המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
המחלוקת בחזבאללה ובקרב תומכיו סביב מעורבותו הצבאית בסוריה
4/10/2013

 

המחלוקת בחזבאללה ובקרב תומכיו השיעים סביב מעורבותו הצבאית בסוריה

 

מאת א.ב. פיקאלי *

 

הקדמה

מעורבותו הצבאית של ארגון חזבאללה בלחימה בסוריה לצד המשטר הסורי נגד המורדים, מעוררת מחלוקת בתוך הארגון ובקרב תומכיו מהציבור השיעי בלבנון, המהווים את הבסיס העיקרי לכוחו העממי, הפוליטי והצבאי במדינה.[1]

 

לאורך השנים בנה חזבאללה את כוחו הציבורי בקרב העדה השיעית, ובעיקר בקרב השיעים החיים בדאחיה, הפרבר הדרומי של בירות הנחשב למעוזו, וכן בצפון הבוקאע ובדרום לבנון, תוך שימוש בשיטת המקל והגזר: מצד אחד הפעלת צעדי איום והפחדה; מצד שני מתן שירותים כלכליים חברתיים ודתיים, שיצרו תלות בארגון ואפשרו לו להגביר את אחיזתו בקרב ציבור זה ולגייס רבים ממנו לשורותיו תחת סיסמת ההתנגדות לישראל.

 

הביקורת וההסתייגות של הציבור השיעי התומך בחזבאללה מלחימתו בסוריה נובעות משתי סיבות עיקריות: הלחימה בסוריה נתפסת כמעשה הסותר את טענת הארגון שנשקו נועד אך ורק למלחמה בישראל והחשש הכבד כי המעורבות בסוריה תגרור את לבנון למלחמה עדתית, שיעית-סונית, שאת מחירה עלול לשלם ציבור זה. הסתייגות זו, באופן טבעי, פוגעת במעמדו הציבורי והפוליטי של הארגון בקרב האוכלוסיה עליה הוא נשען וממנה הוא שואב חלק נכבד מכוחו.

 

לוויה של פעיל חזבאללה[2]

 

לאחרונה אף דווח על זעם שהתעורר כלפי חזבאללה בקרב תושבי הדאחיה, וזאת בעקבות שני פיגועים קשים שאירעו לאחרונה באזור זה, שבוצעו, ככל הנראה, בתגובה ללחימת חזבאללה בסוריה.  הארגון, שטען כי הפיגועים בוצעו על ידי גורמים אסלאמיסטים מקרב המורדים הסורים, נאלץ להגביר את הצעדים הביטחוניים בהם הוא נוקט באזור הדאחיה, כולל הצבת עשרות רבות של מחסומים, מחשש לפיגועים נוספים. אמצעי תקשורת לבנונים, ובעיקר המזוהים עם כוחות ה-14 במרץ, דיווחו כי בקרב תושבי הדאחיה וסוחריה שורר כעס על הצבת המחסומים, בטענה כי אלה משבשים את חייהם.[3]  גם בעל הטור ביומון אל-אח'באר המזוהה עם חזבאללה, מוחמד נזאל כתב: "ניתן לראות בקלות כי חלק מתושבי הדאחיה אוהבים את חזבאללה ומוכנים להקריב למענו במישורים שונים, אך הם לא ילכו עמו בכל דבר עד הסוף. מציאות זו מכיר חזבאללה היטב".[4]

 

מסמך זה יסקור את חילוקי הדעות בתוך חזבאללה ואת ההתנגדויות והביקורת הנשמעת בקרב תומכיו השיעים על מעורבותו הצבאית בסוריה ואת דרכי ההתמודדות של הארגון עם ביקורת זו.

 

1.      הביקורת על לחימת חזבאללה בסוריה

דיווחים רבים בתקשורת הלבנונית, הן בזו התומכת בחזבאללה והן בזו המתנגדת לו, לצד אינדיקציות רבות ומגוונות מלמדים על חילוקי דעות בתוך הארגון, ובעיקר על ביקורות מצד ציבור לא קטן מבין תומכיו השיעים כלפי מעורבותו הצבאית בסוריה.

