כללי

 

עונש מאסר לפעילות נשים סעודיות בעוון סיוע לקנדית החיה בסעודיה

 

ב-15 ביוני 2013, דן בית המשפט בסעודיה את פעילות זכויות הנשים הסעודיות, וג'יהה אל-חוידר ופוזיה אל-עיוני  לעשרה חודשי מאסר ולאיסור יציאה מהארץ במשך שנתיים מיום שחרורן, באשמה של הסתת אישה נגד בעלה ובניסיון להבריח אותה ואת ילדיה מסעודיה. [1] השתיים נעצרו ביוני 2011 ע"י שלטונות סעודיה באשמת ניסיון לחטוף אזרחית קנדית החיה בסעודיה, נטלי מורין, ושלושת ילדיה, ולהבריחם לשגרירות קנדה בריאד.

 

מורין, אזרחית קנדית החיה בסעודיה מזה שמונה שנים, נשואה לאזרח סעודי, סעיד אל-שהראני, ולהם שלושה ילדים. למורין חשבון טוויטר ובלוג באתר יוטיוב, שבהם היא מפרסמת סרטונים ועדויות על חייה בסעודיה. בכמה מעדויותיה היא טענה כי המצב הכלכלי שלה ושל משפחתה קשה מאוד, כי בעלה מתעלל בה ובילדיהם וכי היא רוצה מזה זמן לחזור לקנדה עם ילדיה, אך השלטונות מונעים זאת מהם מאז 2006.

 

לאורך כל התקופה מאז המעצר ועד למתן פסק הדין, הכחישו אל-חוידר ועיוני כי ניסו לחטוף או להבריח את מורין אל מחוץ לסעודיה וכי כל שעשו היה לספק אוכל ומים לה ולילדיה שהיו כלואים בבית. השתיים גם דחו את הטענה שהן ניסו להסית את מורין בהסבירן שהיא איננה דוברת ערבית ומחסום השפה מנע מהן לתקשר עימה. בעקבות פסק הדין פרסמו אל-חוידר ואל-עיוני באתר www.sawomenvoice.com גילוי דעת שבו טענו כי הן הורשעו בלא שמצאו ראיות נגדן, ועל אף שהשופט סירב לחקור גם את מורין בכל ששת דיוני המשפט. השתיים הודיעו כי בכוונתן לערער על פסק הדין וכי מדובר במזימה שנועדה להצר את צעדיהן. בגילוי הדעת נכתב: "פסקי דין קשים אלה שפורסמו נגדנו, לא ימנעו מאתנו להמשיך במה שמכתיבה לנו אמונתנו האסלאמית וחובתנו ההומניטארית והמוסרית ביחס לסיוע לנדכאים, למקופחים ולנזקקים, ולהגן על זכויות האישה בארצנו בכל התחומים, כולל זכותה להעצמה תעסוקתית, חברתית ופוליטית וזכותה לנהוג במכונית".[2]

 

בתגובה לפסק הדין כתבה מורין בבלוג שלה באינטרנט:

 

Saudi women get jail terms trying to help me, Canadian national Nathalie Morin. 

Firstly, I would like to say I am sorry for what's happening to madam Wajeha Al Huwaider and her friend who tried to help me.   I have nothing to do with that ! 

I never wanted to run away or to do any illegal things. I'm just a woman , a mother and a wife who fights for her survival since eight years.  We have been on many periods of time without food and drinkable water. Actually, right now we're eating only bread , dates and  undrinkable water from our sink since May 6th.

I live in Saudi Arabia since March 5th 2005 without any protection and any help from anyone. 

Saudi authorities hate me for some unknown reasons and Canadian government doesn't do anything to help or protect me. They would like me to abandon my children. I live under governmental pressure since eight years.

Nobody help me and no one comes to visit me. 

I cannot help myself and I have no any right in Saudi Arabia.

My children are hungry and I cannot do anything to feed them. 

I'm fighting to get freedom, justice and fairness for my family including myself.

I'm asking the Government of Canada to help my family to return to Canada immediately. [3]

 

חשבון הטוויטר של מורין, "אום סמיר":[4]

 

עם פרסום פסק הדין של אל-חוידר ואל-עיוני פרסמו שתי פעילות הנשים אלהאם מאנע ומנאל אל-שריף מאמרי תמיכה בשתיים, שכללו ביקורת על מדיניות המשטר הסעודי ועל העדר מעורבות בינלאומית בפרשה. להלן תרגום קטעים מן המאמרים:

 

בעלת טור סעודית: המשטר הסעודי מפחד מקולות הרפורמה

פעילת זכויות הנשים, אלהאם מאנע, פרסמה מאמר בו טענה כי פרשת האישה הקנדית היא רק תירוץ לבוא חשבון עם פעילות הנשים וג'יהה אל-חוידר ופוזיה אל-עיוני ומתחה ביקורת על "שתיקתן המבישה" של מדינות המערב בפרשה זו. להלן תרגום קטעים ממאמרה:

 

"...הפרשה היא לא האישה הקנדית, למרות סיפורה המצער, אלא הניסיון של השלטונות הסעודיים לאלץ את וג'יהה אל-חוידר וחברתה לשתוק. וג'יהה אל-חוידר הייתה הראשונה שקראה תיגר על ההחלטה לאסור נהיגת נשים בסעודיה, ובשנת 2008 היא העלתה ליוטיוב סרטון [שבו היא נראית] נוהגת ברכב. נהיגה ברכב היא  עבורה סמל להגבלות הכובלות את האישה הסעודית והופכות אותה ל'קטינה' שאינה יכולה לפעול ללא אפוטרופוס שמדבר בשמה, מגביל את תנועתה וחירותה ומונע ממנה להיות יצור השווה לגבר בזכויות ובכבוד.

