המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סוריה מנסה לגבש מדיניות הרתעה נגד ישראל
27/5/2001


                            סוריה מנסה לגבש מדיניות הרתעה נגד ישראל

 

בעקבות הריגתו של חייל ישראלי בפיגוע שביצע חזבאללה בהר דב, הפציצה ישראל תחנת רדאר סורית בלבנון. סוריה נמנעה מתגובה צבאית ישירה, אך בשורה של הצהרות והדלפות לעיתונות, ניסתה לייצר מדיניות הרתעה מול ישראל, באמצעות חשיפת תסריטי הסלמה אפשריים.

 

מדיניות ההליכה על הסף

הן מן התגובות הסוריות הרשמיות והן מן ההדלפות המהימנות עולה בברור כי סוריה איננה מעונינת בעימות צבאי עם ישראל. התגובה הסורית הראשונה, נמסרה בעת ביקורו של שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, במוסקבה. מקור סורי בכיר, ככל הנראה אל-שרע עצמו, הצהיר כי "סוריה שומרת לעצמה את הזכות להתגונן נגד כל תוקפנות".[1]

 

בשלב השני, העבירה סוריה מסר לארה"ב, בשיחת טלפון בין הנשיאים בוש ואסד שהודלפה לעיתונות הערבית, לפיו "הקריאות לאיפוק כבר אינן מועילות" ו"אנו שומרים על זכותנו להגיב באופן שנמצא לנכון".[2]

 

בשלב הבא, מסרה דמשק כי להערכתה שרון מעוניין בהסלמה ו"סוריה לא תיתן לו את מתנת ההסלמה". דברים אלה נאמרו לשר החוץ הצרפתי, ודרין, שביקר בדמשק.[3] הנשיא בשאר אסד חזר על דברים אלה בעצמו, כמה ימים לאחר מכן, בראיון ליומון הספרדי אל-פאיס. "תגובה צבאית על ההתקפה על הרדאר הסורי", אמר אסד, "משמעותה היענות לרצונו של אריאל שרון לדחוף את האזור למלחמה בעיתוי בו הוא מעוניין... סוריה מעולם לא תמכה במלחמה וישנן דרכים שונות להגיב."[4]

 

'כללי המשחק'

דרך התגובה האלטרנטיבית העיקרית היתה ניסיון ליצור מדיניות הרתעה באמצעות חשיפת תסריטי ההסלמה האפשריים לדעת ההנהגה הסורית. החשיפה נעשתה באמצעות הדלפות סוריות לעיתונאי אבראהים חמידי, מקורבו של שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע בכתבה בשבועון הלונדוני "אל-וסט".[5] לדבריו, "ההנהגה הסורית מבינה שישראל חזקה מסוריה מבחינה צבאית". לפיכך, מעונינים הסורים להתמיד ב"מדיניות [ההליכה] על הסף" ככל שניתן, מבלי "להיגרר לעימות שלא במקומו, ומבלי לוותר על זכותה של סוריה להגיב על ההפצצה הישראלית".

 

לדעת דמשק, ההפצצה הישראלית על עמדת הרדאר לא היוותה תגובה לפיגוע של חזבאללה, כפי שטוענת ישראל, משום שחזבאללה כבר תקף כמה פעמים מאז הנסיגה הישראלית וישראל הסתפקה בתקיפה מטרות לבנוניות; לפיכך, סבורים הסורים כי ישראל מנסה, באמצעות הפצצה זו, "לשנות את כללי המשחק" - ביטוי שחזר אינספור פעמים בכתבתו של חמידי, כמו גם בהתבטאויות הסוריות שבאו לאחר מכן.


