המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
החרפת המתיחות ביחסי ירדן והרש”פ
12/6/2015

 

 

החרפת המתיחות ביחסי ירדן והרש”פ

 

למחלוקות המדיניות הקיימות בין ירדן לרשות הפלסטינית [להלן הרש"פ] התווספו לאחרונה שני אירועים שהגבירו את המתיחות ביניהן.

 

ב-22 במאי 2015 התחוללה מהומה במהלך דרשתו של הקאדי הירדני הראשי, אחמד הוליל במסגד אל-אקצא, במחאה על ביקור המשלחת הירדנית רמת הדרג במקום. כמו כן, בסוף חודש מאי דווח בתקשורת הערבית, כי  נשיא התאחדות הכדורגל הפלסטינית, ג'בריל אל-רג'וב  (בעל אזרחות פלסטינית וירדנית), סירב לתמוך  במועמד הירדני לנשיאות ארגון פיפ"א, הנסיך עלי בן אל-חוסיין אחיו למחצה של המלך עבדאללה.

 

שני אירועים אלו עוררו תגובות נזעמות בקרב הציבור וההנהגה בירדן נגד הרש"פ ובכיריה. נטען כי אין מדובר באירועים אקראיים אלא בצעדים פוליטיים שנועדו לפגוע בממלכת ירדן וכי הרש”פ שכחה את תמיכתה הנדיבה של ירדן בעניין הפלסטיני והיא בוגדת בה. בתקשורת ובדרגים הרשמיים בירדן וכן ברשתות החברתיות נשמעו קריאות לבוא חשבון עם ההנהגה הפלסטינית ולעיין מחדש ביחסי ירדן עם הרש"פ. כדי להפיג את זעמם של הירדנים וליישב את ההדורים עמם, קיימו בכירי הרש"פ ובראשם מחמוד עבאס ביקור מיוחד בירדן. 

 

יצוין כי מתיחות זו בין ירדן והרש"פ מצטרפת למתיחות הקיימת ממילא בין הדרגים הרשמיים של שתי המדינות בחודשים האחרונים, בעקבות הגשת הצעת ההחלטה הפלסטינית למועבי"ט בדצמבר 2014, לקביעת מועד להקמת מדינה פלסטינית ולסיום הכיבוש, שלטענת ירדן נעשתה ללא תיאום מספק עמה.[1]

 

דוח זה יסקור את הנסיבות למתיחות הנוכחית ואת ההתייחסויות לאירועים אלה בירדן וברשות הפלסטינית.

 

זעם בירדן עקב מהומה במהלך דרשת הקאדי הירדני הראשי במסגד אל-אקצא  

ב- 22.5.15, במהלך דרשת יום השישי שנשא הקאדי הירדני הראשי, אחמד הוליל, במסגד אל-אקצא, לשם הגיע בראש משלחת ירדנית, חוללו מתפללים במסגד מהומה במחאה נגד ביקור המשלחת. הם קטעו את דרשתו של אל-הוליל וקראו "ברוח ובדם נפדה אותך הו אל-אקצא" האירוע עורר תגובות זעם בקרב הציבור הירדני נגד הרש”פ שמצידה האשימה גורמים כמו חזב אל-תחריר ותנועת החמאס באחריות למעשה.[2]

 

חבר הפרלמנט הירדני עלי סאלם אל-פאדל, דרש לנקוט צעדים נחרצים לאור התקרית המביכה "ולהעניש את הכופרים". הוא טען כלפי אלה שפגעו בקאדי "שהם שכחו את מעשיהם האצילים של הירדנים וההאשמים ב[מסגד] אל-אקצא ולמען הסוגיה הפלסטינית בכללותה."[3]

 

