המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
איתותי המצוקה של נצראללה והתקשורת התומכת בו
1/6/2015

 

התבטאויות מצוקה של מנהיג חזבאללה והתקשורת התומכת בו משקפות תחושה גוברת של איום קיומי ומשבר אמון בינו לבין הציבור שלו

 


מאת א.ב פיקאלי וח. ורולקר*


הקדמה

התבטאויותיו האחרונות של מזכ"ל ארגון חזבאללה, חסן נצראללה, בדבר סכנה קיומית בה מצוי הארגון במלחמתו מול דאעש ובדבר האפשרות של גיוס כללי בקרב הארגון, משקפות את המצוקה הקשה בה נתון הארגון בתקופה האחרונה. מצוקה זו קיימת הן בזירה הסורית, בעקבות האבדות הרבות שלו בלחימה בסוריה והתבוסות הצבאיות של ציר ההתנגדות בצפונה ובדרומה של המדינה, והן בקרב הציבור השיעי בלבנון, אשר מדיווחים רבים עולה כי לאחרונה הוא החל להביע חוסר אמון בארגון וחוסר רצון להתגייס לשורותיו.

 

בהתבטאויותיו אלה של נצראללה בולטת פנייתו אל הציבור השיעי במדינה ומאמציו לשכנעם כי הם מצויים במערכה קיומית הנוגעת אליהם באופן אישי, ולפיכך עליהם לתת אמון מלא בחזבאללה ואין שום מקום להשמיע דברי ביקורת. נצראללה אף הבהיר כי במערכה קיומית שכזו כולם חייבים להתגייס ולהשלים עם העובדה שהיא גובה מהם קורבנות רבים.

 

בפגישה עם פצועי הארגון ב-23 במאי אמר נצראללה: "הסכנה המאיימת עלינו היא סכנה קיומית" והוסיף כי "המצב מחייב קורבנות גדולים".[1] נצראללה חזר על דבריו אלה יום לאחר מכן בנאום לרגל יום השנה ה-15 לנסיגת צה"ל מדרום לבנון ואמר: "יתכן שיבוא יום ונקרא לגיוס כללי [של אנשי הארגון]". נצראללה הצהיר כי "המערכה הקיומית של היום  מחייבת קורבנות רבים. מערכה זו גדולה, מסוכנת ואכזרית יותר [מהמערכה נגד ישראל ב-1982] כיוון שבאופן זה או אחר היא [מתנהלת] בתוך הבית. מי שרוצה להגן על הקיום, ההישרדות, הכבוד והמולדת [שלו] -  אין לו ברירה אלא להיות מוכן להקריב את הקורבנות".[2]

 

מצוקה זו משתקפת גם במאמר המערכת של היומון אל-אח'באר המקורב לחזבאללה פרי עטו של יו"ר מועצת המנהלים של היומון אבראהים אל-אמין וכן במאמר נוסף ביומון זה של בעל הטור נאהד חתר.

אל-אמין כתב: "לאחרונה נראה כי צבא המהססים באזור שלנו גדל. רבים אינם רוצים להתייצב מול עובדות שהעימות הנוכחי [מציב בפנינו]. חלקם החליטו לקשור את גורלם בהחלטה של מקהלת משתפי הפעולה [עם אויבי חזבאללה]... אנשים אלה עתידים לשלם מחיר גדול". אל-אמין הוסיף וכתב: "ברור שמי שרואה עצמו כחלק מהציר הזה חייב להבין שהמערכה נוגעת בו ישירות. עוד טרם נגיעתה בחירות ובכבוד שלו היא נוגעת  בסביבה, במשפחה, בילדים, בשכנים, במשרה, בלימודים שלו ובבריאותו. דבר זה מחייבו לחדול מהחיפוש המיותר אחר אופציות לא הגיוניות... זהו עידן המחייב עמדה נחרצת ולא משנה עד כמה תהיה קשה ועד כמה תכאיב... בעידן הנחישות על האנשים לבחור בגורם [בחזבאללה] ולקבל את ההנהגה [שלו] שתהיה אמינה מבחינתם לניהול המערכה".[3]

