המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מצרים: המתיחות בין שלטון מורסי לבין הצבא
1/5/2013

 

מצרים: מתיחות בין שלטון מורסי לצבא וקריאות לחזרת הצבא לשלטון

 

 מאת ל. לביא *

 

הקדמה

לאחר חודשים שבהם שמר צבא מצרים על פרופיל נמוך ונמנע מהתערבות ישירה בפוליטיקה, ניכרת לאחרונה מעורבות מחודשת מצידו בעניינים פוליטיים, ונשמעים אף קולות בצבא ובאופוזיציה המעלים את האפשרות שהצבא יחזור לנהל את ענייני המדינה.

 

המועצה הצבאית העליונה שלטה במצרים במשך שנה וחצי, מאז הודח מובארכ בינואר 2011 ועד לניצחונו של מוחמד מורסי בבחירות ביוני 2012. בתקופה זו היא ספגה ביקורת ציבורית רחבה על אופן התנהלותה, שכללה הפגנות המוניות וקריאות לסילוקה.[1] באמצע אוגוסט 2012, במטרה לבסס את מעמדו, הדיח מורסי את צמרת הצבא,[2] צעד שעבר ללא התנגדות בולטת, ואף הוביל להשערות בדבר קיומה של ברית בין ההנהגה החדשה של הצבא לבין האחים המוסלמים [להלן האח"ס]. נראה היה כי הצבא שב לתפקיד – של הגנה על ביטחון המדינה הרחק מהפוליטיקה - ובכך רכש מחדש את אמון הציבור ואת דימויו כצבא העם.

 

מצב זה לא נמשך זמן ולאחרונה מתרבים הדיווחים בתקשורת המצרית והערבית על מתיחות בין שלטון מורסי ותנועת האח"ס לבין הנהגת הצבא, הגם שכל אחד מהצדדים איננו מאשר רשמית קיומה של מתיחות כזו.

 

מהדיווחים עולה כי בין הצדדים יש חילוקי דעות על אופן ניהול המדינה בעניינים שונים, כגון חקירת הפיגוע ברפיח באוגוסט 2012, אופן ההתמודדות עם חמאס ועם ההברחות במנהרות בין מצרים לעזה, היחסים עם איראן, ומעורבות הצבא בדיכוי ההפגנות ברחבי מצרים.

 

במקביל, התעורר בקרב הצבא וברחוב המצרי חשש מפני כוונה של מורסי ותנועת האח"ס לבצע אח'ואניזציה של הצבא, קרי להחליף את הנהגתו בהנהגה שתהיה נאמנה לאח"ס. מקורו של חשש זה בהצהרות שהשמיעו בכירים בתנועת האח"ס, שהתפרשו כביקורת על הנהגת הצבא הנוכחית. בנוסף, נפוצו שמועות על כוונת המשטר להדיח את שר ההגנה, עבד אל-פתאח אל-סיסי, שמועות שנתפסו בתקשורת כבלון ניסוי שהפריחו האח"ס, כדי לבחון את תגובת הציבור לצעד זה שעשוי להפוך את הצבא לעושה דברם. בחוגי השלטון אמנם הכחישו זאת, אך די היה בכך כדי להצית הפגנות להבעת תמיכה בצבא ונגד הפיכתו לכלי שרת בידי האח"ס.

 

בקרב מתנגדי המשטר, בעיקר בערי התעלה שהפכו למוקד התסיסה והמרי נגד המשטר מאז פְּסק הדין בנושא הטבח באצטדיון פורט סעיד בינואר 2013,[3] נשמעו אף קריאות להכתיר את שר ההגנה, אל-סיסי, לנשיא במקום מורסי, קריאה המלווה בקמפיינים בפייסבוק. חזית ההצלה הלאומית – ארגון הגג של כוחות האופוזיציה – קראה גם כן, במסגרת מאבקה להפלת השלטון, להתערבות הצבא במקרה של כאוס, אך סייגה זאת בהתערבות ביטחונית בלבד ולא פוליטית, שכן אין היא רוצה בחזרתו המלאה של הצבא לשלטון. בכירים שונים בצבא הזהירו לא פעם כי אם ירגישו שמצרים מידרדרת לכאוס, הצבא יפעל כדי למנוע זאת. עם זאת, מצרים רבים, גם בין מתנגדי המשטר, שוללים חזרה של הצבא לפוליטיקה, כמענה לאכזבה משלטון האח"ס.

 

בעקבות הצהרות מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, ב-18.4.13 בפני הועדה לענייני חוץ בסנאט, בהן שיבח את תפקודו של הצבא המצרי בשמירתו על ביטחון מצרים ועל המהפכה ומתח ביקורת על שלטון מורסי, פרשו כמה פרשנים מצריים הצהרות אלה כמעידות על נסיגה בתמיכת הממשל האמריקאי בשלטון האח"ס במצרים ועל עמידתה לצד  הצבא במחלוקת מול מורסי.

 

מסמך זה יסקור את סימני המחלוקת בין הצבא לשלטון ויציג דוגמאות לקריאות בעד ונגד חזרת הצבא לשלטון:

 

1.      חשש מאח'ואניזציה של הצבא

ביקורת מרומזת של האח"ס על ההנהגה הצבאית

סימנים ראשונים למתיחות בין האח"ס לבין הצבא ניכרו כבר בדצמבר 2012, בעקבות דרשתו השבועית של המדריך הכללי של האח"ס, ד"ר מוחמד בדיע, שכללה משפט שנתפס כביקורת על הנהגת הצבא.[4] בדרשה, שפורסמה באתר הרשמי של האח"ס ב-20.12.12, אמר בדיע: "בצוואתו היקרה, מתאר הנביא את בני מצרים כצבא הטוב ביותר על פני האדמה, כלומר הם חיילים צייתנים הזקוקים להנהגה. כיוון שהיו הנהגות מושחתות שחיילים אלה הלכו אחריהן, יש צורך בהנהגה נבונה לצד מודעות של החיילים..."[5]  משפט זה עורר סערה במצרים היות שהוא ניתפס כביקורת על הנהגת הצבא המצרי הנוכחית וכרמז לכוונת האח"ס להחליפה.