הביקורת והזעם כלפי הפלסטינים והרש”פ מצאו ביטוי גם בכלי התקשורת בירדן שטענו כי אירוע זה משקף את זלזולם של הפלסטינים בממלכה הירדנית. כך, למשל, טען הכותב הירדני אניס אל-ח'צאונה בעיתון האינטרנטי ראי אל-יום, כי "מה שהוליל נחשף אליו אינו עניין אישי, אלא אירוע מבזה וחמור שמשקף במידת מה את הזירה הפוליטית ואת היחסים הירדניים-פלסטיניים. ביום שישי שקדם ליום השישי שבו הותקף הוליל, נשא ראש ענייני הדת התורכי, מוחמד גורמאז, את דרשת יום השישי [במסגד אל-אקצא], וזכה לקבלת פנים [מכובדת] ולהוקרה מצד המתפללים בני ירושלים. עניין זה מחייב אותנו לתת הקשר פוליטי למה שאירע עם הוליל ועם המשלחת הירדנית ... והוא שהפלסטינים בגדה המערבית לא מרוצים ולא תומכים בעמדות ירדן כלפי ירושלים..."[4]

 

הזעם הירדני כלפי הרש"פ מצא ביטויו אף בקריאות שבח לישראל במשחק כדורגל שהתקיים בעיר אירביד למחרת התקרית במסגד אל-אקצא. "ברוח, בדם, נפדה אותך ישראל!", צעקו האוהדים, על משקל הקריאות "ברוח ודם נפדה אותך אל-אקצא" שנשמעו בעת ביקורו של הקאדי הוליל.[5]  

 

בתגובה לקריאות האהדה לישראל, פרסם חלמי אל-אסמר בעל טור ביומון הירדני אל-דוסתור, מאמר בו יצא הן נגד הקבוצה שמחתה על ביקור השיח' הירדני והן נגד אוהדי הכדורגל באירביד: "מי שקורא למען ירושלים 'יהודית' ומי שמשבש את [דרשתו של] הדרשן [הירדני] האורח בירושלים סוטים שניהם מדרך הישר... לגבי הקבוצה השנייה [שקטעה את הדרשה], במסגד אל-אקצא ... לא נמחל לה על מעשיה בשום תנאי."[6]

 

זעם ירדני עקב דיווחים על אי תמיכת ג'בריל רג'וב באמיר הירדני לנשיאות פיפ"א

כאמור, המתיחות בין ירדן והרש"פ רק הלכה והחריפה עקב הדיווחים ב-29.5.15  כי יו"ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית, ג'בריל אל-רג'וב, תומך במועמדותו של ג'וזף בלאטר לנשיאות ארגון פיפ"א, ולא במועמד הירדני לנשיאות, הנסיך עלי בן חוסיין, אחיו למחצה של המלך עבדאללה. בתוך כך, פורסמו דברי אל-רג'וב שאמר:  "אם הנסיך יזכה, אני אקבל התקף לב"[7]  ותמונה בה הוא נראה מניף חרב כאות שמחה לצדו של בלאטר.[8]

 

ג'בריל אל-רג'וב מפגין שמחה לרגל ניצחונו של בלאטר[9]


 

פרסומים אלו עוררו גל מחאה נרחב בירדן, הן ברשתות החברתיות והן בדרגים רשמיים במדינה.[10]

 

בלטו במיוחד תגובותיהם החריפות של חברי פרלמנט ירדניים נגד אל-רג'וב: כך, חבר הפרלמנט מוחמד אל-ט'הראוי טען כי אל-רג'וב הוא "בושה וביזיון לפלסטין ולעמה".[11] בהודעה לעיתונות תיארה חברת הפרלמנט רודינה אל-עטי, את עמדת אל-רג'וב כ"בושה וחרפה". לדבריה, "אין לקבל שום נימוק מאל-רג'וב ומהרש"פ, אשר נראה שגם היא נמנעה מלתמוך בנסיך עלי. לפיכך אני דורשת לאסור על אל-רג'וב להיכנס לשטחי ירדן".[12] חבר הפרלמנט הירדני אמג'ד אל-מוסלמאני אמר כי אל-רג'וב הוא "אישיות בלתי רצויה ואני דורש למנוע את כניסתו לירדן".[13] חברת הפרלמנט הנד אל-פאיז הגדירה את מעשהו של אל-רג'וב "בגידה, המציבה אותו בעמדה עוינת כלפי כל העולם הערבי ולא רק כלפי הירדנים" ודרשה לעשות שימוש באזרחותו הירדנית ולהביאו לדין בירדן.[14] גם ראש אגודת אל-קודס בירדן, חסן אבו דלו, פרסם גילוי דעת שבו הבהיר כי "עמדת  אל-רג'וב הזיקה לעם הפלסטיני והיא אות קלון לו".[15]

