המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כניסתה הגלויה של לבנון לזירת הלחימה בסוריה
16/6/2013

 

כניסתה הגלויה של לבנון לזירת הלחימה בסוריה

 

מאת א.ב. פיקאלי וח. וורולקר *

 

הקדמה

בנאומו ב-25 במאי 2013 לרגל חגיגות יום השנה ה-13 ליציאת צה"ל מדרום לבנון, הודה מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, במה שהיה ידוע זה מכבר: מעורבותו הצבאית של חזבאללה בלחימה בסוריה לצד משטר אסד. לדבריו, המערכה בסוריה היא מערכה שהכריזו האסלאמיסטים, ארה"ב וישראל נגד ציר ההתנגדות הנלחם על גורלו, ואם סוריה תיפול, יפלו אחריה  לבנון ופלסטין. ולכן אין לחזבאללה ברירה אלא להילחם.

 

העיתונים הלבנוניים המזוהים עם חזבאללה וסוריה, אל-אח'באר ואל-ספיר, התגייסו כדי להסביר ולהצדיק את המעורבות של חזבאללה בלחימה בסוריה. במאמרי המערכת שפרסמו שני עיתונים אלה ב-27 במאי 2013, נטען כי העימות בסוריה מוחק את הגבולות בין סוריה ללבנון וכי המערכה בסוריה היא באותה מידה גם מערכה לבנונית. מנגד, עוררו דבריו של נצראללה ביקורת רבה מצד יריביו בתוך לבנון שהאשימוהו בפגיעה בריבונות לבנון ובשינוי מטרות ההתנגדות. ביקורת נמתחה עליו גם בעיתונות הערבית שהתריעה כי חזבאללה עלול לגרור את המזה"ת למלחמה סונית-שיעית.[1]

 

דבריו של נצראללה הביאו לשיא חדש את המתיחות הסונית-שיעית בלבנון. הדבר בא לידי ביטוי בפתוות נוספות, שפרסמו בכירים סלפים בלבנון בקריאה לג'יהאד בסוריה ואף בהצטרפותם של גורמים סונים שהיו בעלי בריתו של חזבאללה למחנה מתנגדיו. יש לציין כי דבריו של נצראללה החריפו את המתח הסוני-שיעי בעולם הערבי כולו ולא רק בלבנון. חכמי דת סונים בולטים, בראשם יו"ר האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים השיח' יוסף אל-קרדאוי, לצד ארגונים ג'יהאדיסטים שונים קראו לסונים ברחבי העולם להתגייס לג'יהאד נגד השיעים והעלווים ואף לבצע פיגועים נגד יעדי חזבאללה בשטחי לבנון.[2]

 

התפתחויות אלה גוררות את לבנון באופן גלוי ובעוצמה רבה לתוך המאבק בסוריה. יש לציין, כי מאז תחילת העימותים בסוריה היתה לבנון מעורבת בלחימה בסוריה, בעוד חזבאללה תמך במשטר כוחות ה-14 במרץ ואחרים תמכו במורדים.[3] אולם כעת, לאחר נאומו של נצראללה והתגובות הקשות לנאום זה, נראה, כי לבנון הופכת באופן גלוי להיות זירה אקטיבית במאבק בסוריה. בנוסף, נראה שהתגייסותם של חזבאללה ואיראן השיעים למען המשטר העלווי בסוריה, הנחשב בעיני סונים רבים לשיעי, והתגייסותם מנגד של גורמים אסלאמיסטים לצד המורדים, הופכים את סוריה, ואפשר שבעתיד הקרוב גם את לבנון, לזירה של עימות עדתי בין סונים לשיעים ועלווים. יתכן גם שבשל חשש זה פרסמה מועצת שיתוף הפעולה המפרצי (משפ"מ) אזהרת מסע ללבנון ומדינות המפרץ הורו לאזרחיהן שלא להישאר בה.[4]  כמו כן, הלחימה בסוריה שינתה במידה מסוימת את הנאמנויות הפוליטיות בתוך לבנון. גורמים סונים בלבנון – פלסטינים ולבנונים – החלו להעדיף את הזיקה העדתית על פני הפוליטית והאידיאולוגית.

 

דו"ח זה יסקור את מניעי חזבאללה למעורבותו הצבאית בסוריה, את הביקורות והתגובות בלבנון נגד מדיניות זו, וכן את ההסלמה שחלה בעימות הסוני-שיעי בלבנון  בעקבות דברי נצראללה.

