המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הנוכחות הצבאית האיראנית על גבול ישראל בצפון
16/2/2015


איראן בונה חזית פעילה מהים התיכון עד הגולן בנוכחות צבאית ישירה על גבול ישראל כדי להרתיע את ישראל ולקדם את האידיאולוגיה של חיסול המשטר הציוני

 

מאת י. כרמון וי. יהושע *

 

"ישראל ניצבת בפני מצוקה גורלית. ככל שחששה מן הגרעין האיראני היא

לא תארה לעצמה שאיראן תתייצב על גבולותיה עוד בטרם יושלם

 ההסכם בעניין הגרעין עם האמריקאים.

האיום האיראני על ישראל איננו עוד איום תיאורטי ואיננו קשור יותר להרתעה

 של שימוש מצד ישראל בנשק גרעיני - שאי אפשר להשתמש בו נוכח יחסי

הכוחות הבינלאומיים - אלא הוא הפך להיות איום מעשי, ישיר וקונבנציונאלי."[1]

 

הקדמה

בשנים האחרונות ביססה איראן את היערכותה בסוריה הן על ידי הקמת ארגון חדש חזבאללה-סוריה במתכונת חזבאללה-לבנון והן על ידי נוכחות ישירה של כוחות איראנים בסוריה בכלל ובגולן בפרט.

 

ההיערכות האיראנית בסוריה והנוכחות של כוחות איראנים בגולן בפרט - בתחילה כמפקדות בלבד וכוחות מיוחדים בהיקף מצומצם - חושפת מגמה לפעולה איראנית ישירה באזור ולא רק באמצעות פרוקסי כפי שנהגה עד כה. לפי התכנית האיראנית, המפקדות הנבנות אמורות להפעיל "130 אלף לוחמים אנשי בסיג' איראנים מאומנים המצפים להיכנס לתוך סוריה", כפי שעולה מהצהרות בכיר משה"מ, חוסין המדאני, ממאי 2014 שצונזרו באיראן מיד לאחר פרסומן[2].

 

הצהרות שביטאו כוונה להקים חזית פעילה בגולן נגד ישראל נשמעו כבר מאז 2013 מצד בכירים מסוריה, איראן וחזבאללה והן הוגשמו באופן מעשי וגלוי בשנתיים האחרונות (ראו דוח ממרי). בתקופה זו גם ארעו פעולות בודדות של טרור ואיסוף מודיעיני בגולן, שלטענת ישראל בוצעו על ידי חזבאללה וגורמים איראנים. מדובר בשיגור רקטות, הפעלת מטענים, שיגורי מזל"ט והעברת משלוחי נשק לחזבאללה. ישראל מצידה ביצעה פעילות סיכול נקודתיות בתוך תחומי סוריה כגון הפצצות על משלוחי טילים ופגיעה בבכירים איראנים בסוריה כמו החיסול בינואר 2015 של עליאללה דאדי וחיילי משה"מ נוספים שזהותם לא פורסמה לצד פעילי חזבאללה וחיסולו של בכיר משה"מ אחר, חסן שאטרי, בפברואר 2013 שלטענת איראן נעשה על ידי ישראל.[3]

 

התייצבותה הישירה של איראן בגולן יוצרת חזית לחימה אחת נגד ישראל מראש הנקרה ועד לקונייטרה[4] התייצבות זו מהווה הפרה של הסטטוס קוו של חזית שקטה בגולן מאז הסכם הפרדת הכוחות ב-1974[5] ומצטרפת להפרות החלטת מועצת הביטחון 1701[6].

 

שר החוץ הסורי, וליד מועלם הודה בראיון לערוץ אל-עאלם האיראני כי "יש התנגדות בגולן הפועלת נגד ג'בהת אל-נוצרה והתוכניות הישראליות"[7] גם הפרשן הלבנוני אניס נקאש, המקורב לחזבאללה אישר כי "אכן יש התנגדות בגולן". לדבריו, היו כמה פעולות נגד ישראל מצד ההתנגדות בגולן, אותה כינה התנגדות עממית סורית, וכי ישראל לא הודתה בכך כדי לא לחשוף את אזלת ידה, לטענתו. בעניין הפרת החלטה 1701, אמר כי "מההתחלה היה לגביה בלבול. אנחנו - מחנה ההתנגדות - הפרנו את החלטה 1701 מאז שהחלו ליישמה."­­[8]

 

זאת ועוד, להתייצבות איראן על גבול ישראל יש השלכות על הסיכוי לפריצת מלחמה באזור ועל אופיה. שכן היא מגדילה את האפשרות שכל התלקחות מקומית עלולה תוך זמן קצר להתפתח לעימות אזורי. שכן כעת חולשת איראן על מרחב המתפרס מאיראן ועיראק דרך סוריה ולבנון עד לים התיכון.[9] יצוין כי פיגוע התגובה של חזבאללה נגד ישראל ב-28.1.2015 לכשעצמו לא התפתח לעימות רחב יותר רק משום שישראל נמנעה מלהגיב עליו, ולהערכת דובר איראני בכיר היה זה משום ש"חששה ממלחמה כוללת"[10]

 

היערכותה של איראן בגולן נועדה לא רק להרתיע את ישראל מפני פעולה נגד הגרעין האיראני,  להגן על סוריה במסגרת ציר ההתנגדות, ליצור חזית טרור פעילה מן הגולן נגד ישראל ואף לשחרר את הגולן,  אלא היא גם משתלבת בתפיסה האידיאולוגית של המשטר, שישראל היא ישות שחובה להשמידה, כפי שעולה בהצהרות המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי. על פי תפיסה זו, יש גם לחמש את הגדה המערבית כפי שחומשה רצועת עזה לקראת היום שבו מדינת ישראל תחוסל.

 

יצויין כי בנוסף להיערכות לחיסול מדינת ישראל במרחב האזורי בונה איראן יכולות ואמצעי פעולה נגד ישראל ויעדים יהודיים/ישראלים ברחבי העולם המופעלים מעת לעת[11].

