המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הוויכוח על ביקורים בקודשי האסלאם והנצרות בישראל
23/5/2014

 

ויכוח בעולם הערבי סביב ביקורים במקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות בישראל


מאת ב. צ'רניצקי *


הקדמה

בעולם הערבי מתנהל ויכוח רב שנים בין  תומכים למתנגדים לקיום ביקורים של ערבים- מוסלמים ונוצרים- במקומות הקדושים להם בישראל. בלב הוויכוח - הביקורים במסגד אל-אקצא.

 

לאחרונה, החריף הוויכוח עקב שני אירועים מרכזיים: הראשון - פרסום פתוא בוועידה בינלאומית שכותרתה "הדרך לירושלים", שהתקיימה בעמאן בסוף אפריל 2014, אשר מתירה לחלק מצומצם של המוסלמים לבקר באל-אקצא בתנאים מסוימים; השני - והודעתו של בשארה אל-ראעי, הפטריארך המרוני של אנטיוכיה והמזרח (תחום סמכותו כולל את לבנון, סוריה וישראל) כי יבקר בירושלים יחד עם האפיפיור, ב-25 למאי 2014.[1]

 

אירוע נוסף שגרם להחרפת הוויכוח בשנים האחרונות הוא ביקורו באל-אקצא של המופתי המצרי לשעבר, עלי גומעה, לפני שנתיים בלוויית הנסיך הירדני, ר'אזי בן מוחמד, יועצו האישי של המלך וראש אגודת אאל אל-בית המלכותית העוסקת בענייני ירושלים.[2]

 

בראש המחנה המצדד בביקורים אלה עומדים הרשות הפלסטינית [להלן: הרש"פ] והעומד בראשה, מחמוד עבאס, וירדן, בעלת החסות הרשמית על המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים[3] שאף יוזמים בעצמם ביקורים של אנשי דת ואחרים באל-אקצא.[4]  לדברי המצדדים, הביקורים מעניקים גיבוי לפלסטינים ולעניינם אל מול צעדי ישראל "לייהוד" ירושלים ואין  בהם כל סימן לנורמליזציה עמה.

 

הנסיך ר'אזי בן מוחמד באל-אקצא, באפריל 2012 [5]


 

בראש המתנגדים לביקורים במקומות הקדושים, ניצבים האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים וראשו, השיח' יוסוף אל-קרדאוי,  מוסד אל-אזהר, תנועת האחים המוסלמים על ענפיהם (כולל החמאס) וכן חזבאללה ותומכיו. מרבית הנמנים על מחנה זה נשענים על פתוא שפרסם אל-קרדאוי בנושא לפני יותר מעשור, האוסרת על קיום ביקורים באל-אקצא בשל החשש כי הם יהוו הכרה בישראל וסימן לנרמול היחסים עמה.[6]

 

יצוין כי בקרב אנשי הדת הנוצרים הערבים אין עמדה אחידה בנוגע לביקורים במקומות הקדושים בירושלים. כך למשל, מתנגדת בולטת לקיום ביקורים לירושלים היא הכנסיה הקופטית האורתודוכסית במצרים. מבין הנוצרים התומכים בביקורים בירושלים ניתן למנות את הפטריארך הלטיני של ירושלים לשעבר, מישל סבאח.[7]

 

דוח זה יסקור את  שלושת האירועים שנזכרו לעיל, שעוררו את הוויכוח בנוגע לביקורים במקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות תוך הצגת המתנגדים והתומכים לביקורים אלה בזירות השונות.

 

הפלסטינים: הרש"פ יוזמת ביקורים בירושלים; חמאס מתנגדת

כאמור, הרש"פ, והעומד בראשה, מחמוד עבאס, היא הגורם המרכזי, יחד עם ירדן, המעודד ביקורים של ערבים ומוסלמים בירושלים בכלל ובמסגד אל-אקצא בפרט. כך, למשל, בסוף חודש מרץ האחרון, פתחה הרש"פ בקמפיין לעידוד תיירות דתית אסלאמית לשטחי הרש"פ ולמסגד אל-אקצא. שרת התיירות של הרש"פ  רולא מועאיעה הודיעה כי "מתגבשים שני הסכמים בין ירדן והרש"פ לבין אינדונזיה ולמלזיה כדי להגביר את מספר התיירים המוסלמים שיבקרו בירושלים."[8] 