 

נצראללה: לחימתנו בסוריה –  הגנה על ציר ההתנגדות

בנאום שנשא ב-25 במאי 2013, הודה נצראללה בפה מלא במעורבותו הצבאית של חזבאללה בלחימה בסוריה. עד לנאומו האחרון נמנע נצראללה מלהודות בגלוי במעורבותו בלחימה בסוריה לצד משטר אסד וזאת, ככל הנראה, משום שידע שהודאה כזו תגרור אחריה מתקפה קשה עליו הן בתוך לבנון, שם הוא חוזר ומדגיש שנשקו נועד אך ורק ללחימה נגד ישראל, והן מחוצה לה- מצד מדינות ערב וארגונים אסלאמיסטים וג'יהאדיסטים. בנוסף  חזבאללה מודע לעובדה שהודאה כזו עלולה להצית עימות סוני-שיעי בלבנון עצמה ואף באזור כולו.  לכן עד לנאומו זה הודה נצראללה בחצי פה במעורבות נקודתית ותירץ אותה בצורך להגן על לבנונים שיעים החיים בעיירות ובכפרים סורים הסמוכים לגבול המזרחי של לבנון (הבקאע) מפני המורדים הסונים. הסבר נוסף שנתן נצראללה למעורבות ארגונו בסוריה היה הצורך להגן על קברי קדושים שיעים בסוריה, כמו מקום קברה של נכדת הנביא מחמד - הסידה זינב בדמשק - מפני האסלאמיסטים העלולים להשחיתם. ואולם האירועים באל-קוצייר, שבה אין לבנונים ואין מקום קדוש לשיעים, גרמו להפרכת עילות אלה. בנוסף, ריבוי הרוגי הארגון בקרבות באל-קוצייר והתגברות הביקורת הפוליטית והציבורית נגדו בתוך לבנון ובקרב ציבור תומכיו אילצו את נצראללה להודות ולהצדיק את תמיכתו הצבאית וללא סייג במשטר הסורי.

 

בנאומו טען נצראללה, כי האירועים בסוריה אינם ביטוי למרד עממי נגד המשטר, אלא מערכה שהכריזו האסלאמיסטים, ארה"ב וישראל נגד ציר ההתנגדות הנלחם על גורלו, וכי אם סוריה תיפול, יפלו אחריה  לבנון,

 

ההתנגדות ופלסטין. וכך אמר: "אם הזרם התכפירי[5] [כוונתו לאסלאמיסטים] ישתלט [על סוריה], אזי עתידה של מדינה זו, של לבנון ושל האזור יהיה קשה וחשוך מאוד. סוריה איננה עוד מגרש של מרד עממי נגד משטר פוליטי, אלא מגרש לכפיית תכנית פוליטית בראשות ארה"ב, המערב ועושי דברם באזור. לכל ידוע כי התוכנית האמריקאית באזור היא תוכנית ישראלית לגמרי ... סוריה היא גבה ומשענתה של ההתנגדות וזו אינה יכולה לעמוד מנגד כבולת ידיים, כשגבה חשוף ומשענתה שבורה. בבירור, איננו טיפשים. טיפש הוא מי שצופה מן הצד במוות, במצור ובמזימה, המתקדמים לעברו מבלי לפעול. הנבון הוא מי שנוהג באחריות מלאה... אם סוריה תיפול בידי האמריקאים, הישראלים, התכפיריון [האסלאמיסטים] ועושי דברה של ארה"ב באזור... עתידה ההתנגדות להיות תחת מצור וישראל תיכנס ללבנון כדי לכפות עליה את תנאיה... אם סוריה תיפול, אזי תאבד פלסטין, תאבד ההתנגדות בפלסטין, ויאבדו עזה, הגדה המערבית וירושלים. אם סוריה תיפול בידי ארה"ב, ישראל והתכפיריון, אזי עמי האזור ומדינותיו יעמדו בפני עידן קשה, רע וחשוך".

 

על הטענה כי נשקו של חזבאללה מהווה פגיעה בריבונותה של לבנון, אמר נצראללה כי לבנון היא מדינה חלשה שאינה יכולה לעמוד בפני אויבי ההתנגדות.[6]   (לצפייה בקליפ ממרי)

 

   

גם סגנו של מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, נאחז בחולשתה של לבנון כדי להצדיק את מעורבותו הצבאית של הארגון בסוריה, באמרו: "חזבאללה אזר את חלציו כדי לקיים את חובת ההגנה על הלבנונים [השיעים החיים בסוריה] באזור הכפרי של [אל-קוצייר], לאחר שהממשלה גילתה את אזלת ידה".[7]

 

נראה כי הודאתו זו של נצראללה הביכה את המשטר הסורי, שעד אז דחה את טענות האופוזיציה כי לוחמי חזבאללה נלחמים לצדו, ואילצה אותו להודות בכך, אם כי בטון רפה. בראיון לערוץ אל-מנאר של חזבאללה ב-30 במאי 2013 אמר אסד, כי "קבוצות של לוחמי חזבאללה נמצאים באזורי הגבול עם לבנון", אך סייג זאת בכך ש"הצבא הסורי הוא שנלחם ומנהל את הקרבות מול הקבוצות החמושות."[8]  ייתכן כי בכך רצה לחפות על כך שצבא סוריה לא יכול יותר לעמוד לבדו מול המורדים ולכן חזבאללה נכנס במלוא כוחו ללחימה שם.

 

העיתונים הפרו סורים בלבנון מסבירים את הסיבות למעורבות חזבאללה בסוריה

בעקבות הודאתו של נצראללה במעורבות בלחימה בסוריה, התגייסו העיתונים הלבנונים הפרו סורים ופרו חזבאללה, אל-ספיר ואל-אח'באר, כדי להצדיק  את מניעיו של נצראללה למעורבותו האקטיבית בסוריה.

