המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
האיום הטילי של איראן על ארה"ב וישראל
5/12/2014


מפקדי הזרוע הטילית של משה"מ: פיתחנו טילים לטווח 2000 ק"מ; ציידנו את חזבאללה בטילים לטווח של 300 ק"מ; סו"י פארס: "אשליית הגז של ישראל תיקבר בים התיכון"

 

מאת: א. כפאש, י. מנשרוף וא. סביון

 

הקדמה

כשבועיים לפני מועד סיום תוקף מסמך ז'נבה ב-24.11 בין קבוצת ה-5+1 לאיראן, החלו אתרים המקורבים למשמרות המהפכה לדווח אודות יכולות הזרוע הטילית של איראן ובמיוחד יכולתה לפגוע בישראל ולהשמידה. במקביל, ניכרת עלייה משמעותית באיומיהם של בכירי משה"מ בשם חזבאללה על מוכנותו לפגוע בכל נקודה בישראל. זאת ועוד, סו"י פארס איימה גם ביכולתם של הטילים האיראניים המצויים בידי חזבאללה לפגוע בשדות הגז של ישראל בים התיכון ובספינות חיל הים הישראלי.

 

סו"י פארס פרסמה את דברי מפקד הזרוע הטילית והאווירית של משה"מ אמיר עלי האג'יזאדה, ושל סגנו מג'יד מוסוי, שטענו כי מטרת הקמת הזרוע הטילית של משה"מ היתה להתקיף את ישראל. לדבריהם, בידי חזבאללה מצויים טילים איראניים לטווח של 300 ק"מ המכסים את שטח מדינת ישראל עד לדימונה. האג'יזאדה אמר עוד כי משה"מ וחזבאללה הם כלי אחד.

 

גם מפקד משה"מ, עלי ג'עפרי, אמר בכנס באוניברסיטת שהיד מדרס ב-24.11.2014 כי "כיום, כל השטח של האדמות הכבושות [ישראל] מצוי תחת כיסוי טילי ההתנגדות, שפירושו נפילתו של המשטר הציוני. כמובן שהעניין לא נגמר כאן ובוודאי השחרור הסופי [של פלסטין] יתגשם."[1]

 

מפקד הזרוע האווירית והטילית של משה"מ אמיר עלי האג'יזאדה פירט בהרחבה על תולדות הקמת הזרוע שהתבססה על טילים שנלקחו מלוב ועל ידע צפון קוריאני בציינו כי היה זה מנהיג איראן עלי ח'אמנאי שדרש שהטילים האיראניים יהיו מדויקים עד לטווח של 10 מטרים. כן הודגשו היכולות הטיליות המתקדמות של משה"מ נגד כלי שיט.

 

בנוסף, האתר תסנים המקורב למשה"מ, פרסם שבוע לפני מועד סיום שיחות הגרעין תרשים ובו טווח הטילים האיראניים עד ל-2000 ק"מ הכולל את שטחי יוון, דר' איטליה, דר' מז' אירופה, תורכיה, הקווקז, אסיה התיכונה ורוסיה, אפגניסטן, פקיסטן ומדינות המפרץ הפרסי. בתרשים צוין כי הטילים מאיימים על ישראל ועל בסיסים אמריקאים באזור. ב-26 בנובמבר 2014, יומיים לאחר שאיראן וה-5+1 סכמו להאריך את מסמך ז'נבה עד ליוני 2015, פרסם האתר תסנים סרטוני שיגור טילים בליסטיים מסוג סג'יל לטווח 2,000 ק"מ, טילי קדר-F וקדר-H ושהאב-3 לטווח 1,350 ק"מ וטילי הורמוז 1,2 וזלזאל לטווח של 300 ק"מ.[2]

 

מסמך זה יסקור בהרחבה התבטאויות של בכירי משה"מ בנושא הטילים האיראניים, האיום הטילי על ישראל ועל בסיסי ארה"ב באזור, ויכולות חזבאללה וההתנגדות הפלסטינית המצוידים בטכנולוגיה איראנית לצד התבטאות סמזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, על סיוע איראן לחזבאללה להתחמש בטילים נגד ישראל. כן מצ"ב קישורים שפרסם אתר תסנים, המתארים שיגורי טילים איראנים לטווח של 2000 ק"מ, 1350 ק"מ ו-300 ק"מ:

שיגור טיל סג'יל שטווחו 2,000 ק"מ; http://memri.no-ip.info/Downloads/memri10.flv

שיגור טילי קדר-F וקדר-H שטווחם 1350 ק"מ; http://memri.no-ip.info/Downloads/memri14.flv

שיגור טילי הורמוז 1 ו-2 שטווחם 300 ק"מ;http://memri.no-ip.info/Downloads/memri11.flv

 שיגור טילי זלזאל שטווחם 300 ק"מ (א); http://memri.no-ip.info/Downloads/memri12.flv

שיגור טילי זלזאל שטווחם 300 ק"מ (ב'http://memri.no-ip.info/Downloads/memri13.flv

שיגור טיל זלזאל מסוג רעד-307; http://memri.no-ip.info/Downloads/memri16.flv

שיגור בו זמני של כמה טילים בליסטיים; http://memri.no-ip.info/Downloads/memri15.flv

 

חלק א': תרשים באתר תסנים מה-17 בנובמבר 2014 אודות טווח הטילים

האיראניים המגיע ל-2000 ק"מ והמכסה את הבסיסים האמריקאיים במפרץ


http://multimedia.tasnimnews.com/Media/Gallery/560065

 

תרגום: על קו האש

"מפקדי הצבא של הרפובליקה האסלאמית [של איראן] אמרו כמה פעמים כי עם השגת טילים לטווח של 2000 ק"מ איראן הגיעה לתקרת הטווח הרצויה מבחינתה ו'בינתיים' אין צורך בהגדלת הטווח. למרות שארה"ב נמצאת במרחק של 11 אלף ק"מ מאיראן, בשנים האחרונות היא בעצמה הגיעה לקרבת גבולות איראן, [ולכן] בסיסיה, ציודה וכוחות צבאה הם מטרה לטילי איראן.

 

כמו כן, המשטר הציוני הוא האויב החשוב ביותר של איראן באזור ונמצא במרחק של פחות מ-1200 ק"מ. לכן, די בטילים לטווח הקצר ולטווח בינוני כדי לפגוע בבסיסי ארה"ב הנמצאים בקרבת איראן ודי בטילים ארוכי טווח כדי לפגוע באדמות הכבושות [ישראל]. בתרשים מוצגים כמה מהבסיסים האמריקאים האלה ו[כן] הטילים הסופרים את הרגע [שיוכלו] לפגוע בהם."