לסוריה יש אינטרס לשמר את "כללי המשחק הישנים", שבאו לידי ביטוי בעבר בכך שישראל הגיבה על ההתקפות נגדה בתקיפת "מטרות חזבאללה" בדר"ל. כאשר נגרמו לישראל פגיעות קשות בנפש, היא תקפה כמה פעמים מטרות תשתית בלבנון. מאז הנסיגה הישראלית מדרום לבנון, ולמרות איומיה, נמנעה ישראל מלהסלים את תגובותיה, ככל הנראה מחשש לגורל ארבעת החטופים הישראלים המוחזקים על ידי חזבאללה וכדי להימנע מפתיחת חזית שניה.

 

לדעת הסורים, ההתקפה על הרדאר הסורי היוותה נקודת מפנה ואיתות ישראלי לכך שירושלים רוצה לבטל את כללי המשחק האלה וליצור משוואה חדשה, לפיה התגובה על כל התקפה של חזבאללה תהיה נגד מטרות סוריות בלבנון.

 

התסריטים האפשריים

כדי להרתיע את ישראל משינוי זה, מציגה ההנהגה הסורית שלושה תסריטים אפשריים המתבססים על תגובותיה האפשריות של ישראל לפיגוע הבא של חזבאללה:

 

תסריט א'

ישראל תגיב על פיגוע של חזבאללה בהפצצת מטרות לבנוניות. זוהי, כמובן, האופציה המועדפת על הסורים. במקרה זה, "הלחץ האמריקאי נשא פרי, המשחק חזר לכלליו הישנים, והשלום נותר אופציה. כלומר, המסר הגיע לשרון."

 

תסריט ב'

בתגובה לפיגוע חזבאללה, תשוב ישראל להפציץ מטרות סוריות בלבנון. זוהי המשוואה שלדעת הסורים מבקשת ממשלת ישראל להנחיל. משמעות הדבר, ש"הכללים המסורתיים" כבר לא בתוקף, ועמדות סוריות יופצצו בכל פעם שתהיה התקפה של חזבאללה. במקרה זה, קובעים הסורים, "צפוי שחזבאללה יפציץ בעומק הישראלי, כפי שהבטיח הנשיא לחוד".

 

תסריט ג'

בתגובה לפיגוע חזבאללה, תסלים ישראל את העימות ותתקוף מטרות בשטח סוריה. במקרה כזה, "לסורים תהיה זכות לתקוף את תל אביב בטילים". הסורים הדליפו לחמידי כי ערב הפסגה הערבית האחרונה בעמאן, ערך הצבא הסורי ניסוי בטיל בטווח של 700 קילומטר. לדבריהם, אין לחשוש מהנשק  הגרעיני הישראלי, "משום שזהו  נשק להרתעה [בלבד] ולא נשק לשימוש מעשי בשדה המערכה". יש לשים לב כי הסורים אינם מחייבים את עצמם לתגובה צבאית, גם במקרה של התקפה על מטרות בשטח סוריה, ומסתפקים בציון "הזכות לתקוף את תל אביב".

 

"כללי המשחק" עומדים למבחן

סוריה נזקקה להתקפה נוספת של חזבאללה כדי לבחון את התגובה הישראלית ולקבוע לפיה האם שינתה ישראל את כללי המשחק או שהכללים הישנים נותרו בעינם. התקפה זו באה ב14- במאי, כאשר חזבאללה שיגר טילי נ"ט על מוצב צה"ל בגזרת הר דב. לישראל לא נגרמו נפגעים והיא בחרה שלא להגיב. יומיים אחר כך, כאשר נשיא סוריה הגיע לביקור במצרים, הצהיר שר הביטחון הישראלי, בנימין בן אליעזר, כי הוא "רואה בסוריה אחראית לכל מה שמתחרש בלבנון" והוסיף: "אני אומר לך, בשאר אסד, שהאלימות לא תסייע לך בדבר".[6] נשיא סוריה מיהר לסיים את ביקורו, שאמור היה להמשך יומיים ולחזור לדמשק. הסורים לא נתנו הסבר לקיצור הביקור וטענו כי הנשיאים אסד ומבארכ הסכימו על כל הנושאים ולכן הביקור מיצה את עצמו. ואולם, נראה כי היו אלה איומיו של שר הביטחון הישראלי שהחזירו את נשיא סוריה לדמשק.