 

א. חשש מפגיעה בציר אספקת הנשק לחזבאללה

הכותבים אף התייחסו לחשיבות האסטרטגית של סוריה, בכלל, ושל האזור המשתרע מהבירה דמשק צפונה דרך אל-קוצייר ועד לחומס, בפרט, עברו הישרדות חזבאללה והציר הפרו איראני, שכן לאזור זה ישנה חשיבות אסטרטגית ממעלה ראשונה עבור חזבאללה, בהיותו העומק האסטרטגי של הארגון והציר היבשתי העיקרי לאספקת הנשק מסוריה אליו. על כך כתב ופיק קאנצוה, בעל טור ביומון אל-אח'באר: "נצראללה הסיר את הכפפות: הלחימה בסוריה היא חלק מחיזוק תכנית ההתנגדות וההגנה על העומק האסטרטגי שלה...  מטרת [המורדים הסורים המנסים לשלוט על] אזור זה, המשתרע מ[מחוז] ריף דמשק ועד ערסאל [שבלבנון], דרך אל-קוצייר ותלכלח' ועד טריפולי, היא כפי שנצראללה אמר 'לחשוף את גבה של ההתנגדות', באמצעות ניתוק הקשר בין אזור הבקאע הצפוני לבין העומק הסורי. פירוש הדבר ניתוק ערוצי אספקת הנשק דרך סוריה".[9]

 

 

ב. חשש מפני האסלאמיסטים הקיצונים

המאמרים ביומונים אלה, כמו גם נצראללה, נאחזים בעובדה שגורמים סלפים ואסלאמיסטים ובעיקר ג'יהאדיסטים שאינם סורים משתתפים במרד הסורי - תוך התעלמות מוחלטת מגורמים אחרים באופוזיציה המקומית הלוחמת – על מנת להצדיק את מעורבות חזבאללה. טיעון זה גם נועד לקעקע את הלגיטימיות של המרד הסורי ולהציגו כניסיון להפוך את המזרח לאמירות אסלאמית-סלפית, ממנה יסבלו לא רק השיעים והלא מוסלמים אלא גם הסונים שאינם אסלאמיסטים.[10] עוד טענו המאמרים כי הלחימה של חזבאללה בסוריה אינה למען המשטר הסורי אלא למען סוריה ולבנון וכי יש לחסל את התופעה האסלאמיסטית בסוריה לפני שתתפשט ותגיע גם ללבנון. חלק מהמאמרים גם הדגישו את חוסר יכולתם של מנגנוני הביטחון הלבנונים להתמודד עם האיום האסלאמיסטי.

 

היטיב לבטא חשש זה טלאל סלמאן, בעליו של היומון אל-ספיר במאמר מערכת שפרסם ובו כתב: "...הלוחמים [האסלאמיסטים הפועלים בסוריה] עם הסיסמאות [שלהם] להרוג ואף להשמיד את מי שמסרב לקחת חלק במלחמת האחים, מכריזים בגלוי ולאור יום כי הם עוד ישלימו את 'הבשורה' שלהם על ידי עקירתם של כל אלה השונים מהם באמונה ובדעה בסוריה ואח"כ גם בלבנון. הם התנסו בכך כבר בעיראק, אולם כעת יש להם יותר כסף ויותר נשק.... [הלחימה של חזבאללה בסוריה] היא מערכה של הגנה עצמית לפני שהיא תמיכה במשטר בסוריה. חזבאללה התערב בה מאוחר מאוד בהשוואה לארגונים בעלי הסיסמא הפונדמנטליסטית ששלחו ושעדיין שולחים קבוצות של צעירים 'לג'יהאד' נגד 'הכופרים' בסוריה... יתכן ומערכה זו מקדימה את זמנה וזאת כדי למנוע את התפשטותה, אולם היא צפויה והיא מלחמה שנכפתה [עלינו] ואין מנוס אלא [להילחם] לפני שהזירה שלה תתרחב ותכניס את האזור כולו ל'מלחמת אחים גדולה' שתכלה את הכול..."[11]

 

ברוח דומה כתב בעל הטור ביומון אל-אח'באר נאהד חתר: "למערכה של חזבאללה בסוריה יש [גם] מימד לבנוני-מזרחי והוא ההגנה על רוח המזרח הפלורליסטי למול המתקפה הברברית [של האסלאמיסטים הקיצונים] לביטול האחר. [מתקפה שבאה לידי ביטוי] בהעמדת הסונים הלא והאבים ושאינם תומכי אל-קאעדה בפני הבחירה בין שתי האופציות - להיות רוצח והאבי המשתייך לאל-קאעדה, או להיות כופר ולמות, חיסול בני העדות המוסלמיות האחרות על ידי טבח, גירוש הנוצרים, איסור החילוניות, השמאל והפאן ערביות והדרת הנשים מכל העדות".[12]

 

