המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות לבחירתה של מוסלמית ליו"ר הפרלמנט ההולנדי: יש ללמוד מהדמוקרטיה המערבית
9/2/2016


תגובות לבחירתה של מוסלמית ליו"ר הפרלמנט ההולנדי:

 זו התשובה לגזענות; צריך ללמוד מהדמוקרטיה המערבית

 

במאמר מערכת שהקדיש היומון אל  קודס אל-ערבי לבחירתה של  האזרחית המוסלמית ממוצא מרוקאי, ח'דיג'ה עריב, ליו"ר הפרלמנט ההולנדי, נטען כי בחירה זו היא תשובה לגזענות ומעידה על יכולת ההשתלבות של הערבים והמוסלמים במערב, חרף הדרתם. בעל טור ביומון הרש"פ שהתייחס לבחירה, הצר על כך שבעולם הערבי והמוסלמי חסרים ערכים דמוקרטיים - כמו אלה הקיימים במערב ובישראל  - המאפשרים לבני מיעוטים או לנשים להיבחר לתפקידים מרכזיים.

 

ח'דיג'ה עריב[1]


 

להלן תרגום קטעים מן המאמרים:

 

אל-קודס אל-ערבי: התרבות המערבית יכולה לקלוט את האחר

במאמר המערכת של היומון אל-קודס אל-ערבי נכתב: "הערבים והמוסלמים מתעוררים בכל בוקר לאסונות: צבאות כיבוש, עריצות, מלחמות, סכסוכים, מעשי טבח ורעב מכל עבר, הגורמים להם לחוש שרוקמים נגדם מזימות כל העת ושאללה מעמידם במבחן כפי שעשה לאיוב, או שהם חשים אשמה על מבול הצרות שנחת עליהם.

 

החל בסין, בתאילנד, במיאנמר, בפקיסטן, בצ'צ'ניה, באפגניסטן, וגם בפלסטין, בעיראק, בסוריה רבתי, בתימן, במצרים, בלוב ובמקומות אחרים נמלטים מיליונים במשאיות ובסירות המוות, חולמים להגר אל גן העדן במערב ומוצאים עצמם מכותרים בין איומי הטרור הרודף אותם למקום מנוסתם, לבין הגזענות המקדמת את פניהם במקום שבו השתקעו.

 

המלחמה היום-יומית הבלתי נגמרת של הערבים והמוסלמים, מסבירה את הסיבות לחיפושם המתמיד אחר צוהר של שמחה ותקווה שיסיח את דעתם מהגל הבלתי פוסק של הלוויות, ארונות מתים, תהלוכות מוות ואבלות. הם מוצאים [נחמה] בילד מוכשר שהוכיח את יכולתו כמו הנער הסודני ממציא השעון שבית ספרו חשבו לפצצת טרור, או סטיב ג'ובס שהיה בן למהגר סורי מחומס, או מדען האטום הפלסטיני מוניר נאיפה, ממניחי היסודות לננו טכנולוגיה, או מהנדסת הבניין העיראקית זהא חדיד, האישה הראשונה בעולם שזכתה במדליית זהב לארכיטקטורה שמעניק המכון המלכותי לארכיטקטים בריטים (ROYAL INSTITUTE FOR BRITISH ARCHITECTS), או אפילו זכיית אמנית עם חיג'אב כמו נדאא' שרארה בתחרות 'הקול הערב ביותר' (THE VOICE ).  

 

הידיעה על בחירת ח'דיג'ה עריב, חברת הפרלמנט ההולנדי ממוצא מרוקני, לתפקיד יו"ר הפרלמנט ההולנדי, היא אחת הידיעות המרחיבות את הלב והמוכיחות את יכולתם של הערבים והמוסלמים לתפוש מקום תחת השמש בעולם, למרות ההתקפה הנוראה על דמותם ברחבי הגלובוס והדרתם השיטתית. תורמות לכך פעולות הטרור הגלובלי בשם  דאעש ואחרים. הראי של הטרור הזה ואחד התורמים הבולטים ליצירתו הוא הימין הגזעני הקיצוני המערבי, המתפרנס ממנו.

 

כצפוי, ראש הימין הגזעני ההולנדי חרט וילדרז מיהר להביע מורת רוח רבה מבחירת ח'דיג'ה באמרו כי מה שקרה הוא יום שחור בתולדות הפרלמנט ההולנדי, שהרי ח'דיג'ה עריב מייצגת את כל מה שמנוגד לתבניות המשפילות של הימין הגזעני כלפי הערבים והמוסלמים.

 

הדמות הגזענית הדרושה [למערב] היא דמות של עריצים המדכאים נשים וילדים ואינם יכולים לחיות בשלום עם הדמוקרטיה - היות שהגנים שלהם הם של בני ערבים ומוסלמים. הנה אישה, ילידת מרוקו, שהגיעה לאירופה בגיל הבגרות, חיה בדו-קיום עם כלים דמוקרטיים מערביים ונבחרת לחברת פרלמנט... ולבסוף ליו"ר שלו, תוך שהיא שומרת על אזרחותה המרוקנית וגאה בתרבות האם שלה.