בעל הטור נאהד חתר כתב: "אנו יכולים לומר שאנו במצב קשה מאוד לא רק מבחינה צבאית, אלא גם, ואף חשוב יותר, מבחינה גיאופוליטית".[4]

 

דו"ח זה יסקור את נאומו האחרון של נצראללה ב-24 במאי 2015, את דבריו בפני פצועי הארגון יום קודם לכן, מאמרים ביומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחזבאללה ששיקפו גם הם את המצב הקשה בו נתון הארגון, וכן את הדיווחים אודות משבר האמון בינו לבין הציבור השיעי, המבהירים את הרקע להתבטאויות מצוקה אלה.

 

נצראללה לציבור השיעי: אנו מול סכנה קיומית המחייבת קורבנות רבים

נראה כי המצוקה בה שרוי חזבאללה בעקבות האבדות הקשות שלו בסוריה, אי רצונם  של אנשי הארגון להתגייס והביקורת של הציבור השיעי נגדו - גרמו לנצראללה לצאת בהצהרות חריפות המשקפות את גודל המצוקה בה נתון ארגונו. בדבריו הבהיר נצראללה כי ציר ההתנגדות נתון בפני סכנה קיומית, יצא נגד המבקרים את הארגון וניסה לעודד את חייליו להתגייס ולהחדיר בהם רוח לחימה והקרבת הנפש.

 

חלק גדול מנאומו ב-24 במאי 2015 לרגל "יום השחרור" (יום נסיגת צה"ל מדרום לבנון) הקדיש נצראללה למטרה זו, וכך אמר: "יתכן שיבוא יום ונקרא לגיוס כללי [של אנשי הארגון]". הוא הכריז "[זוהי] מערכה קיומית: [מערכה] על קיום עיראק והעם העיראקי, על קיום סוריה והעם הסורי ועל קיום לבנון והעם הלבנוני. מערכות קיומיות דוחות מערכות על אינטרסים, פריווילגיות, רפורמות ודמוקרטיה. בכל מדינה בעולם העומדת בפני סכנה קיומית האופוזיציה שותקת ואינה מדברת נגד הממשלה, אלא משתפת עמה פעולה, ואולי אף תומכת בה". נצראללה הדגיש כי "המערכה הקיומית של היום  מחייבת קורבנות רבים. מערכה זו גדולה, מסוכנת ואכזרית יותר [מהמערכה נגד ישראל ב-1982] כיוון שבאופן זה או אחר היא [מתנהלת] בתוך הבית. מי שרוצה להגן על הקיום, ההישרדות, הכבוד והמולדת [שלו] -  אין לו ברירה אלא להיות מוכן להקריב את הקורבנות."[5]

 

גם אם שלושה רבעים מאתנו ימותו במערכה זו - זו האופציה הטובה

גם יום קודם לכן בפגישה שקיים נצראללה עם פצועי הארגון לרגל "יום הפצוע" אמר: "הסכנה המאיימת עלינו היא סכנה קיומית".  הוא הוסיף: "בשלב החדש [הנוכחי] אין מקום לתסכול בקרבנו. זהו שלב שנשתמש בו בכל כוחנו ובכל יכולותינו נגד התכפירים". נצראללה המשיך ואמר: "גם אם כל הערים [בסוריה] יפלו [בידי אויבנו] הדבר לעולם לא יפגע ברצוננו העז... אלמלא נלחמנו בחלב, חומס ודמשק היינו נלחמים [היום] בבעלבכ ובאל-הרמל [שבצפון מזרח לבנון] וכן באל-ר'אזיה [שבדרום לבנון] ובמקומות נוספים [בלב המדינה]".

