המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ביקורת על חדלון הליגה הערבית מול משברי העולם הערבי
4/9/2013

 

על רקע קריאתו של אובמה למעורבות בינלאומית בסוריה:

ביקורת על אוזלת ידה של הליגה הערבית בטיפול במשברים בעולם הערבי

 

הקדמה

המבוי הסתום אליו הגיע המצב בסוריה - ואשר בא לידי ביטוי בכישלון להגיע לפתרון פוליטי ובדחיית ההחלטה האמריקאית והבינ"ל על התערבות צבאית – הוביל את מדינות ערב לדון בלגיטימיות של התערבות זרה בסוריה ובתפקיד אותו צריכים למלא הערבים עצמם בפתרון המשבר הסורי.

 

הכינוס האחרון של שרי החוץ של הליגה הערבית (הליע"ר), שהתקיים ב-1.9.13 בקהיר, שופך אור על המחלוקת בעולם הערבי בין הטוענים שהמצב בסוריה ייפתר בהתערבות בינ"ל - ובראשם סעודיה, לבין אלה שדוחים אפשרות זו על הסף. מדיווחים בתקשורת הערבית עולה כי בכינוס זה נתגלעו מחלוקות סביב השאלה האם הליגה הערבית צריכה לתת גיבוי לתקיפה אמריקאית בסוריה.[1] במהלך כינוס שה"ח קרא אחמד אל-ג'רבא, יו"ר הקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה והמהפכה בסוריה, לשה"ח הערבים לתמוך בתקיפה האמריקאית בסוריה כדי להגן על העם הסורי.[2] לצידו התייצב שה"ח הסעודי, סעוד אל-פיצל, שקרא גם הוא לשה"ח הערבים לתמוך בתקיפה כזו. אל-פיצל מתח ביקורת על המדינות המתנגדות לקבלת החלטה התומכת בהתערבות זרה בסוריה באומרו: "כל התנגדות לכל צעד בינלאומי אינה אלא עידוד למשטר הסורי להמשיך בפשעיו ולהשתמש בכל סוגי הנשק שבידיו להשמדה המונית ... אין זה מקובל בשום אופן לטעון כי כל צעד בינ"ל נחשב להתערבות בעניינים הפנימיים של סוריה. לא יהא זה צודק להגיד כי מי שמושיע [את העם הסורי] מתערב בעניינים הפנימיים של סוריה. משטר דמשק הוא שפתח לרווחה את הדלת לסוריה לכוחות משמרות המפכה האיראניים, כוחות חזבאללה וכוחות ממדינות שכנות, עד כדי הפיכתה לשטח כבוש."[3]   

 

מנגד, התייצבו מדינות רבות בראשן מצרים, עיראק ואלג'יריה שהביעו התנגדות נחרצת לתמוך בתקיפה אמריקאית בסוריה. שה"ח המצרי, נביל פהמי, הדגיש בנאומו כי מצרים מתנגדת להתערבות זרה בסוריה בשל "דבקותה בעקרונות אמנת האו"ם האוסרים שימוש בכוח, למעט במקרה של הגנה עצמית או תחת פרק 7 של האמנה". לדבריו, הפתרון האופטימלי למשבר בסוריה הוא פתרון פוליטי במסגרת ז'נבה 2.[4]

 

היומון הלבנוני אל-ספיר דיווח מפי מקור דיפלומטי בקהיר כי מצרים ומזכירות הליגה הערבית לא נכנעו "ללחצי סעודיה [על הליגה הערבית] כדי שזו תסכים לתקיפה צבאית מערבית [בסוריה]".[5] ואכן, בסופו של דבר סעודיה כשלה במאמציה לשכנע את הליגה הערבית לתת גיבוי לתקיפה אמריקאית בסוריה. הודעת הסיכום שפורסמה  בסיום כינוס שה"ח לא כללה כל התייחסות לאפשרות של התערבות זרה או תקיפה אמריקאית בסוריה, אלא הסתפקה בהטלת האחריות על השימוש בנשק הכימי ב-21.8.13 באזור אל-ר'וטה בדמשק על המשטר הסורי, ובקריאה לאו"ם ולקהילה הבינ"ל "לנקוט צעדים מרתיעים נגד מבצעי הפשע" ולהביאם למשפט בינ"ל.[6]  

