המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מצרים: הדיון הציבורי על עונש המוות למאות אנשי האח"ס
27/4/2014

 

דיון ציבורי במצרים על עונש המוות ללמעלה מ-500 אנשי האח"ס: האם דיכוי ברוטלי, או גלגל הצלה לתנועה?

 

מאת ל. לביא *


הקדמה

ב-24.3.14 הטיל בית הדין הפלילי המצרי באל-מיניא, בראשות השופט סעיד יוסף סברי,[1] עונש מוות על 529 אנשי האחים המוסלמים (להלן, האח"ס) באשמת תקיפת תחנת משטרה והריגתו של קצין במחוז אל-מיניא, אירוע שקרה מיד לאחר פיזור שביתת השבת של תומכי האח"ס בראבעה אל-עדויה ובכיכר אל-נהדה באוגוסט 2013 (כ-350 מהנידונים למוות נשפטו בהעדרם).[2] גזר הדין התקבל בתום שתי ישיבות בלבד, וכנהוג במצרים, הוא הועבר לחוות דעתו של המופתי של המדינה, בטרם יאושר סופית. עונשי המוות שנגזרו על האח"ס הם מהחמורים בהיסטוריה של מערכת המשפט המצרית, וחסרי תקדים מבחינת כמות האנשים הנדונים למוות בבת אחת.[3] החלטה סופית על גזר הדין צפויה להתקבל ב-28.4.14.[4] בתאריך זה יוכרע גם דינם של מאות חברי אח"ס נוספים, בהם המדריך הכללי של התנועה, מוחמד בדיע, העומדים למשפט באשמה דומה.[5]  

 

עונשי המוות הם חלק מסדרת צעדי דיכוי נגד האח"ס מאז הדחת מוחמד מורסי מהנשיאות ב-3.7.13. לבד מפיזורה האלים של שביתת השבת של תומכי האח"ס בראבעה אל-עדויה ובכיכר אל-נהדה (14.8.13), שגבה את חייהם של כאלף איש, כללו צעדים אלה גל מעצרים של ראשי התנועה ובכיריה; פיזור התנועה והוצאתה אל מחוץ לחוק (23.9.13); סיווגה כארגון טרור (25.12.13), סגירת ביטאונה והכפפת כאלף עמותות הקשורות אליה לפיקוח המדינה; הכפפת בי"ס פרטיים שבבעלות האח"ס לפיקוח המדינה; הדרת האח"ס מוועדת החוקה; איסור התמודדותם לנשיאות ולפרלמנט (15.4.14); ופיטורי מאות דרשנים המזוהים עימם.

 

עונש המוות הקולקטיבי גרר ביקורת בינ"ל רחבה. דוברת מחלקת המדינה האמריקאית, מארי הארף, אמרה כי על פי סטנדרטים בינ"ל, אין זה הגיוני לגזור את דינם של 529 איש ביומיים.[6] מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, הביע דאגה נוכח גזר הדין, אותו תאר כ"פתאומי וחסר תקדים" וקרא לשלטונות מצרים לתקן זאת, בטענה כי גזר הדין אינו משקף את הערכים והמטרות אליהם שואפת ממשלת המעבר המצרית.[7] ביקורת נשמעה גם מהמשרד לזכויות אדם של האו"ם, שם נטען כי גזר הדין מנוגד למשפט הבינ"ל.[8] מזכ"ל האו"ם הביע דאגה לנוכח גזר הדין בפגישה עם שה"ח המצרי, נביל פהמי, באפריל 2014.[9] זאת בנוסף לזעקתם של פעילי זכויות אדם, בהם הפעיל הלבנוני, ויסאם טריף, שפרסם עצומה נגד עונשי המוות בשם Egypt: Stop the Mass Execution במסגרתה נאספו, לדבריו, מעל מיליון וחצי חתימות.[10]

 

