המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעל טור סעודי: חכמי הדת השחיתו את מוחות הנוער במדינה
22/5/2013

 

בעל טור סעודי: חכמי הדת השחיתו את מוחות הנוער הסעודי במחשבה רווית דם

 

במאמר ביומון הסעודי אל-ג'זירה, מתח בעל הטור הסעודי, עבד אל-עזיז אל-סמארי, ביקורת על החברה הערבית בכלל, והסעודית בפרט, הסובלת מחוסר פתיחות כלפי הדעה האחרת ורואה בכל מי שמחזיק בדעה אחרת כאויב שיש להילחם בו. לדבריו, חכמי הדת הסעודים המטיפים לקיצוניות, השחיתו את מוחות הנוער הסעודי בחשיבה אלימה ורוויות דם. אל-סמארי קרא לשלטונות סעודיה לגבש תכנית תרבותית שתיצור אווירה של פלורליזם וכבוד לאחר, במקום מדיניות של "הכוונת מחשבות" הקיימת עתה ולטהר את תכניות הלימוד מהקיצוניות שבהן .

 

להלן תרגום עיקרי מן המאמר:[1]

 

"...האירועים הפוליטיים והדיונים הדתיים, התרבותיים והחברתיים, מוכיחים כי הערבים מכבדים רק את מה שהם מאמינים בו, וכי האחר הוא [מבחינתם] אויב שיש להרחיקו בכל מחיר. הדבר נכון לכל הזרמים [בעולם הערבי], והדבר ברור ביותר במדינות שעברו את המהפכות הערביות: [במדינות אלה] כולם שרו למען החירות, אולם זו אינה חירות כפי שהמחשבה ההומניסטית מציגה לאורך ההיסטוריה, אלא חירות המוגבלת לדעתו של מי שמחזיק בשלטון.

 

לעתים אני תוהה על השפה שבה משתמש אדם שרוצה לבטא דעה השונה מדעתך. הוא מפתיע אותך בשאלה שחוזרת הכי הרבה בחברה שלנו: 'אחי, למה שלא תכתוב רק על הדברים שאתה בקיא בהם ותעזוב את מה שבתחום התמחותם של אחרים'. בשאלה הזו הם כאילו רוצים... לבטל את זכותו של האדם לחשוב, [ולבטל את העובדה] שלכולם יש זכות [לדון] בעניין ציבורי לא משנה באיזה נושא, ולכל אחד יש זכות לכתוב ולהביע את דעתו לגבי כל עניין ציבורי, וגם לבעל דעה נגדית יש זכות להביע את דעתו ללא הגבלות, אך בלא לגרום עוול לאלה החולקים עליו.

 

אני סבור שלחברות מצפון לחצי האי ערב יש תרבות של חילוקי דעות ופלורליזם, יותר מאשר [לחברות] שבחצי האי ערב. הסיבות לכך קשורות לתור הזהב של הערבים והמוסלמים. תור הזהב פסח על העמים בחצי האי ערב, בשל הגיאוגרפיה והמחשבה הדתית המונוליתית. עם זאת, [גם] העמים שמצפון לחצי האי ערב עדיין סובלים מקיצוניות יחסית שמגבילה את הדמוקרטיה, הפלורליזם וקבלת האחר. מה שקורה במצרים ובתוניסיה הוא דוגמה חיה להתנגדות של המנטאליות הערבית לסובלנות ולרצונה להשתלט על מחשבות האנשים. אני סבור שבחברה הסעודית [הקושי לקבל] חילוקי דעות... הוא קיצוני יותר וזה מהווה את אחת הסכנות הגדולות ביותר לעתיד המולדת. מניסיוני הלא-קצר בכתיבה והבעת דעה, אני רואה שהמחשבה בסעודיה עדיין קשה ולא פתוחה לחילוקי דעות, דבר המעיד על מסורת עמוקה של הדרה וקיצוניות.

 

אנו ניצבים בפני בעיה גדולה, שעתידה להוביל לאסונות. ניתן להתגבר על בעיית החינוך המוכוון בבתי הספר ועל בעיית ניסוח הידיעות בתקשורת, רק באמצעות תכנית תרבותית ענקית. אין מנוס אלא לבחון מחדש [את הגישה] של הכוונת המחשבה [של הצעירים הסעודיים] באמצעות רעיונות פסקניים. אחת מתוצאותיה [של גישה זו] היא הטרור הדתי, שמציג פן [קיצוני] של הדרת האחר שעשוי להגיע עד כדי קריאה להרג וחיסול. טעות מצידנו לחשוב שתרבות ההדרה והקיצוניות מגיעה מבחוץ. [מחשבה כזו] היא כשלעצמה מהווה בריחה מלקיחת אחריות כלפי החברה. אין לנו מנוס אלא להכיר בכך שמוחן של הבריות בחברה הסעודית רווי בדעה קיצונית נגד חילוקי דעות, עד כדי כך שיש מי שאינם מהססים לשלוח מסרים [אלימים] כלפי החולקים על דעתם.

 

האמונה בזכות להביע דעה שונה היא ערך שעלינו להבין את משמעויותיו החשובות. משמעויות אלה, כפי שאמרו חכמי הדת הנאורים, הוגי הדעות והפילוסופים -  שלאדם זכות לעצב את זהותו ולבטא את שונותו, ועל הרוב לכבד את זכויות המיעוט, ואל לו לכפות את דעותיו על המיעוט בכוח. עלינו להדגיש את הרעיונות הנשגבים שירשנו מאבות-אבותינו [לפיהם], הערביות אינה גזענית - היא תרבות שכלי הקיבול שלה הוא השפה הערבית והדת המוסלמית והמדע והמחשבה ההומניסטית שירשנו מזולתנו והשתתפנו בפיתוחם לאורך ההיסטוריה. כך, בתור הזהב, כיבדו המוסלמים את חילוקי הדעות על שלל צורותיהם. זה היה אחד ממאפייני התפארת האסלאמית בטרם נחטפה על ידי הקיצונים בתקופות השקיעה.

 

...חלק מהאחריות מוטל על כתפי משרד החינוך. על בכיריו לפתח את תכניות הלימוד, למתן את הנימה הקיצונית וההדרה שיש בהן נגד את המחשבה ההומניסטית ולהתחיל שלב [חדש] שבו התלמיד ילמד לכבד תרבויות אחרות. כמו כן, אני דורש מכמה חכמי דת שבזמן האחרון הטיפו לקיצוניות, להתנצל בפני החברה על מעגלי הקיצוניות שהם היו כוכביה בעשורים הקודמים. הם השחיתו את מוחות הנוער הסעודי בחשיבה אלימה ורווית דם. לאחר מכן הם עזבו את המעגלים הללו ו[הגיעו] לתפארת וכבוד, מבלי שפרסמו שהם חזרו בהם [מדעותיהם הקיצוניות] וממה שעוללו למחשבה הדתית. כמו כן, יש לפרסם את [החזרה] של הקיצונים בכלא [מדעותיהם הקיצוניות], כדי שכל החברה תכיר זאת ותיתן לכך מימד תרבותי כפי שקרה במצרים, שם הניבה [ביקורת זו] ספרים ודיאלוגים שהשפיעו מאוד על שינוי הדעות הקיצוניות בחברה המצרית."

 



[1] אל-ג'זירה (סעודיה), 18.2.2013