בעל טור סעודי: לברך את הנוצרים על חגיהם כדי לקרב בין הנצרות לאסלאם
בעל הטור הסעודי, עלי אל-שרימי, פרסם ביומון הסעודי הממסדי אל-וטן, מאמר המותח ביקורת על העמדה ההלכתית האוסרת על המוסלמים במצרים לברך את הנוצרים לרגל חג המולד וקורא לברך את הנוצרים לרגל יום הולדתו של ישו כדרך לקרב בין הנצרות לאסלאם.[1]
להלן תרגום המאמר:
"לא אסתיר ששמחתי כאשר קראתי בעבר ששיח' אל-אזהר, ד"ר אחמד אל-טיב, עמד בראש משלחת אסלאמית שכללה את המופתי של מצרים ומספר גדול של חכמי דת מאל-אזהר, כדי לברך את הפטריארך הקופטי תואדרוס , לרגל השנה האזרחית החדשה. הפטריארך תיאר את המפגש הזה [שנועד] לברך את הקופטים לרגל חגיהם... כמפגש חשוב המציג תמונה אמיתית של דו-קיום אנושי... שיח' אל-אזהר אמר בפגישה: 'האסלאם קורא לאהוב את הקופטים ואת מי שדתו שונה מדתנו וכל מי שנוהג אחרת אינו מכיר את האסלאם'. מופתי מצרים אמר כי יש לקיים פגישות הדדיות וכי על בני אותה מולדת לברך לשלום אחד את השני, [שכן] 'זהו עיקרה של רוח האסלאם'.
[שמחתי גם כאשר] שגריר מלזיה במצרים, הודיע כי בימים הקרובים יגיעו למלזיה למעלה מעשרים חכמי דת בכירים מאל-אזהר, ושיח' אל-אזהר בראשם, כדי לשאת הרצאות על הסובלנות בין האסלאם לדתות אחרות ועל תפקיד אל-אזהר בהשגת שלום עולמי, אחדות והרמוניה בין בני העמים. לעומת זאת, בניגוד למצרים רבים, לא יצאתי מגדרי מרב שמחה למשמע דרשתו של השיח' [מוחמד] אל-עריפי במצרים [ב-11 בינואר 2013], בה הוא הביע סיפוק על החיבור בין הקופטים למוסלמים... שכן, [דרשתו] הייתה פרדוקסאלית. האין זה מוזר ששיח' ישתמש בדרשה מזהירה בביטוי 'המליצו שיתייחסו יפה לקופטים'. אולם, כאשר הוא נשאל בהזדמנות אחרת מהו דין ברכת הנוצרים לרגל חגיהם, הוא אמר: 'מותר לברך את 'הכופר' לרגל מאורע משמח כגון: קידום, סיום לימודים וכד', אך אסור לברכו לרגל טקסים דתיים'[?]...
במדינה כמו מצרים, מדוע שמוסלמי לא יברך את [שכנו] הנוצרי לרגל יום הולדתו של ישו, ואכן הקוראן בישר על לידתו...? מדוע שלא נברך את [הנוצרים] ביום הולדתו של ישו, כשהוא זה שבישר על בואו של נביאנו מוחמד...? מדוע שלא נברכם ביום הולדתו של ישו, והרי אנו קרובים
... אני רואה [במאורע זה, כלומר] ראש השנה הנוצרי תנועה מתחדשת שבאמצעותה חובקים הזמנים ההיג'רי והנוצרי, כדי להגשים את סיפור המפגש וההבנה ההדדית בין בני הדתות השמימיות, בפרט בין הנצרות לאסלאם. מאורע זה גורם לנו להיזכר באורח חייו של ישו, עליו השלום, כדי ללמוד ממנו איך להשיג שלום עולמי, כשם שאנו חיים [אורח חיים זה] עם שליחנו המכובד [הנביא מוחמד] שקבע, בהשראת אללה, את ברכת האסלאם: 'יהי שלום עליכם'... [ולימד אותנו] לחיות את השלום; לשוחח על עניינים שאנו חלוקים עליהם ולהגיע להבנה הדדית לגביהם; להפגין [אמפתיה] כלפי האחר ולא לצאת בקריאות עדתיות מאוסות, אלא בקריאות של אהבה שיפתחו את הלב אחד כלפי השני.
עלינו לקרוא את המציאות שלנו ולא ליפול מול מי שמנסים לצייר תמונה של סכסוכים בין האסלאם לנצרות, מבלי להבין שהבעיה האמיתית של הסכסוך היא בעריצות. שכן, בקרב המוסלמים יש עריצים, בקרב הנוצרים יש עריצים וכך גם בקרב היהודים. כמה עלינו לשמוח לרגל מאורע גדול זה, בפרט משום שהחברות שלנו התעייפו לחיות את הטרגדיה ומשברים מערערים אותן מכל עבר. לבסוף יש לשאול: מה נפסיד אם נשמח את ליבו של אחינו הנוצרי?"
