המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב בחריני: על מדינות המפרץ להתאחד מול מדיניות ארה"ב באזור
27/5/2014

בעל טור בחריני: על מדינות המפרץ להתאחד מול ארה"ב והקשר שהיא טווה עם איראן

 

על רקע המרמור במפרץ ממדיניות ארה"ב התפרסמו לאחרונה בעיתונות הסעודית והבחרינית מאמרים רבים בגנות מדיניות החוץ האמריקאית בכלל וממדיניותה כלפי אזור המזרח התיכון בפרט[1].

 

דברים חריפים במיוחד הופיעו במאמרו של בעל הטור הבחריני, אל-סיד זהרה ביומון הבחריני אח'באר אל-חליג'[2].

זהרה מתח ביקורת על הצהרותיו של שר ההגנה האמריקאי, צ'ק היגל בגנות המדיניות איראן. במהלך ביקורו בסעודיה והשתתפותו בכנס שרי ההגנה של המשפ"מ אמר היגל כי ארה"ב ומדינות המפרץ "ממשיכות להיות מודאגות מכך שפעולותיה של איראן המערערות את יציבות האזור" ובכלל זה החסות האיראנית לטרור ואף קרא למדינות המפרץ להתאחד לנוכח איומי האזור (קרי, להסדרת המחלוקות בין סעודיה בחרין ואיחוד האמירויות לבין קטר).

 

לדברי אל-זהרה הערכותיו של היגל ביחס לאיראן אינן עולות בקנה אחד עם המדיניות האמריקאית ביחס לאיראן ולפיכך דבריו של היגל אינם אלא בבחינת תרגיל פוליטי שנועד להערים על מדינות המפרץ כדי שיפסיקו למתוח ביקורת על המדיניות האמריקאית. אל-זהרה אף קרא למדינות המפרץ להתאחד לא רק מול איראן אלא גם מול ארה"ב הקושרת לדבריו קשר עם איראן. להלן קטעים מן המאמר:

 

"במהלך פגישתו של  שר ההגנה האמריקאי, צ'ק הייגל, לפני יומיים עם עמיתיו ממועצת שיתוף הפעולה במפרץ [להלן המשפ"מ] בג'דה ודבריו במסע"ת, הוא השמיע הצהרות [שנראו] חסרות כל דופי. אולם, בו זמנית הן נראו לנו תמוהות, ויש לנו סיבות הגיוניות לפקפק באמיתותן וברצינותן.

 

אנו מתכוונים להצהרות שבהן הוא קרא למדינות המשפ"מ להתאחד לנוכח האיומים האיראניים וכן לדבריו לפיהם אמריקה 'מודאגת מאוד' לנוכח החסות שנותנת איראן לטרור באזור [ולנוכח] ניסיונותיה לערער את היציבות במדינות אלה. כפי שציינתי, הצהרות אלה [נראות] חסרות כל דופי, ואף נחשבות לחיוביות. 

 

עם זאת, עלינו להפנות לשר ההגנה האמריקאי ולממשל אובמה בכלל, שאלות רבות ולהמתין למענה עליהן. החשובות מבין שאלות אלה הן:

 

1. הדברים שאמר שר ההגנה האמריקאי שאיראן נותנת חסות לטרור באזור וחותרת לערער את היציבות במדינות  המשפ"מ, אינם דבר חדש או מפתיע. איראן עושה זאת מזה שנים ארוכות מאוד. לאורך שנים ארוכות אלה, מדינות המפרץ הערביות סובלות מאוד מהטרור האיראני הזה ומתמיכתה [של איראן] בקבוצות ובכוחות עדתיים שרוצים להפיץ סכסוכים וכאוס. [כמו כן, הן סובלות] מהתמיכה האיראנית הישירה בכל האמצעים בתכניות הטרור בבחרין, בתימן, בסעודיה, בכווית ובשאר מדינות המפרץ.     

 

השאלה כאן היא: אם דבריו של הייגל הם בבחינת הערכה של אמריקה לגבי מעשיה של איראן באזור, מדוע היא שתקה במשך כל השנים הארוכות האלה? מדוע לא שמענו שום גורם אמריקאי, בכיר או זוטר, המדבר על הטרור שנוקטת איראן ועל ניסיונה לערער את יציבותן של מדינות המשפ"מ? האם אמריקה גילתה זאת פתאום? מדוע עכשיו, ורק עכשיו, מדבר שר ההגנה האמריקאי בצורה זו?  

 

2. לאורך השנים הארוכות האחרונות, בחרין סובלת מהתערבויות מצד איראן ומתמיכתה בכסף ובנשק וכן מתמיכתה הפוליטית והתקשורתית הגלויה בכוחות העדתיים הטרוריסטיים הפושעים, שנוקטים באלימות ובטרור נגד המדינה והעם הבחריני.

