אנשי דת בכירים במצרים: להחמיר בעונשם של מטרידי נשים
היומון המצרי "אל-אהראם", פרסם ב- 2 באוגוסט 2015 כתבת תחקיר מאת חוסני כמאל בנושא תופעת ההטרדות המיניות תחת הכותרת "הטרדה מינית היא פשע נגד האישה והחברה". הכתבה כללה התייחסויות של אנשי דת בכירים בנושא זה, אשר הדגישו כי מדובר בעברה דתית ומוסרית חמורה המעידה על השבר המוסרי בו שרויים הצעירים במצרים. אחדים מהם ייחסו את התפשטות התופעה במצרים למצב הכלכלי והתעסוקתי הקשה, לחינוך הלקוי, לגידול בשיעור הרווקים והרווקות בחברה. אנשי הדת דרשו להחמיר בעונשי המטרידים עד כדי הטלת עונש מוות וקראו למוסדות החינוך, הדת והתרבות לאחד מאמץ למיגור התופעה.
להלן תרגום קטעים מן הכתבה וכמה מן התמונות שנכללו בה:[1]
"ההטרדה המינית הפכה להיות תופעה שכיחה במסיבות באירועים, בהפגנות ובריכוזי אנשים"
בפתח דבריו, ציין חוסני כמאל כי מדובר בתופעה שהתפשטה בכל מחוזות מצרים, חרף היותה מנוגדת לאסלאם: "הציווי האלוהי להצניע את המבט מופיע בכמה פסוקי קוראן, ובהם [קוראן 30:24]: 'אמור למאמינים כי יצניעו את מבטם וישמרו על תומת ערוותם, כי בכך ייטיבו את דרכם. אללה מכיר את מעשיהם מלפנַי ולִפנים'...
רבים מהצעירים התעלמו מהערכים האסלאמיים האציליים הללו - שנועדו לרומם את החברה המוסלמית ואת היעדים הנשגבים [שלה] ולהרחיק את האנשים מכל תכונה רעה או פעולה נתעבת - עד כי ההטרדה המינית הפכה להיות תופעה שכיחה במסיבות באירועים, בהפגנות ובריכוזי אנשים, בכל המחוזות.
חכמי הדת דורשים להחמיר את העונש [על הטרדה מינית] ולאחד מאמץ של כל מוסדות הדת, החינוך, התרבות והתקשורת כדי להפיץ מערך של ערכי המוסר והמידות הטובות."
על חולצת המפגינה כתוב: "מידה כנגד מידה" על הכרזה: "הגן עלי כשמטריד משפיל אותי"
צפייה בתמונות עירום נשי עלולה להוביל לחטא; ההורים כיום רודפים אחר הכסף במקום לחנך
ד"ר אחמד עמר האשם חבר מועצת בכירי חכמי הדת המוסלמים, קרא, ע"פ הכתבה, לבדוק את הסיבות להתפשטות התופעה ולהחמיר בעונשיהם של מי שיורשעו בהטרדה: "אנשים עלולים למעוד ב[פשע] ההטרדה המינית אף מבלי לדעת על כך. יש גברים העוקבים אחר תמונות של עירום [נשי], גם אם באקראי, או מפיצים תמונות כאלה דרך אתרי האינטרנט. התבוננות בתמונות נשים מעוררת את היצר ואת החשק [המיני] ועלולה להביא לידי חטא. הנביא אסר זאת... יש להטיל עונש מרתיע על כל מי שמצלם [תמונות עירום], משום [שבעשותו כן] הוא מתעניין בצילום ולא דואג למנוע מהפושע לבצע את המעשה הזה, וכמוהו כמי שראה שודד והניח לו להשלים את פשעו תוך שהוא מסתפק בצפייה בו בלבד.