 

באופן טבעי בירך עבאס על ביקורו הצפוי של אל-ראעי בישראל וכן על הפתוא שהתפרסמה בוועידה  בעמאן שהתירה ביקורים באל-אקצא עם מגבלות.[9] בוועידה אחרת למען "הצלת ירושלים" שנערכה בקטר ב-2012 הדגיש עבאס את חשיבות הביקורים באל-אקצא, וקרא "לאחים מכל רחבי העולם" לבקר בו.[10] מוקדם יותר באותה שנה הדגיש עבאס כי אין איסור בקוראן ובסונה לבקר בירושלים.[11] 

 

גם המופתי של הרש"פ וירושלים, שיח' מוחמד חוסיין, פרסם פתוא, במסגרת עידוד התיירות, שבה הדגיש את חשיבות הביקורים של המוסלמים בשטחים הפלסטיניים בכלל ובמסגד אל-אקצא בפרט לנוכח הנסיבות הנוכחיות שבהן מנסים לייהדו בכמה דרכים. הוא טען כי  "אין מניעה הלכתית לביקור מוסלמים בירושלים" וכי "הביקורים בשטחים הפלסטיניים מחזקים את זהותם הערבית והאסלאמית, מבטאים התנגדות לכיבוש ומסייעים לאלה הנמצאים בהם ... לעמוד איתן עד השחרור."[12] 

 

שיח' ד"ר תיסיר אל-תמימי, ראש השופטים השרעיים ברש"פ וראש המועצה העליונה למשפט שרעי, טען כי אמת המידה להתרה או איסור ביקורים בירושלים צריכה להיות כוונת המבקר: אם הוא מגיע לירושלים כדי לבקר במסגד אל-אקצא לתפילה בו ולהגנה עליו, או שהוא מגיע לירושלים, מבקר באתרים הערביים, לן בבתי מלון ערביים וקונה בבתי עסק של ערבים, הרי הוא תומך בפרנסתם ולכן הביקור מותר. לדעתו, איסור הביקורים בירושלים בטענה שהם נחשבים לנרמול עם הכיבוש הוא דבר שגוי. "הקריאה [לא לבקר בירושלים] נוחה לכיבוש ותומכת במטרותיו משום שעלולים להישאר בירושלים רק יהודים... איך נשמור על הנוכחות האסלאמית והערבית בה?"[13]  

 

לעומת זאת, תנועת החמאס מתנגדת לביקורים בירושלים בהתאם לעמדתה של תנועת האחים המוסלמים. חמאס יצאה נגד פרסום פסקי הלכה מצד חכמי הלכה מוסלמים המתירים ביקורים במסגד אל-אקצא בירושלים כשהוא נתון לכיבוש וטענה כי ההיתר לבקר בירושלים נעשה במסגרת "מלחמת ייהוד מטורפת שמובילים אותו הכיבוש והגזלנים שלו נגד מסגד אל-אקצא כדי לטמאו, לחלקו ולטשטש את הסממנים [האסלאמיים] שלו."[14] 

 

לבנון: ה-14 במרץ תומכים בביקור הפטריארך בישראל; תומכי ההתנגדות - שוללים

ב-6 במאי 2014, הכריז הפטריארך המרוני בשארה אל-ראעי על כוונתו לבקר בישראל יחד עם האפיפיור ב-25 במאי, 2014.[15] ביקורו זה של אל-ראעי הוא ביקור ראשון מסוגו של איש דת נוצרי לבנוני בדרג פטריארך בישראל.  הצהרתו של אל-ראעי על הביקור חוללה סערה בלבנון: ככלל, נראה כי  מחנה ה-14 במרץ, הביע תמיכה בביקורו של אל-ראעי בישראל; תומכי  ציר ההתנגדות שללו זאת.  הנוצרים במדינה התחלקו בין מתנגדים לתומכים בהתאם לשייכותם הפוליטית.[16]

 

