המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
חבר פרלמנט ירדני נשך את אוזן חברו בשל סכסוך עדתי
20/5/2001


חבר פרלמנט ירדני נשך את אוזן חברו בשל סכסוך עדתי

 

עימות אלים פרץ לפני יומיים בין שני חברי פרלמנט ירדנים, ובמהלכו נשך חבר הפרלמנט, אחמד עוידי עבאדי, את אוזנו של עמיתו, מנצור מראד, וקטע חלק ממנה.[1]

 

עבאדי, שהינו במוצאו בדואי, הוא מחברה של אנציקלופדיה על ההיסטוריה של הבדואים בירדן, והוא ידוע בשנאתו לפלסטינים החיים בממלכה. בעבר אף תבע עבאדי לגרשם: "עליהם לארוז את חפציהם ולעזוב חזרה לארצם, משום שהם הפכו לנטל על משאביה הטבעיים של הממלכה".[2] חבר הפרלמנט מראד, הוא צ'רקסי ומוצאה של משפחתו מהקווקאז. מראד השתלב בעבר באש"ף, ובשנות השבעים אף השתתף בחטיפת מטוס אל-על בנמה"ת אתונה.

 

אירוע הנשיכה היווה את שיאו של סכסוך בין שתי החמולות שהתפתח בשבועיים האחרונים. תחילת השתלשלות האירועים בניסיון אונס של נערה צ'רקסית, לפני כחודש, על ידי שלושה מבני חמולת עבאדי, באזור ואדי סיר, כ-15 ק"מ ממערב לעמאן. בני משפחתה של הנערה תקפו את המטרידים. בעקבות המקרה, פרצו התנגשויות בין שתי החמולות, שני צ'רקסים נפצעו, והמשטרה הירדנית עצרה עשרה אנשים משתי החמולות.

 

שתי החמולות פנו אל נציגיהן בפרלמנט בתביעה לפעול. עבאדי, הקים אוהל באזור המהומות, שמרבית האוכלוסיה בו צ'רקסית, ותבע לסלק את הקהילה הצ'רקסית מן האזור, בהתאם למנהג הבדואי, לפיו מי שמבצע פשע צריך לעזוב את האזור כדי למנוע נקמה. כמו הן הוא תבע כמיליון דולר פיצויים.

 

מראד, לעומת זאת, העביר מזכר ליו"ר הפרלמנט הירדני, ותבע להסיר את חסינותו של עבאדי כדי שניתן יהיה לשופטו באשמה של "פירוק" האחדות הלאומית לגורמים ויצירת מחלוקות בין צ'רקסים לבדואים החיים באותו אזור מזה חמישים שנה. מראד גם האשים את עבאדי כי הוא סוכן של המוסד הישראלי וטען כי עבאדי "ביקר פעמיים בישראל והוא פוקד לעתים תכופות את השגרירות הישראלית בעמאן. הוא קשור למוסד הישראלי ומשמש כזרוע שלהם בירדן. בתמורה הוא מקבל סכומי כסף גדולים".[3] חבר פרלמנט צ'רקסי נוסף, נאיף מולא, הוסיף כי עבאדי "אינו מפסיק להתגאות בכך שהזמין את ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד ברק, לבקר בביתו, הוא עולה לרגל לישראל לעתים קרובות ונפגש עם בכירים ישראליים, בנוסף לביקוריו החוזרים ונשנים בשגרירות הישראלית בעמאן. זוהי הוכחה לכך שלעבאדי יש תוכנית מסוכנת לפורר את האחדות הלאומית, בתמיכת הישראלים".[4]

 

עבאדי אמר בתגובה כי הוא לא ביקר בישראל אלא ברשות הפלסטינית. "אני מוסלמי, ערבי, ירדני, ובדואי", הוא הוסיף, "ונפגשתי עם העם הפלסטיני הנאבק נגד ישראל בכל דרכי [הפעלת] הכוח". עבאדי תבע ממראד לחשוף "מהי דרגתי במוסד, מי גייס אותי, וכמה כסף אני מקבל. אני אדם לאומי ועמדותי ידועות. אני ירדני מחמולה גדולה ששורשיה עמוקים והיא חייה בירדן מזה אלפי שנים. משפחתי נלחמה נגד נבוכדנצר ונגד כל הפולשים שבאו לירדן משחר ההיסטוריה ועד לתורכים. משפחתי לחמה גם נגד היהודים." [5]

 