 

בניסיון להרגיע את הרוחות, הבהיר בדיע כי תנועת האח"ס אוהבת ומעריכה את הצבא ולא תיתן לאיש לחרחר ביניהם ריב.[6] הוא אף שיבח את "התפקיד הלאומי" של מפקדי הצבא, התבטאות שפורשה כהתנצלות על דבריו בדרשה.[7] אולם, הדבר לא הניח את דעת בכירי הצבא. מקור צבאי בכיר אמר בתגובה לדרשה כי הממסד הצבאי לא ירשה "אח'ואניזציה של הכוחות המזוינים" ולא שזרם מסוים או פלג פוליטי יכפה את מרותו על הצבא. לדבריו, "יש הוראות תקיפות בצבא למנוע קיומה של מגמה פוליטית או דתית ספציפית וכל ניסיון להפיץ מחשבה מסוימת בתוך הצבא הוא עבירה..." המקור הוסיף כי האשמתו של בדיע את הצבא והנהגתו בשחיתות היא "ניסיון אומלל להיטפל להנהגה הנוכחית של הצבא ולדחוף את האח"ס בכוח לעניינים הנוגעים לממסד הצבאי בלבד..."[8]

 

ב-7.4.13 דיווח היומון המצרי אל-וטן על התבטאות דומה לזו של בדיע מצד בכיר אחר באח"ס. על פי הדיווח, חבר מועצת השורא מטעם האח"ס, הידוע כמי שכותב את דרשותיו השבועיות של בדיע, ד"ר מוחיי אל-דין אל-זאיט, הקריא שיר שכלל את המשפטים: "מה ערכו של הצבא אם מנהיג אותו עכבר?" ו"צבאנו יקר, אך זקוק להנהגה."[9] בתגובה להתבטאות זו אמר מקור בצבא מצרים שהעכברים הם האח"ס עצמם, שעברם רווי בדם מצרים חפים מפשע, בעוד שהצבא הגן ועדיין מגן על העם. לדבריו, אם האח"ס לא ישימו קץ להתבטאויות כגון אלה, הם יראו את הפן האחר של זעם הצבא.[10] ב-9.4.13 הבהיר אל-זאיט בסרטון ביוטיוב כי חיבר את השיר ב-2002 וכי השיר מתייחס להנהגה המדינית בשעתו בלבד, כלומר משטר מובארכ, ולא להנהגה הצבאית.[11]

 

שמועות על כוונת מורסי להדיח את שר ההגנה

החשש מפני כוונת האח"ס לערוך אח'ואניזציה של הצבא התגבר, כאשר בפברואר 2013 נפוצו שמועות על כוונת הנשיא להדיח מתפקידו את שר ההגנה, עבד אל-פתאח אל-סיסי. היומון המצרי אל-יום אל-סאבע ציטט מקור צבאי בכיר שאמר כי בצבא זועמים על השמועות בדבר כוונה לפטר מפקדים בכירים בצבא, ובראשם שר ההגנה, לשם אח'ואניזציה של הממסד הצבאי, וכי נגיעה בצבא בעת הזו היא בבחינת "התאבדות" של המשטר הפוליטי הקיים. בנוסף, אמר המקור הצבאי, כי דעת הקהל לא תקבל פגיעה בצבא ובמפקדיו ותירתם למאבק בכך, וכי דפי פייסבוק מגייסים צעירים למרי שיפרוץ אם יערכו פיטורים בשורות הצבא בקרוב. לדבריו, לא ניתן יהיה להשתלט על זעם הצעירים אם תסריט זה יתגשם.[12] במקביל, פרסם דובר הצבא הודעה בפייסבוק, לפיה הדברים שיוחסו למקור הצבאי לא פורסמו על ידי גורם צבאי רשמי ולא מייצגים את עמדת הצבא.[13]

 

מורסי מצידו מיהר להכחיש את השמועות ולהביע מספר פעמים את אמונו באל-סיסי. בדף הפייסבוק של הנשיאות פורסמה הודעה בה נאמר כי הנשיאות הביעה אמון באל-סיסי והערכה למועצה הצבאית ולכל הקצינים והחיילים.[14] דברים דומים אמר מורסי לאל-סיסי בפגישה ביניהם ב-21.2.13 ימים ספורים בלבד לאחר השמועות על כוונתו של מורסי לפטר את אל-סיסי.[15] מורסי שיבח את הצבא, את המודיעין ואת אל-סיסי עצמו גם בראיון לטלוויזיה ב-24.2.13, בו אמר כי לא ייתכן שיפטר את מפקדי הצבא, והכחיש כי בכוונתו לערוך אח'ואניזציה של הצבא.[16] בראיון לאל-ג'זירה ב-20.4.13 אמר מורסי כי הדיבורים על מתיחות בינו לבין הצבא היו נכונים אילו היו הם שני צדדים נפרדים, אך הוא עצמו כנשיא, לדבריו, מהווה חלק מהמוסד הצבאי.[17]

 

למרות הכחשתו של מורסי את השמועות על פיטורי אל-סיסי, בעיתונות המצרית היו שטענו כי שמועות אלה הן בלון ניסוי של האח"ס לקראת נקיטת צעד כזה. העיתונאי המצרי, עאסם חנפי, כתב: "אני מוכן לקטוע את זרועי שאל-סיסי יעזוב את הכוחות המזוינים... בבירור, האח"ס מתכננים להשתלט על הצבא מזה שנים רבות, כפי שהשתלטו על משרד הפנים ועל חלק ממערכת המשפט וכשם שהם חותרים להשתלט על מוסדות אחרים, בראשם התקשורת... על אל-סיסי להיזהר מהמזימה הנרקמת, לישון עם חצי עין פקוחה... ולספור את אצבעותיו בכל פעם שהוא לוחץ את ידו של ד"ר מורסי..."[18]

 