אל-ראעי אמור להיכנס מירדן לישראל דרך גשר אלנבי, וביקורו יכלול פגישה עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, ביקור בכנסיית הקבר, פגישה עם נוצרים לבנונים גולים בחיפה ובעכו, תפילה בעיירות אקרית וברעם, פגישה עם לבנונים ששירתו כחיילים בצד"ל, ביקור בכפר אל-ג'ש שבגליל העליון והשתתפות בדיון הלכתי בעיירה עוספיה שבכרמל.[17]

 

 אל-ראעי הדגיש כי ביקורו הוא דתי ולא פוליטי, תוך שהוא מביע תמיכה בפלסטינים ומותח ביקורת על מתנגדיו בלבנון: "איני רוצה להרגיז איש, אבל שאף אחד לא יגיד לי מה לעשות. אני מכבד את המדינה ואחרים אינם מכבדים אותה ... אין לי קשר כלשהו לישראל. יתרה מכך, אני הולך לירושלים ולאדמות הקדושות כאיש דת ולכן ביקשתי שלא לפגוש שום בכיר פוליטי. אני הולך לבית לחם כדי לומר יחד עם הנשיא [הפלסטיני], מחמוד עבאס, 'הוי הפלסטינים יש לכם הזכות להקים מדינה משלכם ובית לחם שייכת לכם'... האדמות הקדושות ואנו [הנוצרים] נמצאים בהן לפני הקמתה של ישראל. האם אסור לי לבקר את עמי? ...אני מחויב לבקר אותו... האפיפיור בא אל האדמות שאני מופקד עליהן, הכיצד לא אקבל את פניו? ירושלים היא העיר שלנו הנוצרים לפני כולם. לכן אני הולך כדי לומר שהיא העיר שלנו, הולך לומר שהיא ירושלים הערבית... אף אחד אינו אפוטרופוס שלי..." אל-ראעי הוסיף: "מי שהתנהגותי מציקה לו- אל יבוא למושב הכנסייה בבכרכי".[18]

 

מצדדי הביקור חזרו למעשה על צידוקיו של אל-ראעי בציינם כי הביקור נושא אופי דתי בלבד, ונועד לתמוך בנוצרים בישראל,  נוכח ניסיונותיה לנשלם מאדמתם. לדבריהם, אל-ראעי  אינו מכיר ב"כיבוש הישראלי" בעצם ביקורו והוא "יידע כיצד לא ליפול ב"פח הישראלי" אם למשל, אישיות ישראלית תנסה ללחוץ את ידו.[19]


המתנגדים לביקור הדגישו שאין הם מטילים ספק בכוונותיו הטובות של  הפטריארך, אך טענו כי הביקור ישרת את ישראל ויהווה ביטוי של נורמליזציה עמה. עוד נטען שלביקור יש היבט  פוליטי כיוון שלכנסיה בלבנון יש גם מעמד פוליטי (לא רשמי) בנוסף לתפקידה הדתי. לדברי המתנגדים, לביקור עלולות להיות השלכות מסוכנות על האחדות הלאומית בלבנון והוא עלול לפגוע במעמדה של ההתנגדות בלבנון ובעולם. עוד נטען כי תנועות סלפיות ג'יהאדיסטיות [תכפיריות] יעשו שימוש בביקור זה כדי לפגוע בנוכחות הנוצרית באזור.[20] 

 

יצוין כי חזבאללה, המוביל את כוחות ההתנגדות בלבנון, העדיף שלא להעביר ביקורת ישירה ופומבית על הפטריארך שזוכה למעמד רם בקרב העדה הנוצרית. נראה שהסיבה לכך היא הרצון להימנע מעימות עם ראש הכנסייה הנוצרית הגדולה במדינה בעיצומה של תקופת בחירות לנשיאות, עימות שעלול לגרום לו לצדד במועמד של הקבוצה הפוליטית היריבה, כלומר של כוחות ה-14 במרץ.

 

לפיכך, התנגדותו של חזבאללה לביקור, נעשתה, כהרגלו, באמצעות פרסום מאמרים וכתבות, ביומונים הלבנונים המקורבים אליו, אל-אח'באר ואל-ספיר שיצאו נגד ביקורו של אל-ראעי בישראל. במקביל פעל חזבאללה מאחורי הקלעים ושיגר משלחת מטעמו שכללה, בין היתר, את ראש הלשכה המדינית של הארגון, הסיד אבראהים אמין אל-סיד, על מנת לשכנע את אל-ראעי לחזור בו מהחלטתו,[21] נראה כי עד כה, אל-ראעי עומד איתן מול הלחצים המופעלים עליו. 