 

נצראללה הדגיש: "בפנינו שלוש אופציות: האחת, להילחם עוד יותר מ[שנלחמנו ב]ארבע השנים האחרונות. השנייה, להיכנע לטבח וללקיחת הנשים והבנות בשבי. השלישית, לנוע ולנוד בארצות העולם, מושפלים וללא מטרה, מאסון לאסון". הוא הוסיף:  "גם אם מחציתנו ימותו מות קדושים במלחמה הזאת, והמחצית השנייה תישאר בחיים ותחיה בכבוד, בעוצמה ובאצילות, אזי אופציה זו עדיפה [על פני טבח, שבי וגלות]. יתרה מכך, גם אם שלושה רבעים מאתנו ימותו מות קדושים במערכה זו ורבע יישאר בחיים, באצילות ובכבוד, [גם] זה יהיה עדיף. בעזרת אללה, מספר כזה לעולם לא ימות מות קדושים, אך המצב מחייב קורבנות גדולים... כל מי שמעכב את התעוררותנו [להילחם נגדם] או מדבר אחרת [מאתנו] הוא טיפש, עיוור ובוגד... זהו זמן הגיוס. כולם יכולים להשתתף, ולו גם בדיבור [בעד המערכה]. כל מי שיש לו אמינות בקרב האנשים ועליו להשתתף בגיוס הזה. חכמי הדת חייבים לדבר [בעד המערכה], [וכל] מי שיש לו ילד שהיד צריך לדבר".[6]

 

על השיעים המתנגדים לו: בוגדים בשירות ארה"ב

לצד מסע השכנוע וההפחדה  שמכוון לציבור תומכיו השיעי חידשו חזבאללה והתקשורת התומכת בו את מסע איומיהם נגד כל יריביהם הפוליטיים ובעיקר השיעים העצמאיים הידועים  כמתנגדיו, והמכונים בפיהם "השיעים של השגרירות האמריקאית", רמז חד להיותם בוגדים ומשתפי פעולה עם ארה"ב, המערב ואף ישראל.[7]

 

מסע איומים זה החל ככול הנראה כתוצאה מהתעמולה התקשורתית הענפה של קבוצת שיעים זו שתפסה תאוצה בתקופה האחרונה ושאחד משופרותיה העיקריים הוא אתר החדשות הלבנוני janoubia.com. אתר זה מנוהל על ידי העיתונאי השיעי הלבנוני עלי אל-אמין הידוע בהתנגדותו לחזבאללה, שהוא גם בנו של  איש הדת השיעי מחמד חסן אל-אמין שפעל גם הוא נגד חזבאללה. כמו כן באתר מתפרסמים מאמרים של  כותבים שיעים והוא מלבה ללא הפסקה את רגשות התסכול של הציבור השיעי על ידי פרסום קבוע של מספר חללי חזבאללה, הצפת עובדות המביכות את הארגון בפני הציבור שלו, כמו מותו בסוריה של נער שיעי לבנוני בן 15 מהעיירה מג'דל סלם שבדרום לבנון בשם משהור שמס אל-דין ונושא גיוס הקטינים בידי חזבאללה.[8]

 

בפגישתו עם פצועי חזבאללה לרגל "יום הפצוע" תקף נצראללה בחריפות רבה את השיעים הידועים כמתנגדי חזבאללה משכבר הימים באמרו: "השיעים של השגרירות האמריקאית הם בוגדים, סוכנים, וטיפשים... מהיום לא נשתוק לאף אחד. ננעץ מבט במי שידבר [נגדנו] ונאמר לו 'אתה בוגד'".[9] גם בנאומו למחרת ב-24.5 טען נצראללה כי קבוצה זו  ממומנת על ידי ארה"ב, כדי לשלול ממנה את  הלגיטימיות. הוא אמר: "[היות ואנו נמצאים במערכה קיומית] אני אומר לחלק מהלבנונים: 'זו בושה שאתם סופרים את השהידים שלנו במערכתנו זו, תתביישו... כיום מתנהלת [נגדנו] מלחמה פסיכולוגית במימון שגרירות ארה"ב וכמה מדינות. בימינו מדינות משלמות כסף כדי שיאמרו 'חזבאללה מצוי במשבר' ...'לחזבאללה בעיה פנימית'... 'לחזבאללה יש בעיה [לגייס] את הצעירים ולכן הוא לוקח קטינים למערכה', תוך שהם מנצלים את אירוע [מותו] של אחד הנערים השהידים [שהשתייך] מקבוצות ההכשרה של הצעירים. יש לנו תכנית לצעירים בני 15 ו-16, אנו לוקחים אותם למחנה כדי ללמדם לחיות בטבע. לפעמים יש תאונה. לנער שעובר תאונה אנו מתייחסים כאל שהיד. [האם חשבתם] שאין לנו גברים ואנשים ולכן אנו לוקחים ילדינו? תתביישו".[10]