 

בעקבות הימנעותה של ישראל מתגובה צבאית על התקפת הטילים של חזבאללה, מיהרה סוריה להכריז על תחייתם המחודשת של "כללי המשחק הישנים". אבראהים חמידי, שב לפרסם את העמדה הסורית, כפי שהודלפה לו על ידי דמשק. לדבריו, התקפת הטילים של חזבאללה היוותה "מבחן סורי" שביקש לבדוק "עד כמה הבין שרון את המסרים של דמשק"[7].

 

ואולם, חמידי מודה שיתכן ש"לא היה זה מקרה שבהתקפת חזבאללה לא היו קורבנות בצד הישראלי"[8]. כידוע, המרכיב העיקרי בקביעת התגובה של ישראל להתקפות עליה, הוא כמות הנפגעים וחומרת הפגיעות. נראה אם כן, כי הסורים אינם בטוחים בהערכותיהם ומעדיפים לברר את המדיניות הישראלית והאמריקאית בהדרגה ובאמצעות שורה של "מבחנים" שילכו ויסלימו. חזרתו הפתאומית של הנשיא בשאר אסד לדמשק מביקורו במצרים מהווה עדות נוספת לחוסר הביטחון הסורי בנוגע לתגובה הישראלית.

 

משום שבהתקפת חזבאללה לא נגרמו לישראל נפגעים, נראה כי הסורים לא הצליחו ללמוד ממנה יותר מדי בנוגע לתגובה הישראלית. לפיכך, שב שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, להציג את העמדה הסורית בנוגע ל"כללי המשחק" בעת שביקר בלבנון. "אם ישראל תנסה לשנות את כללי המשחק, כפי שנטען בכמה עיתונים, הרי שאנו מכינים את הכללים בהם אנו מעונינים למשחק זה", הוא קבע והוסיף: "ישראל איננה יכולה לקבוע את כללי המשחק באופן בלעדי".[9]

 

ארה"ב - קלף המיקוח העיקרי של סוריה

על פי הניתוח הסורי, לירושלים ולדמשק יש כעת רצונות מנוגדים: מצד אחד הרצון הישראלי לשנות את כללי המשחק, ומצד שני רצונה של סוריה לחזור אל הכללים הישנים. לדעת דמשק, סוריה יכולה למנוע את היווצרותם של כללים חדשים, משום שיש בידיה "קלפים" המאזנים את היתרון האסטרטגי של ישראל.

 

קלפיה של סוריה קשורים, בראש ובראשונה, בארה"ב, משום ש"סוריה מטילה את יהבה על לחץ אמריקאי על שרון כדי למנוע ממנו מלשנות את 'כללי המשחק המסורתיים' בלבנון", כפי שמסביר חמידי[10]. המודל עליו מתבססת ההנהגה הסורית הוא הלחץ האמריקאי על שרון לסגת מרצועת עזה, כמה שעות לאחר כניסת הצבא הישראלי. וושינגטון, "מנעה משרון לחצות את הקווים האדומים", וההנהגה הסורית מצפה ממנו לעשות את אותו הדבר בלבנון.

 

על אף שארה"ב אחראית לעליונות הצבאית הישראלית, בשל הסיוע האמריקאי רב השנים לישראל, וושינגטון נתפסת בימים אלה על ידי ההנהגה הסורית כגורם "המאזן את העליונות הצבאית הישראלית", בשל חששה מפגיעה באינטרסים האמריקאים במזה"ת. לפיכך, הקלפים הסורים מול וושינגטון כוללים איומים בפגיעה באינטרסים ובמדיניות האמריקאיים באזור. עימות סורי-ישראלי, מסבירה דמשק, יוביל להתמוטטות הסכמי השלום עם ירדן ומצרים; לסיכון האינטרסים האמריקאים במפרץ ובמזה"ת; ולתבוסה למאמצים האמריקאים להטיל משטר סנקציות חדש על עראק.