הפטריארך בשארה אל-ראעי [22]


 

ועידת "הדרך לירושלים" בעמאן: תמיכה מסויגת בביקורים באל-אקצא 

ב-28-30.4.2014  נערכה בעמאן הועידה הבינ"ל הראשונה בשם " הדרך לירושלים", בחסות מלך ירדן, עבדאללה השני, ובארגונם של הועדה לענייני ירושלים בפרלמנט הירדני, הפרלמנט הערבי  [גוף השייך לליגה הערבית] והאוניברסיטה הממשלתית הירדנית העולמית למדעים אסלאמיים. נושא הדיון  היה פגיעתה של ישראל, ו"הפרותיה" במסגד אל-אקצא. כמו כן נידונו דרכי הסיוע לפלסטינים הגרים בירושלים.[23]  

 

בוועידה השתתפו אנשי דת מוסלמים ונוצרים, וכן פוליטיקאים. בין מאנשי הדת הבולטים שהשתתפו בוועידה: המופתי המצרי לשעבר, עלי גומעה;  המופתי של שרש"פ וירושלים, שיח' מוחמד חוסיין; שר ההקדשים של הרש"פ, מחמוד אל-הבאש; שר ההקדשים הירדני, ד"ר האא'ל עבד אל-חפיט' דאוד; ראש הפרלמנט הירדני, עאטף אל-טראונה; מזכ"ל האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, עלי אל-קרה דאר'י; מוחמד אל-עריפי, איש דת סעודי המזוהה עם האח"ס ועוד.

 

בתום שלושה ימי דיונים סוערים,  פרסמו המשתתפים פתוא המתירה לחלק מצומצם ביותר מן המוסלמים לבקר באל-אקצא והגבילה זאת רק למבקרים פלסטינים או למבקרים מוסלמים בעלי אזרחות של מדינות מחוץ לעולם המוסלמי. הפתוא אומנם מבטלת למעשה את האיסור הגורף של אל- קרדאוי, אך היא איננה מתירה ביקורים בירושלים לכלל המוסלמים, כפי שמעודדות לעשות הרש"פ וירדן. הפתוא מצטטת תחילה  פסוק קוראני וחדית' המהווים מקור סמכות הלכתי המתיר ביקורים באל-אקצא עבור קבוצות אלה:

 

הפסוק: "בשם אללה רחמן והרחום, ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון  ]בערבית- מסגד אל-אקצא]...";  והחדית', המופיע בקובצי החדית' המהימנים (צחיח מוסלם וצחיח בוח'ארי): "מפי אבי הורירה שמסר מפי הנביא [מוחמד]: 'אל תצא  לנסיעה אלא לשלושה מסגדים: מסגדי הזה  [באל-מדינה], המסגד הקדוש [במכה] והמסגד הקיצון.'"  בהמשך נכתב: "בעצם, חכמי הדת המשתתפים בוועידה חושבים כי ביקור במסגד אל-אקצא  הוא רצוי." אשר לביקור במסגד אל-אקצא תחת הכיבוש נאמר:

"אין פסול בביקור במסגד אל-אקצא המבורך בירושלים של הקבוצות הבאות: 1. הפלסטינים באשר הם, בפלסטין או מחוץ לה, תהא אזרחותם אשר תהא; 2. מוסלמים, אזרחי מדינות מחוץ לעולם המוסלמי."[24]

 

כמו כן,  הטילה הפתוא הגבלות על מי שהותר לו לבקר באל-אקצא:

בכל מקרה על [המוסלמי המבקר באל-אקצא] להקפיד על הכללים הבאים: "1. שהדבר לא יביא לנורמליזציה עם ישראל, שכן זה עלול להסב נזק לנושא הפלסטיני; 2.שהביקור יסייע לפלסטינים ולא לכובשים...; 3. שהמבקרים ייכנסו במסגרת קבוצות תיירים פלסטיניות או ירדניות ...; 4. עדיף שהביקורים ייערכו במסגרת החג' או העומרה [עליה לרגל שלא במועד החג'] ככל האפשר, ובאופן קולקטיבי, ומשפיע, שיממש את האינטרס השרעי החשוב ויתמוך בכלכלה הפלסטינית [בכלל] ובכלכלה ה[פלסטינית] בירושלים בפרט, וכן [יתמוך בהם מבחינה] פוליטית במטרה להגן על מסגד אל-אקצא ועל המקומות הקדושים."