נראה כי חזבאללה חושש מאוד גם מהתגברות כוחו של הזרם הסלפי והאסלאמיסטים הקיצוניים גם בתוך לבנון, ובמיוחד בצידון ובטריפולי.[13] כך למשל הזהיר יו"ר מועצת המנהלים של היומון אל-אח'באר, אבראהים אל-אמין במאמרו ב-27 במאי 2013 מפני פעולות של גורמים אלה נגד חזבאללה ומעוזי ההתנגדות:[14]

 

אל-ספיר ואל-אח'באר: העימות בסוריה מבטל את הגבולות בין לבנון וסוריה

מאמרי המערכת שהתפרסמו יומיים לאחר נאום נצראללה ב-27 במאי 2013 בשני יומונים לבנונים אלה, אל-אח'באר ואל-ספיר, שכאמור, מזוהים עם חזבאללה וסוריה, נגעו לאופי הקשרים בין המדינות, לאחדות הגורל ולטענה שהמערכה המתנהלת כיום בסוריה היא באותה מידה גם מערכה על לבנון.

 

בעליו של היומון אל-ספיר טלאל סלמאן טען, כי הגבול המשתרע בין המדינות, מדרום-מזרח לבנון ועד צפון-מזרחה, אינו קיים בתודעתם של תושבי אזור זה בלבנון. וזאת כיוון שהזיקה שלהם היא כלפי דמשק וחומץ יותר מאשר כלפי בירות. וכך כתב: "אין צורך במומחים אסטרטגיים, צבאיים או אזרחיים כדי לקבוע שחזית אל-קוצייר היא חזית לבנונית באותה מידה שהיא חזית סורית, ושהיא קו מגע פוליטי-כלכלי-חברתי המשתרע לאורך גבול סוריה-לבנון על כל גווניו העדתיים. באותה מידה שדמשק היא 'בירת' [אזור] הבקאע המערבי (והמרכזי) [שבלבנון], על האוניברסיטאות, בתי החולים ובתי המרקחת והרפואה הזולה בה, כך גם חומס היא 'בירת' הבקאע הצפוני, ותושבי הבקאע הצפוני מכירים את חומס כמעט יותר ממה שהם מכירים את בירות. הם מגיעים אליה לצורך מסחר, ושולחים את בניהם ללמוד שם, ויש להם קשרי חברות וחיתון עם תושבי חומס (המקוריים). רשת הקשרים בין תושבים של שני האזורים הסמוכים הללו... רחבה הרבה יותר ממה שחושבים... [ולכן] המלחמה על סביבה זו היא אחת. זוהי סביבה אשר 'הגבולות הרשמיים' אינם מפרידים בין תושביה החיים משני צדדיה.".[15]

 

ברוח דומה כתב גם יו"ר מועצת המנהלים של היומון אל-אח'באר אבראהים אל-אמין,  תוך שימת דגש על אחדות בין סוריה לבין ההתנגדות בלבנון, שתיווצר, לדבריו, כתגובה טבעית ואוטומטית לעימות צבאי באזור וגם כתגובה למאמציהם של ארה"ב, המערב וחלק ממדינות ערב להחזיר את האימפריאליזם והפילוג לאזור.

 

במאמרו הבהיר אבראהים אל-אמין כי מאז פרוץ האירועים בסוריה יחסי חזבאללה והמשטר הסורי התהדקו עוד יותר ויש ביניהן זהות במטרות, והדגיש כי החזית הצפונית של ישראל התרחבה כעת גם לגבול סוריה, לרמת הגולן, בסיועו של חזבאללה. אל-אמין הוסיף: "אנו צפויים לעמוד בפני רמה חדשה של איחוד בין ההתנגדות בלבנון לבין סוריה, דבר שיהיו לו צעדים משלימים טבעיים בירדן, בפלסטין ובכל אזור שיש לו מגע עם האויב [ישראל]; כך שהאפשרות של פריצת עימות כולל [באזור], שלא יותיר שום גבול בין לבנון לבין סוריה, שרירה וקיימת. זהו לב לבו של העניין. הנושא כאן אינו קשור רק להיבט גיאוגרפי או לוגיסטי, אלא גם במפנה מהותי הקשור למציאות במזרח הערבי. זהו דבר שראוי לשקול אותו, במיוחד אלה שעדיין מאמינים שלבנון מסוגלת לחיות כשהיא מנותקת מסביבתה ומהעומק הטבעי שלה ותוך שאינה מושפעת ממנו". לדברי אל-אמין, "בעוד שהאמריקאים, האירופאים וחלק מהערבים מצליחים להפיץ מחדש את הגיון האימפריאליזם, הפילוג והלחימה [בקרב הערבים], הרי שעימות [צבאי באזור] פותח באופן אוטומטי את הדלת בפני חידוש החלום על אחדות מסוג שונה, וזה דבר שראוי לנסות בפועל ושיוביל לתוצאות שונות בכל המובנים...  הזכות של ההתנגדות [לפעול] נגד האויב תהווה פתח אמיתי לסוג חדש של אחדות".[16]

 

צעד ראשון בכיוון זה ניתן לראות בנאום קודם של נצראללה מה-9 במאי 2013, בו הכריז על נכונותו של חזבאללה לסייע להתנגדות סורית שתפעל בגולן נגד ישראל ולספק לה סיוע חומרי.[17]

 

ביקורת בלבנון על לחימת חזבאללה בסוריה

נאומו של נצראללה ומדיניותו של הארגון כלפי סוריה עוררו, כצפוי, גל נוסף של ביקורות והתנגדויות, הן מצד אישים בולטים בכוחות ה-14 במרץ והן מצד אישים לבנונים שאינם משתייכים לאחד מהמחנות. הביקורות נגעו בעיקר בפגיעה בריבונות המדינה ובלגיטימיות של ההתנגדות בלבנון בשל השינוי שחל במטרותיה.

