לכבוד יום האישה הבינ"ל: מאמר רווי סרקזם על מעמד האישה באסלאם

ערב יום האישה הבינ"ל החל ב-8.3.15 פרסמה סוהא אל-ג'נדי, הכותבת באתר הליברלי www.elaph.com, מאמר ביקורתי רווי סרקזם אודות המעמד הבזוי והיחס המשפיל להם זוכה האישה באסלאם באמצעות חוקים, הלכות ומנהגים הפוגעים בה, מפלים אותה ומעדיפים את הגבר על פניה. הכותבת הצביעה בין היתר על חוקים הנוגעים למתן עדות, לירושה, לגירושין ולפוליגמיה. להלן תרגום חלקים נבחרים מהמאמר[1]:   

סוהא אל-ג'נדי

"... ברצוני להעלות על נס את המעמד הרם שהעניק האסלאם לאישה ואת הכבוד הרב שהוא רוחש לה, שבא לידי ביטוי באופן הבא:

1. עדות של אישה נחשבת לחצי מעדות הגבר מאחר שהיא לוקה בשכלה ורגשותיה שולטים בה. לכן עליה לחפש אישה נוספת שהיתה עדה לפשע כדי שעדותה תתקבל. ולא – עליה לשתוק ולא לספר את האמת ולהישאר בביתה.
2. האסלאם הטיל על הגבר לפרנס את האישה  וילדיה [בעת נישואים או גירושים], ולכן איננו רואים טורים של נשים וילדים שמתדפקים במשך שנים על שערי בתי הדין כדי שהגרושות, או אפילו מי שאינן גרושות, יקבלו  את הכסף שמגיע להן ולילדיהן. זאת בהתאם לפסוק 'כלכלו אותן ככל שתשיג ידכם' [קוראן: 65:7] -  פסוק שכל הגברים מקפידים ליישמו מבלי שבית הדין מחייבם [לעשות כן] שהרי הגבר הוא ירא שמיים ולא ייתכן שהוא יחסוך  מילדיו מתוך קמצנות או יטען שהוא במצוקה כלכלית. בסופו של דבר האם וילדיה יוצאים עם כמה דרהמים [בודדים] מאחר שזו היכולת [הכלכלית] של הגבר...
3. מותר לגבר להתחתן עם ארבע נשים, גם אם הכנסתו מעטה ויכולתו (הפיזית) מוגבלת. זאת מאחר שזה טבעם של [אלה הנמנים על] משפחת היונקים שחיים בקבוצות המונות [מספר] נשים וגבר אחד. לכן, על ההלכות לעלות בקנה אחד עם טבע זה.
4. אישה יורשת מחצית מהחלק שיורש גבר. מדוע? מאחר שהגבר הוא שאחראי על הפרנסה ואילו האישה יושבת בביתה עם כלי האיפור ומבזבזת את משכורתה על אופנה ואיפור. זאת בהתעלם ממה שקורה בפועל – שהאישה עובדת ומפרנסת את המשפחה ולעיתים אף עובדת בעבודה נוספת. אל תאמינו לסטטיסטיקות מאחר שהן שקריות ומשוחדות.
5. באסלאם הגירושין קלים מאוד. האסלאם אינו מחייב את האישה להיות קשורה למשפחה שהיא הקדישה את חייה כדי להקימה. מותר לגבר לגרש אישה בעל פה, בכתב או בסימן אם הוא אילם או משותק. כדי שהיא תצא מהר מהבית, האסלאם לא נתן לה שום זכויות בפירות מאמציה וזיעתה. ואם ניתן לה החלק מהמוהר שעל הבעל להחזיר לאישה במקרה של גירושין, אז עליה לקחתו ולהודות לבעל הנכבד על נדיבותו.
6. לאישה צריך להיות אפוטרופוס בהתאם לדרגת הקרבה אליה. קודם כל האב, לאחר מכן האח, אח"כ הדוד מצד האב,  לאחר מכן הדוד מצד האם ולאחריהם גברים אחרים מקרב משפחתה שאסור לה להתחתן איתם. היא אינה יכולה להנפיק מסמכים רשמיים כמו תעודת זהות או דרכון אלא בהסכמת האפוטרופוס ואינה יכולה לנסוע או להתחתן ללא אישורו.     
7. [האסלאם] כפה על האישה לעטות חיג'אב מיד בהגיעה לבגרות מינית אפילו אם היא בת עשר. זאת, כדי לשמור על האישה ועל צניעותה ולשמור על הגבר שלא יתעוררו יצריו, ולא תתפשט התועבה. אם נגרם לאישה מחסור בוויטמין D עקב אי חשיפה ישירה של עורה לשמש, עליה לקנות קפסולות שמן דגים. אם לא מצאה, היא זוכה לשכר כפול מאללה בשל יכולתה לעמוד בסבל.
8. אם הבעל קרא לאשתו לקיים עמו יחסים והיא סירבה, המלאכים יקללוה, אפילו אם [היא סירבה משום ש]בעלה אינו מכבד אותה, אינו גורם לה לחוש אהבה וביטחון או שריחו מעורר סלידה.
9. אם הבעל חושש שאשתו מרדנית (אפילו אם הוא רק חושש לפני שזה קרה באמת), הוא צריך להתרות בה. אם לא חזרה אל דרך הישר, צריך להוציאה מן הבית ואם לא שבה למוטב, הוא צריך להכותה. זאת, מבלי להתחשב אם היא עולה עליו בידע שלה ובחכמתה או ששכרה גבוה משלו או אם היא מפרנסת את  המשפחה יותר ממנו. 
10. האסלאם מקפיד על מנוחתה של האישה, ולכן פטר אותה ממשרות רגישות כגון השיפוט, כדי שתרגיש רגועה בביתה ותתפנה לחנך את ילדיה, לשרת את בעלה ולשמור על לכידות המשפחה, אפילו אם כתבה חיבורים ומחקרים בנושא זה.
11. רק לשלושה דברים - בית, בהמת משא ואישה – מותר להתייחס כאל [מקור] למזל רע. זהו כבוד לאישה היות שהיא תופסת מקום רגיש מאוד וחשוב מאוד...
12.  אם חלפו מול המתפלל כלב, חמור או אישה, תפילתו מבוטלת וזאת בשל המשיכה אליה בהיותה מושכת ויפה...

לכל הנשים המדוכאות, שנה טובה."