 

מצב זה של חילוקי דעות בעולם הערבי והעדר אסטרטגיה משותפת לגבי פתרון המשבר בסוריה הציפו שוב את הביקורת על אוזלת ידה של ליגה הערבית וחוסר יכולתה להתמודד עם המשבר הסורי ולהוביל תהליכים בעולם הערבי. ביקורת זו נשמעה הן מצד אלה שתומכים בהתערבות זרה בסוריה והן מצד מתנגדיה. בין היתר נטען כי אל לליגה הערבית להסתפק בגינוי המצב בסוריה ובדרישה מהקהילה הבינ"ל להביא לפתרונו, אלא לפעול בעצמה להצלת העם הסורי. היו שטענו גם כי אין זו הפעם ראשונה שבה הליגה הערבית אינה נוקפת אצבע נוכח משברים שפוקדים את הערבים[7].

 

דוח זה יסקור חלק מהמאמרים שהתפרסמו בעיתונות הערבית, הן מצד התומכים בתקיפה אמריקאית והן מצד מתנגדיה ואשר דנו בתפקיד שהערבים צריכים למלא במשבר הסורי ובאוזלת ידה של הליגה הערבית.

 

מאמרים בסעודיה וקטר: מדינות ערב חסרות אונים, הכרח במעורבות בינלאומית 

בעל טור סעודי: מדינות ערב מתחמקות מנקיטת עמדה ביחס למשבר בסוריה

ח'אלד אל-דח'יל, בעל טור סעודי פרסם ב-1.9.13 מאמר התוקף את מדינות ערב שמתנגדות לתקיפה אמריקאית בסוריה, בתירוץ של הגנה על חיי אדם, למרות הכרתן הברורה בנחיצותה. אל-דח'יל תקף גם את המדינות שמסכימות לתקיפה האמריקאית בסוריה אך לא מצהירות על כך בגלוי – דוגמת מדינות המפרץ. לדבריו, אין זו הפעם הראשונה שבה מדינות ערב מסוות את עמדתן האמיתית, דבר המעיד על חולשתן. אל-דח'יל כתב: "...ישנו מעין קונצנזוס ערבי, רשמי ולא רשמי, על כך שהמשטר הסורי הוא רצחני, שופך דמים והמקור לכל הטרגדיות שעובר העם הסורי... ולכן נפילתו, שינויו או החלפתו יהיו לטובת העם הזה... הבעיה [של מדינות ערב] עם התקיפה [בסוריה] נובעת מכך שהיא תתבצע על ידי ארה"ב בתמיכת  המערב נגד משטר ערבי. וכאן יש לשאול: האם מותר לנו להעלים עין מפשעי המשטר הסורי, רק בשל היותו ערבי? כל מי שאינו משתייך לתומכי המשטר יענה: לא, הפשע הוא פשע בלא קשר לזהות [מבצעיו]. אבל אם הגורם המעניש על פשע שביצע גורם ערבי איננו ערבי ובמיוחד אם הוא מהמערב, אזי זה [כבר] נראה [לערבים] דבר מפוקפק שיש להתנגד לו, או לפחות למנוע הסכמה ערבית על כך.

 

[הערבים טוענים] שהתקיפה האמריקאית נועדה לשרת את האינטרסים האמריקאים וכי האינטרסים של העם הסורי ושל הערבים כלל לא מעניינים את ארה"ב. זה נכון לחלוטין, אבל הבעיה בעמדה הזו היא שהיא נעצרת כאן - בנקודה של התנגדות [לתקיפה אמריקאית] ולא מעבר לכך, והיא נשענת על תירוץ מוסרי רעוע ואף שקרי אל מול מציאות פוליטית הכופה עצמה על כולנו. האם יש הבדל מבחינה מוסרית או משפטית אם ערבי ייהרג על ידי ערבי אחר או על ידי גורם לא ערבי?... הרג של אדם הוא אסור בגלל שמדובר בבן אדם עוד לפני שהוא כל דבר אחר, אז מה יש לומר כאשר מדינה שלמה נהרסת על מנת שהנשיא יישאר על כס השלטון?