 

יצוין, כי מאז פרוץ המרד בסוריה הפכה סוריה נושא לעימות בין המחנות היריבים: בעוד כוחות ה-8 במרץ, ובראשם חזבאללה, תומכים במשטר הסורי, כוחות ה-14 במרץ, ואישים נוספים, בהם מנהיג הדרוזים וליד ג'ונבלאט, עומדים לצד המורדים. כעת, לאחר שמעורבות חזבאללה בלחימה שם הפכה לגלויה, החל גל חדש של מתקפות על מדיניות זו שגם נשיא לבנון מישל סלימאן היה שותף לו.

 

א. חזבאללה פוגע בריבונות לבנון

אישים שונים בפוליטיקה הלבנונית התייחסו לפגיעה בריבונותה של לבנון. נשיא לבנון, מישל סולימאן, אמר לרשת אל-מסתקבל ב-29 במאי 2013: "אסור שההתנגדות [קרי, חזבאללה] תפעל מחוץ למסגרת המדינה הלבנונית והעם הלבנוני. איננו רוצים שההתנגדות תהיה מעורבת לא בגולן ולא בסוריה".[18] ראש ממשלת לבנון לשעבר, סעד אל-חרירי, שהתייחס לנאומו של נצראללה, היה חריף יותר בתגובתו וטען כי חזבאללה רוצה להשתלט על המדינה ולכן הוא פוגע בריבונותה. בגילוי דעת שפרסם לרגל "יום ההתנגדות",(היום בו יצא צה"ל מלבנון בשנת 2000), אמר אל-חרירי: "חסן נצראללה טוען כי למדינה הלבנונית, לעמה, לצבאה ולחברתה האזרחית אין היכולת לעמוד בפני דבר כלשהו... והפתרון של חזבאללה לכך הוא שהארגון יתפוס את מקומה של המדינה, שהנשק יישאר בידיו לעולם ועד...  [למעשה] נצראללה אומר לכל הלבנונים, אל תעייפו את עצמכם, ישנו גורם אחד בלבנון [חזבאללה] ועדה אחת בלבנון [שיעית] האחראית על הריבונות הלאומית ורק היא אחראית להגן על הגבולות, לשאת נשק ולהשתמש בו במקום ובזמן שתמצא לנכון".[19]

 

ב. פעילות חזבאללה בסוריה אינה התנגדות

הן הנשיא מישל סולימאן והן הממונה על הרכבת הממשלה החדשה בלבנון תמאם סלאם, המשתייך לסיעת אל-מסתקבל, קראו לחזבאללה לשמור על 'טוהר' נשקו ותדמיתו. ערב נאומו של נצראללה, לרגל יום השנה לחגיגות נסיגת צה"ל מדרום לבנון, אמר סולימאן: "משמעות ההתנגדות נעלה יותר מכדי שתטבע בחולות מלחמת האזרחים בסוריה או בלבנון".[20] ואילו סלאם אמר כי ההתנגדות צריכה להיות נאמנה למטרותיה ובכך להפוך למקור גאווה ולא נושא למחלוקת פנימית.[21]

 

היו שטענו אף, כי השינוי המהותי שחל במטרותיו של חזבאללה, ממאבק נגד ישראל בלבד להרג המורדים הסונים בסוריה גרם לכך שחזבאללה איבד את הלגיטימיות שלו כארגון התנגדות. מאמר המערכת של היומון אל-מסתקבל מה-27 במאי 2013 טען כי "נשק זה [של חזבאללה] שינה את הכיוון [מישראל]. בהתחלה הוא הופנה כלפי בני מולדתו [הכוונה לאירועי ה-7 במאי 2008] ולאחר מכן שקע בטבח האחים הסורים וזאת כיישום של פתוות איראניות".[22] ראש סיעת אל-מסתקבל וראש ממשלת לבנון לשעבר פואד אל-סניורה ערער לא רק על היות חזבאללה ארגון התנגדות, אלא גם על שייכותו הלאומית באמרו: "חזבאללה אינו מפלגה לבנונית אלא קבוצה איראנית הפועלת מתוך לבנון".[23]

 