תנועת האח"ס ותומכיה הביעו זעם על גזר הדין ותארוהו כ"חיסול קולקטיבי" בידי "שלטון ההפיכה" באמצעות מערכת המשפט, שחרצה את דין הנאשמים בחופזה, לדבריהם, ומבלי לאפשר להם להתגונן. לעומת זאת, התקשורת המזוהה עם השלטון הנוכחי הגנה, על פי רוב, על גזר הדין, ודחתה את הביקורת כלפיו בטענה כי מדובר בהתערבות בענייני מערכת המשפט המצרית. יחד עם זאת, אחדים מבין אלו המזוהים עם המשטר מתחו ביקורת על חומרת העונש וטענו כי הוא מוגזם, או לכל הפחות, פוגע באינטרסים של השלטון ומשרת דווקא את האח"ס, בסייעו להם להציג את עצמם כקורבן ולעורר תרעומת וביקורת כלפי מצרים בחוגים בינ"ל.

 

להלן סקירה של התגובות לגזר הדין שנשמעו בשיח הציבורי במצרים:

 

א.      העיתונות המזוהה עם המשטר מגבה את עונשי המוות שנגזרו על האח"ס

למול הביקורת הבינ"ל הקשה על מצרים בעקבות עונשי המוות שהוטלו על 529 אנשי האח"ס, רוב המאמרים בעיתונות המצרית המזוהה עם השלטון הגנו על גזר הדין.

 

אל-אהראם: אין להתערב בפסיקות מערכת המשפט המצרית

מאמר המערכת של היומון הרשמי אל-אהראם ב-26.3.14 הגן על החלטת השופט המצרי, בשם השמירה על עצמאות מערכת המשפט ואי התערבות בענייניה: "יסודן של פסיקות משפטיות הוא שהפסיקה היא התגלמות האמת. אם ארעה בה טעות כלשהי, אזי יש ערכאות גבוהות יותר המסוגלות לערוך בחינה כוללת יותר של הסוגיות... הניחו למערכת המשפט לעבוד בעצמאות מלאה ללא התערבויות משום צד..."[11]

 

רוז אל-יוסף: הוצאה להורג היא הפתרון

למשל, השבועון המצרי רוז אל-יוסף, פרסם כתבה שהצדיקה את גזרי הדין תחת הכותרת: "הוצאה להורג היא הפתרון", על משקל סיסמת האח"ס "האסלאם הוא הפתרון." בכתבה נטען כי עונשי המוות הללו מהווים עונש הרתעתי ההולם פשעים שביצעו תומכי האח"ס, בהם הריגת קצינים ואזרחים, הצתת כנסיות ומנזרים, חטיפת נזירות, הצתת חנויות ובתים וביזת פריטים ארכיאולוגיים ממוזיאונים. הכתבה כללה את התמונה הבאה:

 

בכירי האח"ס על חבל התלייה: מוחמד מורסי,

ח'ירת אל-שאטר, מוחמד בדיע ומוסטפא חגאזי [12]


 

הכתבה איגדה את תגובותיהם של מומחים ופוליטיקאים שונים התומכים בעמדה זו. המשפטן וחבר מועצת העם לשעבר, ד"ר עבדאללה אל-מר'אזי, אמר כי המהומה סביב גזר הדין אינה מבטאת את דעת הרחוב המצרי המעוניין בהטלת עונשים מרתיעים על אלו התוקפים את מתקני הציבור ושידיהם מגואלות, לדבריו, בדם חיילים וקציני משטרה מצרים, אלא הוא מבטא את דעתה של אליטה מרוחקת מעם. שר התעבורה לשעבר, ד"ר חאזם עבד אל-עט'ים, טען כי אילו היה עונש המוות מוטל על 500 מתומכי מובארכ או מאנשי המשטרה, לא היו ארגוני זכויות האדם או משה"ח האמריקאי פוצים פה. את הביקורת על גזר הדין תאר עבד אל-עט'ים כמזימה של הארגון הבינ"ל של האח"ס הממומן, לדבריו, על ידי האיחוד האירופי, במטרה לפגוע בצבא המצרי ולהרוס את מצרים. מרגרט עאזר, מזכ"ל מפלגת המצרים החופשיים, מיסודו של איל ההון הקופטי, נגיב סאויריס, התייצבה לצד מערכת המשפט המצרית וטענה כי המתקפה עליה היא חלק ממהלך מאורגן נגד מוסדות המדינה וכי מי שמתאר את מערכת המשפט המצרית כפוליטית, איננו אלא בור או סוכן. לדבריה, הרחוב המצרי סבור כי גזר הדין צריך היה להתקבל מוקדם יותר, ומכל מקום הוא מבוסס על חוק העונשין ואיננו המצאה של מערכת המשפט. חבר איחוד צעירי המהפכה, מוסטפא גמאל, אמר כי לאור התפשטות פשעי האח"ס, נכון היה לגזור על הנאשמים שברחו (ונשפטו בהעדרם) עונש מרתיע שישמש אזהרה לכל מי שחושב להמשיך בפעולות טרור, לדבריו.[13]