 

הזעם על הצבעתו של אל-רג'וב אכן הוביל לנקיטת צעדים רשמיים של הממשל הירדני נגדו: כאשר ביקש אל-רג'וב לשוב לגדה המערבית דרך ירדן, זו הודיעה לו בכתב כי נוכחותו בשטחה אינה רצויה, ולבסוף ניאותה להתיר את כניסתו באופן מוגבל, כך שנדרש לעבור משדה התעופה בעמאן ישירות למעבר הגבול המלך חוסיין.[16]

 

בישיבת הפרלמנט הירדני ב-3.6.15 קראו שלושה חברי פרלמנט לשר הפנים סלאמה חמאד להחיל על רג'וב את הוראת ירדן על ניתוק הזיקה עם הגדה המערבית משנת 2012, ולשלול ממנו את אזרחותו הירדנית.[17] עפ"י היומון אל-שרק אל-אוסט, ירדן החלה בצעדים לשלילת אזרחותו הירדנית של אל-רג'וב ולהמרת דרכונו הקבוע באישור נסיעה זמני.[18] מנהל תחום המעקב והביקורת במשרד הפנים הירדני פנה בשאילתה למנכ"ל מחלקת מעמד אזרחי ודרכונים, בנושא האופן שבו ניתנה לאל-רג'וב אזרחות ירדנית, כדי לפתוח בהליכים לשלילתה.[19]

 

במקביל, עוה"ד הירדני יחיא אל-הרוט הגיש לתובע הכללי בעמאן בקשה לתביעה פלילית נגד אל-רג'וב, בגין פגיעה באחדות הלאומית ובהעכרת היחסים בין בני האומה [הערבית].[20]

 

השאילתה של מנהל המעקב והביקורת במשרד הפנים[21]


 

יצוין כי עד כה לא ברור לאיזה מועמד הצביע אל-רג'וב. בתקשורת הערבית דווח שהוא הודה כי בחר בבלאטר באומרו: "עמדתי בנוגע לבחירות לנשיאות פיפ"א הייתה ברורה ובכמה הזדמנויות הכרזתי רשמית על תמיכתנו בג'וזיף בלאטר" עוד נאמר: "כל בר דעת יסרב לקבל את זה שמאשימים אותי בכישלונו של האמיר עלי בן אל-חוסין בבחירות [כאילו שכישלון זה נעוץ] רק בקול שלי, שכן ההפרש בין שני המתמודדים היה 60 קולות ולא קול אחד."[22]  

 

ואולם, כעבור כמה ימים טען רג'וב כי הצביע לאמיר עלי וכי ההודעה שפורסמה בשמו מזויפת והופצה על ידי מקורבי יריבו הפוליטי, מוחמד דחלאן: "יש הודעה מזויפת שחולקה לתקשורת, לפיה תמכתי בבלאטר." הוא הוסיף: "נתתי את קולי לאמיר עלי מפני שאני ערבי... כשבלאטר בא לפלסטין ערב הבחירות וביקש ממני לעשות תעמולת בחירות [עבורו] ושאל אותי למי תצביע? אמרתי לו: אני ערבי ואז הוא אמר: המסר עבר." [23]

 

עבאס פועל ליישוב ההדורים: הירדנים והפלסטינים – עם אחד בשתי מדינות

בניסיון להרגיע את  הרוחות סביב הבחירות בפיפ"א, נסע הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס לירדן, לביקור בביתו של הנסיך עלי בן אל-חוסיין, בלוויית בכירים פלסטינים, בהם הגנרל מאג'ד פרג', ראש המודיעין הפלסטיני.

 

לאחר פגישתו עם האמיר עלי הצהיר הנשיא הפלסטיני: "זוהי פגישה ידידותית בין ירדן לבין פלסטין, אשר ימשיכו להיות כפי שהיו, קרי עם אחד בשתי מדינות, דבר לא יעכיר את [היחסים] ביניהן ויהי מה, אנחנו נישאר אחים. ירדן - החל מהמלך, הנסיכים, הבכירים ועד העם -  תעמוד לנצח לצדנו, ללא שום תנאי... הקשר יישאר כפי שהיה ויימשך לעולם, עד לשחרור [פלסטין] בחסות הוד מלכותו וירדן." הנסיך עלי אמר: "השבח לאל, היחסים נותרו כפי שהיו, הם (הפלסטינים) אחים..."

