המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הנסיך הסעודי תורכי אל-פיצל: פגישותי עם ישראלים - לגיטימיות
16/2/2014

הנסיך הסעודי תורכי אל-פיצל מגן על השתתפותו בפורומים בינלאומיים לצד ישראלים: ההשתתפות אינה סותרת את השריעה; נועדה ללחוץ על הישראלים לקבל את יוזמת השלום הערבית

 

לאחרונה נערכו מפגשים חריגים והיסטוריים בין הנסיך תורכי אל-פיצל, לשעבר ראש המודיעין הסעודי ושגריר סעודיה בארה"ב ובבריטניה, לבין בכירים ישראלים[1]. על רקע ביקורת בעולם הערבי על מפגשים אלו, בחשד כי מדובר  בנורמליזציה עם ישראל, פרסם תורכי אל-פיצל מאמר ביומון הסעודי אל-ריאד שבו הבהיר מדוע הוא מוכן לקיים מפגשים כאלה.[2]

 

במאמרו העלה אל-פיצל שני טיעונים עיקריים. הראשון הוא שהשתתפותו באירועים בינלאומיים לצד ישראלים נועדה לקדם את היוזמה הערבית לשלום, לחשוף את התנגדותם של הישראלים לשלום, ולהעמידם בפני לחץ בינלאומי גדול. שנית, טען, כי מבחינה שרעית אין איסור לדבר עם אויבים ואף לערוך הסכמים עמם. כראיה הביא את הדיאלוג והמו"מ שניהלו משה ואהרון עם פרעה וההסכם הזמני חודייביה, שערך מוחמד עם שבט קוריש. להלן קטעים ממאמרו:

 

"כמה אמצעי התקשורת דיווחו על השתתפותי בפורומים ובוועידות בינלאומיות, ובכלל זה הועידה הכלכלית הבינלאומית שנערכת בכל שנה בעיר דאבוס שבשוויץ, והוועידה הביטחונית הבינלאומית שנערכת כל שנה במינכן שבגרמניה לאחר ועידת דאבוס. מאחר ומדובר בוועידות בינלאומית הפתוחות לקהל הרחב, הרי שלעתים אני מנהל דיון עם חלק מהנוכחים הישראלים, בין אם מדובר בפקידי ממשלה או אחרים, או עונה לשאלותיהם. השתתפותי באירועים אלה עוררה תגובות שונות בנוגע לתועלת שבהשתתפות זו וסביב השאלה האם נכון לקחת בהם חלק. לכן ברצוני להבהיר את עמדתי, באמצעות מאמר זה. אם עמדתי זו נכונה, הרי שהיא מאללה; אם היא מוטעית, הרי שזה ממני ומהשטן. 

כולם מודעים לסבל ולעושק המוטלים על אחינו הפלסטינים: מלחמות העוולה, הכיבוש העושק, הגירוש וההתנחלות  הבלתי חוקית. הממלכה הערבית השקיעה מאמצים אדירים לתמיכה בבעיה הפלסטינית מתקופת המלך עבד אל-עזיז ועד לתקופת משרת שני החרמים, המלך עבד אללה בן עבד אל-עזיז. זאת במסגרת ראיה ברורה, צודקת וכוללת, המבטיחה את זכויותיהם הלגיטימיות של הפלסטינים כדוגמת זכות ההגדרה העצמית, שיבת הפליטים[3], הפסקת ההתנחלויות, ביטול הכיבוש וההכרה במדינה פלסטינית בעלת עצמאות מלאה שבירתה ירושלים. לכן יצאה יוזמתו של משרת שני החרמים, המלך עבדאללה עת היה יורש העצר, בשנת 2002, אותה אימצו כל מדינות ערב ואשר הפכה להיות ידועה בשם "יוזמת השלום הערבית"...  

 

אני מאמין כי היוזמה הערבית היא המוצא היחיד לטרגדיה הפלסטינית. היא מבטיחה את זכויותיהם הבסיסיות של הפלסטינים, [כמו] הקמת מדינה עצמאית שבירתה ירושלים ושיבת הפליטים. במקביל היא מציעה שלום כולל ונורמליזציה עם ישראל...

 

מאחר ויוזמה זו היא הפתרון היחיד הכולל בר יישום, היא גרמה למבוכה גדולה עבור הישראלים. הם אינם יכולים להודיע על התנגדותם ליוזמה זו, אלא ממשיכים להתעלם ממנה, מפני שאם ידברו עליה, זה יחייבם אותם להסכים לה. לפיכך השתתפותי באירועים בינלאומיים היתה תמיד כדי לקרוא ליישום יוזמה זו ולהבהרת התחמקותם של הישראלים וחוסר רצינותם למציאת פתרון לבעיה הפלסטינית. זה מה שמביך את הישראלים ומצבם תחת לחץ בינלאומי גדול...