 

חזית איראנית זו בגבולה הצפוני של ישראל מתווספת אל מעורבותה של איראן בזירות אחרות באזור  וכך יוצרת לחץ עצום על משאביה המתמעטים ומתישה אותה, מה שמגביר את היזקקותה לכוחות מקומיים. אולם, יצוא המהפכה היווה תמיד תרומה ישירה לשרידותו של המשטר האיראני. שכן, גיוס המשאבים הלאומיים והנוער במסגרת אידיאולוגית של מאבק מחוץ לאיראן מחסנת את המשטר הדיקטטורי מפני התעוררות פנימית ומרד נגדו.

 

1. הרקע האזורי: בחסות המאבק בארגוני הג'יהאד הסונים איראן נערכת על גבול ישראל

בשנים האחרונות ניצלה איראן את העובדה שהמרחב שבין עיראק לבין הים התיכון (עיראק –סוריה- לבנון) הפך לאזור הפקר דמוי אפגניסטן כדי לחזק את אחיזתה שם ולבנות את היערכותה מול ישראל. עקב הזנחת המערב, ובעיקר ארה"ב, את הזירה הסורית והעדר פעולה שתביא להכרעה מיד לאחר פרוץ מרד האביב הערבי שם, הפכה סוריה לזירת עימות אזורי וגלובאלי כאשר מצד אחד לוחמי ג'יהאד עולמי - כדוגמת ג'בהת אל-נוצרה וארגון המדינה האסלאמית (דאעש) - הזוכים לתמיכת גורמים סונים ומן הצד השני איראן וגרורותיה - כדוגמת חזבאללה הלבנוני והסורי, המיליציה השיעית העיראקית "עצאיב אהל אל-חק" או "גדוד אל-פאטימיון" של שיעים אפגאנים[12]

 

אי התערבות המערב בסוריה השליכה לא רק על חדירתה של איראן למדינה זו, אלא גם על שתי זירות נוספות בהן העמיקה איראן את אחיזתה: היא הביאה לערעור המצב בלבנון כשבנוסף לכניסת מליוני פליטים וקריסת המערכת הפוליטית במדינה הפכה לזירת עימות בין איראן לבין הג'יהאדיסטים הסונים. כמו כן, היא הביאה לערעור מוחלט של המצב בעיראק כאשר ארגון המדינה האסלאמית – שהתבסס תחילה בסוריה - פלש לאזור הסוני בעיראק למול הצבא העיראקי הקורס וביסס את מעמדו שם. קריסה זו איפשרה את הופעתן בשטח של מיליציות פרו איראניות וכוחות קדס של משה"מ בראשות קאסם סולימאני[13]. 

 

בדרך זו יצרה איראן לעצמה מרחב פעולה אחד מאיראן ועד לים התיכון, כדברי בכיריה. כך למשל, יחיא רחים צפוי, היועץ לענייני בטחון של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, ומפקד משה"מ לשעבר, התפאר בכך באומרו במאי 2014: "עומק ההגנה האסטרטגי שלנו מגיע עד לימה"ת ומעל לראשה של ישראל"[14]באופן דומה התבטא לאחרונה עלי סעידי, נציג ח'אמנאי במשה"מ, שאמר: "גבולות איראן האסלאמית התרחבו עד לחוף הימה"ת ומדינות באזור נתמכות ע"י איראן" וכי "יש להכין את הקרקע לגלובליזציה של המהפכה האסלאמית"[15] בנאום אחר אמר: "בעבר גבולותינו היו בחאג'י עמראן [שבגבול איראן-עיראק] ואילו היום גבולותנו הם חופי הים התיכון ובאב אל-מנדב [שבתימן]."[16] מפקד משה"מ, מוחמד עלי ג'עפרי, אמר: "היום גבולות איראן והמהפכה [האסלאמית שלה] התרחבו ואיננו מגנים על המדינה מגבולותיה אלא אנו עומדים איתן ולוחמים עם האחים השיעים והסונים נגד חזית היהירות [קרי המערב בראשות ארה"ב] קילומטרים רבים רחוק יותר מגבולותיה של איראן."[17]


בהתייצבותה הישירה על גבול ישראל, הפכה איראן להיות דה פקטו מדינה שכנה לישראל למרות ריחוקה הגיאוגרפי. זאת, במקומן של סוריה ולבנון שהפכו להיות מרכיבים אזוריים בציר התנגדות רחב יותר הגובל בישראל בהנהגת איראן.


2. בניית חזית עימות אחת מול ישראל מראש הנקרה ועד קוניטרה

איראן יישמה את הצהרותיה במשך השנתיים האחרונות ויצרה חזית עימות אחת מול ישראל מראש הנקרה ועד קוניטרה. בחזית זו פועלת איראן בחופשיות יחד עם גרורותיה, חזבאללה הסורי והלבנוני, נגד ישראל תוך הפרת החלטה 1701 ושינוי הסטטוס קוו בין ישראל לסוריה מאז הסכם הפרדת הכוחות ב-1974. במסגרת זו, הפך גם הגולן הסורי למרחב פעולה איראני.


נוכחות אסטרטגית זו של איראן בגולן התקיימה בתחילה בחשאי בשם "ההגנה על ציר ההתנגדות" ובשם "המלחמה בטרור הסוני", אולם אח"כ הפכה לדבר גלוי תוך השמעת איומים בדבר פגיעה בישראל מן הגבול הסורי. כך למשל, בתגובה להפצצה ישראלית באזור דמשק על משלוח טילי פתח 110 ארוכי הטווח מאיראן לחזבאללה במאי 2013, השמיעו דוברים באיראן, סוריה וארגון חזבאללה, הצהרות אודות הצורך בהתנגדות בגולן [18]. בשאר אל-אסד הודיע במהלך פגישה עם שה"ח האיראני, עלי אכבר צאלחי (7.5.2013),  כי "הגולן יהפוך לחזית התנגדות."[19]רמטכ"ל צבא איראן, חסן פירוזאבדי, חשף  גם הוא כי "לפי החלטה אסטרטגית של אסד, מוקמת ברחבי סוריה התנגדות עממית הדומה במתכונתה לחזבאללה."[20]

 

בהצהרותיהם של הדוברים הבכירים בציר ההתנגדות מודגש כי מעבר למטרה של יצירת חזית פעילה בגולן הסורי מול הגולן הישראלי בכוונת ציר ההתנגדות אף "לשחרר את הגולן הסורי" משליטתה של ישראל.

