כללי

 

עומאן מכשילה את היוזמה הסעודית לאיחוד מדינות המפרץ

 

מאת ח. וורולקר ונ. שמני *

 

הקדמה

בדצמבר 2011 אימצו מנהיגי מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, (ה- GCCלהלן, משפ"מ) את יוזמתו של מלך סעודיה, עבדאללה בן עבד אל-עזיז, להקים איחוד מפרצי, ולעבור משלב של שיתוף פעולה לשלב של איחוד במסגרת ישות אחת. המלך הסעודי נימק את הצורך ביוזמה, באיום הביטחוני הגובר על מדינות המפרץ. למרות שההחלטה התקבלה פה אחד על ידי מנהיגי שש המדינות החברות במועצה, עד כה לא הצליחה סעודיה לקדם את המהלך ולהביאו לידי מימוש, ככל הנראה בשל מחלוקות בין שש המדינות החברות במועצה. כבר אז דווח על מחלוקות בנושא, בעיקר מצידה של עומאן. שה"ח העומאני, יוסף בן עלוי, אף הצהיר בגלוי במרץ 2012, בהתייחסו ליוזמת האיחוד, כי "עומאן מכבדת את דעת אחיותיה אך... היא עצמאית ותישאר כזו...".[1] באפריל 2012 דיווחה העיתונות המפרצית על כוונה להקים איחוד סעודי- בחריני, כשלב ראשון לקראת הקמת האיחוד המפרצי, אולם גם מהלך זה לא יצא אל הפועל.[2]

 

לאחרונה, בעקבות ההתקרבות בין ארה"ב לאיראן ותכנית הפעולה שגובשה בז'נבה בין איראן למעצמות בנושא תיק הגרעין האיראני, התפתחויות אשר עוררו את זעמה וחששה של סעודיה[3], חידשה סעודיה את מאמציה לקדם את תהליך מעבר משפ"מ לאיחוד. סעודיה - החוששת כי ההבנות בין איראן למערב יחזקו את כוחה של איראן במפרץ על חשבון שכנותיה ויאפשרו לאיראן להגביר את התערבותה בענייני מדינות המפרץ[4] - העלתה שוב לסדר יומה של פסגת מנהיגי משפ"מ, שהתכנסה בכווית ב- 10-11.12.13, את היוזמה הקוראת לאיחוד מפרצי. מבחינת סעודיה, משמעותו של איחוד כזה, היא יצירת גוש אזורי חזק מבחינה מדינית, כלכלית וביטחונית, שיהווה שחקן אזורי ובינ"ל משמעותי שירתיע את איראן ויאלץ את הקהילה הבינ"ל להידבר עימו.

 

אולם, גם הפעם נכשלה סעודיה, כאשר היתה זו עומאן שהובילה את ההתנגדות למהלך זה באופן פומבי ונחרץ. שר החוץ העומאני, שהתבטא בבוטות במהלך "דיאלוג מנאמה" – פורום הביטחון האזורי המתקיים מדי שנה בבחריין בהשתתפות נציגים ממדינות האזור והעולם כולו, הדגיש את התנגדות מדינתו לרעיון האיחוד המפרצי, ואף איים בפרישת עומאן ממשפ"מ, אם יוחלט על הקמתו, דברים שעוררו זעם נגד עומאן מצד הבכירים הסעודים. העימות הסעודי- עומאני מצא ביטוי גם בעיתונות הממסדית של שתי מדינות אלה: בעוד העיתונות הסעודית הדגישה את ההכרח להקים את האיחוד המפרצי בעיתוי הנוכחי בשל האיומים הגוברים מצד איראן, ותקפה את עומאן על עמדתה, העיתונות העומאנית תקפה את החיפזון הסעודי. יצוין כי כינוס משפ"מ האחרון נערך בצל זעם סעודי על עומאן גם בשל התפקיד שמילאה בקירוב העמדות בין איראן לארה"ב, עד כי סעודיה חשה שעומאן פעלה מאחורי גבה ואף בגדה בה.[5]

 

בסופו של דבר, מתוך רצון להימנע מ"פיצוץ" הפסגה הוחלט להוריד את נושא האיחוד מסדר יומה ולדחות שוב את הדיון בו. בהודעת הסיכום של פסגת משפ"מ, סוכם על הקמת פיקוד צבאי מאוחד למדינות המועצה, על הקמת אקדמיה מפרצית ללימודים אסטרטגיים וביטחוניים ואינטרפול מפרצי. הודעת הסיכום כללה גם התייחסות חיובית ליחסים עם איראן והדגישה את חשיבות הידוק שתה"פ עימה "על בסיס עקרונות של שכנות טובה, אי התערבות בעניינים פנימיים, כיבוד הריבונות של מדינות האזור והימנעות משימוש בכוח או באיום להשתמש בכוח". המנהיגים גם בירכו על המגמות החדשות של ההנהגה באיראן כלפי מדינות משפ"מ, תוך הבעת תקווה שיהיו לכך ביטויים מעשיים, ועל "ההסכם המקדים שחתמו ה-5+1 עם איראן" בנושא הגרעין.