 

משורר מצרי: הנידונים למוות הם פושעים, לא קורבנות

המשורר המצרי, עבד אל-מועטי חגאזי, הידוע בביקורתו על העדר הפרדה בין דת למדינה במצרים, צידד בגזר הדין. במאמר ביומון אל-אהראם, כתב: "פשיעה כהתנהגות קולקטיבית בצורה שכזו... היא דבר שאיננו מכירים [במקומותינו]. זה כאילו שאנו ניצבים בפני דור שלם של רוצחים ומחבלים המפרים את הערכים והחוקים הפשוטים ביותר שלא רק אנו מכבדים, אלא כלל בני האדם... כן, דור שלם או חלק גדול ממנו – מאות ואלפי צעירים וצעירות מפגינים ושובתים שבת באוניברסיטאות, במסגדים, ברחובות ובכיכרות, נושאים נשק לסוגיו, מייצרים פצצות ומוקשים, יורים על שוטרים, מפוצצים בניינים, מציתים כנסיות ומכוניות, לא ברגע של סערה שלאחריו מסתלקים, אלא יום אחר יום, שישי אחר שישי וחודש אחר חודש...


כיצד התחנך דור זה? איזה חינוך הוא קיבל כדי שיכריז מלחמה על כל דבר - על המדינה והחברה, על החוק והמוסר, על המוסדות המלמדים אותו ועל הבניינים המעניקים לו מחסה? איזו דת ואיזו אמונה גייסה אותו ודחפה אותו להשתתף בהריגתנו בסיטונות, כך שהתוצאה היא שהוא עומד למשפט וגזר הדין הוא עונש מוות למאות מצעיריו?... אנו יודעים, כמובן, שהם שייכים לתנועת האחים [המוסלמים] הטרוריסטית... הם מאשימים את המדינה ואת החברה בכפירה משום שהמדינה אינה מיישמת את השריעה... הם מתנגדים להפרדה בין הדת לפוליטיקה... הם רוצים להחיות את הח'ליפות ודורשים שההשתייכות הדתית תהא בסיס לזכויות ולחובות ושתהא אפליה בין מוסלמים לבין לא מוסלמים... אלו הניצבים בשורות בבגדים האדומים של הנידונים למוות ומחכים לתורם למול עמוד התלייה, הם פושעים או קורבנות?"[14]

 

בעל טור מצרי: ארה"ב הוציאה להורג אלפי אנשים בתנאי מלחמה; מצרים נלחמת בטרור

בעל הטור ביומון אל-ופד, פואד אסכנדר, דחה את הביקורת האמריקאית על גזר הדין: "השופט סעיד יוסף מוחמד [סברי], נשיא ביה"ד הפלילי באל-מיניא [שגזר את עונשי המוות] הוא שם שייזכר בהיסטוריה של מערכת המשפט המצרית בהילה של אור וכבוד מבחינת אומץ, נחישות, התמודדות ויישום מיידי ומוחלט של הוראות החוק בהתאם לרוח החוק ולא שום דבר אחר. ברכות לך, אדוני השופט, וברכות לנו על [שזכינו] לך...