 

מתכנסי ועידת "בדרך לירושלים" בעמאן [25]

 

מטבע הדברים, גם לפרסום פתוא זו היו מתנגדים ותומכים:  מבין התומכים בלטו בכירים ירדניים ופלסטינים; בין המתנגדים ניתן למנות את הארגון העולמי של חכמי הדת המוסלמים ואת האחים המוסלמים שטענו כי הדבר מעודד נורמליזציה אסורה.[26]

 

ד"ר עבדאללה כנעאן, מזכ"ל הועדה המלכותית הירדנית לענייני ירושלים, התומך בביקורים בירושלים

הדגיש כי ביקור בירושלים הוא "חובה על כל מי שרוצה שירושלים תעמוד איתן יחד עם תושביה אל מול התוקפנות הישראלית." לדבריו, ביקורים בירושלים מהווים סוג "של התנגדות לכיבוש הישראלי שרוצה כי ירושלים  תהיה בירתו הנצחית כשהיא ריקה מערבים- מוסלמים ונוצרים." עוד ציין כנעאן  כנגד שוללי הביקורים, כי "הערבים והמוסלמים לא הפסיקו לבקר בירושלים ובמקומות הקדושים בה- גם בתקופת הכיבוש הצלבני של העיר."[27]

 

לעומתו, עלי אל-קרה דאר'י, מזכ"ל הארגון העולמי של חכמי הדת המוסלמים הביע בוועידה התנגדות נחרצת לביקורים בירושלים, בהסתמכו על פסיקות של אנשי דת מוסלמים ששללו ביקורים באל-אקצא של מוסלמים שאינם פלסטינים, וזאת שנים רבות לפני הפתוא של אל-קרדאוי. כך למשל, מזכיר ד'ארי את המופתי המצרי לשעבר, עבד אל-חלים מחמוד, אשר סירב להתלוות אל הנשיא סאדאת בביקורו בירושלים.

 

ד'ארי טוען כי ביקורים בירושלים נותנים לגיטימציה לכיבוש ולפיכך, אסור לקיימם, אדרבא, יש לפעול כדי לסלק את הכיבוש: "ביקור בירושלים בצל הכיבוש העושק, ששואף לחסל את כל המאפיינים המוסלמיים והנוצריים וכן את ההיסטוריה האסלאמית... וניסיונותיו המאומצים [של הכיבוש] להשיג נורמליזציה- [ביקור כזה] הינו מעשה מתועב ובעל נזקים כבירים... אסור למוסלמים להיות שותפים לפשע זה. אדרבא, עליהם לצאת לאל-אקצא על מנת לשחררו בכל האמצעים האפשריים..."[28]  

 

ביקור המופתי של מצרים לשעבר, עלי גומעה, בירושלים באפריל 2012

באפריל 2012 ביקר המופתי של מצרים דאז, עלי גומעה, במסגד אל-אקצא בירושלים, על אף התנגדותם של ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים, יוסף אל-קרדאוי, ושל מוסד אל-אזהר. גם מפלגת החירות והצדק של האחים המוסלמים הביעה התנגדות לביקור. האקדמיה למחקרים אסלאמיים של אל-אזהר הבהירה בישיבת חירום שהוקדשה לנושא, כי אין לבקר בירושלים כל עוד היא נתונה תחת כיבוש ישראלי וכי בקשת אשרות מהכובש הישראלי היא סוג של נורמליזציה.