תופעה זו אסורה על דעת כל הדתות המונותיאיסטיות ועל השליטים לבדוק מהן הסיבות להתפשטותה באופן מחריד לאחרונה, שמעיד על קריסת הערכים בקבוצת גיל זו של צעירים. התפשטות התופעה נעוצה בהיחלשות העכבות הדתיות בקרב הצעירים ובהתרופפות האמונה והערכים [בקרבם] בתקופה האחרונה. כמו כן, היא נעוצה בהידרדרות המצב הכלכלי, במיעוט הזדמנויות עבודה ובתסכול שפוקד את הצעירים. זאת, לצד קריסת ערכי המשפחה, אשר אינה משגיחה עוד על בניה, אינה מחנכת אותם על ברכי הסייגים הדתיים ואינה מגדלת אותם כראוי, שכן האב והאם מוותרים על חינוך ראוי ותרים אחר כסף. ההטרדה המינית [זורעת] הרס וחורבן על פני הארץ משום שהיא מעוררת חרדה בחברה... יש להחמיר בעונשיהם של מי שיורשעו בהטרדה מינית, בייחוד מאחר שהתגברות פשע זה לאחרונה מוכיחה עד כמה הוא מסוכן."
הטרדות מיניות הן פשע נגד הדת והמוסר
ד"ר ג'עפר עבד אל-סלאם, מזכ"ל איגוד האוניברסיטאות האסלאמיות טען כי ההטרדה המינית היא פשע נגד המוסר והדת, שמקורו בעוני ובבורות ובעליית שיעור הרווקוּת: "ההטרדה המינית או כל צורה של אלימות מינית נובעת מעליית שיעור האבטלה ועליית שיעורי העוני והבורות, ומהמהומות הפוליטיות וההפקרות השוררת במהלך הפגנות או מהפכות. כמו כן, אי ביאה בברית נישואין יכול להוות גורם להטרדה כזו, בייחוד נוכח עליית שיעור הרווקוּת בקרב צעירים וצעירות. אין ספק שתופעת ההטרדות גברה בימים אלה בשיעור ניכר לעומת העבר ושעל החברות להשקיע מאמץ רב כדי למנוע את הפשע. הדבר יתאפשר רק באמצעות התחקות אחר הסיבות המהותיות להופעת תופעה זו... שכן אדם המכיר את אלוהיו אינו יכול לבצע פשע כזה שהוא בעיקרו פשע נגד הדת והמוסר ונגד ההתנהגות השפויה. אין ספק שכל החברות צריכות לפעול שכם אחד במאמץ למנוע את תופעות ההפקרות המוסרית המתבטאת בהטרדה מינית [של נשים]."
מטרידי נשים חשים שהם מוגנים מפני עונש, יש להחמיר בעונשם
ד"ר מוח'תאר מרזוק עבד אל-רחים, דיקן הפקולטה ליסודות הדת [המוסלמית] באוניברסיטת אל-אזהר שלוחת [מחוז] אסיוט, צוטט כמי שאמר שההטרדה המינית היא עבירה חמורה ביותר שיש לתת עליה עונש מרתיע: "ההטרדה המינית היא אחד הדברים החמורים שעל החברת לצאת נגדם, שכן, כידוע, דבר זה היה מגונה בסביבה הערבית עוד לפני הופעת הנביא [מוחמד] והמשיך להיות כזה גם לאחר הופעת האסלאם. הערבים רואים בחומרה רבה ביותר הטרדה [מינית]... ואם כך היה הדבר לפני האסלאם ובראשיתו, שומה עלינו בתקופה זו לנהוג בהתאם לתרבות האסלאם ולחנך את ילדינו לאורה, שהרי כידוע, הקוראן אומר [31-30:24]: 'אמור למאמינים כי יצניעו את מבטם וישמרו על תומת ערוותם... ואמור למאמינות כי תצנענה את מבטן ותשמורנה על תומת ערוותן, ולא תחשופנה את שכיות חמדתן, זולת הנגלות שבהן'. הפסוק מצווה להצניע את המבט ולשמור על תומת המבושים, על אחת כמה וכמה [הדבר אסור] כאשר אדם חורג אל מעבר להצנעת המבט לכדי הטרדה ביד או בדיבור. כמו כן, לפני שצעיר מטריד צעירה עליו לדעת שכמוה כאחותו, בתו או אשתו, כפי שאמר הנביא לאדם שרצה לנאוף: האם אתה רוצה שזה יקרה לאמך? אמר: לא; האם אתה רוצה שזה יקרה לבת דודתך? [אמר: לא] וכן הלאה וכן הלאה והנביא אמר 'אם כך האנשים אינם רוצים בכך'. זהו חדית' מפורסם ואנחנו אומרים לכל מטריד מינית: 'הישמר מאללה, כי אז הוא יענישך על כך, דרך בני ביתך מבלי שתדע'.