 

כמו כן, הממשלה הפלסטינית פרסמה הודעה בה נאמר כי היא נגד "כל ניסיון שיש בו כדי להעכיר את הקשר הטהור בין פלסטין לבין ירדן", ודרשה לעמוד כאחד נגד כל ניסיון לערער את האמון הבלתי מעורער ואת הקשר ההיסטורי בין שתי ההנהגות והעמים האחים."[24]

 

מאמרים בעיתונות הירדנית: יש מתיחות בין שתי המדינות

יצוין כי מתיחות זו מצטרפת למתיחות הקיימת בדרגים הרשמיים בין ירדן לרש"פ בחודשים האחרונים. זאת עקב הצעת ההחלטה הפלסטינית שהגישה הרש"פ למועבי"ט בדצמבר 2014, לקביעת מועד להקמת מדינה פלסטינית ולסיום הכיבוש, ואשר לטענת ירדן נעשה ללא תיאום מספק עמה.[25]

 

ב-10.5.15 נפגש סאיב עריקאת עם שה"ח הירדני נאסר ג'ודה כדי לנסות ולפייס בין הצדדים, תוך התייחסות לתפקיד שממלאת ירדן בניהול הסוגיה הפלסטינית ובתהליך השלום,[26] ואולם ב-23.5.15 פורסם כי רה"מ הירדני עבדאללה אל-נסור הביע חשש מכך שארצו תופתע לשמוע על מו"מ חשאי בין ישראל לפלסטינים.[27]

 

פרשת הקאדי ועניין רג'וב עוררו גל ביקורת חדש נגד הרש"פ והציפו שוב את עניין המתיחות ביחסיה עם ירדן. פהד אל-ח'טאן כתב בהרחבה על העניין ביומון אל-רד הירדני: "אירוע 'אל-אקצא' שב והטיל צל של ספק באשר ליחסי ירדן-הרש"פ... המומחים לנושא ירושלים והגופים הירדנים להשגחה על המקומות הקדושים [בירושלים] חקרו את פרטי האירוע לפנַי ולפְנים. יחד עם זאת, האירוע סיפק הזדמנות לשפוך אור על מצב הקשר הרשמי בין ירדן לבין הרש"פ, אשר נכנס למצב של קיפאון מזה ששה חודשים, ועודו שרוי בו.

 

אבו מאזן היה בין אורחי כינוס הפורום הכלכלי העולמי שנערך בחוף ים המלח [בצד הירדני, במאי 2015], אולם שלא כרגיל לא היינו עדים למפגש פסגה [בינו לבין עבדאללה מלך ירדן] בשולי הכינוס, דוגמת המפגשים שקיים עם המנהיגים האחרים שהשתתפו בכינוס. אבו מאזן אמנם השתתף [בכינוס] אלא שמבחינת הירדנים הוא כאילו לא היה שם, שכן אפילו רוה"מ ד"ר עבדאללה אל-נסור לא נפגש עמו וכך גם שר החוץ נאצר ג'ודה. אין זה חדש, שכן פגישת הפסגה [האחרונה] בין שני הצדדים התקיימה ב-2013, דבר שגרם לכך שפרשנים וכותבים – ואני ביניהם – שקדו על המדוכה כדי לברר את פשר היובש בין שני הצדדים...

 

כל מה שנכתב בנושא זה הוא נכון, אך אינו כל האמת. ישנו ציר ואף כמה צירים נסתרים של מחלוקת מעבר לסיבות הקשורות לחילוקי הדעות באשר לדרישת הרשות להכרה במדינת פלסטין שאותה הגישה למועה"ב אשתקד וכן [הדיבורים] החוזרים ונשנים אודות נזיפה ירדנית על הצהרות שיוחסו למחמוד עבאס בנוגע לירדן

.

