המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאית לבנונית: ההצטרפות לביה"ד הבינ"ל מסכנת את הרש"פ
3/4/2015


מאמר באל-שרק אל-אוסט: בהצטרפותה לבית הדין הבינלאומי בהאג הרש"פ מסבכת את עצמה, את חמאס וכן את תורכיה וקטר

 

ב-1.4.2015, נכנסה לתוקף חברותה של הרשות הפלסטינית בבית הדין הפלילי הבינ"ל בהאג, זאת ארבעה חודשים לאחר שחתמה על אמנת רומא, המהווה את מקור הסמכות לפעילותו של בית הדין בהאג . משמעות הדבר היא שהרש"פ יכולה להגיש כעת בביה"ד תביעות נגד ישראלים בטענה לביצוע פשעי מלחמה.

הממונה על המו"מ עם ישראל, צאא'ב עריקאת, אמר כי בית הדין כבר החל בחקירה ראשונית בנושא ההתנחלויות ופשעי המלחמה בעזה שבוצעו בקיץ שעבר.[1] אש"פ כינה את הצטרפות הרש"פ לבית הדין אירוע היסטורי. שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מאלכי אמר כי "פלסטין מחפשת צדק ולא נקמה."[[2

 

במאמר שפורסם בנובמבר 2014 ביומון אל-שרק אל-אוסט היוצא בלונדון, עוד בטרם הגישה הרש"פ את הבקשה הרשמית להתקבל כחברה בביה"ד, הזהירה העיתונאית הלבנונית הודא אל-חוסייני מפני השלכותיה של הצטרפות כזו על הפלסטינים עצמם, וכן על קטר ותורכיה, בגין קשריהן עם ארגון חמאס, לרבות צמרת ההנהגה שלו. לדברי אל-חוסייני, צעד זה עלול להוביל לגל של תביעות כנגד גורמים פלסטיניים, ועלול אף לסבך את קטר ותורכיה ולחשוף אותם להאשמות קשות  כגון מימון טרור ואף ביצוע פשעים נגד האנושות.

 

להלן תרגום קטעים מן המאמר[3]:

 

הצטרפות הפלסטינים לביה"ד הפלילי הבינל עלולה לחשוף אותם לגל של תביעות

"הרש"פ איימה כי במידה שמועצת הביטחון לא תסכים להצעת ההחלטה שהגישה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, היא תצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי. זאת, בידיעה שמומחים למשפט בינלאומי מעלים שאלות בדבר יעילותו של צעד זה...

 

הפנייה לבית הדין הפלילי הבינלאומי עשויה להיות כלי הנשק האחרון שבידי הרש"פ להפיכת הסכסוך הישראלי-פלסטיני לבעיה עולמית. אבל יתכן שהרש"פ לא לקחה בחשבון את השלכותיה של אופציה זו. שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאלכי, אמר בראיון ל[ערוץ] אל-ערביה אל-חדת' ביולי שעבר, שהצטרפות הרש"פ לבית הדין בהאג היא חרב פיפיות, שכן היא עלולה לכלול חקירה של  פשעי מלחמה שביצעה תנועת חמאס. לואיס מורנו אוקמפו, התובע הכללי לשעבר בבית הדין בהאג, אמר ב-9 במאי [2014] ש'הפלסטינים הבינו שהצטרפותם לבית הדין הבינלאומי עלולה לחשוף אותם לתביעות נגדיות. על פי פרשנויות של מומחים למשפט בינלאומי, מהלך הרש"פ [שנועד] לגיוס העולם לצידה יביא לאפקט דומינו – גל של תביעות נגדיות בהאג, אשר עשויות למוטט את היקף התמיכה אותה שואפת הרש"פ לקבל. לפי הפרשנות המשפטית, הרש"פ וחמאס, אשר יחד עם יתר הפלגים הפלסטינים תומכות בהצטרפות לאמנת רומא, עלולות למצוא עצמן נאלצות להתמודד עם תביעות כנגדן. מעגל הנאשמים אף עשוי לכלול גורמים בכירים מקטר, תורכיה ומדינות נוספות, אשר עלולים להיות מואשמים בביצוע פשעים נגד האנושות.

 

תביעות נגד חמאס מסכנות את קטר ותורכיה, לאור חלקן במימונה

בתקופה האחרונה רבים כתבו על התמיכה הישירה והעקיפה של קטר ותורכיה בחמאס. שתי המדינות מארחות את מנהיגי החמאס –  ח'אלד משעל בדוחה וצאלח אל-עארורי באנקרה – ושתיהן ודאי מודעות למגמה הרווחת בחוק הפלילי הבינלאומי, במסגרתה פרשנות המונח 'סיוע ושידול' הורחבה כך שהיא כוללת כעת גם גורמים מסייעים שלקחו חלק בכל פעילות אותה ניתן להגדיר לפי החוק כפלילית.

