגדיר את המחלוקת כגורם החשוב ביותר שמביא לידי סטייה ממסלול האסלאם. מחלוקת זו נובעת בעיקר מצד אישים [ברמיזה לרפסנג'אני] בעלי עבר מהפכני, אך חזרו בהם מערכי [המהפכה], בלא לומר דבר לעם על כך, וממשיכים לנאום ולספר חוויות. מטרות האויב כיום ב'חדירה' [לאיראן] הן לייפות את פני אמריקה ולנשל את העם מאמונותיו נגד האויב האמריקאי, לייאש את העם מערכיו, לייצר מחלוקת בחברה, לגרום לעם להיות מאוכזב ולהציבו נגד המשטר והמהפכה... האויב רוצה שגורמים תלויים במערביים ואנשים שטופחו על ידם יהיו האחראים על הבחירות. לכן, מ-2009 ואילך, משטר היהירות [ארה"ב] מקדיש תשומת לב מיוחדת לקלפיות, שהרי האויב מאמין כי קלפיות חבויות מ[עיני] המשטר יכולות להיות המקור לחדירה...

 

בניגוד לחלק מגורמי הפנים, האויב מביט על ה- JCPOA מתוך נקודת מבט של חדירה למשטר ומנסה להציגו כמופת... המנהיג פיצה על חסרונות [התנהלות המג'לס] לגבי ההסכם באזהרותיו ובתנאיו. אם נתייחס ל-JCPOA לפי תנאי המג'לס, המנהיג והמועצה העליונה לביטחון לאומי, נשלול מהאויב את ה[יכולת] לחדור [אלינו], ואם לא, JCPOA יהווה שדרה סלולה לחדירת האויב...

 

יש המשתוקקים להתנהל בסוגיות אזוריות כמו [שהתנהלו ב-] JCPOA ו[רוצים] לקיים שיחות עם אמריקה, אך המשטר לא ירשה להם זאת... הבחירות למועצת המומחים הן אחד הצירים בו מושקעים היום מירב המאמצים כדי לחדור [לאיראן] ... אם לא נשים לב לחדירה זו, אזי היא תתפשט לכל גופי המשטר וכבר לא תישאר דרך לריפוי. אך אם נשים לב לכך למן ההתחלה, נוכל לשלוט עליה. במישור זה, הסרטן הגרוע ביותר הוא ההגות האמריקאית והגורמים הקשורים אליה.

 

חדירת האויב מתרחבת לתחומי התרבות, המדיניות, הכלכלה והביטחון, אך חלק מבכירי [המשטר] לא מגלים רגישות לכך ו[אף] פתחו בפני האויב את השערים. גם בזמן שמוסדות מסוימים מגלים רגישות ועוצרים על פי החוק אנשים מסוימים, יש הצועקים על כך, כי [בכירים] אלה זקוקים למשבר כדי להמשיך להתקיים והאינטרסים שלהם נוגדים את האינטרסים של האומה.

 

קבוצות מתונות הפכו לפעילות כדי לשחק תפקיד בבחירות למג'לס. הרפורמיסטיים רוצים להכניס 50 צירים משפיעים למג'לס שיהוו מיעוט פעיל. כל זאת בתנאי שרוב המג'לס יהיה בידי זרם הפרגמטי. במסלול זה, האדונים רוצים לקחת לעצמם את נאטק נורי ואת [יו"ר המג'לס] לאריג'אני."[14]

 

זאכאני: רפסנג'אני העליל שאחמדי-נז'אד קנה קולות ב-2009 וזייף את הבחירות

ראש הוועדה המיוחדת לבחינת JCPOA במג'לס, עלירזא זאכאני אמר ב-28.12.2015 : "היום אנו מתעמתים מול קושי גדול, ואם לא נשים לב לכך, לא יישמנו את חובתנו לשמור על ירושת המהפכה, המנהיגות והעם. עד כה התעמתנו 6 פעמים עם אמריקה... ב-2009, אמריקה שמה לה למטרה את עיקרון המהפכה... לאחר מכן, אמריקה הטילה על איראן סנקציות קשות... ב-2009, אמריקה קיבלה סימנים מתוך המדינה [הכוונה למחאה החברתית בעקבות הבחירות] ובתקופת ה'פתנה' ב-2009, אמריקה הטילה [על איראן] סנקציות חכמות...