 

דמשק בין וושינגטון לבגדאד

יחסה של וושינגטון למשטרו של בשאר אסד אמביוולנטי. ראש ממשלת לבנון, רפיק חרירי, שביקר בוושינגטון לאחרונה ונפגש עם הנשיא בוש ועם כל צמרת הממשל, אמר בראיון עיתונאי כי "חברי המשלחת [הלבנונית] חשו ברצון אצל ממשל בוש לשתף פעולה עם הנשיא הסורי, הד"ר בשאר אסד. [המסר האמריקאי] חרג מהבעת כוונות טובות [וכלל] התייחסות לתכונותיו הטובות [של בשאר אסד]. בכך הוא [הנשיא בוש] ביקש להעביר מסר לדמשק דרך ביירות."[11]

 

ואולם, קשה לחזות התחממות אמיתית ביחסים בין ארה"ב לסוריה, נוכח התחזקות שיתוף הפעולה הסורי-עראקי, בעיקר בתחום הנפט, אך גם בתחומים הדיפלומטי והמדיני. מזכיר המדינה פאול הגיע לדמשק לפני כמה חודשים במטרה לשכנע את ההנהגה הסורית להימנע מהפרת משטר הסנקציות בנושא הנפט, אך ללא הצלחה. שר הנפט הסורי, מאהר ג'מאל, אמר בפאריס כי "סוריה מתכננת פרוייקט להנחת קו [נפט] חדש מהגבול העראקי לשפך הבניאס". כשנשאל השר הסורי על הבטחתו של בשאר לנשיא בוש להעביר את כל הנפט

מעראק דרך הצינור הקיים ובמסגרת החלטת האו"ם, הוא השיב כי בצינור הישן יש דליפות.[12] מקורבו של שר החוץ הסורי, העיתונאי אבראהים חמידי, הסביר כי "אי-הבנה" נוצרה בין וושינגטון לדמשק, לאחר שמזכיר המדינה פאול הבין בטעות מהנשיא, בשאר אסד, שסוריה מכוונת להכליל את צינור הנפט הקיים במסגרת החלטות האו"ם, בעוד שהנשיא הסורי התכוון לצינור הנפט החדש שסוריה מתכננת להניח.[13]

 

יתרה מכך, בשבועות האחרונים, העניקה דמשק משנה מרץ לשיתוף הפעולה שלה עם בגדאד. שר הנפט הסורי ביקר בבגדאד "כדי להרחיב את שיתוף הפעולה התעשייתי והכלכלי עם עראק" ואף נמסר כי ראש ממשלת סוריה יעשה את אותו המסלול בקרוב, לראשונה מזה עשרים שנה.[14] ביקור זה של ראש ממשלת סוריה, מירו, שתוכנן ל21- במאי, נדחה ברגע האחרון, ודמשק הסתפקה בשיגור שר הכלכלה הסורי, מחמד אל-עמאדי.[15] במקביל, שגרה דמשק את הדיפלומט, מחמד חסן טואב, כדי שיפתח משרד אינטרסים סורי בשגרירות האלג'יראית בבגדאד. משרד עיראקי מקביל נפתח בדמשק כבר לפני כשנה.[16]

 