ברבת עמון, כמו ברמאללה, לא מפסיקים לשאול מהן הסיבות הנסתרות העומדות מאחורי הקרירות הזו ביחסי [שני הצדדים], אולם בשני הצדדים אין תשובות מספקות ומשכנעות, וכאשר אנו שואלים גורמים רשמיים לפשר הדבר אנו זוכים לתשובה דיפלומטית מנומסת, שאינה מספקת ואינה משכנעת. מה שהגביר את המבוכה והבלבול בקרב מי שעוקבים אחר הנושא הוא ההצהרה המיוחסת לראש הממשלה [הירדני] ד"ר עבדאללה אל-נסור בפורום הכלכלי [העולמי] לגבי חששו מפני [אפשרות של] הסכם פלסטיני-ישראלי, דוגמת הסכם אוסלו הידוע.

 

לא הייתה [שום] הצדקה פוליטית להצהרה זו, ונוכח קיומה של ממשלה [ישראלית] ימנית קיצונית, אין עוד איש שצופה סיכוי כלשהו לפתרון, מכל סוג שהוא, לבעיה הפלסטינית. לפיכך דבריו של אל-נסור היוו איתות רציני לעומק השבר באמון בין ירדן לבין הרש"פ. זהו מצב נדיר וחסר תקדים ביחסים שהתאפיינו תמיד באמון ובידידות.

בדיפלומטיה הירדנית שולטים נוהגים נוקשים, שלאורם קשה לחלץ מפי בכיר [ירדני] דברים מפורשים אודות הסיבות האמיתיות למחלוקת, אולם מה שבאמת מסקרן הוא עמדת הצד הפלסטיני, המשוחרר יותר מבחינה זו [בדרך כלל], אלא ש[בנושא זה] אף הוא מתעטף בשתיקה. לא ניתן היה להבחין בשום ביטוי של אובדן הידידות בקשר [בין שני הצדדים], זולת הניכור שניבט בפניו של אבו מאזן בישיבת הפתיחה של הפורום הכלכלי"[28].

 

מאמרי מערכת: דרוש עיון מחדש ביחסי ירדן וההנהגה הפלסטינית

העורך הראשי לשעבר של היומון הירדני הממסדי אל-ראי, סמיח אל-מעאיטה, ראה גם הוא בהצבעתו של אל-רג'וב אקט פוליטי, שבעקבותיו אין לסמוך עוד על הרש"פ. כך כתב: "[הרש"פ] לא ראויה לאמוננו, לא בתחום הכדורגל, לא בפוליטיקה ולא בשום תחום שהוא... אל-רג'וב הוא לא האחראי, שכן מה שהוא עשה הוא עמדה פוליטית, שמייצגת את כל הרש"פ. עליה להתנצל בפני עמה ובפני כל ירדני וערבי. גם אם תהיה התנצלות,  אין לתת  בהם אמון".

 

עוד כתב: "סוגיית התייצבות התאחדות הכדורגל הפלסטינית נגד ירדן בבחירות לפיפ"א היא לא בעיה של ג'בריל אל-רג'וב, אלא בעיה של הרש"פ, וגם של נשיאה מחמוד עבאס, ושל הגורמים שאל-רג'וב מייצג... אסור שנתייחס לעוינות שהתאחדות הכדורגל הפלסטינית הפגינה כלפי ירדן והאמיר כעמדה ש[קשורה ל]כדורגל, או [כעמדה] אישית של אל-רג'וב, שכן מדובר בהחלטה פוליטית..."[29]

 

במאמר מערכת אחר של העורך הראשי של היומון הירדני אל-דוסתור, מוחמד חסן אל-תל, גינה הלה בחריפות את הצבעתו של אל-רג'וב וביקש לבחון מחדש את יחסי ירדן והרש"פ בעקבותיה:  לדבריו, אל-רג'וב "התעלם בבוטות מכל סמלי הברית בין ירדן לפלסטין ומאחדות האינטרס והעתיד [ביניהן], וזאת למען האינטרס האישי שלו ולמען מחלות הנפש שלו." עוד כתב:  "בושה שאיש כזה מייצג את פלסטין על כל ההיסטוריה שלה, מאבקה  והג'יהאד של בניה ושל חלליה הקדושים, במוסד בינלאומי גדול. אולם השאלה החשובה יותר היא האם עמדתו של ג'בריל באמת נפרדת מההנהגה הפוליטית שלו, [שהרי] אם עמדתו [משקפת את עמדת ההנהגה הפלסטינית], אנו בירדן נדרשים לעיין מחדש ביחסינו עם הרש"פ, שלא לומר עם העם הפלסטיני. העם הזה הוא [חלק] מאתנו ואנו [חלק] ממנו. דמנו התערבב בדמו וטובתנו בטובתו. אבל אם הוא פעל על דעת עצמו, הצרה גדולה עוד יותר, שכן אנו [עומדים] מול רשות שמתיימרת למשול בפלסטינים ולפעול במרץ לטובתם, כשלמעשה היא אינה שולטת על אחד מפקידיה הקטנים..."[30]