 

כל מי שאוהב את מצרים באמת שיבח את גזר הדין, אך מצאנו כמה שמתנגדים לו... מאז יצא גזר הדין של [בית הדין] באל-מיניא, לא היססו ממשל אובמה ותומכיו במדינות אירופה ובמדינות אחרות לתקוף את 'אכזריותנו' ואת 'העדר הצדק המשפטי'. כאן ברצוני לתהות לגבי 'מערכת המשפט האמריקאית'. היכן הוא היה כאשר נהרגו מאות כושים לפני שנים מעטות כאשר מחו על רוע מצבם בסן פרנסיסקו [כך במקור]. לפני כן אני תוהה לגבי החלת [הצדק] האמריקאי... על תושבי הירושימה ונגסאקי, ש[גזרו] עונש מוות על תושבי שתי הערים על ידי הטלת פצצת אטום עליהן. מי שמגן על הפעולה המגונה עשוי לומר שזה היה הכרחי בנסיבות המלחמה בשעתו ולשם שמירה על חיי אלפי החיילים האמריקאים... אמירה זו גורמת לנו לחשוב, ובקול, כלום אין מצרים ב'מצב של מלחמה' בטרור? זאת ועוד, האם מותר לשפוך את דם חיילנו ובנינו ו[לפגוע] ברכושנו, אך אסור לגזור עונש מוות על קומץ של טרוריסטים?..."[15]

 

שער השבועון אל-מצור: הוצאת האח"ס להורג;

גזרי הדין של מערכת המשפט נאבקים בטרור [16]


ב.      ביקורת על עונשי המוות בקרב תומכי המשטר

בצד הגיבוי שהעניקו לו רוב כלי התקשורת המזוהים עם המשטר, ניכר כי גזר הדין החמור יצר סדקים בחומת ההגנה התקשורתית שלו, דבר שהתבטא בכמה מאמרי ביקורת פרי עטם של כותבים המגנים על המשטר הנוכחי בדרך כלל.

 

עלאא אל-אסואני: הממשלה חידשה את מדיניות הדיכוי של מובארכ

למשל, הסופר המצרי הידוע עלאא אל-אסואני, שהיה ממבקריו החריפים של השלטון הצבאי לאחר הדחתו של מובארכ, אך הביע תמיכה באל-סיסי לאחר הדחתו את מורסי ונמנע במשך חודשים מלמתוח עליו ביקורת, כתב מאמר חריף בגנות עונשי המוות ומדיניותו של השלטון הנוכחי בכלל. בטורו ביומון אל-מצרי אל-יום, המזוהה עם השלטון, כתב אל-אסואני: "שלטון המעבר יכול היה לנקוט צעדים של ממש שיבטיחו מעבר דמוקרטי. היה באפשרותו לערוב לחופש הביטוי, להחיל את החוק על כולם ולכבד את החוקה החדשה עליה הסכימו המצרים. אילו היה השלטון נוהג כך, הוא היה מחייב את העולם כולו להכיר בניסיון הדמוקרטי במצרים, אך השלטון נהג ההיפך מכפי שהיה עליו לנהוג.

 

הוא ערך מעצרים שרירותיים רחבים, נקט צעדי דיכוי ואחר כך פרסם חוק הפגנות המנוגד לחוקה ומפר את זכויות האדם והפעיל חוק זה כדי לאסור מאות אזרחים לכמה שנים משום שהשתתפו בהפגנה. כמה צעירים אף מרצים שנים בכלא רק משום שהניפו שלט הקורא לבוחרים להתנגד לחוקה. אח"כ גזר אחד השופטים, עם כל הכבוד שיש לי אליו, עונש מוות על 528 נאשמים לאחר שתי ישיבות בלבד. אחרי [כל הצעדים הללו], כאשר ארגוני זכויות אדם מותחים ביקורת על הדיכוי במצרים, האם עלינו לראות זאת כמזימה גדולה נגדנו [כפי שהמשטר מציג זאת], או שנאשים את הממשלה שהגיעה לשלטון לפי רצון המהפכה, ואח"כ התנכרה לה וחידשה את מדיניות הדיכוי של מובארכ [?]...