ג. מספיק לסחור בנושא הפלסטיני

ביקורת נוספת התייחסה לטענת נצראללה שאם סוריה תיפול בידי המורדים, יהיה זה גם סופו של הסוגיה הפלסטינית, וכך אמר אל-חרירי בגילוי הדעת שלו: ""עידן הסחר בעניין הפלסטיני וההתנגדות ועידן הסחר באחדות הלאומית כבר הסתיים. הלבנונים וכל העמים הערבים והאסלאמיים בכל מקום כבר מודעים לשקר העומד מאחורי הסחר בסיסמאות [אלה]".[24]

 

ד. אסור שלבנון תהפוך קורבן למאבקים חיצוניים

לצד הביקורות הופנו לנצראללה גם עצות כיצד להגן על ההתנגדות ועל לבנון. מנהיג הדרוזים וליד ג'ונבלאט, הידוע בתמיכתו במורדים בסוריה, אמר כי חיזוקה של לבנון היא התשובה היחידה לחששותיו של נצראללה מפני האסלאמיסטים הנלחמים בסוריה, והוסיף: "מה שדרוש הוא להיות כנה עם עצמך ועם המצפון כדי שלבנון לא תהפוך שוב קורבן למאבקים אזוריים וכדי שהלבנונים לא יהפכו שוב לכלים קטנים במלחמות של הגדולים" .[25] 

 

החרפת העימות בלבנון בין הסלפים לחזבאללה

א. קרבות בטריפולי  ופתוות הקוראות להתגייס לג'יהאד בסוריה

הודאתו המפורשת של נצראללה כי אנשי חזבאללה משתתפים בלחימה בסוריה הביאה לשיא חדש את המתיחות העדתית השוררת בלבנון בחודשים האחרונים ובמיוחד בין חזבאללה השיעי ליריביו הסלפים וגררה תגובות קשות שלהם, איומים לפגוע בחזבאללה ופתוות הקוראות לג'יהאד בסוריה.

ב-25 במאי 2013, מיד לאחר נאומו של נצראללה כתב השיח' אל-אסיר [26] בציוץ בטוויטר כי בנאומו נצראללה ניסה "לתרץ את פשעיו, אך למעשה הכל שקרים,  לאחר שגיבורי אל-קוצייר חשפו את פרצופו האמיתי",[27] כעבור יומיים, בציוץ אחר, כתב אל-אסיר כי נצראללה "הכריז מלחמה על העם הסורי ובמיוחד על הסונים  שבו וללא ספק הוא ותומכיו ישלמו על כך מחיר יקר...".[28]

 

הציוצים של השיח' אל-אסיר [29]

 

 

 

 

 

ביטוי נוסף להסלמה בין הצדדים ניתן לראות בפתוות שפרסמו ראשי הסלפיה בלבנון ובהן הם קוראים לג'יהאד בסוריה. כבר בסוף אפריל 2013 עם התגברות הקרבות בריף [האזור הכפרי של] אל-קוצייר בין צבא אסד וחזבאללה לבין המורדים הסורים פרסמו כמה שיח'ים סלפים בולטים בלבנון  השיח' סאלם אל-ראפעי מטריפולי והשיח' אחמד אל-אסיר מצידון פתוות הקוראות לצעירים בלבנון ובכל רחבי העולם להתגייס לג'יהאד בסוריה נגד כוחות אסד.[30]  בראשית יוני 2013 בעקבות דבריו של נצראללה פרסם גוף חכמי הדת המוסלמים שהוא גוף סוני סלפי,  פתוא נוספת בה נכתב כי "חובה על המוסלמים, ובפרט אנשי הדת, הצעירים והעשירים לסייע לאחיהם [המורדים באל-קוצייר] בג'יהאד בכל הדרכים: במילה, בכסף, בסיוע רפואי ובלחימה על פי עקרונות השריעה ... כל אחד בהתאם ליכולתו..." הפתוא הזהירה את המוסלמים מפני זעמו שלא אללה אם יתרשלו לסייע לאחריהם ומפני מצב בו התכנית הצפווית- האיראנית תשתלט על לבנון.[31]

ביטוי להתפרצות המתיחות העדתית בלבנון ניתן לראות גם בעימותים האלימים שהתפתחו ב-19 במאי, מיד לאחר תחילת המתקפה של צבא סוריה וחזבאללה על העיר אל-קוצייר בין סונים אסלאמיסטים לבין עלווים בעיר טריפולי שבצפון לבנון, המהווה נייר לקמוס של המתיחות בין סוריה וחזבאללה לבין הזרמים האסלאמיסטים והסלפים, בין שיעים לבין סונים בלבנון ובמידה מסוימת גם בין כוחות ה-8 במרץ לבין כוחות ה-14 במרץ. בעימותים אלה שנמשכו כשבוע ימים והתחדשו לאחר הפסקה של שבוע, לוו בירי צלפים ופגזים וארוכי טווח, מהם נהרגו  35 איש ונפצעו למעלה מ-280.[32]

 

ב. הצטרפותם של גורמים סונים נוספים בלבנון למאבק בחזבאללה

התפתחות משמעותית יותר ניתן לראות בעובדה שבעקבות הודאתו של נצראללה על לחימת ארגונו בסוריה החלו כוחות סונים אחרים בלבנון, שעד כה נמנעו מלמתוח ביקורת קשה על חזבאללה ואף כאלה שהיו בעלי בריתו של חזבאללה, להצטרף למחנה מתנגדיו.

