המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
איראן וארה"ב מאותתות זו לזו על עסקה ביניהן בנושא הגרעין
10/10/2013

 

המשטר האיראני מאותת שיהיה מוכן להסדר עם ארה"ב בתנאי שתוכר זכותו להעשרה על אדמת איראן; הממשל האמריקאי מאותת שהוא עשוי לקבל את התביעה האיראנית לזכות העשרה על אדמתה

 

מאת: א. סביון וי. כרמון *

 

הקדמה

אמנת ה-NPT אוסרת עקרונית על מדינות החתומות עליה, שאינן נמנות על 'המועדון הגרעיני', להעשיר אורניום על אדמתן, אלא אם עמדו בתנאי פיקוח מחמירים קודמים והוכיחו כי ההעשרה היא ברמה נמוכה ולמטרות אזרחיות. הקהילה הבינ"ל מציעה למדינות הזקוקות לאנרגיה גרעינית לצורכי שלום לקנות את האורניום המועשר שלו הן זקוקות מהמדינות המורשות, ותחת אישור ופיקוח הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה גרעינית - סבא"א. ואכן, מדינות מבוססות רבות במערב רוכשות את האורניום המועשר הנדרש להן לצורך הפעלת כורי הגרעין למטרות אזרחיות (חשמל, איזוטופים רפואיים).

 

עמדת הקונצנזוס של הקהילה הבינ"ל עד כה, כפי שהתבטאה במדיניות מעצמות ה-5+1 במועבי"ט, התנגדה בעקביות להכרה באיראן כמדינה גרעינית ולפרשנותה הנגזרת מתוך ה-NPT, כי היא זכאית להעשיר אורניום על אדמתה. מדיניות זו באה לידי ביטוי גם בהצהרה המפורשת של מוחמד אל-בראדעי, בהיותו מנכ"ל סבא"א בפברואר 2005 בריאיון ל- AFP לפיה:

 

"We just cannot continue business as usual, that every country can build its own factories for separating plutonium or enriching uranium. Then we are really talking about 30, 40 countries sitting on the fence with a nuclear weapons capability that could be converted into a nuclear weapon in a matter of months."[1]

 

זכות ההעשרה על אדמת איראן היא סלע המחלוקת בין איראן לקהילה הבינ"ל ומועבי"ט. החלטות מועבי"ט תובעות מאיראן להפסיק את כל פעולות ההעשרה לאלתר, ומשלא הסכימה להיענות לדרישות מועבי"ט הוטלו עליה הסנקציות.[2] יצוין כי לאיראן יש רק שני כורי גרעין למטרות אזרחיות. האחד בבושהר, כור להפקת חשמל שהדלק להפעלתו (ברמה של עד 5%) מתקבל מרוסיה במסגרת החוזה ביניהן, והשני, כור מחקר גרעיני בטהראן שנועד לייצור איזוטופים רפואיים. רמת ההעשרה הנחוצה להפעלתו היא 19.75% והכמות הנדרשת לו היא קילוגרמים ספורים בשנה. בידי איראן כבר כיום יש יותר מלאי אורניום מועשר ברמה זו הנחוצה לכור זה לכל שנות פעולתו.

 

עוד יצוין כי כור הפלוטוניום שאיראן בונה באראכ והודיעה על הפעלתו בעוד כשנה מיועד אף הוא, לטענת איראן, לצורך ייצור אותם איזוטופים רפואיים במסלול מקביל למסלול האורניום. איראן נדרשת ע"י הקהילה הבינ"ל להפסיק לאלתר את הפעילות בכור הזה בשל החשש כי הוא ישמש לצרכים צבאיים.

 

איראן תובעת לעצמה את זכות העשרת האורניום על אדמתה משום שהכרה בזכות זו תהפוך אותה למעצמה גרעינית, הנמנית עם המועדון הגרעיני העולמי גם אם לא תפתח (מייד או בכלל) נשק גרעיני, בשל יכולתה, כ"מדינת סף"  לפתח נשק כזה, אם תרצה בכך.