 

ההודעה כללה סעיף שעסק בנושא האיחוד המפרצי, שבו נאמר: "המנהיגים התעדכנו בתוצאות ההתייעצויות עד כה בנוגע ליוזמת המלך הסעודי, לעבור משלב של שת"פ לשלב של איחוד... והנחו את מועצת שרי [החוץ] להמשיך בהתייעצויות ולהשלים את הדיון בנושא, בהשתתפות יו"ר המועצה, בהתאם להחלטת המועצה העליונה בנושא זה במושב ה-33 שלה שהתכנס... בבחריין בדצמבר 2012".[6]

 

סעיף זה, המזכיר כי גם בשנה שעברה סוכם "להמשיך בהתייעצויות", מדגיש בבירור את הכישלון הסעודי שנה אחר שנה, לשווק את יוזמת האיחוד המפרצי ליתר חברות משפ"מ ולשכנען לתמוך בו. הבכירים הכוויתים שאירחו את הפסגה ויו"ר משפ"מ, עבד אל-לטיף אל-זיאני הבטיחו בהצהרותיהם בסיום הפסגה, כי ההתייעצויות בנושא יימשכו. ר"מ כווית, אמר כי "יתכן שבשנה הבאה הרעיון יתגבש יותר".[7]  שה"ח הסעודי, סעוד אל-פיצל אמר ליומון הסעודי עוכאט' לאחר הפסגה, כי "נושא האיחוד המפרצי יידון בפסגת מנהיגי משפ"מ בשנה הבאה..."[8] למרות הכישלון, העיתונות הסעודית ניסתה להציג את הפסגה כהישג והצלחה, בציינה כי משפ"מ ממשיכה בדרך לאיחוד וכי "גם לאירופה לקח 45 שנה להקים את האיחוד האירופי." כמו כן היה מי שטען שהתנגדותה של עומאן לאיחוד נובעת מרצונה לשמש לשון מאזניים בין איראן לסעודיה.

 

יצוין כי למעט בחריין שהתייצבה לצד סעודיה והביעה תמיכה מלאה ביוזמת האיחוד, יתר המדינות החברות במשפ"מ -  כווית, איחוד האמירויות וקטר – לא נקטו עמדה ברורה בנושא ונציגיהן שמרו על שתיקה רועמת ביחס אליו. יחד עם זאת, מדיווחים שונים בתקשורת הערבית עולה, כי גם לשלוש מדינות אלה ישנן הסתייגויות וחששות מהרעיון של מעבר לאיחוד מפרצי.[9] רוב מוחלט של מאמרי המערכת בעיתוני מדינות אלה, הדגישו את החשיבות של משפ"מ, את הצורך להתגבר על המחלוקות בין חברותיו ולהתקדם בתהליך האינטגרציה, אך נמנעו מהבעת עמדה מפורשת בנושא האיחוד המפרצי.

 

דוח זה יסקור את העימות בין סעודיה לעומאן בנושא האיחוד המפרצי, כפי שהתבטא בחילופי הדברים בין בכירי המדינות ובעיתוניהן, ואת מאמצי התקשורת הסעודית להציג את הפסגה כהישג והצלחה, חרף הכישלון.

 

עימות סעודי - עומאני פומבי וחסר תקדים

העימות הסעודי-עומאני בלט במיוחד ימים ספורים טרם כינוס פסגת משפ"מ, במהלך "דיאלוג מנאמה". ב-7.12.13, במהלך הפורום, הצהיר השר הסעודי לענייני חוץ, ניזאר מדני, כי "המעבר של משפ"מ משלב של תיאום ושיתוף פעולה לשלב של אינטגרציה ואחדות מלאה, אינו עוד מותרות, אלא הפך לצורך דוחק... כדי לשמור על הישגי משפ"מ ולהתמודד עם הסכנות והאיומים באזור". מדני הוסיף כי המטרה הראשונית בהקמת משפ"מ היתה להגיע לשלב של איחוד מלא. לגבי איראן אמר מדני, כי "מדינות משפ"מ הביעו מוכנות לפתוח ערוצי קשר עם השכנה איראן והן ימשיכו בכך מתוך רצון להשיג ביטחון ויציבות באזור". עוד אמר כי הצעותיה האחרונות של איראן לגבי היחסים עם מדינות המפרץ, "יכולות להיות התחלה של שיפור היחסים, בתנאי שיהיו כוונות טובות ושהדיבורים [האיראניים] ילוו במעשים". לדבריו,  היחסים צריכים להתבסס על כבוד הדדי ואל לאיראן להתערב בעניינים הפנימיים של מדינות המפרץ.[10]