 

סוריה נהרסת ועַמהּ נהרג באופן יומיומי, ו[אזרחיה] הופכים לפליטים גם כן באופן יומיומי, בעוד הערבים לא מסוגלים או לא רוצים לעשות דבר. זכותךָ להתנגד להתערבות זרה במשבר, אך אין לך זכות להתנגד לה מבלי שתציג חלופה. בעמדתך זו, אתה מתיר למשטר להמשיך בהרס ובהרג. הדיבורים על האינטרס [משמע, ארה"ב דואגת לעצמה בלבד] הם סוג של דברי הבל. זה טבעי שהמערב יפעל למען האינטרסים שלו, אך דבר זה נזקף לזכותו ולא להיפך. כלום יש מישהו הפועל למען האינטרסים של זולתו? מדוע שהערבים לא יפעלו למען האינטרסים שלהם? האם התורכים, האיראנים או אחרים פועלים למען עניינם של הערבים?...

 

הגורם הראשון שכפה את המשבר על כולם הוא המשטר הסורי. מדינות ערב כפוהו גם כן מעצם חוסר יכולתן לעשות דבר בנדון. יש מדינות ערביות שהכריזו על התנגדותן לתקיפה [האמריקאית בסוריה] באופן מביך מבלי שילוו את התנגדותן בצעדים מדיניים מסוימים המתבקשים ממנה, והן מסתפקות במעמד של עד שקר לכל התרחשות. מצרים, בתקופת ההפיכה הצבאית, היא דוגמה לכך. גם ירדן היא דוגמה למדינה ערבית שאיננה מכריזה על התנגדות וגם לא על הסכמה לתקיפה, בהדגישה שהיא לא תשמש נקודת מוצא לתקיפה זו. מצד שני, יש מדינות ערביות המסכימות בתוך תוכן לתקיפה, אך הן שומרות על שתיקה ולא מכריזות על כך. רשימת המדינות הללו ארוכה ונמשכת מהמפרץ הערבי עד למגרב הערבי....

 

שתי המדינות היחידות באזור שהצהירו על עמדה ברורה לגבי התקיפה [בסוריה] הן תורכיה ואיראן. תורכיה לא רק תומכת בתקיפה אלא מוכנה להשתתף בה. איראן מתנגדת לתקיפה ומשמיעה הצהרות מהדהדות, תוך שמירה על עמימות בנוגע לתגובתה ... עמדתן של שתי המדינות הללו מושכת את תשומת הלב משום שהיא מדגישה את הידוע: שמדינות ערב - שמלחמת אזרחים במדינה ערבית נוגעת אליהן יותר מאשר לזולתן ושהן יושפעו הכי הרבה מתוצאותיה ומתוצאות התקיפה האמריקאית הצפויה -  הן המדינות היחידות שאין להן עמדה מדינית ברורה ואחידה. האידיאולוגיה הערבית היא המכשול הגדול [המונע] ממדינות ערב להצהיר עמדה ברורה לגבי אירוע שחלקן מאמינות בנחיצותו והכרחיותו.

 

על כל פנים אין בכך חידוש. היינו באותו מצב בערך בכל המשברים שידעו הערבים, לפחות מאז סוף מלחמת העולם השנייה. כאשר העמדה הערבית היא כזו -  כלומר, שמירה על שתיקה מתוך מבוכה, או  התנגדות בשתיקה או הסכמה בשתיקה - היא משקפת חולשה פוליטית וחוסר יכולת צבאית וגם היעדר חזון. מדינה שאין לה עמדה אחידה ומוצהרת ובייחוד ברגעים קשים היא אינה בדיוק מדינה..."[8]

 