 

בצל תיאורית המזימה אין כל מקום לדעה אחרת. יש תמיד [רק] דעה אחת הדואגת לאינטרסים של המולדת, וזוהי כמובן דעתו של המנהיג. כל מי שסוטה ממנה או חולק עליה, מידת הפטריוטיות שלו מוטלת בספק והוא בגדר גיס חמישי בשירות האויבים או תא רדום של טרוריסטים. מה שקורה בתקשורת המצרית עתה אין לו אח ורע בעולם. חלק מתכניות הטלוויזיה הפכו לגורמי חקירה ולבתי משפט החורצים דין בשידור. חלק מהשדרנים הפכו למטיפים פוליטיים המבלים שעות כדי שהצופים ישננו את הקו הרשמי הנכון, ובמקביל הם מעוותים את התדמית של כל מי שנושא דעה אחרת...

 

מצרים נאבקת בגל של טרור נפשע... [אך] אי אפשר לחסל את הטרור באמצעות דיכוי, אלא יש לחסלו באמצעות צדק... המצרים השתנו בזכות המהפכה והם לא יסכימו לעוד עריצות תחת אף שם. דרכנו היחידה לעתיד היא יישום צעדים דמוקרטיים המכוננים מדינת חוק..."[17]

 

דובר מפלגת אל-נור: איננו חברה אכזרית שמפקירה פלג שלם של בני אדם

ביקורת על עונש המוות נשמעה גם מפי נאדר בכאר, דובר המפלגה הסלפית אל-נור, שתמכה באל-סיסי בהדחתו את מורסי, שכתב בטורו ביומון אל-שורוק: "אף בר דעת אינו חולק על חומרת הפשע שבוצע באל-מיניא, במיוחד לאחר שהוא צולם ונצפה על ידי מיליונים. אך אותם ברי דעת גם אינם חלוקים על כך שלא הגיוני להאשים מאות אנשים בביצועו של פשע זה ואחר כך לגזור על כולם עונש מוות... החלטת בית המשפט [להוציא להורג למעלה מ]חמש מאות נאשמים בבת אחת... מנוגדת עקרונית למנהגה של מערכת המשפט המצרית... ההחלטה המפתיעה התקבלה לאחר שתי ישיבות בלבד, שהראשונה שבהן פרוצדורלית, ולא היה זמן להציג ראיות מוחשיות ולא ניתנה הזדמנות מלאה להגנה, שהיא זכות לגיטימית של כל נאשם...

 

איננו חברה פרימיטיבית אכזרית שנוהגת על פי היגיון של הפקרת פלג שלם של בני אדם, גם אם כמה מהם הרגו בבירור, הסיתו לשימוש באלימות או הטילו אימה על [אזרחים] שלווים... מי ירוויח מהטלת האימה, מהתרחבות היקף השנאה ומהאיום על מה שנותר מהשלום החברתי השביר?..."[18]


סאויריס בטוויטר: אף בעל מצפון אינו יכול להיות שבע רצון מעונש מוות ל-529 איש

תגובה ביקורתית נוספת מקרב תומכי המשטר הייתה ציוץ בחשבון הטוויטר של איל ההון הקופטי, נגיב סאויריס, שלשונו: "אני יודע שאין למתוח ביקורת על גזרי דין של מערכת המשפט, אך אף אדם בעל מצפון אינו יכול להיות מרוצה מעונש המוות שנגזר על 529 איש במהירות שכזו."[19]



 

ג.       תגובת האח"ס ותומכיהם: מעז יצא מתוק

תנועת האח"ס: עונשי המוות הוכיחו שההפיכה הצבאית היא אויבת העם, החירות והדמוקרטיה

בקרב האח"ס ותומכיהם התקבל גזר הדין בתרעומת ובחשש לגזרי דין דומים נוספים. סטודנטים מתומכי האח"ס ערכו הפגנות בקמפוסים ברחבי מצרים נגד גזר הדין.[20] בהודעת התנועה, כפי שפורסמה באתר האינטרנט שלה, נאמר: "ההפיכה הצבאית חשפה שוב את פרצופה והוכיחה שהיא אויבת של העם המצרי, אויבת החיים, אויבת הצדק, החירות והדמוקרטיה. היא ניצלה את מוסדות המדינה [כדי להשיג מטרה] המנוגדת לזו שלשמה הם הוקמו. היא ניצלה את התקשורת כדי להטעות את הציבור; היא ניצלה את הצבא והמשטרה כדי להרוג את העם ולשפוך את דמו במעשי טבח שלא נעשו [אפילו] על ידי הכובש הזר, והנה היא מנצלת את מערכת המשפט כדי לבצע חיסול קולקטיבי חדש...