בכרזה כתוב: "העם דורש [עונש] קטיעת ידיים למטריד"
אשר לעונש שהאסלאם גזר על מטרידי הנשים, לא מופיע שם [במקורות האסלאמיים] עונש מסוים אלא שהדבר נכלל בקטגורית התוכחה שהיא קטגוריה רחבה מאוד. אשר על כן, על השופט, או על חברי מועצת העם, או חברי הפרלמנט [הדנים בנושא זה] לגזור עונש מרתיע למטרידי הנשים ... לו היה המטריד יודע שסופו לעמוד לדין ולשלם מחיר כבד מיד לאחר שיטריד בת או אישה כלשהי [הוא היה נרתע מלעשות זאת], אלא שכעת ברור לו לחלוטין שהוא יכול להטריד ולעשות את מה שהוא עושה ללא חשש מעונש."
ד"ר אחמד חוסין, סגן [דיקן] הפקולטה לדעוה אסלאמית באוניברסיטת אל-אזהר צוטט בכתבה כמי שקרא להטיל עונש מוות על המטריד המיני: "הטרדה מינית היא פשע ע"פ כל אמות המידה, פשע מחפיר וזר לאצילותו של העם המצרי. אין ספק שמדובר במעשים שמבצעים פושעים בודדים כדי לעוות את תדמיתה של מצרים, עד כדי כך שהגענו למקום השני בהטרדות מיניות ע"פ סקרים... אל לו לעם המצרי להתפשר על [פחות] מעונש מקסימלי, קרי עונש מוות, על מי שמבצע את המעשה הנתעב הזה. אללה אמר על מי שנואפים [קוראן 2:24]: 'אל תהיה בלבכם חמלה עליהם... יבואו על עונשם לעיני עדת מאמינים'[2]. זאת, כדי להרתיע כל מי שיעלה בדעתו לבצע מעשה נתעב זה.
השריעה משיתה עונש מוות על מי שפוגע בכבודה של אישה נשואה, ועונש מלקות, עינוי ומחבוש על מי שפוגע באישה שאינה נשואה. אולם אם הפשע שמבוצע נמנה עם הפשעים שלא נקבע בעניינם עונש מפורש בקוראן [כמו במקרה של הטרדה מינית], השריעה האסלאמית אינה מותירה את העניין ללא עונש למי שביצע את הפשע הזה אלא היא מכניסה אותו תחת עונש באסלאם המכונה 'עונש התוכחה' המעניק לשופט או לשליט את הסמכות לגזור אותו והוא רשאי לגזור את העונש החמור ביותר אם הוא סבור שהאינטרס [הציבורי] מחייב זאת...
תופעה זו יוצרת תדמית רעה למצרים והיא מחייבת התערבות ועונש כבד כדי לעקור אותה מן השורש. אל לנו לרחם או לחמול על מבצעיה, שכן כאשר אב מחמיר עם ילדיו כדי ללמדם, אין מדובר באכזריות אלא בתקיפות. אני קורא לכולם לפעול שכם אחד כדי להתמודד עם התופעה הזו... עד שנחוש ביטחון ושלווה."