יומון סעודי: אל למדינות ערב להסתפק בגינויים, מחובתן להציל את העם הסורי

במאמר המערכת של היומון הסעודי אל-יום, נטען כי לאור המתרחש בסוריה, מדינות ערב אינן יכולות עוד להסתפק בגינויים בלבד ומחובת לסייע לעם הסורי. במאמר נכתב: "...הפורענות שתכננו משטר אסד ונותני חסותו לסורים מחייבת את מדינות הליגה הערבית לקבל החלטות שיסייעו לעם הסורי. אל להן להסתפק בגינויים, במיוחד משום שהסורים החליטו בנחישות ובאומץ גדול לשחרר את עצמם ומולדתם מאחד המשטרים היותר אפלים ועריצים בהיסטוריה... לאף מדינה ערבית אין יותר שום תירוץ [להתחמק מכך], לאחר שמשטר אסד ונותני חסותו הסירו את המסכות והודיעו כי מלחמתם היא עדתית שנועדה לעקור מן השורש [את מתנגדי אסד], להעניק לאיראן שליטה בארצות אל-שאם ולהכפיפן לרצונה ולצרכיה ... שנתיים וחצי של שפיכות דמים באמצעות הנשק הקטלני ביותר -  ובכלל זה, מטוסים, טנקים, טילים הרסניים ונשק כימי -  מחייבות את האומה הערבית לגייס את עוז רוחה ... ולהתגייס לעצירת מכונת ההרג של אסד ולהצלת ילדי סוריה, נשותיה וצעיריה, מן המשרפה האיומה הזו שלהבותיה התפשטו לכל רחבי סוריה ולכל עריה".[9]

 

הפיצול הערבי למול השימוש בנשק כימי בסוריה[10]

 

 

יומון קטרי: חובה מוסרית - בינלאומית וערבית - לעצור את השמדת העם הסורי

מאמר המערכת של היומון הקטרי אל-ראיה קרא לערבים לשאת באחריותם כלפי העם הסורי ומתח ביקורת על ההחלטות שהתקבלו בכינוס שה"ח הערבים בקהיר: "הליגה הערבית הטילה על המשטר בסוריה את האחריות לפשע הרג האזרחים בנשק כימי שהתרחש ליד דמשק בשבוע שעבר, אך אין בזה די. הגינויים לפשע שביצע המשטר אינם מספקים הגנה לעם הסורי ולא מונעים את הריגתו. קטר קראה לקהילה הבינ"ל לשאת באחריותה המלאה להגן על בני העם הסורי מכל התקפה כימית או לא כימית שהמשטר הסורי העושק והעריץ עלול לבצע נגד בני עמו. דבר זה מחייב פעילות ערבית כדי לסייע העם הסורי. המשטר הסורי חצה את כל הקווים האדומים כאשר השתמש בנשק הכימי, הרס והשמיד ערים ועיירות סוריות והרג עשרות אלפי סורים במשך יותר משנתיים וחצי. הגיע הזמן שהקהילה הבינ"ל, ובכללה הערבים, ימלאו את אחריותם היסטורית והמוסרית לעצור את המשטר מלהמשיך במלחמת ההשמדה שלו נגד עמו..." על ההודעה שפרסמו שרי החוץ של הליגה הערבית בתום כינוסם בקהיר נכתב במאמר: "ההסכמה [של שרי החוץ הערבים] שיש לנקוט צעדים שירתיעו את המשטר הסורי מלהמשיך בפשעיו ודרישתם מהקהילה הבינ"ל להתערב כדי להגן על העם הסורי - הם המינימום שהליגה הערבית יכולה לעשות למען העם הסורי בתנאים הקשים שעוברים על סוריה".[11]

 

עמדת הערבים כלפי התקיפה בסוריה: מסכים.. מתנגד...[12]

 

 

כותבים במצרים ועיראק: הכתובת למשברי הערבים - הליע"ר, לא הקהילה הבינ"ל

אל-אהראם: הפילוג בעולם הערבי משתק את תפקוד הליגה הערבית

גם אלה שהתנגדו למעורבות בינ"ל בסוריה מתחו ביקורת על הליגה הערבית ועל חוסר יכולתה לטפל במשבר בסוריה. מאמר המערכת של היומון המצרי אל-אהראם מה- 1.9.2013 טען כי על הליגה הערבית לטפל בכל העניינים הערבים החשובים ולא להותיר זאת למערב: "לאור ההתפתחויות התכופות בעולם הערבי עתה, חשוב לפתח את פעילות הליגה הערבית כדי שתצליח ללוות את האירועים החשובים באזור, במיוחד אם הדבר נוגע לאחת מחברותיה החשובות. למרות שהעולם כולו עסוק בנחישות האמריקאית לתקוף צבאית בסוריה, הליגה הערבית לא פעלה כנדרש, זולת היערכות לכינוס המועצה בדרג שרי החוץ בתוך שעות, והסתפקות בהכחשת [הידיעות על] הסכמתה לתקיפת סוריה.