 

ממשל ארה"ב משתמש בסוגית הגרעין לקידום מהלך פיוס עם איראן

עד היום היה הממשל האמריקאי בודד בנכונותו (המסויגת) להתיר לאיראן רמת העשרה נמוכה על אדמתה והיחיד בעולם אשר מוכן להכיר בתכנית גרעין אזרחית כלשהי של איראן וככל הנראה גם בזכותה להעשיר אורניום על אדמתה ברמה נמוכה.[3] מזכיר המדינה ג'ון קרי, מנה בריאיון לתוכנית "60 דקות" של רשת CBS ב-29 לספטמבר 2013 כמה צעדים שהאיראנים יכולים לעשות כדי להבטיח לעולם שתכניתם היא למטרות שלום ובהם:

“They could offer to cease voluntarily to take enrichment above a certain level, keep it at a very low level because there's no need to have it at a higher level for a peaceful program.”[4]

 

הצהרה זו מרמזת לכך שהפסקת ההעשרה ל-20% מרצון תוך המשך ההעשרה ברמה נמוכה (עד 5%), תתקבל ע"י ארה"ב כצעד חיובי.

 

עמדה ברורה יותר הביעה תת מזכיר המדינה ונציגת ארה"ב למו"מ מול איראן וונדי שרמן בשם ממשל אובמה בשימוע מול הסנאט ב-3 אוקטובר 2013 כאשר סירבה לשלול את זכות ההעשרה של איראן על אדמתה. היא אמרה על כך:

"I'm not going to negotiate [on it] in public...All I can do is repeat what the president of the United States has said: We respect the right of the Iranian people to access peaceful nuclear energy."[5]

 

בנוסף ביקשה שרמן מהקונגרס שלא להטיל סנקציות נוספות על איראן במחצית אוקטובר 2013, מחשש שאלה יסכלו את ניסיונו של הנשיא אובמה לקדם את הדיאלוג עם איראן.[6] (המדובר בסנקציות נוספות על איראן שיזמו שני חברי סנאט מננדז וגראהם ואמורות להידון בקונגרס החודש).

 

עשרה ימים אחרי דברי קרי ניכר סדק גם בעמדת רוסיה. על פי דברי שה"ח לברוב לטלוויזיה הרוסית, רוסיה תכיר בזכות ההעשרה של איראן בתנאי שתוכיח לחלוטין את צביונה האזרחי של תכניתה הגרעינית ותשתף פעולה לחלוטין עם סבא"א.[7]

 

מזה כמה שנים מנסה הנשיא אובמה לקדם את היחסים הבילטראליים ואת הפיוס עם איראן באמצעות שיגור רמזים ופיתיונות בנושא הגרעין למשטר האיראני.

 

כבר בנאומו בפני הפרלמנט התורכי באנקרה באפריל 2009 הביע הנשיא אובמה את רצונו ביחסים בילטראליים עם איראן והגביל את תביעתו כלפיה רק לאי פיתוח נשק גרעיני ע"י איראן:

 

"I have made it clear to the people and leaders of the Islamic Republic of Iran that the United States seeks engagement based on mutual interest and mutual respect. We want Iran to play its rightful role in the community of nations. Iran is a great civilization. We want them to engage in the economic and political integration that brings prosperity and security. But Iran's leaders must choose whether they will try to build a weapon or build a better future for their people."[8]

גם ב"נאום קהיר", שלושה חודשים אח"כ,פנה נשיא ארה"ב מפורשות לאיראן והציע להכיר בזכותהto access to peaceful nuclear power  בתנאי שהוא למטרות שלום:

 

in general statements such as President Obama's June 2009 Cairo speech, in which he stated: "Any nation – including Iran – should have the right to access to peaceful nuclear power if it complies with its responsibilities under the nuclear Non-Proliferation Treaty. That commitment is at the core of the treaty, and it must be kept for all who fully abide by it. And I'm hopeful that all countries in the region can share in this goal... I recognize it will be hard to overcome decades of mistrust [vis-à-vis Iran] but we will proceed with courage, rectitude, and resolve. There will be many issues to discuss between our two countries, and we are willing to move forward without preconditions on the basis of mutual respect. But it is clear to all concerned that when it comes to nuclear weapons, we have reached a decisive point."[9]

 

אמנם, ניסוחו של הנשיא אובמה היה מעומעם ולא ציין מפורשות את זכות ההעשרה, אולם הוא חזר על מגמתו החיובית בסוגיה הגרעינית כך שתהווה פיתיון לניסיון הדברות עם איראן.

 

מטרת ממשל אובמה במדיניותו הבילטראלית מול איראן היא לשבור את העוינות האידיאולוגית כלפי ארה"ב (המגולמת בראייתה כ"שטן הגדול" ובפולחן העוינות התמידי כלפיה, המתבטא בקריאות "מוות לאמריקה" בדרשות יום השישי ובאירועים אחרים) ובכך גם לערער את ההתנגדות של העולם השלישי לארה"ב, שמובילה איראן ונושאת אותה כדגל. קלף ההיתר להעשרה גרעינית מוגבלת הוא הפיתוי שאמור למשוך את איראן לשנות את עוינותה האידיאולוגית לארה"ב.

 

נראה כי בחתירתו למטרה זאת מוכן ממשל אובמה לערער את הקונצנזוס של הקהילה הבינ"ל הכוללת את אירופה ומדינות ערב, בעלות בריתה לשעבר של ארה"ב (מצרים, סעודיה, מדינות ה-GCC ואחרות) ביחס לאיראן ומוכנה, כנראה, ללחוץ על האירופאיות בקבוצת ה-5+1 להכיר בזכותה של איראן להעשרה ברמה נמוכה על אדמתה למטרות אזרחיות, תוך מגבלות שונות, הראשונה שבהן היא הימנעות מפיתוח נשק גרעיני.

 

בעוד מדיניותו הכוללת של הנשיא אובמה מאז כניסתו לתפקיד היא השענות על הקונצנזוס של הקהילה הבינ"ל (ראה לאחרונה משבר סוריה) הרי שבנושא האיראני הוא מנסה לקדם אג'נדה בילטראלית תוך התעלמות מעמדתה של הקהילה הבינ"ל ביחס לאיראן גרעינית, המנוגדת לעמדתו.

 

העמדה האיראנית

באופן כללי, ניתן לקבוע כי איראן נמצאת במלכוד קשה. שכן הגורם היחיד עד כה בקהילה הבינ"ל שהיה  מוכן להכיר בזכויות גרעין מסוימות שלה (לאחר עשר שנות מו"מ כושל עם ה-3EU וכעת מול מעצמות ה-5+1) –היה הממשל האמריקאי. ואולם דווקא איתו אין איראן יכולה לפתח דיאלוג בשל מחויבותה האידיאולוגית לעוינות כלפי ארה"ב – ה"שטן הגדול". עוינות זו שזורה, מובנית ומושרשת ביסודות האידיאולוגיים של משטר המהפכה האסלאמית של איראן ונילווה לה חוסר אמון בסיסי שרוחש המשטר האיראני כלפי ארה"ב.

 

הידברות פומבית עם ארה"ב –  עד לשיחת הטלפון ב-27.9.2013 שיזם הנשיא אובמה עם הנשיא רוחאני דקות לפני עזיבתו את אדמת ארה"ב – היתה אסורה ומנוגדת לערכי המהפכה. ואכן, מנהיגה העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, אף רמז בנאומו מה-5.10.2013 שלא צריך היה להיענות לשיחת הטלפון.[10]  יוזכר גם כי נשיא איראן רוחאני נמנע מלבוא לארוחה בה התארח גם נשיא ארה"ב כדי שלא להיות אנוס בפומבי ללחוץ את ידו. איראן, שנאלצה להיענות ולו במעט לחיזורי הממשל האמריקאי, התירה רק צילום אחד שבו נראו שרי החוץ של המדינות ישובים זה לצד זה במסגרת שיחות עם ה-5+1.