 

גומעה, מצדו, הבהיר כי הביקור היה אישי ולא רשמי ונערך תחת חסותם המלאה של שלטונות ירדן ומבלי לקבל אשרת כניסה ישראלית. עוד הבהיר גומעה, כי ביקר באל-אקצא על פי הזמנה ממלך ירדן ותחת שמירה ירדנית, וכי הוא מתנגד לנורמליזציה מכל סוג עם הכיבוש. לבסוף, הביע גומעה תקווה לבקר באל-אקצא בשנית "לאחר שחרורה."[29]

 

מוסד המופתי עמד לצדו של גומעה והדף את הביקורת שנמתחה עליו, בטענה כי גומעה לא הפר את השריעה ולא ביצע חטא בביקורו, אלא נשא מסר להצלת אל-אקצא מתכניות ייהודה. בהודעת מוסד המופתי נאמר כי מניעת ביקורים בירושלים משרתת את מטרותיה של ישראל לנתק את ירושלים מסביבתה האסלאמית.[30]

 

אל-גומעה בביקורו בירושלים [31]

   

                                                

"מה שעשיתי הוא דבר נורמלי ולא נורמליזציה" [32]


 

יצוין כי לרגל חג הפסחא שצוין באפריל 2014, יצאו ממצרים לירושלים כ-4000 קופטים, זאת חרף התנגדות הכנסייה האורתודוכסית. התנגדות זו מתבססת על החלטת הפטריארך הקופטי הקודם, שנודה ה-3, לאסור על קופטים לבקר בירושלים "טרם שחרורה." בהחלטה זו דבק גם הפטריארך הנוכחי, תואדרוס השני, שאמר כי אלו המפרים אותה ייחקרו וייענשו. עונשם עשוי להיות שלילת השתתפותם באחד מטקסי הפולחן הנוצריים (הליטורגיה הקדושה) למשך שנה.[33] 


 

 * ב. צ'רניצקי היא חוקרת במכון ממרי



[1] כמו כן, צפויה לבקר בישראל בחודשים הקרובים משלחת של אימאמים מרוקאיים החיים בצרפת, בתיאום עם שגרירות ישראל בפריס, אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 19.5.2014;

[2] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 19.4.2014

[3]  לשושלת ההאשמית יש חסות על המקומות הקדושים בירושלים משנת 1924. בשנת 2013 נחתם הסכם בין מלך ירדן, עבדאללה השני ליו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, המעניק לירדן חסות רשמית על מקומות אלה. ר'  דוח ממרי

[4] וwww.24.ae, 30.4.2014כ.2014

[6]  עקב ביקורו של גומעה באל-אקצא, פרסם אל-קרדאוי הודעה, בה הוא ציין את הפתוא הנ"ל, וחזר שוב על האיסור לבקר בירושלים- http://iumsonline.org   [לא מצוין תאריך].

[7]  אל-וטן (מצרים), 10.4.2014; www.bokra.net , 2.5.2014

[8]  אל-ערב אל-יום (ירדן), 27.3.2014

 [9]  אל-מסתקבל (לבנון), 8.5.201;  www.24.ae, 30.4.2014

[10] וו www.wafainfo.ps  (ללא תאריך)

[11] ו https://www.paldf.netו, 25.4.12

[12] ו www.alarabalyawm.net, 27.3.2014

[13] ו www.alwatanvoice.com, 9.5.2014

[14]ו אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 1.5.2014

[15]  אל-אח'באר (לבנון), 15.5.2014.

[16]  אל-אח'באר (לבנון), 5.5.2014.

[17] אל-אח'באר (לבנון), 15.5.2014.

[18] אל-נהאר (לבנון), 6.5.2014

[19] אל-ספיר, אל-מסתקבל (לבנון) 6.5.2014

[20] אל-אח'באר (לבנון), 1.5.2014; 5.5.2014; אל-ספיר (לבנון), 3.5.2014; 6.5.2014.

[21] אל-אח'באר (לבנון), 17.5.2014

[23] אל-קדס אל-ערבי (לונדון) , 28.4.2014; www.panet.co.il  ; 1.5.2014

[24]ו www.elaph.com, 1.5.2014

[25]ו www.elaph.com, 1.5.2014

[26] וו www.eremnews.com, 1.5.2014

[27]וwww.allofjo.net, 7.5. 2014

[28]וו www.almustaqbal-a.com, 29.4.2014

[29]ו www.aljazeera.net, 19.4.2012; אל-מצריון (מצרים), 19.4.2012

[30]  אל-אהראם (מצרים), 22.4.2012

[31] ו www.ikhwanweb.com20.4.2014 אל-ג'זירה, `19.4.12

[32]  אל-אהראם (מצרים), 23.4.12

[33] אל-וטן (מצרים), 10.4.2014

תגיות