יצוין כי במרץ 2013 ובמקביל לדיווחים על המתיחות בין הצדדים התלווה אל-סיסי למורסי בביקורו בפקיסטן. לפי אחד ההסברים בתקשורת המצרית, הנסיעה המשותפת נועדה לשדר שאין מתיחות בין הצדדים; מנגד, נטען כי מורסי לקח עימו את אל-סיסי דווקא מחשש שיחולל הפיכה צבאית נגדו בהעדרו מהמדינה.[19]

 

ב-6.4.13 דיווח הערוץ הסעודי אל-ערביה על הדלפות שהגיעו אליו מתוך הצבא המצרי ולפיהן נחשפה תכנית של תנועת האח"ס להדיח את אל-סיסי ולהשתלט על הצבא, וזאת בברכתן של כמה מדינות מערביות ובראשן ארה"ב. הערוץ ציטט מקורות בצבא המצרי שאמרו כי הצבא לא ירשה שהתסריט של הדחת טנטאוי יחזור על עצמו עם אל-סיסי וכי "מדובר בקו אדום". לדברי מקורות צבאיים אלה, לחצים רבים הופעלו על אל-סיסי על מנת שיתלווה למורסי בביקורו בפקיסטן בניסיון ליצור את הרושם שאין מתיחות בין השניים.[20]

 

2.      נקודות המחלוקת בין הצבא לשלטון האח"ס

מתיחות זו בין השלטון לצבא עלתה לפני השטח בכמה הזדמנויות במהלך החודשים האחרונים והבליטה את חילוקי דעות בין הצדדים בנושאים שונים:

א.      דיווחים: הצבא חושש ששלטון מורסי מחפה על מעורבות חמאס בפיגוע

מהדיווחים בתקשורת המצרית עולה כי אחד הגורמים העיקריים למתיחות בין הנהגת הצבא לבין שלטון מורסי בחודשים האחרונים הוא חקירת הפיגוע ברפיח באוגוסט 2012 בו נהרגו 16 חיילים מצריים.

 

מאז הפיגוע, רווחת בתקשורת המצרית הטענה כי הפיגוע בוצע במעורבות חמאס כדי לתת למורסי צידוק להדיח את צמרת הצבא, צעד שהוא אכן ביצע ימים ספורים לאחר הפיגוע.[21] לעומת זאת, בסוף פברואר 2013 דווח כי בכיר באח"ס, עלי עבד אל-פתאח, טען בכינוס שהתקיים במחוז אל-בחירה, כי חברי המועצה הצבאית הם שארגנו את הפיגוע. עבד אל-פתאח אמנם הכחיש שאמר את הדברים המיוחסים לו, אולם התבטאות זו הגבירה את המתיחות בין האח"ס לצבא. דובר הצבא אמר בתגובה כי הצהרות לא אחראיות כאלה מעוררות את כעס הממסד הצבאי, והזהיר כי "סבלנות הממסד הצבאי לא תימשך זמן רב." הוא אף דרש מהאח"ס התנצלות רשמית.[22] בניסיון להרגיע את הרוחות, פרסמה מפלגת האח"ס הודעה בה שיבחה את תפקיד הצבא והבטיחה לחקור את הדברים שיוחסו לעבד אל-פתאח.[23]

 

בשבועות האחרונים החריפה עוד יותר המתיחות בין הצבא לשלטון מורסי בעקבות דיווחים חדשים בעיתונות המצרית, לפיהם תוצאות חקירת הפיגוע העלו שמתכנני הפיגוע ומבצעיו הם פלסטינים מרצועת עזה.[24] השבועון המצרי אל-אהראם אל-ערבי הגדיל לעשות כשהקדיש שני גיליונות לחשיפת 11 שמותיהם של אנשי גדודי עז אל-דין אל-קסאם העומדים, לטענתו, מאחורי הפיגוע.[25] 

 

על פי כמה דיווחים, בצבא זועמים על כך שהשלטונות טרם פרסמו את תוצאות חקירת הפיגוע ברפיח.[26] הסחבת בחקירת הפיגוע מעלה חשש שמא שלטון האח"ס מחפה על חמאס.[27] הנהגת הצבא מצידה הדגישה כי על אף הסחבת בחקירה, האמת תצא לאור בסופו של דבר והיא תעמוד על כך שהאחראים יבואו על עונשם. בפגישה עם קצינים ב-14.3.13, אמר שר ההגנה, אל-סיסי: "לעולם לא נשכח את החיילים המצריים שנפלו קורבן ברפיח ... אין מנוס מכך שהבגידה תיחשף ושהכוחות המזויינים ינקמו את דם רוצחיהם."[28]

 

באמצע מרץ 2013 הגיעה לקהיר משלחת של חמאס בראשות ראש הלשכה המדינית, ח'אלד משעל, ככל הנראה בניסיון להפיג את חשדות הצבא המצרי שחמאס מעורבת בפיגוע ברפיח. היומון המצרי האופוזיציוני אל-וטן דיווח כי הנהגת הצבא סירבה לבקשת חמאס להיפגש עימה, בקשה שהועברה על ידי מורסי. עוד דווח כי בצבא הבהירו למורסי שתמיכתו ותמיכת האח"ס בתנועת חמאס הגבירה את שאיפותיה של התנועה  לשלוח גורמי טרור לסיני ולנהל משם את מערכתם מול ישראל.[29]

 

ב.      מחלוקת בין הצבא לשלטון בנוגע למנהרות בין מצרים לעזה

גורם נוסף למתיחות בחודשים האחרונים בין הצבא לבין שלטון האח"ס הוא המנהרות בין מצרים לבין רצועת עזה. על פי דיווחים רבים, בעוד צבא מצרים החל בפעילות נגד המנהרות, הכוללת הצפתן במי ביוב ואף הריסתן,[30] שלטון מורסי העדיף לדחות זאת בשלב זה.[31] היומון אל-וטן דיווח מפי מקור צבאי, כי הצבא הבהיר למוסד הנשיאות שהוא מתנגד לניסיון של תנועת האח"ס לכפות אפוטרופסות שלה על מדיניות הצבא בסיני, במיוחד ביחס למנהרות לרצועת עזה. לפי מקור זה, לצבא יש מידע על כך שהמדריך הכללי של התנועה, מוחמד בדיע, וסגנו, ח'ירת אל-שאטר, הבטיחו להנהגת חמאס להתערב אצל מורסי ולהפסיק את הפעולות בסיני ואת הרס המנהרות, אך הצבא מתעקש להמשיך.[32]