 

דיווחים על חילוקי הדעות בתוך הארגון

חזבאללה עצמו עושה מאמץ להציג תמונה של אחדות פנימית ופועל כדי למנוע את חשיפת חילוקי הדעות בתוכו, ולכן הדיווחים בנושא זה מעטים ומאוד כלליים. ב-11 ביוני 2013 כתב בעל הטור ביומון הלבנוני אל-אח'באר, המקורב לחזבאללה, היאם אל-קוציפי: "אין זה יותר סוד כי דיונים רבים התנהלו בקרב החוגים הפנימיים [של חזבאללה] לאור חילוקי דעות [שנתגלעו] בנוגע לרמת מעורבותו [של הארגון בסוריה]".[5] בראיון לערוץ הלבנוני אל-מסתקבל, טען מזכ"ל חזבאללה לשעבר השיח' סובחי אל-טופילי, המתנגד למשטר באיראן ולמדיניותו של חזבאללה בסוריה, כי בתוך הארגון קיימת התנגדות ללחימה בסוריה באומרו: "חזבאללה באופן כללי ובאופן נחרץ נגד המלחמה, אולם החלטה נחרצת איראנית [כפתה] עליו להשתתף בה".[6]

 

דיווח ביומון אל-ספיר, מה-2 ביולי 2013, חושף במשתמע מחלוקות, או לפחות ספקות, בין חברי הארגון לגבי מדיניותו בסוריה. לדברי היומון, בפגישה של נצראללה ב-1 ביולי 2013 עם בכירים בארגון, הוא אמר: "הימים הבאים יוכיחו כי הבחירה שעשה [הארגון] בשנתיים האחרונות בלבנון ובסוריה היתה נכונה"[7] ב-4 ביולי דיווח היומון אל-מסתקבל, ברמזו לנצראללה, כי הוא "עורך פגישות רבות בקרב אנשי הסגל שלו, שבהן הוא מבהיר את עמדותיו לאור ריבוי ההתנגדויות והביקורות מצידם בנוגע לנושאים פנימיים ואזוריים".[8] גם היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט דיווח ב-7 ביולי 2013 מפי מקור ערבי כי עקב הביקורת של הציבור השיעי, החליט הארגון לשגר משלחת לאיראן כדי להבהיר לה שאין הוא יכול לשאת יותר בהשלכות המעורבות הצבאית שלו בסוריה.[9]

 

יצוין כי כבר באוקטובר 2012, דיווח היומון הלונדוני דיילי טלגרף, על חילוקי דעות בתוך הארגון בין הזרוע הצבאית, שלדבריו, תומכת במעורבות הצבאית בסוריה לבין הזרוע המדינית השוללת זאת. היומון גם דיווח ממקורות שיעים, כי חילוקי דעות אלה הם שהביאו לביטול הועידה התלת-שנתית של הארגון, שבה נבחרת הנהגת הארגון ונקבעים קווי הפעולה שלו.[10]  

 

ביקורת של הציבור השיעי: מעבר מביקורת סמויה לגלויה

בניגוד למיעוט הדיווחים על חילוקי הדעות בתוך הארגון, הדיווחים על ביקורת הנשמעת בקרב ציבור תומכיו השיעים רבים וגלויים יותר, חרף מאמצי הארגון להשתיק ביקורת זו. דיווחים אלה מלמדים על התמרמרות ותרעומת כלפי מעורבותו של חזבאללה בסוריה. כך גם עולה מדברי יו"ר מועצת המנהלים של היומון הלבנוני אל-אח'באר, המזוהה עם חזבאללה, אבראהים אל-אמין, שטען במאמר שפרסם כי "מעורבות חזבאללה [בסוריה] אינה מקובלת על חלק לא קטן מתומכיו בלבנון".[11] היומון אל-ספיר פרסם מאמר בו נטען כי שיעים תומכי חזבאללה סבורים "שלא יתכן שחזבאללה ימשיך להתעלם לגמרי מעניינים [פנים] לבנוניים ולהתרכז לחלוטין בנושאים אזוריים ויחד עם זאת ישמור לעצמו את תמיכת בני עדתו [השיעים]".[12]

 