 

משמאל למעלה לכיוון מטה

Thumrait [בסיס חה"א האמריקאי בעומאן]

963  ק"מ

נמל תעופה מנאס [קירגיזסטן]

1344 ק"מ

שמסי [בסיס ח"א אמריקאי בפקיסטן]

199 ק"מ

שהבאז [בסיס כטב"מ אמריקאי בפקיסטן]

527 ק"מ

אינג'רליק [בסיס ח"א אמריקאי בתורכיה]

875 ק"מ

בסיס אוויר אלעדיד בסיס על של ארה"ב [בקטר], מקום מפציצים (חומקי מכ"מ) B1B

278 ק"מ

בסיס אוויר עלי אלסלאם [בכווית] שני בסיסי חיל האוויר ו-6 מחנות של צבא ארה"ב

115 ק"מ

בסיס אוויר בגראם  [באפגניסטן] 4 נמלי תעופה צבאיים ומקום מטוסי הובלה ומטוסי קרב של ארה"ב

730 ק"מ

בסיס אוויר שיח' עיסא [אזור בחרין סעודיה] שתי מנחות טיסה באורך של כ-3800 מטר. מקום מטוסי C17, P13 Orion ומטוס קרב F16

238 ק"מ  

מקום צי הימי החמישי של ארה"ב מספר רב של ספינות מלחמה אמריקאיות עם ציוד ונשק מלא

200 ק"מ

בסיס אוויר אלט'פרה 2 מנחות טיסה עם אורך של כ-4200 ק"מ, מקום מטוסים גדולים

253 ק"מ מהחופים ו-184 עד 225 ק"מ מאיי איראן במפרץ הפרסי

 

חלק ב': על תולדות הזרוע הטילית של משה"מ

האג'יזאדה מפקד הזרוע הטילית והאוויר של משה"מ, התראיין ב-11.11.2014 לביטאון מיוחד בשם "מחאת הסג'ילים" (טיל קרקע-קרקע לטווח של 2000 ק"מ) לרגל 30 שנה לקיומה של היכולת הטילית של משה"מ, ריאיון שאותו פרסמה סו"י פארס המקורבת למשה"מ ב-12.11.2014, ובו והתייחס להתגבשותה של יחידת הטילים של משה"מ ככוח עצמאי בעל עוצמה ייחודית בזרועות הביטחון של איראן. האג'יזאדה הרחיב בעניין הסיוע וההדרכה שמעניקה הזרוע הטילית של משה"מ לארגונים פרו איראניים במזה"ת דוגמת חזבאללה וארגוני ההתנגדות הפלסטינית.

 

מפקד הזרוע הטילית במשה"מ: ח'אמנאי האיץ בנו לפתח טיילים על בסיס טילים שנלקחו מלוב

האג'יזאדה הרחיב לגבי היווצרותה של יחידת הטילים במשה"מ, שהתבססה לדבריו, על העתקת מערכות טילים מלוב והדרכות בסוריה, וציין כי המנהיג ח'אמנאי, הנשיא דאז, היה זה שהאיץ באנשי משה"מ לקדם משמעותית את פרויקט הטילים שהתבסס על טילים גנובים מלוב: "בין 1984 ל-1986, האויב הכריח את [מנהיג לוב מועמר] קדאפי להפסיק לתמוך באיראן ... אולם ב-1984 התחלנו לייצר טילים. כלומר, שני טילים הופרדו באופן חשאי מהטילים הנ"ל [של הלובים] ונמסרו לידי הצוות הראשוני דאז של תעשיית הטילים במשה"מ כדי לבצע עליהם שחזור [שעתוק] הנדסי... אז התשלובת היתה קטנה ... וטרם בוצעה כל עבודה מיוחדת, אך בשל חשיבות העבודה, הנשיא [דאז, המנהיג ח'אמנאי כיום] בא לאותה ישיבה ... והדגיש מאוד שעבודת שחזור ההנדסי צריכה להניב פרי... אחרי הביקור, [ח'אמנאי] שם לב ששני הטילים האלה עודם נמצאים במכולה ועד אז איש לא נגע בהם ולא פירקם. החבר'ה היו עסוקים בקריאת חומר שקשור לפני הפירוק. הם רצו לעבוד בסבלנות רבה ודיוק רב כדי ששום דבר לא ייהרס... שמתי לב שבאותו יום, האדון [ח'אמנאי] אמר בפליאה: 'למה עד כה לא פתחנו את [הטילים] האלה?' 'למה אתם מפחדים?' ... תמצית דבריו הייתה זו: 'אל תחששו, תתקדמו הלאה.' [ח'אמנאי] איים עליהם שאם לא יפתחו [את הטילים], ייתכן שיבואו וייקחו אותם. הוא המריץ אותם ועודדם להתחיל בעבודת [הפירוק] כמה שיותר מהר."

 

צפון קוריאה סייעה לנו להשיג טכנולוגיה טילית

האג'יזאדה הסביר שלחץ ארה"ב ובריה"מ על לוב להפסיק את שיגור הטילים הלובים מאיראן על עיראק נשא פרי ב-1986 ואמר כי "למעשה פורקנו מנשקנו אך לא ידענו... אך הלובים לא ידעו דבר אחד... שהכוחות שלנו עברו הדרכות ויש להם שליטה [בעניינים[. הם [הלובים] עשו את עבודתם [כלומר שיגרו טילים לובים מאיראן לעיראק] ואנו סייענו להם, אך הם סברו שהחבר'ה שלנו לא יודעים דבר בנושא הטילים...אך אנו כבר התחלנו גם במאמצים ליצור [טילים] וגם נקטנו יוזמות לרכש טילים מצפון קוריאה. באותה תקופה, צפון קוריאה עסקה ביצור טילים והיתה יותר מתקדמת מאתנו... אני ומספר חברים היינו בצפון קוריאה על מנת לקבל מטען טילים ולא ידענו מה קורה באיראן... בשגרירות אמרו לי כי באיראן רוצים [לשוחח] איתי." חאג'יזאדה חייך והוסיף: "אז היה קשה ליצור קשר בין איראן וצפון קוריאה, כלומר, למדינה הזו [צפ"ק] יש ייחודיות מסוימת ולכן הקשרים שלה אינם כמו שאר המדינות... בקיצור, הגעתי לשגרירות [איראן בצפ"ק] ואחרי תיאום ותכנון רב, הצלחתי ליצור קשר עם שהיד טהראני מקדם [האחראי על קידום פרויקט הטילים באיראן]. התחלנו לדבר באופן מקודד כך שאם מישהו מאזין לשיחה שלנו, הוא לא יבין [את תוכנה].