 

אולם ברמה המעשית – בשל הידרדרות המצב הכלכלי באיראן עד כדי אפשרות למשבר קרוב בשל הסנקציות – נענה המשטר, בהסכמת המנהיג העליון ח'אמנאי, לניהול הדברות עם ארה"ב.[11] בתגובה לרמזיה של ארה"ב על האפשרות שהיא תשנה את עמדתה ותסכים לזכות העשרה מוגבלת, מתחילים אישים בכירים בצמרת המשטר האיראני להתבטא באופן חיובי לגבי אפשרות של הסדר עם ארה"ב, בהם שה"ח ג'ואד זריף, יועץ משה"מ מוחמד חוסין ספאר-הרנדי ויו"ר המג'לס האיראני, עלי לאריג'אני.

 

שה"ח זריף ענה לאתגר שהציב לו מזכיר המדינה קרי והציג את דרישותיה של איראן במו"מ בילטראלי המתנהל למעשה בתקשורת תוך עקיפת האירופאיות במעצמות ה-5+1. בדבריו הדגיש זריף כי אם תהיה היענות אמריקאית לדרישה האיראנית להכרה בזכות ההעשרה, אפשר יהיה להגיע להסכם:

 

“If the United States is ready to recognize Iran’s rights, to respect Iran’s rights and move from that perspective, then we have a real chance… “We are willing to engage in negotiations. The United States also needs to do things very rapidly. One is to dismantle its illegal sanctions against Iran”.[12]

 

מוחמד חוסין ספאר-הרנדי, יועצו של מפקד משה"מ וחבר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, שהיה אחד הנואמים בדרשת יום שישי בטהראן ב-4 באוקטובר 2013, הסביר לציבור את המהלכים האחרונים מול ארה"ב:

 

"בשבועות האחרונים אנו עדים לזרם ולהשקפה חדשים [כלפי ארה"ב], שבמבט ראשון נראים לנו שונים מכפי שאנו רגילים, אבל כפי שהודגש כמה פעמים, כל המהלכים [האיראניים] יהיו במסגרת הדיפלומטית של המשטר. המהלך הזה [השיח האיראני-אמריקאי] מתבצע במסגרת שינוי טקטי ותמרון של המשטר שנועדו לפתור את הסוגיות הבינ"ל. השינוי הזה, שאמור להיות פורץ דרך, הוגדר ע"י [המנהיג] ח'אמנאי כ'גמישות הירואית'...  מטרת השיחות עם ארה"ב היא להשיג אנרגיה גרעינית.... היום אנו מקדמים שיטה אחרת שהאסלאם לא מונע אותה. עליכם לזכור שגם האמאמים החסינים מחטא פנו בשלבים מסוימים לדרכים ולשיטות חדשות כדי להשיג את המטרה...

 

איננו מכחישים את העובדה שאנו זקוקים להידברות עם העולם ועם ארה"ב. גם הם זקוקים לכך. אנו זקוקים לשיחות האלה, לכל הפחות כדי להפסיק את מעשי הרשעות שלהם כמו הסנקציות העושקות שהוטלו עלינו, ו[לכן] אנו נאלצים להשיג פריצת דרך ביחסינו."[13]

 