 

יו"ר אל-אח'באר המקורב לחזבאללה: על ציבור ההתנגדות להבין שהמערכה נוגעת אליו ברוח דומה כתב אבראהים אל-אמין, יו"ר מועצת המנהלים של היומון אל-אח'באר המקורב לחזבאללה במאמר מערכת תוקפני ומאיים, שגם הוא מלמד על משבר האמון בין חזבאללה לבין הציבור שלו: "לאחרונה נראה כי צבא המהססים באזור שלנו גדל. רבים אינם רוצים להתייצב מול עובדות שהעימות הנוכחי [מציב מולנו]. חלקם החליטו לקשור את גורלם בהחלטה של מקהלת משתפי הפעולה [עם אויבי חזבאללה]... אנשים אלה עתידים לשלם מחיר גדול... היות והדברים ברורים כל כך, חייב היה נצראללה להכריז על עמדה נחושה שאינה ניתנת לפרשנות. דבר זה מחייב את ציבור ההתנגדות לא רק להיות להוט אחר הנאום הברור והרם של [נצראללה], אלא גם להפסיק ללעוס  [שוב ושוב את אותם] דיבורים ולהפסיק לנתח ולדבר דברי הבל  המתאימים לגיל ההתבגרות. מי שרואה עצמו כחלק מהציר הזה חייב להבין שהמערכה נוגעת בו ישירות. עוד טרם נגיעתה בחירות ובכבוד שלו היא נוגעת  בסביבה, במשפחה, בילדים, בשכנים, במשרה, בלימודים שלו ובבריאותו. דבר זה מחייבו לחדול מהחיפוש המיותר אחר אופציות לא הגיוניות... בקיצור זהו עידן הנחישות, עידן הירידה מהגבעה וההצטרפות למערכה הישירה, עידן הבחירה בין שני קווים ודרכים... זהו עידן המחייב עמדה נחרצת ולא משנה עד כמה תהיה קשה ועד כמה תכאיב... בעידן הנחישות על האנשים לבחור בגורם [בחזבאללה] ולקבל את ההנהגה [שלו] שתהיה אמינה מבחינתם לניהול המערכה. זהו עידן שאין בו מקום לחיפוש נוסף ולבדיקה קפדנית... מי שרואה עצמו בלב מערכה זו, בין אם מתוך אינטרס או אמונה, אזי עליו להביט אל סופה ולא לפרטים העלולים לגרום לו לתסכול, חולשה ונסיגה. מי שאינו יכול להצטרף... אזי שלפחות ישתוק". [11]

 

מאמר באל-אח'באר: מי שלא אתנו - בוגד; לפגוע באינטרסים של סעודיה, קטר ותורכיה

בדומה לנצראללה, אל-אמין ובעל טור נוסף ביומן אל-אח'באר, נאהד חתר, הפנו מילים קשות ואף אייומים  גם כלפי היריבים הפוליטיים של חזבאללה, בתוך לבנון ומחוצה לה. הם הבהירו כי במצב הנוכחי כל מי שמתייצב נגד חזבאללה , בתוך לבנון ומחוצה לב, הינו בוגד, משתף פעולה ואויב, וכי גם דו הקיום וההידברות עם הקבוצות והעדות האחרות בתוך לבנון אינם נמצאים כרגע בראש סדר העדיפויות.