 

ג.       הצבא מתנגד להידוק היחסים עם איראן

דיווחים על מתיחות בין הצבא לבין המשטר עלו גם בהקשר של מדיניות מצרים כלפי איראן. עורך השבועון המצרי אל-אוסבוע, מוצטפא בכרי, כתב על כך: "הצבא הביע דאגה מהצהרות [שיוחסו] לנשיא איראן, [מחמוד] אחמדי-נז'אד, בעת השתתפותו בפסגה האסלאמית בקהיר בפברואר 2013, שלפיהן ארצו יכולה להגן על מצרים ותגן עליה מכל סכנה בפניה תעמוד."[33] בכרי הוסיף: "שר ההגנה [אל-סיסי] הביע בפני נשיא מצרים את התנגדות הצבא להצהרות אלה, המהוות עלבון לצבא המצרי ופקפוק בכוחו וביכולתו לצאת נגד כל איום על ביטחון המדינה ויציבותה..." לדברי בכרי, אל-סיסי ביקש מהנשיאות להכריז על עמדתה ביחס לדיווחים על כוונות לחתום על ברית צבאית אסטרטגית בין מצרים לבין איראן בתקופה הקרובה, בהדגישו כי הצבא ידחה כל הסכם צבאי שיש בו כדי לגרור את המדינה לסכנות ומשברים רבים, וניסיונות לחדור לשורותיו. עוד לדברי בכרי, הצבא גם הביע דאגה מהדיווחים שהתפרסמו בינואר 2013 במצרים לפיהם משטר האח"ס ביקש סיוע מאיראן לחיזוק אחיזתו בשלטון. על פי דיווחים אלה, נערכה פגישה חשאית בקהיר בין יועצו של הנשיא מורסי, עיסאם אל-חדאד, לבין מפקד כוחות אל-קודס במשמרות מהפכה האיראניים, קאסם סולימאני, בנושא פיתוח המודיעין המצרי.[34]

 

ביטוי נוסף להתנגדות הצבא לקשרים שמקדם שלטון מורסי עם איראן היה לאחרונה: בעקבות הדיווחים על חידוש התיירות האיראנית למצרים בסוף מרץ 2013, צוטטו מקורות בצבא המצרי שהזהירו מהאפשרות שמצרים תחבור לציר הרשע האזורי.[35] היומון האופוזיציוני המצרי אל-וטן, דיווח מפי מקורות יודעי דבר, כי בפגישה בין מורסי לבין אל-סיסי ב-11.4.13, אמר אל-סיסי כי לצבא אין קשר ליחסי החוץ והכלכלה בין מצרים לאיראן, אך הוא עומד על כך שלא תהיה התקרבות צבאית בין המדינות, שכן לאיראן שאיפות גדולות במצרים העלולות לפגוע ביחסי מצרים עם מדינות אחרות.[36]

 

ד.      מתיחות על רקע מעורבות הצבא בדיכוי הפגנות נגד המשטר

החלטת השלטון לערב את הצבא בפעילות הביטחון השוטף בשל חוסר היציבות במצרים מסוף ינואר 2013, עוררה מחלוקת נוספת בין מורסי לבין הצבא. בסוף ינואר 2013 פרץ ברחבי מצרים גל של מהומות אלימות. הוא נפתח ערב האירועים לציון יום השנה השני למהפכת ה-25.1, והמשיך בהתנגשויות בפורט סעיד בין כוחות המשטרה לבין משפחות הנאשמים שנדונו למוות בתיק טבח אצטדיון הכדורגל בעיר. אירועים אלה יצרו חשש לביטחונה של תעלת סואץ והובילו לניסיונות לחולל מרי אזרחי בערי התעלה ובערים נוספות.

 

ב-17.2.13 הכריזו אולטראס קבוצת הכדורגל אל-מצרי על מרי אזרחי בפורט סעיד והחלו לשתק את החיים בעיר, בדרישה לנקום את מותם של ההרוגים בעימותים עם כוחות הביטחון בעיר בסוף ינואר.[37] הקריאות למרי התפשטו למחוזות כמו אלכסנדריה, אסמאעיליה וקהיר, אך לא זכו להיענות רבה כמו בפורט סעיד וסואץ.[38] חוסר היציבות אילץ את שלטון מורסי לגייס את הצבא להרגיע את המצב בפורט סעיד ולקחת חלק בפעולות האבטחה.

 

לשם כך, ב-28.1.13 אישרה מועצת השורא הצעת חוק שהגישה הממשלה, שלפיה "הצבא יתמוך במנגנוני המשטרה ויפעל בתיאום מלא איתם בשמירה על הביטחון ובהגנה על המתקנים החיוניים במדינה עד לתום הבחירות לפרלמנט..."[39] מצב זה, שבו הצבא נדרש להתייצב לצד כוחות המשטרה בעת הפגנות של אזרחים המכוונות נגד האח"ס ומורסי, מהווה גורם נוסף למתיחות בין השלטון לבין הצבא. השאלה באילו נסיבות על הצבא להתערב נותרה פתוחה והציבה אותו בלב העימות הפוליטי בין השלטון והאח"ס לבין מתנגדיהם.

