המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתוני המפרץ ערב ביקור אובמה: חשש ממדיניות ארה"ב באזור
28/3/2014


העיתונות המפרצית ערב ביקור אובמה בסעודיה:

חשש ממדיניות ארה"ב באזור לצד פסימיות מתוצאות הביקור


ערב ביקורו של אובמה בסעודיה [28.3] ההתייחסות לנושא בעיתונות המפרצית היתה מעטה. במאמרים הבודדים שהתפרסמו בעיתונות זו, נמתחה לרוב ביקורת על מדיניותה של ארה"ב באזור- בעיקר כלפי איראן, עיראק, מצרים וסוריה- והביעו חשש שמדיניות זו מסכנת את ביטחון ויציבות האזור. המאמרים גרסו כי על ההנהגה הסעודית לדרוש מאובמה תשובות ברורות לגבי מדיניות זו. כמו כן, הביעו המאמרים פסימיות לגבי תוצאות הביקור והאפשרות לשינוי אמיתי במדיניות האמריקאית.[1]  להלן קטעים מן המאמרים:





סגן עורך אל-חיאת: על סעודיה לקבל מאובמה תשובות לשאלות המטרידות אותה

סגן עורך היומון הסעודי אל-חיאת, היו"ל בלונדון, ג'מיל אל-ד'יאבי, פירט במאמרו ביומון את הסיבות למשבר היחסים בין סעודיה לארה"ב: תמיכתה של ארה"ב באחים המוסלמים במצרים, התקרבותה לאיראן וניהול מו"מ חשאי עמה, וניהול מדיניות הססנית בנוגע למשבר בסוריה. לדברי ד'יאבי, המנהיגות הסעודית צריכה לדרוש מאובמה תשובות ברורות לגבי הנושאים המטרידים אותה, שכן הם נוגעים לעתידו של האזור כולו.


אל-ד'יאבי כתב:

"לאחר שהבית הלבן הודיע על כוונת הנשיא אובמה לבקר בריאד, רב הפרשנים הסכימו שיש 'שבר' גדול וברור ביחסי ארה"ב- סעודיה, שאין מנוס מאיחויו מאחר שריאד היא בעלת ברית וותיקה של וושינגטון.

יש להעמיד על טעותו את מי שטוען שהברית בין שתי המדינות מבוססת על המשוואה של נפט בתמורה להגנה על סעודיה. יש סיבות רבות לקשרים אלו, ביניהן שסעודיה היא מדינה אסטרטגית בעלת השפעה המוגנת ע"י אנשיה וע"י מעמדה הרם והשפעתה בעולם הערבי והאסלאמי. הברית הזו מבוססת על אינטרסים הדדיים, כפי שקיים בין כל האומות והעמים. 

ברור שלסעודיה יש קווים אדומים בנוגע לביטחונה ולביטחון המפרץ ובנוגע לאזור, הגועש [בגלל] מהומות וחוסר יציבות. אורבים לו מדינות וגורמים המתפארים בכך שהפכו לבעלי הברית הטובים ביותר של וושינגטון, כמו איראן והאח"ס, שרוצים להתפשט ממצרים למדינות המפרץ הערבי בסיוען של מדינות באזור כמו קטר ותורכיה. ייתכן [שהמחלוקת בענין זה] היתה תחילת השבר ביחסים בין ריאד לוושינגטון.


סעודיה הביעה מורת רוח רבה ממדיניות הבית הלבן בנוגע לאירועים במצרים, כשהיה ברור שוושינגטון בירכה על השתלטות האח"ס על המהפכה המצרית... התהום התרחבה לאחר שוושינגטון בחרה לנקוט עמדות רופסות והססניות נוכח נחישותו של משטר בשאר אל-אסד להרוג את עמו, לאיים על האזור במלחמה עדתית ולהצית אש בכל מדינות האזור. כמו כן, למרות שהיה ברור שתמיכה בצס"ח מתחילת [האירועים] היתה מספיקה כדי ליצור מאזן [כוחות] צבאי ואסטרטגי שהיה עשוי להביא להחלפתו  של משטר אסד במשטר שיגשים את שאיפות הסורים לצדק ולחירות, התעקשו גורמים אמריקאים בעלי השפעה לדחות את ההגעה לכך. [בהמשך], היסס [הממשל] לגבי [מימוש] הבטחותיו של  הנשיא אובמה לתקוף את משטר אסד....  ו[לבסוף] נתלה [הממשל] בועידת ז'נבה [כפתרון למשבר], למרות שלא הגשימה את שאיפות הסורים ועמי האזור.