היומון אל-מסתקבל הידוע בהתנגדותו לחזבאללה ציטט פרשנים הטוענים, כי לא צפוי שביקורת זו תתפתח לכדי נטישת חברים את הארגון, לכדי מרד נגדו או לפגיעה בנאמנותו של המעגל הקרוב. פרשנים אלה מצביעים על  כך שהביקורת של השיעים בבוקאע משמעותית ואמיצה יותר לעומת זו, המינורית, של השיעים בדאחיה הדרומית. לדבריהם, הסיבה להבדל נעוצה במבנה השבטי של תושבי הבוקאע, המעניק להם יותר כוח ועצמאות מול חזבאללה, לעומת אחיהם השיעים בדאחיה. סיבה נוספת להבדל בביקורת, קשורה להתייחסותם של כל אחד מן הגורמים האלה לסוריה: בעוד תושבי הדאחיה השיעים רואים בסוריה כגורם שסייע בשחרור דרום לבנון, תושבי הבוקאע השיעים סבלו לא אחת מנחת זרועם של צבא סוריה ומנגנוני הביטחון שלה.[13]

 

זעם משפחות חללי חזבאללה על הארגון: "אין לנו קשר למלחמה בסוריה"

הדיווחים על ביקורת מצד האוכלוסיה השיעית הופיעו תחילה בעילום שם[14], אך בהמשך, ועם ריבוי הרוגי חזבאללה בקרבות בסוריה, יותר ויותר שיעים מקרב תומכי הארגון החלו להביע את דעתם בגלוי בתקשורת הלבנונית, אף כי מספרם עדיין לא רב. באופן טבעי, רוב גדול של ביקורות אלו התפרסמו בעיתונות המתנגדת לחזבאללה ובעיקר ביומון אל-מסתקבל, המייצג את עמדת כוחות ה-14 במרץ. להלן דוגמאות לעדויות אלו:

 

באפריל 2013 ציטט היומון אל-מסתקבל צעירה שיעית בשם רבאב מעיירה באזור העיר צור, שאחיה נהרג עת נלחם בשורות חזבאללה בסוריה שאמרה בביקורת: "אין לנו שום קשר [למלחמה בסוריה] פרט לנפילת מספר גדול מטובי בנינו".[15] היומון הביא גם את סיפורה של רקיה, אמו של קצין חזבאללה מבעלבכ, שנהרג בלחימה באזור אל-קוסייר, שקיללה ללא הרף את הנהגת הארגון ערב קבורת בנה, ויצאה לדאחיה הדרומית כדי לפגוש את נצראללה. בקשתה נכזבה אולם היא לא הרפתה מהשאלה "[האם] ג'ואד בנו של הסיד [חסן] נצראללה נמצא בחזית הסורית כפי שבנו האדי היה בחזית הדרומית [במלחמה נגד ישראל], או שמא [נצראללה מנע ממנו לצאת למלחמה בסוריה כיוון] שהוא יודע שכל מי שנופל במלחמה זו אינו שהיד?"[16] בסוף אפריל 2013 דיווח היומון על עצרת מחאה שקיימו הורים ללוחמי חזבאללה מול מועצת השורא של הארגון בדאחיה הדרומית, שבה הם דרשו לדעת על גורל בניהם, שהארגון טען שהם נשלחו לאימונים צבאיים באיראן.[17]  

 

ב-19 ביוני 2013 הביא היומון אל-מסתקבל מדברי פצוע של חזבאללה, עבאס מנצור, שאמר: "לא אחזור יותר [ללחימה] בסוריה... שהסורים יגנו [בעצמם] על אדמתם. כאשר התכפירים[18] [הכוונה לאסלאמיסטים] יבואו ללבנון, אזי ההגנה [עליה] תהפוך לחובה שרעית". היומון הביא גם מדברי אמו של מנצור, שאמרה: "לא אשלח אותו שוב לשם, ושיעשו לנו מה שירצו". האם ציינה כי אמהות של לוחמי חזבאללה ביקשו לא אחת מבכירים בארגון להיפגש עם המזכ"ל, חסן נצראללה, כדי להביע בפניו את התנגדותן להשתתפות בניהן במלחמה הסורית, אך הן נדחו.[19] רשת הטלוויזיה של אל-מסתקבל דיווחה ב-7 במאי 2013, על תגרה בין תומכי חזבאללה לבין תומכי תנועת אמל, בעלת בריתו השיעית של הארגון, שהתנגדו לניסיון של אנשי חזבאללה להקים מצבה בכיכר העיירה ג'ויא לפעיל חזבאללה שנהרג בסוריה ונקבר חודש ימים קודם לכן בעיירה.[20]