 

כל הסימנים מראים שרוב הסיכויים שעמדת שרי החוץ [בישיבתם] תהיה שיש להעביר את נושא סוריה למועצת הביטחון ולהמתין להחלטה שאולי תתקבל על ידה, כך שלא יהיה שום מהלך צבאי נגד סוריה אלא באמצעות מועה"ב. עמדה זו... מעידה על חוסר יכולתה של הליגה הערבית למלא תפקיד חיובי חלופי במשבר, בשל הפילוג הקיים בקרב מדינות ערב בנוגע לאירועים בסוריה עוד מראשיתם, וכן מאחר וחלק ממדינות [ערב] דחפו את הליגה ערבית לנקוט עמדה נגד המשטר הסורי ולחבק חלק מכוחות האופוזיציה [הסורים].

 

לליגה הערבית צריך להיות תפקיד מרכזי בכל הסוגיות הערביות החשובות ואל לה להותיר את [הטיפול] בעניינים [אלה] רק לכוחות הבינ"ל ולאו"ם, שכן, בכך היא מאבדת את הצידוק לקיומה. תקיפה צבאית בסוריה היא דבר המאיים על הביטחון הלאומי הערבי בכללותו, ולכן אין מנוס מכך שהליגה הערבית תבחן אותו מזווית זו ותדון בהשלכות המשבר ובדרכים לפתרונו, ולא תסתפק רק בהודעות גינוי ובעמדת המתבונן [מן הצד]."[13]

 

בעל טור מצרי: הליגה הערבית – גרורה של ארה"ב ואירופה

במאמר שכותרתו "הליגה הערבית הכפופה למערב" טען יוסף איוב, בעל טור ביומון המצרי אל-יום אל-סאבע, כי הליגה הערבית נגררת בחולשתה אחר רצונן של ארה"ב ואירופה לתקיפה בסוריה במקום לבצע הערכה עצמאית של המשבר ולהציע יוזמה לפתרונו: "... עמדת הליגה הערבית בנוגע למשבר הסורי חשפה את מידת חולשתו של מוסד זה וחולשתם של עובדיו, החל מהמזכ"ל וכלה בעובד הפשוט ביותר. הליגה הערבית מעולם לא נטלה לידיה את מושכות היוזמה, אלא ממשיכה לחכות ליוזמות הבינ"ל והאזוריות, אחת אחרי השנייה, כדי להישרך אחריהן. מתחילת המשבר [הסורי] לפני שלוש שנים, הליגה הערבית לא צעדה [ולו] צעד אחד קדימה, אלא המשיכה להיגרר אחר רצונות אמריקאיים ואירופאים שדוחפים אותה ואת המזכ"ל שלה לפי צרכיהם...

 

אינני מגן על [בשאר] אל-אסד ומשטרו. הוא ביצע פשעים נגד עמו שמספיקים כדי לסלקו מהשלטון, אבל שהליגה הערבית תתייצב לצד העמדה האמריקאית והאירופאית מבלי שתעשה ניתוח ריאלי ואמיתי של המשבר – זו טעות גדולה ועלינו לבוא איתה חשבון על כך. הפלת אסד ומשטרו לא חייבת להיות באמצעות הזמנת התערבות צבאית מערבית. יש דרכים [אחרות] שיאפשרו לנו לפעול בצורה מדינית כדי להעביר את המשבר הסורי לחוף מבטחים. זה יקרה אם הליגה הערבית תנקוט יוזמה ולא תיטה לצד אחד על חשבון הצד האחר. לדעתי, זה יקרה רק אם תשתנה הנהגת הליגה."[14]    

 

התסבוכת הבינערבית כלפי התקיפה בסוריה[15] 

 

 