הפער גדל לאחר שהתגלה שבמשך כמה חודשים התקיים מו"מ חשאי בין וושינגטון לטהראן על גדות המפרץ ובמדינה מפרצית – עומאן – שהניב הסכם שכונה "המקל והגזר" בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, מבלי שנלקחו בחשבון האינטרסים של מדינות המפרץ, ואף תוך התעלמות מהם כדי לרכוש את אהדת איראן!


ריאד לא התנגדה להסכם זה ואף בירכה עליו אם יניב סידורים שיפיצו את הביטחון הרצוי באזור ואם הכוונות [האיראניות] יהיו כנות. אולם זו זכותם של הסעודים לחשוב גם על האינטרסים שלהם ושל מדינות המפרץ ועל הסכנות האורבות להן, במידה [והם חשים] שהמחיר האמיתי של ההסכם בין המערב לאיראן הוא לאפשר לטהראן להשתלט על המפרץ ולבלוע את העולם הערבי.  זאת במיוחד בשל העובדה שלאיראן יש מעורבות בסוריה, בלבנון, בעיראק ובבחרין, באופן העומד בסתירה מוחלטת לביטחון האזורי, לאינטרסים הסעודים והמפרציים ולשאיפת עמי האזור לביטחון ארצותיהם.


אולי 'התרעומת' של סעודיה הייתה אחת הסיבות החשובות ביותר שגרמו לוושינגטון להבין בהמשך שהקרע והקרירות ביחסים הבילאתרליים [עשוים] להתעצם ולהוביל ל'נזק' שלא יתוקן במהרה. זה מה שגרם לאמריקה לערוך פעילות [דיפלומטית] לאחר ביקורו של שר החוץ ג'ון קרי בריאד ולמהר ולהכניס שינוי במסעו של הנשיא לאירופה בסוף החודש הנוכחי כך שיכלול את ריאד.

הצהרות דובר העיתונות של הבית הלבן ג'יי קרני היו ברורות ומפורטות בנוגע לשיחות שינהלו אובמה והמלך עבדאללה בריאד, כאשר אמר ב-3 בפברואר: 'הנשיא שואף לדון עם המלך עבדאללה ביחסים ההדוקים והאסטרטגיים בין ארה"ב לסעודיה, נוסף על שיתוף הפעולה המתמשך למימוש סדרת אינטרסים משותפים הקשורים במפרץ, בביטחון האזורי, בשלום במזרח התיכון, בהתמודדות עם הקיצוניות והטרור ובעיות אחרות הקשורות בשגשוג וביטחון.'


יהיה אשר יהיה היקף 'הקרע' והקרירות ביחסי ריאד וושינגטון – ברור שאחריתם לא תהיה ניתוק, כפי שמעלילים במזרח ובמערב. העדות הטובה ביותר היא מה שאמר קרני: 'הנשיא מתאווה מאוד לביקור. יידונו כל הבעיות במהלך פגישותיו בריאד. למרות כל המחלוקות שבינינו הן לא ישנו את העובדה שהיחסים האלה חשובים מאוד והדוקים'.


מי שיבחן את יחסי סעודיה-ארה"ב לאורך ההיסטוריה המדינית המודרנית יגלה שיחסים אלו היו נתונים בעבר למבחנים קשים שנפתרו. לאחר פיגועי [ה-11] בספטמבר 2001 כולם חשבו שהיחסים [בין המדינות] לא יהיו עוד כבעבר. אולם, המבחן הנוכחי שעוברים שני בעלי הברית הללו הוא אולי הקשה ביותר שהתרחש עד כה. העניין אינו קשור במדינה אחת, אלא בשרטוט עתיד האזור כולו. סעודיה וארה"ב מכירות היטב את היבטי היחסים האלה, שיישארו איתנים גם אם יעמדו מולם מכשולים גדולים. ביקור אובמה בריאד דורש מהנהגת סעודיה לא לייפות את מדיניותו החלשה, לקבל ממנו תשובות ברורות בנוגע לשאלות המטרידות את ריאד בנושא תכנית הגרעין של איראן והשלכותיה ההרסניות על מדינות המפרץ והאזור, [ולדרוש ממנו] להפסיק  את תמיכתו בפעולות הנתעבות של נורי אל-מאלכי. כמו כן [הביקור מחייב תשובות ברורות בנוגע ל]משבר בסוריה, שם נמשכת שפיכות הדמים כבר למעלה משלוש שנים, וכן [תשובות לגבי] נושאים בוערים באזור. יש גם שאלה לגבי אופי היחסים בעתיד בין שתי המדינות, ומגמתם."[2]           