 

חסן [טהראני מקדם] הסביר לי שהתרחשו מספר אירועים באיראן וחסר להם דברים מסוימים וביקש ממני להשיג עבורו את הדברים הנ"ל ולהעבירם לאיראן. זכורני ש-10 יחידות טילים היו מוכנות למטען וכי בדקה ה-90, מר חסן [טהראני-מקדם] העלה את העניין החדש הזה. לוויתי כסף משגרירות איראן בפיונגיאנג, דבר שהיה חריג ורכשתי את החלקים שחסן הזמין מאותה חברה שרכשנו ממנה את הטילים והם [בצפ' קוריאה] שיתפו אתנו פעולה. הטענו את הטילים בקור של 20 עד 25 [מעלות] מתחת לאפס ... בבוקר ואחרי שסיימנו את הסידורים שלנו, יצאנו לדרך. אחרי שהגענו [לאיראן], כלל החבר'ה התגייסו כדי להפעיל מחדש את הטילים, אולם נתקלנו בקשיים, שכן מזה שנתיים החבר'ה היו רחוקים מהציוד, לא ערכו תרגילים ותמרונים ולמעשה לא שוגר שום טיל. הלובים פגעו בציוד והעבודה הייתה מאוד קשה. [החבר'ה] העתיקו את האמצעים שהבאנו מצפון קוריאה, אבל היו להם שינויים מסוימים ביחס למנגנון הרוסי, [אך] למרות כל הקשיים, המנגנון הופעל והטיל הראשון שוגר.

 

שיגור טיל סג'יל לטווח של 2000 ק"מ


 

קושי לשמר כוח אדם ביחידת הטילים

אחד הקשיים בעבודה, במיוחד במערכת של משה"מ בתקופת ימי המלחמה, היה שימור כוח אדם בעת שלא התבצעו ניסויים במשך תקופה ארוכה. רוב הלחצים היו על חאג' חסן [טהראני מקדם]. תמיד היה מטיף לנו, אך להטפות הנ"ל היתה תוחלת חיים מוגבלת. [כאשר במשך] חודש אחד לא הייתה שום עבודה, כולם היו מתאספים סביבו ואומרים לו: 'חסן תפסיק, העבודה הזו לא תניב תוצאה, עזוב אותנו כדי שנלך ליחידות אחרות'. כמו כן, בין שני ניסויי טילים, למשל כשהיתה מתוכננת הפסקה של מספר חודשים, חלק ניכר מהחבר'ה היו מתלווים ליחידות האחרות כדי להשתתף בניסויים ואחרי ביצוע הניסוי שוב היו חוזרים, אך לא היו מרוצים מכך והיו אומרים: "תאפשרו לנו ללכת."

 

מספר פעמים, חסן טהראני מקדם קיים ישיבות ...וכבר החבר'ה לא הסכימו. נותרנו [חסרי אונים]. בסופו של דבר החלטנו לאסוף את כל החבר'ה ולקחתם לשיחה עם מר מוחסין [רזאי], מפקד משה"מ, כדי שהחבר'ה יקבלו כוחות למספר חודשים נוספים ויישארו לעבוד. הייתה לנו ישיבה מאוד מעניינת בנוכחות מר מוחסין [רזאי] ועוד כ-40 – 50 איש מהחבר'ה העיקריים שהיו [עמוד] התווך [של היחידה]. מוחסין שוחח איתם אך קיבלנו תוצאה הפוכה בעניין הזה. מוחסין [רזאי] אמר: 'העולם ביצע טעות אחת ונתן לנו טילים ... וכבר לא ייתנו לנו טילים. הציוד והאמצעים שקיבלנו, הם הדבר האחרון שהגיע לידינו.' [מחסן) נתן פרשנות ברוח שכזו, בדיוק מה שהחבר'ה אמרו וכשיצאנו מהישיבה, כולם התקהלו סביב חסן [טהראני מקדם] ואמרו: 'זה גם מה שאנחנו אומרים.' חסן אמר: 'מה חשבנו ומה נהיה בסוף! העבודה שלנו הפכה להיות מאוד קשה' ... בקיצור, בין השנים 1984 עד 1986 היה מאוד קשה לשמר את החבר'ה ב[יחידת] הטילים...

 

אחרי מלחמת איראן-עיראק: המטרה ישראל

עבור החבר'ה של [יחידת] הטילים, התחיל שלב חדש אחרי המלחמה... העריכו שאם ביום אחד היכולת הטילית של איראן לא תוכל להתמודד עם איומי המשטר הציוני, אז יש היתכנות שהם יתקפו [את איראן]...

 

החוזה הראשון ששהיד טהראני מקדם חתם עליו עם החבר'ה מתעשיות ההגנה [של איראן הכפופות לממשלה], היה בעניין מספר מוגבל של רקטות. החוזה נכתב כך שאמרנו לחסן: 'אתה סגרת חוזה של תורכמנצ'אי' [חוזה משפיל מ-1828 שבו אילצה רוסיה את איראן לוותר על שטח אפגניסטאן] כי התדלוק של הרקטות לא [התנהל] בצורה יציבה ואמרו לנו: 'מתי שתרצו להשתתף, תאמרו לנו כדי שנזריק דלק [לרקטות]'.

 

[חאג'יזאדה המשיך]: כמו כן, הרקטות הראשונות שלקחנו לניסוי, היו במתחם ירי במדבר. סידרנו את הצופים ברדיוס של 20 קילומטר מאותה נקודה שחשבנו עליה, אולם במספר ניסויים [ראשונים] בכלל לא ראינו אף אחת מהרקטות הנ"ל, או שזה היה פוגע מאחורי הראש שלנו או שהיה מתפוצץ בגבהי [שמיים] או שהסטייה הייתה כל כך רבה שלא היינו מוצאים [את הרקטות].

 

מפקד הזרוע הטילית והאווירית של משה"מ אמיר עלי האג'יזאדה


 

הלכנו לחסן [טהראני מקדם] ואמרנו: 'מה זה החוזה הזה שסגרת? מה יועיל לנו ואיזה ערך יש לו?' ... חאג' חסן אמר: 'תראו, אם לא נסגור את החוזה הזה ולא נייצר את הביטחון העצמי הזה בקרב התעשיינים ואם לא תהיה הדרישה הזו, לא נגיע לתוצאה. אנו צריכים לסגור את החוזה הזה כדי שהם יהיו בטוחים שאנו רוצים. אם לא נרצה זאת, הם לא יגיעו לתוצאה'. הוא [גם] אמר: 'גם אני יודע שזה לא מועיל לכלום', אך השיטה של חסן הייתה כמו של הורים הרוצים ללמד את ילדיהם ללכת. הם אוחזים את ידם מול עיניו והילד חושב שיש כאן מרחק של כ-15 ס"מ, ה[ילד] מתקדם ו[ההורה] מרחיק את ידו לאחור בצורה מתמדת.

 

תהליך ייצור הטיל הראשון ליותר מ-1000 ק"מ כדי לפגוע בישראל

[האג'יזאדה אמר]: עבדנו במקביל גם על טילים בדלק נוזלי וגם על טילים בדלק מוצק. העתקנו את טיל שהאב 1 מטיל סקאד B וזה הניב תוצאה ובפחות משנתיים, נוצר טיל שהאב 2 בעל טווח של 500 ק"מ. חסן [טהראני מקדם] קבע מטרה לפגוע בישראל ואמר: 'אנו צריכים להחזיק בטיל כדי שנוכל לפגוע [באמצעותו] בישראל.'