 

היומון הסעודי אל-חיאת היו"ל בלונדון דיווח כי הצהרותיו של מדני הרגיזו את שר החוץ העומאני, יוסף בן עלוי, שהגיב על דבריו של מדני באופן מאוד לא דיפלומטי, כאשר הציג את כישלונה של משפ"מ בהשגת מטרותיה. בן עלוי טען כי חברות המועצה כשלו עד כה להגיע להסכמה על מערכת כלכלית, אבן היסוד החשובה ביותר של המועצה. לדבריו, "אנו תמיד משאירים [את הכרעת] הדברים לעתיד... אך כאשר יש התפתחויות מהירות של האירועים [באזור, פתאום] אנו מתחילים לדבר על כל מיני צורות של פעילות משותפת". הוא הוסיף: ""אנחנו [בעומאן] לחלוטין לא תומכים באיחוד הזה", עומאן כלל לא רוצה בכך "ולא נראה שיש רצון מצד [המדינות] האחרות". בהתייחסו להיערכויות הביטחוניות נגד איראן, אמר בן עלוי : "אם למדינות המפרץ יש היערכויות כלשהן חדשות בעקבות הסכסוכים [האזוריים] הקיימים או העתידיים, אזי אנו [בעומאן] לא חלק מהם ולא נהיה חלק מהם".[11] 

 

בן עלוי המשיך במתקפה נגד יוזמת האיחוד המפרצי גם בהצהרות לתקשורת בשולי 'דיאלוג מנאמה'. לסו"י הידיעות הצרפתית, אמר: "אנו לא נמנע את האיחוד המפרצי, אך אם הוא יושג לא נהיה חלק ממנו.. בפשטות, אנחנו נפרוש".[12] בראיון ליומון הבחריני אל-איאם, אמר בן עלוי כי למדינתו הסתייגויות מדיניות, כלכליות וצבאיות מתכנית האיחוד המפרצי. הוא טען כי אין צורך להרחיב את כוחות המגן של חצי האי שכן "האזור אינו במצב מלחמה", והודיע כי עומאן לא תצטרף  למטבע המפרצי המשותף, שכן היא סבורה שיש צורך ביציבות כלכלית כוללת בטרם יהיה ניתן לדבר על כך.[13]

 

חילופי הדברים בין סעודיה לעומאן נמשכו גם למחרת, כאשר האמיר תורכי אל-פיצל, לשעבר ראש המודיעין הסעודי ושגריר סעודיה בארה"ב, אמר, גם הוא במהלך 'דיאלוג מנאמה': "זכותה של עומאן להביע את דעתה, אך אינני סבור שהדבר ימנע את הקמת האיחוד". לדבריו, "הקמת האיחוד היא סופית, בין אם עומאן תחליט להצטרף אליו כעת, בשלב מאוחר יותר, או לא להצטרף בכלל. זו החלטה שלהם".[14]

 

הבכירים הסעודים והעומאנים המשיכו בהצהרותיהם גם עם הגיעם לפסגה בכווית. סגן ראש ממשלת עומאן פהד בן מחמוד אאל סעיד, אמר במהלך פגישות ההכנה לוועידת משפ"מ בכווית, כי "עומאן תומכת לחלוטין בהצלחת כל המאמצים לפיתוח הדרך המפרצית, אך באמצעות המערך הקיים של המועצה", כלומר לא באמצעות הפיכתה לאיחוד.[15] יורש העצר הסעודי האמיר סלמאן בן עבד אל-עזיז, שייצג את מלך סעודיה בפסגה, אמר עם הגיעו לכווית כי "חוכמתם של מנהיגי המפרץ תובילם אל האיחוד המיוחל".[16]

 

כאמור, לבסוף, בעקבות מחלוקות אלה, נושא האיחוד המפרצי כלל לא עלה לדיון במהלך פסגת המנהיגים, כדי להימנע ממחלוקות. ערב הפסגה הודיע השר הכוויתי לענייני ממשלה, מוחמד אל-עבדאללה אל-צבאח, כי נושא האיחוד המפרצי "אינו על סדר יומה שכן הוא מצריך דיון נוסף", וכי יתכן שהוא יידון בפסגה מיוחדת שתיערך בריאד, כשיוסכם על כך.[17]