 

כאמור הדיווחים על התמרמרות משפחות הלוחמים הופיעו בעיקר באמצעי תקשורת המתנגדים לחזבאללה, אך מדי פעם הופיעו  גם באמצעי תקשורת הידועים בתמיכתם בסוריה ובחזבאללה. דוגמא לכך הוא הדיווח של היומון אל-ספיר, המקורב לסוריה, ב-24 במאי 2013 בו צוטט אב שבנו נהרג בשורות חזבאללה באל-קוסייר, שטען בפני אחד מחברי הפרלמנט של חזבאללה כי למורדים בסוריה "יש הזכות להתנגד למשטר".[21]

 

מצבות של הרוגי חזבאללה[22]

 

 

פקפוקים בצדקת דרכו של חזבאללה

במקביל לדיווחים אלה ישנם גם הרבה גילויי מבוכה, חוסר שביעות רצון וספקות לגבי צדקת דרכו ומדיניותו של חזבאללה, כפי שניתן ללמוד גם מאופן התנהלותו של הארגון וגם מההתנהגות של חלק מציבור תומכיו. סימן בולט לכך היא דרישתן של משפחות ההרוגים מהנהגת חזבאללה לדעת האם בנם נחשב ל"שהיד". כלומר, האם הבן נהרג בעת קיום מצווה דתית, או לא; שאלה המצביעה על תהיות לגבי צדקת המעורבות הצבאית בסוריה. היומון אל-מסתקבל דיווח על אם שיעית מבעלבכ בשם חדיג'ה, ששאלה בכיר חזבאללה בעיר, האם בנה נחשב ל'שהיד' ועל אמהות שכולות אחרות, דוגמת רקיה מבעלבכ, שטענו כי מי שמת בסוריה לא נחשב ל"שהיד".[23] היומון גם מספר כי הספקות בקרב הציבור השיעי בדאחיה לגבי צדקת הדרך, מצאו ביטוי במונחים שבפיו: בעוד במלחמת לבנון השניה כונו פעילי חזבאללה בשם "צעירי ההתנגדות", כעת הם רק "לוחמים". כך גם לגבי הנופלים שבמלחמת לבנון השניה נקראו "שהידים" והיום נקראים בפי הציבור השיעי "הרוגים".[24]

 

הספקות לגבי צדקת המלחמה מצאו ביטויים גם באופיין של לוויות החללים, כפי שהעידה אחת מתושבות הדאחיה בפני היומון אל-מסתקבל: "בעבר היינו מקבלים של ה'שהידים' [שנהרגו במאבק נגד ישראל] בקולות שמחה ובזריית אורז, היום אנו מקבלים אותם בבכי ויללה".[25]

 

אינדיקציה נוספת היא ריבוי המאמרים בעיתונות המזוהה עם חזבאללה ובעיקר ביומון אל-אח'באר להצדקת מעורבות זו.[26] דוגמא אחת הוא מאמר של יו"ר מועצת המנהלים של יומון זה, אבראהים אל-אמין, מיוני 2013 הפונה לציבור של חזבאללה בניסיון לשכנעו. אלא שמדבריו ניתן ללמוד עוד על אופי הביקורת. וכך כתב אל-אמין: "הדם [של לוחמי חזבאללה] שנשפך [בסוריה] לא הלך לריק. הלוחמים שיצאו לשם אינם שכירי חרב".[27]

                                                 

2. תגובת חזבאללה לביקורת נגדו

מאמצי הארגון להצדקת הלחימה בסוריה ולהשתקת הביקורת

חזבאללה חושש מאוד מפני אובדן התמיכה העממית של הציבור השיעי, המהווה בסיס לקיומו הפוליטי והצבאי במדינה ולכן הוא משקיע מאמצים רבים בשני כיוונים: לשכנע את הציבור השיעי בנכונות הלחימה בסוריה ובמקביל להשתיק את הביקורת הנמתחת עליו, או לפחות, לצמצמה.