 

אל-אמין כתב: "זהו עידן התגובה באכזריות ובלא רחמים נגד כל מי שעוזר לציר הרע הזה בדיבורים במעשים ובחבירה אליו... יתירה מכך, נגייס כל דבר נגד אויבינו ונאלצם להסיר את מה שנותר מהמסווה ולצאת [למערכה] בשטח. לא נמשיך במשחק השקט למען האחריות הלאומית או דו הקיום, השכנות, משוא הפנים והגעגועים לזמנים עברו. נהיה יותר אכזריים בטיפול בהם כפי שהם ראויים לו בתור משתפי פעולה מלוכלכים, שהרוח הלוהטת מגרשת אותם למקום שבו הגורל שלהם חייב להיות שחור".[12]

 

נאהד חתר כתב: "... מצבנו קשה מאוד לא רק צבאית, אלא גם, ואף חשוב יותר, מבחינה גיאופוליטית" והוסיף: "יש להכריז שזו מלחמה לאומית ... דבר המחייב גיוס כל הכוחות, המאמצים והמשאבים... במלחמה לשחרור הלאומי אין אופוזיציה, הידברות, פיוסים או חנינה, אלא קנה מידה פוליטי אחד להתייחסות כלפי כולם - בתוך המדינה: לאומי או בוגד, ומחוצה לה: בעל ברית או אויב. המלחמה הלאומית מחייבת ... הכרזה על מצב חירום וגיוס כללי... יש להרחיב את מעגל המלחמה ולפגוע באינטרסים הסעודיים הקטריים והתורכיים".[13]

 

הרקע להתבטאויות המצוקה של חזבאללה: משבר אמון בין חזבאללה לציבור שלו

מדיווחים רבים שפורסמו בשבועות האחרונים בתקשורת המזוהה עם מתנגדי חזבאללה עולה כי בקרב העדה השיעית בלבנון חודשה ההתמרמרות על מעורבותו הצבאית של הארגון בסוריה[14]  על רקע המספר הגדל של הקורבנות שגובים מן הארגון הקרבות בסוריה, ולאחרונה גם הקרבות המתמשכים באזור הרי אל-קלמון שבמערב המדינה, שם איבד חזבאללה עד כה ארבעה מבכיריו ועשרות מלוחמיו.[15] תחושת התסכול נוצרה גם בשל הכישלונות של צבא סוריה וציר ההתנגדות בזירות שונות בסוריה, ובפרט בדרום ובצפון, כאשר באופק לא נראה הניצחון הסופי, וכאשר מתרבים הדיבורים על חלוקתה של סוריה.

דיווחים בתקשורת הלבנונית והערבית המתנגדת לחזבאללה מעידים על מחסור בכוח אדם בשורות חזבאללה - הפועל גם בעיראק ועל פי דיווחים שונים גם בתימן - שעליו הוא מנסה להתגבר באמצעות פיתויים כספיים[16], גיוס נערים בגילאי 15 ו-16 וגיוס מעין שכירי חרב, כולל כאלה שלא עברו הכשרה צבאית מתאימה.[17]

 

מקורות אלה מדווחים גם על היענות נמוכה מאוד, ואף סירוב של הציבור השיעי לקריאות הגיוס של חזבאללה. כך למשל, אתר החדשות הלבנוני now Lebanon, המזוהה עם כוחות ה-14 במרץ יריביהם הפוליטיים של חזבאללה, ציטט אישה דרוזית הנשואה לשיעי ותומכת בחזבאללה, שאמרה כי בשל האבדות הרבות של חזבאללה בסוריה, שאינן מבשרות על ניצחונו, היא לא תשלח את בניה להילחם שם בעד כל הון שבעולם.[18] האתר הלבנוני newlebanon דיווח בספטמבר 2014 כי חזבאללה הופתע לגלות כי רק 150 צעירים מאזור הבוקאע שבצפון מזרח לבנון חתמו על חוזה הצטרפות לשורותיו בעוד שהוא ציפה לכ-600. בדיווח נטען כי הדבר נובע, בין היתר, מהתנגדות הציבור השיעי למעורבות הארגון באירועי האזור כולל בסוריה, ומתחושתו שבכירי חזבאללה באזור הבוקאע חיים חיי מותרות בעוד חיילים נוספים מתים בסוריה ובעיראק.[19] היומון הלבנוני אל-מסתקבל דיווח כי חיילי מילואים לא מעטים טענו כי הגיוס הכללי שחזבאללה עשוי להכריז עליו מחייבם רק במקרה של מלחמה נגד ישראל וכי אין הם מוכנים למות למען בשאר אל-אסד.[20]