 

בבחירות ב-2009, הקמנו ועדה בת 6 אנשים, שמענו את הטענות וההתנגדויות של מי שטענו שהיה זיוף בבחירות 2009 ושוחחנו אתם ישירות ופנים מול פנים. נפגשנו עם [יו"ר המג'לס לשעבר מהדי] כרובי, [מוחסין] רזאא'י, האשמי רפסנג'אני ו[מיר חוסין] מוסוי. הם היו היחידים שהתנגדו ל[תוצאות] הבחירות ב-2009. לא הייתה להם שום הוכחה על כך שהתבצע זיוף בבחירות... רפסנג'אני אמר דברים לא טובים שלא ניתן לחזור עליהם. הוא טען בשם רישהרי[15] ש-15 ימים לפני הבחירות, אחמדי-נזאד אסף קולות, וביום הבחירות, נתן 50 אלף תומאן לכל אחד כדי לקנות את קולו. אנחנו טיפלנו בסוגיה הזו ורישהרי לא אמר בכלל דבר שכזה.

 

אמריקה ואירופה נתקעו בעניין ה-PMD הגרעיני. רפסנג'אני טען שבעבר ובעשור ה-80 [של המאה הקודמת], רצינו נשק גרעיני. מה העם מרוויח מהאמירה הזו? האם האמירה הזו משביעה את הבטן הרעבה של העם?...

לאחר JCPOA, כמו שאמר המנהיג, אמריקה הגבירה את רגישותה והאיצה את חדירתה... ה'פתנה' הנוכחית מסוכנת יותר מה'פתנה' של 2009...

 

שתי השקפות עולם קיימות אצל בכירי [המשטר] באיראן. האחת מאמינה בדגל האמאם [ח'ומיני] שהיום נמצא בידי המנהיג [ח'אמנאי]. זו השקפת עולם ג'יהאדית של האסלאם הטהור שהמנהיג זיהה ומיישם אותה עבורנו ... השקפת העולם השנייה היא של [גורמי הפתנה] האומרים שעלינו להתפשר עם 'ראש הכפר' [הכוונה לארה"ב כפי שאמר רוחאני] ועם שליטי העולם כדי להשיג קיום בשלום. זו השקפה מכאיבה.

 

ה'פתנה', היום, גדולה יותר מ-2009. סוכניה מבית הם אותם אלה שמחזיקים בהשקפה השנייה...

אילו המנהיג לא היה מתערב בתקופת ה'פתנות' [הקודמות], לא ברור כמה מלחמות היו לנו בשנים אלה.

הם [רפסנג'אני] אומרים שהמנהיגות צריכה להפוך להיות מועצה, זו השקפת העולם של הקבוצה השנייה... היום הגיע חלק שרוצה לנקום באמאם [ח'ומיני] ובמהפכה... 'פתנה' גדולה יותר נמצאת בדרך ועל העם להפגין תבונה ולא לאפשר למתנגדי המהפכה להשיג את מטרתם ולשמוח".[16]

 

זאכאני: רפסנג'אני אופורטוניסט פוליטי, חוטא שזנח את ערכי המהפכה של ח'ומיני

ראש וועדת המג'לס לבחינת הסכם הגרעין ואחראי השבועון פנג'רה, עלירזא זאכאני, אמר בריאיון ב- 2.11.15,  כי "במישור המהפכה, יש להאשמי [רפסנג'אני] עד היום מאפיין מיוחד שתוצאתו היא הקביעה הבאה: לפני המהפכה, בחלק מהנושאים, בכללם נושא התמיכה במונאפקין [הצבועים כינוי למג'אהדין ח'לק], רפסנג'אני לא [היה שותף] כנדרש ל[דעת מייסד המהפכה] האמאם ח'ומיני... כשמשווים את דרכו של רפסנג'אני ביחס להגות ח'ומיני ו[הגות המנהיג העליון] ח'אמנאי, מגלים טעויות רבות.

 

לדעתי, בעייתו הראשונה של רפסנג'אני היא הסתכלותו על עצמו כ'צדיק' ה[בוחן] כל דבר ביחס לעצמו... בכל מקום, הוא אומר דברים המשרתים [רק] את האינטרסים שלו ... למה בכלל [בבחירות לנשיאות] בשנת 2005 ו-2009 האשמי [רפס'נג'אני] התייצב נגד קולות העם ואמר ש'בוצע זיוף'? בחירת העם לא היתה מקובלת על האשמי [רפסנג'אני] ולכן הוא לא מתייחס אליה [כקבילה]. הוא מקבל את בחירת העם רק כאשר מצביעים לו עצמו ... חלק מבניו של האשמי היו [מעורבים ב]שחיתות כלכלית שהסבה לאיראן נזק לשנים רבות...