 

מחד, תמך שר ההגנה בהתערבות ביטחונית של הצבא במקרים חמורים של סכנה לביטחון המדינה, כמו בפורט סעיד. אל-סיסי הסביר כי אילולא התערבות הצבא בזמן המתאים, כאשר הנשיא הורה על כך, היה קורה אסון, במיוחד בפורט סעיד, שם היה חשש שהמפגינים יעצרו את תנועת הספינות בתעלת סואץ.[40] ירידת הצבא לרחובות פורט סעיד וסואץ נועדה, לדבריו, לשמור על היעדים החיוניים והאסטרטגיים של המדינה ובראשם התעלה, ולסייע למשרד הפנים.[41]

 

מנגד, בתקשורת המצרית היו כמה דיווחים לפיהם אל-סיסי הבהיר כי הצבא מסרב לשמש כלי לדיכוי העם, והביע את התנגדותו לירידת הצבא לרחוב בסיטואציות מסוימות. לפי מקור צבאי, ב-4.2.13 התגלעו חילוקי דעות ופרצו חילופי האשמות בין מורסי לבין ראשי המועצה הצבאית, כאשר הצבא ביקש לא לרדת שוב לרחוב, מחשש לפגיעה ביחסיו עם האזרח. בתום הפגישה אמר אל-סיסי כי הצבא לא ידכא הפגנות, לא יהפוך לכלי לדיכוי העם ולא יירה אף כדור באזרח מצרי, וכי הצבא אינו אחראי לאבטחת ארמון הנשיא, אלא משמר הנשיאות והמשטרה האזרחית.[42] לדברי עורך אל-אוסבוע, מוצטפא בכרי, בפגישה זו התנגדו בכירי הצבא לעירובו בדיכוי המהומות, הביעו חשש כי "מצרים הולכת לכאוס" וקראו "להפסקת מעורבות תנועת האח"ס בענייני השלטון. הם שבו ואמרו כי הצבא אינו שואף לשלטון, אך לא ימשיך לשתוק למול הסכנה האורבת לארצו..."[43] היומון אל-וטן דיווח כי גם בפגישה בין מורסי לאל-סיסי ב-11.4.13 הביע אל-סיסי את התנגדותו לירידת הצבא לרחוב בשלב זה, ככל הנראה לשם השתתפות בדיכוי המהומות העדתיות שפרצו ב-6.4.13 בין מוסלמים לקופטים בעיר אל-ח'צוץ שבמחוז אל-קליוביה והתפשטו למחוז אל-עבאסיה.[44]

 

ה.      הצהרות צמרת הצבא על אפשרות התערבותו מתפרשות כאיום על מורסי

בנוסף, הצהרות של ראשי הצבא על מצבה הביטחוני המידרדר של מצרים ועל אפשרות התערבותו כדי למנוע כאוס, עוררו טענות שהצבא מתערב במאבק הפוליטי הפנימי לטובת האופוזיציה. ב-28.1.13 הזהיר שר ההגנה, אל-סיסי, כי המשך הסכסוך בין הכוחות הפוליטיים על ניהול המדינה עלול להוביל להתמוטטותה,[45] אזהרה שהתפרשה בתקשורת המצרית כביקורת מצדו על דרך ניהולו של מורסי את המשבר במדינה. בעל הטור ביומון אל-וטן, עימאד אל-דין אדיב, כתב: "דברי שר ההגנה הם יריית אזהרה ברורה מצד הממסד הצבאי... ומשקפים את דאגתו של ממסד זה מהסיכונים שבניהול קלוקל של הדיאלוג הנוכחי בין השלטון והאופוזיציה... גם אם הצבא שב לבסיסיו לאחר בחירתו של הנשיא האזרחי הראשון במדינה, אין פירוש הדבר שהוא יצא מהמשוואה של הכוחות הפועלים במדינה..."[46]

 

הפובליציסט האסלאמי, פהמי הוידי, המקורב לאח"ס, כתב ביומון העצמאי אל-שורוק, כי "הממסד הצבאי אינו ניטראלי בין הניצים בזירה הפוליטית," ברמזו כי הצהרות אל-סיסי משרתות את מתנגדי משטרו של מורסי, במקום שהצבא "יעמוד לצד [השלטון] הלגיטימי שהעם מרוצה ממנו..." הוידי הוסיף: "יש להימנע מהתערבות של הצבא במשחקים הפוליטיים ותהפוכותיהם, אך יש בינינו מי שמתעלם מכך וחותר להפוך את הצבא לקלף לחץ כדי להטות את כף המאזניים של המשחק הפוליטי מול צד אחר..."[47]

 

בעקבות התפשטות הניסיונות למרי אזרחי, שבו ראשי הצבא והזהירו מפני הידרדרות שתיאלצו להתערב. ב-17.2.13 אמר הרמטכ"ל המצרי, סדקי סובחי, כי הצבא מצפה שהקבוצות הפוליטיות תפתורנה את המחלוקות ביניהן באמצעות דיאלוג, וכי הצבא לעולם לא יתמוך באף מפלגה פוליטית, משום שאנשיו אינם פוליטיקאים ואינם רוצים להשתתף במשחק הפוליטי. עם זאת, אמר, הצבא עשוי לעזור לעיתים כשיש בעיה וייתכן שימלא תפקיד אם המצב יסתבך.[48]

 

3.      קריאות להתערבות הצבא למניעת מלחמת אזרחים ולחזרתו לשלטון

גל האלימות ברחבי מצרים, התפשטות ניסיונות המרי האזרחי, אזהרות בכירי הצבא מפני קריסת המדינה, והתגברות הדיווחים על הידרדרות המצב הכלכלי לכדי פשיטת רגל,[49] גרמו הן לשלטון והן לאופוזיציה לבקש את התערבות הצבא, ובלבד שמצרים לא תידרדר לכאוס ולמלחמת אזרחים. יחד עם זאת שני הצדדים שוללים חזרה מלאה של הצבא לאחוז ברסן השלטון, בטענה כי הדבר מהווה סכנה למהפכה ולדמוקרטיה. בניגוד לכך, דווקא ברמה העממית נשמעו קריאות מפורשות לחזרת הצבא לכס השלטון במקומו של מורסי.