 

אחד הצעדים העיקריים של חזבאללה להדיפת הביקורת נגדו הוא הגברת התעמולה שלו באמצעות היומונים המקורבים אליו לצורך הצדקת הלחימה בסוריה. היומונים אל-ספיר ובעיקר אל-אח'באר, פרסמו כתבות ומאמרים רבים התומכים במעורבותו הצבאית של הארגון בסוריה ומציגים את משפחות ההרוגים כמי שמשוכנעים בצדקתה. במאמרים אלה מוצגת מעורבות זו כמלחמת 'אין ברירה' שנכפתה על ההתנגדות. בנוסף, מנופף חזבאללה בנוכחותן של התנועות  האסלאמיסטיות-הג'יהאדיסטיות בסוריה על מנת להפחיד את הציבור שלו ולגרום לו להתלכד סביבו. בנאום שנשא ב-25 במאי 2013, לרגל יום השנה לנסיגת צה"ל מדרום לבנון, אמר מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה: "שליטתן של קבוצות ה'תכפיר' על מחוזות סוריה, ובפרט על אלה הקרובות לגבול הלבנוני, מהווה סכנה ללבנון, ללבנונים ולהתנגדות הלבנונית".[28]

 

במקביל פועל חזבאללה להשתקת ביקורת כלפיו בדרכים רבות ומגוונות, הכוללות העלמת מידע, לחץ פסיכולוגי, מענקים כספיים, תעמולה, פריטה על מיתר החשש מפני האסלאמיסטים וגם ע"י טרור והשתקה.

 

עד לא מזמן השתדל חזבאללה להסתיר ככל שניתן את עובדת נפילתם של פעיליו בקרבות בסוריה והוא נהג להביא את הרוגיו לקבורה חשאית בלבנון מבלי לציין את מקום נפילתם ותוך הסתפקות באמירה כי הם נהרגו "במהלך ביצוע חובה ג'יהאדית".[29] בתקופה זו גם נהג חזבאללה להעלים ממשפחות לוחמיו את עובדת הימצאות בניהם בזירת הלחימה בסוריה, כפי שמלמדת עצרת המחאה שקיימו הורים ללוחמי חזבאללה מול מועצת השורא של הארגון בדרישה לדעת היכן באמת נמצאים בניהם.[30] עדות נוספת לכך הם דבריה של האחות השכולה רבאב, שסברה כי אחיה שנהרג בסוריה נמצא באימונים באיראן.[31] היומון אל-מסתקבל דיווח ב-22 במאי 2013 כי חזבאללה מונע בעד כתבים זרים לא מעטים לראיין את משפחות ההרוגים.[32]

 

אמצעי נוסף בו נוקט חזבאללה הוא לחץ פסיכולוגי על האמהות השכולות, כפי שהעיד שיעי לבנוני בפני היומון אל-מסתקבל: "כאשר פעיל [של חזבאללה] נהרג בסוריה באות עשרות ומאות נשים יומם וליל לביתה של האם ועוזרות לה. הן לא מקוננות אלא מעודדות את האם לקבל את מות בנה כיוון שהגיע לגן עדן ולכן עליה להרגיש בנוח… האווירה סביבה לוחצת עליה והיא נמנעת מלשאול להיכן לוקח חזבאללה את ילדינו במלחמתו בסוריה".[33]

 

עוד דרך של חזבאללה להשתקת הביקורת נגדו היא באמצעות כסף. היומון אל-מסתקבל מציין מפי מקורות בדרום המדינה כי חזבאללה מעניק פיצוי כספי למשפחות ההרוגים.[34] דיווח דומה הגיע גם מהאתר הלבנוניNOW LEBANON , הידוע בהתנגדותו לחזבאללה, שציטט תושב בדאחיה הדרומית, שאמר כי חזבאללה שילש את המשכורות שהוא מעניק ללוחמיו כדי לעודד את המשתמטים לצאת ללחימה בסוריה.[35] מאידך דיווח היומון אל-מתסקבל כי הארגון קיצץ מחצית משכרם של המסרבים לצאת ללחימה.[36]