 

העיתונות הסעודית טרם הפסגה: האיחוד הכרחי בשל ההבנות בין ארה"ב לאיראן

העימות בין סעודיה לעומאן השתקף גם על גבי העיתונות הסעודית והעומאנית. מאמרי המערכת של היומונים הסעודים הממסדיים הדגישו את ההכרח ליישם בדחיפות את יוזמתו של המלך עבדאללה לאיחוד מפרצי, בשל האיומים שהתגברו לאחרונה על מדינות המפרץ, ברמזם להתקרבות בין איראן למעצמות ולחשש מפני התחזקותה המדינית של איראן בזירה הבינ"ל. חלק מהמאמרים אף תקפו בחריפות את עומאן.

 

היומון אל-שרק: המעבר לאיחוד – צורך דוחק לאור התגברות האיומים עלינו

מאמר המערכת של היומון הסעודי אל-שרק מה-8.12.13, שכותרתו "כבר לא מותרות" הדגיש את דברי השר הסעודי לענייני חוץ, ניזאר מדני, על היות האיחוד המפרצי צו השעה, לאור הסכנות האזוריות. במאמר נכתב כי דברי השר ב'דיאלוג מנאמה' "הדגישו את רצון סעודיה להגיע לאיחוד המפרצי, שהוא אינטרס של מדינות המשפ"מ ומשום שהאחדות תיתן למפרץ כוח, כדי שיוכל להמשיך להיות שותף פעיל בענייני המזה"ת.... המפרץ הערבי, ובכלל זה יכולותיו והישגיו, הפך מטרה לאיומים של כמה גורמים, מה שהופך את הקריאה לעבור משלב התיאום [לשלב] האיחוד, לצורך דוחק... האיחוד הוא כבר לא מותרות, אלא אתגר... לאור התגברות הסכנות סביבנו. האיחוד הפך לאופציה הראשונה והיחידה הקיימת בפני אזרחי המפרץ... והמטרה העיקרית להקמת משפ"מ, שנוסדה לפני יותר משלושה עשורים, כדי להגיע לשלב האחדות המלאה..."[18] 

 

גם מאמר המערכת של היומון הסעודי עוכאט' מה-9.12.13, טען כי מדינות המפרץ זקוקות לאיחוד מפרצי "היום יותר מתמיד" לאור האתגרים האזוריים והבריתות החדשות באזור, אשר כופות על מדינות המפרץ מציאות חדשה. המאמר קרא למדינות "להגשים את האינטרס העליון הזה, הקודם לאינטרסים אישיים".[19]

 

היומון אל-מדינה: הפסגה החשובה ביותר בהיסטוריה; האיחוד לא יפגע בעצמאות המדינות

מאמר המערכת של היומון הסעודי אל-מדינה הגדיר הפסגה בכווית כחשובה ביותר בהיסטוריה של משפ"מ: "אין זה מוגזם לומר שהפסגה המתכנסת היום בכווית נחשבת אולי לפסגה החשובה ביותר בתולדות הפסגות המפרציות מאז הפסגה הראשונה בשנת 1981, [זאת] בהתחשב באירועים ובתמורות שעובר האזור ולנוכח הופעת בעיות וסכנות חדשות, שההתמודדות עימן מצריכה פתרונות משותפים דחופים והחלטות מכריעות.."

 

המאמר גם ניסה להפיג את חששן של מדינות המפרץ שהאיחוד יפגע בעצמאותן: "...אם נבחן את הניסיון של האיחוד האירופי, נגלה קבוצה של מדינות שרובן נהנות מיכולות פוליטיות, כלכליות וצבאיות עצומות [משלהן], ולמרות זאת הן נוטות אל אופציית האיחוד, חרף ההבדלים ביניהן בשפה, בדת ובמפלגות [הפוליטיות השולטות בהן]. כמו כן, האיחוד הזה לא פוגע בעצמאותן ולא גורם להתערבות של מדינה אחת בענייני זולתה. אדרבא, שתה"פ בין המדינות רק גבר וזה מה שהעניק לאיחוד האירופי יכולת להתמודד עם האתגרים..."[20]

 

עורך היומון אל-אקתצאדיה: עומאן דו פרצופית, יש להפסיק את הסיוע הכספי שניתן לה

במאמר תקיף במיוחד, האשים עורך היומון הסעודי אל-אקתצאדיה, סלמאן אל-דוסרי, את עומאן בדו-פרצופיות וקרא להפסיק את הסיוע הכספי המפרצי שמוענק לה אם תחליט לפרוש ממשפ"מ. הוא כתב: "קבלת החלטה רצינית כמו פרישה מהמשפ"מ נראית בעיני השר העומאני כעניין פשוט ולא יותר מכך. אחרי 33 שנים של מערך מפרצי, ולאחר עמדות היסטוריות [שאימצו מדינות] המפרץ לצד עומאן, אחותן, אנו מגלים למרבה הצער איזו הערכה רוחשים אחינו בעומאן למשפ"מ.