 

דוגמא לכך היא הצטרפותה של תנועת אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה (האחים המוסלמים בלבנון) בצידון לפעילותו של השיח' אל-אסיר נגד חזבאללה. תנועה זו עד כה נמנעה מלנקוט בעמדה מתריסה נגד חזבאללה. ב-22 במאי 2013 מנעו בכוח תומכיו של אל-אסיר ותומכי אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה קבורה של פעיל חזבאללה סוני שנהרג באל-קוצייר בבית הקברות הסוני של העיר, והארגון נאלץ לקברו בבית הקברות השיעי.[33]  כמו כן ב-9 ביוני ערכה תנועת אל-ג'מאעה בעיר עצרת תמיכה במרד הסורי והתנגדות למעורבותו של חזבאללה בסוריה.

 

דוגמא נוספת היא גילוי דעת שפרסם ב- 11 ביוני 2013 'המפגש הסלפי בלבנון', שהוא גוף המאגד בתוכו סלפים תומכי חזבאללה בצפון המדינה. גילוי הדעת קרא לחזבאללה ש"לא להתערב בלחימה בסוריה כיוון שזוהי מלחמת אזרחים העלולה להוביל לתוצאות מסוכנות בעולם האסלאם בכלל ובלבנון בפרט".[34]

 

בנוסף, לאחרונה נמתחה ביקורת על חזבאללה גם מצד גורמים הפעילים במחנה הפליטים עין אל-ח'לוה ואשר נחשבו עד לא מזמן לבעלי בריתו. מחנה הפליטים עין אל-חלווה הגדול במדינה וצמוד לעיר צידון נחשב לאחד ממחנות הפליטים בו נמצא הריכוז הגבוה ביותר של ארגונים אסלאמיסטים וסלפים קיצוניים בלבנון. על קבוצות פלסטיניות-סלפיות אלה נוספו במהלך המרד הסורי פליטים פלסטינים סורים רבים התומכים במורדים, ויחדיו הם מהווים איום רציני על חזבאללה בתוך לבנון.[35]  ההתנגדות העממית לחזבאללה במחנה קיבלה תאוצה כאשר ב-30 במאי 2013 שרפו קבוצות אלה מצרכי סיוע שקיבלו מחזבאללה והפגינו נגד מעורבותו בסוריה.[36] בראשית יוני 2013 דיווח היומון אל-אח'באר כי ארגון בשם 'אמיצי (מר'אויר') הסונים במחנה עין אל-חלווה' פרסם הודעה, לפיה ארגון זה גרש משלחת של חזבאללה שבאה לחלק מצרכים וקרא לשאר מחנות הפליטים למנוע כניסת פעילי חזבאללה אליהם. דיווח זה גם חושף כי הכוחות והפלגים הפלסטינים בעלי בריתו של חזבאללה במחנה לא יצאו להגנתו.[37] הדבר מלמד בבירור על איבוד תמיכה בחזבאללה גם בקרב הקבוצות הפלסטיניות שנחשבו לתומכותיו וממומנות על ידו. דוגמא בולטות לכך הוא מנהיג התנועה האסלאמיסטית "אל-חרכה אל-אסלאמיה אל-מג'אהדה", השיח' ג'מאל ח'טאב שבשתי דרשות יום שישי במסגדו בעין אל-חלוה, (ב-24 וב-31 במאי) יצא נגד חזבאללה, בשל השתתפותו בקרבות בסוריה לצד המשטר.[38]

 

השינוי במדיניותם של האחים המוסלמים בלבנון, ושל סלפים וחלק מהקבוצות הפלסטיניות במחנות הפליטים, מתמיכה בחזבאללה לביקורת עליו ואף להתנגדות פעילה  מהווה ביטוי לשינוי רחב יותר, בתוך לבנון ובאזור כולו:. אם עד כה החלוקה בלבנון, כמו בכל שאר העולם הערבי, היתה בין ציר ההתנגדות, שכלל  שיעים וסונים, לבין יריביו, הרי שהיום החלוקה בעולם הערבי קשורה לזיקה העדתית: מאבק בין הציר הסוני לציר השיעי. וכך, קבוצות סוניות - לבנוניות ופלסטיניות - בלבנון, שתמכו בחזבאללה טרם מעורבותו הצבאית בסוריה, חוברות לציר הסוני בעולם הערבי בכלל ובסוריה ולבנון בפרט ויוצאות נגד הציר השיעי שחזבאללה מהווה חלק ממנו.

 

 

* א.ב. פיקאלי חוקרת את זירת לבנון במכון ממרי; ח. וורולקר היא מנהלת המחקר במכון 

 

 



[1] על הזעם בעולם הערבי על נצראללה ראו דו"ח ממרי: 

[2] על הקריאות לג'יהאד נגד חזבאללה והשיעים, ראו דו"ח ממרי:

[3] על מעורבותו של חזבאללה בלחימה בסוריה ראו דו"ח ממרי

[4] אל-מסתקבל (לבנון), 6.6.2013. מאוחר יותר הודיעה משפ"מ על נקיטת סנקציות נגד אנשי חזבאללה החיים במדינות המפרץ ונגד חשבונות הבנק שלהם. אל-מסתקבל (לבנון), 11.6.2013.