בעל טור סעודי: מדיניות ארה"ב באזור פוגעת בביטחון המפרץ

במאמר ביומון הסעודי הממסדי אל-ריאד מתח בעל הטור הסעודי, ד"ר מוטלק אל-מוטירי, ביקורת על מדיניות אובמה במזה"ת וטען כי מדינות המפרץ אינן צריכות לשלם את המחיר על מדיניותו החלשה של הממשל האמריקאי: "... היועצת לביטחון הלאומי האמריקאי, סוזן רייס, אמרה: 'אובמה יביע במהלך ביקורו בממלכה את מחוייבותו לביטחון המפרץ', [אולם] סוג המחויבות שאובמה יציע לא הוגדר. ביטחון המפרץ ניצב בפני אתגרים שבראשם עמדתה של ארה"ב כלפיו, שכן לא ניתן לפרש את המדיניות [האמריקאית] המכשירה את איראן להיכנס להסכמים מדיניים וביטחוניים על חשבון [מדינות] המפרץ כהתחייבות להגן על ביטחון [המפרץ]. טענת הנשיא אובמה שמדיניות איראן היא 'אסטרטגית ולא אימפולסיבית', וכי 'לאיראן יש השקפת עולם, והיא אומדת את האינטרסים שלה ועושה חישוב של רווח והפסד'- אינה מחזקת את ביטחון המפרץ, בפרט כאשר היא באה בד בבד עם שתיקה של ארה"ב נוכח המעורבות הצבאית האיראנית לטובת משטר בשאר אל-אסד ונגד העם הסורי.


מדיניותה המוצהרת של ארה"ב באזור היא חלק מהאתגרים העומדים בפני ביטחון המפרץ, ולא גורם המחזק אותו. כך גם תמיכתה בממשל אל-מאלכי בעיראק, הדבק בברית הגורל שלו עם איראן על חשבון אחדותה של עיראק וביטחון שכנותיה. אם זוהי דרך חדשה במדיניות של ארה"ב, המחיר שלה עשוי להיות גבוה עבור מדינות המפרץ, והן לא יחכו עד שאדמתן וההיסטוריה שלהן יהיו חלק ממחיר זה. אם הדבר נובע מחולשה במדיניות האמריקאית, אסור שמדינות המפרץ ישלמו את מחיר חולשה זו. גם אם  האופציות העומדות בפניהן כדי לפצות על החולשה של התפקיד האמריקאי הן מועטות, הרי ש[אופציות כאלה] קיימות והן יותר מאפשריות, והן כוללות ויתור על הברית ההיסטורית עם ארה"ב. יש מי שמדרבן לכך ורוצה בכך לטובתו ולטובת מדינות המפרץ.


אסור שמחיר אמונו של הנשיא אובמה במו"מ עם איראן סביב תכנית הגרעין שלה יהיה מסירת ביטחון המפרץ לידי איראן. [מה שקורה היום] בעיראק הוא דוגמה משכנעת לשיתוף הפעולה שעשוי להתקיים בין אמריקה ואיראן גם בעתיד, ולמדינות המפרץ עדיין יש כוח המאפשר להן לזהות את מקורות האיום על ביטחונן, ויש להן את הנשק, כוח האדם ובעלי הברית הדרושים כדי להגן על [ביטחון זה]".[3]  


בעל טור בחרייני: הממשל האמריקאי נדרש לתת הוכחות בשטח לשינוי מדיניותו

בעל הטור הבחריני, אל-סיד זהרה, כתב ביומון אח'באר אל-ח'ליג' כי אובמה צריך להפיג את החששות בסעודיה ממדיניות ארה"ב ע"י הצגת צעדים בשטח שעשויים להעיד על שינוי המדיניות האמריקאית בנוגע לנושאים השנויים במחלוקת בין שתי המדינות. במאמר שכותרתו "אובמה בסעודיה" כתב:

"באופן טבעי, לביקור אובמה ישנה חשיבות גדולה ומכרעת עבור ארה"ב, עבור סעודיה ועבור מדינות ערב בכלל. כידוע, הביקור מתקיים בצל מחלוקות גדולות בין סעודיה ומדינות ערביות רבות לבין ארה"ב, ובצל כעס ערבי כללי על המדיניות האמריקאית בנושאים רבים. חשיבות ביקור זה נעוצה בכך שהוא צפוי להוות נקודת מפנה מכרעת [לכאן או לכאן] – או שיעמיק את המחלוקות עם ארה"ב ויגביר את החששות הערביים, או שישפר את יחסי סעודיה-ארה"ב...


כולם מכירים את אופי המחלוקות בין ארה"ב לבין סעודיה ומדינות ערב רבות אחרות ואת הסתייגויותיהן מהמדיניות האמריקאית כלפי האזור. ישנה מחלוקת נרחבת בנוגע לקווי המדיניות האמריקאית החדשה ביחס לאיראן, ונראה כי ישנה כוונה אמריקאית לערוך הסכם גדול עם איראן על חשבון מדינות המפרץ הערביות. [כמו כן] סעודיה ומדינות ערב האחרות מסתייגות מהתמיכה האמריקאית במשטר העדתי של אל-מאלכי בעיראק, השייך לאיראן. יש להן גם הסתייגויות קשות מהעמדות של ארה"ב וממדיניותה כלפי סוריה, מצרים, בחריין והבעיה הפלסטינית... יש מי שחושב כי עמדות אלו של ארה"ב ומדיניותה ביחס לנושאים אלו מהוות איום על הביטחון והיציבות של מדינות המפרץ הערביות ושל מדינות ערב בכלל. ישנה סברה כללית כי ממשל ארה"ב הפנה עורף למדינות ערב והחליט להקים ברית עם אויביהן...


אובמה לא ישמע מהמנהיגים הסעודים מילים דיפלומטיות או דברי חנופה. הם לבטח יציגו בפניו, בצורה ברורה וגלויה, את כל הסתייגויותיהם ממדיניות הממשל האמריקאי, את התנגדותם למדיניות זו ואת חששם ממנה. הם גם ידרשו ממנו לנקוט עמדה נחרצת ביחס להסתייגויות וחששות אלו.


כמובן שצפוי כי אובמה, בשיחות ובהצהרות הפומביות שלו במהלך הביקור, ידגיש את עומק היחסים בין ארה"ב וסעודיה ואת מחויבותה של אמריקה לביטחון ויציבות מדינות המפרץ הערביות, וכן ידבר על פיתוח היחסים [בין המדינות] ודברים דומים [אחרים]. אך הבעיה היא שלעמדות ולהשקפות אלה אין שום ערך ושום משמעות - בין אם הן נאמרות בפומבי ובין אם בחשאי. זאת מאחר והבכירים האמריקאים אומרים זאת כל הזמן מבלי שיהיה כל שינוי במדיניות האמריקאית, שהיא מקור החשש הסעודי והערבי.


אם אובמה רוצה לתת ערבויות או מסרים מרגיעים משכנעים למנהיגים הסעודים, עליו להציג צעדים מעשיים ומוגדרים מצד הממשל האמריקאי בנוגע לעניינים השנויים מאוד במחלוקת, כדי להוכיח בפועל שאכן יש שינוי במדיניות האמריקאית.... במילים אחרות, אין תועלת במסרים מרגיעים תיאורטיים. הממשל האמריקאי נדרש לספק הוכחות בשטח. האם אובמה מסוגל לעשות זאת? אנחנו בספק. בכל מקרה עלינו להמתין ולראות מה יציע ומה יעשה."[4] 

 

 



[1] ר' דוח ממרי באותו נושא

[2] אל-חיאת (לונדון), 25.3.2014

[3] אל-ריאד (סעודיה), 26.3.2014

[4] אח'באר אל-ח'ליג' (בחרין), 25.3.2014