סוריה מנסה לשחק משחק כפול בין וושינגטון לבגדאד. מצד אחד, היא אינה מעונינת לצאת באופן רשמי נגד משטר הסנקציות החדש שארה"ב מבקשת להנחיל, כדי שלא להתעמת עם וושינגטון, שהרי סוריה מבקשת לנצל אותה ללחץ על ישראל, וכדי שלא לצאת חוצץ נגד "הלגיטימיות הבינלאומית" היקרה לליבה. לפיכך, הסתפקה סוריה באופן רשמי בהבעת "זהירות רבה" בכל הנוגע למשטר הסנקציות החדש. על פי אותה טקטיקה, סרב שר החוץ הסורי, פארוק אל-שרע, לדון בנושא העראקי עם השליח האמריקאי, אדוראד ווקר, לפני כחודש, בטענה שסוריה סבורה כי לפני כן "יש לנקוט בעמדות ברורות בנוגע לתוקפנות הישראלית נגד הערבים".[17]

 

מצד שני, פועלת סוריה במלוא המרץ בשטח כדי לשפר את היחסים עם עראק ולהקדים מדינות אחרות בקטיפת פירותיו הצפויים של אותו משטר סנקציות חדש. חמידי מדווח כי סוריה מייחלת לזכות ב"חלק הארי"[18] בהסכמים הכלכליים שתחתום עראק לאחר שיוסרו הסנקציות האזרחיות.[19] תקוותה של דמשק היא להגיע להיקף יצוא של מיליארד דולר לעראק. לצורך כך, מבקשת סוריה לסכם כבר עתה על פרוייקט צינור הנפט החדש, על פתיחת הגבולות בין שתי המדינות, ועל הסכמים כלכליים נוספים. סוריה מודעת היטב למתווה משטר הסנקציות החדש, לאחר שהשגריר האמריקאי בדמשק, ראין קרוקר, העביר לעוזר שר החוץ הסורי, וליד מעלם, עותק של משטר הסנקציות המוצע. לאחר שקראו הסורים את המסמך, הם החליטו להאיץ את הסיכומים הכלכליים עם עראק ולשגר את ראש ממשלתם כדי להיפגש עם סגן נשיא עראק, טה יאסין רמצ'אן.[20]

 

נראה, אם כן, כי הבחירה הסורית בין ארה"ב לעראק כבר הוכרעה. לכך יש להוסיף את המתקפה האנטישמית בה פתח בשאר אסד לאחרונה, שנראה כי תקשה עוד יותר על שיפור היחסים עם וושינגטון.

 

חילוקי הדעות בין וושינגטון לדמשק בשאלת הגבול בין ישראל ללבנון

הסורים ושותפיהם הלבנונים התאכזבו מן העמדה שהציג הממשל האמריקאי בנושא הגבול בין ישראל ללבנון. השגריר האמריקאי בביירות, דונלד סאטרפילד, הצהיר בימים האחרונים כי "לא צריכה להיות כל מחלוקת בנושא חוות שבעא, מאחר שממשלת לבנון הסכימה באופן רשמי כבר לפני שנה ל'קו הכחול' [גבול הנסיגה הישראלית מדר"ל, שאושר

על ידי האו"ם], ואין סיבה להעלות נושא זה בשנית".[21] שותפיה הלבנונים של סוריה, לעומת זאת, טוענים כי מדובר באי-הבנה משום שלבנון התנתה את הסכמתה ל'קו הכחול' בהתייעצות עם סוריה, שטרם הושלמה עד ל16- ביוני 2000, היום שבו קבע מזכ"ל האו"ם כי ישראל השלימה את ביצוע החלטת האו"ם 425.

 

לפיכך, אם קיוו הסורים - הרואים בממשל האמריקאי את קלף המיקוח העיקרי במדיניות ההרתעה שהם מבקשים לגבש - לשינוי רשמי בעמדה האמריקאית בעקבות ההפצצה הישראלית על עמדת הרדאר, נכונה להם אכזבה. האמריקאים ממשיכים לתמוך בעמדה הישראלית בסוגיית פיגועי חזבאללה בגזרת הר דב ולקרוא "לכל הצדדים" לשמור על איפוק,.