 

אם דבריו של הייגל [מבטאים] את הערכת ארה"ב בנוגע למעשיה של איראן, מדוע אם כן, לאורך השנים האחרונות, ובמיוחד לאחר ניסיון ההפיכה העדתי לפני למעלה משלוש שנים ועד היום, בכל פעם שמוזכר תפקידה של איראן, הבכירים האמריקאים אומרים שאין בידיהם הוכחה לכך שאיראן מתערבת בבחרין או תומכת בכוחות העדתיים? אם מה שאמר הייגל משקף את הידע של ארה"ב בנוגע לתפקידה של איראן באזור, כיצד ניתן להסביר את העמדה האמריקאית הזו? האם ארה"ב מחפה בכוונה על תפקידה הפושע של איראן בבחרין? האם למעשה ארה"ב עודדה בכוונה את התפקיד האיראני הפושע הזה?

 

3.  אם זו ההערכה של ארה"ב ביחס לאיראן ולמדיניותה, מדוע אם כן היא הפקידה את גורלה של עיראק בידי איראן? מדוע ארה"ב שתקה לחלוטין נוכח [הימצאותן] של המיליציות של איראן בעיראק ומעשי הטבח העדתיים שהן ביצעו? מדוע היא קשרה קשר עם איראן לאורך השנים האחרונות כדי לתמוך בשלטון עדתי מאוס?  

 

4. אם זו אכן דעתה של ארה"ב בנוגע לאיראן, מה פשר החיזורים הפומביים והשבחים החמים מצד אובמה עצמו ובכירי ממשלו כלפי איראן לאורך התקופה האחרונה? האם פירוש הדבר שאובמה ובכירי ממשלו שמחים על הטרור האיראני ועל חתירתה של איראן להרוס את היציבות במדינות משפ"מ?  

 

5. כיצד הערכתו של שר ההגנה האמריקאי בנוגע לאיראן ופעולותיה עולה בקנה אחד עם המאמץ הקדחתני האמריקאי לערוך עסקה כוללת עם איראן? זאת, בידיעה שכל ההערכות, לרבות הערכותיהם של הפרשנים והפוליטיקאים האמריקאים עצמם, מסכימות פה אחד על כך שעסקה זו היא על חשבון מדינות מועצת שיתוף הפעולה, ושעיקרה לתת לאיראן יד חופשית באזור ולהתייחס אליה כאל מעצמה אזורית.

 

האם משמעותה הדבר היא שארה"ב רוצה לתת לטרור האיראני יד חופשית באזור? האם משמעות הדבר שארה"ב מאפשרת לאיראן באופן מוחלט להמשיך בניסיונותיה למוטט את יציבותן של מדינות מועצת שיתוף הפעולה?

 

כשנבחן את [כל] התהיות, נבין היטב שמה שאמר שר ההגנה האמריקאי על איראן הוא פעולת ההערמה וההונאה המדינית הגדולה ביותר.

 

שר ההגנה האמריקאי דיבר מתוך הנחה שדי למדינות מועצת שיתוף הפעולה בכמה מילים כאלו על איראן, כדי שהן ימנעו מלמתוח ביקורת כלפי הממשל האמריקאי ולהביע את הסתייגויותיהן ממדיניות הממשל ומעמדותיו.

 

שר ההגנה האמריקאי והממשל האמריקאי מתארים לעצמם שדי [בהצהרות דוגמת הצהרת היגל], כאשר בה בעת ארה"ב תמשיך עם העסקה שלה עם איראן על חשבון מדינות המשפ"מ ועמיהן, אשר תופתענה לאחר מכן במציאות חדשה שרוצים לכפות עליהן.

 

מדינות המשפ"מ מבינות את המשחק האמריקאי הזה היטב, או צריכות להבין אותו ולפעול על בסיס הבנה זו. שר ההגנה האמריקאי קרא למדינות המשפ"מ להתאחד בעמידתן מול האיומים של איראן. האמת היא שעליהן להתאחד גם בעמידה מול ארה"ב וקשירת הקשר שלה עם איראן.

 

 



[1] ראו למשל מאמר מערכת של היומון אל-וטן שכותרתו "לוושינגטון: מילים לבדן אינן מספיקות" אל-וטן (סעודיה) 15.5.2014; מאמר של מנהל ערוץ אל-ערביה, עבד אל-רחמן אל-ראשד בשם "האופציות הקשות" אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 9.5.2014, מאמריו של ג'יהאד אל-ח'אזן "הקונגרס עושק את מצרים" ו-"אמריקה והרס עיראק" אל-חיאת (לונדון) 18.5.2014; מאמרו של תורכי אל-דח'יל בביקורת על מדיניות ארה"ב ביחס לאיראן. אל-חיאת (סעודיה), 4.5.2014; מאמרו של רדואן אל-סיד, אל-שרק אל-אוסט, (לונדון) 16.5.2014; מאמרו של ראג'ח ח'ורי על "תבוסותיה" של ארה"ב "מאוקראינה ועד מעבר סוריה" אל-שרק אל-אוסט (לונדון) 16.5.2014 ;  מאמרו של עובידלי אל-עובידלי שכותרתו "התפקיד האמריקאי ההרסני בסוריה" אל-איאם (בחרין) 18.5.2014; או מאמרו של מחמד מובארכ ג'מעה "המסר של צ'ק הייגל למדינות המפרץ": 17.5.2014.

[2] אח'באר אל-ח'ליג (בחרין), 17.5.2014.