 

...כל הדיונים והשיחות עם האישים הישראלים, שנפגשתי איתם במקרה בוועידות הבינלאומיות היו [במסגרת] פגישות פומביות ואני תמיד מתנגד לכל פגישה או דיון מאחורי דלתיים סגורות. זאת מפני שאנו בעלי האמת והשלום וכוחנו נשאב מאמונתו באללה ומאמונתנו בצדקת הבעיה שלנו.

השיח והדיון במסגרת היוזמה הערבית, אינו חורג מהעקרונות השרעיים והלאומיים. [כדוגמת] הדיאלוג של נביאינו מוסא והארון [הכוונה למשה ואהרון] עם אויבם פרעה והמו"מ שהם ניהלו עמו כדי להסיר את הסבל מעמם. כמו כן, כל נביאי אללה ושליחיו הם המודל הטוב ביותר כיצד מדברים עם אויבים וגורמים עוינים. .. 

 

הביוגרפיה של הנביא היא הדוגמא הטובה ביותר ל[קיום] דיאלוג עם הקבוצות האחרות ולניהול מו"מ עימן על מנת להסיר את העושק ולהשיג צדק ככל האפשר, תוך נטייתו התמידית [של הנביא] לעיקרון השלום מתוך דבקות בדברי אללה יתעלה: "אם ייטו לשלום נטה לו גם אתה"  [קוראן 8; 61]

 

כאשר המו"מ בין הפלסטינים לישראלים בניסיון להגיע לשלום היה בשיאו בשנת 1414 להג'רה [קרי 1993], חלק מהאנשים הוציאו פתוות האוסרות השתתפות במו"מ הזה. השיח' עבד אל-עזיז אבן באז, רחמי אללה עליו, הגיב לכך על ידי [פרסום] כמה פתוות בהן ייעץ לכל הפלגים הפלסטינים להסכים למו"מ על מנת להגיע לפיוס. וכך אמר: 'אנו מייעצים לכל הפלסטינים להסכים על הפיוס ולשתף פעולה על בסיסי ההגינות ויראת השמיים, כדי לבלום את שפיכות הדמים, ולהסכים על האמת, על אפם וחמתם של האויבים הקוראים לפילוג ומחלוקת'. אבן באז גם הגיב לאלה שטענו שאסור לנהל מו"מ, דיאלוג או פיוס עם האויב הגוזל את הכספים והאדמה, באמרו:  'שבט קורייש גזל את כספי המוהאג'רון [חברי הנביא שהיגרו עמו אל העיר אל-מדינה] ואת הטריטוריה שלהם כפי שאמר אללה יתעלה בסורת אל-חשר [ קוראן 59; 8] '[השלל נועד] למהגרים העניים אשר גורשו ממושבותיהם ומנכסיהם והמבקשים להם פרנסה מעם אלוהים והמבקשים להפיק רצון מלפניו והמושיטים עזרה לאלוהים ולשליחו. אלו אנשי האמת' ולמרות זאת הנביא התפייס עם קורייש ביום [הסכם] חודייביה בשנה ה-6 להג'רה[4], וגזילת מושבותיהם וכספיהם של המוהאג'רון על ידי קורייש לא מנעו את הפיוס הזה, שכן [הנביא עשה זאת] מתוך התחשבות בטובת הכלל כפי שהוא ראה אותו.'

 

כאשר אני מציג את היוזמה של אדוני, משרת שני החרמים [קרי המלך עבדאללה] בפני הישראלים בכנסים בינ"ל, אני עושה זאת ככלי לחשיפת התנגדותם [של הישראלים] לשלום וכדי [להבהיר] שלא תהיה נורמליזציה איתם אלא לאחר שיקבלו את היוזמה וישיבו לעם הפלסטיני, ללבנון ולסוריה את הזכות שגזלו מהם.

 

אסיים בעצתו של האמאם אבן באז כפי שכתב בפתוא שלו בה קרא לכולם לבחון את העניין הזה על בסיס הראיות ההלכתיות ולא לפי הרגש או העדפה אישית."

 

   



[1] כך למשל, דווח על חילופי דברים בין תורכי אל-פיצל לבין שרת המשפטים הישראלית ציפי ליבני בפאנל בנושא תהליך השלום הישראלי-פלסטיני שהתקיים בכנס הביטחון הבינלאומי במינכן שגרמניה ב- 31 בינואר 2014. כמו כן דווח על מפגש בין אל-פיצל עם איתמר רבינוביץ', לשעבר שגריר ישראל ארה"ב וח"כ מאיר שיטרית ב-15 בפברואר 2014..

[2]  אל-ריאד (סעודיה), 13.2.2014

[3] יצוין כי בעוד היוזמה הערבית לשלום קוראת "לפתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים לפי החלטת העצרת הכללית 194" קורא אל-פיצל לשיבת הפליטים הפלסטינים.

 [4]  הסכם חודייביה נערך בין הנביא לאויביו במכה בשנת 628 לתקופה של עשר שנים, אך הופר לאחר שנתיים עם כיבוש מכה בידי מחמד. ההסכם מהווה תקדים לחתימת הסכמי שלום לפרק זמן מוגבל, כאשר טובת המוסלמים היא האינטרס העליון.

תגיות