 

סגן הרמטכ"ל האיראני, מסעוד ג'זאירי, הבטיח כי האזור יהיה עד לשינויים רבים "שחלקם יעברו דרך הגולן" והוסיף כי  "שחרור הגולן אינו דבר בלתי אפשרי"[21] מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, הודיע מצידו כי ארגונו יסייע להתנגדות הסורית "כדי לשחרר את הגולן הסורי."[22] בעל הטור ביומון הלבנוני אל-אח'באר, נאהד חתר, אף כתב במאמר ביומון אל-אח'באר המקורב לחזבאללה כי "אין משמעות לסיום המלחמה בסוריה [בהתכוונו לסילוק ארגוני הג'יהאד מתוכה] בלי החזרת הגולן מידי ישראל"[23] 

 

במסגרת תוכנית זו לבנית חזית אחת מראש הנקרה ועד קוניטרה מתעלם חזבאללה הלבנוני מהגבולות בין לבנון וסוריה ופועל בחופשיות בסוריה בכלל ובגולן בפרט, למרות הביקורות עליו מבית.[24] נאומו האחרון של נצראללה ב-30 בינואר 2015, אותו נשא יומיים לאחר פיגוע התגובה של חזבאללה על מתקפת ישראל בקוניטרה (18 בינואר 2015), היה בבחינת הודאה במציאות הקיימת לפיה "אין הכרה בחלוקה לזירות" וכי להתנגדות זכות להתעמת עם האויב "איפה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה".

 

יתרה מכך, בנאומו זה תאר נצראללה את מותם של פעילי חזבאללה ומשה"מ בתקיפה זו כ"התמזגות הדם הלבנוני עם הדם האיראני על אדמת סוריה" וטען כי דבר זה משקף את העובדה שיש "עניין אחד, גורל אחד ומערכה אחת".[25] הוא גם הכריז בנאומו כי כעת "כללי העימות" עם ישראל השתנו, בהתכוונו לכללים שהוגדרו בהחלטת מועצת הביטחון 1701, ואכן חזבאללה מפר החלטה זו בדרכים שונות ובהם נוכחות כוחותיו, לצד נוכחותם של חיילי משה"מ, מדרום לליטאני.

 

3. מרכיבי ההיערכות האיראנית: חזבאללה סוריה ונוכחות איראנית ישירה על גבול ישראל

לבנית החזית האיראנית החדשה בסוריה שני מרכיבים: א. הקמת חזבאללה-סוריה במתכונת חזבאללה-לבנון ב. מעורבות ישירה של כוחות איראנים בגולן.

 

א. ארגון חזבאללה סוריה  כזרוע התנגדות נוספת נגד ישראל

הקמתו של הארגון החדש "חזבאללה– סוריה" נעשתה גם היא מתוך ראיה אסטרטגית נרחבת וכהכנה לעימות העתידי מול ישראל.  בנאום שנשא בכיר משה"מ, חוסין המדאני,במאי 2014 נאמר כי "סוריה הפכה לאזור גיאופוליטי בעל הכרעה במאזן הכוח ברמה האזורית" וכי איראן הקימה "חזבאללה שני" - מליציות עממיות ב-14 ממחוזות סוריה, בהן חברים שבעים אלף שיעים סונים ועלווים בסוריה.[26]

 

כמו כן, במאמר ניתוחי באתר השמרני מתון פרדא, נכתב ב-21 באפריל 2014, כי "הקמת חזבאללה סוריה, כניצן של ההתנגדות, תשפיע לא רק על תהליך המשבר בסוריה אלא אף תשמש זרוע איתנה עבור ההתנגדות שתגרום לציונים סיוט. המשטר הציוני שהיה מודאג קודם לכן מהאיומים באזור גבול לבנון צריך כעת להכין עצמו למצב החדש. כפי שמגמת האירועים מראה, חזית ההתנגדות מתלכדת מיום ליום והמצב עבור הציונים ותומכיהם הופך לגרוע יותר."[27]

 

מוחמד רזא נקדי, מפקד הבסיג' הסביר: "בעקבות המלחמה בלבנון ב- 1982 הופיע חזבאללה; בעקבות התקיפות נגד פלסטין נולדה ההתנגדות הפלסטינית; והיום בסוריה, אנו עדים להקמת כוח צבאי בעקבות התוקפנות והמזימות נגד סוריה. כוח ההתנגדות הוא שישחרר את ירושלים."[28]

 

ב.  פעילות איראנית ישירה בגולן ובלבנון

לאחר שבעבר העדיפה איראן לנהל את העימות מול ישראל רק באמצעות סוכניה ובעלי בריתה – אסד וחזבאללה, התגלתה לאחרונה נוכחות פיסית גלויה של חיילי משמרות המהפכה וכוחות קודס בסוריה ובפרט בגולן הסורי. כפי שנזכר לעיל, חוסין המדאני, לשעבר מפקד כוחות משה"מ במחוז טהראן, אף הצהיר בנאום כי "ישנם 130 אלף אנשי בסיג' איראנים מאומנים המצפים להיכנס לתוך סוריה".[29]

 

גם בתקשורת הערבית התפרסמו דיווחים לפיהם נוכחות כוחות איראנים בגולן קיימת כבר מאז מאי 2013, בכלל זה פרטים שמסרו חוגי אופוזציה סורים אודות בסיסים חשובים בגולן בהם נרשמה נוכחות של כוחות משה"מ באזור תל אל-שעאר, תל אל-אחמר, בבסיס חטיבה 90, בבסיס ריגול סמוך למזארע אל-אמל ובמחנה בעיר אל-שהדאא.[30]

 

עדויות הופיעו גם בנוגע לנוכחות משמעותית של כוחות משמרות מהפכה בגבול ישראל-לבנון. בכלל זה תמונות בחשבון טוויטר המקורב למשמרות המהפכה, כהוכחה לכך ש"חיילי משה"מ של המהפכה האסלאמית נמצאים בגבול [לבנון] ופלסטין הכבושה."[31] בהקשר זה יצויין כי כבר בינואר 2012 התעוררה סערה בלבנון בעקבות הצהרותיו של מפקד כוחות קודס במשה"מ, הגנרל קאסם סולימאני, כי "לאיראן יש נוכחות בדרום לבנון ובעיראק" וכי "אזורים אלה מצויים תחת השפעת הפעילות של הרפובליקה האסלאמית של איראן והגותה."[32]