 

העיתונאי צפות חדאדין פרסם מאמר חריף בנדון, בו  קרא לשלול מבכירי הרש"פ את אזרחותם הירדנית: "הרש"פ התחבאה מאחורי איש מחבורתה כדי להשליך את הרעל שבאמתחתה לעבר ירדן... כמו כל מדינות העולם, [אנו מאמינים ש]מי שלא מכבד את האזרחות הירדנית, לא ראוי לשאת אותה. הגיע הזמן שמוסדות המדינה יעיינו בזכויות שניתנו לאותה חבורה [בצמרת הרש"פ] וייקחו בחזרה את מה ששייך לירדן... על המדינה לעיין מחדש ביחסיה עם הרש"פ ולבצע הערכה מידית של רשימת זכויות היתר שניתנו לאנשי הרש"פ".[31]



[1] ביטוי לכך היה הפיחות בתדירות ביקוריו של עבאס אצל בכירי המשטר הירדני מאז ההצבעה על הצעת ההחלטה. ראו: אל-א'באר (לבנון), 4.5.2015; אל-דוסתור (ירדן), 25.5.2015

[2]ו http://www.raialyoum.com, 22.5.2015. בהודעה לעיתונות שהוציא חזב אל-תחריר הפלסטיני, יצא הארגון נגד חכמי דת המגיעים לירושלים תוך תיאום ואישור עם שלטונות ישראל, באופן המבטא נורמליזציה עם הכיבוש. http://www.pal-tahrir.info , 22.5.2015 עם זאת, הארגון הכחיש כי חבריו תקפו את המשלחת הירדנית והסביר כי אחד משומריו של הקאדי הכה מתפלל מבוגר, באופן שגרם למחאה בקרב המתפללים ומנע ממנו לשאת את דרשתו. ראה: http://www.alquds.co.uk/?p=346904, 25.5.2015 במקביל, סניפו הירדני של ארגון חזב אל-תחריר הכחיש כל קשר לאירוע. ראה: http://www.raialyoum.com/?p=263320, 27.5.2015 יצוין כי דובר פת"ח בירושלים ראפת עליאן טען כי אנשי חזב אל-תחריר פגעו בקדושת מסגד אל-אקצא ובקאדי הראשי הירדני בעקבות הסתה של חמאס. חמאס מתנגדת לביקורים בירושלים היות שהיא רואה בהם נרמול. הקאדי עצמו דחה את ההאשמות הללו כלפי חמאס. www.alquds.co.uk, 24.5.2015 ; www.palinfo.com, 26.5.2015   

[3]ו http://samanews.com, 24.5.2015

[4]ו http://www.raialyoum.com, 27.5.2015; המאמר התפרסם גם באתר אל-בוסלה, המזוהה עם תנועת האח"ס בירדן – https://albosala.com, 27.5.2015

[6] אל-דוסתור (ירדן), 24.5.2015

[9]ו http://mobashernews.net,  30.5.2015.

[14]ו http://alresalah.ps, 31.5.2015

[17]ו http://amman1.net, 3.6.2015

[18] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 2.6.2015

[19] אל-חיאת (לונדון),  2.6.2015

[20] וhttp://paltoday.ps, 1.6.2015

[23] אל-חיאת אל-ג'דידה 3.6.2015

[24] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 2.6.2015

[25] ביטוי לכך היה הפיחות בתדירות ביקוריו של עבאס אצל בכירי המשטר הירדני מאז ההצבעה על הצעת ההחלטה. ראו אל-אח'באר (לבנון), 4.5.2015; אל-דוסתור(ירדן), 25.5.2015

[28]ו אל-ר'ד (ירדן) 8.6.2014

[30]ו אל-דוסתור (ירדן), 31.5.2015

תגיות