 

[הצלחנו] אז [לייצר] טילים ראשוניים [שיכלו] 'לפגוע בישראל' שטווחם לא היה יותר מ- 1100 ק"מ הודות ללחץ שהפעלנו על תעשיות [ההגנה], והיינו צריכים לקחתם לגבול גילאנר'רב כדי להיות מסוגלים לפגוע [בישראל].

 

חסן האמין כי עלינו להגיע לטווח טילים שבאמצעותם נוכל לאיים על המשטר הציוני, כלומר אם הטווח לא היה מגיע לאדמות הכבושות [ישראל], אז היינו בבעיה. הוא כאילו חזה את ימינו. קיבלנו את הטילים הראשונים האלה בעלי הטווח המינימלי שהזכרתי ולאחר מכן אמרנו שצריך להגדיל את הטווח.

 

כיוון שהיינו צריכים לתדלק את הטילים הראשונים כשהם זקופים, הטווח שלהם היה מוגבל ודיוקם היה נמוך. העניינים הנ"ל הושלמו במספר שלבים עד שהגענו לטילים בעלי דלק נוזלי בטווח של 1650 ק"מ ו-2000 ק"מ.

 

למשה"מ שפע טילים בטווח של 2000 ק"מ

[האג'יזאדה אמר]: באותה תקופה, בשל התשוקה ליצור רקטות וטילים, תשלובות רבות עבדו [בתחום], הן במשרד ההגנה והן ב[מיניסטריון] ג'יהאד החקלאות הנוכחי שאז נקרא [מיניסטריון] הג'יהאד. [אגף] ההנדסה של משה"מ עסק בזה ומקומות רבים התגייסו למשימה ספציפית. מטרתנו הייתה שכל אחד מהמחקרים הנ"ל יניב תוצאה כדי שאחר כך הייצור הנ"ל יונחה לכיוון של מרכזי יצור המרכיבים את תשלובת תעשיות ההגנה. כך שהגענו לטיל המונע בדלק מוצק עם [מערכת ניווט] והנחייה כגון פאתח 110 שטווחו הוא 250 ק"מ ובהמשך - 300 ק"מ.

בד בבד הגיעה בקשה שיש לעבוד גם על טיל המונע בדלק מוצק לטווח של 2000 ק"מ. זה היה פרויקט בשם "עאשורא" עד שבסופו של דבר, לאחר ניסוי וטעיה הגענו לטילי סג'יל של היום שהם טילים רב- שלביים המונעים בדלק מוצק לטווח של 2000 ק"מ אשר כעת [פסי הייצור שלהם] אורגנו וביחידות [הטילים] שלנו ניתן למצוא אותם בשפע.

 

[חאג'יזאדה אמר]: כעת יש [לנו] מגוון רב של טילים ולאחר שנים רבות יש לנו יכולת תכנון. בהתחלה היינו משעתקים, למשל, יצרנו את טיל שהאב 1 מסקאד B או ששיעתקנו את טיל שהאב 3 מסקאד C. אולם הודות לעבודה מסביב לשעון של מדענינו היקרים, פיתחנו יכולת לתכנן טילים, כלומר מ[שלב] הרעיון עד התוצר [הסופי], הכל היה איראני לגמרי.

 

[חאג'יזאדה טען כי הטיל הבליסטי קיאם ייחודי לאיראן והסביר]: המאפיינים ההנדסיים של טיל זה מתקרבים לשהאב 1, אך אין [לו] כנף, כלומר הסרנו אפילו את הכנפונים החיצוניים שלו. האורך והעובי שלו זהים לטיל שהאב 1, אך הטווח שלו קפץ מ-300 קילומטר ל-800 קילומטר. זה מעיד על יכולות גבוהות [שלנו] ופוטנציאל רציני שנוצר והשבח לאל, המצב בתחום טילי קרקע קרקע כיום הוא שכמעט כל רעיון שעלה במוחינו הפך להיות תוצר [ממשי] או שניתן להפוך אותו לתוצר [כזה].

 

ח'אמנאי דרש לשפר את מידת דיוק הטילים עד לפגיעה מדויקת במטרה

לאחר תקופה, האדון [ח'אמנאי דרש] לשפר [את דיוק הטילים] לרמה של פגיעה נקודתית. כבר הרבה זמן שהוא הדגיש את העניין הזה. מכיוון שהיו לנו מטרות גדולות, לא דקדקנו בנושא דיוק [הפגיעה]. הסטייה של הטילים היתה בין 200 – 1000 מטר, אך בגלל שראשי [הקרב של הטיל] היו כבדים חשבנו שזה טוב.

 

מידי זמן מה, אפילו בתקופתי, [ח'אמנאי] דרש מהמפקדים ומהאחראים לעבוד על עניין הדיוק. כולם התגייסו עד שדיוקם של הטילים הראשוניים הגיע ל-100–120 מטר. אך [ח'אמנאי] אמר: 'זה בלתי אפשרי, אתם רוצים לפגוע במטרה, כיצד אתם אומרים שזה פוגע במרחק של 100 מטר ממנה'.

 

המאמצים נמשכו עד שהגענו לדיוק של 35 מטר [מן המטרה] וחשבנו שביצענו עבודה טובה מאוד. בתערוכה, בעת שהגשנו את הדו"ח הראשון ל[ח'אמנאי] הוא אמר: 'עבודתכם מעולה ומצוינת, אך אם הצלחתם להגיע ל-35 מטר, אז אתם יכולים להגיע גם [לרמת דיוק] של 10 – 15 מטר'. [חאג'יזאדה חייך והמשיך]: זה היה כמו שוק עבורנו, עם [הנחית] השיפור של [ח'אמנאי] שוב התעסקו החבר'ה במלאכה עד שתוך 5-6 חודשים הדיוק הגיע לסטייה של פחות מ-10 מטר.

 

פיתוח טילים בליסטיים נגד מטרות ימיות

תחום זה התרחב והטילים הלכו [והתפתחו] לכיוון שיהיו נגד כלי שיט, כלומר טיל בליסטי נגד כלי שיט. בד"כ, בתחום זה משתמשים בטילי שיוט ולא נהוג להשתמש בטילים בליסטיים. אך לטילי שיוט יש את המגבלות שלהם ובסופו של דבר, [טילי שיוט] יכולים לפגוע במטרה [רק] כשמהירותם נמוכה. שימוש בטיל בליסטי היה רעיון איראני. זה נמשך עד לטיל חליג' פארס ועד שהיום הגענו לטילי הורמוז 1 והורמוז 2, לכל אחד מהם יש את המאפיינים הייחודיים לו והם יכולים לפגוע בכלי שיט וספינות מלחמה במרחקים שונים.