[5] המילה 'תכפיר' משמעותה האשמה בכפירה

[6]ו www.almoqawama.org, 27.5.2013 ; האופוזיציה הסורית החמושה איימה בתגובה נצראללה, שהיא תרדוף אחר חזבאללה בכל מקום. ואכן כמה שעות לאחר הנאום נורו שני טילי גראד לעבר הדאחיה, מעוז חזבאללה בבירות וטילים לעבר אזורים הנחשבים למעוזי חזבאללה בצפון מזרח לבנון, אל-הרמל ובעלבכ. סלים אדריס, רמטכ"ל צס"ח, הטיל על נשיא לבנון את האחריות למתרחש בסוריה ונתן  לו אולטימטום של 24 שעות להוציא את חזבאללה משטחה, באיימו כי כוחותיו ירדפו אחר חזבאללה עד הגיהינום. המועצה הצבאית של האופוזיציה בחלב הודיעה כי היא הורתה לאנשיה לתקוף את כוחות חזבאללה בכל הכפרים השיעים ובכל מקום בו הם נמצאים בלבנון והזהירה שטיליה יכולים להגיע גם למקומות רחוקים יותר מהדאחיה בבירות. עבד אל-חלים ח'דאם, סגן נשיא סוריה לשעבר וכיום מראשי האופוזיציה בחו"ל, הזהיר כי "המשטר החדש [שיקום] בסוריה ייכנס ללבנון וינקום בחזבאללה".  www.syria-news.com, 28.5.2013 ,  www.all4syria.info,  28.5.2013

 [7]אל-אח'באר (לבנון), 25.5.2013

[8] וwww.champress.net, 30.5.2013

[9] אל-אח'באר (לבנון), 27.5.2013.

[10] ראו מאמרו של עמאד מרמל המדגיש כי מלחמתו של נצראללה בסוריה נועדה להגן על ר"מ לבנון לשעבר סעד אל-חרירי הנמנה על הזרם הסוני המתון. אל-ספיר (לבנון), 28.5.2013.

[11] אל-ספיר (לבנון), 27.5.2013

[12] אל-אח'באר (לבנון), 27.5.2013.

[14] אל-אח'באר (לבנון), 27.5.2013

[15] אל-ספיר (לבנון), 27.5.2013

[16] אל-אח'באר (לבנון), 27.5.2013

[17] על האיום של אסד ובעלי בריתו לפחות חזית נגד ישראל, ראו דו"ח ממרי

[18] אל-מסתקבל (לבנון),  30.5.2013

[19] אל-מסתקבל (לבנון), 27.5.2013

[20] אל-אח'באר (לבנון), 25.5.2013

[21] אל-ספיר (לבנון), 25.5.2013

[22] אל-מסתקבל (לבנון), 27.5.2013

[23]ו www.alarabiya.net, 26.5.2013

[24] אל-מסתקבל (לבנון), 27.5.2013

[25] אל-מסתקבל (לבנון), 28.5.2013

[26] על הכרסום במעמד חזבאללה בלבנון, ראו בדו"ח ממרי

[30] על החשש מפני מלחמת עדות בלבנון, ראו דו"ח ממרי

[32] על עימותים נוספים בעיר טריפולי ועל חלקה של סוריה בהם ראו דו"ח ממרי

[33] אל-מסתקבל (לבנון), 23.5.2013; בנוסף לטריפולי גם העיר צידון ומחנה הפליטים הסמוך עין אל-חלוה, מהווים מוקד של פעילות אסלאמיסטית וסלפית נגד חזבאללה. יצויןן כי העיר צידון חשובה מאוד לארגון בשל מיקומה בין שניים ממעוזיו החשובים ביותר בלבנון: בין הדאחיה הדרומית לבין הכפרים והעיירות שבדרום המדינה, בואכה הגבול עם ישראל. לכן התנגדות הולכת וגוברת בעיר זו ובמחנה הפליטים שלה לחזבאללה הם אתגר רציני עבורו.

[34] אל-ספיר (לבנון), 11.6.2013

[35]בעיתונות הלבנונית דווח כי צעירים משתי קבוצות אלה יצאו מהמחנה והצטרפו לשורות המורדים בסוריה. היומון אל-אח'באר דיווח ב-4 במאי 2013, כי חלקם לוחמים לצד ג'בהת אל-נוצרה וכי פעילי אל-קאעדה שאינם גרים במחנה נכנסו אליו לצורך מתן הדרכה ואימונים לצעירים. אל-אח'באר (לבנון), 4.5.2013

[36] אל-מסתקבל (לבנון), 31.5.2013

[37] אל-אח'באר (לבנון), 1.6.2013

[38] אל-אח'באר (לבנון), 28.5.2013, 1.6.2013