 

גזרי דין אלה רק מגבירים את נחישותם של המהפכנים ואת עקשנותם להמשיך בהפלת ההפיכה ובהבאתו של כל מי שפשע נגד זכותו של העם המצרי לדין ולעונש צודק. מטרתם של מחוללי ההפיכה הרוצחים בגזרי דין אלה הוא להוציא את המהפכה המצרית מהתנהלותה בדרכי שלום [ולגרום לה לפעול באלימות], אך זה לא יקרה, בעזרת אללה. מהפכתנו תימשך בדרכי שלום. עושק, עוול ותוקפנות אלה רק יגבירו את התמדתנו, את עמידתנו האיתנה ואת נחישותנו להביס את הפיכת הדמים הצבאית ולהשיב את חירותנו, כבודנו וריבונותנו..."[21]

 

חברת מפלגת האח"ס: גזרי הדין לא יסיחו את דעתנו מהמאבק להשבת הלגיטימיות

באתר מפלגת החירות והצדק של האח"ס, כתבה חברת המפלגה, הודא ר'ניה: "עם העברת מסמכיהם של 529 מתומכי הלגיטימיות למופתי ע"י בית הדין הפלילי של אל-מיניא, חובה עלינו להרהר מעט בגזר דין זה:

1.    כן, מערכת המשפט היא אחד מעמודי התווך של ההפיכה, ואחד מאמצעי הכוח העיקריים. עלינו לשים לב לכך היטב, לבל נשכח את שורש המערכה [נגד ההפיכה]. המערכה איננה מול מערכת המשפט ופסיקותיה, אלא מול עצם המהפכה הנגדית [למהפכת ה-25.1] בכללותה. אל תשכח זאת לעולם.


2.   באמצעות גזר דין מוות על מספר כזה חסר תקדים היסטורי של אנשים..., רוצים מחוללי ההפיכה [נגד מורסי] להעביר כמה  מסרים, ביניהם:  

-   להתגרות במהפכנים ולנסות לגרום להם לחרוג מ[מחאתם] בדרכי שלום, אולם זה לא ייתכן. הצעירים למדו את הלקח והבינו כי באי-האלימות שלהם יש כוח רב יותר מאשר בקליעים.

-   לנסות להפחיד את המפגינים באמצעות גזרי הדין הקשים...

-   לנסות לתסכל את המהפכנים על ידי כך שלמחוללי ההפיכה יש מערכת משפט הכפופה להם ומוציאה אילו גזרי דין שהם רוצים. הם טרם למדו את הלקח שהמהפכנים נעשים חזקים יותר באמונתם באללה מדי יום, וכי הניצחון הוא מידי אללה...


3.   אסור שגזרי דין כאלה יסיחו את דעתנו מהעניין העיקרי והחשוב ביותר, והוא חשיפת פשעי הפיכת הדמים הצבאית, המאבק בה והשבת [השלטון] הלגיטימי..."[22]

 

בעל טור באל-מצריון: גזר הדין עשה לאח"ס פרסום חיובי

עם זאת, בקרב תומכי האח"ס היו שראו בעונשי המוות שהוטלו על פעילי התנועה גלגל הצלה, בזכות הביקורת שעוררו על המשטר המצרי וההזדהות שעוררו עם האח"ס בחוגים מקומיים ובינ"ל. טה ח'ליפה, בעל טור ביומון אל-מצריון, המגלה תמיכה באח"ס מאז הדחתם מהשלטון, כתב: "אילו היו האח"ס מוציאים ביום אחד מיליארד לירות מצריות על מודעות תעמולה בתקשורת העולמית כדי לספר שהם נתונים לעושק וכדי לזכות לסולידריות ולתמיכה מורלית ופוליטית, הם לא היו משיגים את התוצאה שהשיג להם גזר דין זה, ומבלי שהוציאו אף לירה. אין הסכמה בעולם בקרב מדינות, ארגוני זכויות אדם, האו"ם וכלי התקשורת על משהו בנוגע למשבר המצרי בתקופה האחרונה כפי שיש ביניהם הסכמה לגבי גזר הדין שעורר את תדהמתם וגרר גינוי מצידם. כמו כן, מעולם לא הייתה הסכמה בין האח"ס לבין גדולי אויביהם מבית כפי שיש ביניהם [כעת] נוכח התדמה שעורר גזר הדין. האח"ס זכו לסולידריות רחבה וקיבלו הנשמה לחיים מחדש. הם הוכיחו לתומכיהם ולמזדהים עימם במצרים ומחוצה לה שהם מותקפים לשם עקירתם מן השורש, ושהבעיה גדולה יותר מהדחת נשיא ושלטון אח'ואני שלא השלים שנה [בשלטון]; שהם מותקפים כזרם בעל היסטוריה ושורשים...