 

איראן בנתה את הסדנאות ליצור טילים בסוריה; לחזבאללה ולהתנגדות הפלסטינית שפע טילים

כיום מצבנו טוב ואפילו אותן מדינות שפעם עזרו לנו, כגון סוריה, רכשו מאתנו לאחר זמן טילים וכיום הסדנאות ליצור טילים בסוריה נבנו על ידי איראן ומייצרים שם את הטילים שתוכננו על ידי איראן. למעשה [בהתחלה] למדנו מהם איך להשתמש [בטילים] אך לימדנו אותם איך לייצר [טילים]. חברות ליצור תעשיית טילים בסוריה הועתקו מאיראן. המצב כעת הוא שחזית ההתנגדות למדה מאיראן איך לייצר את טיליה.

 

[ארגון] חזבאללה בלבנון וההתנגדות הפלסטינית מאוד חזקים בתחום הטילים וכעת הטיל [האיראני] הפך להיות נפוץ וזוכה למעמד מיוחד.

 

למרות הסנקציות איראן השיגה טכנולוגית טילים שלמערב אין יכולת להגבילה

לא ניתן להשוות את התחכום שיש בטכנולוגית תעשיית הטילים לשום תעשייה אחרת, אך הצלחנו להגיע לייצור עצמי בתעשיה הזו. זה מראה שניתן להגיע לאספקה עצמית [גם] בשאר התעשיות. ניסיון הטילים מראה כי ניתן להפוך את הסנקציות לחסרות תועלת. לתעשיית הטילים יש 72 שהידים שהודות למאמציהם מסביב לשעון אנו עומדים כיום על רגלינו ומביעים את רצונ[נו], הרצון הזה כבר לא נמצא בידי האויב.

 

לדעתי, מי שיש בו אמונה ומשתוקק לאסלאם, למהפכה, לאמאם [ח'מיני] ו[דבק] במנהיגות [של ח'אמנאי], זה חשוב יותר מטילים, [שכן] [גורמים] אלה הם שמייצרים את הטילים, הם אלה שמייצרים את הנשק, הם אלה שממלאים את החוסרים, הן במישור צבאי והן במישור באזרחי.

 

[המערביים] מגבילים אותנו ונמנעים אפילו מלהעניק לנו דברים פשוטים ושוליים. אחר כך מתייחסים לטילים ואומרים: 'בואו לקיים מו"מ'. הם לא אומרים שנגביל [אתכם], כי אם זה היה באפשרותם, הם היו מגבילים [אותנו]. הם אומרים: 'בואו נשב ונקיים מו"מ, אתם בעצמכם תגבילו [אתכם] או תסגרו את היצור שלכם.' זה מראה שהם לא יכולים לכפות עלינו ישירות את רצונם, הסמכות כבר לא נמצאת בידיהם, אלא בידינו."[3]

 

סגן מפקד חה"א במשה"מ: האידיאל של [אבי תכנית הטילים] היה תקיפת המשטר הציוני

בראיון לסו"י פארס, ב-12 בנובמבר 2014, אמר סגן מפקד חיל האוויר במשה"מ, מג'יד מוסוי: "האידיאל אליו שאף חסן [טהראני מוקדם, אבי תכנית הטילים שנהרג בנובמבר 2011] היה תקיפת המשטר הציוני. הוא תמיד [הדגיש] שיש לתקוף אותו והתמיד לעסוק בכך... המנהיג [ח'אמנאי] הגדיר לנו גבול מסוים מתוך הנחה שהמשטר הציוני הוא אויבינו העיקרי ואם יוחלט שנתעמת עמו די לנו בטילים לטווח של כאלפיים ק"מ."[4]


בכיר משה"מ ג'ואני: "יש לנו תוכניות [טילים] כדי שהם [האמריקאים] יהיו בדאגה מתמדת"

היועץ הבכיר של נציג ח'אמנאי במשה"מ, ידאללה ג'ואני אמר לסו"י מהר ב-3.12, כי פרויקט הטילים של איראן נועד "להגביר את העוצמה וליצור הרתעה. זה נועד לכך שהאויבים יחושו את עוצמתנו ויוציאו מהראש כל מחשבה על כל סוג איום או מכשול בפני האינטרסים או העתודות שלנו. ארה"ב ומשטר הציוני איימו עלינו, אך בגלל כוח ההרתעה שלנו, לא הוציאו את האיומים אל הפועל. אמרנו בפירוש כי אנו תומכים בתנועות שחרור הלוחמות נגד הרשע. תמיכתנו מומשה במלחמות חזבאללה וההתנגדות [הפלסטינית] נגד המשטר הציוני ובתבוסתו ב-4 המלחמות האחרונות."

 

ג'ואני ציטט את רמזאן עבדאללה (שלח מזכ"ל הג'האד האסלאמי הפלסטיני) שאמר כי 'לולא תמיכת איראן, ההתנגדות לא הייתה קמה וכיום, מכדור עד הטיל שיש בידי התנגדות, הכל בזכות איראן.' בהתייחסו לחשש בכירים אמריקאים מן הטילים של איראן אמר ג'ואני: "על פי מה שאמר המנהיג [ח'אמנאי], זה אכן צעד אידיוטי וטיפשי - הרצון לפקח על תוכנית הטילים שלנו. הם מאיימים עלינו בצורה מתמדת. איזו מדינה חכמה הנמצאת תחת איום מתמיד תסכים להגביל את כוח ההגנה שלה? אדרבה, אנו מתקדמים [בפרויקט] ויש לנו תוכניות כדי שהם [האמריקאים] יהיו במצב דאגה מתמדת. הם חוששים מכוח טילינו כך שאם מישהו יבצע חטא קטן [כלפי איראן], איראן תגיב על אדמתם שלהם ואכן לאיראן יש העוצמה לגרום לאויב להתחרט על מה שעשה."


סו"י פארס: פיתוח איראני של רש"ק חכם ורש"ק מצררי על טילים ארוכי טווח

סו"י פארס המקורבת למשה"מ פרסמה ב-14.11.2014 מאמר על פיתוח איראני של "ראש קרב עוקב חכם הפועל בתיאום עם יתר תת-מנגנונים חכמים של הטיל ומגביר את יכולת פגיעתו הנקודתית הן ביבשה והן בים." לטענת פארס רק לחלק מן המדינות המתקדמות יכולת כזו לצורך שימוש כנשק אסטרטגי. לדברי פארס, "עפ"י שר ההגנה של איראן, חוסין דהקאן, ניתן להרכיב את הרש"ק הנ"ל על כל הטילים, כולל טילים ארוכי טווח כגון קדר, קיאם וסג'יל. רש"ק זה מאפשר שליטה בו גם לאחר החדירה לאטמוספירה והוא יכול להשמיד את המטרה בדיוק מאוד גבוה. יכולת הפגיעה של הטילים באמצעות מערכת זו הגיע לפחות מ- 5 מטר.