 

עצומות להכתרת אל-סיסי לנשיא והפגנות תמיכה בצבא

במחוזות מצרים, החלו אזרחים לחתום על עצומות המייפות את כוחו של אל-סיסי לנהל את ענייני מצרים במקום מורסי. התופעה החלה בפורט סעיד והתפשטה למחוזות נוספים, כולל קהיר.[50]  "ברית צעירי המהפכה" קראה בגילוי דעת שהוציאה, להתערבות הצבא ולהדחת המשטר הנוכחי והכריזה על שביתת שבת פתוחה עד להפלת המשטר, תוך קריאה לציבור לחתום על עצומות אלה. ברחובות פורט סעיד נתלו שלטים הקוראים לצבא לחזור, תחת הסיסמה: "למדנו את הלקח."[51]

 

בחודשים האחרונים הפגינו מאות אזרחים וגמלאי הצבא לאות תמיכה בצבא, נגד הדיווחים על כוונתו של מורסי לפטר את אל-סיסי וניסיונותיו, לכאורה, לערוך אח'ואניזציה של הצבא, כשחלק מהמפגינים קרא לשיבת הצבא לראשות המדינה.[52]  תנועת הצעירים האופוזיציונית ה-6 באפריל בבני סויף הביעה התנגדות להפגנות התמיכה בצבא וטענה כי הצבא איננו אלטרנטיבה למורסי, וחזרתו לשלטון פירושה מות המהפכה.[53]

 

הפגנות בעד חזרת הצבא לשלטון: "קריאה לצבא המצרי להצילנו משלטון המדריך הכללי"[54]

   

 

במקביל, החלו קריאות לצבא ברשתות החברתיות, לרדת לרחוב ולשוב לשלטון בראשותו של אל-סיסי:[55]

 

דף הפייסבוק: "הגנרל אל-סיסי נשיא מצרים"[56]    הדף "כולנו נגד אח'ואניזציה של הצבא"[57]   

        

 

דף הפייסבוק "אוהבי הצבא המצרי": העם קורא לצבא להפיל את הנשיא ולנהל את המדינה[58]

 

מאמרים בעיתונות המצרית: התערבות הצבא עדיפה על מלחמת אזרחים

קריאות לחזרת הצבא בלטו גם במאמרי הדעה בעיתונות המצרית. סגן העורך של המוסף השבועי של עיתון אל-ופד, סאמי סברי, כתב: "ירידת הצבא [לרחוב] ויציאתו מבסיסיו פעם נוספת היא דבר לגיטימי עדיין ורצון עממי... התערבותו של צבאנו עדיפה על פני מלחמת אזרחים שתפורר אותנו, תעמיק את הפילוג בקרבנו ותהווה עילה להתערבות צבאית בינ"ל, שתשיב אותנו לכיבוש או לכל הפחות תהפכנו לעיראק נוספת..."[59]

במאמר ביומון האופוזיציוני אל-מצרי אל-יום שכותרתו "קריאה לכוחות המזויינים", קרא ד"ר סלאח אל-ר'זאלי חרב, לצבא "למהר ולהתערב לשם עצירת המשך האלימות ושפיכות הדמים..., עם התגברות הזעם העממי וגלי המרי האזרחי, העלולים להחיש את הקריסה הכלכלית והחברתית של המדינה, לצד הסיכויים למהפכת רעבים... אני דורש מכם [אנשי הצבא] להתערב וליטול את רסן השלטון לתקופה מוגבלת, במהלכה תיעשה רה-אורגניזציה של ענייני המדינה, תוחזר חוקת 1971 לאחר כמה תיקונים שנעשו בה ויוכרז על בחירות מוקדמות לנשיאות ולאחריהן למועצת העם, ועל הקמת ועדה חוקתית רמת דרג לכינון חוקה חדשה, עליה יסכימו כלל המצרים... הלגיטימיות של הנשיא מורסי הסתיימה בפועל מאז החל דם המצרים להישפך... אין זו קריאה לשיבת השלטון הצבאי..., אלא קריאה כנה לעצירת ההידרדרות והשבת מצרים לכל המצרים..."[60]

 

חזית ההצלה: חובת הצבא להתערב במקרה של אנרכיה; אך לא לחזרתו לפוליטיקה

בכירים בחזית ההצלה הלאומית - ארגון הגג של כוחות האופוזיציה במצרים – קראו להתערבות של הצבא במקרה של הידרדרות. חלקם הביעו התנגדות לחזרת הצבא לשלטון וציינו כי כוונתם להתערבות ביטחונית להשבת הסדר הציבורי בלבד. אחד ממנהיגי חזית ההצלה הלאומית, עזאזי עלי עזאזי, אמר לשבועון רוז אל-יוסף, כי "זכותו של הצבא להתערב אם הוא רואה לנגד עיניו את התמוטטות המדינה," בהבהירו כי אין הוא מתכוון ל"חזרה למיליטריזציה של המדינה."[61]  ד"ר מוחמד אל-בראדעי, מנהיג אחר של חזית ההצלה, אמר ל-BBC כי אם המדינה על סף פשיטת רגל ואין חוק וסדר, "חלה על הצבא חובה לאומית להתערב."[62] חבר חזית ההצלה, מוחמד אבו חאמד, אמר כי הוא שלל את חזרת הצבא בטענה שזהו איננו הפתרון, כאשר הנושא נדון בפגישת מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, עם פעילים פוליטיים מצריים, בביקורו בקהיר במרץ 2013.[63]

 

הצהרותיהם של ראשי חזית ההצלה בנוגע להתערבות הצבא משקפות את המצוקה בה היא נתונה. קריאתה להתערבות הצבא משמשת לה, מחד, ככלי לניגוחו הפוליטי של המשטר ולהצגתו כמי שאינו יכול להתמודד עם בעיותיה של המדינה, ואולי אף ככלי שיסייע להפלתו. מנגד, ניכר כי חזית ההצלה אינה מעוניינת במעורבות רחבה יותר של הצבא בפוליטיקה, לבל ישוב ויתפוס את השלטון. בקריאה כזו, יש משום הודאה בכישלונה של חזית ההצלה כארגון המאגד את כוחות האופוזיציה במדינה, לספק אלטרנטיבה ראויה לשלטון שהיא רוצה בהחלפתו. בעל הטור ביומון אל-אהראם, מוחמד סאברין, כתב בהקשר זה: "מנהיגי חזית ההצלה צריכים לבחון מחדש את אופן התנהלותם, שכן חיפושם של האזרחים, או של חלקם, אחר חלופה אצל המוסד הצבאי, פירושה שמצעם ואנשיהם [של ראשי חזית ההצלה] אינם החלופה המתאימה למגזרים אלה של האזרחים..."[64]