 

גם נוכחותם הפיסית של גנרלים בכירים ביותר במשמרות המהפכה בגולן ובדרום לבנון מעידה על חשיבות הזירה בעיני איראן. בהקשר זה אפשר לציין את נוכחותו של הגנרל מוחמד עלי אללהדאדי בגולן, שנחשפה בפעולה הישראלית בינואר 2015, ונוכחותו הגנרל האיראני, חסן שאטרי, מפקד משמרות המהפכה בלבנון, שחוסל בפברואר 2014 במסגרת תקיפה שיירה צבאית מדמשק לבירות[33]. זאת לצד דיווחים על נוכחותו הגנרל קאסם סולימאני בסוריה בכלל ובאזור קוניטרה ודרעא בפרט[34]

 

4. קריאות בתנועות ההתנגדות הפלסטיניות להצטרף לחזית הצפונית

גם תנועות התנגדות פלסטיניות כדוגמת חמאס הביעו מוכנות להצטרף לחזית הצפונית נגד ישראל באמצעות הפעלת הפלסטינים במחנות הפליטים שם. בכיר החמאס, מחמוד אל-זהאר, קרא לאפשר להקים קבוצות צבאיות של גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס, במחנות הפליטים בלבנון ובסוריה, כדי "להתנגד לאויב מצפון פלסטין."[35] זאת במקביל להתגברות הדיווחים בדבר חידוש הקשרים בין גורמים בתנועת החמאס לבין איראן וחזבאללה, לאחר תקופת מתיחות עקב תמיכתה של חמאס במהפכה בסוריה[36].

 

אבו אחמד פואד, סמזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין, הביע תמיכה בקריאתו של אל-זהאר והוסיף כי הקמת קבוצות אלה "צריכה להיות במסגרת כוללת של תנועות ההתנגדות כולל חזבאללה הלבנוני". לערוץ אל-מיאדין מלבנון אמר: "אנו מאמינים במה שאמר מזכ"ל חזבאללה הלבנוני חסן נצראללה בנוגע להאחדת החזיתות נגד הכיבוש הישראלי ויש פגישות רציפות למען פיתוח פעולת ההתנגדות הפלסטינית ותיאומה עם ההתנגדות הלבנונית."[37]

 

עמאד זקות, מנהל מחלקת החדשות של ערוץ אל-אקצא השייך לחמאס, אף סיפר לראשונה כי גדודי עז אל-דין אל-קסאם כבר הפעילו בעבר כמה קבוצות במדינות שכנות וכי הקבוצה ששיגרה רקטות מלבנון לעבר ישראל, בזמן העימות האחרון בעזה בשנת 2014, פעלה על פי הוראת גדודי עז אל-דין אל-קסאם. זקות ציין כי: "חמאס חשבה ותכננה כי כל מלחמה עתידית עם האויב הציוני תהיה כוללת. כלומר, היא תכלול כל פיסת אדמה בפלסטין ותרבה לפגוע באויב."[38]

 

5. החזית האיראנית בגולן: יישום האידיאולוגיה האיראנית בדבר הצורך בחיסול ישראל

בניית החזית המאוחדת מראש הנקרה ועד קוניטרה משתלבת באסטרטגיה הכוללת האיראנית בדבר הצורך לחסל את ישראל. ראשי המשטר האיראני מצהירים על מחוייבותם למטרה זו חזור והצהר משך שנים, החל במנהיג העליון עלי ח'אמנאי וכלה בראשי המשטר וכוחותיו הצבאיים[39]. הדוגמאות לכך רבות ואפשר להזכיר קומץ מהם:

 

בנאומו ב-23 ביולי 2014 קבע מנהיג איראן ח'אמנאי, כי "הפתרון היחיד הוא חיסול המשטר הציוני."[40] כמו כן, מהדי טאא'ב, ראש "צוות החשיבה עמאר" של ח'אמנאי, ואחיו של ראש מערך המודיעין במשמרות המהפכה, חוסין טאא'ב, אמר בנאומו בקום, ב-12 בנובמבר 2014: "היום חרבה של איראן תקועה בגרונו של המשטר המקולל של ישראל ולפי הוראות מייסד הרפובליקה האסלאמית [איתאללה רוחאללה] ח'ומיני, יש לחסל את המשטר העושק הזה [ולהעלימו] ממפת העולם... האמאם ח'ומיני ראה בבסיג' [כוח] שישמיד את המשטר הציוני, והיום בזכות החסד האלוהי, איראן מכתרת את ישראל באמצעות אותם כוחות עממיים."[41]

 

דברים דומים נאמרו חזור ושנה גם מצד בכירים במשמרות המהפכה. ב-27 באוגוסט 2014 הצהיר סגן מפקד משה"מ, חוסין סלאמי כי: "חיסול המשטר הציוני היא עניין פשוט מאוד... שיתבצע בהדרגה. העניין הוא אמונה אלוהית, [ומשקף] יותר ממשאלה עבורנו."[42] ב-26 בנובמבר 2014 אמר מפקד הבסיג' מוחמד רזא נקדי: "האומה האיראנית ואנשי הבסיג' נחושים לקיים את תפילת הניצחון בראשות האמאם שלהם [ח'אמנאי] במסגד אל-אקצא."[43] למחרת היום הכריז בכיר בחיל הים במשה"מ, עלי רזמג'ו, כי כי המשטר הציוני "יושמד בעתיד הקרוב ממפת העולם, הודות להתנגדות אנשי הבסיג' וחזבאללה ברחבי העולם."[44]

 

6. חימוש הגדה המערבית וערביי ישראל במסגרת פיתוח החזית הפלסטינית

על מנת ליישם את האסטרטגיה הזו באופן כולל, הרי שבמקביל לפעילותו בסוריה ובגולן, הגביר המשטר האיראני את הצהרותיו על כוונתו לחמש את הגדה המערבית, ואף את ערביי ישראל, כפי שחימש את רצועת עזה. [45]

 