גם יו"ר המג'לס האיראני, עלי לאריג'אני, רמז בביקורו בסרביה ב-7 באוקטובר 2013, לכך שניתן להגיע להסכם עם ארה"ב: "בתנאים השונים שיש כעת, אנו סבורים שנוצרה הזדמנות עבור כמה מדינות [קרי ארה"ב], להן היתה עד כה גישה שונה ביחס לאיראן, לנסות לפתור את הסוגיה לאור מכלול המציאות [הנוכחית]. [בביקור רוחאני] בניו יורק נסללה קרקע חדשה באמצעותה אנו יכולים לכונן יחסים [עם ארה"ב], כמובן מבלי לחזור על דיבורי העבר. התקופה של דיבורי העבר חלפה ויש לדבר בהתאם למציאות של היום."[14]

 

משמעות הדרישה האיראנית:

יובהר כי בדרישתה לזכות העשרה על אדמתה מערערת איראן על יסודות הקונצנזוס של קהילה הבינ"ל ועל הסדר הגרעיני הגלובלי שקבעו המעצמות ב-1970(עם חתימת ה-NPT). לפי הסדר זה רק לכמה מדינות בעולם יש מעמד ומונופול גרעיני וכל המדינות האחרות יוכלו לקבל מהן את האורניום המועשר הנחוץ להן למטרות אזרחיות.

 

איראן מסרבת לקבל את העיקרון הזה, כפי שהציגו זאת היומון כיהאן המקורב למנהיג ח'אמנאי ויו"ר המג'לס לאריג'אני בדבריהם וזאת משום שאיראן חותרת למעמד של מדינת סף גרעינית לפחות.

 

יו"ר המג'לס לאריג'אני אמר ב-7 באוקטובר 2013 בסרביה, כי "[מדינות] המערב החליטו בזמן מסוים בעבר שהן בעלות הידע [הגרעיני] המתקדם ו[שעליהן] למנוע בכל דרך מאיראן להשיג אנרגיה גרעינית למטרות שלום. אנו דוחים באופן יסודי את החלוקה הזאת, לפיה כמה מדינות יכולות שתהיה להן אנרגיה גרעינית ואחרות לא, ורואים אותה כשגויה... הרפובליקה האסלאמית של איראן התכוונה מראש לעמוד איתן [נגד החלוקה הזאת] ולכן נלחמה [על כך]. לכן, עברנו את השלב שהם רצו למנוע מאיראן להשיג את הידע הגרעיני."[15]

 

גם היומון כיהאן כתב במאמר המערכת שלו מה-5.10.2013: "אם לפי ה-NPT ההעשרה היא זכות של כל חברות סבא"א, הרפובליקה האסלאמית של איראן עומדת בתוקף על זכותה זו. אם בניית פצצת גרעין והחזקתה הן אסורות – אזי האיסור הזה צריך לחול על כל המדינות."[16]

 

אישור תביעתה של איראן לזכות במעמד של מדינת סף גרעינית המעשירה אורניום על אדמתה יפתח מרוץ חימוש גרעיני אזורי (מול מדינות ערב) וגלובלי, מצב שמפניו הזהיר מנכ"ל סבא"א לשעבר (ראה לעיל).

 

יובהר כי בשלב זה יש לאיראנים מרחב ויתורים מסוים שבו הם יכולים להשתמש במו"מ בז'נבה במחצית אוקטובר 2013 כדי להציג עמדה חיובית בלי לוותר על מה שמהווה עיקר עבורם – והוא זכות ההעשרה על אדמתם. מרחב ויתורים זה כולל: הפסקת העשרה ל-20% ופיקוח מוגבל באתרים מסוימים וזאת ברוח הצעתו של מזכיר המדינה קרי (29.9.2013) שאמר שארה"ב תראה בכך צעד חיובי. בתגובה לשאלת המראיין מה יכולה איראן לעשות כדי להוכיח לעולם שהם ויתרו על שאיפותיהם מנה קרי את הצעדים הבאים:

 

"They could immediately open up inspection of the Fordow facility, a secret facility underground in the mountains. They could immediately sign the protocols, the Additional Protocols of the international community regarding inspections. They could offer to cease voluntarily to take enrichment above a certain level because there’s no need to have it at a higher level for a peaceful program”.[17]

 

יש להניח שויתורים כאלה יספיקו כדי לפחות לבלום את הצעת הסנקציות של הסנטורים מננדז וגרהאם אולם הם אינם פותרים את המחלוקת העיקרית בין הקהילה הבינ"ל לבין איראן בנושא תביעת איראן לזכות העשרה על אדמתה והם אף אינם מתייחסים למסלול הפלוטוניום באראכ אשר אמור להיות פעיל בעוד כשנה.

