כללי

 

כיהאן: הבית הלבן לא ישרוד ולו 10 דקות אם ארה"ב תתקוף את איראן

 

ב-17 ביוני 2015 פרסם היומון כיהאן, המקורב למנהיג איראן עלי ח'אמנאי, מאמר מערכת בשבח חודש הרמדאן ובשבח 175 צוללנים איראניים שנהרגו במלחמת איראן-עיראק (1980-1988), ואשר גופותיהם התגלו לאחרונה בעיראק כשידיהם כפותות והובאו לקבורה באיראן.

 

כיהאן קבע שאיראן נמצאת היום במצב הדומה לעידן ראשית קרבות האסלאם וניצחון הנביא מוחמד בקרב בדר וחיסול היהודים על ידו בח'יבר. הוא קרא לאומה לקחת דוגמה, בחודש הרמדאן, מן החללים ולגאול את האסלאם "המסובך ברמייה מצד היהודים" ותכסיסנות מצד ארה"ב – "השטן הגדול" ובריטניה – "השועל הרמאי". במסגרת המאבק הזה הזהיר כיהאן שטהראן תפגע תוך דקות ספורות בבית הלבן בתגובה לתקיפה אמריקאית אפשרית על מתקני הגרעין שלה.

 

כיהאן מתח ביקורת על ניסיון ראשי המחנה הפרגמטי באיראן, האשמי רפסנג'אני וחסן רוחאני, להגיע להסכם גרעין עם ארה"ב וקבע כי הדבר מנוגד להוראת הקוראן לפיה לא ניתן לכרות ברית עם האויב. כיהאן האשים במרומז את הנשיא רוחאני שהכינוי שהעניק בעבר לארה"ב, "ראש הכפר",[1] ואשר מלמד על עליונותה בעיניו, עומד בסתירה לקביעת הקוראן שהאל לא יתיר לכופרים להשיג עליונות על מאמיניו, ובסתירה להתנגדותם העזה של החללים אל המערב ובראשו ארה"ב, הנמצאת לדבריו, על ערש דווי. המאמר גם הביע מורת מן העושר והשחיתות הכלכלית המיוחסת למשפחת רפסנג'אני,[2]  וקבע שערכים אלו מנוגדים למורשת החללים שדבקו בניהול הג'יהאדי, לו הטיף ח'אמנאי לאחרונה.[3]

 

כיהאן סיכם שאיראן לא תיכנע לארה"ב חרף בעיותיה הכלכליות כיוון שבידיה מרחב תמרון נרחב, והיא מתקדמת לקראת מימוש יעדיה תוך ציפייה לסיוע אלוהי.

 

להלן עיקרי המאמר:

 

בחודש הרמדאן... מלאכי האל קוראים לנו [לחבור] אליו

"לאט לאט מגיע חודש הרמדאן... חודש האל שמגיע, הוא טוב יותר מאלף שמשות... בחודש הזה השמיים פתוחים לכולם, והמסלול של העולם ושל הנשמות קל יותר. בחודש הזה מגיע מסר טוב, המלאכים מחלקים שאיפות נסתרות, ובשורות טובות של ישועה. מלאכי האל קוראים לנו [לחבור] לאל. חודש האל מראה לנו את פניו בהדרגה, בבקרים מלאי השמחה ובארוחות האפטאר [שבירת הצום] המעניקות חיוּת. עם תפילות הבוקר והאזאן [קריאה לתפילה] שמכניס לתוכנו את קול הישועה ומקל על רוחנו, וכמו ילדים זריזים דמעותינו זולגות וליבנו נרגש כמו לבבות האוהבים. שאון קריאות הקוראן מצד המאמינים נשמע מכוורת הדבש... זהו [האמאם] עלי שמקבל את פני עבדי האל בחודש הזה. הוא ידו של האל, ויד האל נמצאת בשרוולו. יד שמלטפת יתומים ועשוקים ומכה בעושקים ובמפרי הבריתות. חופרת באר כדי להוביל מים טעימים לעם, מפריחה עצי דקל ומשמידה את שערי ח'יבר כדי לחסל את יסודות עבודת האלילים...