מנהיג איראן עלי ח'אמנאי קרא מספר פעמים לחמש את הגדה המערבית. כך למשל, בנאום מה-23 ביולי 2014 אמר ח'אמנאי: "בעזרת אללה, יבוא יום והמשטר הזה יושמד. אולם כל עוד הוא עומד על רגליו, מהו הפתרון? הפתרון הוא התנגדות חמושה כוללת כנגד המשטר הזה. זהו הפתרון... לכן אני סבור שיש לחמש את הגדה, ממש כמו את עזה".[46]

 

בכירים נוספים התייחסו לחימוש הגדה המערבית כמדיניות אסטרטגית של המשטר האיראני. סגן יו"ר ועדת המג'לס לביטחון לאומי, מנסור חקיקת-פור אמר: "חימוש הגדה המערבית הוא אחת ממטרותינו כיוון שזהו הצעד הטוב ביותר למאבק במשטר הציוני."[47] אחמד וחידי, לשעבר שר ההגנה בממשלת אחמדי-נז'אד ומפקד כוחות קודס במשה"מ, אמר כי "חימוש הגדה המערבית הוא מדיניות אסטרטגית של המנהיג [ח'אמנאי] שיישומה ישנה את זירת פלסטין. וחידי אף קרא לחמש את "את השטחים שנכבשו ב-1948." בנוסף לחימוש הגדה המערבית.[48]

 

שר ההגנה האיראני, חוסין דהקאן, הצהיר בכנס הוקרה ב-27 בינואר 2015 להרוגי חזבאלה במתקפת קונייטרה בנציגות חזבאללה הלבנוני בטהראן: "אנו נשתמש בכל היכולות הקיימות כדי לחמש את הגדה המערבית... מדיניות משטר הרפובליקה האסלאמית היא לחמש את הגדה המערבית ולחזק את ציר ההתנגדות ואת כוחות חזבאללה לטובת לחימה נגד המשטר הציוני העושק והכובש."[49]

 

כמו כן, באיגרת ברכה לפלסטינים ב-29 באוגוסט 2014 לרגל סיום העימות בעזה, הביע מפקד משה"מ ג'עפרי את תמיכתו בהתנגדות בעזה, תוך אזכור השאיפה לחיסול המשטר הציוני: "אנו נעמוד איתן לצדכם עד הסוף, המשיכו להניף את דגל הג'האד בדרך האל שהרי הכבוד שלכם ושל כל המוסלמים כרוך בג'האד המקודש הזה ודעו שחיסול המשטר המתפורר וצמא הדם הציוני בעזרת האל הוא ההישג העליון ביותר בדרך האלוהית הזאת והניצחון הסופי איננו כ"כ רחוק."[50]

 

7. הקרב באזור דרעא - הרחבת הכיתור על ישראל

יצויין כי לאחרונה פתחו צבא סוריה, חזבאללה וכוחות איראנים במערכה צבאית נרחבת בחזית הדרומית להבסת שליטת המורדים באזור דרעא. מערכה זו, שזכתה לכינוי "קרב השהידים של קוניטרה", לוותה בהודאה ישירה מצד המשטר הסורי כי כוחות איראנים אכן משתתפים בלחימה לצד כוחות המשטר. כמו כן, בשטח נרשמה נוכחותו של הגנרל קאסם סולימאני והונפו דגלי חזבאללה ומשה"מ.[51]

 

מאמץ זה של סוריה, איראן וחזבאללה לתפיסת השליטה בחזית הדרומית הסורית מידי המורדים, נתפס בעיניהם כחלק מן המאבק בישראל ובעלי בריתה. ניצחון בקרבות אלה יקרב את הכוחות האיראנים אל גבול ירדן בדרום וישראל במערב, יכשיר את הקרקע להבסת כוחות האופוזיציה באזור קוניטרה ויאפשר לציר ההתנגדות רצף טריטוריאלי מדרעא דרך דמשק וקוניטרה עד ללבנון.

 

מפקד צבאי סורי הודה בטלוויזיה הסורית כי הפעולה הצבאית באזור דרעא נעשית "בשת"פ עם ציר ההתנגדות – חזבאללה ואיראן." לדבריו,  מטרת פעולות הצבא באזור דרעא וקוניטרה היא "להבטיח שקט בגבולות עם המדינות השכנות [קרי ישראל וירדן] ולשבור את רצועת הביטחון שהן מנסות להקים."[52]

 

האתר אל-חדת' ניוז, המקורב למשטר הסורי, חשף גם הוא את דבר השתתפותה של איראן בלחימה ואף פרסם את תמונתו של הגנרל קאסם סולימאני בשטח. באתר נכתב: "איראן שמשתתפת במלחמה בסוריה באמצעות יועצים צבאיים בצבא הסורי, החליטה לאחרונה להיכנס באופן רשמי ומוצהר וישיר לעימות הצבאי." לדברי האתר, קאסם סולימאני הגיע לשטח כדי "לפקח, לעקוב ולהשתתף בניהול המערכה בדרום סוריה." וכי נוכחות זו של סוליאמני העניקה למערכה "אופי גיאופוליטי צבאי ברור" שמשמעותו כי "ההתנגדות היא שקובעת בדרום סוריה".

 

האתר טען כי המטרה הראשונית של המתקפה היא להפיל את כוחות האופוזיציה המזויינת בדרעא כהכנה להפלתם בקוניטרה, דבר שינחית "מכה לאויב הציוני". זאת בנוסף למניעת התקרבותם של כוחות האופוזיציה לאזור דמשק. האתר קבע כי "ברור שדרום סוריה יצאה מהעימות הפנים סורי או העימות בין הסורים לכוחות התכפירים [הכוונה לארגוני הג'יהאד] ועברה לעימות בין ציר ההתנגדות – איראן, סוריה וחזבאללה מצד אחד לבין הברית של ישראל, ירדן וארה"ב מצד שני".[53]

 

אבראהים אל-אמין, יו"ר מועצת המנהלים של היומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחזבאללה כתב בעניין זה במאמרו ב-11 בפברואר, כי ההנהגה העליונה בציר ההתנגדות החליטה "לקבוע עובדות מדיניות צבאיות ובטחוניות חדשות לאורך הגבול בין ירדן ופלסטין הכבושה."[54].