 

ב- 11.2.2014, ניסו תעשיות ההגנה בהצלחה [שיגור] טיל ארוך טווח עם רש"ק מצררי, אשר נועד להשמיד כלי מלחמה וציוד צבאי של האויב. רש"ק זה יכול לחמוק ממערכות נגד טילים ויכול להשמיד מטרות רחבות או  כמה מטרות בודדות. תעשיות ההגנה העבירו למשה"מ מספר רב של טילים, בכללם קדר H, קיאם, פאתח וח'ליג' פארס. הרש"ק המצררי מורכב לפחות על שני טילים: קדר H1 [טווח 1300 ק"מ], וקיאם שיש לו טווח בינוני [800 ק"מ].

 

שני הטילים האלה  יכולים לשאת רש"ק 'הדף' ורש"ק 'מצררי', [יש להם] אפשרות שיגור ממשגר נייח ומשגר נייד מעמדות שונות וכן לחדור למגן טילים של האויב ולחמוק ממכ"מים.

 

באפריל 2014 ביקר המנהיג [ח'אמנאי] בתערוכת ההישגים של משה"מ ושם הוצג לראשונה טיל זלזאל מצררי המכיל 17 פצצות במשקל 17 ק"ג, אשר מתפזרות קרוב לאדמה ומתאימות לפגיעה בנמלי תעופה או בציוד הנמצא על הארץ. טיל זלזאל מונע בדלק מוצק וטווחו מגיע לכ-300 ק"מ".[5]

 

ראש הוועדה לתמיכה באינתיפאדה הפלסטינית, חוסין שיח' אל-אסלאם: "אויבנו העיקרי [ישראל] מצויד בנשק גרעיני ובטילים בליסטיים ... הטילים האלה חשובים לנו כדי לייצר מאזן אימה"

בראיון שפורסם ב-30 בנובמבר 2014 אמר ראש הוועדה לתמיכה באינתיפאדה הפלסטינית, חוסין שיח' אל-אסלאם, יועצו של יו"ר המג'לס, עלי לאריג'אני, כי "אויבנו העיקרי [ישראל] מצויד בנשק גרעיני ובטילים בליסטיים, ולכן האסטרטגיה החשובה ביותר שלנו בהתמודדות מולו היא הטילים האלה, כיוון שכך נייצר מאזן אימה נוכח הגות תוקפנית אפשרית מצד האויב כלפי איראן ... אנו מקווים שהאסטרטגיה הטילית שהתבססה בחזבאללה בלבנון ובעזה תועבר גם לגדה המערבית בעתיד הלא רחוק ...

 

היכולת הטילית המשובחת של איראן היא סכר חזק מול האסטרטגיה המערבית שנועדה ליצור מהומה באזור כדי להעניק ביטחון למשטר הציוני. ליכולת הטילית של איראן מספר ממדים, האחד הוא הטילים שהוכיחו את מבצעיותם בלבנון ובעזה. [ממד נוסף הוא] ביצוע [מוצלח] של ניסויי טילים בליסטיים ומשגרי לוויינים ע"י איראן ... אנו שולטים בכל מפרץ הפרסי, במיצרי הורמוז ובים עומאן, ויש לנו שליטה מלאה על הקו [הימי] להעברת האנרגיה, על אניות מלחמה והבסיסים של היהירות [ארה"ב], ובמידה מרובה אנו בלתי פגיעים בפני מתקפה אפשרית."[6]

 

בכיר בחה"י: צברנו יכולת שבה תקיפה ימית על מדינות עוינות מהווה סיכון גדול מבחינתן

בראיון לפארס ב-23 בנובמבר 2014, אמר ראש הארגון למחקרים ולהסתמכות עצמית בחיל הים בצבא איראן, אמיר ר'ולאם-זאדה, כי "למרבה השמחה איראן הגיעה לרמת יכולת כזו המאפשרת לה לייצר ולהפעיל מגוון טילים ואמצעי לחימה לטווחים שונים. באיראן מיוצרים הן טילים לטווח קצר והן טילים לטווח של כמה אלפי קילומטרים. טווח הטילים מגיע למקום שמוגדר ע"י הבכירים האיראנים כקו הראשון'[של איראן], ודי לנו שהבכירים יגדירו עבורנו את הטווח הדרוש [עבור הטילים], וחיל הים ישיג זאת ... חיל הים שלנו נמצא במים הבינ"ל, ולכן יש לו מידע על הציוד העדכני שבידי אמריקה, בריטניה והמשטר הציוני, הן פיזית והן וויזואלית. אנו מפקחים עליהם באופן מוחלט כדי לדעת על השינויים האחרונים בציוד ובטכנולוגיה שלהם. כשם שהם עוקבים אחרי כל התמרונים שלנו, גם עלינו מוטלת אותה האחריות.

 

יכולתנו הצבאית [גבוהה] עד כדי כך שכל המדינות העוינות הנ"ל מדברות על חיל הים שלנו, וזה סימן רע עבורן [כי] היכולת שלנו מבחינתם מעורפלת. צברנו יכולת שבה תקיפה [איראנית] ימית [עליהן] מהווה עבורן סיכון גדול במיוחד... ספינות חיל הים צוידו במערכת טילית רעד וציאד ובטילי קרקע-אוויר קצרי טווח. כעת מנסים להשביח [את המערכות הנ"ל] ולהגדיל את כוח ההגנה של כלי שיט."[7]

 

חלק ג': האיום הטילי של חזבאללה על ישראל

מפקד הזרוע הטילית במשה"מ: "משה"מ וחזבאללה - כלי שמחובר יחד.. אין להם מחסור בטילים"

בראיון לסו"י פארס ב-29 באוקטובר 2014 אמר מפקד חיל האוויר במשמרות המהפכה, אמיר-עלי חאג'י-זאדה "בהכירי את היכולת הטילית והמל"טית של חזבאללה אני אומר שהיכולת הזו כיום היא כה מתקדמת שהיא אינה בת השוואה ליכולת חזבאללה במלחמת לבנון 2006. היכולת שהפגינה ההתנגדות הפלסטינית במלחמת צוק איתן [במקור: המלחמה האחרונה שנמשכה 51 ימים], משקפת רק מקצת מהיכולת של חזבאללה ...  בעבר חזבאללה היה תלוי בנו [באיראן], אך כיום הם התקדמו כ"כ עד שלעיתים אנו משתמשים ביכולותיהם. אם הם [עדיין] יצטרכו את תמיכתנו, נסייע להם. למעשה, משה"מ וחזבאללה הם כלי שמחובר יחד ולפי מה שידוע לי, אין להם שום מחסור בתחום הטילים והמל"ט."[8]

באיום נוסף ב-29 בנובמבר 2014 אמר חאג'י-זאדה כי "בזכות תמיכת איראן, תל אביב נמצאת היום תחת שתי וערב של אש מצד לוחמי עזה וחזבאללה. המשטר הציוני העושק והמקולל אינו יכול לעמוד איתן מול חזית ההתנגדות והוא נידון לתבוסה..."[9]