 

הסירוב של העומאנים להצטרף לתוכנית האיחוד המפרצי הוא זכות בסיסית... אך איומה של מסקט לפרוש מתוכנית איחוד נדירה בזירה הערבית, מחייב אותנו לפקוח עיניים היטב, שכן [יתכן ויש] לאחרונה חידוש במדיניות החוץ העומאנית... ההסלמה האחרונה של השר העומאני [ב'דיאלוג מנאמה'] בבחריין ותגובתו הבלתי דיפלומטית לנאומו של השר הסעודי לענייני חוץ, רומזות על הפתעות שעתידות לבוא מצד סולטאנות עומאן.

 

במרץ 2011 משפ"מ החליטה להגיש לעומאן סיוע כספי בשווי 10 מיליארד דולר למשך 10 שנים -  מיליארד דולר לשנה. היות ולאחר שלוש שנים, נשאר למסקט [לקבל] סכום של 7 מיליארד דולר ב-7 השנים הקרובות, ולאור איומה לפרוש ממשפ"מ, טבעי שהסיוע המפרצי הזה יופסק... מה המניע הגדול שאילץ את מסקט להקריב את הסיוע הזה שהיא כה זקוקה לו?... אינני חושב שהאיחוד המפרצי הוא הסיבה היחידה לכך...

 

מאז ייסוד משפ"מ, חמש מדינות המפרץ [האחרות] קיבלו בהבנה את המדיניות העומאנית המתבססת על התכנסות פנימה, ואת הכרזתה על אי רצונה להיות [מזוהה] עם צד כזה או אחר, למרות שאין היגיון בכך באזור הרווי במתיחות... בסופו של דבר זוהי מדיניותה ויש לכבדה. אלא שלמרבה הצער, האחות עומאן מדברת [בצורה אחת] ונוהגת בצורה אחרת. דוגמא לכך היא שבכיריה מבקרים באיראן יותר מאשר בריאד או באבו דבי... אם עומאן רואה את עתידה מחוץ למסדרונות המערך המפרצי, אזי אין תועלת בניסיון לפייס אותה... על עומאן לצאת ממשפ"מ כדי שלא תהווה מכשול בפני שאר חבריה. ייתכן שפרישתה עדיפה לכל".[21]

 

האיחוד המפרצי הוא חבל ההצלה למשפ"מ [22]     מדינות משפ"מ פספסו את גלגל ההצלה [23]

בעל טור סעודי: לא נערוב לביטחונה של עומאן

הזעם על עומאן בלט גם במאמריהם של בעלי הטורים בעיתונות הסעודית. כך למשל במאמרו של בעל הטור ביומון אל-ריאד, מוטלק אל-מוטירי שכתב: "רעיון האיחוד נובע מתחושת הסכנה המקיפה את המפרץ, בפרט [מצד] השכנה האיראנית. אם האחות עומאן לא רואה בה סכנה, עליה לשאת באחריות לעניין הסכנה האיראנית ולקחת לידיה את התפקיד החשוב, להסיר את הסכנה הזו מעל מדינות המפרץ ולקחת על עצמה את האחריות לביטחון הנחוץ למדינות המפרץ. הדבר דורש ממנה לקבל מטהראן הכרה ברורה בערביות המפרץ ובעצמאות בחריין, ולמנוע את ההתפשטות האיראנית באזור..."[24] 

 

בעל הטור ביומון אל-ג'זירה, ג'אסר אל-ג'אסר, קרא להקים את האיחוד המפרצי, גם אם יכלול מעט חברות  והזהיר את עומאן כי מדינות האיחוד לא יערבו לביטחונה: "כל תושבי המפרץ מצפים לעמדה נחרצת במסגרתה יוכרז על האיחוד, גם אם יכלול רק שתיים, שלוש או ארבע מדינות. מי שלא רוצה בכך הוא חופשי ויהיה אחראי לתת את הדין בפני עמו אם ייחשף בבוא היום לסכנות ביטחוניות. יש להבהיר כי המדינות שיקימו את האיחוד המפרצי לא יתחייבו לערוב [לביטחונם] של אחרים, אשר הונו ע"י החיוכים [האיראניים] וזנחו את גורל ארצותיהם עבור הבטחות שכבר הוכח פעמים רבות שהן לא אמיתיות".[25]

 