 

 שימוש בטרור והפחדה

בנוסף לאמצעים אלה משתמש חזבאללה גם בטרור והפחדה נגד מבקריו בפומבי, כדי למזער את ההתנגדות כלפיו ומחשש שהביקורת תקבל תאוצה ברשתות החברתיות. יצוין כי הדיווחים על הפעלת טרור מתייחסים לשיעים הידועים בהתנגדותם לחזבאללה עוד טרם לחימתו בסוריה לצד משטר אסד, אך שתקו מפחד ועתה הם מעזים יותר להביע את עמדתם לנוכח הביקורת הגוברת על הארגון גם מקרב ציבור תומכיו.

 

היומון אל-מסתקבל דיווח כמה פעמים כי חזבאללה מצית את בתיהם של מבקריו, מאיים על קרובי משפחתם, עוצר אותם, מונע מהם לשוב לכפריהם ואף מאיים להוציאם להורג. בכתבות שפרסם היומון נאמר כי עוד ועוד שיעים נכנסים לחשבונות פייסבוק של אישים שיעים הידועים בהתנגדותם לחזבאללה ומביעים את ביקורתם נגד הארגון תחת שמות בדויים מחשש לנקמה. עפ"י אל-מסתקבל, חזבאללה עוקב אחר מתנגדיו ואחר המשפחות השכולות ושותל את פעיליו בלוויות כדי למנוע ממשפחות ההרוגים להביע את רגשותיהן בפומבי.[37]

 

סיפורה של מרוא עליק, אחייניתו של העיתונאי השיעי ראמי עליק, שעזב את שורות חזבאללה בשנות ה-90 והפך למתנגדו, יכול ללמד על הטרור שמפעיל חזבאללה. מרוא, צעירה שיעית מהעיירה יוחמור אל-שקיף שבאזור אל-נבטיה, כתבה בדף הפייסבוק שלה: "הוי בן אל-נבטיה, בעלבכ, אל-הרמל, הדאחיה הדרומית, אקלים אל-תופאח, צור, בנת ג'ביל ומרג' עיון, זה ששולחים אותו למות לשווא בסוריה: הדמעה של אביך יקרה יותר מבשאר אל-אסד ומשפחתו, דמעתם של חבריך יקרה יותר מאלף משטרים דיקטטורים והדמעה של אימא שלך יקרה יותר מקבר זינב [בדמשק עליו מגן חזבאללה]". מאוחר יותר התנצלה מרוא על דבריה בנוגע לקברה של זינב, אולם ההתנצלות לא הועילה לה. גוף הנקרא "חטיבת אוהבי הסיידה זינב [בעיירה] יוחמור אל-שקיף" הוציא הודעה שקראה להחרים את אביה, ואלמונים תקפו את מכונית המשפחה ואת ביתה. מרוא עצמה סגרה את חשבון הפייסבוק שלה והמשפחה עזבה את העיירה מחשש לפגיעה בשמה של הצעירה. היומון אל-מסתקבל שהביא את סיפורה של מרוא, ציין כי רבים ממתנגדי חזבאללה חוששים כי חזבאללה יחדור לחשבונות הפייסבוק שלהם ויחשוף את עמדותיהם.[38]

 

מרוא עליק[39]

 

 

דוגמא נוספת לאמצעי ההפחדה בהם נוקט חזבאללה כלפי מתנגדיו ניתן לראות בדיווח מהיומון אל-אח'באר על הפגנה שערך זרם 'ההשתייכות הלבנונית', זרם שיעי מתנגד לחזבאללה בראשות אחמד אל-אסעד, ב-9 ביוני 2013 מול שגרירות איראן בבירות במחאה על מעורבות חזבאללה בסוריה. במהלך הפגנה זו נורה ונהרג פעיל הזרם, האשם אל-סלמאן, על ידי אלמוני. מהדיווח עולה כי במהלך ההפגנה הכו תומכי חזבאללה את חבריו של אל-סלמאן וכי כל תושבי עדלון, עיירתו של אל-סלמאן שבדרום לבנון, "חוששים מפני שליטה של דעה אחת [כלומר: של חזבאללה] בדרום". היומון דיווח מפי בני משפחתו של אל-סלמאן, כי חזבאללה הזהיר את ראש זרם 'ההשתייכות הלבנונית' אחמד אל-אסעד, לבל ישתתף בלווייתו של אל-סלמאן, כפי שאכן קרה.[40]