 

סו"י פארס המזוהה עם משה"מ: חזבאללה יוכל להמיט אסון על שדות הגז וחיל הים הישראליים

במאמר שכותרתו "אשליית הגז של ישראל תיקבר בים התיכון" שפרסמה סו"י פארס ב-29 בנובמבר 2014 נכתב: "הטילים הבליסטיים הורמוז 1 ו-2  מיועדים נגד מכ"מים ולפגיעה בספינות מלחמה. לפי האג'יזאדה, טווח הטיל הורמוז-1 הוא כ-300 ק"מ, ומהירותו של הורמוז-2 היא בין פי 4-5 ממהירות הקול.  בניגוד לטיל חליג'-י פארס שלו מערכת ניווט אופטית, ובניגוד לפאתח 110 שלו מערכת ניווט מדויקת, לטיל הורמוז-1 יש סורקים התרים אחר גלי מכ"מ וכך הוא תוקף את מקור הפצתם.... ניתן להעריך כי משקל ראש הקרב של הטיל נע בין 450 - 600 ק"ג... הורמוז 1 הצליח להשמיד מכולה שהותקן עליה מכ"מ שאורכה רק 6 מטרים , זה נחשב לביצוע מדויק ויוצא דופן.

 

טילי הורמוז 1,2 נגד מכ"מים ומטרות ימיות[10]


האג'יזאדה אמר כי "'הורמוז 1 יכול להשמיד מכ"מים הנמצאים על גבי נושאות מטוסים, אתר של [טילי] פטריוט ביבשה או אתר של מכ"מ עוקב.' טיל ההורמוז מותקן על גבי משגר והוא בעל ניידות מאוד גבוהה (שזה יהיה סיוט עבור סוללות נ"ט של ישראל). שיגור טיל זה יחד עם טיל ח'ליג-י פארס יכול להפוך לסיוט אמיתי עבור כל אויב שנמצא בים, כי הוא יצטרך להתמודד עם שני סוגי טילים מאוד מהירים אשר לכל אחד מהם יש מערכת ניווט שונה לגמרי וההתמודדות עם כל אחד מהם כרוכה בבעיות ייחודיות לכל טיל...

בשנים  האחרונות, גילה המשטר הציוני את מקורות הגז בים התיכון ובמיוחד את שדה הגז תמר המרוחק 80 ק"מ נמל חיפה, ולוויתן הנמצא בעומק של 5 ק"מ בים  התיכון ... [הם] יהיו מטרות הולמות לטילי הפאתח הימיים של חזבאללה...  שדות אלה מתחילים מאזור 'ראס אל-נאקורה' [ראש הנקרה] הקרוב לגבול לבנון ונגמרים בחופי אשקלון, בגבולות הצפוניים של רצועת עזה ...  בנוסף לשני שדות גז אלה, קיימים גם שדות גז קטנים יותר - שדה הגז 'מארי B' ו'דלית'

שדות הגז הימיים תמר ולוויתן של ישראל[11]


 

אם לפני 8 שנים [במלחמת לבנון 2006] חזבאללה הצליח לפגוע בסטי"ל ישראלי מודרני ומתקדם [מדגם סער] בים התיכון רק באמצעות טיל שיוט לטווח קצר, באמצעות הצטיידות ההתנגדות בטילי חליג'-י פארס והורמוז (אשר שניהם ממשפחת טילי הפאתח), הוא יוכל להמיט אסון על חיל הים [הישראלי], מערכות ההגנה מפני טילים ומשאבי הגז העצומים של הציונים."[12]

 

סגן מפקד חה"א במשה"מ: לחזבאללה ולהתנגדות הפלסטינית יכולת לתקוף כל מקום בשטחי הכיבוש

בראיון לסו"י פארס, ב-12 בנובמבר 2014 אמר סגן מפקד חיל האוויר במשה"מ, מג'יד מוסוי כי "מדיניות הרפובליקה האסלאמית [של איראן] באשר לתמיכה בכוחות ההתנגדות ובחזית ההתנגדות היא להעניק להם את היכולת לבנות ולייצר את התוצרים בעצמם ... מלכתחילה הרעיון היה שנלמד אותם את יכולת היצור. אסטרטגיה [זו] התקדמה בתחום הטילים.

 

המשטר הציוני טעם את טעם המכות המר של הטילים במלחמת לבנון 2006, מלחמת 22 הימים [קרי מבצע עופרת יצוקה/מלחמת עזה מדצמבר 2008-ינואר 2009] ומלחמת 8 הימים [מבצע עמוד ענן בנובמבר 2012], ומלחמת 51 הימים [צוק איתן, יולי-אוגוסט 2014]. המייסד העיקרי של מהלך זה היה [חסן טהראני] מוקדם שסייע ותמך בתעשיות הרלוונטיות כדי שגם לחזבאללה וגם לפלסטינים תהיה תוך זמן קצר היכולת הדרושה לייצור ולתפעול של המערכות...

 

מבחינת טווח הטילים, [ארגוני ההתנגדות] יכולים לתקוף כיום בטילים שברשותם את כל המטרות באדמות הכבושות [ישראל], הן בדרומה והן בצפונה. על פי מה שהוצהר, יש לארגונים אלה יכולת חשאית למבצעים טיליים נרחבים עד רמה של טילי פאתח [לטווח של 250-300 ק"מ]..."[13]

 

בכיר בזרוע הטילית של משה"מ: חימשנו את חזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי בגדמ"ע ובעזה

בראיון שפורסם ב-29 בנובמבר 2014 אמר מפקד בזרוע הטילית של משה"מ, אחמד סיד חוסיני: "בכירים שלנו קישרו בין חזבאללה וחמאס וכן בין חזבאללה והגדה המערבית ועזה, רובם אנשי הג'יהאד האסלאמי וחמאס הנמצאים שם. כך חומשו ואומנו הארגונים האלה באמצעות חזבאללה וקבלו תמיכה בלתי ישירה מאיראן. חלק מהם אף הגיע לאיראן כדי לקבל הכשרה והם הצטיידו לאט לאט [בטילים]. ההתנגדות הפלסטינית הודיעה כמה וכמה פעמים שהיא השיגה את יכולתה [הטילית] העדכנית הודות למאמצי אבי [תכנית] הטילים של איראן [טהראני-מוקדם] שחימש אותם והדריך אותם וכך היום הם הגיעו ליכולת אספקה עצמית בעמידתם האיתנה נגד המשטר הישראלי."[14]

 

סגן מזכ"ל חזבאללה קאסם: לולא הטילים [האיראנים] לא היינו יכולים להכות בישראל

בראיון לאתר תסנים ב-11 בנובמבר 2014, אמר סגן מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם כי "לאיראן יש תפקיד ראשי ומרכזי בנושא הרחבת היכולת הטילית של חזבאללה בלבנון, הן מבחינת כמות, הן מבחינת איכות, והן מבחינת הדרכת פעילים וביצוע תמרונים. כמו כן איראן העניקה הכשרות רבות כדי להקים כמה יחידות טילים בחזבאללה. כשאנו מדברים על היכולת הטילית אין הכוונה רק להעברת כמה טילים מאיראן לידי ההתנגדות אלא לכל מה שנלווה לטילים – החל מנוכחותם [של מדריכים איראנים] בלבנון וכלה במבצעי העברה [של הטילים], הכנה והדרכה, לימוד שיטות שיגור ופגיעה במטרות, וכן התמחות של אנשים שונים בתחום השימוש ביכולת הזאת...