העיתונות הבחרינית מתייצבת לצד סעודיה

מאז העלה מלך סעודיה לראשונה את היוזמה לאיחוד מפרצי בדצמבר 2011, הביעו שלטונות בחריין תמיכה מוחלטת ברעיון. באפריל 2012 אף דווח כי כשלב ראשון יוקם איחוד בין סעודיה לבחריין שאליו יוכלו להצטרף מדינות אחרות במשפ"מ.[26] כאז כן עתה, התבטאו הבכירים הבחרינים, החל מהמלך, בנו, רה"מ ובכירים נוספים, בדבר נחיצות וחשיבות האיחוד המפרצי. מלך בחריין, חמד אאל ח'ליפה, שהגיע לפסגת כווית, אמר כי עמי המפרץ רוצים שהפסגה תכשיר את הדרך ל"איחוד המפרצי המיוחל".[27] ראש ממשלת בחריין, ח'ליפה בן סלמאן אאל ח'ליפה אמר: "הגיע הזמן להקים איחוד מפרצי ללא דיחוי," והגדיר זאת "מקלט ביטחון שהשלכותיו הפוליטיות והאסטרטגיות יגשימו את השאיפות של עמי מדינות המפרץ".[28]

כמו בסעודיה, גם העיתונות הממסדית הבחרינית התגייסה לשכנע בדבר נחיצות המהלך וחשיבותו.

 

עורך יומון בחריני: האיחוד מפרצי – דרישה עממית והחלטה היסטורית הכרחית

אנור עבד אל-רחמן, עורך היומון הבחריני, אח'באר אל-ח'ליג', פרסם מאמר הקורא למנהיגי מדינות משפ"מ המתכנסים בכווית, להחליט על איחוד בין מדינותיהן. וכך כתב: "כבוד המלכים ומנהיגי מדינות משפ"מ, זהו מכתב פתוח המופנה אליכם... בתקווה שתגיעו להחלטה ההיסטורית שעמי האזור מצפים לה והיא – מעבר לשלב של איחוד... מדינות [המשפ"מ] נדרשות להתחיל לנקוט צעדים משמעותיים כדי לעבור לשלב האיחוד. דרישה זו אין משמעותה ש[ההחלטה] תאושר היום ותיושם [כבר] מחר. מה שנדרש זה להתחיל לנקוט צעדים מעשיים... שיסייעו לנו לבנות את המדינה המאוחדת בעתיד...

 

מדובר בדרישה עממית כעת... בין עמי מדינות המועצה אין שום הבדל של שפה או דת, והם חולקים מנהגים, מסורות וקשרי משפחה. לאורך ההיסטוריה הם היו במסגרת גיאוגרפית שלמה ולכן הקריאה לאיחוד אינה אלא קריאה לחזור למקור. [כמו כן], המצב הכלכלי והשינויים האזוריים והבינ"ל מחייבים אותנו לשאוף להקים גוש אחד חזק שיוכל להשפיע על שינויים אלה... האירועים הרבים שעבר המפרץ הערבי, ובמיוחד מלחמת עיראק- איראן והפלישה העיראקית לכווית, הוכיחו כי [הקמת] הגוש המפרצי היא הכרח שאין ממנו מנוס...

 

מהלך כזה עשוי לאחד את הקול ואת העמדה של המפרץ בנוגע לכמה סוגיות אזוריות, ערביות ובינ"ל, [כאשר] למדינת האיחוד [העתידית] תהיה נוכחות בחוגים הבינ"ל והשתתפות פעילה בעיצוב עתיד האזור. לו האיחוד הזה היה [כבר] קיים, הוא בוודאי היה שותף בשיחות ובהסכם שנחתם בין קבוצת ה-5+1 לאיראן על תכנית הגרעין האיראני..."[29]

 

עומאן פתחה צוהר לחדירת הנחש האיראני למשפ"מ [30]

 

העיתונות העומאנית: ביקורת על ההיחפזות לאיחוד

העיתונות העומאנית התייצבה לצד עמדת השלטונות במדינה, ומתחה ביקורת על הניסיון להיחפז לאיחוד המפרצי בזמן שמשפ"מ, כמועצת שיתוף פעולה, טרם השיגה רבות ממטרותיה ותכניותיה. המאמרים הדגישו כי עומאן תמכה ומאז ומתמיד ברעיון של משפ"מ וממשיכה לתמוך בכך, כשהמטרה היא לשאוף לאינטגרציה בין המדינות ולאו דווקא לאיחוד ביניהן.