 

במשך שנים היא פעלה יחד עם פעילות סעודיות נוספות ללא לאות: קראה לרפורמה ולשינוי החוקים המפלים והעושקים בתוך סעודיה, כתבה מאמרים שנאסרו לפרסום בעיתונים הסעודיים, והתעקשה על רפורמה. כל זה, בלא שקראה לשינוי המשטר הפוליטי. היא לא עשתה זאת מעולם. קריאתה הייתה לרפורמה בתוך המסגרת הפוליטית [הקיימת]. אבל המשטר הסעודי שלפני האביב הערבי יכול היה 'לסבול ביקורת' [כלפיו] כעת פוחד ומבועת מכך ואינו יכול לסבול שום ביקורת. לכן הוא החל להשתמש באמצעי הפחדה והטלת אימה.

 

המשטר עצר את הקולות הקוראים לרפורמה כמו עבדאללה אל-חאמד, מחמד פהד אל-קחטאני או תורכי אל-חמד, תוך גילוי אדישות להמולה התקשורתית והבינ"ל [שהמעצרים עלולים היו לעורר] או לביקורת של הארגונים הבינ"ל לזכויות אדם.

 

... המשפט הזה חושף את ערוותה של מערכת המשפט הסעודית: מערכת משפט שאינה מספקת מתורגמן לאישה הקנדית שלא הבינה מילה אחת במהלך ישיבות המשפט. מערכת משפט 'שרירותית'... [שמאפשרת] לשופט להתייחס לאל-חוידר ואל-עיוני באכזריות כאילו הוא היריב שלהן, ולא השופט. זו מערכת משפט המשתייכת לימי הביניים.

 

אל-חוידר ואל-עיוני מואשמות בניסיון "להרוס חיי נישואין" ובעידוד אישה "למרוד" בבעלה. באיזו מאה חיה הממלכה [הסעודית]? העניין של אל-חודיר ואל-עיוני הוא עניין מצפוני המשקף את היעדר זכויות האדם בסעודיה. הממלכה [הסעודית] חושבת שהיא יכולה להפר את זכויות האזרחים והאזרחיות שלה, ולהשתיק את הקולות הקוראים לשינוי בדרכי שלום. היא מאמינה שהיא יכולה לעשות זאת במיוחד לאור השתיקה המבישה של בעלות בריתה במערב. לנוכח שתיקה זו אנו מרימים את קולנו ואומרים: 'היום, כולנו וג'יהה אל-חוידר".[5]

 

ליברלית סעודית: אל-חוידר נענשה בשל היותה שיעית ולוחמת זכויות

פעילת נשים נוספת בסעודיה, מנאל אל-שריף, שבשנת 2011 הובילה בעצמה מאבק למען נהיגת נשים, פרסמה אף היא מאמר ביקורת על המשפט ופסק הדין, שבו היא תיארה כיצד אל-חוידר עודדה אותה וסייעה לה בקמפיין למען נהיגת נשים ואף התלוותה אליה לנהיגה ברכב. היא הוסיפה: "לאחר ששוחררתי מהכלא לא הבנתי מה עומד מאחורי המתקפה האכזרית נגד [אל-חוידר] והאשמות שהוטחו בה ולפיהן היא פיתתה אותי לנהוג ברכב, על אף שאני זאת שביקשתי [ממנה] לעשות זאת והתעקשתי. לא הבנתי זאת עד שנודעו לי שני דברים עליה: 1. שוג'יהה אל-חוידר היא מבין הנשים הראשונות שהשמיעו קולן בדרישה להסיר את [חובת] האפוטרופסות מעל האישה.[6]  2. שוג'יהה אל-חוידר היא שיעית.

 

אני חושבת שבמולדת שלי [סעודיה] מספיק שתהיה שיעי כדי שיטפלו עליך את כל ההאשמות הנוראיות בשיתוף פעולה, בגידה, נאמנות למדינה [אחרת] שמעבר למפרץ. נראה כי צירוף של שתי העובדות הללו לגבי אל-חוידר היה מספיק כדי שתהיה נגדה מתקפה מאורגנת ושרירותית שמטרתה להשחית את המוניטין שלה בכל מקום, [מתקפה שכללה] קללות, גידופים והאשמות בבגידה...

פסק הדין אינו פוגע רק בשתי הנשים מכובדות הללו אלא בכל אישה סעודית שהאמינה בזכותה לחיות בכבוד, .

עקבתי באופן אישי יחד עם וג'יהה אחר התביעה ש'תפרו' נגדה [ונגד פוזיה אל-עיוני] - חטיפה וניסיון הברחה של האישה הקנדית. היה זה בסך הכל ניסיון של [אל-חוידר ואל-עיוני] להגיש סיוע במזון לאישה שבעלה כלא אותה עם בניה. לו ההאשמה נגדן הייתה באמת חטיפה כפי שטוען הבעל, מדוע לא הובאה הגברת [הקנדית] עצמה לבית המשפט?... פסק הדין [שפורסם נגדן] אינו מקובל, אינו הגיוני ופוגע מאוד בכל מי שהציל אדם עשוק או סייע לאדם שנעשה לו עוול. למעשה פסק הדין הזה מחזק את העושקים."[7]