 

יש מרחק רב בינו לבין הגות ח'ומיני בעניין הסנקציות ובעניין ארה"ב, ולכן אין לו זכות לייצגה [את הגותו של ח'ומיני]... יש לחזור בתשובה בפני האל. עד כה לא שוחחנו עם העם בנוגע להאשמי [רפסנג'אני]. מעתה ואילך החלטתי לדבר לעם בנוגע אליו ולספר על חטאיו הרבים שהסבו נזקים כבדים למשטר... לדעתי רפסנג'אני איבד את יכולותיו ונוצרה לו בעיית חמדנות ... האשמי טען טענה לגבי [התנהלותו של] מוחמדי רישהרי... אך רישהרי ציין כי הוא לא אמר דבר שכזה. בעת שזיכרונותיו של האשמי נראים כך, הדבר מראה כי לא ניתן להסתמך עליהם. לאחרונה הוא דיבר על פצצת אטום [של איראן] בשנות ה-1980.[17]  עניין זה נוצל ומנוצל רבות על יד כלי תקשורת זרים. האם אדם ערני ובעל שכל מדבר בצורה כזו כדי ליצור בעיות למדינה? אמריקה אמרה שאסד השתמש בנשק כימי... והאשמי הגיב לעניין ואמר: 'אל לאסד להרוג את בני עמו בצורה שכזו.'[18] אחר כך התברר שגורמי טרור [ולא משטר אסד] הרגו את העם באמצעות נשק כימי... לו היה האשמי [רפסנג'אני] ערני, לא היה מדבר בצורה כזו. יש לבחון אותו מחדש. הרי הצהרות מעין אלה מעידות שלהאשמי אין שכל וערנות. על האשמי לבחון מחדש את התנהגויותיו ואת דעותיו הלא נכונות".[19]

 

הכנת כוחות המשטר לפעולה נגד סוכני הפתנה

באמצע נובמבר 2015  אמר האחראי על האסטרטגיה ברשות השופטת, הגנרל מוחמד באקר זואלקדר: כי "הבסיג' יכול לעמוד מול חדירת האויב ולנטרל אותה. כוח ההגנה של הבסיג' נחשב כאחד החשובים בעוצמה הלאומית. הבסיג' הוא צבא של 20 מיליון איש ... שהפגין עמידה איתנה בימים הקשים של המהפכה".[20]

 

סגן הרמטכ"ל, הגנרל מסעוד ג'זאירי אמר ב-21.12.2015 "האומה האיראנית עומדת נגד אסטרטגיית ארה"ב בעניין החלשת [תפקיד] המנהיג. בחינה מדוקדקת של הלחימה הרכה מעידה על על תכנון רציני של שלטון היהירות [ארה"ב] נגד המנהיגות באיראן... הדבר המצער הוא שחלק בתוך איראן שותפים למדיניות, לאסטרטגיה ולתכניות האויב. הם מציגים השקפות נועזות שהושפעו מעקרונות חיצוניות או מחשיבה מערבית... יש סינרגיה מלאה בין יסודות המשטר באיראן לבין עיקרון [שלטון] המנהיג. אלה שזה לא מקובל עליהם, אל להם לתפוס עמדה במשטר. העם הערני והמהפכני לא ירשה לאנשים אלה להפגין חוצפה, בזמן המתאים העם יטפל בהם".[21]

 

 מסעוד ג'זאירי, סגן הרמטכ"ל בכוחות המזוינים, אמר בכנס לקראת יום דיכוי המהומות ב-30.12.2009 כי ב-2009, העם ביטל בחכמתו את ה'פתנה' שאמריקה השקיעה בה מאמצים מודיעיניים, תרבותיים וביטחוניים רבים. "כישלון ה'פתנה' ב-2009 לא מבשר את סיום העוינות החמורה של בעלי ההון הציונים נגד איראן. הדבר החשוב הוא מציאת שיטות חדשות ליישום ה'פתנה'. אחת השיטות של אמריקה במאבק מול הרפובליקה של איראן, היא תקיפה ללא הפסקה של ההנהגה העליונה של המשטר... [אך] העם עדיין נמצא בזירה ואינו חושש כלל להתנגד לאלה הרוצים לפגוע בעקרונות וערכי המהפכה. בכך הם יחסמו את דרך ה'פתנה' החדשה.

המשטר אינו [חש] חוסר נעימות כלפי אנשים המסתמכים על עברם [רפסנג'אני], קובעים לעצמם חסינות ורוקמים מזימה נגד המהפכה האסלאמית. ב'פתנה' של 2009  התייחסות [המשטר] לחלק מראשי ה'פתנה' [מיר חוסין מוסוי ומהדי כרובי הנתונים למעצר בית מאז 2011]  היתה רכה ופייסנית, [אך] אם הדבר יחודש [בבחירות 2016], העם הנבון האיראני לא יסלח להם עוד."[22]