 

8. השלכות כיתורה של ישראל על ידי איראן וגרורותיה

בעצם התייצבותה בגולן בנוסף לנוכחותה בלבנון ועל הים התיכון, יוצרת איראן מצב שבו כל עימות מקומי עלול להפוך למלחמה אזורית וכוללת בזמן קצר, תוך מעורבות איראנית ישירה.

 

למרות שנצראללה הדגיש בנאומו בסוף ינואר 2015 כי חזבאללה נקם את נקמתו על חיסול ששת פעיליו בקוניטרה וכי אינו מעונין במלחמה, הרי שאיראן ממשיכה לאיים כי יהיו פעולות נקמה נוספות ואפשר שיהיו התלקחויות נוספות באזור או מחוץ לאזור באמצעות חוליות חזבאללה המצויות ברחבי העולם.[55] כמו כן, בעיתונות הלבנונית הופיעו דיווחים בדבר אפשרות התלקחות מלחמה אזורית.[56]  

 

ככל שהדברים אמורים בלבנון עצמה, יש לישראל הרתעה על חזבאללה, שכן תשובתה של ישראל למתקפה מלבנון של מאה אלף ויותר טילים, תהיה הרס תשתית לבנון, תוצאה שחזבאללה מורתע מפניה. אולם, אם יופעל חזבאללה מחוץ ללבנון לא תוכל ישראל להגיב באותו אופן.

 

יתרה מזאת, איראן כיום אינה רואה עצמה מורתעת על ידי ישראל, שכן היא בנתה חזית אחת רחבה נגד ישראל מן הים התיכון ועד דרום סוריה. כמו כן, יש ביכולתה להפעיל את חזבאללה למרות המחיר הכבד שישלם.

 

בנוסף לכך, חזית הגולן בפרט וסוריה בכלל הפכה כעת לזירת מלחמה עדיפה בעיני איראן משום שהיא מפחיתה את הסיכויים למלחמה בתוך גבולותיה. עלי אכבר ולאיתי, יועצו של ח'אמנאי, מה-8.2.2013 אמר בהקשר זה כי "איראן תכננה את עמדות ההגנה שלה מחוץ לגבולותיה וקשרה את גורלה בגורל המדינות האסלאמיות, ולכן תתמוך עד הסוף באנשים כמו בשאר אסד..."[57]  מהדי טאיב, ראש "צוות החשיבה עמאר" של ח'אמנאי, אמר באחד מנאומיו "אם נאבד את סוריה לא נוכל לשמר גם את טהראן."[58]

 

הימצאותה של איראן בגבולות ישראל מגבילה גם את יכולותיה של האחרונה לפעול נגד הגרעין האיראני באופן צבאי בשל העלייה ביכולות התגובה שאיראן בונה בחזית זו בנוסף לטיליה ארוכי הטווח. הגבלת יכולות התגובה של ישראל נעשתה בעבר על ידי חזבאללה-לבנון ועתה היא מתחזקת באופן משמעותי הודות לבנית חזבאללה-סוריה ונוכחותם הישירה של כוחות איראניים בגולן.  

 

מרכזיותו של חזבאללה בהרתעה האיראנית על ישראל הוכחה, לפי דברי מהדי טאא'ב, כבר במלחמת לבנון 2006. בנאום מ-2013 הוא טען כי בעבר לא הצטרכה איראן לתקוף את ראשי הנפץ הגרעיני הישראלים מכיוון "שאנו [האיראנים] נעלנו אותם [קרי, את הישראלים] באמצעות חזבאללה... המשטר הציוני ניסה לפרוץ את המנעול הזה [חזבאללה], אך לאחר שלושים ושלושה ימי [לחימה] הוא הרים ידיו למעלה ועזב את לבנון." [59]

 

גם בעל הטור ביומון אל-אח'באר נאהד חתר נדרש להשלכות ההתייצבות האיראנית על גבול ישראל וטען כי בעוד ישראל מנועה מלהפעיל את האופציה הגרעינית משיקולים בינלאומיים, הרי איראן בנתה איום מעשי, ישיר וקונבנציונאלי מול ישראל. חתר כתב: "ישראל ניצבת בפני מצוקה גורלית. ככל שחששה מן הגרעין האיראני היא לא תארה לעצמה שאיראן תתייצב על גבולותיה עוד בטרם יושלם ההסכם בענין הגרעין עם האמריקאים. האיום האיראני על ישראל איננו עוד תיאורטי ואיננו קשור יותר להרתעה של שימוש מצד ישראל בנשק גרעיני - שאי אפשר להשתמש בו נוכח יחסי הכוחות הבינלאומיים - אלא הוא הפך להיות איום מעשי, ישיר וקונבנציונאלי."[60]  

 

 * י. כרמון הוא ראש מכון ממרי;  י. יהושע היא מנהלת ממרי ישראל

 



[1] מתוך מאמרו של נאהד חתר מאל-אח'באר (לבנון), 13.2.2015

[2] פארס, (איראן), 4.5.2014. ראו דוח ממרי

[3] בשנתיים האחרונות ארעו תקריות ביטחוניות רבות בגבול הצפוני של ישראל לדוגמא שיגור מל"ט לשמי ישראל מדרום לבנון על ידי אנשי משה"מ, להערכת ישראל, באפריל 2013; שיגור רקטות אל מוצב החרמון מהגולן במאי 2013; הפעלת מטען סמוך לגבול ישראל לבנון באוגוסט 2013; הנחה והפעלת מטענים בגבול סוריה –ישראל מרץ 2014 ואוקטובר 2014; ירי טיל נ"ט מסוריה אל רכב בישראל ביוני 2014; חדירת מזל"ט לישראל מקוניטרה באוגוסט 2014; ירי רקטות לגולן בינואר 2015. זאת לצד תקיפות ישראליות של משלוחי נשק כמו תקיפת משלוח הנשק לחזבאללה בסוריה הכולל טילי נ"מ מדגם SA-17 בינואר 2013; או תקיפת שיירת משאיות עם טילים ומשגר בפברואר 2014; תקיפת מחסן טילים מתוצרת רוסיה שהיו בדרכם מסוריה ללבנון בדצמבר 2014. 