 

ממחקר משפטי עולה שהפלסטינים עלולים לסבך את 'הגורמים המסייעים'. כיצד? ידוע שקטר ותורכיה הן ממקורות המימון הראשיים של חמאס, וששתיהן העבירו לארגון בחשאי עשרות מיליוני דולרים מדי שנה, ששימשו אותה למטרות שונות. אחמד עסאף, דובר פת"ח, אמר ב-16 בספטמבר 2014 בראיון לערוץ אל-עודה, שהנהגת חמאס ברצועת עזה קיבלה מאות מיליוני דולרים במסגרת קמפיין למען הילדים, הקשישים [ומשפחות] השהידים. אלא שלדברי עסאף, הכספים לא הגיעו ליעדם, והוא תהה לאן הם נעלמו. חקירה משפטית מטעם בית הדין הבינלאומי בעניין קטר ותורכיה עשויה לפתוח פתח ל[חקירת] הטענות בדבר תמיכה כספית שלהן בארגוני ג'יהאד עולמי המואשמים בטרור, בהם ארגוני דאעש וג'בהת אל-נוצרה.

 

בחודשים האחרונים דווח שחמאס שלחה כספים מקטר בטיסות לתורכיה, וכי משם עלה בידה להעביר עשרות מיליונים דרך משרדי חלפנות מקומיים. הסיוע שהגישה ממשלת תורכיה [בעניין זה] היה בהעלמת עין מצידה. סביר להניח שפעילות אינטנסיבית זו תביא לבקשה מבית הדין לחקור את פעולות הפלסטינים השוהים בשתי המדינות הללו, כאשר הפעילות המשפטית בבית הדין כוללת אפשרות להטיל סנקציות. ישנה אפשרות נוספת, והיא הגשת תביעות נגד הבנקים או המוסדות הפיננסיים בקטר ובתורכיה, בהם התנהלה פעילות זו. כל זה הוא תוצאה של הרחבת המונח המשפטי 'סיוע', כך שיכלול גם מימון.[4]

 

סביר שבית הדין הפלילי הבינלאומי יפעל נגד בכירים בחמאס השוהים בקטר, תורכיה, או במקומות אחרים, ויפעל לחקירתם בנושא פעולותיהם הצבאיות או העברות הכספים, ולדרוש מהם להתייצב מולו. הדבר עשוי לכלול אף את [ראש הלשכה המדינית של חמאס], ח'אלד משעל, ששהה בקטר בזמן מלחמת עזה האחרונה. חקירה כזו תפנה את אור הזרקורים לקטר, אשר מעדיפה את זרקורי ההשקעות וההישגים הכספיים. יתכן שיופעלו  עליה לחצים כדי שתביא את משעל או אחרים לבית הדין, או שתגדיר אותם עבריינים נמלטים.

 

לתובע הכללי בבית הדין [הפלילי] הבינלאומי אין שום סמכות לחקור אזרחי מדינות שלא חתמו על אמנת רומא, ומשום כך אינן חברות בבית הדין. קטר, תורכיה ויתר מדינות ערב אינן ברשימת המדינות החברות בבית הדין, אבל אם הרש"פ תצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי, כי אז יוכל התובע הכללי לחקור פלסטינים השוהים ונעים בתחומי מדינות אלה. במובן זה, עולה בעיה של קשר בין בית הדין לבין המדינות המארחות אישים פלסטינים שעסקו בפעילות 'טרור'. לקשר כזה עלולות להיות השלכות פוליטיות, כספיות ומשפטיות.

 

טיפול של בית הדין בסוגיות הטרור ומימונו יגביר את הדיון הכללי בקהילה הבינ"ל סביב נושא המימון, והדבר עלול להוביל לתביעות נוספות, שיגררו עוד תביעות, וכך הלאה. בנוסף, מדינות החברות בבית הדין של האג ובארגונים הבינ"ל, בפרט אלו הקשורים באו"ם, יתקשו לשמור על יחסים נורמליים עם מדינות שבשטחן שוהים נאשמים המבוקשים ע"י ביה"ד הבינל, בייחוד כאשר יש הנחיות בעניין זה ממזכ"ל האו"ם, באן קי מון..."

 


[1] אל-איאם (רש"פ), 1.4.2015

[2] אל-איאם (רש"פ), 2.4.2015

[3] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 12.11.2014

[4] יצוין כי חרף טענת אל-חוסייני, סעיפים2-15  ו-25 לאמנת רומא, העוסקים בסמכות בית הדין הפלילי הבינ"ל, אינם מקנים לבית הדין סמכות לדון בעניינם של אישים המשתייכים למדינה אשר איננה חתומה על האמנה, ואינם מתייחסים למקרה בו הם מעורבים באירוע הנחקר על ידי בית הדין. סמכות בית הדין חלה על אישים בלבד.