 

 

* י. כרמון הוא ראש מכון ממרי; א. סביון היא ראש זירת איראן במכון

 



[1] AFP, February 23, 2005; see also

http://www.iaea.org/newscenter/news/2005/fuelcy.... ElBaradei even appointed a panel of experts for preventing member countries' uranium enrichment, and the group published its conclusions in a report released as a U.N. document for the May 2005 NPT Review Conference. The report stated that the production of nuclear fuel should be taken out of the hands of individual nations and put into multilateral groups in order to keep countries from secretly developing atomic weapons (see http://www.iaea.org/Publications/Documents/Infc...).

[2] See United Nations Security Council Resolutions against Iran:United Nations Security Council Resolution 1696 - passed on 31 July 2006. Demanded that Iran suspend all enrichment-related and reprocessing activities and threatened sanctions.

[3]  במאמר הדעה שלו מה-5.10.2013 בוושינגטון פוסט, רמז דיוויד איגנשיוס כי בנוסף לנכונות הממשל האמריקאי להכיר בזכות העשרה של איראן על אדמתה בתנאי שפעילותה תוגבל ותאומת למטרות אזרחיות, גם לנכונות הממשל להציע סידורי בטחון אזוריים חדשים בכינוס מיוחד בקמפ דיוויד עם מנהיגי מדינות האזור. יתכן שבדברים אלה רמז לנכונות אמריקנית לספק מטריה גרעינית למדינות המפרץ כפי שרמזה לכך גם מזכירת המדינה הילארי קלינטון ביולי 2009:

"We want Iran to calculate, what I think is a fair assessment, that if the U.S. extends a defense umbrella over the region, if we do even more to support the military capacity of those in the Gulf, it's unlikely that Iran will be any stronger or safer, because they won't be able to intimidate and dominate, as they apparently believe they can, once they have a nuclear weapon." Guardian (U.K.), July 22, 2009; New York Times, July 23, 2009.  See also MEMRI I&A no. 888  

Iran Becomes A Nuclear Threshold State

[4] ו http://www.cbsnews.com/video/watch/?id=50156089n

For transcript see: cbsnews.com

[5] וhttp://www.foreign.senate.gov/imo/media/doc/She...

[6]ו http://www.foreign.senate.gov/imo/media/doc/She...

[7] ו http://rt.com/politics/official-word/iran-cooperation-interview-lavrov-904/ , 8.10.2013

[8] ו whitehouse.gov

[9] וwhitehouse.gov 

[10] ו/www.leader.ir/  5.10.2013  ח'אמנאי אמר באקדמיה צבאית כי "חלק ממה שקרה בניו יורק אינו במקום כיוון שהממשל האמריקאי אינו בר אמון, מתנשא, בלתי הגיוני ומפר הבטחות."

[11] על ההתנהלות הפוליטית באיראן, שהובילה להסכמה זו ראה מסמכי ממרי רפסנג'אני נגד ח'אמנאי.

רפסנג'אני מנהיג פוטנציאל השינוי; הוויכוח על מדיניות איראן; עימות בנושא הגרעין והשיחות עם ארה"ב

wordpress.com 12]

[13] איסנא (איראן), 4.10.2013

[14] מהר (איראן), 7.10.2013.  

[15] מהר (איראן), 7.10.2013

[16] כיהאן 5.10.2013.

[17]ו iipdigital.usembassy.gov