 

למרות זאת, יש לממשל האמריקאי אינטרסים הקשורים לסוריה. על אף שסוריה מתעלמת לחלוטין מן האינטרסים האמריקאים, הן בנושא הישראלי והן בנושא העראקי, מעונינת וושינגטון לשמור על קשר עם דמשק כדי להקל עליה את ניהול הסכסוך המזרח תיכוני ולמנוע הסלמה אזורית. לפיכך, אין להניח כי ההצהרות האמריקאיות הרשמיות בזכות העמדה הישראלית וההבנה שגילה הממשל להתקפה הישראלית החד-פעמית על המטרה הסורית בלבנון, מהוות אור ירוק לשינוי "כללי המשחק" על ידי ישראל.

 

הגורם הלבנוני

התקפת הטילים האחרונה של חזבאללה נגד ישראל אפשרה לסוריה גם לתקן מקצת מן הנזק שנגרם בזירה הפנים-לבנונית בעקבות ההתקפה הקודמת של חזבאללה. אז, נמתחה ביקורת במאמר המערכת של עיתונו של ראש ממשלת לבנון, רפיק חרירי, אל-מסתקבל, על "העיתוי השגוי" של ההתקפה. ערב נסיעתו לוושינגטון, חשש חרירי כי התקפות חזבאללה יקשו עליו להשיג את תמיכת וושינגטון והקהילייה הבינלאומית בתוכנית הרפורמות שלו שמטרתה להציל את כלכלתה המתמוטטת של לבנון.

 

סוריה המתמודדת מזה זמן עם התגברות ההתנגדות הפנים-לבנונית לנוכחותה הצבאית בלבנון, כמו גם עם התביעה הבינלאומית לפריסת הצבא הלבנוני בדר"ל, כדי למנוע את פיגועי חזבאללה - הגיבה בחריפות בכך שביטלה פגישה מתוכננת של חרירי עם הנשיא אסד.

כמה מאנשיה של דמשק בבירות אף הכריזו כי ביקורתו של חרירי היוותה אור ירוק עבור ישראל לתקוף את עמדת הרדאר הסורית.

 

יתרה מכך, שר החוץ הסורי אותת כי במידה ויתהוו אינטרסים סותרים, תהיה לפעילות חזבאללה עדיפות על פני תוכניותיו הכלכליות של חרירי להצלת כלכלתה של לבנון. "כל הנהגה שאיננה נהנית מתמיכה עממית, אינה יכולה להרוויח, גם אם תזכה בסיוע חוץ"[22], אמר שרע בעת ביקורו בלבנון. זימונו של ראש ממשלת לבנון לשעבר, עמר כראמי, לפגישה עם הנשיא, בשאר אסד, במקביל לביטול ביקורו של חרירי שתורץ בלוח הזמנים הצפוף של נשיא סוריה עורר גל שמועות בביירות בדבר "שינויים צפויים בממשלה", והיווה איתות לחרירי כי אם לא 'יחזור למוטב', הוא יוחלף. חרירי נאלץ לחזור בו, מיד עם שובו מארה"ב ולהסביר כי המאמר בעיתונו לא הובן כהלכה. לדברי חרירי, ממשל בוש לא העלה בפניו את נושא התקפות חזבאללה כלל, והדבר מהווה איתות לכך שהממשל אינו תולה את הסיוע הכלכלי ללבנון בהפסקת פיגועי חזבאללה. התקפת "המבחן" של חזבאללה אפשרה הזדמנות נוספת לחרירי "לחזור למוטב" באופן פומבי ולהכריז כי "הפעולה נכללת במסגרת זכותו של חזבאללה להיאבק לשחרור אדמתו מן הכיבוש הישראלי".[23] נראה כי דבריו אלה של אל-חרירי סללו את הדרך לקיום הפגישה עם נשיא סוריה.