 

מאמר המערכת של היומון העומאני אל-וטן מתח ביקורת על החיפזון לאיחוד ויצא נגד המנסים להשמיץ את עומאן ולפקפק בכנות כוונותיה: "מאמצי עומאן והתפקיד שמילאה עם אחיותיה, מדינות משפ"מ, כדי שהמערך המפרצי הזה יראה אור, [מעידים על] כנות מגמתה, על התפקיד שמילאה בשמירה על הדינאמיות של המועצה וחיוניותה, ועל עמידתה לצד האחים בשאר מדינות המועצה... מאז הקמת המעוז המפרצי הזה המשיכה עומאן להקפיד לסייע לו, לתמוך בביסוסו ולשתף פעולה עם האחים באופן ניכר, מוחשי ונראה לעין...

 

לכן, מתוך הקפדה על כך שהמועצה במסגרתה הנוכחית תניב את הפירות המיוחלים; שיסודות יציבותה יושלמו... ומתוך מדיניותה המתבססת על שיתוף פעולה, התקרבות, כבוד ואינטגרציה [בין מדינות המועצה], הביעה עומאן את עמדתה המתנגדת למהר ולהכריז על הפיכת המועצה ל'איחוד מפרצי'. זו עמדה שללא ספק תומכים בה רבים מן האחים במדינות המועצה והיא עונה לכל מי שמנסה לדוג במים עכורים ולסלף את המהימנות ואת המציאות בכל הנוגע לכנות מגמתה של עומאן לכיוון אחדות מועצת המפרץ. [עומאן] סבורה כי למרות המאמצים והצעדים הגלויים לכול, התושבים במפרץ, מצפים להישגים נוספים שיעניקו לשת"פ המפרצי את משמעותו האמתית ואת צורתו הברורה, כך שהם יחושו את רוח האזרחות המפרצית האמתית, שגורל האזור הוא אחד ושכולם הולכים בדרך אחת להשגת המטרה.

 

לכן, [הניסיון] לדלג מעל התכנים הללו, המעניקים לשת"פ המפרצי את משמעותו, לעבר כותרת אחרת או שמות אחרים, אין להסבירו אלא כהתחמקות, גם אם יש [מאחוריה] כוונות טובות..."[31]

 

המטרה היא "אינטגרציה" לא "איחוד"

יצוין כי מאמרי מערכת אחרים בעיתונות העומאנית הדגישו את הרצון של עומאן לשמור על משפ"מ בצורתה נוכחית, תוך הדגשה כי המטרה היא להגביר את ה"אינטגרציה" [בערבית, תכאמל] בין מדינות המועצה. כך למשל נכתב ביומון העומאני עומאן כי יש "להגביר את תהליך האינטגרציה המפרצית, על בסיס [המודל] שנחל הצלחה במשך למעלה משלושים שנה, מבלי לשרוף שלבים [שבדרך] ומבלי לקפוץ אל הלא נודע".[32] 

 

גם בעלי הטורים בעיתונות העומאנית הביעו תמיכה בעמדה של שלטונות עומאן נגד האיחוד המפרצי, וטענו אף הם כי הרכיבים הנחוצים לאיחוד אינם קיימים וכי משפ"מ טרם מימשה מטרותיה כמועצת שיתוף פעולה.[33]

 

חברות משפ"מ שוקלות אם לתמוך באיחוד, בעוד עומאן מתנגדת [34]

 

עיתוני סעודיה לאחר הפסגה: מדובר בהצלחה; גם הקמת האיחוד האירופי ארכה 45 שנה

למחרת הפסגה, הציגה אותה העיתונות הסעודית כהישג, זאת למרות הכישלון הסעודי לשכנע את חברות המועצה לדון בנושא האיחוד המפרצי ולאשרו. היומון אל-וטן טען במאמר מערכת, כי הפסגה הצליחה וכי "הוכח ללא צל של ספק כי שש המדינות... עדיין מסכלות כל ניסיון... להכשיל את המערך האזורי החשוב הזה, והם העבירו מסר חזק לכל מי שחשב להכשילו..."[35]

 

בדומה לכך, גם מאמר המערכת של היומון הממסדי אל-שרק, ביקש להציג את הפסגה בכווית כהישג ולהצדיק את ההחלטה שלא להתאחד לאלתר. במאמר נכתב: "...בכל פסגה שמתכנסת, מנהיגי המפרץ  נוקטים צעדים חשובים לקראת ההגעה לאיחוד שאליו כולם מייחלים, וגם אם הוא יושג מאוחר זה עדיף מאשר לא יושג כלל...