בעל טור עיראקי: הליגה הערבית היתה אדישה למשברים רבים שפקדו את הערבים

העיתונאי העיראקי, כאט'ם פנג'אן אל-חמאמי, קבל אף הוא במאמר שפרסם, על אוזלת ידה של הליגה הערבית בנושא המשבר הסורי וטען כי אין זו הפעם הראשונה שבה הליגה הערבית מביטה מן הצד במשברים הפקדים את הערבים. אל-חמאמי כתב:

 

"אפילו הארגונים הערבים שעסוקים בתיירות, בילויים וקינות על המתים, הביעו את עמדתם בנוגע לאסונות האופפים את סוריה, בעוד שמזכ"ל הליע"ר שלנו לא מוציא הגה מפיו [בנושא]. אפילו ההתאחדויות הבינ"ל והמקומיות של בתי הקפה והשווקים התייחסו לריכוז הצבאי המערבי המופנה לכתישת סוריה בטילים קטלניים, בעוד שנביל אל-ערבי ישן שינה עמוקה. אפילו בעלי הפיצריות, המאפיות, מסעדות הקובה החלבית ובעלי הבסטות למכירת פול וחמוצים הביעו את התנגדותם לאופציות האמריקאיות ההרסניות בטיפול במשברים במדינות ערב, בעוד הליגה שלנו מצאה מקלט בשתיקה מוחלטת...

 

הליגה [הערבית]... אף פעם לא הייתה מסוגלת לסלק את הקרע [בין הערבים] ולקרב בין ההשקפות, וגרוע מכך, היא נקטה את עמדת המתבונן [מהצד] במשברים הכבדים שפקדו אותנו, מבלי לנקוף אצבע. תפקידה הצטמצם לפרסום הודעות מטומטמות ולכמה הצהרות פוליטיות המתנדנדות בין אמת לשקר...

 

הליגה הערבית הותירה חלל גדול ורשמה היעדרות ניכרת עד כי חלק ממדינות ערב החלו לבקש, בגלוי ובחשאי, את עזרתם של כוחות זרים כדי שיתערבו בענייניהן הפנימיים, ולקרוא להם להגן על גבולותיהן ועל ריבונותן. חלקן החלו להתפאר בקיומם של בסיסים אמריקאים על אדמתן ובנמליהן הגדולים המארחים את הצי הבריטי ואת הצי האמריקאי הענקיים. חולשתה הליגה הערבית נחשפה במלחמת המפרץ השלישית ו[נוכח] ההתערבות החיצונית באזור ובמלחמה נגד עיראק באמתלה של קיומו של נשק להשמדה המונית. המלחמה הזאת הייתה המסמר האחרון בארון המתים של הליגה הערבית לאחר שנכשלה בהשגת מטרותיה שלמענן היא הוקמה ואשר מוגדרות באמנתה." [16]  

 

 

 



[1] אל-ספיר (לבנון),  אל-קדס אל-ערבי (לונדון), www.syria-news.com , 2.9.2013

[2] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 2.9.2013

[4]ו www.egynews.net , 1.9.2013

[5] אל-ספיר (לבנון), 2.9.2013

[6] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 2.9.2013  גם מזכ"ל הליגה הערבית, נביל אל-ערבי, טרח להבהיר בעצמו, ב-2.9.13  למחרת כינוס שה"ח הערבים כי המשבר בסוריה ייפתר בהתאם למתווה ז'נבה  וכי "פתרון צבאי אינו מתקבל על הדעת". www.syria-news.com , 2.9.2013

[7] על הביקורת שנשמעה בעבר על אוזלת היד של הליגה הערבית לנוכח המשבר בסוריה ראו דוח ממרי  

[8] אל-חיאת (לונדון), 1.9.2013

[9] אל-ח'ליג (איחוד האמירויות), 2.9.2013.

[10] אל-יום (סעודיה), 2.9.2013

[11] אל-ראיה (קטר), 2.9.2013 

[12] אח'באר אל-ח'ליג' (בחרין), 1.9.2013

[13] אל-אהראם (מצרים), 1.9.2013  

[14] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 1.9.2013

[15] אל-אהראם (מצרים), 3.9.13 

[16] ן www.albasrah.net, 1.9.2013