 

צחוק הגורל, שמה של חברת הפרלמנט נושא משמעות ערבית אסלאמית. ח'דיג'השם אשת הנביא מוחמד, [והשם] עריב הוא צורת ההקטנה או גזירה מן המלה אל-ערבי. השילוב הזה של משמעות בעלת עומק סמלי, לצד הולדתה בקזבלנקה... וכן הגירתה והשתקעותה ופעילותה הרבה בארצה החדשהכל אלה יוצרים תמונה חיובית נפלאה המביעה יכולת של אנשים הבאים מאחת הארצות שלנו [מדינות ערב והמדינות המוסלמיות] לשלב בין הכבוד שרוחשים לזהותם התרבותית המקורית - והיא לא רק דת אלא גם שפה, תרבות, בית, רגשות, ריחות, מטבח ותנועות - לבין השתייכותם לערכים, למוסר ולתרבות של המולדת שבה הם חיים ומכבדים את חוקיה, את תקנותיה ואת אורחות חייה.

 

חדיג'ה עריב היא ההוכחה שהתרבות המערבית על ערכיה האנושיים והעולמיים ויכולתה לקלוט את האחר היא אחת התשובות הטובות ביותר שלנו, ערבים ומוסלמים, למצג הגזענות של המערב ולעריצות כלפי הערבים בכל צורותיה."[2]  

 

מאמר ביומון הרש"פ: איך יגיבו האחים המוסלמים אם  יהודי ייבחר לראשות הפרלמנט במרוקו?

בעל טור ביומון הרש"פ אל-איאם חמאדה פראענה, כתב : "האם אתם יכולים לתאר לעצמכם שאישה תיבחר ליו"ר הפרלמנט הירדני או שקופטי ייבחר לראשות הפרלמנט במצרים או נוצרי לראשות המועצה הלאומית הפלסטינית ולמועצה המחוקקת הפלסטינית או שיעי לראשות הפרלמנט בבחרין או יהודי לראשות הפרלמנט במרוקו? מה תהיה תגובת האחים המוסלמים, המפלגות באיראן, חזב אל-תחריר, אל-קאעדה ודאעש? 

 

זה הדגם שחסר לנו בעולם הערבי ובעולם המוסלמי. אנו תרים אחריו ומשוועים להגיע אליו ולהבין ששלוש הקבוצות האתניות שחיות עמנו -  הכורדים, האפריקנים והאמאזיגים, וכן הצ'צ'נים, הצ'רקסים, הארמנים ואחרים - הם חלק מעמנו ויש להם שותפות בניהול המדינה הערבית ... ושלכל  האזרחים יש זכות שווה, ללא הבדל לאום, מין דת או אסכולה. 

 

השמאל והמפלגות הלאומיות הפן ערביות והאסלאמיות נכשלו בהצגת דגם ראוי לחיקוי של הפצת הפלורליזם והדמוקרטיה בניהול המדינות שבהן הגיעו לשלטון,  מה-גם שברוב המקרים, הם לא הגיעו אליו דרך הקלפיות אלא בטנקים, שגם סייעו להם להיאחז בו בעקשנות. במקרים המעטים שהם הגיעו לשלטון דרך הקלפיות, כמו אנשי תנועת החמאס בפלסטין, הם אימצו את 'ההכרעה הצבאית' כדרך לשמור על שלטון היחיד לאחר שניצלו את הבחירות פעם אחת [כדי לעלות לשלטון] והיום הם מתנגדים לקיומן...

 

לישראל יש גורם המעניק לה כוח ומסייע לה להשיג עליונות: היא מאמצת את המשכיות השלטון [ומאפשרת] חילופי הנהגות והזרמת דם חדש בעורקי מוסדותיה באמצעות קבלת תוצאות הבחירות, [המתקיימות] בקביעות וברציפות.

 

במשטרים הערביים כולו חסרים פלורליזם, הרחבת בסיס השותפות, רציפות השלטון וקבלת תוצאות הבחירות. החולי הזה, על השפעותיו והשלכותיו אינו נעצר בגבולות המדינה הרשמית הערבית -  מונרכית או רפובליקנית, ותוצאותיו ישפיעו על מנהיגי מפלגות השמאל, הפן ערביות והמפלגות האסלאמיות, שלא יוחלפו אלא במותם. זו הסיבה לכישלון, לנסיגה ולשחיקה ולחוסר היכולת [לאמץ] את ערכי הזמן החדש ודרישותיו... זו אחת הסיבות לכישלון האביב הערבי, התרסקותו ושינוי מגמתו לעבר האלימות והטרור."[3]   

 



[1] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 14.1.2016

[2] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 14.1.2016

[3] אל-איאם (רש"פ), 17.1.2016