 

לפני כמה ימים קיבלנו ידיעה לפיה הגיעו אלינו אנשים [הכוונה לצוללנים האיראנים ההרוגים], שכבלו את ידיהם והרגו אותם אף שהיו חזקים... אלו הם הגברים האמיתיים המהווים תעודות כבוד לאומי. סודם הוא הידיים הכבולות שנפתחו לאחר 30 שנה... הם ידעו שמלחמה היא מלחמה ושלמות בדרך האל זהו סוג של ניצחון. הם אמרו לנו שעדיף למות אפילו בידיים כבולות ולא להיות מושפל [ע"י האויב] ושבלתי אפשרי שניכנע לשטן. הוי האחים הגדולים [החללים], כמה נכבדים וגאים אתם. כמה קרובים אתם לאל וכמה רחוקים אנו מכם. ידיכם כבולות אבל לבכם נדיב... והאם אפשר שידי האל שמבצעות פעולות אלוהיות יהיו כבולות? 

איראן נמצאת בתקופת [ניצחון] בדר ו[טבח היהודים ב]ח'יבר

...איראן נמצאת כעת בתקופת בדר וח'יבר,[4] מהו כבוד ומהי השפלה?

 

[פונה לצוללנים ההרוגים] בואו ספרו לנו על כבוד ועל קנאות. ספרו לנו על אלף-בית של אומץ ועל כנות. על מה שעשה לכם משטר הבעת' העיראקי בהוראת "השטן הגדול" וקב' ה-5+1 דאז, כדי שהקנאות שלנו תרתח ונאמין באותה האמונה של הצעירים שזקפו את ראשם בזכות דמכם. כדי שנאמין באלו שללא עזרה מ"ראש הכפר" [הכוונה לארה"ב] חצו את גבולות המדע [בתחום הגרעין] והטביעו חותם. כדי שנאמין באלו שהצליחו להרעיד את האויב באמצעות ניהול ג'יהאדי וניהול של צעירים ולא ניהול השואף לרווחים, זקן ורווי שחיתות... כדי שנאמין בצעירים שלא למדו בבריטניה ובאמריקה אך הפתיעו את בוגרי [החינוך] המערבי ואת המדענים המערביים. כדי שנאמין באלה שלא קבלו מלגה או תעודה מעבר לים ולא נתנו שוחד לחברה מערבית...

 

בואו נאמין שאמריקה לא יכולה לבצע שום טעות [נגד איראן] ושהיא כלל אינה יכולה לתקוף את מתקניה של איראן מבלי שתוך פחות מעשר דקות הבית הלבן עדיין יעמוד על תילו. בואו נאמין ש"ראש הכפר" הזקן [ארה"ב] נפל אל מיטת מות[ו] ושגם בצעירותו לא בצע שום טעות [לא העז לתקוף את איראן], וכמו ישראל, הוא נותר תקוע בבוץ. בואו נאמין שבריטניה היא שועל ערמומי ושצחוקה נובע מרמייה. בואו נאמין בקוראן שהורה שהאויבים אינם אנשי ברית ושהאל לא הותיר שום דרך לעליונות של הכופרים על המאמינים..

 

הוי האחים [הכוונה לצוללנים ההרוגים], נסעתם [לעיראק] וחזרתם הביתה [לאיראן]. הבית הוא ביתכם. ברוכים הבאים... ניתן לדבר באריכות רבה על ידיכם הכבולות. ידינו קצרות ואילו ראשכם וקומתכם גבוהים. הם [העיראקים] כבלו את ידיכם כדי שלא תישאו אותן לשמיים אך הם לא ידעו שראשכם נוגע בשמיים. הג'יהאד שלכם מבורך אחים, וגן העדן הוא נחלתכם. אתם שישבתם עם האל בחודש נביא האל ובחודש האל [הרמדאן הנחגג כעת] – תבינו אותנו ותכבדו אותנו. לא באמצעות פיסת לחם [שמבטיח הזרם הפרגמטי ע"י הסכם עם ארה"ב והמערב] אלא באמצעות גאולת העולם התקוע ברמייה וע"י גאולת האסלאם המסובך ברמייה של היהודים ובתכסיסנות של "השטן הגדול" [ארה"ב] והשועל הזקן [בריטניה] [כפי שמציע הזרם האידיאולוגי].

 

אומנם אנו מודעים לשולחן האוכל של העם [שרוחאני ורפסנג'אני התחייבו לדאוג לו], אך לא נקבל את ההשפלה של פיסת המזון מצד "ראש הכפר" ומשרתיו כיוון שאנו בני הרמדאן ועינינו נשואות אל הפסגות הגבוהות ולכוכב הבוקר שיצא מהאופק.

 

ידינו אינן סגורות מול השטן אלא מלאות ואנו ממש מאמינים שכפי שידי האל לעולם לא נשארות סגורות גם דרך הישר אף פעם לא תגיע למבוי סתום."[5]