[4] רעיון זה נטבע בעיתונות הלבנונית ראה למשל במאמר ביומון אל-ספיר ב- 19.1.15; מאמרו של מאמרו של פראס אל-שופי אל-אח'באר ב- 19.1.15; מאמרו של נאהד' חתר מאל-אח'באר 21.1.15. וכן דברים ברוח דומה במאמר של  יו"ר מועצת המנהלים של היומון אל-אח'באר, אבראהים אל-אמין, מה-27.5.13. 

[5] הפרה זו של סטטוס קוו הקיים מזה עשרות שנים היא כה חמורה, עד כי אסד, בראיון למגזין האמריקאי פוריין אפיירס בסוף ינואר 2015 המשיך להכחישה וטען כי "מאז הפסקת האש ב-1974 לא בוצעה אף פעולה מהגולן וכי טענה כזו רחוקה מהמציאות והיאתירוץ כדי לרצוח מישהו מחזבאללה".  foreignaffairs.com, 25.1.2015

[6]  על הפרת החלטה 1701 של מועצת הביטחון ראו דוח ממרי

[7] ערוץ אל-עאלם (איראן), 2.2.2015

[8] ראו: LDC (לבנון), 29.1.2015

[9] כותבים רבים המקורבים לחזבאללה ואיראן התייחסו לתרחיש של עימות אזורי נרחב עם ישראל. כך למשל בעל הטור ופיק קאנסוה תיאר את שיקולי חזבאללה טרם הגיב לתקיפה הישראלית בקוניטרה בינואר 2015: "הזמן, המקום, והאופן של התגובה נתון לבחינה של הנהגת ההתנגדות". לדבריו, בחינה זו לוקחת בחשבון כמה גורמים ביניהם "המציאות האזורית והאפשרויות של תגובת נגד [מצד ישראל] וזליגה למלחמה נרחבת" ראו: אל-אח'באר (לבנון), 21.1.2015. כמו כן, הפרשן הלבנוני עלי חידר קבע כי "ברור עתה שהתערבות צבאית ישראלית ישירה תגרור אחריה התערבות אזורית מקבילה במימדים חריפים ומסוכנים יותר דבר שיביא לסנריו של הדרדרות אזורית." ראו אל-אח'באר (לבנון), 13.2.2015; הפרשן האיראני חסן האני-זאדה, המקורב לחוגי המשטר אמר: "העימות הנוכחי הוא הקדמה למלחמה נרחבת שלא תוגבל לדרום לבנון והיא עלולה אף להיגרר לדרום קוניטרה." ראו פארס (איראן), 28.1.2015; כמו כן, אבראהים אל-אמין, כתב כבר במאי 2014 כי "האפשרות של פריצת עימות כולל, שלא יותיר שום גבול בין לבנון לבין סוריה, שרירה וקיימת". ראו אל-אח'באר (לבנון), 27.5.2013.

[10] בריגדיר ידוללאה ג'וואני, יועץ לנציגו של ח'מנאי למשה"מ, אמר בראיון לערוץ הטלוויזיה אל-עאלם ב-15.2.2015: "נצראללה הודיע שהם יגיבו על התקיפה [הישראלית] הזו [ב-18 בינואר 2015], וראינו איך התבצעה תגובה זו. מה שיפה בעניין הוא שהציונים לא הגיבו מצדם כלל. הסיבה לכך היא החשש הכבד שלהם מפרוץ מלחמה כוללת."

[11] לאחרונה נחשפו חוליות רבות של איראן וחזבאללה ברחבי העולם שתכננו פיגועים נגד מטרות ישראליות או יהודיות כך למשל, בפברואר 2015 גירשה אורוגוואי דיפלומט בכיר בשגרירות איראן במונטבידאו בחשד כי ניסה להניח מטען חבלה סמוך לשגרירות ישראל בעיר בתחילת ינואר. ראו: english.alarabiya.net 6.2.2015; כמו כן, באפריל 2014 עצרה תאילנד שני פעילי חיזבאללה שתכננו פיגוע נגד תיירים ישראלים במדינה. ראו: english.alarabiya.net, 18.4.2014; במאי 2013 חשפו כוחות הביטחון הניגרים תא טרור של ארגון חזבאללה שתכנן לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות במדינה ובאזורים נוספים במערב אפריקה. בפברואר 2013 חשפו כוחות הביטחון בניגריה חוליית טרור שהופעלה על ידי כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים ותכננה לבצע פיגועים נגד בית חב"ד ומשרדי חברת הספנות הישראלית צים בעיר לאגוס שבניגריה. ראו: הארץ (ישראל), 30.5.2013 

[12] על דיווחים באיראן כבר משנת 2013 על השתתפות הכוחות האיראניים בלחימה בסוריה דוח ממרי.  לאחרונה אף דיווח היומון אל-שרק אל-אוסט, מפי חבר בקואליציה הלאומית הסורית, אחמד רמדאן, על גשר אווירי איראני להעברת לוחמים שיעים, בעיקר מעיראק ואפגניסטן, לאל-לאד'יקיה שבסוריה. שם הם עוברים אימונים של משמרות המהפכה בדרכם ללחימה דרעא. ראו: אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 13.2.2015.

[14]מהר (איראן), 2.5.2014

[15] תסנים (איראן), 11.2.2015  

[16] תסנים (איראן), 4.2.2015

[17] מהר (איראן), 30.1.2015

[19] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), www.almayadeen.net, 7.5.2013. 

[20] איסנא (איראן), 11.5.2013.

[21] הדברים נאמרו בראיון לערוץ אל-מנאר של חזבאללה, www.irinn.ir  17.5.2013.

[22] אל-ספיר (לבנון), 10.5.2013

[23] אל-אח'באר (לבנון), 13.2.2015.