 

4.      תומכי המשטר: נתנגד בחוזקה לחזרת הצבא לשלטון

הקריאות להתערבות הצבא בניהול המדינה עוררו התנגדות בקרב תומכי המשטר. במאמר ביומון אל-שורוק, כתב העיתונאי, פהמי הוידי, כי הקריאה לחזרת הצבא היא "נגד ההיסטוריה ונגד הדמוקרטיה". לדבריו, "אלו הקוראים להתערבות הצבא רק כדי להפיל את מה שהם מכנים שלטון האח"ס, לא רק שהם מערבים אותו בסכסוך הפוליטי, הם [גם] שולחים אותנו אל הלא נודע, בלא להציע תסריט אפשרי ליום שאחרי... גרוע מכך, הם חותרים לסבך את הצבא במערכה שולית וטקטית... הם מוכנים להפיל את שלטון האח"ס בכל מחיר, גם על חשבון הצבא ועתידו, מה שגורם לנו לתהות האם קריאה זו היא למען המהפכה או למען יריביה."[65]

 

חבר האח"ס, מוחמד עבד אל-קדוס, כתב: "אני אומר למי שחולם שהצבא ישתלט מחדש על השלטון כאמצעי האחרון לצאת מהמצב המידרדר של מדינתנו... שחלומו הוא סיוט ולא מהחלומות היפים שאדם מאחל למדינתו. אם אסון זה אכן יקרה, חס וחלילה, אהיה הראשון לרדת ל[כיכר] אל-תחריר להפגין... אדם נבון אינו נופל פעמיים באותו הפח, הרי הניסיון [של שלטון המועצה הצבאית] היה כושל לחלוטין... העולם השתנה עם הזמן, מחסום הפחד נשבר והשלטון הצבאי ייתקל באופוזיציה חזקה מאוד, גם אם טנקים יירדו לרחובות..."[66]

 

המועמד לנשיאות מצרים לשעבר, חאזם אבו אסמאעיל, גינה את הקריאות לחזרת הצבא לשלטון ואמר: "ניאבק באופן עממי בכל ניסיון לכפות ממשלה מתוך כוחות האופוזיציה או שיבה של שלטון הצבא." הוא הוסיף: "הדיבורים על שיבת הצבא כתוצאה של הוואקום הנוכחי, אינם רק קו אדום, אלא הם קו אש בוער, וניאבק בכך בכל כוחנו."[67]

 

5.      האם ארה"ב לוקחת צד במחלוקת בין השלטון המצרי לצבא?

ב-18.4.13 שיבח מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי בפני הועדה לענייני חוץ בסנאט, את תפקודו של הצבא המצרי בשמירתו על ביטחון מצרים ועל המהפכה ומתח ביקורת על שלטון מורסי. לדבריו, "ללא הצבא, הייתה פורצת במצרים מלחמת אזרחים... הצבא עמד בכל מה שהבטיח..., ערך בחירות, ויתר על השלטון והעבירו למי שזכה." הוא הוסיף: "יחסינו עם הצבא בכל הדרגות נהדרים... הצבא המצרי מסייע לנו באכיפת הביטחון בסיני והשלום בעזה [הכוונה להסכם הפסקת האש שלאחר מבצע עמוד ענן]... בחישוב כללי אני מאמין שהתמורה שאנו מקבלים על ההשקעה [בצבא המצרי] איננה בלתי משמעותית." לעומת זאת, על משטר מורסי והאח"ס אמר קרי: "האח"ס זכו [בבחירות]. הם ארגנו את עצמם במשך 80 שנה וחיכו... לא היה להם הרבה קשר להבאת המהפכה..." עוד אמר: "היינו מאוד ברורים עם האח"ס. היו לנו שיחות ישירות מאוד עם הנשיא מורסי ואחרים לגבי הצורך בהכלה והצורך בהכרה באופוזיציה... הייתי אומר היום שאנו מודאגים מהכיוון שאליו הם נוטים, שאיננו... [משקף] כל כך הכלה..."[68]

 

כמה פרשנים מצריים ראו בהצהרות אלה עדות לנסיגה בתמיכת הממשל האמריקאי בשלטון האח"ס במצרים ועל נטייתה לטובת הצבא. חוסין הרידי, עוזר שה"ח לשעבר, העריך כי וושינגטון מתחרטת על חישוביה הקודמים ומכה על חטא תמיכתה באסלאם הפוליטי.[69] במאמר ביומון אל-קדס אל-ערבי היוצא לאור בלונדון כתב הכותב המצרי יחיא מוצטפא כאמל, כי אין הוא מופתע מההערכה שהביע קרי לתפקיד הצבא במהלך המהפכה, אלא מ"ההכרה המשתמעת" מדבריו של קרי כי במצרים יותר משלטון אחד. הראשון, שלטון אזרחי נבחר שהכזיב את תקוות הממשל האמריקאי, והשני שלטון צבאי, הקשור בקשר "אורגני" לארה"ב, וזו רואה שניתן לסמוך עליו. כאמל תהה: "לאור הצהרות קרי (שייתכן שהן מהוות כמעט אור ירוק)... האם עלינו לצפות להודעה צבאית מספר 1 בדבר הפיכה מצד 'חבורת קצינים נכבדים'?"[70]

 

הצהרות קרי הביכו את דוברי השלטון והאח"ס. בכירים באח"ס ומקורבים לתנועה מתחו ביקורת על הצהרות קרי. עיסאם אל-עריאן, סגן יו"ר מפלגת האח"ס, אמר כי הצהרות קרי משקפות קריאה לא נכונה של המצב במצרים.[71] עבדאללה אל-אשעל, המועמד לנשיאות לשעבר המקורב לאח"ס, אמר כי הצהרות קרי נאמרו על רקע חששה של ארה"ב שמורסי יבחר ברוסיה כבעלת ברית אסטרטגית במקומה, בעקבות ביקורו ברוסיה בימים האחרונים, והוסיף כי ייתכן שארה"ב מסיתה את הצבא כנגד משטר מורסי שאינו נכנע לחסותה.[72]