 

משבר נוסף המאיים על היחסים בין חזבאללה לבין ציבור תומכיו ובעיקר בינו לבין משפחות חלליו הוא המשבר הכספי. לפני כחודש פיזר חזבאללה מנשרים בקרב תומכיו בדאחיה הדרומית, בדרום לבנון ובבוקאע הצפוני בו הוא מבקשם לתרום כסף על מנת לסייע במימון צרכיהם של חיילי חזבאללה.[21] כתבה באתר האופוזיציה הסורי orient-news.net דיווחה כי כעשרים משפחות של הרוגי הארגון לא קיבלו פיצויים ממנו, וכי בתגובה הם מנעו מקרובי משפחה שלהם להתייצב במקומות פעילותם בסוריה.[22]

 

המנשר שפיזר חזבאללה בבקשת תרומות [23]



בנוסף לכך, לאחרונה  חשבון טוויטר של אישה בשם 'אום אל-חסן', שזיהתה עצמה כשיעית מהדאחיה הדרומית, זכה לפרסום רב, בעקבות טענתה כי אחד מבניה נהרג בשורות חזבאללה בסוריה, ודרישתה באחד מציוציה מנצראללה להחזיר משם את בנה השני ביחד עם שאר הלוחמים באומרה שלחזבאללה אין עניין במלחמה בסוריה.[24] יצוין כי למרות שיש סיכוי רב שמדובר בחשבון מפוברק,  הוא עורר הדים בתקשורת הלבנונית שרק ליבו  את הביקורות על חזבאללה ויצרו סחף נוסף בדעת הקהל נגדו.

 

ציוץ בדף הפייסבוק של אום אל-חסן: "בבקשה נצראללה אני רוצה את בני [שיחזור] מאל-קלמון. מספיק שאחד מת. רחם עם הילדים שלנו שרבים מהם חולים[25]

 


 

 

* א.ב פיקאלי חוקרת את זירת לבנון במכון ממרי; ח. ורולקר היא מנהלת המחקר במכון



[1] אל-אח'באר (לבנון), 23.5.2015

[2] ו www.moqawama.org, 24.5.2015

[3] אל-אח'באר (לבנון), 25.5.2015

[4] אל-אח'באר (לבנון), 22.5.2015

[5]ו www.moqawama.org, 24.5.2015

[6] אל-אח'באר (לבנון), 23.5.2015

[7] וראו דוח ממרי  על השיעים העצמאיים בלבנון ועל מאבקם התקשורתי בחזבאללה בשנים 2012-13

[8]ו www.janoubia.com, 28.4.2015

[9] אל-אח'באר (לבנון), 23.5.2015

[10]אwww.moqawama.org, 24.5.2015

[11] אל-אח'באר (לבנון), 25.5.2015

[12] אל-אח'באר (לבנון), 25.5.2015

[13] אל-אח'באר (לבנון), 22.5.2015

[14] ראו דוח ממרי על המחלוקת בחזבאללה ובקרב תומכיו השיעים (2012-2013) סביב מעורבותו הצבאית בסוריה.

[15] כך למשל, ביומון הלבנוני אל-מודון הידוע כמתנגד לחזבאללה ולמשטר אסד, נכתב כי לחזבאללה הרוגים רבים בסוריה, שאת מספרם הוא שומר בסוד, וכי את חלקם הוא קובר בסוריה. אל-מודון (לבנון), 20.4.2015.

[16]ו www.mmedia.net, 12.5.2015

[17]ו www.mmedia.net, 6.5.2015

[18]ו www.mmedia.net,  12.5.2015

[19]ו www.newlebanon.info, 16.9.2014

[20] אל-מסתקבל (לבנון), 25.5.2015

[21] אל-מסתקבל (לבנון), 24.4.2015

[23] אל-מסתקבל (לבנון), 24.4.2015