[24] לאחרונה מתח סעד אל-חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר העומד בראש זרם אל-מסתקבל, ביקורת חריפה על מעורבות חזבאללה בסוריה. בנאום ביום השנה העשירי לרצח אביו, רפיק אל-חרירי אמר: "אמרנו לחזבאללה: הכניסה למלחמה בסוריה היא בפני עצמה שיגעון. היא הביאה את השיגעון הטרוריסטי למדינה שלנו. ואילו היום אנו אומרים לו שקשירת הגולן עם דרום [לבנון] היא שיגעון נוסף וסיבה נוספת לאמירה שלנו לכם: צאו מסוריה, מספיק להביא  אל המדינה שלנו שריפות מסוריה. פעם השריפה היא מהטרור, פעם השריפה מהגולן, ומחר השריפה תבוא מי יודע מאיפה." ראו סרטון יוטיוב, 14.2.2015

על הביקורת בעבר בלבנון על מעורבות חזבאללה בסוריה ראו דוח ממרי. כמו כן בעיתונות הלבנונית המקורבת לחזבאללה התייחסו פעמים רבות מאז מאי 2013 לרעיון ביטול הגבולות בין לבנון וסוריה והתרחבות חזית ההתנגדות מלבנון לסוריה במסגרת עימות כולל עם ישראל. כך למשל, אבראהים אל-אמין, כתב כי "על כולם לנהוג על בסיס של התרחבות בפועל של החזית הצפונית [מלבנון לכיוון סוריה]. יתכן שבעתיד הקרוב נהיה עדים להמשך השקט בגבולות עם לבנון, בעוד שהחזית החמה ביותר תהיה על גבול פלסטין עם סוריה [ברמת הגולן]... בפשטות אנו נעמוד בפני רמה חדשה של אחדות בין ההתנגדות בלבנון לבין סוריה.... כך שהאפשרות של פריצת עימות כולל [באזור], שלא יותיר שום גבול בין לבנון לבין סוריה, שרירה וקיימת". אל-אח'באר (לבנון), 27.5.2013. נאהד' חתר, כתב בעל טור אחר ביומון, כתב לאחרונה כי הגולן הוא "זירה פאן ערבית משותפת לסורי, ללבנוני, לפלסטיני, לירדני ולעיראקי. מהיום אין יותר מקום להתנגדות חלקית ולתוכניות לאומיות חלקיות." אל-אח'באר (לבנון), 23.1.2015. ראו דוח ממרי

[25] אל-ספיר (לבנון), 31.1.2015. דברים דומים אמר גם מפקד משה"מ ג'עפרי ב-30 בינואר 2015: "איראן וחזבאללה חד הם, ובכל מקום שבו דם השהידים שלנו בחזית [הקרבות] נשפך ביחד, תגובתנו תהיה זהה." פארס (איראן), 30.1.2015.

[26] פארס, (איראן), 4.5.2014. ראו דוח ממרי

[27] פרדא (איראן), 21.4.2014

[28] ערוץ אל-מנאר 10.5.2013

[29] פארס, (איראן), 4.5.2014

[32] איסנא (איראן), 18.1.2012. יצוין כי ממשלת לבנון ביקשה הבהרות על הצהרות אלו בעקבותיהן יצאו הכחשות מטעם  משרד החוץ האיראני. ראה פארס (איראן), 25.1.2012

[33] אל-גומהוריה (מצרים), www.alarabiya.net  15.2.2014

[34] ראו: דיווח של האופוזיציה הסורית כי סולימאן נצפה בקוניטרה מאל-נהאר (לבנון), 19.1.2015; דיווח ביומון אל-אח'באר כי ב-11 בינואר 2015 "קאסם סולימאני ביקר בדמשק בדרכו לבירות, שם נפגש עם הנהגת ההתנגדות." אל-אח'באר (לבנון), 21.1.2015. וכן דיווח על הופעתו של סולימאני בדרעא לאחרונה ובכלל זה תמונתו משם מ- www.alhadathnews.net 10.2.2015

[35] ו www.almanar.com.lb, 4.2.2015

[36] אל-אח'באר (לבנון), 10.1.2015; 23.4.2014. 

[37] ו www.alwatanvoice.com, 6.2.2015  

[40] ראו קליפ ממרי, 23.7.2014

[41] ו www.snn.ir 12.11.2014

[42] פארס (איראן), 27.8.2014

[43] פארס (איראן), 26.11.2015

[44] אירנא (איראן), 27.11.2014

[46] ראו קליפ ממרי כמו כן, בכרזה בעמוד הפייסבוק של ח'אמנאי מה-26 ביולי 2014 אף נכתב "הגדה המערבית תחומש ללא ספק בדיוק כמו עזה" ראו דוח ממרי

[47] פארס (איראן), 27.11.2014

[48]ו תסנים (איראן), 26.7.2014 

[49] איסנא (איראן), 27.1.2015

[50] תסנים (איראן), 29.8.2014

[51] על  הופעת סולימאני בדרעא, כולל תמונתו ראו: www.alhadathnews.net 10.2.2015 בתקשורת הערבית התפרסמו דיווחים רבים על מעורבות כוחות איראנים בדרעא ראו כתבה באל-אח'באר (לבנון), 13.2.2015 וכן כתבות באל-שרק אל-אוסט מה-12-13.2.2015. בכתבה באל-שרק אלאוסט מה-12.2.2015 אף דווח כי הנהגת חזבאללה יושבת בחדר מבצעים מיוחד במטה דיביזיה 9 הסורית בעיר סנמין צפונית לדרעא. 

[52]ו אל-ריאד (סעודיה), 12.2.2015,www.lbcgroup.tv,

[54] אל-אח'באר (לבנון), 11.2.2015 

[55] איומים רבים ברוח זו נשמעו מצד איראן. סגן מפקד כוחות קודס במשה"מ, אסמאעיל קאא'ני, אמר לאחר המתקפה הישראלית: "לא נשקוט עד חיסול ישראל." מהר (איראן), 22.1.2015; מפקד משה"מ, מוחמד עלי ג'עפרי איים גם הוא בתגובה מחוץ לאזור באמצעות תאי חזבאללה בעולם: "הם [קרי ישראל] מכירים ללא ספק אתה יכולת תאי חזבאללה שהוקמו ברחבי העולם נגד אויבי האסלאם, והם מפחדים מהם. אם הם [קרי ישראל] מצפים שחזבאללה יגיב לצעד שלהם עליהם גם לצפות לתגובה מוחצת ותקיפה יותר לא רק באזורי הגבול שלהם אלא גם בכל מקום בעולם שבו יש ציונים ישראלים או תומכים שלהם." פארס (איראן), 30.1.2015. 

[56] על ההערכות בדבר אפשרות מלחמה אזורית ראה הערה מס' 9.

[57] ו Yjc.ir, 8.2.2013

[60] אל-אח'באר (לבנון), 13.2.2015.