תוג'אן פיצל הצ'רקסית, חברת פרלמנט לשעבר, הסבירה כי למה שקרה יש רקע הנוגע לבחירות. "חבר הפרלמנט מראד הזניח את האינטרס של הצ'רקסים שנפגע כאשר כמה צעירים מחמולת עבאדי ניסו לאנוס צעירה צ'רקסית. בעקבות זאת, נמתחה עליו ביקורת קשה מצד הצ'רקסים. מחשש שלא יבחר בבחירות הבאות, הוא נכנס לפעולה כדי להציל את המצב. אלא שהתערבותו היתה מאוחרת, לאחר שהפרשה כבר הוסדרה עם חמולת עבאדי כולה, שהכירה בזכותנו [עקב ניסיון האונס והפגיעה בכבוד החמולה], פרט לחבר הפרלמנט אחמד עוידי עבאדי, הידוע בקשריו המתועבים, בתור מי שמייצג את הציונות בירדן. זהו בסך הכל ניסיון מצד שני חברי הפרלמנט להתבלט בקרב הבוחרים." [6]

 

בקרב כתבי העיתונים קיים קונצנזוס כי אוזנו של חבר הפרלמנט ננשכה וחלק ממנה הוסר ושוחזר בניתוח פלסטי. היחידי שחולק על כך הוא חבר הפרלמנט מראד עצמו, שככל הנראה בשל הבושה, טען כי עבאדי "הפתיע אותי מאחור ונשך אותי בכוח בשיניו בקטע שבין הצוואר לחלק התחתון של תנוך האוזן".[7]

 

לעומת זאת, חבר הפרלמנט עבאדי, מציג גרסה שונה לאירוע הנשיכה: "מראד הופיע בפרלמנט מלווה בשלושה שומרי ראש צ'רקסים והם החלו לקלל אותי ואת הערבים. השלושה תקפו אותי, אבל הצלחתי להיחלץ מהם, משום שאני מצטיין בהיאבקות." לפתע פתאום, "נשך אחד משומרי הראש את אוזנו של חבר הפרלמנט מראד".[8]

 

שלטונות ירדן מקווים להגיע לפשרה בין שני הצדדים. אולם, מראד מתנגד לכך וטוען כי מדובר ב"בעיה לאומית" שיש לפתור, ואילו עבאדי תובע התנצלות ממראד על שהאשים אותו בכך שהוא סוכן ישראלי. בינתיים, הוסרה חסינותם של השניים, כדי שניתן יהיה להעמידם למשפט.

 

"התנפלות על אוזן וקטיעתה איננה נחשבת לגרימת נזק בתרבות הערבית", כתב בסרקאזם אחמד אל-רבעי, בעל טור ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט, "משום שהאוזן, עבור הערבים, היא איבר שהפסיק לתפקד בגוף האדם. הערבים מרבים לדבר, אבל הם אינם מקשיבים. משום כך, היה [על חבר הפרלמנט הירדני] להעניש את חברו בקטיעת לשונו.

 

הערבים סובלים רבות מחוסר היכולת להקשיב. לו הם היו עושים שימוש באוזניהם, היינו חוסכים לנו משברים, אסונות, ומלחמות. לא אגזים אם אטען כי אחת הסיבות להתעכבות הדמוקרטיה בעולם הערבי היא אי יכולתו של האדם לעשות שימוש באוזניו והזנחתו של איבר רגיש זה לטובת הלשון, המשמשת את הערבים מאז ימי שוק עכאט' [במכה בימיו הנביא מחמד] ועד לימינו אלה, באופן המשבית את יתר האיברים, ובראשם השכל והאוזן.

 

קיים חוק בעראק שלפיו קוצצים השלטונות את אוזניהם של צעירים המשתמטים מן השירות הצבאי. העראקים סבורים שזוהי המתנה הטובה ביותר שיכול לקבל צעיר עיראקי, משום שבכך הוא נפטר מן היכולת להאזין לתקשורת הרשמית ולנאומיו של נשיא עיראק..."[9]

 

חבר הפרלמנט, חמאדה פראענה סיכם את הפרשה ואמר: "מה שקרה בין שני העמיתים עבאדי ומראד, קורה בכל הפרלמנטים בעולם".[10]



[1] אל-חיאת (לונדון), אל-שרק אל-אוסט (לונדון), אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 14.5.2001.

[2] אל-קדס (רש"פ), 26.7.1998.

[3] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 15.5.2001.

[4] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 15.5.2001.

[5] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 15.5.2001.

[6] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 15.5.2001.

[7] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 14.5.2001.

[8] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 14.5.2001; The Jordan Times, 14.5.2001.

[9] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 15.5.2001.

[10] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 15.5.2001.

תגיות