 

מדינות המפרץ עשו כברת דרך חשובה במסגרת ההיערכויות לשת"פ והחשוב ביותר הוא שהשותפות תושג לא משנה תחת איזה שם – בין אם שת"פ או איחוד. הקמת הנהגה צבאית [משותפת] למדינות המפרץ [שהוסכם עליה] בפסגה בכווית היא צעד חשוב בעיתוי הנוכחי בדרך [להשגת] האיחוד... מדינות המפרץ לא התמהמהו [במשימתן] להגיע לאיחוד, שכן לאיחוד האירופי לקח קרוב ל-45 שנה עד שהושג... יתכן שמדינות המפרץ זקוקות לזמן נוסף כדי לבסס את המוסדות של האיחוד הזה על יסודות יציבים..."[36]

 

עורך אל-ריאד: מאוכזב מתוצאות הפסגה

בניגוד לכך, עורך היומון הסעודי אל-ריאד, יוסף אל-כוילית, הביע אכזבה מתוצאות הפסגה. לדבריו, "כצפוי, בפסגה המפרצית בכווית שררה רגיעה ו[נאמרו] דברי נימוס וחנופה. בין היתר ויתרו שם על סוגיות שעשויות היו להעביר את המועצה משלב של שת"פ [אל נקיטת] אחריות אמתית והתמודדות עם האתגרים באווירה קבוצתית... לכן נעדר הנושא של האיחוד [המפרצי] והוא הועבר לדיון. התרגלנו לכך בהודעות הסיכום של [הפסגות] במשך למעלה משלושה עשורים שהקימו ועדות שונות [לדיון] בסוגיות גורליות... סוגיות אלה כמו אחרת עדיין בדיוני הוועדות, כהגשמה למשפט הידוע 'אם גורם מסוים רוצה להקים ועדה [שתדון] בנושא, הוא מודיע בכך על מותה של התכנית'!..."

 

בהמשך המאמר תהה אל-כוילית האם מדינות המפרץ מודעות לסכנות האורבות להן מצד איראן, במיוחד כשארה"ב החליטה לנטוש את סוגיות האזור שלנו ולעבור לאזורים אחרים. הוא הוסיף כי  "תוצאות [הפסגה] הכזיבו את הציפיות [שהיו ממנה]..."[37]

 

פרשן סעודי: אם עומאן רוצה לתווך בין סעודיה לאיראן עליה להיות יותר ניטראלית

הפרשן הסעודי, ח'אלד אל-דח'יל, מתח ביקורת על הדרך בה הביעה עומאן את התנגדותה ליוזמת האיחוד,  אשר משקפת את מדיניותה המוטה של עומאן לטובת איראן. לטענת אל-דחי'ל, מדיניות עומאנית זו נובעת מרצונה של עומאן לשמש כמתווכת בין איראן לסעודיה. אולם היא תוכל  לעשות זאת רק בתנאי שתאמץ מדיניות ניטראלית אמתית בין שתי המדינות ותבין שמקור הבעיה באזור היא איראן. אל-דח'יל כתב: "הבעיה אינה בעמדה [של עומאן] כלפי הצעת האיחוד, אלא באופן שבו היא הביעה את התנגדותה ובתזמון של זה. שהרי התנגדותה של עומאן לאיחוד ידועה. החדש הוא האיום התקדימי של שה"ח העומאני, יוסף בו עלוי, שעומאן תפרוש [ממשפ"מ] אם תאושר ההצעה. כמו כן, האיום הזה בא במקביל לוויכוח שהתעורר בעקבות ההסכם העקרוני בין ארה"ב לאיראן והגילוי כי עומאן היא שאירחה את  המו"מ החשאי בין וושינגטון לטהראן שהניח את היסודות להסכם [ביניהן], והיא לא עדכנה אף אחת מחברות משפ"מ לגבי שום דבר במו"מ הזה...

 

עומאן רוצה למלא את תפקיד לשון המאזנים בין סעודיה לאיראן והיא [אכן] יכולה לעשות זאת, אך יש לכך כמה דרישות: [אחת] מהן שהיא לא תרחיק לכת בהתחנפות לאיראן על חשבון סעודיה. כמו כן [על עומאן להבין] שמאזן הכוחות הלקוי הקיים [באזור ונוטה] לטובת איראן, במיוחד לאחר נפילת עיראק, הוא הסיבה העיקרית לחוסר היציבות הפוליטית באזור. לכן, התפקיד העומאני לא יתנהל כראוי אלא אם תתקיים אחת משתי האופציות הללו: או שעומאן תשכנע את איראן לוותר על קצב ההתחמשות [שלה], על הנשק הגרעיני ועל השימוש בקלף העדתיות או שעומאן תאמץ את העיקרון של החזרת האיזון בין מדינות האזור..."[38]

 

* ח. וורולקר היא מנהלת המחקר במכון ממרי; נ. שמני היא חוקרת במכון ממרי