 

סיכום:

באמצעות חשיפת תסריטי ההסלמה האפשריים בהצהרות פומביות ובהדלפות מהימנות לעיתונות, מבקשת סוריה לגבש מדיניות הרתעה מול ישראל, כדי למנוע את שינוי "כללי המשחק". מדיניות הרתעה זו של דמשק צריכה עדיין לעמוד למבחן בשטח. התקפת הטילים

האחרונה של חזבאללה נועדה להיות מבחן ראשון למדיניות ההרתעה הסורית. ישראל לא הגיבה באופן צבאי, משום שלא נגרמו לה נפגעים. לפיכך, מבחן ראשון זה לא היה מספיק, שכן לא היה בו די כדי ללמד על מצב "כללי המשחק". חזרתו המיידית של בשאר אסד לדמשק, ברגע בו הצהיר שר הביטחון הישראלי כי ישראל מטילה את האחריות על סוריה, מעידה כי מדיניות התגובה הישראלית עודנה בבחינת נעלם עבור ההנהגה הסורית. "כללי המשחק" יבחנו בפיגועים הבאים של חזבאללה.

 

נעלם נוסף היה ונותר עמדת ממשל בוש בנוגע לתסריטי ההסלמה האפשריים. הסורים תולים את יהבם על לחץ אמריקאי לריסון התגובות הישראליות. עובדה זו אינה מונעת מהם לפעול במלוא המרץ לחימום היחסים עם עראק, במטרה להקדים מדינות אחרות בקטיפת פירות משטר הסנקציות החדש, וזאת בסתירה מוחלטת לאינטרס האמריקאי. הגישושים שערך ממשל בוש עם המשטר החדש בסוריה, הן באמצעות מזכיר המדינה פאול והן באמצעות עוזרו, ווקר, אינם מעידים על אפשרות להידוק שתה"פ בין וושינגטון לדמשק. סוריה דחתה הצעה אמריקאית לחידוש המו"מ עם ישראל, והתעלמה מן העמדה האמריקאית בסוגיה העראקית, ומן התביעה האמריקאית לרסן את חזבאללה. יחסו של ממשל בוש למשטר הסורי, בנושא הישראלי ובנושא העראקי, כמו גם בשאלת הנוכחות הצבאית הסורית השנויה במחלוקת בלבנון - טרם הובהר.



[1] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 17.4.2001.

[2] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 20.4.2001.

[3] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 29.4.2001.

[4] אל-מסתקבל (לבנון), 3.5.2001. נראה כי אחת מאותן דרכי תגובה אלטרנטיביות, היא ההסלמה המילולית, משום שכבר למחרת פרסום אותו ראיון, פתח הנשיא הסורי במתקפת הצהרות אנטישמיות, ראשית במסיבת עיתונאים במדריד לצדו של ראש הממשלה הספרדי - "גזענותה של ישראל חסרת תקדים בהיסטוריה והיא עולה על הנאציזם" (אל-חיאת (לונדון-ביירות), 4.5.2001; ויומיים אחר כך במסיבת עיתונאים לצדו של האפיפיור, שביקר בדמשק - "הם מנסים להרוג את כל עקרונותיהן של הדתות המונותאיסיטיות באותה מנטאליות של הבגידה בישו". (אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 6.5.2001).

[5] אל-וסט (לונדון), 30.4.2001

[6] אל-ג'זירה TV (קטר), 16.5.2001.

[7] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 17.5.2001.

[8] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 17.5.2001.

[9] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 19.5.2001.

[10] אל-וסט (לונדון), 30.4.2001

[11] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 9.5.2001.

[12] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 26.4.2001.

[13] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 20.5.2001.

[14] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 3.5.2001.

[15] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 22.5.2001.

[16] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 20.5.2001.

[17] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 20.5.2001.

[18] משחק מילים. אריה בערבית הוא "אסד" ולכן "חלק הארי" משמעותו גם "מכסתו של אסד".

[19] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 20.5.2001.

[20] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 20.5.2001.

[21] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 18.5.2001.

[22] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 19.5.2001.

[23] אל-חיאת (לונדון-ביירות), 17.5.2001.