* ל. לביא חוקרת את זירת מצרים במכון ממרי

 

 

[4] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 21.12.2012  

[5]ו www.ikhwanonline.com, 20.12.2012

[6]ו www.ikhwanonline.com, 3.1.2013 

[7] אל-חיאת (לונדון), 13.1.2013

[8] אל-וטן (מצרים), 24.12.2012

[9] אל-וטן (מצרים), 7.4.2013

[10] אל-וטן (מצרים), 8.4.2013

[12] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 18.2.2013

[15] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 22.2.2013

[16] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 25.2.2013; אגרת תודה ששלח מורסי לאל-סיסי, על אבטחת הפסגה האסלאמית שנערכה בקהיר בראשית פברואר 2013, התפרשה אף היא כניסיון להרגיע את המתיחות עם הצבא, שכן היא נשלחה כשבועיים לאחריה. אל-מצרי אל-יום (מצרים), 19.2.2013

[17] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 21.4.2013

[18] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 26.2.2013

[19] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 20.3.2013

[20]ו www.alarabiya.net, 6.4.2013

[21] ראו דו"ח ממרי (31.8.12) "האשמות במצרים בדבר אחריות חמאס לפיגוע נגד החיילים המצריים ברפיח"

[22] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 25.2.2013

[23] אל-שורוק (מצרים), 26.2.2013

[24] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 1.3.2013

[25] אל-אהראם אל-ערבי (מצרים), 14.3.2013; 23.3.2013

[26] אל-וטן (מצרים), 20.2.2013

[27] עוזר שה"ח המצרי לשעבר, חוסין הרידי, למשל, אמר כי החקירה הסתיימה, ולממשלת מצרים ידוע מי אחראי לפיגוע. המומחה הצבאי, מחמוד ח'לף, אישר דיווחים כי חקירת הפיגוע הופסקה בלחץ גורמים בכירים במדינה. אל-דוסתור אל-אסלי (מצרים), 6.4.2013; במאמרו ביומון המצרי אל-ופד, תהה עלאא עריבי, האם מורסי מתנגד לפרסום שמות המעורבים בפיגוע כדי לחפות על חמאס ולשמור על שם התנועה. אל-ופד (מצרים), 18.3.2013

[28] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 15.3.2013

[29] אל-וטן (מצרים), 15.3.2013

[31] אל-וטן (מצרים), 20.3.2013

[32] אל-וטן (מצרים), 12.3.2013

[33] בראשית פברואר 2013, סמוך לביקורו בקהיר, אמר אחמדי נז'אד בראיון לערוץ הטלוויזיה הלבנוני אל-מיאדין:

"אם יום אחד מצרים, סעודיה או כל מדינה אחרת באזור תותקף, האומה האיראנית תעמוד איתן לצידה ותתמוך בהתנגדות האומות מול הכיבוש כפי שתמכו באומות האפגנית והעיראקית מול הכובשים וכפי שאנו תומכים באומה הפלסטינית מול המשטר הציוני." לשאלת הכתב האם תמיכה זו תהיה רק מדינית או מעשית, השיב אחמדי נז'אד: "איראן ללא ספק תתמוך בכל מדינה שתותקף, אולם סוג התמיכה תלוי בהחלטת אותה אומה." http://www.president.ir/fa/44972, 5.2.2013

[34] אל-אהראם; אל-מצרי אל-יום (מצרים), 8.1.2013; אל-וטן (מצרים), 20.2.2013.

[35]ו www.alarabiya.net , 6.4.2013

[36] אל-וטן (מצרים), 12.4.2013

[37] ראו דו"ח ממרי (27.1.13) "יום השנה (25.1) למהפכה במצרים: ארועי דמים בין תומכי מורסי למתנגדיו"

[38] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 18.2.2013; אל-יום אל-סאבע (מצרים), 20.2.2013; אל-מצריון (מצרים), 25.2.2013  

[39]ולצבא גם ניתנה סמכות לערוך מעצרים ללא צו משפטי www.moheet.com, 28.1.2013

[40] אל-מצרי אל-יום; אל-וטן (מצרים), 6.2.2013

[41] אל-אהראם (מצרים), 29.1.2013

[42] אל-מצרי אל-יום; אל-וטן (מצרים), 6.2.2013

[43] אל-וטן (מצרים), 20.2.2013

[44] אל-וטן (מצרים), 11.4.2013

[45] אל-אהראם (מצרים), 29.1.2013

[46] אל-וטן (מצרים), 30.1.2013

[47] אל-שורוק (מצרים), 4.2.2013

[48] אל-מצרי אל-יום; אל-יום אל-סאבע (מצרים), 18.2.2013

[49] ראו דו"ח ממרי (13.1.13) "שלטון מורסי הודף טענות שמצרים על סף פשיטת רגל ומהפכת רעבים"

[50] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 3.3.2013

[51] אל-וטן (מצרים), 1.3.2013

[52] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 3.3.2013

[53] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 28.2.2013 

[54] eshahed.com; http://forums.way2allah.com, 1.3.2013

[55] אל-וטן (מצרים), 24.2.2013

[59] אל-ופד (מצרים), 28.2.2013

[60] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 1.3.2013

[61] רוז אל-יוסף (מצרים), 2.2.2013

[62] אל-וטן (מצרים), 25.2.2013

[63] אל-מצריון (מצרים), 3.3.2013 

[64] אל-אהראם (מצרים), 3.3.2013

[65] אל-שורוק (מצרים), 27.2.2013

[66] אל-ופד (מצרים), 10.2.2013

[67] אל-אהראם (מצרים), 9.3.2013

[69] אל-וטן (מצרים), 20.4.2013

[70] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 23.4.2013