 

במלחמת לבנון 2006... השתמשנו בטילים שונים שאיראן העבירה אלינו, ובהם טילי פג'ר [לטווח של 75 ק"מ],

רעד [לטווח של כ-300 ק"מ] ואחרים. טילים אלה מלאו תפקיד ראשי בהעברת המלחמה לאזורים שונים בתוך [שטח] המשטר הישראלי העושק. באותו זמן הטילים האלה כיסו כמחצית מהאדמות הכבושות [ישראל] וגרמו לכך שחצי מהיהודים [בה] יהיו תחת סכנה מתמדת של נפילת הטילים האלה... זוהי נקודת חולשה חשובה בקרב הישראלים ונקודת חוזקה עיקרית של חזבאללה. לולא הטילים האלה, לא היינו יכולים להנחית על החזית הפנימית של המשטר הציוני, קרי על העורף הצבאי של האויב, מכות אפקטיביות וכואבות כאלה...

 

סגן מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם


 

לכן הטילים שאיראן העבירה לחזבאללה בלבנון מלאו תפקיד חשוב במשוואת הניצחון של ההתנגדות במלחמת לבנון 2006 כיוון שהם חדרו אל עומק המשטר הישראלי. חזבאללה גם השתמש ביכולות טיליות שהועברו מצד [המשטר ב]סוריה.

 

על פי המידע שברשותי, האיראנים שתפו פעולה גם עם המשטר הסורי וצבא סוריה כדי להקים מתקני טילים. הדבר מלא תפקיד חשוב בקרבות המשטר הסורי השונים נגד חוגי טרור ובתמיכת דמשק בחזבאללה והעברת חלק מטיליה לחזבאללה.

 

עזה נמצאת בלב פלסטין ומרחקה מחיפה, יפו ות"א אינו רב בהשוואה ל[מרחק] מלבנון לדרום ישראל. לכן טילים לטווח קצר יותר יכולים לבצע משימות אפקטיביות עבור ההתנגדות ואפילו מקומות רגישים בפלסטין הכבושה יהיו תחת מטר של טילים. טילי פג'ר מלאו תפקיד חשוב בשיגור מטר הטילים על תל אביב במלחמת 22 הימים [עופרת יצוקה] ושינו את משוואת המלחמה בעזה. התרחיש הזה חזר על עצמו במלחמת 51 הימים [צוק איתן] ויותר טילים שוגרו לעבר תל אביב ולעבר מקומות רגישים נוספים בפלסטין הכבושה."[15]

 

תרשים של הטיל האיראני פאתח 110 לטווח של 300 ק"מ נגד ישראל[16]


 

כותרת - פאתח 110: טיל פאתח 110 המונע בדלק מוצק לטווח של 300 ק"מ נחשב כטיל הבליסטי המדויק ביותר של איראן. קיומו של פאתח 110 בעל יכולת הפגיעה הנקודתית נחשב לסיוט עבור המשטר הציוני.

 

כותרת - דימונה נמצאת תחת טווח הטיל המדויק ביותר של איראן [מסומנת כמטרה]

הכור הגרעיני בדימונה הממוקם במרכז המחקרים "נגב" נחשב ככור הגרעיני החשוב ביותר של ישראל. הכור מורכב מ-10 בניינים וכ-3000 מדענים ומומחים טכניים. כמו כן, סדנת מחקר לפלוטוניום של ישראל נמצאת שם. האתר הגרעיני של ישראל נועד ליצור דלק בהעשרה של מעל 90% עבור טילים ופצצות גרעין. בנוסף, המעבדה המשותפת לארה"ב וישראל לביצוע ניסיון פעולת סייבר נגד מתקני הגרעין באיראן נמצאת בדימונה.

 

שם הטיל

טווח

אורך

משקל הנשק

משקל הרש"ק

סוג דלק

עובי

משימה

פאתח

300 ק"מ

8.9 מטר

3670 ק"ג

500 ק"ג

מוצק

68 סמ"ר

קרקע - קרקע

חליג' פארס

300 ק"מ

8.9 מטר

3730 ק"ג

450 ק"ג

מוצק

68 סמ"ר

קרקע - ים

 

חיפה: אוכלוסייה: 270 אלף איש, העיר השלישית בגודלה בישראל ומקום בית זיקוק הגדול ביותר לנפט ובעל תנועה האניות הגדולה ביותר.

נתניה: 174 אלף איש, שטח: 28954 קמ"ר [במקור]

הרצליה: אוכלוסיה: 84 אלף, עיר זו נחשבת כיקרה ביותר בישראל מבחינת מחיה.

תל אביב: אוכלוסייה: 040370, עיר הבירה [במקור] והשניה בגודלה מבחינת האוכלוסייה

נמל אשדוד: אוכלוסיה: 200 אלף איש, הנמל הגדול ביותר בישראל

נמל אשקלון: אוכלוסיה: 107900 איש, שטח: 47788 קמ"ר [במקור]

באר שבע: אוכלוסיה: 185 אלף איש, הרביעית בגודלה מבחינת האוכלוסיה

 

אובמה מרטיב במיטתו מאימת הטילים האיראנים[17]




[1] ספאה ניוז (איראן), 24.11.2014  

[2] לצפייה בשיגורים ראו http://www.tasnimnews.com/Home/Single/570007

[3] פארס (איראן), 12.11.2014.

[4] פארס (איראן), 12.11.2014. 

[5] פארס (איראן), 14.11.2014

[6] תסנים (איראן), 30.11.2014.

[7] פארס (איראן), 23.11.2014.

[8] פארס (איראן), 29.10.2014.

[9] ו www.yjc.ir, 29.11.2014.

[10] פארס (איראן), 29.11.2014.

[11] פארס (איראן), 29.11.2014.

[12] פארס (איראן), 29.11.2014.

[13] פארס (איראן), 12.11.2014. 

[14] תסנים (איראן), 29.11.2014.

[15] תסנים (איראן), 11.11.2014.

[17]וhttp://multimedia.tasnimnews.com/Media/Gallery/566127,23.11.14; במקור: "טילים נקודתיים של איראן."