 

[השופט] עשה שירות אדיר לאח"ס באמצעות גזר דין תמוה וחסר תקדים, משום שהוא הוביל לסולידריות עימם והעניק להם ריאה חדשה לנשום באמצעותה, בשעה שהם בעימות עם השלטון ועם סקטורים בחברה... חומרתו [של גזר הדין] היא בכך שהוא נתפס כצעד שנועד להדיר זרם מסוים ולכן הוא פוגע בתדמית של [מערכת] הצדק, בעצמאותה ובהגינותה. את זאת יש לתקן מיד. [מערכת] צדק היא דבר נדרש, ויש לקיימה, בתנאי שתהיה מחויבת לסטנדרטים הבינ"ל ולהיסטוריה המכובדת של מערכת המשפט המצרית. גזר הדין יבוטל, וישנה תמימות דעים שהמשפט ייערך מחדש מסיבות רבות, משפטיות ופרוצדורליות. אך החותם יותיר את רישומו ועל מצחה של מערכת המשפט ייכתב שהיא גזרה את גזר הדין הזה ביום מן הימים, כלומר הוא לא יימחה לעולם, גם אם הנוסח ישתנה או שהוא יבוטל, וגם אם כל הנאשמים יזוכו..."[23]

עצומה נגד עונשי המוות לאח"ס [24]


 

הפגנות בגרמניה ובבוסניה נגד עונש המוות לאנשי האח"ס [25]

 


* ל. לביא חוקרת את זירת מצרים במכון ממרי


[1] בינואר 2013 זיכה שופט זה 10 אנשי כוחות הביטחון שנאשמו בהרג מפגינים במהלך מהפכת ה-25.1 במחוז בני סויף. www.alarabiya.net/, 25.3.2014

[2] יצויין ע"פ חלק מהדיווחים, מספר הנידונים למוות מקרב אנשי האח"ס הוא 528.

[3] ב-18.3.14 גזר בית דין מצרי אחר עונשים קלים בהרבה על 4 קציני משטרה שהואשמו ברצח 37 תומכי אח"ס ובפציעתם של 8, באוטובוס שהוביל אסירים לכלא אבו זעבל באוגוסט 2013: אחד מהם נדון ל-10 שנות מאסר והיתר לשנת מאסר על תנאי. אל-מצרי אל-יום (מצרים), 5.4.2014

[4] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 24.3.2014

[5] אל-אהראם (מצרים), 26.3.2014

[6]ו www.reuters.com, 25.3.2014

[7]וAhram Online, 27.3.2014

[8] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 26.3.2014

[9]וו www.alarabiya.net, 3.4.2014

[11] אל-אהראם (מצרים), 26.3.2014

[12] רוז אל-יוסף (מצרים), 29.3.14

[13] רוז אל-יוסף (מצרים), 29.3.2014

[14] אל-אהראם (מצרים), 2.4.2014

[15] אל-ופד (מצרים), 30.3.2014

[16] אל-מצור (מצרים), 26.3.2014

[17] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 7.4.2014

[18] אל-שורוק (מצרים), 28.3.2014

[20] אל-אהראם (מצרים), 27.3.2014

[21]ו www.ikhwanonline.com, 24.3.2014

[22]ו http://fj-p.com, 3.4.2014

[23] אל-מצריון (מצרים), 26.3.2014

[25] ו http://fj-p.com, 20.4.2014