המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאי עיראקי: הטרור איננו תוצאה של טרוף אישי; המניע לטרור הוא דתי
5/2/2016



עיתונאי עיראקי: הטרור איננו תוצאה של טרוף אישי; המניע לטרור הוא דתי

 

במאמר שכותרתו "האמנם אין לטרור דת?", שפורסם ביומון העיראקי הפרו-איראני אל-אח'באר, יצא העיתונאי והמשורר העיראקי פאדל בולא נגד הטענה, הנשמעת תדיר בעולם הערבי ומחוץ לו, לפיה לטרור ומבצעיו אין כל קשר לדת האסלאם וטען כי, ארוני הטרור, ובהם אל-קאעדה, דאעש ודומיהם, פועלים על פי אידאולוגיה סלפית קיצונית ומייחסים את מעשי הזוועה שהם מבצעים להוראותיו של אללה.   

להלן תרגום המאמר.[1]

 

פאדל בולא


 

"[האמנם אין לטרור דת?"], זוהי הסיסמה המונפת לגבי הטרור, כאילו הוא משקף תמונה שאין לה קשר למוצא הדתי של בעליו ומבצעיו, וכאילו אין מאחוריו מטרות או ערכים דתיים, אלא רק מצב של טירוף שגורם ללוקים בו להשתולל מבלי להבין מה הם עושים או מהי מטרת פשעיהם – [פשעים] המעוררים סלידה לא רק בקרב בני האדם אלא [אפילו] בקרב חיות הג'ונגל.

                                                                                          

הטרור המזעזע היום את העולם אינו אסון טבע כגון סופה, סערת רעמים וברקים או רעידת אדמה, ואיננו מעשה ידיהם של שבטים פראיים. [טרור זה הוא] מעשה ידיהם של אנשים שגויסו בהשראתה של... אידיאולוגיה דתית. הם קוראים לכפות ולהפיץ [אידיאולוגיה זו כמערכת של] עקרונות דוגמטיים שיש לכפותם בכוח החרב ולבצע בשמם הרג, גירוש והרס בכל מקום בו דורכות רגליהם.

 

מאז הופיעה תנועת הטרור הזאת, היא אימצה אידיאולוגיה דתית סלפית הנושאת את מסר הקיצוניות הדתית, כשתחת דגלה מסתופפים אנשים שטופי מוח מכל הגילים, שהוכשרו להתאבד או להרוג כדי לזכות במות קדושים.

 

ארגוני הטרור שפועלים בשם הדת נולדו כשהוכרז ג'יהאד אסלאמי באפגניסטאן נגד הכוחות הסובייטיים. השיח' אוסאמה בן לאדן, בעל האזרחות הסעודית, היה זה שהניח את אבן הפינה לתא [הטרור] הראשון וכינה אותו "אל-קאעדה". אחר כך קרא למלחמה בשם הדת, והצעירים המאמינים נהרו בהמוניהם מארצות האסלאם [לאפגניסטן] תחת השפעת הפתוות של [אנשי הדת] הקיצונים, ובראשם הסעודים.

 

[בהמשך] נוסד ענף של אל-קאעדה בעיראק בידי אל-זרקאוי, [סניף אשר] התמקם לאחרונה בעיר מוסול תחת השם "המדינה האסלאמית בעיראק" והתאחד עם מקבילו בסוריה. כך, פתאום, [נוצר] ארגון מפחיד [הכוונה לדאעש] אשר מכריז על עצמו שהוא נושא את בשורת האסלאם ודגליו. [ארגון זה] מילא תפקיד אשר [מחקה את תקופת] הכיבושים האסלאמיים כאשר פלש לעיראק ולסוריה ומינה ח'ליף למוסלמים – אבו בכר אל-בגדאדי – אשר קבע את משכנו בעיר מוסול והראה לתושביה כיצד [נראה] שלטון מלפני 1400 שנה מבחינת היחס אליהם וגזל אדמותיהם. הפולשים תקפו את תושבי מוסול ואת תושבי מזרח סוריה, אסרו מאות מהם, הניפו חרב על צווארם, ואח"כ בודדו את הנוצרים שביניהם והציבו בפניהם שתי ברירות: קבלת האסלאם או תשלום מס גולגולת, כפי שקרה לאבות אבותיהם כאשר הערבים תקפו את ארצותיהם בימי הח'ליף עמר אל-ח'טאב [644-583 לספירה]. משסירבו [הנוצרים לקבל] את ההשפלה הזאת, החרים [דאעש] את רכושם, גירשם מנחלתם ההיסטורית – מחוז נינווה   ושילחם חסרי כל אל תחת כיפת השמיים, כשהם [נאלצים] להסתובב במדבר בחיפוש אחר ביטחון והצלה.

 

באשר ליזידים, הרי שאסונם היה ועודנו אסון היסטורי שהסב להם הח'ליף ירא השמים כאשר נהג עמם כלשון הפסוק הנוגע לכופרים, כלומר הציבם בפני שתי ברירות: קבלת האסלאם או מוות והפקעת כספם, נשותיהם וילדיהם. צילומים ממשיכים להעיד על שפיכת דמם של חפים מפשע ועריפת ראשיהם בידי הטרוריסטים האלה אשר העולם כולו רואה כיצד הם טובחים את הקורבן תוך כדי צווחות "בשם האל הרחום" ו"אללה אכבר". כל הפגיעות האלה נעשות [לדברם] באישורו של אללה, ומתבצעות בידי אלה שמשבחים את האל יומם וליל ואשר מתפללים בלהט ועושים כל דבר על פי רצונו.

 

כאשר הטרוריסטים פוצצו את מרכז הסחר העולמי בניו יורק וכמה מטוסים, וגרמו בכך למותם של אלפי קורבנות, אמר אוסאמה בו לאדן, כשהוא מוקף באנשיו, מעל מרקע הטלוויזיה: "זהו ניצחון מאת אללה". והיום דאעש מתפאר בהרג חפים מפשע בפריז ואומר: "זה היה ברשות אללה", וגם מזהיר ומאיים כי הפיגוע הבא יהיה בארה"ב, אם ירצה אללה. ו[השיח' יוסוף] קרדאווי וכל בני מינו מתפללים ומייחלים לכך שבעקבות המומנטום הטרוריסטי הזה יבוא יום שבו המוסלמים יציפו את אירופה ויכפו עליה את האסלאם.

 

הלא די בזה כדי לשכנע שלטרור יש דת?"



[1]ו Akhbaar.org, 18.11.2015