 

 

* א.ב פיקאלי חוקרת את זירת לבנון במכון ממרי



[1] על הביקורות של שיעים עצמאיים בלבנון נגד המעורבות הצבאית של חזבאללה בסוריה ראו בדו"ח ממרי

[2] אל-מסתקבל (לבנון), 15.05.2013

[3] אל-מסתקבל (לבנון), 14.09.2013

[4] אל-אח'באר (לבנון), 13.09.2013. הזעם על הצבת המחסומים גלש לכדי התנגשויות דמים בין פלסטינים ממחנה הפליטים בורג' אל-בראג'נה הסמוך לדאחיה, לבין פעילי חזבאללה שאיישו את המחסום. אירוע אלים נוסף היה בין מחסום של חזבאללה בעיר בעלבכ שבצפון-מזרח המדינה לבין חמולות סוניות ב-28 בספטמבר 2013. יצוין כי בינתיים העביר חזבאללה לידי המדינה את הניהול והפיקוח על המחסומים בדאחיה, כנראה כדי להפחית את המתח עם התושבים.

[5] אל-אח'באר (לבנון), 11.6.2013

[6] אל-מסתקבל (לבנון), 25.4.2013

[7] אל-ספיר (לבנון), 2.7.2013

[8] אל-מסתקבל (לבנון), 4.7.2013

[9] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 7.7.2013

[10] דיילי טלגרף (לונדון), 27.10.2012

[11] אל-אח'באר (לבנון), 23.4.2013

[12] אל-ספיר (לבנון), 11.7.2013

[13] אל-מסתקבל (לבנון), 23.4.2013; 1.5.2013

[14] היומון אל-מסתקבל פרסם ב-15 ו-16 במאי 2013 כתבות שבהן יש ביקורות בעילום שם של תושבי דרום לבנון.

[15] אל-מסתקבל (לבנון), 10.4.2013

[16] אל-מסתקבל (לבנון), 30.4.2013

[17] אל-מסתקבל (לבנון), 30.4.2013

[18] תכפירהאשמת מוסלמי אחר בכפירה.

[19] אל-מסתקבל (לבנון), 19.6.2013

[20] אל-מסתקבל (לבנון), 8.5.2013. כשבוע מאוחר יותר דיווח היומון כי רבים מתומכי אמל בדרום אינם מרוצים ממעורבותו של חזבאללה בסוריה. אל-מסתקבל (לבנון), 15.5.2013

[21] אל-ספיר (לבנון), 24.5.2013

[22] אל-מסתקבל (לבנון), 19.06.2013

[23] אל-מסתקבל (לבנון), 30.4.2013.

[24] אל-מסתקבל (לבנון), 23.4.2013

[25] אל-מסתקבל (לבננון), 23.4.2013

[26]  ראו דו"ח ממרי על כניסתה של לבנון לזירה הסורית

[27] אל-אח'באר (לבנון), 8.6.2013

[28] אל-נהאר (לבנון), 25.5.2013

[29] על הלוויות החשאיות שנהג חזבאללה לערוך לפעיליו שנהרגו בסוריה ראו דו"ח ממרי

[30] אל-מסתקבל (לבנון), 20.4.2013

[31] אל-מסתקבל (לבנון), 10.4.2013

[32] אל-מסתקבל (לבנון), 22.5.2013

[33] אל-מסתקבל (לבנון), 1.5.2013

[34] אל-מסתקבל (לבנון), 1.5.2013

 [35]ווnow.mmedia.me/lb/ar,10.5.2013

[36] אל-מסתקבל (לבנון), 24.5.2013

[37] אל-מסתקבל (לבנון), 31.5.2013; 5.6.2013

[38] אל-מסתקבל (לבנון), 23.5.2013

[39] אל-מסתקבל (לבנון), 23.05.2013

[40] אל-אח'באר (לבנון), 11.6.2013